רשות המסים פרסמה היום את ניתוח נתוני מע"מ על סמך דיווחי העוסקים המורשים לחודשים יולי אוגוסט 2020, תוך השוואה לנתוני מרץ-אפריל ומאי-יוני 2020 וכן לנתוני שנה שעברה. ניתוח הנתונים מצביע על מגמת שיפור ניכרת בפעילות העוסקים בחודשים יולי-אוגוסט, לעומת התקופות הקודמות. ניתן לראות בנתונים אלה סממן לאיתנות העסקים בישראל וליכולתם להתמודד עם אתגרי התקופה. ליכולת התמודדות זו של העסקים, תרם גם הסיוע הממשלתי שהביא לשיפור בנזילות של העסקים ולהגדלה של הפעילות המשקית.

מהנתונים עולה כי ישנה פגיעה גדולה בסך מחזורי העסקאות בחודשים מרץ-אפריל, התמתנות הפגיעה בחודשים מאי-יוני והמשך התאוששות במחזורי העסקאות ביולי-אוגוסט. אם במרץ-אפריל, ראינו ירידת מחזורים גדולה יחסית בקרב עוסקים קטנים בעלי מחזור עסקאות שנתי עד 1 מיליון שקל, הרי שביולי-אוגוסט עוסקים אלה הציגו צמיחה ביחס לשנה שעברה.

בחינת המחזורים לפי ענפים מראה כי קיימת עקביות במידת הפגיעה, ואלה שנפגעו בתחילת המגפה ממשיכים לחוות ירידה בפעילות, אם כי, בדרך כלל, מתונה בהרבה ביחס למרץ-אפריל. עם זאת, ענפי האמנות והבידור ממשיכים לסבול משיעור פגיעה שנותר גבוה מאד. במבט על שיעורי השינוי של המחזור החציוני לפי ענפים ניכרת תופעה של ירידה משמעותית במחזור החציוני, זאת בשל הפגיעה הרבה יותר בעוסקים קטנים אשר מהווים רוב בכל קבוצות הענפים.

בחודשים יולי-אוגוסט מצבם של העוסקים, בכל קבוצות הגודל, היה חיובי יותר בהשוואה לתקופות הקודמות (מרץ-אפריל ומאי-יוני). עדיין, בעלי עסקים קטנים יותר נפגעו יחסית יותר, אך הפער ביניהם לבין שאר הקבוצות פחות בולט. ביולי-אוגוסט עסקים רבים הצליחו לצמוח ביחס לתקופה המקבילה ב- 2019. למעלה משליש מהעוסקים היו בצמיחה של 10% או יותר, ועוד כ- 8% צמחו בשיעור מתון של עד 10%.

בדומה לתקופות הניתוח הקודמות, שיעורי הפגיעה החמורה (מעל 80%) הולכים ויורדים ככל שהוותק של העסק עולה. עם זאת, גם שיעור העסקים שצמחו היה גבוה יחסית בקרב העסקים ה"צעירים".

מחשבון מע"מ

רשות המיסים פרסמה את נתוני יבוא מוצרי צריכה השנה והנתונים מעניינים

האם השקל חזק מדי ונסחר "ברמה בועתית" ביחס לתנאי השוק הנוכחיים? שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים מחדר העסקאות של דיסקונט משיב.

"השקל מנותק מהמצב הגרוע בכלכלה המקומית", "לא יתכן שהדולר-שקל נסחר מתחת ל-3.4". אלו חלק מהכותרות שעלו בהקשר המטבע הישראלי בחודשים האחרונים. לכאורה טענות אלו נכונות. הדולר-שקל נסגר בסוף המסחר ב-17/11 ברמה של 3.35 ובכך נרשמה הפעם ה-35 השנה שבה השקל נסחר מתחת לרמה של 3.4, מספר שיא של ימים מאז 2008.

מגמות אלו התרחשו לצד חולשה חדה בכלכלה המקומית. לפי תחזית קרן המטבע מאוקטובר התוצר הישראלי ירשום ב-2020 נסיגה ריאלית של 5.9%- נתון שהינו גרוע יותר מהצפי הגלובלי (4.4%-). הצמיחה ברבעון השלישי היתה אומנם חזקה יחסית, אך היא די דומה לצמיחה במדינה כמו גרמניה ונמוכה ביחס למדינות הגדולות האחרות בגוש האירו. אם נוסיף לכך את חוסר היציבות הפוליטי על רקע התקציב ומספר גבוה יחסית של מאומתי קורונה בישראל (ביחס לגודל האוכלוסייה)- הרי שלכאורה התחזקות השקל נראית מוגזמת מדי. אולם כאשר בוחנים לעומק אינדיקטורים שונים נראה כי רמתו של השקל כיום די סבירה ביחס לסביבת השוק וסביבת המאקרו.

ראשית נציין כי המגמה האחרונה של השקל מול הדולר איננה מצביעה על מגמה "יוצאת דופן" של המטבע הישראלי.

ב-2019 השקל התחזק מול כל מטבעות המערב וכמעט מול כל מטבעות השווקים המתפתחים.

השנה השקל היה רק "במקום טוב באמצע" מבחינת הביצועים שלו אל מול הדולר האמריקאי. העובדה שסל המטבעות שאותו בוחן בנק ישראל נסחר בסוף אוגוסט בשפל מול השקל (וכיום נסחר קרוב לרמה זו) נבעה בעיקר מהחולשה של הדולר בעולם, כשהדולר מהווה כ-26% ממשקל סל המטבעות. למעשה בשבועות האחרונים השקל נסחר בקורלציה דומה ואפילו גבוהה במעט מול המגמה של הדולר מול מטבעות המערב, בהשוואה לקורלציה הממוצעת בשנים האחרונות. במצב כזה קשה לטעון כי "השקל מתנהג באופן חריג".

הסיפור של התחזקות השקל מול הדולר הוא למעשה הסיפור של היחלשות הדולר מול מרבית מטבעות המערב.

נקודה שניה היא הערכתנו כי הרמה של הדולר-שקל כיום תואמת את תנאי המאקרו והשוק המקומיים והגלובליים, כל עוד הם לא ישתנו לרעה.

הערכה זו נתמכת על ידי מספר ניתוחים שונים. ראשית בחנו את השווי של רמת הדולר-שקל אל מול השווי הנגזר מכח הקניה של מטבעות אלו. לפי מודל זה (הנקרא PPP)- שער החליפין אמור להשוות בין כח הקניה של המטבעות במדינות השונות. מודל PPP איננו משמש למסחר לטווח קצר ואינו מיועד להמלצת BUY או SELL, אך הוא יכול לתת אינדיקציה מסוימת בכדי לבחון האם השקל נסחר ברמה קיצונית מדי.

בשל סיבות מבניות (כמו יצוא שירותי ההייטק של ישראל) השקל נסחר כמעט תמיד ברמה חזקה מדי (כלומר דולר –שקל נמוך) לעומת הערך הנגזר מכח הקניה. במקרים שבהם השקל נסחר באופן "זול באופן קיצוני" – כלומר ללא פרמייה כלל, השקל נטה היסטורית להתחזק בחודשים שלאחר מכן. כך היה למשל סביב אמצע מרץ 2020 (שיא משבר הקורונה בשווקים), סביב אמצע דצמבר 2018, או סביב המחצית השניה של ינואר 2016.

מאידך במקרים שבהם השקל נסחר באופן יקר מאוד – השקל נחלש (כלומר הדולר התחזק) בחודשים שלאחר מכן, כפי שהיה לאחר יוני 2017 או לאחר ינואר 2018.

כיום למרות שהשקל נסחר בשיא מול הדולר (מאז 2008) , חוזקו היחסי רחוק מערכי הקיצון שהיו בסוף ינואר 2018, או בסוף יוני 2017.

במילים אחרות: גם אם לפי מודל כח הקניה השקל יקר יחסית להיסטוריה – לא ניתן לומר שהשקל נסחר באופן קיצוני מדי , אפילו בהשוואה לערכי הקיצון בשנים האחרונות.

ניתוח שני שביצענו הוא ניתוח המגמות בחשבון השוטף ובהשקעות הישירות (נטו) בישראל לעומת המגמה הכללית של הסל-שקל. נזכיר כי העודף בחשבון השוטף עמד ברבעון השני ברמה של 4.4 מיליארד דולר, אחת הרמות הגבוהות ביותר בשנים האחרונות. ההשקעות הישירות בישראל (FDI) עמדו על 10.8 מיליארד דולר, הרמה הגבוהה ביותר מאז סוף 2018. מגמת השינוי בחשבון השוטף +השקעות הישירות נטו (בניכוי השקעות ישראלים בחו"ל) די מתיישבת עם מגמת השינוי בשקל מול סל המטבעות. נתוני התוצר שפורסמו השבוע מצביעים על סבירות גבוהה להמשך העלייה בחשבון השוטף גם ברבעון השני, עניין שתומך בהתחזקות של השקל. במילים אחרות: חוזקת השקל נובעת מ-Flow כלכלי אמיתי של כסף שנכנס לישראל.

גם בחינה לטווח הקצר של רמת השקל מול פרמטרים שונים לא מצביעה על עיוות חזק מדי ברמתו של השקל.

בחינה זו מאפשרת ניתוח לטווח זמן קצר יחסית (רמה יומית) והיא מאפשרת לבחון האם נוצר עיוות מסויים ברמתו הנסחרת של השקל לעומת פרמטרים שונים בשוק כמו הדולר בעולם, שערי המניות ועוד מגוון פרמטרים.

נכון לסביבת השוק כעת נראה כי הפער מול הערך ההוגן מתון יחסית. במילים אחרות: באם לא יהיה שינוי בתנאי השוק וברמת הדולר בעולם, או התערבות של גורם חיצוני (בנק ישראל) אין סיבה מיוחדת שהשקל ירשום היחלשות ניכרת בטווח הקצר.

ומה צפוי קדימה?

בראיה לשנים הבאות נראה כי החשבון השוטף ימשיך להיות ברמה גבוהה בהשוואה למדינות אחרות בעולם, כך שה- Flow הכלכלי ימשיך לתמוך בשקל חזק. כך למשל תחזיות קונצנזוס הכלכלנים בעולם מראות כי החשבון השוטף בישראל הינו גבוה יותר מאשר בכל אחד מגושי המדינות בעולם. עובדה מעניינת עוד יותר היא הצפי "לעליית מדרגה" בעודף בחשבון השוטף של ישראל ב-2021+2022 (לעומת השנתיים הקודמות), לעומת שינוי מתון יותר/ שלילי הצפוי במדינות אחרות.

בדקנו את המצב גם ברמה של מדינות בודדות שמייצגות מטבעות מוכרים. מבין 22 המדינות שבדקנו ישראל היא בין 5 המדינות היחידות שבהן החשבון השוטף חיובי ובנוסף קיים גם צפי להתחזקותו בשנתיים הבאות.

 הצפי לעלייה בחשבון השוטף של ישראל הגיוני ונתמך במספר מגמות יסוד בטווח הארוך. ראשית נציין כי כלכלת השירותים תמשיך לתפוס חלק ניכר יותר בכלכלה הגלובלית מאשר "כלכלת הסחורות". עניין זה ימשיך לתמוך ביצוא השירותים הישראלי (בהובלת יצוא ההייטק). יתר על כן, "בעולם שאחרי הקורונה" תחומים כמו עבודה ותקשורת מרחוק, Telemedicine ("רפואה מרחוק"), אבטחת סייבר וכו' יקבלו האצה ותקציבים רבים ויתפסו נפח גובר במסחר הגלובלי. לישראל יש לא מעט יכולות בתחום, עניין שיתמוך ביצוא המקומי.

נקודה נוספת היא הסכמי השלום שנחתמו, וככל הנראה עוד יחתמו בעתיד עם מדינות המפרץ. הסכמים אלו יגבירו את היחסים הגלויים של ישראל עם מדינות אלו ויתמכו בגידול ניכר של יצוא אזרחי -טכנולוגי וכנראה גם יצוא ביטחוני. לפי הערכות של גורמים מתחום הייצוא קיים פוטנציאל להגדלת ייצוא ההייטק בעשרות אחוזים. גם זרם תיירים שיגיע לישראל על רקע דתי יהיה להערכתנו חזק יותר מהתיירות היוצאת של ישראל למדינות המפרץ (למעט אולי ההתלהבות הראשונית של הישראלים…). יתכן גם שישראל תוכל לייבא חלק ממקורות הנפט שלה מחלק ממדינות המפרץ, עניין שייעל ויוזיל חלק מהעלויות של יבוא האנרגיה. לגבי שוק האנרגיה נציין כי השנה צפוי יצוא גז מלוויתן בהיקף שנתי של כמיליארד דולר. יצוא הגז צפוי לעלות בשנה הבאה.

 ומה הצפי לטווח הקצר?

אישור דירוג האשראי של ישראל וצמיחה חזקה מהצפי ברבעון השני תמכו ככל הנראה במגמת ההתחזקות של השקל בימים האחרונים. הגירעון הממשלתי יעלה אומנם בחדות על רקע משבר הקורונה, אולם מדובר בתופעה הקיימת במדינות רבות בעולם, כך שההשפעה על השקל מתונה יחסית (אם בכלל..). המשקיעים הזרים בוחנים בעיקר את רמת החוב-תוצר וזו צפויה עדיין להיות ברמה נמוכה יחסית למדינות רבות במערב. בנק ישראל עשוי להתערב מדי פעם במסחר , אולם בסופו של דבר, וכפי שציינו, המגמות המבניות יקבעו את מגמת המסחר בשקל מול המטבעות השונים בעולם.

 ברמה הגלובלית המגמה של הדולר בעולם והמגמה בשוק המניות הגלובלי (שמתואם עם חוזקת השקל) תשפיע כמובן גם כן על המגמה בדולר-שקל.

מאז הבחירות לנשיאות (3/11) הדולר נחלש כמעט מול כל המטבעות העיקריים בעולם וכך היה גם מול השקל.

הבנקים המרכזיים בעולם עשויים להשפיע גם הם על המסחר בדולר בעולם (ולכן גם מול השקל). המדיניות עליה יכריז ה- ECB ב-10/12 (האם יצליח להחליש את האירו?) , מדיניות הפד- כל אלו עשויים להשפיע על המגמה בדולר בעולם ולכן אולי גם על השקל.

בשורה התחתונה: בראיה לטווח הארוך אנו בדיסקונט ממשיכים להעריך (בדומה להערכתנו בפברואר) כי קיים לחץ מבני להתחזקות השקל מול סל מטבעות העיקריים במערב.

הערכות: ירידת הדולר עדיין לא הסתיימה השקל צפוי להמשיך להתחזק מול הדולר

בנק ישראל: עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל עלה ברביע השני בכ-14.5 מיליארדי דולרים

בהתאם להסכם שנחתם בין ממשלת ישראל למוסד לביטוח לאומי אתמול, ינתן מענק חד פעמי בסך 2,000 שקלים לאזרחים ותיקים שקיבלו מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה למשך 100 ימים ומעלה, רצופים או לא רצופים, בין התאריכים 1.3.20 עד 17.10.20.

מי שבמהלך התקופה הרלוונטי חצה את גיל 67 ולכן עבר מדמי אבטלה למענק הסתגלות, המוסד לביטוח לאומי יספרו גם את הימים שבהם שולמו דמי אבטלה וגם את הימים שבהם שולם מענק הסתגלות בחישוב 100 הימים.

המענק ישולם למי שחזר לעבוד וגם למי שלא חזר לעבוד, ואין צורך להגיש בקשה כלשהי המענקים יחולקו על פי המידע שנמצא במוסד לביטוח לאומי והמענק ישולם באופן אוטומטי לחשבון הבנק שאליו משולם מענק ההסתגלות.

בני זוג ששניהם זכאים למענק – יקבלו תוספת למענק בסך 500 שקל כל אחד, כלומר מענק בסך 2,500 ש"ח לכל אחד מבני הזוג.

לפרטים נוספים ניתן לפנות למוקד פניות האזרחים הוותיקים 8840* במשרד לשוויון חברתי.

שר האוצר אישר- רף הזכאות למענק השתתפות בהוצאות בנובמבר דצמבר ירד ל-25% לפחות 

אושרו מענקים לעידוד חזרת "מובטלי הקורונה" לשוק העבודה

שר האוצר, ישראל כ"ץ, אישרר היום את ההרחבה של הסיוע לעסקים לפיה לצורך זכאות למענק השתתפות בהוצאות קבועות לחודשים נובמבר דצמבר 2020 תידרש ירידה במחזורים של 25% לפחות לעסקים שמחזורם עד 100 מליון שקל, במקום 40%. כמו כן, תינתן הקלה גם לעסקים עם מחזור גבוה יותר. בכך הלכה למעשה, ניתן יהיה להמשיך את הסיוע לעסקים רבים.

ההחלטה על הפחתת הרף לזכאות למענק התקבלה בהמלצת כלל הגורמים המקצועיים בהנהלת האוצר וברשות המסים.

שר האוצר ישראל כץ: "החלטתי הערב להמשיך ולהוריד את הרף לקבלת מענקי הוצאות קבועות לעסקים שמחזורם נפגע בהיקף של 25% ומעלה, גם בחודשים נובמבר-דצמבר. זוהי בשורה גדולה שתאפשר לעוד עסקים רבים לקבל מהמענקים על פי הקריטריונים. היקף המענקים מגיע עד ל-500 אלף שקל בחודשיים בנוסף להחזר הוצאות הארנונה. נמשיך לסייע למשק הישראלי עד להגעת החיסונים וסיום משבר הקורונה."

בהתאם להחלטה, ההקלה בתנאי הסף לקבלת מענק השתתפות בהוצאות קבועות תוארך גם לתקופת נובמבר-דצמבר תוך דרישה להוכחת ירידת מחזור של 25% בלבד לעסקים עם מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל. יש לציין כי 99% מהעסקים שהגישו בקשות למענק הוצאות קבועות בחודשים הקודמים היו עסקים שמחזורם נמוך מ-100 מיליון שקל בשנה.

כמ כן, בהתאם להחלטה שהתקבלה, תחול הקלה בתנאי הסף למענק גם לעסקים עם מחזור שנתי של מעל 100 מיליון באופן הבא: עסקים עם מחזור שנתי של 200-100 מיליון ש"ח יצטרכו להראות ירידת מחזור של 40% (לעומת 60% ברשת הביטחון המקורית) עסקים עם מחזור שנתי של 400-200 מיליון ש"ח יצטרכו להראות ירידה של 60% (לעומת 80% ברשת הביטחון המקורית). הרציונל העומד מאחורי ההפחתה המדורגת הוא, בין היתר, להקל את המעבר של העצמאיים והעסקים מתקופת הסגר לקראת פתיחה רחבה יותר של המשק הישראלי.

נפתחה האפשרות לבקשת מענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל עבור החודשים ספטמבר – אוקטובר

נפתחה האפשרות להגשת בקשות למענק הוצאות לעסק קטן עם ירידה של 25% בפעילות לחודשים ספטמבר-אוקטובר  2020

משרד התרבות והספורט יחל כבר בשבוע הקרוב בהעברה תקציבית לגופי התרבות שנפגעו ממשבר הקורונה. מבחן תמיכה של כ-200 מיליון שקל יוצא לדרך. התקציב יחל לעבור על פי הכללים המחייבים לגופי התרבות על מנת לייצר וודאות תקציבית בתקופה זו.

משרד התרבות והספורט יעביר לגופי התרבות הנתמכים, סיוע כלכלי בגובה של כ-200 מליוני שקלים כתוצאה מפגיעתם המשמעותית בהכנסות ממכירת כרטיסים בתקופת הקורונה.

ועדת התמיכות במנהל התרבות אישרה למעלה מ- 350 בקשות שהוגשו על ידי הגופים הזכאים. בעקבות תוספת תקציבית זו, רשויות רבות הגדילו את תמיכתן בגופי התרבות שלהן בסכום כולל של כ- 22 מליון שקלים. בין הרשויות המשתתפות: עיריית תל אביב יפו , ירושלים, חיפה, וראשון לציון.

הזכאות לתמיכה מותנית בזכאות לתמיכה בתקנת האם בשנת 2020 או שנת 2021, לפי העניין, עמידה בדרישות נוהל שר אוצר, החלטות מינהל תרבות או ועדת התמיכות. לעניין זה, העמידה בהוראות נוהל שר אוצר בכל הקשור לשיעור התמיכה המירבי והיקף המימון העצמי הדרוש ממוסד נתמך ייבחנו כמקשה אחת על בסיס דו-שנתי לגבי השנים 2020 ו-2021 יחדיו.

טרם התקבלה החלטה פרטנית בנוגע לסכום שיועבר עוד השנה וזו תתקבל בהתאם לדוחות הביצוע שיוגשו על ידי הגופים עמידה בכללי נוהל שר האוצר והיכולת התזרימית של המשרד.

ככלל, התמיכה עפ"י מבחן זה הינה דו-שנתית ויתרת התמיכה שלא תשולם ב-2020 תועבר לתשלום ב-2021 בהתאם לדוחות הביצוע שיועברו.

שר התרבות והספורט חילי טרופר: "הבטחנו וקיימנו. התמיכה הכלכלית שאנו מעבירים למוסדות התרבות חשובה והכרחית. התקציב שיועבר ישמור על יציבותם של מוסדות התרבות ויסייע גם בפרנסתם של עשרות אלפי עובדים. נמשיך להיאבק על פתיחתו של עולם התרבות ולצד זאת לסייע כלכלית ככל שניתן. לא נשאיר את התרבות מאחור."

מנכ"ל משרד התרבות, רז פרוייליך: "אני שמח לבשר לגופי התרבות, שמימשנו את הבטחתנו להם, בתקופה כה מאתגרת ומורכבת זו. אני מאמין, כי סיוע כלכלי זה, שהוא דו שנתי, יאפשר למוסדות התרבות שלנו לאזור כוחות ולהמשיך ליצור ולהיות בעשייה פעילה. התרבות, היא מנשמת אפה של החברה שלנו, ואנו, במשרד התרבות , נמשיך לעבוד על מנגנונים, שיאפשרו קיומה ושגשוגה על אף האתגר שמציב לנו נגיף הקורונה והריחוק החברתי שנדרשנו אליו. התרבות כאן- ולעד תישאר"

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מרכז, אישרה אתמול תכנית בנין עיר בהובלת רשות מקרקעי ישראל, להקמת שכונת מגורים הכוללת 3,097 יחידות דיור ו- 400 יחידות דיור מיוחד, שטחי מסחר, מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים הגובלת בפארק אזור נופש מטרופוליני אילנות במזרח נתניה.

השכונה תכלול מבנים בני 6-9 קומות היוצרים חזיתות רחוב רציפות בהם משולבים בניינים רבי קומות בגובה של 20 עד 25 קומות לאורך הכביש העוקף המזרחי המאפשרים צפייה לנוף הפתוח של פארק אילנות.

התכנית חלה על שטח של כ- 935 דונם מתוכם כ- 63 דונם של שטחים ציבוריים פתוחים בלב המתחם, וכ- 137 דונם של פארק אינטנסיבי בהמשך רחוב האלונים.

התכנית המהווה חלק מהסכם הגג שבין עיריית נתניה למדינת ישראל, מתחברת למרקם העירוני הקיים במזרח העיר בצמוד לשכונות הוותיקות עמליה ונאות גנים ושכונת קריית השרון, ולאורכה הכביש העוקף המזרחי לעיר נתניה המחבר את כביש 57 מצפון לכביש 561 הנמצא לקראת בצוע מדרום.

התכנית קודמה ע״י רשות מקרקעי ישראל בשיתוף פעולה מלא עם עיריית נתניה והמועצה האזורית לב השרון, באמצעות החברה המתכננת בוכמן קורן הורביץ בניהולו של אינג׳ אורי הורביץ ועורך התכנית אדר׳ דורון צוף.

רפי אלמליח, מנהל בכיר אגף לתכנון ופרויקטים ברמ"י, בירך על ההחלטה לאשר את התכנית וציין כי מדובר בתכנית חשובה אשר מטרתה הקמת שכונת מגורים הכוללת בתוכה מספר רב של יח"ד ודיור מיוחד, שטחי מסחר ומבני ציבור לכלל האוכלוסייה, ביניהם שטחים ציבוריים פתוחים ופארק רחב ידיים, בתי ספר וגני ילדים, מתנ"ס, מתחמי ספורט ונופש, כל אלו ישרתו את תשבי השכונה ואת תשבי השכונות הסמוכות והעיר כולה.

דליית אל כרמל: אושרה להפקדה תוכנית להקמת שכונה הכוללת 2,500 יחידות דיור וקריית חינוך

התחדשות במרכז לוד- הופקדה תוכנית להקמת 1695 יחידות דיור ו-47 אלף מ"ר לתעסוקה ומסחר

צניחה במספר התחלות הבנייה: פחות מ-10,000 יחידות דיור ברבעון השני של 2020

בימים אלו, כשמגפת הקורונה מכה גלים ברחבי העולם, הולכת וגוברת המודעות בקרב עסקים לגבי האופן שבו עליהם להיות ערוכים למצבי חירום. אמנם, חלק מהגזרות הכלכליות הנובעות מהמגפה היו בלתי נמנעות, אך בתי עסק רבים היו יכולים להתמודד עם המשבר, להתאושש מהר יותר ולצמצם את נזקים, אם היו ערוכים מראש לתרחישי קיצון.

כך למשל ההגבלות החדשות וכללי הריחוק החברתי שמטו את השטיח מתחת לעסקים רבים, אשר מצאו את עצמם ללא נהלים לעבודה מרחוק וללא ציוד והגדרות רשת המאפשרים עבודה רחבת היקף מהבית.

כעת, כשהתעשיות השונות מסתגלות אט אט ל"כללי המשחק" החדשים שהכתיבה מגפת הקורונה, עסקים רבים מוצאים את עצמם מחשבים מסלול מחדש בנוגע להיערכות למצבי חירום פוטנציאליים על מנת שלא למצוא את עצמם שוב חסרי אונים ברגע האמת.

המשכיות עסקית

ישנם תרחישי קיצון רבים המהווים איום פוטנציאלי להשבתת העסק – החל מנזקים מקומיים כגון שריפה או הצפה ועד לאסונות טבע, דוגמת רעידת אדמה, ואירועים ביטחוניים. האספקט החשוב ביותר בכל הנוגע להתמודדות עם מצבי חירום הוא שמירה על המשכיות עסקית.

ברגע האמת קיימת חשיבות מכרעת לכך שהעסק יהיה ערוך לתרחישי קיצון עם תכנית להמשכיות עסקית – תכנית פעולה המכילה את כל הנהלים והמנגנונים השונים שנועדו לשמר את הרציפות התפקודית בזמן אסון או מצב חירום. 

התגובה הראשונית היא הקריטית ביותר

השעות הראשונות החל מתחילת האירוע הן אלו היכולות להכריע בין המשך הפעילות העסקית לבין השבתת העסק, עם כל ההשלכות הנגזרות מכך. 

לפיכך, חשיבותה של תכנית המשכיות עסקית היא בין היתר בכך שהיא מניחה את התשתית מראש להתמודדות מהירה ויעילה במקרה של אסון, ללא השבתה, או עם השבתה מינימלית ככל האפשר, של הפעילות העסקית.

שירות ®RedAlert של בלפור ישראל – המשכיות עסקית בכל מצב

על מנת להכין תכנית מקיפה ואפקטיבית להמשכיות עסקית, מומלץ להיעזר בחברה המיומנת בסיוע לעסקים במקרי אסון ותרחישי קיצון. בדיוק לשם כך הוקמה תוכנית ®Red Alert של חברת בלפור ישראל, הסניף הישראלי של קונצרן BELFOR הבינלאומי, המספקת היערכות מוקדמת למקרי קיצון ומוקד חירום 24X7 למתן סיוע מידי ואפקטיבי לעסקים שנפגעו.

שירות ®RedAlert מבטיח כי ברגע האמת יעמדו לצד העסק צוותים מיומנים, עם מירב הידע והציוד, ותוכנית סדורה המבוססת על היכרות מוקדמת של העסק, לבלימת הנזקים ושיקומם במהירות האפשרית.

מוכנות לשעת חירום יכולה להציל את העסק

אם יש דבר אחד שעסקים רבים למדו על בשרם עם התפשטות הקורונה, הוא כי בכל הנוגע להתמודדות עם אסונות – עלינו לקוות לטוב ביותר ולהתכונן לגרוע מכל. אין לנו את המותרות לשבת על מי מנוחות ולהסתמך על המזל הטוב – על כל עסק, חברה או ארגון חלה האחריות לוודא כי יש באפשרותם להתמודד בצורה מיטבית עם כל צרה שלא תבוא, ויפה שעה אחת קודם.

קבינט הקורונה אישר אמש את החזרת תלמידי כיתות ה'-ו' וי"א-י"ב ביישובים ירוקים וצהובים ללימודים, ואת פתיחתם המיידית של מרכזי הקניות הפתוחים ביישובים הירוקים. לפי החלטת הקבינט, תלמידי ה'-ו' יחזרו לכיתות ביום שלישי הבא (24 בנובמבר), בעוד שתלמידי י"א-י"ב יחזרו ביום שלישי בשבוע שלאחר מכן (1 בדצמבר). בנוסף, אושרה תוכנית "איי התיירות הירוקים".

כזכור, ההחלטות התקבלו לאחר שביום הקודם נערך דיון קבינט הקורונה במשך 7 שעות ובסופו לא התקבלו החלטות כלל. בפתח הדיון הביאו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ הצעת החלטה לקבינט, ולפיה בין היתר ביישובים הכתומים תקודם חקיקה להטלת סגר לילי וביישובים האדומים יורחבו הקריטריונים להטלת סגר כללי. ראש הממשלה ושר הביטחון גם סיכמו כי נציגי הקניונים יגבשו פיילוט להפעלת קניון אחד בצורה מצומצמת. בכפוף להצלחתו, יוחלט על מועד פתיחת הקניונים בהמשך.

במסיבת עיתונאים שכינס אחרי הדיון בקבינט, אמר ראש הממשלה נתניהו "אני בטוח ששמעתם את החדשות המצוינות של חברת מודרנה, על כך שפיתחה חיסון לקורונה ביעילות של 94.5%. כבר בחודש יוני אישרתי יחד עם שר הבריאות יולי אדלשטיין את החתימה עם מודרנה על אספק של החיסונים לישראל – ואני מבטיח לכם שישראל תהיה אחת המדינות הראשונות לקבל את החיסונים של מודרנה"

ביום שישי האחרון חתמנו גם עם חברת פייזר על 8 מיליון חיסונים ל-4 מיליון אזרחים(2 מנות חיסון לכל אזרח). הערב שוחחתי עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על האפשרות לרכוש את החיסון שלהם "ספוטניק 5". המטרה היא להביא כמה שיותר חיסונים מכמה שיותר מקורות לכמה שיותר אזרחים וכמה שיותר מהר. זה לא מהיום למחר אך לא מדובר בשנים – אלא בכמה חודשים".

נתניהו הוסיף כי "ההחלטות של הממשלה מעמידות את ישראל במקום טוב ביחס למדינות העולם. הצלחנו להוריד את המחלה לרמה שנחשבת לאחת הנמוכות ביותר בעולם המערבי. אנחנו בנקודה קריטית אנחנו בודקים את מקדם ההדבקה, וכרגע מקדם ההדבקה גדול מ-1 ואז המגפה מתפשטת. לכן אסור שנפעל בחיפזון. אם נהיה פזיזים אנחנו עלולים לראות זינוק מהיר מאד בתחלואה שיפגע גם בבריאות וגם בכלכלה."

"ביקשתי ממשרד הבריאות להציג בפניי צעדים נוספים להורדת התחלואה, אנחנו צריכים עוד צעדים. אם נראה עלייה גיאומטרית – וזה יכול לקרות לנו בימים הקרובים – כל סעיף בתוכנית הזאת עלול להתבטל. יש לנו אפשרות לצאת מהקורונה. לא נסכן את הבריאות ואת חיי אזרחי ישראל".

איים תיירותיים – כל מה שצריך לדעת

800 מליון שקל לסיוע סטודנטים שנפגעו ממשבר הקורונה

אושרו מענקים לעידוד חזרת "מובטלי הקורונה" לשוק העבודה

בהמשך להנחיית ראש הממשלה על גיבוש תכנית סיוע לסטודנטים, סיכמו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר, ישראל כ"ץ, השר להשכלה גבוהה ומשלימה, זאב אלקין יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ ויו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, שלומי יחיאב, על השקת תכנית סיוע כלכלית בסך של 800 מיליון שקל שתוענק באופן מהיר ויעיל לציבור הסטודנטים. זאת לאחר תהליך משותף עם השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, ור"ה, ור"מ, ר' המועצה הלאומית לכלכלה וגורמי המקצוע במשרד האוצר.

התכנית מורכבת משלושה רכיבי סיוע עיקריים – הרחבת מערך המלגות לסטודנטים, קידום תעסוקת צעירים והפחתה חד פעמית בתשלום דמי אבטחה למוסדות האקדמיים, כל זאת על מנת לסייע לציבור הסטודנטים שנפגעו כלכלית כתוצאה ממשבר הקורונה, לצלוח את המשבר ולהימנע מנשירה מלימודיהם האקדמיים.

יצוין כי תכנית זו בהיקף של כ-800 מליון שקל מתווספת לתמיכה השוטפת בסטודנטים הניתנת מטעם המדינה בהיקף של מעל חצי מיליארד שקל בשנה.

להלן פירוט על רכיבי התכנית:

1. הרחבת מערך המלגות:

• א. הרחבת מערך המלגות לסטודנטים ומתן סיוע נוסף לעשרות אלפי סטודנטים במסגרת קרן הסיוע- מלגות אלה מחולקות על בסיס קריטריונים סוציו-אקונומיים. יודגש כי הרחבת קרן הסיוע, תכלול בין היתר מלגות לסטודנטים הלומדים במוסדות הלא מתוקצבים ובמכללות הטכנולוגיות, ולראשונה גם סטודנטים מהמכללות לחינוך. כמו כן, קוצרו לוחות הזמנים של המלגות כך שהזכאים להן יקבלו הודעה על כך כבר בחודש ינואר הקרוב.
• ב. הקמת כוח משימה לאומי של סטודנטים, בהובלה של רשות הצעירים במשרד לשוויון חברתי והתאחדות הסטודנטים הארצית – מערך ייעודי במסגרתו יזכו עשרות אלפי סטודנטים למלגת סיוע כלכלי בעבור פעילות חברתית בתחומים מגוונים בקהילה ביניהם התנדבות עם אזרחים ותיקים וניצולי שואה וסיוע למגזרים שנפגעו במהלך המשבר.
• ג. העדפת העסקת סטודנטים ע״י הרשויות המקומיות בצהרוני משרד החינוך – מתן עדיפות להעסקת סטודנטים בכלל מקצועות הלימוד במסגרת קול קורא של משרד החינוך לתגבור כוח האדם בצהרונים לכיתות א-ב. הקול הקורא המצוין מאפשר פוטנציאל תעסוקה לאלפי סטודנטים.
• ד. הרחבת מערכי הסיוע של המוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים עבור הסטודנטים בעקבות משבר הקורונה– המוסדות ירחיבו את מערכי הסיוע לסטודנטים הלומדים במוסד.

3. קידום תעסוקת צעירים:

   עוד בנושא חדשות

   • טריוויה
   • לא רק לקבל – גם לדעת לנצל: כל מה שכדאי לדעת על קאשבק דרך אפליקציות חכמות
   • פעולות לקידום תעסוקת צעירים – קידום מגוון פעולות ותכניות לקידום תעסוקת צעירים, בדגש על קבוצות אוכלוסייה בעלות שיעור השתתפות נמוך. תכניות אלה יבוצעו על ידי זרוע העבודה במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים בשיתוף עם התאחדות הסטודנטים.
   • הרחבת תכנית ההתמחויות – הרחבת שיתוף הפעולה המוצלח של המל"ג, התאחדות הסטודנטים הארצית ות"ת, קרן אדמונד דה רוטשילד ועמותת "אלומה" להרחבת תכנית התמחויות המאפשרת לסטודנטים בשנה האחרונה ללימודיהם לרכוש ניסיון מקצועי בעבודה בתחום לימודיהם תוך הכרה בנקודות זכות במקביל. יצוין כי במסגרת זאת, הקרן תגדיל את השתתפותה התקציבית בתכנית.

4. הפחתה חד פעמית בתשלום דמי אבטחה במוסדות האקדמיים המתוקצבים:

   • במסגרת זאת, המוסדות האקדמיים המתוקצבים הסכימו לבצע השנה הפחתה רוחבית של 50% בתשלום דמי האבטחה למוסד. יצוין כי כלל הסטודנטים במוסדות המתוקצבים יוכלו ליהנות מהטבה זו שתפחית את תשלומיהם בשנת הלימודים תשפ"א.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "הבטחנו לדאוג לסטודנטים שלנו – וקיימנו: בשיתוף פעולה עם התאחדות הסטודנטים אישרנו תוספת של 800 מיליון שקל לסיוע לסטודנטים במצוקה. נמשיך להביא עוד תכניות סיוע ולדאוג לכל אזרחי ישראל".

שר האוצר, ישראל כ"ץ: "אישור תכנית הסיוע לסטודנטים, מהווה בשורה גדולה לציבור הסטודנטים שהם דור העתיד של מדינת ישראל. כבר בגיבוש חבילת הסיוע הקודמת קיימתי מספר פגישות עם נציגי הסטודנטים ודנו בבעיות שאיתם מתמודדים הסטודנטים במדינת ישראל וכעת אנו מביאים סיוע משלים נוסף על מנת להקל על אוכלוסייה זו. אני מברך על שיתוף הפעולה של הגורמים השונים בגיבוש מתווה זה. אמשיך לפעול מול האתגרים הרבים, לעודד תעסוקה ולהוביל את המשק והכלכלה לצמיחה".

שר ההשכלה הגבוהה, זאב אלקין: "היום, כפי שהתחייבתי בעבר בכנסת, אנחנו ביחד עם משרד האוצר, ות״ת, המשרד לשירותים חברתיים, המוסדות, המועצה הלאומית לכלכלה והתאחדות הסטודנטים מביאים בשורה משמעותית לציבור הסטודנטים במדינת ישראל בהיקף של חבילת סיוע חרום כ800- מיליון שקל. סיוע זה מצטרף לכחצי מיליארד שקל כסיוע שוטף לסטודנטים בתקציב הרגיל של השכלה גבוהה במדינת ישראל ולחבילת סיוע של 100 מיליון שקל שהבאנו בקיץ. סיוע חרום זה יעזור לסטודנטים במדינת ישראל להתמודד עם משבר הקורונה ולהמשיך את לימודיהם. כפי שאמרתי בעבר אני רואה את תפקידי במידה רבה כשר הסטודנטים ואמשיך לעשות הכל כדי לעזור לציבור הסטודנטים, שהוא העתיד של מדינת ישראל. אני מודה לראש הממשלה ולשר האוצר שנתנו עדיפות לנושא הסטודנטים והנחו את גורמי המקצוע לגבש יחד אתנו את הפתרון הנחוץ".

השרה לשוויון חברתי ולגמלאים, מירב כהן: "מהלך הזה יאפשר לנו לחלק לסטודנטים ולסטודנטיות 10,000 מלגות של 5,000 ש"ח כל אחת, סך הכול 50 מיליון ש"ח. בעיניי זה מהלך חשוב משתי סיבות: הראשונה, זה יסייע כלכלית לציבור הסטודנטים שנמצאים בתקופה מאד מאתגרת כלכלית. השנייה, נרתום כך את הציבור המיוחד הזה לעשייה חברתית בדגש על פעילויות שמטרתן להפיג את בדידות המבוגרים. למעשה, אנחנו מקימים כוח משימה לאומי של סטודנטים ברחבי הארץ שיפעלו להפגת הבדידות הקשה של המבוגרים בזמן הקורונה. אלו שתי מטרות מאד חשובות וראויות ואנחנו נפעל על מנת שהמהלך הזה ייצא אל הפועל כמה שיותר, שכן הצרכים בשטח דחופים. אני מודה להתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות על השותפות לדרך".

 יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ: ״הסטודנטים היו בראש מעינן של ות״ת ומל״ג מרגע פרוץ משבר הקורונה. באופן ראוי לכל שבח והערכה התארגנו המוסדות האקדמים להמשיך ללמד גם בשנת הלימודים תשפ"א תוך הקפדה על כל ההנחיות כדי שהסטודנטים לא ינזקו. חבילת הסיוע הכלכלי שתינתן לסטודנטים מהווה תוספת חשובה לתמיכה הקבועה בסטודנטים והבטחה כי לא תהיה נשירה בשל מגבלות כלכליות".

 יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, שלומי יחיאב: "נלחמנו, והבאנו בשורה אדירה לסטודנטים בישראל. חתימת ההסכם מגיעה לאחר חודשים ארוכים בהם ניהלנו מאבק בלתי מתפשר יחד עם אגודות הסטודנטים כדי לוודא שכל סטודנט וסטודנטית שנפגעו כלכלית, יזכו לסיוע שיאפשר להם לצלוח את המשבר, להשתלב מחדש בשוק העבודה ולהמשיך את לימודיהם האקדמיים. לצד מערכי הסיוע לסטודנטים, אנחנו נמשיך לתמוך את החברה הישראלית כולה ובמסגרת ההסכם נקים מערך סטודנטיאלי לאומי לתמיכה במסגרות החינוך ואוכלוסיות נוספות שנפגעו כלכלית במשבר. ברצוני להודות לשר להשכלה גבוהה זאב אלקין, שר האוצר ישראל כ"ץ, יו"ר הות"ת פרופסור יפה זילברשץ, והמוסדות האקדמיים המתוקצבים על המאמץ הרב לגיבוש המתווה וההכרה בחשיבותם של הסטודנטים לעתיד החברה הישראלית".

בנק דיסקונט יציע לסטודנטים הטבות "מותאמות קורונה"

ההטבות והזכויות שיחסכו לסטודנטים כסף

בשורה טובה לתושבי הנגב. הועדה לתשתיות לאומיות (וות"ל) הכריזה היום (יום שני) על התכנית להקמת מסילות מהירות ממרכז הארץ לבאר שבע. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב ציינה כי הפרויקט מהווה חלק ממימוש התכנית האסטרטגית לפיתוח הרכבת ומערכות להסעת המונים בכל רחבי הארץ, וכחלק מחזונה לקידום המסילה המזרחית ולחיבור ארבעת המטרופולינים בישראל; ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע.

"מדובר בצעד משמעותי לקידום התחבורה הציבורית וקידום הצדק התחבורתי, החיבור והנגישות בכל רחבי הארץ. אני מאמינה כי לכל אזרח בישראל מגיע ליהנות מתחבורה ציבורית מהירה, נוחה ושווה לכל נפש. התכנית מחברת את באר שבע עם מרכז הארץ, ומאפשרת לכל אחד ואחת להגיע לתחנת רכבת בתוך דקות ספורות וממנה לכל אזור בארץ" הוסיפה השרה רגב.

תכנית המסילה המהירה לבאר שבע היא חלק מחזון שרת התחבורה לפריסת רשת מסילות מהירות בכל רחבי הארץ, הכוללת את המסילה המזרחית המשתרעת מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום. התכנית האסטרטגית למסילות מבוססת על תמ"א 23 ותמ"א 42 וכוללת פיתוח של מתחמי דיור, מסחר ותעסוקה בסמוך לתחנות והקמת מסופי מטענים ומעברי גבול מסילתיים לנוסעים ומטענים.

התוואי כולל כ-60 קילומטרים של מסילה כפולה ומחושמלת בין באר שבע לסורק שתאפשר נסיעה במהירות של 250 קמ"ש בין באר שבע לתל אביב, ירושלים וחיפה, וכן, 37 גשרים וכ-100 מעבירי מים. המסילה המהירה תספק נגישות נוחה לבסיסי צה"ל בדרום, הצפויים לעבור בשנים הקרובות ממרכז הארץ וכן לשדה התעופה החדש בדרום הארץ, שעליו הכריזה השרה רגב. זמן הנסיעה מתחנת האוניברסיטה בבאר שבע לתל אביב יעמוד על 35 דקות ולירושלים 52 דקות בלבד.

התכנית תאפשר להסיע ברשת הרכבות כ-300 מיליון נוסעים בשנה, שיהנו מ-150 תחנות רכבת ברחבי הארץ. על פי התכנית, תוקם רשת נוסעים היררכית, המפרידה בין שירות בינעירוני מהיר (עד 250 קמ"ש) ושירות פרברי או אזורי (עד 160 קמ"ש). לכל שירות תוקם במידת האפשר, תשתית מסילתית נפרדת.

על פי התכנון, עם יישומה של התכנית, כ-60% מתושבי ישראל יימצאו במרחק של פחות משעת נסיעה ממטרופולין תל אביב. 70% מהאוכלוסייה יימצאו במרחק של עד 60 דקות נסיעה מהמטרופולין הקרוב. 80% מהתושבים יהנו מתחנת רכבת סמוכה, במרחק של עד 7 קילומטרים ממקום מגוריהם וההמתנה הממוצעת לרכבת תארך 7.5 דקות בלבד. כמו כן, התכנית תאפשר שינוע של כ-40 מיליון טון מטענים בשנה, תוך הפרדה של רשת מסילות הנוסעים ורשת מסילות המטענים.

מתקדמת הרכבת הקלה נצרת-חיפה: פחות מ-45 דקות למרכזית המפרץ

משרד האוצר, משרד הפנים ומשרד הבריאות, גיבשו חבילת סיוע נוספת לרשויות המקומיות, הכוללת לראשונה גם תמריץ כספי בהתאם לכמות הבדיקות שיבוצעו בכל רשות. ההקצאה הינה ביחס למצב התחלואה והאיתנות הפיננסית של הרשויות.

חבילת הסיוע החדשה לכלל הרשויות המקומיות תינתן לתקופה של חודשיים וחצי, מאמצע חודש אוקטובר ועד לסוף השנה הקלנדרית. כעת, היקף הסיוע הכלכלי עומד על כ-32 מיליון שקלים לתקופה זו. בזכות הגמישות ומהירות התגובה שמאפשר המודל שגובש, במצב בו כלל הרשויות ייהפכו לאדומות, היקף הסיוע יגיע לכ-80 מיליון שקלים.

כלל הרשויות, יקבלו סיוע כספי עבור העסקת מתשאלים הפיקוח והסדר העירוני יתוגברו בהתאם לרמת התחלואה. תקציבים עבור הצטיידות וקשר עם התושב יועברו רק לרשויות מקומיות בעלות דירוג סוציו-אקונומי נמוך (5 ומטה).

על רקע הירידה בביצוע בדיקות בקרב הציבור הרחב, ביוזמת "מגן ישראל" ובשיתוף משרדי האוצר והפנים, הוחלט לתמרץ רשויות מקומיות שיבצעו יותר בדיקות בתחומן. "מגן ישראל" יעביר למשרד הפנים את יעדי הבדיקות פעמיים בשבוע. לטובת הנושא, הוקצו כ-10 מיליון שקלים עד סוף השנה לכלל הרשויות, כאשר על כל 20 אלף תושבים ופחות מכך, תקבל הרשות המקומית לכל הפחות כ-10 אלף שקלים לחודש, בהתאם למספר הרשויות הזכאיות. מסתמן כי מענק התימרוץ הראשון יועבר לרשויות המקומיות ב-22.11.2020 בהתאם להיקף הבדיקות שהתבצעו שבועיים לפני מועד זה. לאחר מכן, אחת לשבועיים יועבר מענק נוסף באותו האופן.

 הקצאת התקצוב נעשתה על בסיס פרמטרים דיפרנציאליים: גודל האוכלוסייה, מצבה הסוציו-אקונומי של הרשות, מספר היישובים ברשות (במקרה של מועצות אזוריות) והימצאותה של הרשות בתכנית הבראה. יצוין כי משרד הפנים יהיה זה שאחראי על כל נושא התקציבים המוניציפליים, שמטרתם בראש ובראשונה היא לשמור על רציפות תפקודית של הרשויות המקומיות.

בראש הצוות הבין-משרדי לגיבוש כלי הסיוע, הסמכויות והמשאבים להתמודדות הרשויות המקומיות לשם ביצוע תפקידיהן, עמד מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים וחברים בו נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים (אוצר, בריאות, רווחה וכו'), "מגן ישראל", המל"ל, פיקוד העורף, משטרת ישראל, והגופים היציגים של השלטון המקומי.

שר האוצר, ישראל כ"ץ: ״הרשויות המקומיות הן חלק מאבני היסוד בהתמודדות מול נגיף הקורונה. תכנית זו תתמרץ באופן ישיר את הרשויות המקומיות לבצע כמה שיותר בדיקות קורונה, תאפשר את שדרוג מערך המתשאלים, ותתגבר את מערך הפיקוח כל זאת על מנת להמשיך ולתמוך ברשויות המקומיות במילוי תפקידם במלחמה בנגיף. אמשיך לפעול בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות למען המאבק הלאומי בנגיף הקורונה״.

שר הבריאות, יולי אדלשטיין: "הרשויות זקוקות לסיוע, העסקים זקוקים לסיוע. אנחנו במשרד הבריאות נותנים את ההמלצות הבריאותיות וטוב שמשרדי הממשלה פועלים לשפות את הרשויות כדי לעודד ביצוע כמה שיותר בדיקות ולסייע להן בהתמודדות עם הקורונה".

שר הפנים, אריה דרעי: "הרשויות המקומיות נמצאות בחזית המאבק בקורונה. זה מחייב אותנו לפעול מהר ולתת מענה להתפתחויות באופן מיידי, גמיש ויעיל. התקציבים הללו, כמו אלה שניתנו בעבר, יסייעו לרשויות לבצע את תפקידיהן במסגרת ההתמודדות עם התפשטות הנגיף ויאפשרו להן לשמור על רציפות תפקודית שלא תפגע בשירותים החיוניים שניתנים לתושבים".

וועדת העבודה והרווחה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את ההסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד האוצר שיעניק עד ארבעה מענקים חודשיים למובטלים המצויים בתקופת אבטלה ממושכת של 75 ימים ומעלה וחוזרים למעגל התעסוקה בשכר נמוך מזה שניתן להם ערב אבטלתם ובתנאי ששכרם החדש נמוך מ-15,800 שקל בחודש.

מדובר בשיטת מענקים חדשה, שמטרתה לעודד שוהים בחל"ת לחפש עבודה ולא להסתמך על מתן דמי אבטלה מוקטנים, בגובה 70% משכרם, עד חודש יוני הבא

 גובה המענק יקבע על פי אחד מהקריטריונים המפורטים בהסכם, ויעמוד על עד 200 שקלים ליום כפול מספר ימי העבודה באותו חודש (חודש מלא הוא 25 ימי עבודה, כלומר עד 5,000 שקלים בחודש).

ההצעה צפויה להעלות בימים הקורבים לאישור בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

כמו כן, הצביעה הוועדה בהצבעה חוזרת על תנאי המענק בשווי 2,000 שקלים למובטלים שאושר בשבוע שעבר, וקבעה כי מספר ימי האבטלה המוכרים לצורך זכאות למענק יעמוד על 95 ימים בלבד במקום 100 ימים, זאת כדי למנוע פגיעה בזכאות העובד בשל חמשת ימי ההמתנה לזכאות לדמי האבטלה.