לאחר תקופה ארוכה של סגר ובידוד, החזרה אל מקום העבודה ואל השגרה היום-יומית שלנו יכולה להוות נחמה לא קטנה. עם זאת, המהלך הזה יכול להיות מלווה בלא מעט חששות. משבר הבריאות העולמי עוד חי ובועט ורבים מאיתנו מנסים עד כמה שניתן לשמור על מגבלות הריחוק החברתי. המשרד הסגור יכול להפוך בקלות לכר פורה להדבקה נרחבת ולזיהומים. עם ההיערכות הנכונה, אמנם, נוכל להפוך את חוויית העבודה בצל הקורונה לנעימה ובטוחה יותר. כדי לעזור לך במעבר חזרה למשרד, אלו כמה טיפים ששווה ליישם.

להביע חששות באופן כנה

תקשורת היא הרבה הפעמים המפתח לסביבת עבודה בטוחה ונעימה יותר. סביר להניח שתהיה הזדמנות כבר בימים הראשונים לדבר על המעבר חזרה למשרד בפורום נרחב. חשוב שנשתף בתחושות שלנו את שאר עובדי המשרד ואת ההנהלה על מנת שיהיה ניתן לחשוב ביחד מה עוד ניתן לעשות כדי לשמור על הבריאות מבלי לפגוע בפרודוקטיביות בעבודה. ייתכן מאוד שעובדים אחרים, אשר אינם מקפידים באדיקות על חבישת המסכה ועל רחצת הידיים, יפנימו יותר את החשיבות כשהם ישמעו כיצד חבריהם לעבודה חווים את הימים הללו.

להצטייד באמצעי חיטוי

עם בקבוק ג'ל אלכוהול בתיק ומגבוני חיטוי על השולחן, נוכל לשמור על סביבת העבודה שלנו בטוחה מחיידקים. כך נוכל לוודא שפינת העבודה שלנו תמיד נקיה ובטוחה מפני הדבקות.

טיפים חיוניים להנהלה

כחלק מהצוות הניהולי, יש לך אפשרות ליצור עבור עובדיך את הסביבה המוגנת ביותר. הצוות שלך מצפה ממך לייצג את האינטרסים שלו ולנקוט במדיניות שתאפשר להפיג את הפחדים סביב המעבר חזרה למשרד. אלו כמה צעדים שניתן ליישם כדי להפוך את מקום העבודה לבטוח מפני קורונה.

יצירת קפסולות במרחבים הפתוחים

אם מקום העבודה שלך עושה שימוש באופן ספייס, ניתן בקלות לחלק אותו ליחידות קטנות יותר כדי ליצור קפסולות שיצמצמו את מקדם ההדבקה. על ידי רכישת מחיצות ניידות למשרד והצבתן בין עמדות העבודה, ניתן להוסיף אלמנט נוסף לבידוד בין העובדים ולשמירה על הבטיחות.

ביזור כוח העבודה

 על אף שחלו הקלות בהגבלות, שווה לבחון אילו מהעובדים שלנו ניתן לייעד לעבודה מהבית כדי לצמצם עד כמה שניתן את ריכוזי העובדים במשרד.

חידוד נהלים

חשוב לחזור ולהבהיר לעובדים כי בכל מקרה בו אינם חשים בטוב, אם ישנם תסמינים נשימתיים או חום או אם יש להם חשד סביר להאמין כי נחשפו לחולה מאומת – להישאר בבית ולעבור בדיקה בהקדם.

הצבה מחדש של הריהוט המשרדי

כדי לאפשר מרחק בטוח יותר, ניתן לארגן מחדש את המשרד ולרווח משמעותית את עמדות העבודה. כך נוכל להבטיח מרחק של שני מטרים בין כלל העובדים במשרד ולהקפיד על ההנחיות בצורה הטובה ביותר.

עם מעט יצירתיות ושיתוף פעולה של העובדים שלך, ניתן יהיה להפוך את המשרד למקום בטוח יותר עבור כולם.

פעם, ממש לא מזמן, המסלול של רוב החיילים המשוחררים היה די ברור, אפילו קבוע. מחכים לשחרור, עובדים, חוסכים כסף, יוצאים לטיול הגדול וחוזרים להתאפס על לימודים ומטרות חיים. והנה הגיע נגיף קטן ועשה לכולנו בית ספר, עזבו בית ספר – אוניברסיטה. אז אם טיול מסביב לעולם פחות מתאים עכשיו, מה כן? באנו לעשות סדר

 אם יש משהו בטוח בחיים, הרי זה ששום דבר לא בטוח ובטח לא סופי. נשמע אולי כקלישאה, אבל לפעמים גם קלישאות נכונות. גם אם נראה כי הכול היה מתוכנן לכם בחיים עד הפרט האחרון, הנה הגיעה לה מגיפה עולמית וטרפה לכולנו את הקלפים. אז ספרתם את השניות עד לשחרור, סימנתם יעדים על המפה, ארזתם יפה מזוודות, ועכשיו אין ברירה, צריך לחשב מסלול מחדש. נכון, החופשה שחלמתם עליה פחות רלוונטית, אבל בואו נהיה חיוביים, חופשה בארץ היא אופציה לגמרי ריאלית, העבודה המועדפת עדיין מחכה לכם ותמיד תוכלו לנצל את הזמן הזה לתת פור לעתיד שלכם, לשפר ציונים, לגשת ללימודי תעודה או להרחיב אופקים. באנו לעשות מהלימון לימונדה, מוכנים?

 שיעור לחיים באדיבות 2020

2020 תיזכר לנצח כשנה משמעותית בהיסטוריה האנושית, במהלכה נגיף קטן-קטן יצר כאוס בריאותי וכלכלי ענק בכל העולם. הקורונה פגעה בכולם, בריאותית, חברתית וכלכלית, ללא הבדלי גזע, מין או מעמד. נכון, כולנו רק מחכים שהשנה הזו תיגמר כבר ותביא במקומה המון בשורות טובות, אבל איך שלא נסתכל על זה היא לימדה אותנו שיעור חשוב על היכולת האנושית המדהימה לגמישות ואדפטציה בתנאים של מציאות, איך נאמר, מורכבת. אז איך מתאימים את התוכניות למצב הקיים?

במה עובדים?

אחת ההשפעות המשמעותיות של מגפת הקורונה בעולם ובארץ, היא פגיעה כלכלית בעסקים רבים. מתוך כך, אחוזי האבטלה עלו באופן משמעותי וכמובן שגם אפשרויות התעסוקה הצטמצמו. שאנחנו נתייאש? ממש לא. עדיין ניתן לעבוד בעבודה מועדפת במקומות שונים, כמו תחנות דלק, מפעלים וגם בתי אבות, מה שכמובן יאפשר לכם לחסוך כספים לתוכניות עתידיות. מכיוון שלמרבית החיילים אין ממש ניסיון תעסוקתי משמעותי (לא במפתיע) אפשרות נוספת היא פשוט להשקיע את הזמן בקורסים מקצועיים, לימודי תעודה או אפילו לימודי ערב, אשר יאפשרו לכם שלב בין עבודה לרכישת השכלה.

הטיול הגדול, מה איתו?

מבאס, אנחנו מסכימים, אבל הטיול הגדול ימתין לכם. אין ספק שאנחנו נמצאים בתקופה של חוסר ודאות, ובתקופה שכזו כולנו נאלצים לשנות תכניות, לחשוב על אפשרויות חדשות ולהתאים את עצמנו למציאות החדשה שנכפתה עלינו. מה זה אומר? שמים "על הולד" תכניות פחות מתאימות לתקופה, כמו הטיול הגדול לדוגמה. אתם הרי עוד תגיעו אליו, ובינתיים תוכלו לבחור בחופשה קצרה בארץ, קמפינג מדליק או סתם התאווררות וניקוי מצברים. במקביל, תוכלו לחשוב כיצד ניתן "להפוך את התמונה", לנצל הזדמנויות חדשות ולעשות בחירות אשר עשויות לתת לכם פוש משמעותי לחיים בהמשך.

לימודים אקדמיים – מסתכלים קדימה

עבור משוחררים רבים, לימודים הם תמיד אמצעי נהדר להתקדם ולרכוש כלים אקדמיים ומעשיים כאחד. אולי בעבר, המחשבה על הלימודים נראתה יותר רחוקה, אבל כעת, משקיבלתם זמן במתנה, כדאי לשקול זאת בחיוב. לימודי תעודה, תואר ראשון, או אפילו קורסים מקצועיים יסייעו לכם לקדם מטרות עתידיות, ויספקו לכם יתרון עצום בשוק התעסוקה.

גם אם קריירה מצטיירת לכם כמושג מעורפל, תתפלאו לשמוע כיצד הלימודים יכולים לתת לכם כיוון בנוגע להעדפות האישיות שלכם, תחומי העניין ובחירות שתעשו בהמשך הדרך. נשמע טוב?

לסיכום, בין אם אתם עוד רגע מסמנים את האיקס האחרון בטבלה (אנחנו מכירים אותה מקרוב) ובין אם כבר השתחררתם ואתם מתלבטים מה נכון לעשות בהמשך, כדאי לקחת את הזמן הזה להיטען, לנוח ולבחון הזדמנויות נהדרות להתפתח ולהתקדם. שחרור מוצלח!

על רקע משבר הקורונה וכחלק מהתכנית הכלכלית לסיוע לעסקים שנפגעו מהקורונה, נפתחה ההגשה למענקי סיוע לעסקים שהמשיכו להעסיק שיעור משמעותי מעובדיהם בחודשי הסגר שני (ספטמבר-אוקטובר). את הבקשות ניתן להגיש באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

עסקים קטנים ובינוניים שמחזורם השנתי נמוך מ-400 מיליון שקלים והכנסותיהם נפגעו מעל 25% בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2020, ביחס לחודשים המקבילים בשנת 2019, זכאים למענק חד פעמי למימון עלויות העסקת העובדים בחודשי הסגר, עם החמרת ההגבלות על פעילותם. העסקים יהיו זכאים לקבל את המענק בכפוף לזכאות למענק "השתתפות בהוצאות קבועות" של רשות המיסים. את המענק ניתן להגיש באמצעות טופס מקוון באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

במסגרת התכנית נקבע כי עבור כל עובד שלא פוטר, או יצא לחל"ת מעבר למכסה מסוימת, יקבל המעסיק תשלום של 5,000 שקלים, כשמכסות העובדים משתנות בהתאם למידת הפגיעה במחזור העסק. כך לדוגמא, עסקים קטנים המעסיקים עד 5 עובדים, ושספגו ירידה במחזור של מעל 25% יהיו זכאים ל-5000 שקלים עבור כל עובד מעבר ל-50% ממספר העובדים שהועסקו ערב הסגר. עסק שמעסיק למעלה מ-5 עובדים ומחזור המכירות שלהם נפגע בשיעור של בין 25% ל-40%, יקבל פיצוי על כל עובד מעבר ל-80% עובדים ועסק שמחזור עסקאותיו נפגע ב-40% עד 60% יקבל מענק של 5,000 שקלים עבור כל עובד מעל ל-70% ממצבת העובדים המקורית וכן הלאה. ככל ששיעור הפגיעה של העסק גבוה יותר, כך יקבל העסק פיצוי עבור יותר עובדים.

מטרת המענק לפצות ולתגמל את אותם עסקים שבחרו להמשיך ולהעסיק עובדים, גם בחודשי הסגר ולמרות הירידה בהיקף הפעילות וההכנסות. החלטת הממשלה לתגמל עסקים ששימרו עובדים, מגיעה כהפקת לקחים מהסגר הראשון. ואכן לפי נתוני הלמ"ס, בסגר הראשון בחודשים מרץ-אפריל היו בישראל 1.3 מיליון מובטלים. בסגר השני, של ספטמבר-אוקטובר, מספר המובטלים ירד לכ-800 אלף, שגם הוא מספר לא מבוטל, אך מעיד כי מעסיקים רבים בחרו שלא לפטר ולהוציא עובדים לחל"ת למרות הסגר ההדוק.

רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים: "המענק לשימור עובדים הוא מענק חשוב גם ברמה הכלכלית אך גם ברמה הערכית. תגמול עסקים שבוחרים לתמוך בעובדיהם ולשמר אותם על אף הירידה בהכנסות הוא חשוב מאין כמותו. נמשיך לקדם פתרונות שיטיבו עם בעלי העסקים ויסייעו להם לצלוח את המשבר ונפעל על מנת שהתהליך יתבצע בפשטות ובמהירות המקסימלית."

נפתחה האפשרות להגיש בקשות למענק הסיוע למשפחתונים לחודשים ספטמבר-אוקטובר

אושר- מענק בשל תקופת אבטלה ממושכת לבני 67 ומעלה בסך 2000 שקל

שר האוצר אישר- רף הזכאות למענק השתתפות בהוצאות בנובמבר דצמבר ירד ל-25% לפחות 

משרד האוצר פרסם להערות הציבור את תזכיר חוק יסוד משק המדינה שיאפשר את המשך רשת הביטחון הכלכלית במהלך שנת 2021 בהיעדר תקציב מדינה מאושר.

משרד האוצר פרסם תזכיר חוק המתקן את חוק יסוד משק המדינה כך שיתאפשר המשך ביצוע רשת הביטחון הכלכלית בתקופת הקורונה, גם בהיעדר תקציב מדינה מאושר לשנת 2021.

בעקבות התפרצות נגיף קורונה ובהעדר תקציב מדינה מאושר, ועל מנת לסייע למשק לצלוח את המשבר הן מבחינה בריאותית והן מבחינה כלכלית, נדרשה הממשלה למתן סיוע כלכלי למערכת הבריאות, לאזרחים ולעסקים, מעבר למסגרת התקציב ההמשכי.

מכיוון שחוק היסוד מגביל את האפשרות להוציא כספים הן לפי מסגרת התקציב ההמשכי והן לפי מגבלת ההוצאה החודשית כבר תוקן חוק היסוד בעבר כך שיאפשר את הגדלת ההוצאה הממשלתית התקציבית הנדרשת.

במסגרת התיקון הנוכחי מוצע להסדיר את אופן התנהלות הממשלה בשנה שלא אושר לגביה חוק תקציב, ועד לאישורו בכנסת של חוק תקציב ובפרט האפשרות להוצאת הסכומים הנדרשים לטובת התמודדות עם המשבר שנוצר עקב התפשטות נגיף הקורונה.

בנוסף הופץ תזכיר חוק הכולל הוראות משלימות לחוק היסוד.

בהיעדר תקציב: ועדת הכספים אישרה תוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב ההמשכי

אושרו מענקים לעידוד חזרת "מובטלי הקורונה" לשוק העבודה

סחורה נוצצת

כשאחד הענפים הנוצצים ביותר במשק, הסחר ביהלומים, הולך ומסתמן כאחד מנדבכי הכלכלה המשמעותיים והמבוקשים ביותר בישראל, מאיר ענבי, איש העסקים והיהלומן המוביל, מגלה מרזי הענף היוקרתי ומסביר לנו איף אפשר להשקיע ביהלומים ובחברות יהלומים, באמצעות שוק ההון.

יהלומים נדירים

במשך השנים, יהלומים הפכו למצרך נדיר ואטרקטיבי בשל היכולת המוגבלת לייצר אותם מחד גיסא, ולעלייה רבה בביקוש אליהם, מאידך. ביטוי לכך ניתן לראות בעליית מחירים ליניארית של יהלומים צבעוניים לדוגמא, בשנים האחרונות, עקב התגבשות נדירה של המינרל בטבע ועם זאת, ניסיונות כבירים להשיגו. משקיעים רבים מכל העולם, משוועים לשים ידם בתחום הסחר ביהלומים, לכן, ישנה השתדלות בלתי פוסקת לייצר פלטפורמה יציבה המאפשרת מסחר בינלאומי עבור משקיעים שאינם מתחום היהלומים והתכשיטים. הקושי ביצירת פלטפורמה כזו, נובע מהעובדה שסחר חופשי בשוק היהלומים, הוא עדיין בחיתוליו וכמו כן, הסחר ביהלומים הוא עסק מאתגר היות שאין סטנדרט קבוע לפיו נקבע שוויו של היהלום. יהלומים הם שונים מאוד האחד מהשני ולכן ישנו קושי לערוך השוואה ביניהם, ולהחליט על מחיר סחר המאפשר סחר אחיד שלהם.

איך נוצרים יהלומים?

כאמור, ככל שהביקוש ליהלומים הולך וצובר תאוצה, כך הם נכנסים יותר ויותר לקטגוריית משאבי הטבע הנדירים והקשים ביותר למציאה. יהלום הוא מינרל עשוי פחמן, הקשה והמבריק ביותר בטבע.

יהלום טבעי נוצר בתהליך של התגבשות, בעומק של יותר מ-200 קילומטרים מתחת לפני האדמה. בתהליך זה, לחץ אדיר וטמפרטורה גבוהה ביותר נשזרים יחדיו ויוצרים גביש קריסטלי של פחמן. לאחר מכן, הפחמן שנוצר מתקרר בתהליך איטי, מתמצק והופך ליהלום בלתי מלוטש. בזמן היווצרות היהלום, הוא סופח אליו חומרים טבעיים מסביבתו, אשר מקנים לו את תכונת הצבע ובהמשך, את מידת הניקיון. התהליך אשר צוין לעיל, אורך כמה מאות שנים ולכן ככל שהאדם מוצא את היהלומים בטבע, כך נוכחותם הופכת לדלה יותר ומכאן, השווי גדל ומחירם הולך ועולה. יהלומים צבעוניים הם נדירים יותר, כדי לסבר לכם את האוזן, היחס בין יהלומים לבנים לבין יהלום צבעוני הוא 10 אלף לאחד, כלומר, על כל 10 אלף יהלומים הנמצאים בעולם כולו, מופק יהלום צבעוני אחד.

אין חכם כבעל ניסיון

על-מנת לסחור ביהלומים באופן מיטיב ומשגשג, מומלץ לצבור ידע וניסיון בתחום, אומר לנו מאיר ענבי. עבורו, כרטיס הכניסה לעלית היהלומנים הבכירים ביותר בעולם, נרכש יחד עם שיא שהחברה מחזיקה המעיד על מכירה של היהלום היקר ביותר שנקנה באמצעות מכירה פומבית, "הירח הכחול" (יהלום כחול השוקל 12.03 קראט, הנמכר בשווי של 48.4 מיליון דולר). כיום, מוצעים בשוק קורסים והדרכות בתחום, עבור כל המעוניין להקנות ידע ומושגים רלוונטיים בעולם הסחר ביהלומים, על-מנת לקבל את ההחלטות השקולות ביותר ולהגיע לתוצאות עסקיות מרשימות. כמו כן, ברחבי האינטרנט פזורים מאמרים רבים בתחום, אשר יכולים לסייע בגיבוש המידע המספק לסחר נכון ולכניסה חלקה לענף היהלומים. אחד מהם הוא המאמר איך למצוא עבודה בענף היהלומים למי שחפץ בכך.

המסחר בבורסות ליהלומים

מאיר ענבי, אשר בבעלותו חברת מ.א. ענבי דיאמונד גרופ, המובילה בתחום הסחר ביהלומים מגוונים וייחודיים, מסביר כי המסחר מתבצע בבורסות ליהלומים. במרחב זה, קיימים התנאים האופטימליים ביותר לבצע את הסחר – החל מהאולמות המסודרים למסחר ביהלומים מלוטשים ויהלומי גלם, וכלה בציוד טכנולוגי משוכלל, מערכות מתקדמות וכלים ייחודים לטובת התהליך, כמו שירותי שקילה. למזלנו הטוב, הבורסה הגדולה ביותר ליהלומים, נמצאת כאן בישראל. כמו כן, מאיר ענבי מציג בפנינו שתי אופציות נוספות להשקעה אלטרנטיבית ביהלומים: הראשונה, היא סחר במניות של חברות אשר נסחרות בבורסה ומתמחות ביהלומים; והשנייה, דרך קרנות השקעה המנוהלות על-ידי חברות פרטיות בתחום.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, אישרה היום את הצו שהגיש המשרד להגנת הסביבה הדוחה בשנה את תחולת חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים. כזכור, לפני למעלה מחודשיים דנה הוועדה באפשרות להחלת חובת הפיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים, וכעת נענתה לבקשת המשרד ואישרה את הצו. כמו כן נקבע כי הצו יכנס לתוקף בעוד שנה מהיום בדיוק, ב-1 בדצמבר 2021.

היו"ר מרגי פתח את הדיון ואמר: "אם מישהו ינסה לשים כיפה על מכלי המשקה הגדולים והפיקדון – אנחנו לא שם. נקיים דיון ענייני האם הפתרונות המוצעים הם הכי טובים וישימים בלוחות הזמנים. הנחות העבודה כדאי שיהיו מבוססות על מסמכים וניסיון העבר. לדחות בעיות זה לא פתרון ולא תוכנית עבודה".

השרה להגנת הסביבה גמליאל הציגה את הצו והתייחסה לדברי היו"ר מרגי. "לא נשים כיפה אבל אנחנו רוצים להוציא את הפקק שתקוע כבר כל כך הרבה זמן", אמרה. "אחרי שנים של עיכובים בממשלות קודמות, וחודשים של דיונים שאני קיימתי בחנו את כלה אפשרויות והחלטתי להחיל את חובת הפיקדון על המכלים הגדולים, בקבוקי ליטר וחצי ומעלה. היום התכנסנו לקבוע את המועד בלבד. החוק קיים ולא צריך לשנות אותו". השרה גמליאל קראה לחברי הכנסת לעשות מה שטוב לציבור ולא להיכנס ללחצים, והוסיפה: "סברתי בהתחלה שאפשר יהיה להתכנס לתוך 60 יום, אבל בגלל הקורונה נדרשת היערכות עד מקסימום שנה מתום התקופה הנוכחית".

ח"כ יצחק פינדרוס התייחס לדברי השרה באשר ללחצים, ואמר כי הנושא חייב להיבדק. הוא הוסיף כי חוות הדעת הכלכליות סותרות, חוות הדעת של המשרד מדברת על חיסכון של 40 מיליון שקל, בעוד הערכות אחרות מדברות על עלות של 300 מיליון שקל. ח"כ יעקב טסלר הוסיף כי הלחצים שהגיעו אליו הם מהציבור שרואה עצמו ניזוק.

מנהל תחום רשתות המזון באיגוד לשכות המסחר, נמרוד הגלילי, אמר כי רשתות המזון הן לא המזהמות והן אלה שיצטרכו להגדיל את המשאבים שלהן פי 3 כדי ליישם את החוק. יו"ר תאגיד המחזור אלה, אמיר חייק, אמר כי לא ברור כיצד המחזור יתבצע והאם מה שיקרה בתל אביב יקרה גם בדימונה. השרה גמליאל אמרה בתגובה כי היו לחברות 10 שנים להתכונן לזה.

ח"כ יוראי להב הרצנו בירך על הצו, אך ביקש לדעת האם ניתן להתמודד עם האתגר תוך זמן קצר יותר, אולי אפילו חצי שנה. השרה גמליאל אמרה כי המחוקק קבע חודשיים ואפשר לה לקבוע בצו תקופה אחרת, היא ביקשה לעזוב את הדיון, אך היו"ר מרגי עצר אותה ואמר כי אין בכוונתו לקיים הצבעה לפני שהדיון הסתיים. ח"כ תמר זנדברג אמרה כי צריך להודות שישנם לחצים, והיו"ר מרגי אמר בתגובה כי עליו לא הופעלו לחצים ומי שאיימו עליו שילך למשטרה.

רמי לוי, הבעלים של רמי לוי שיווק השקמה, הזהיר שעכשיו נראה את כל הבקבוקים זרוקים בפחי האשפה. ח"כ הילה שי וזאן אמרה כי בסוף רשתות המזון יצטרכו לממן את מכונות האיסוף. מנכ"ל תאגיד המחזור תמיר, רני איידלר, אמר כי זה לא מובן מאליו שהציבור יקבל את כספו בחזרה. היו"ר מרגי קרא להם שלא להלין על המצב, שכן היו להם 10 שנים להיערך אליו.

ח"כ עידן רול ביקש לדעת מה המתווה שיאפשר איסוף מקסימלי, והשרה גמליאל אמרה כי הוא מצפה שיסבירו לו האם החוק הוא טוב או לא. ח"כ רול השיב כי שאלותיו אינן מתריסות, אלא מניסיון להבין איך יתבצע האיסוף, שכן יש רבים שקונים היום באינטרנט ולא מגיעים לסופר. ח"כ מיקי חיימוביץ' אמרה כי צריך לחשוב על עתיד הילדים שלנו ועתיד הסביבה והחיל את החוק כמה שיותר מהר.

ח"כ אנטאנס שחאדה אמר כי מדינת הסטארט אפ שקופה בפני האוכלוסייה הערבית, שתשלם את הפיקדון כמס. ח"כ אימאן חטיב יאסין הוסיפה כי חייבים תשתית ראויה כדי שזה יקרה. ח"כ זנדברג אמרה מנגד, כי איפה שקונים את הבקבוקים לשם צריך להחזיר אותם.

במהלך הדיון ציין היו"ר מרגי כי נשלחה עמדה מקצועית ממשרד הכלכלה, אך נאסר על אנשי המשרד להגיע לדיון. אנה נמקוב, יועצת שר הכלכלה עמיר פרץ, אמרה כי העמדה של המשרד נשלחה מלוביסטים ולא מהמשרד. היו"ר מרגי קרא לה לבדוק את הנושא ולהגיש תלונה. נמקוב הוסיפה כי עמדת השר היא חד משמעית בעד הצו.

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי, הקריא מסמך של מושל מדינה באוסטרליה, הכותב כי "חברות המשקאות הבינלאומיות ערכו במשך 30 שנה קמפייני הפחדה נגד כל אחת מהממשלות שהעזו להעלות על הדעת לשים 10 סנט של ערך כלכלי על הבקבוקים. תעשיית המשקאות וקוקה קולה מימנו קמפיינים של דיס אינפורמציה נגד הפיקדון ובמשך שלושים שנה הם הצליחו".

פרופ' דורון לביא, המייעץ למשרד להגנת הסביבה, הציג נתונים לפיהם יהיו 3,000 מכונות איסוף – מכונה על כל 3,000 איש וכל מכונה שווה למעשה 25 מחזוריות. לדבריו, 2,600 מכונות יביאו לכיסוי של 81% מהאוכלוסייה ותוספת של 400 מכונות תאפשר להגיע ל-96% מהאוכלוסייה. ח"כ רול שאל כמה מכונות יהיו בתל אביב ובפריפריה. לביא השיב כי במרכז הארץ יהיו מאות מכונות ובטבריה, למשל, בה חיים 45,000 איש יהיו 9-10 מכונות. עוד הוסיף לביא כי עלות הטיפול לקמעונאי תעמוד על 6 אגורות לבקבוק ויצרניות המשקאות יחסכו תשלומים לאל"ה.

בתום הדיון הציע היו"ר מרגי לקבוע תאריך ברור לכניסת הצו לתוקף, על מנת שכל המשק יוכל להיערך לכך. השרה ביקשה לקבוע זאת על 1 בדצמבר 2021. הצו אושר כמעט פה אחד, כאשר היו"ר מרגי וחברות וחברי הכנסת קרן ברק, אתי חוה עטייה, הילה שי וזאן, עידן רול, תמר זנדברג, אימאן חטיב יאסין ואנטאנס שחאדה הצביעו בעד ואילו ח"כ יצחק פינדרוס נמנע.

בקרוב פיקדון גם על בקבוקי 1.5 ליטרים

ביטול ההפרדה בין ספק לתשתית אינטרנט- ועדת הכלכלה רוצה לשמור על התחרות

בוקר טוב

רפי גוזלן, הכלכלן ראשי של IBI בית השקעות מגיב על השארת ריבית בנק ישראל על 0.1 ואומר כי הועדה המוניטארית הותירה כצפוי את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%, ולא נקטה בצעדים מרחיבים נוספים. ההכוונה העתידית שונתה, תוך הכרה בהשפעה החיובית הצפויה של החיסונים על הצמיחה בשנה הקרובה, אך הועדה ציינה כי היא תמשיך במדיניות המרחיבה על רקע הפגיעה הממושכת הצפויה מהמשבר, בפרט בשוק העבודה, וכמובן שבמידת הצורך תפעיל כלים נוספים. הותרת הריבית ללא שינוי הייתה צפויה, שכן תמונת המצב הנוכחית חיובית יותר ביחס לזו שאפיינה את ההחלטה בסוף אוקטובר, שבה נותרה הריבית ללא שינוי.

מבחינת סביבת הפעילות, הועדה מדגישה בהודעה את הפער הקיים, בארץ ובעולם, בין ההשלכות השליליות של התחלואה בטווח הקצר, לבין הציפיות להתאוששות בעקבות החיסון. מכיוון שיעילות החיסון, היקף הפצתו והנכונות להתחסן מאופיינים באי ודאות, המדיניות תמשיך להיות מרחיבה עד להתבהרות נושאים אלו, שמן הסתם יקרינו גם על מידת ועיתוי ההתאוששות.

מבחינת תחזית הצמיחה, היא עודכנה קלות ל-2020 כלפי מעלה מ-5%- ל-4.5%-, אך טווח ההערכות ל-2021 נותר ללא שינוי. הועדה ציינה בהודעה את ההתאוששות המתונה יותר בפעילות לאחר הסגר השני, שכן הפגיעה הייתה פחותה מאשר בראשון (להערכת הבנק נרשמה באוקטובר פגיעה של כ-16% בפעילות המצרפית לעומת כ-22% באפריל), אך המשך ההתאוששות בתקופה הקרובה מאופיין באי ודאות נוכח סימני העלייה המחודשת בתחלואה. מכיוון שתחזית הצמיחה ל-2021 הניחה שיפור במצב הבריאותי במהלך המחצית השנייה של השנה, טווח ההערכות שנע בין צמיחה של 1% ל-6.5%, בהתאם לשליטה בתחלואה במחצית הראשונה של השנה, נותר ללא שינוי. להערכתנו בהתחשב בניהול הבעייתי של המשבר עד כה, המשק קרוב יותר לתוואי הפסימי מאשר לאופטימי.

באופן כללי האינפלציה ושער החליפין ממשיכים לקבל משקל נמוך יחסית בהחלטות. עם זאת, נוכח הייסוף האחרון בשקל, שבה הועדה לניסוח שאיפיין בעבר את נושא שער החליפין ולפיו "המשך הייסוף עלול לפגוע ביצוא, והוא צפוי לפעול להאטה נוספת באינפלציה". ירידת המדרגה בהיקף רכישות המט"ח בספטמבר-אוקטובר אותתה על כך שעל רקע נתוני יצוא טובים יחסית, הבנק מסתפק ביציבות יחסית בסל. החזרה למעורבות גבוהה יותר בימים האחרונים מצביעה על כך שהבנק מוסיף לכך ניסיון לבלום ירידה מתחת ל-3.30 שקל לדולר, אך ניראה כי במידה והיחלשות הדולר בעולם תתגבר, הדגש יהיה על יציבות יחסית בשקל-סל.

במבט קדימה, החדשות הטובות מהעולם בנגע לחיסונים בהחלט מעודדות, אך קיימת עדיין אי ודאות לגבי יעילותם ועיתוי החיסון הנרחב של האוכלוסייה. נוכח אי ודאות זו, ובהתחשב בחולשה הצפויה לאפיין את הפעילות בתקופה הקרובה, המדיניות תמשיך להיות מרחיבה לפרק זמן ממושך, לפחות עד שיושג שיפור של ממש במצב המשק.

בנק ישראל הותיר את הריבית על 0.1%

בנק ישראל: דחייה נוספת בתשלומי ההלוואות לנפגעים מהמשבר

הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק מקורות אנרגיה, שיזם שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ. התיקון המרכזי בתקנות, במסגרת יישום החלטת ממשלה 2118 להפחתת הרגולציה, מאפשר לפתוח את שוק ייבוא מוצרי החשמל, כך שכל יבואן המעוניין לייבא מכשיר חשמלי לישראל, יוכל לעשות זאת ללא חובה של בדיקת במעבדה מורשית טרם הייבוא. התיקון החדש קובע כי היבואן יוכל להצהיר על רמת היעילות באנרגיה של המוצר ועל כך שהוא עומד ברף המינימלי של יעילות באנרגיה – זאת, על פי נתוני היצרן או על פי בדיקה שערך היבואן במעבדה. לאחר מתן ההצהרה, יקבל היבואן באופן אוטומטי את האישור הנדרש לצורך הייבוא.

תיקון זה צפוי להביא לכך שיבואנים רבים, אשר ניצבים כיום בפני קשיים שונים, כמו עלות הבדיקה הנדרשת במעבדה, המתנה לקבלת תוצאות בדיקת היעילות באנרגיה ועוד, יוכלו לייבא מכשירי חשמל באופן פשוט יותר, עם הקלה משמעותית ברגולציה ובבירוקרטיה, ובכך להגדיל את מגוון המכשירים הנמכרים בישראל, תוך יצירת תחרות בין היבואנים, שתביא לירידת מחירים.

בנוסף, כולל החוק הארכה בחמש שנים של הפטור מהיטל השבחה למתקנים פוטו-וולטאים. כידוע, על מנת לקדם אנרגית שמש בישראל והגעה ליעד שהציב שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ ואושר בממשלה – כ-30% חשמל מאנרגיה סולארית עד שנת 2030, יש צורך בהתקנה של מערכות פוטו-וולטאיות בהיקפים גדולים על גגות מבנים.

כיום, התקנות שתוקנו לפי חוק מקורות האנרגיה, מחייבות יבואן, אשר מייבא לארץ מכשיר חשמלי, כגון מקרר, מזגן, מכונת כביסה, טלוויזיה ועוד, לבדוק במעבדה מורשית את הדגם אותו הוא מתעתד לייבא במעבדה מורשית, בכדי לקבוע את רמת הדירוג האנרגטי של המוצר ולוודא כי הוא עומד ברף הכניסה המינימאלי המותר בייבוא. רמת הדירוג האנרגטי נקבעת בתקנות אשר תוקנו מכח אותו חוק, וכך גם הרף המינימאלי המאפשר ייבוא לישראל.

במסגרת התיקון לחוק, על מנת לוודא כי המכשירים הנמכרים עומדים בדרישות היעילות באנרגיה, יבצע משרד האנרגיה אכיפה ובקרה על היבואנים ויוכל לאמת את היעילות באנרגיה של מכשירי החשמל השונים במעבדה מורשית.

מהלך זה של משרד האנרגיה הוא חלק מהתוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה, אשר נותנת מענה לאתגרים הנוכחיים של משק האנרגיה בישראל, תוך התאמה למגמות העולמיות בתחום והתמודדות עם משבר האקלים, קידום המעבר לייצור אנרגיה מתחדשת ושימוש בטכנולוגיות חשמליות במקום טכנולוגיות הצורכות דלקים פוסיליים. יישום צעדי המדיניות צפוי להוביל לצמצום צריכת אנרגיה של כ-16.5 טרה וואט – צמצום של כ-6 מיליון טון פליטות גזי חממה, שהם כ-7.5% מסך פליטות גזי החממה בישראל ב-2030, שיתווספו לחיסכון שיושג מיישום החלטת הממשלה ל-30% אנרגיות מתחדשות בשנה זו.

שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ: "חוק מקורות אנרגיה מבטל בירוקרטיה, מסיר חסמים ומקל מאוד על ייבוא של מכשירי חשמל מכל הסוגים. החוק מצמצם את הסחבת במכון התקנים ויקל מאוד על יבואנים של מוצרי אלקטרוניקה עם תו תקן ואישור של יעילות אנרגטית מאירופה, ארה"ב ומדינות מתקדמות נוספות. המשמעות: יותר תחרות בין היבואנים, שפירושה הורדת מחירים לרווחת אזרחי ישראל. בנוסף, אושרה הארכת הפטור מהיטל השבחה בחמש שנים נוספות למתקינים מערכות סולאריות על גגות בתים. זהו צעד חשוב מאוד בדרך למימוש המדיניות לקידום אנרגיית השמש לכ-30% עד לשנת 2030, שיהפוך את מדינת ישראל למובילה בעולם בייצור חשמל סולארי".

דירוג אנרגטי – רקע

צריכת החשמל במגזר הביתי נאמדת בכ-30% מצריכת החשמל הכוללת במשק. במשרד האנרגיה פועלים רבות על מנת לעודד חיסכון במגזר הביתי, כמו עידוד רכישה של מוצרים יעילים באנרגיה, קביעת רף מינימאלי של יעילות מכשירי החשמל, תכניות חינוכיות לבתי הספר ולמורים, הסברה, קביעת דירוג אנרגטי ליחידות דיור אשר אושר בוועדת הכלכלה לפני חודשיים, ועוד.

מטרת קביעת הרף המינימאלי של הדירוג האנרגטי נועדה לוודא כי רק מכשירים יעילים באנרגיה יורשו בייבוא לישראל, זאת על מנת לצמצם את צריכת האנרגיה במשק החשמל הישראלי. באמצעות הדירוג האנרגטי, ניתן מידע לצרכן הביתי, כך שיוכל להביא בחשבון את צריכת החשמל של המוצר: הדירוג האנרגטי מסומן באותיות A (המכשיר היעיל ביותר) עד G (המכשיר הפחות יעיל) ובמשרד האנרגיה מעודדים רכישה של מוצרים יעילים ככל האפשר.

בלי אישור מכון התקנים: רשות התחרות ממליצה לאפשר ייבוא מוצרים על סמך הצהרת יבואן

לא רק מכשירי חשמל: בתים חדשים יקבלו דירוג אנרגטי

שיקים חוזרים הם חלום בלהות עבור כל אדם, במיוחד אם הצ׳ק התקבל כנגד תמורה במסגרת עסקה. עד שהתמורה תתקבל בחשבון הבנק – מדובר בהפסד כלכלי של ממש. על מנת להביא לתשלום החוב מומלץ לפנות לעורך דין גביית שיקים חוזרים בהקדם האפשרי. תפקידו המרכזי של עורך הדין הוא לבצע גבייה מהירה ככל האפשר של החוב. גביית צ׳קים חוזרים נעשית באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, המסייעת בנקיטת הליכים נגד החייב.

 איך גובים שיקים חוזרים? אילו הליכים הזוכה יכול לנקוט נגד החייב? כיצד המצב השתנה בעקבות מגפת הקורונה? מתי לפנות לייצוג משפטי?

על כל אלו ועוד תוכלו לקרוא במאמר הבא!

 מהם השלבים בהליך גביית שיקים חוזרים?

השלב הראשון בכל הליך גביית שיקים חוזרים מתחיל בדרך כלל במכתב התראה אשר נשלח למגורי החייב. מכתבים אלו מנוסחים בתור דרישה מהחייב לשלם את חובו, אחרת הזוכה ינקוט בהליכים משפטיים. אחת התרומות לייצוג משפטי בשלב מוקדם נובעת מכך שלמכתב המנוסח על ידי עורך דין גביית שיקים חוזרים יש אפקט מרתיע אשר יכול לסייע בדרבון החייב לפרוע את חובו.

מכתב ההתראה מאפשר לזוכה להבין את המצב בו הוא נמצא מול החייב. כאמור, השאיפה היא שמדובר בטעות תמימה, ועל ידי פנייה מסודרת לחייב ניתן יהיה להסדיר את הסוגיה בלי לנקוט בהליכים משפטיים. ואולם, במידה ומכתב ההתראה נענה בהתעלמות או בהכחשה מצד החייב – הזוכה יודע שעליו לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו על מנת להביא לגביית החוב. יתירה מכך, גם אם ידוע מראש שמכתב ההתראה יתקבל בהתעלמות מוחלטת, עדיין נהוג לשלח את המכתב לפני נקיטת הליכים. התנהלות שכזו באה לטובת הזוכה ועשויה להעיד על תום ליבו בהליך.

השלב השני בהליך גביית צ׳קים חוזרים מתחיל במידה ומכתב ההתראה מעלה חרס. עורך דין גביית צ׳קים חוזרים יפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל, וזאת באמצעות ״בקשה לביצוע שטר״. לאחר הגשת הבקשה, נשלחת ״אזהרה״ לבית החייב. במסגרת האזהרה, החייב מקבל 30 יום להסדיר את חובותיו כלפי הזוכה. כעת, לאור מגפת הקורונה, תקופה זו הוארכה למשך 60 יום. במהלך ימים אלו החייב יכול להגיש ״התנגדות לביצוע שטר״, ״בקשה בטענת פרעתי״ או להתייצב לחקירת יכולת. כאשר מדובר בחייבים המשתמטים מחובותיהם בתחכום, ייתכן וינסו לעכב את ביצוע הליכי הוצאה לפועל באמצעות הגשת התנגדות. עורך דין המתמחה בגביית שיקים חוזרים יודע כיצד להתמודד עם חייבים מתוחכמים, ובכך להביא לאכיפה מהירה.

אילו הליכים זוכה יכול לנקוט נגד החייב?

לאחר תקופת האזהרה, ניתן להתחיל לנקוט במגוון רחב של הליכים נגד החייב. תפקידם המרכזי הוא לתמרץ את החייב לפרוע את חובו. חשוב לדעת שיש שינויים על המגבלות שאפשר להטיל על חייבים לאור מגפת הקורונה, ולאחר פרק זה נקדיש לסוגיה זו התייחסות נפרדת. כעת נפרט מהן המגבלות שניתן להטיל נגד חייבים בזמנים שאינם ימי משבר בריאותי או כלכלי.

ישנם כמה סוגים מרכזיים של הליכים שניתן לנקוט נגד חייב שכל זוכה צריך להכיר:

הגבלות: הליכים אלו נועדו להקשות על התנהלותו היום יומית של החייב, ובכך להפעיל עליו לחץ לפרוע את חובו. בין היתר, ניתן להטיל הגבלות על שימוש והחזקה של רישיון נהיגה ודרכון, הגבלות על יכולת הנפקת כרטיסי אשראי ופנקסי צ׳קים, הגבלת יכולת יציאת החייב מהארץ ועוד.

עיקולים: במידה ויש לחייב נכסים, לרבות כספים במוסדות פיננסים, מיטלטלין, מקרקעין, כספים שהחייב זכה בהם בתיקי הוצאה לפעול וכיוצא באלה, ניתן להגיש בקשה להטלת עיקול על נכסים אלו. מטרת הטלת העיקול היא למנוע מהחייב להשתמש בנכסים אלו לשימושים אחרים מלבד פירעון החוב, ובנוסף – למנוע מהחייב להבריח את הנכסים שברשותו. ישנם לא מעט מקרים בהם חייב ינסה להעביר נכסים לידי בני משפחתו על מנת להתחמק מתשלום החוב ולסכל את הליך הגבייה, ולכן יש חשיבות להטלת עיקולים בהקדם האפשרי.

מימוש נכסים: לאחר הטלת עיקול על נכסים של החייב, ניתן לממשם כדי לגבות את החוב בתיק ההוצאה לפועל. חשוב לדעת שיש הגבלות על יכולת המימוש של נכסים מסוימים, למשל חפצים ספציפיים הנמצאים בבית החייב. אחד מתפקידיו של עורך הדין הוא לדעת איזה נכס לממש ובאיזה שלב של ההליך על מנת להביא לגבייה מקסימלית.

כיצד המצב השתנה בעקבות מגפת הקורונה?

מגפת הקורונה הביאה איתה משבר כלכלי ובריאותי עמוק. כתוצאה מכך זינקו הכמויות של שיקים חוזרים בצורה שלא היה ניתן לצפות מראש. בעקבות המשבר הכלכלי, מדינת ישראל החליטה להקל על חייבים כדי למנוע הליכי פשיטת רגל לאור המשבר הזמני, וזאת באמצעות הקלות עבורם בהליכי ההוצאה לפועל. ללא קשר לשאלת ההצדקה מאחורי הקלות אלו, התוצאה הינה שהליכי גביית שיקים חוזרים נמשכים יותר זמן מהרגיל.

בעקבות ההשפעות הכלכליות של המגפה, חוקק ״חוק הקורונה״ אשר משפיע על ההיבטים הבאים בהליכי הוצאה לפועל:

הארכת תקופת האזהרה: נכון למועד זה, תקופת האזהרה בתיקי שטרות הוארכה ל-60 יום. עד מגפת הקורונה משך תקופת האזהרה היה של 30 יום.

עבור תיקים שנפתחו לאחר ה-24/09/20: חייבים יכולים לבקש להיכנס ״להסדר חוב מיוחד״ במידה והחוב קטן מ-50,000 ש״ח. הסדר זו פורס את תשלום החוב למשך שנתיים. בנוסף, פרקי הזמן המקסימליים במסגרת ״צו תשלומים״ הוארכו לתקופה של עד שבע שנים ממועד הגעה להסדר (במקום עד ארבע שנים). הוראות אלו נועדו לאפשר לחייבים מרחב תרמון רחב יותר.

הגבלות על עיקולים: כיום ניתן להטיל עיקולים על חפצים הנמצאים בבית החייב רק לאחר חצי שנה ממועד מסירת האזהרה, ובתנאי שהחוב בתיק גבוה מ-2,500 ש״ח. בטרם חקיקת חוק הקורונה היה ניתן להטיל עיקולים בשלב מוקדם הרבה יותר.

הגבלה על היכולת לבקש צו הבאה: נכון למועד זה, לא ניתן להגיש בקשה למתן צו הבאה נגד חייב, וזאת עד לתאריך 24/03/21.

השינויים בחקיקה בעקבות מגפת הקורונה מחייבים בקיאות והתעדכנות תדירה בדין הקיים – וזוהי מומחיותו של עורך דין גביית שיקים חוזרים.

למה חשוב לפנות לייצוג משפטי?

ראשית, לאור מומחיותו של עורך דין גביית צ׳קים חוזרים, עורך הדין מהווה גורם מכריע בסיכויי גביית חוב. אמנם, מבחינה טכנית אין שום מניעה לפעול לגביית חוב באופן עצמאי, אולם הניסיון מלמד שקבלת ייצוג על ידי עורך דין מנוסה בתחום הגבייה של שיקים חוזרים מעלה את סיכויי ההצלחה בתיק. עורך דין המתמחה בגביית חובות יודע מתי להגיש כל בקשה וכיצד להגיב להתנהלותו של החייב ולכן יש ביכולתו לפעול בצורה יעילה. שנית, בתחום זה מקובל לגבות שכר טרחה על בסיס הצלחה בתיק בלבד. המשמעות היא שאין כל סיכון כלכלי מקבלת ייצוג משפטי ולכן אין סיבה להירתע מפנייה לייעוץ ראשוני. שלישית ולבסוף, לאור ניסיונו של עורך הדין בתחום, יהיה מי שילווה אתכם בהליך ויוודא שאתם מבינים את כל מה שקורה מסביבכם ומה הצד הבא שיש לבצע.

לאור כל אלו, מומלץ לפנות לייצוג משפטי החל מהרגע שהשיק חזר על מנת להביא לגבייה מהירה ויעילה של החוב.

מחיר הנפט עלה והגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז חודש מרץ. זאת, על רקע של שני גורמים עיקריים: הראשון הציפיות האופטימיות בשוק בשל הדיווחים החיוביים על תוצאות הניסויים של פיתוחי החיסונים העשויים להחזיר את הפעילות הכלכלית בשנה הבאה, מה שצפוי להחזיר את הביקושים לשוק; ושני, ציפיות שקבוצת OPEC+ תדחה את ההקלות במכסות יצור הנפט שתוכננו לתחילת שנת 2021. במהלך השבוע החולף, מחיר הנפט מסוג BRENT עלה מכ-44.32 דולרים לחבית בסיום יום המסחר ב-20.11.2020 לכ-47.66 דולרים לחבית בסיום יום המסחר ב-27.11.2020 ומחיר חבית מסוג WTI עלה מכ-42.15 דולרים לחבית בסוף המסחר ב-20.11.2020 לכ-45.51 דולרים לחבית בסיום יום המסחר ב-27.11.2020.

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, מתייחס בסקירת הנפט השבועית לפגישת שרי האנרגיה של OPEC+, שצפויה להתחיל היום (30 לנובמבר) ולהימשך עד ה-1 לדצמבר, ולהשפעתה על מחירי הנפט:

"השרים צפויים לדחות את התוספת המצרפית המתוכננת למכסות ההפקה של 1.9 מיליון חביות נפט ביום. התרחיש המרכזי הוא שההקלות ידחו לרביע השני של שנת 2021. אולם יתכן שבשל העלייה החדה במחיר הנפט, קבוצת OPEC+ תחליט לדחות את ההקלות רק לתקופה קצרה יותר של כחודש-חודשיים וכאשר יגיע המועד החדש של ההקלות, הקבוצה תבחן שוב את מצב השוק ותחליט האם להאריך את דחיית ההקלות או לבצעם ולהגדיל את ההיצע בשוק. דחיית ההקלות לתקופה קצרה יותר צפויה גם להביא לשיתוף פעולה הדוק יותר של עיראק, ניגריה ואיחוד האמירויות, המתנגדות לדחיית ההקלות במכסות הייצור, וכתוצאה מכך להגדיל את הסיכויים שהן יצייתו למכסות יצור הנפט".

בפמן מציין כי "נראה כי השוק מתמחר את הדחייה הצפויה בהקלות במכסות הייצור של קבוצת OPEC+ יחד עם אי החמרה נוספת במכסות הקיימות. לכן, במידה וההקלות שתוכננו להיות בינואר 2021 רק ידחו ולא תהיה החמרה במכסות, אזי לא צפויה להיות לכך השפעה משמעותית על מחיר הנפט, למעט עלייה מסוימת בטווח המיידי. אולם, במידה והקבוצה תפתיע ותחליט על קיצוץ נוסף, תהיה לכך השפעה חיובית על מחיר הנפט בטווח הקצר.

עוד הוא מעריך כי "מציאת חיסון בטוח, יעיל ובר שיווק במחצית הראשונה של שנת 2021, לצד השקת תרופות טיפול חדשות, צפויה להביא לעליית מחיר הנפט במהלך השנה הבאה ל-55-60 דולרים לחבית. זאת, בשל הצפי לעלייה בביקושים שינבעו מהחזרת הפעילות הכלכלית הגלובלית באופן מלא ולמרות הצפי שקבוצת OPEC+ תקל על מכסות יצור הנפט במחצית הראשונה של שנת 2021. במבט למחצית הראשונה של 2021, החוזים העתידיים מצפים לעליית מחירים מתונה לכ-47.9 דולרים לחבית BRENT ומחיר חבית מסוג WTI צפוי לעלות לכ-45.5 דולרים לחבית. התחזיות של החזאים לטווחים הארוכים יותר מדברות על עלייה לכ-50 דולר לחבית WTI בממוצע ב-2022-2023 וכ-54 דולר לחבית BRENT (ראה לוח). נראה שתחזיות החזאים, הצופות עליית מחירים גדולה יותר מאשר הגלום בחוזים העתידיים, מעניקות משקל משמעותי לאפשרות של התקדמות של ממש בדרך לקראת צמצום השפעתו של הווירוס בעתיד הרחוק יותר (2022-2023) על הביקוש לנפט. לא מן הנמנע שההתקדמות לקראת שיווק חיסונים זולים יחסית, שניתן לשנע בקלות, ולהביא למדינות העולם המתפתח, כמו הודו — שהינה יבואנית אנרגיה משמעותית, מהווה איתות חשוב לגבי פוטנציאל עליית הביקוש לנפט גולמי בהמשך ולהגדלת הסיכויים למימוש תחזיות השוק האופטימיות יחסית ואף מעבר לכך".

סקירת נפט שבועית- עד סוף 2020 יש צפי לעליית מחירים מתונה בלבד

מחר בחצות הדלק יתייקר ב-9 אגורות לליטר

הפיקוח על הבנקים הודיע היום על גיבוש מתווה נוסף לדחיית תשלומי משכנתאות והלוואות צרכניות, שאומץ על ידי המערכת הבנקאית

כזכור, עם פרוץ משבר הקורונה, במטרה לסייע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות המשבר, גיבש הפיקוח על הבנקים מתווה, שאומץ על ידי המערכת הבנקאית, המאפשר ללקוחות לדחות תשלומי הלוואות בנקאיות בשלושה מגזרי פעילות: משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי לעסקים.

המתווה אשר גובש בתאריך 7.5.20 ומאז הוארך והורחב פעמיים, מאפשר ללקוחות להגיש את בקשת הדחייה עד לתאריך 12.20, ולדחות את תשלומי ההלוואות לתקופה של בין 6-9 חודשים, בכפוף לתנאי המתווה.

במסגרת המתווה הקיים, מחודש מרץ ועד למחצית נובמבר 2020, הבנקים דחו הלוואות למאות אלפי לקוחות בכל מגזרי הפעילות, בסך מצטבר של כ-11 מיליארדי ש"ח.

בהתאם להערכות מצב שוטפות שננקטות כל העת, הכוללות, בין היתר, ניתוח נתונים שונים לצורך גיבוש תמונת מצב עדכנית, קיום קשר שוטף עם המערכת הבנקאית ועם הציבור הרחב, ומתוך הבנה כי השלכות משבר הקורונה צפויות להשפיע על הקשיים התזרימיים של חלק מהלקוחות גם במהלך שנת 2021, גיבש הפיקוח על הבנקים מתווה נוסף, שאומץ ע"י המערכת הבנקאית, המאפשר ללקוחות שדחו את הלוואותיהם בהתאם למתווים קודמים, להמשיך ולדחות את תשלומי המשכנתאות וההלוואות הצרכניות (להלן – המתווה הנוסף). יצוין, כי בשונה מהמתווים הקודמים, במתווה הנוסף ניתן דגש על חזרת הלווים לתשלום הלוואותיהם, וזאת באמצעות לוח תשלומים מקל.

המתווה הנוסף נועד לסייע ללקוחות שנפגעו משמעותית מהשלכות המשבר ושעומדים במספר תנאים מצטברים שהם- לקוחות שההלוואות שלהם נמצאות בסטטוס דחייה נכון ליום תחילת המתווה הנוסף; שנכון ל-28.2.2020, הכנסת משק הבית שלהם אינה עולה על 20,000 שקל נטו; ושקיימת פגיעה בהכנסתם בשיעור של 40% ומעלה. לקוחות אלו יכולים לפנות לבנק שלהם בבקשה לפעול על פי המתווה הנוסף, באופן שיביא להפחתה משמעותית בהחזרים החודשיים, לתקופות זמן ממושכות-במשכנתאות עד שנתיים ובהלוואות צרכניות עד 3 שנים. הדחייה תבוצע ללא עמלות ובהתאם לשיעור הריבית המקורי של ההלוואה. תנאי המתווה המלאים מפורטים בנספח להודעה זו.

יודגש כי לאוכלוסיית היעד, יש אפשרות לדחות את ההלוואה בהתאם לתנאי המתווה הנוסף, או להסכים להסדר אחר שהבנק מציע להם, או כמובן לחזור לשלם את ההלוואה כסדרה.

יש לזכור כי דחיית התשלומיםעל הלוואה היא לא מתנה ויש לה עלות מסויימת, הדחייה היא כמו אשראי חדש (שניתן אמנם בתנאי הריבית המקוריים במסגרת המתווה) ולכן על הלקוחות לעשות שימוש מושכל בכלי זה ולא לדחות תשלומי הלוואות שלא לצורך. כמו כן, על הלקוחות הדוחים את תשלומי המשכנתא לבחון היטב את השפעת השלכות הדחייה על הכיסוי הביטוחי (ביטוח חיים) הקיים במסגרת המשכנתא.

התקופה להגשת הבקשה לדחיית תשלומי הלוואות בהתאם למתווה הנוסף, תהיה בין התאריכים 1.1.2021-31.3.2021. מועד כניסת המתווה הנוסף לתוקף יהיה בין התאריכים 1.1.21 ועד לתאריך 31.3.21 לכל המאוחר, בשל הצורך בהיערכות מערכות המחשוב בבנקים הכרוכה ביישום המתווה.

בבנקים בהם מועד יישום המתווה בפועל ידחה לתאריך מאוחר מה – 1.1.21 (אשר לא יאוחר כאמור מתאריך 31.3.21) ימשיך לחול המתווה הקיים לאוכלוסיית היעד (בכפוף לבקשת לקוח), עד למועד כניסה לתוקף של המתווה הנוסף בכל בנק.

מתווה זה מציג את תנאי המינימום בדחיית תשלומי ההלוואות וכל בנק רשאי להרחיבו לטובת לקוחותיו ולבקשתם.

בהתייחס ללקוחות שאינם נכללים במתווה הנוסף, הבנקים ימשיכו לסייע בהסדרים פרטניים ומציאת פתרונות מותאמים לכל לקוח. כמו כן, מועד הגשת בקשות דחייה בהתאם למתווה הקיים נשאר בתוקף. כלומר ניתן על פיו להגיש בקשות לדחייה עד לתאריך 31.12.2020.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "מתווה דחיית ההלוואות היה מהצעדים הכלכליים הראשונים שננקטו עם פרוץ המשבר, כדי לאפשר למי שנפגע לייצר גשר תזרימי ולסייע לצלוח את תקופת אי-הוודאות. המתווה הקל עד כה על מאות אלפי משקי בית ובתי עסק, שצמצמו באמצעותו את הוצאותיהם החודשיות. בשונה מהמתווים הקודמים, הפעם שולבו גם מבחני הכנסה. עשינו זאת על מנת למקד את הטיפול בלקוחות שנפגעו מהמשבר וטרם התאוששו.

המטרה כעת היא לייצר ודאות לאותם משקי הבית, ולאפשר להם לבצע את ההתאמות הנדרשות ולהיערך בהתאם, עוד בטרם תום תקופת הדחייה בעוד כחודש. שלב זה חשוב מאוד, מכיוון שמאפשר למשק הבית ולבנק שהעמיד לו הלוואה או משכנתא, לשוב להליך בריא של תשלום, גם אם חלקי, תוך פריסת תשלומים לפי יכולתו של משק הבית שניזוק במשבר. פריסה זו תאפשר ללווים אלו המשך גישור עד לחזרתם לאיתנות פיננסית ויכולת החזר תשלומים מוגבר בשוך המשבר.

המתווה הנוסף מצטרף לשורה ארוכה של צעדי מדיניות שנקט בנק ישראל מתחילת המשבר ואנו עובדים בימים אלו עם כלל הגורמים הרלוונטיים גם על רובד העסקים הקטנים והזעירים במתווה. אני מבקש לציין שוב את הירתמותה של המערכת הבנקאית לסיוע ללקוחותיה בזמנים מאתגרים אלו".

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "גיבוש המתווה הנוסף, המאפשר הקלות נוספות בדחיית תשלומי ההלוואה, נעשה מתוך מטרה לסייע לקבוצה ממוקדת של לקוחות שנפגעו באופן משמעותי מהמשבר ועדיין מתמודדים עם השלכותיו. במתווה זה ניתן דגש על המשך מתן הקלה ללקוחות לצד הסדרת לוח תשלומים מקל לפירעון החוב, זאת בשונה מהקפאה או דחיית החוב. על אף שהמתווה הנוסף מאפשר דחיית הלוואות לתקופה ארוכה יחסית ואופן פריסה גמיש, מומלץ לשקול היטב טרם קבלת ההחלטה על דחיית ההלוואה, לרבות מתן משקל למשך תקופת הדחייה. אני מברך את המערכת הבנקאית על אימוץ המתווה הנוסף, המצטרף למהלכים נוספים שנקטו הבנקים מתחילת המשבר על מנת לסייע ללקוחותיהם בתקופה זו. הפיקוח על הבנקים ימשיך לעקוב באופן הדוק אחר ההתפתחויות וינקוט בצעדים נוספים ואחראיים, ככל שיידרש, על מנת להמשיך ולסייע ללקוחות בהתמודדות עם הקשיים השונים בעקבות השלכות המשבר".

בנק ישראל פרסם מתווה מעודכן לדחייה של תשלומי הלוואות ומשכנתאות

חשש: משקי בית רבים יתקשו להחזיר משכנתאות

בגלל נגיף הקורונה: נוטלי משכנתאות יוכלו להגיש בקשה לרישום משכנתא בצורה דיגיטלית