לטענתה, זה ייטיב עם הרוכשים בפרויקט
לאחר שנפטר הקבלן דודו אוחיון, מחלוצי "מחיר למשתכן", חברת הנדל"ן שלו נכנסה להליך של הקפאת הליכים.
השבוע נעתר בית המשפט המחוזי בנצרת לבקשת ב.א. דורם יזמות, והוציא לה צו הקפאה זמני ומינה את עו"ד גיל הירשמן לנאמן. החובות של החברה מסתכמים בכ־100 מיליון שקל, אך הנכסים והתקבולים המגיעים מוערכים בעשרות מיליוני שקלים.
נטען בבקשה כי החברה פועלת זה כ־8 שנים, וכי עיקר עיסוקה הוא יזמות, הקמה וביצוע פרויקטים למגורים ומסחר בהיקף נרחב, בעיקר בעפולה. החברה בונה כיום בעיר פרויקט יוקרה, "ברוש", בן 6 בניינים, ושם הקונים עלולים לסבול מעיכוב. עם זאת, הכוונה היא לסיים את הפרויקט באמצעות הנאמן, ובמימון הבנק המלווה. . גורמים שונים, נטען בבקשה, כבר החלו להיכנס לאתר הפרויקט כדי לבצע ביזה, ו"אין מחלוקת כי ניתן להבריא את החברה, תוך גיבוש הסדר נושים מיטבי לנושיה".
על פי הבקשה, קשיי התזרים שאליהם נקלעה החברה נובעים בעיקר מהגידול בפעילותה וכניסה לעסקאות נדל"ן שנתקלו בקשיים לא צפויים, וכי "הותרת החברה כ'עסק חי', תאפשר לה לסיים את הפרויקט ולמסור אותו לדייריו". המימון, אמרו, יגיע מבנק הפועלים.
בבקשת הקפאת ההליכים נטען עוד שסיבות לקשיים התזרימיים הן האטה במכירת דירות, קשיי מימון וגבייה, ועלויות נכבדות שלא נצפו. "בצר לה", הם כתבו, "פנתה החברה לקבלת אשראי חוץ בנקאי, שמטבעו יצר עליה לחץ אדיר והקשה מאוד על תזרים המזומנים שלה, עד כדי מצב שבו צ'קים שניתנו לספקים החלו לחזור בהיעדר כיסוי".
. "הדחיפות במתן הצו ומינוי נאמן נובעת בין היתר מהחשש שבשל הפסקת הפעילות הקונים ייוותרו מול שוקת שבורה, הכספים שהושקעו בפרויקט יירדו לטמיון, וכן מהחשש כי נושים של החברה ינקטו צעדים עצמיים נגדה ויטילו עיקולים על נכסיה באופן שיחמיר את הפגיעה בפעילותה השוטפת".
הקבלן אוחיון ריכז את הבנייה למגורים בעפולה ובנצרת. הוא היה מראשוני הזוכים במכרזי "מחיר למשתכן", וזכה בשני מכרזים לבניית 200 דירות בעפולה (שאינם קשורים לבקשה הנוכחית).
אם אותם לקוחות אינם באמת תושבים באותה מדינה, הם יכולים להגיש לסניף בו מתנהל חשבונם בכתב השגה
בחודשים האחרונים בנקים שלחו מכתבים ללקוחותיהם הרשומים כתושבי חוץ, אשר מדינת התושבות שלהם נמצאת במסגרת הסכם חילופי המידע (הסכם ה-CRS). לפי המכתבים יעבירו מידע לגבי החשבונות שלהם למדינת התושבות דרך רשות המסים הישראלית.
כך למשל במכתב מבנק מזרחי נכתב לללקוח "בהתאם לרישומי הבנק נמצא כי הנך תושב/ת חוץ במדינת הולנד וזאת בהתאם להצהרתך בדבר תושבות המס שלך ('מדינת התושבות'). הבנק מודיע כי לאור כך ובהתאם לתקנות ה-CRS הבנק צפוי להעביר מידע אודותיך ואודות החשבון לרשויות המס בישראל עד ליום ה-23.6.2019, רשויות המס בישראל צפויות להעביר מידע זה לרשויות המס במדינת התשובות במועד שנקבע בהסכם עם מדינת התושבות".
הבנק מבהיר כי אם אותם לקוחות אינם באמת תושבים באותה מדינה, הם יכולים להגיש לסניף בו מתנהל חשבונם בכתב השגה על הסיווג כתושבים חוזרים עד ה-28.3. אותה הצהרה צריכה לכלול מסמכים שמעידים על כך שאותו אדם אינו תושב של אותה מדינה רלוונטית ואלו ייבחנו על ידי הבנק.
רשימת המדינות כוללת 96 מדינות, מתוכן חילופי המידע עם 53 מדינות יחלו כבר השנה ויכללו נתונים מהחשבונות עוד מ-2017, ו-70 מתוך 96 מדינות, יקבלו וימסרו מידע הרלוונטי לשנת 2018 והלאה.
גם גופים פיננסים זרים יעבירו את המידע על תושבים ישראלים לרשויות המס שלהן, ואלו יעבירו את המידע לרשות המסים הישראלית. רשויות המס יעבירו ביניהן את המידע, במקום שכל בנק ומוסד פיננסי יידרש בעצמו להעביר את המידע לרשויות הזרות.
מאידך,תקנות ה-CRS מחייבות בנקים לבצע צעדים אקטיביים לאיתור סממנים המצביעים מהי מדינת התושבות של בעל החשבון, אם מדינה זו אינה ישראל אלא מדינה החברה ב-OECD, יועברו פרטי בעל החשבון לרשויות המס בכל מקרה.
"לפי ההוראות, ניתן להגיש השגה בעניין החלטת הבנק להעביר מידע לגבי בעל החשבון, ובמסגרתה להציג הוכחות כי בעל החשבון הוא תושב ישראל. אני ממליץ לכל בעל חשבון אשר קיבל מכתב מסוג זה להיעזר בייעוץ משפטי על מנת להימנע מחבויות מס מיותרות".
תקנות מסים חדשות, אי אפשר לברוח: חשבונות בחו;ל ידווחו אוטומטית לישראל
ירחיבו את זכויות הבנייה בארבעה פרויקטים במתחם, כך שיהיה ניתן להקים בו 695 יחידות דיור
בשורה לקבוצת חג'ג' של האחים צחי ועידו חג'ג': הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב דחתה את ההתנגדויות הרבות שהגישה החברה לבנייה בחמישה מגרשים שונים ברחוב איינשטיין בגוש הגדול בתל אביב, ואישרה את התוכנית שמגדילה את זכויות הבנייה של חג'ג' בשטחי מגורים ומסחר במתחם בהיקף רב. אבל זה לא אומר שפה זה נגמר, עוד צפוי שיוגשו עררים על התוכנית לוועדת ערר.
לפי התוכנית חג'ג' ביקשה אישור להרחבת זכויות הבנייה בארבעה פרויקטים במתחם, כך שיהיה ניתן להקים בו 695 יחידות דיור. אלו יתפרשו על שטח של 86 אלף מ"ר (וחלק החברה יהיה 28.7 אלף מ"ר) ושטחי מסחר בהיקף 19 אלף מ"ר. במרץ 2018 אישרה הוועדה המקומית ת"א את הבקשה והפקידה את התוכנית להתנגדויות, ועל האישור צפויים עררים.
האחים חג'ג' רכשו ברחוב איינשטיין בגוש הגדול בתל אביב חמישה מגרשים החל משנת 2010 כי להערכתם הוא צפוי להניב רווחים. על המגרש הראשון באיינשטיין 33 א' שילמו 100 מיליון שקל ב-2010, על המגרש השני באיינשטיין 33 ב' המחיר היה 120 מיליון שקל ב-2013,עוד שני מגרשים ברחוב איינשטיין 36 א' ובאיינשטיין פינת דרך חיפה. את המגרש החמישי רכשו בפינת הרחובות איינשטיין ופרופ' יובל נאמן בשנת 2016 ושילו עבורו 389 מיליון שקל. בכל המגרשים הם גיבשו קבוצות רכישה לבניית אלפי דירות בסך הכל. חלק מהמתחם כבר נבנה ואוכלס.
קבוצת חג'ג' לא הגיבו
קבוצת חג'ג' ייזום נדל"ן בע"מ המוכרת בשם המקוצר קבוצת חג'ג' היא חברה ציבורית ישראלית העוסקת בתחום הנדלן ובהחזקת חברת הבת "רג'נסי". מניות החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב והיא נמצאת בשליטתם של האחים יצחק ועידו חג'ג'.
מהפרויקטים הידועים שלה:
- גדל מאייר ברוטשילד – מגדל מגורים ברחוב רוטשילד בתל אביב
- מגדלי הארבעה – מגדלי משרדים ברחוב הארבעה בתל אביב
- מגדלי תל אביב – מגדלי מגורים בשכונת נחלת יצחק בתל אביב
- פרויקט H אינפיניטי
- פרויקט H Tower.
לאן נעלמו הרווחים של חג
קבוצת חגג; – מגדלי הארבעה
הסיבה: הגדלת מצבת כוח אדם וההנפקה
חברת האופנה עדיקה סטייל פרסמה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2018 ולרבעון הרביעי, ולמרות עלייה במרבית הפרמטים ברבעון הרביעי נרשמה שחיקה ברווחיות התפעולית, הנובעת מהרחבת הפעילות בגזרה הפיזית אשר גררה עלייה במבנה ההוצאות התפעוליות, לצד עליית שכר המינימום והוצאות על רקע הפיכת החברה לציבורית.
ההכנסות שלעדיקה צמחו ב-29.4 מיליון שקל בשנת 2018 והסתכמו ב-95.5 מיליון שקל, בין היתר הודות לצמיחה של 27% בלקוחות הפעילים באתר האינטרנט של חברת האופנה בשנה החולפת. זהו זינוק של 55% בהכנסות בהשוואה לשנת 2017. כולל ההכנסות משירותים שמספקת עדיקה לבעלת השליטה גולף (69.1%), ההכנסות עלו ב-65% בשנת 2018 והסתכמו ב-109 מיליון שקל.
לעומת זאת, חלה עלייה גבוהה בהוצאות מכירה ושיווק, בין היתר בעקבות עלייה במצבת העובדים של החברה מ-170 ל-230 בתוך שנה,ולכן הרווח היה נמוך ברבעון הרביע.
הרווח הגולמי מפעילות עדיקה לעומת זאת עלה ב-53% מ-36.8 מיליון שקל ב-2017 ל-56.3 מיליון שקל בשנת 2018. הרווחיות הגולמית עלתה ב-5.9% מ-55.7 מיליון שקל ל-59 מיליון שקל ב-2018.
הרווח התפעולי (לפני הוצאות תשלום מבוסס מניות, הוצאות מימון ואחרות) עלה מ-9 מיליון שקל ב-2017 לרווח תפעולי של 12.5 מיליון שקל בשנת 2018.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי זינק מ-866 אלף שקל בשנת 2017 לרווח נקי של 11.3 מיליון שקל בשנת 2018.
ה-EBITDA עלתה ב-31.2% מ-11.7 מיליון שקל ב-2017 ל-15.3 מיליון שקל ב-2018. מנגד, בהשוואה לרבעון מול רבעון, ה-EBITDA ברבעון הרביעי של 2018 ירדה מ-5.83 מיליון שקל ב-2017 ל-4.47 מיליון שקל ב-2018. הסיבה לירידה כאמור הרחבת מצבת כוח-האדם והוצאות ראשוניות הקשורות להרחבת פעילות המסחר המקוון.
מהרבעון שעבר הכנסותיה של עדיקה עלו מ-21.3 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2017 ל-28 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018.
. הסיבה לשיפור ברווחיות היא שיפור בתנאי האשראי מול הבנקים ושוק ההון
חברת האשראי החוץ בנקאי פנינסולה של מיטב דש, העוסקת במתן אשראי לעסקים קטנים ובינונים דיווחה על תוצאותיה לשנת 2018, עם עלייה של כ-9.5% בהכנסות וגידול של כ-19.5% ברווח הנקי. מניית החברה איבדה כ-3.8% מערכה בשנה האחרונה ונסחרת כעת במכפיל 12 על הרווח הנקי של שנת 2018.
מבחינת הכנסות אלו הסתכמו בכ-58.5 מיליון שקל בשנת 2018, עלייה של כ-9.5% לעומת הכנסות של כ-53.33 מיליון שקל ב-2017.
גם בשורה התחתונה דיווחה פנינסולה על רווח נקי של כ-22.9 מיליון שקל, עלייה של כ-19.4% מרווח נקי של כ-19.2 מיליון שקל בשנה שעברה.
הכנסות המימון נטו, לאחר הפרשה להפסדי אשראי והוצאות ביטוח, היו כ-45 מיליון שקל בשנת 2018 ועלו בכ-17% לעומת הכנסות מימון נטו של כ-38.3 מיליון שקלבשנה שעברה, אלו היוו כ-71.8% מההכנסות. הסיבה לשיפור ברווחיות היא שיפור בתנאי האשראי מול הבנקים ושוק ההון.
לעומת זאת, גם בשולי הוצאות התפעול חלה עלייה ואלו עמדו על כ-29.5% מההכנסות, לעומת כ-28.6% מההכנסות בשנה שעברה. אולם שולי הרווח התפעולי עלו לכ-51.3%, לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-47.8% ב-2017. בגין הצמיחה בהכנסות.
דירקטוריון החברה אישר בסוף השבוע האחרון חלוקת דיבידנד של 14 מיליון שקל לבעלי המניות. הדבידנד ישולם ב-7 לאפריל.
פנינסולה נוסדה בשנת 2004 על ידי עו"ד מיכה אבני. החל מחודש פברואר 2018, מחזיקות החברות בקבוצת פנינסולה ברישיונות מורחבים למתן אשראי מטעם המפקח על הביטוח ומרשות שוק ההון והיא מתמחה במתן אשראי לחברות קטנות ובינוניות בישראל. למרות זינוק של כ-20% בערך המניה בחודש האחרון, פנינסולה רשמה ב-12 החודשים האחרונים עלייה בשיעור של כ-3% בלבד.
התיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית של עד 30%, שאצלם רוב כספי חוסכים, הניבו תשואה של כ-1.3% בחודש פברואר
בפברואר ואחרי הירידות החדות של דצמבר האחרון חזרו מנהלי התיקים להגדיל את החשיפה למניות בישראל, וכך נמשכה המגמה מינואר.
כך תיקי השקעות בחשיפה מנייתית גבוהה הציגו את התשואות הגבוהות ביותר בחודש פברואר וגם ב-12 החודשים האחרונים. התיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית של עד 30%, שאצלם רוב כספי חוסכים, הניבו תשואה של כ-1.3% בחודש פברואר, התיקים בעלי חשיפה מנייתית של עד 20% הניבו רק כ-אחוז, והתיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית של עד 10% הציגו תשואה אפסית של כ-0.9% בלבד אך סיימו את 12 החודשים עם תשואה שלילית .
השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי תיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 30% למניות, היו הגדלת רכיב המניות בישראל בתיקים המנוהלים בינואר בכ-1.5%, לעומת ירידה של כ-3% ברכיב האג"ח בחו"ל וירידה של כ-0.9% ברכיב האג"ח הקונצרני המדדי.
בתיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 20% למניות בחודש פברואר, השינוי המהותי היה הגדלת רכיב המניות בישראל ובחו"ל בכ-2.3% ובכ-2.1% בהתאמה, לעומת הקטנת רכיב המזומן בכ-8% והקטנת החשיפה לאג"ח קונצרני צמוד מדד בכ-0.5%.
כך אמר יו"ר התאחדות בוני הארץ בוועידת ישראל לנדל"ן של גלובס. וקרא לראשי הערים להחזיר את תמ"א 38. עוד דנו במחירי השכירות העולים ובהתחלות הבנייה המועטות
שחר זיו, מנהל בכיר בבי.די. או, אמר:" אנו רואים שחיקה בהתחלות הבנייה ולכן אנחנו מעריכים שלא תהיה ירידה במחירי הדיור ב-2019",את הדברים אמר בוועידת ישראל לנדל"ן של "גלובס" .
"התובנות העיקריות שלנו הוא שהפתרון למשבר הדיור הוא בהיצע, הביקוש לא משפיע הרבה. אין מגבלה אמיתית על קרקע וזכויות בנייה.ההיצע בצד הממשלתי סובל מבעית תמריצים מובנית בין השלטון המרכזי לשלטון מקומי", הוסיף זיו.
זיו התייחס גם לנושא מפתיע: "יש לי עוד זרקור אחד להביא – הגיל השלישי" "זו אוכלוסיה צומחת, עם צבר הון גדול, ואני חושב ששווה לאנשי עסקים להסתכל עליהם".
אחריו דיבר בכנס אורי יוניסי, מנהל זרוע המשכנתאות וסגן מנהל החטיבה הקמעונאית במזרחי טפחות. "אנחנו רוצים לגעת בארבע נקודות אליהן הממשלה צריכה לתת את הדעת, ומהר", לדבריו. "אני לא רואה איך מחירי הנדל"ן יורדים כשאנחנו במחסור. צריך לעורר את הבנייה, וזה לא קרה. צריך להתייחס גם לשוק השכירות. כ-40% מהשוכרים יכולים לקחת משכנתא, אבל בוחרים לא לעשות זאת. מחירי השכירות עולים בהתמדה. בהיצע, רק 8,000 דירות נבנות במסגרת החברה הממשלתית 'דירה להשכיר'. אנחנו אומרים לממשלה שצריך לעשות יותר ולבנות יותר באזורי ביקוש".
"תוכנית מחיר למשתכן היא החלום ושברו", אמר על תוכנית הדגל של שר האוצר. "142 אלף זכאים לדירה במסגרת התוכנית, 65 אלף דירות נפתחו להגרלות, אבל רק 20 אלף קיבלו היתרי בנייה. רק 12 אלף דווחו לרשות המיסים. אנחנו שואלים מדוע? במקומות בהם יש היצע מאסיבי יש ירידה מחירים, אבל באזורי ביקוש יש פחות היצע, ולכן לא צפויה ירידה. ברגולוציה, אנחנו רואים שבנק ישראל מנסה לצנן את הביקוש. ב-2012 הייתה משכנתא ממוצעת של 499 אלף שקל, וב-2018 הייתה משכנתא בהיקף 717 אלף שקל, אבל שיעור המימון ירד. הסיבה היא שההורים מכניסים את היד לכיס ועוזרים לילדים. אנחנו רחוקים ממשבר הסאב-פריים, עם שיעורי מימון שנמוכים מחצי. הסיכון בשוק פחת, המשק נמצא במצב מקרו טוב יחסית, הבנקים פועלים באופן אחראי ושיעור הפיגורים בהחזר ירד".
גם נושא הרקטות על גוש דן לא נעלם מבאי הכנס:
ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ,אמרר. "אי אפשר שלא להתייחס למה שקרה ביום חמישי האחרון, כאשר מיליון אזרחים שמתגוררים בגוש דן בבניינים ישנים ולא ממוגנים, היו חשופים לפגיעה. אני קורא לראשי הערים, שהקפיאו את פרויקטי תמ"א 38, ואומר להם שהחיים קודמים לאיכות החיים, ומאיץ בהם לאפשר פרויקטים של תמ"א 38 המצילים חיי אדם.
"לגבי מצב הענף ועתידו – הרווח הקבלני בתוך מחיר הדירה מהווה 15% בלבד, לפני מסים. הנתח של המדינה ממכירת הקרקע וממסים הוא 60%. מכאן ברור מי אחראי למחירי הדיור. הגירעון בהתחלות בנייה מגיע, לפי ההערכות שלנו, ל-165 אלף. יש פער של 20 אלף יחידות דיור מדי שנה. הקיפאון במחירים הוא זמני, השוק עדייין לוהט בגלל המחסור".
"ההשקעה בתשתיות היא למען הדורות הבאים", אמר. "יש צורך בהשקעה אדירה כדי לסגור את הפער מהעולם. אני רוצה להתייחס לביקורת שהוטחה בישראל כ"ץ, שר התחבורה. זה נכון שישראל עדיין מפגרת, אבל בתקופתו של כ"ץ פותחו תשתיות כפי שמעולם לא נבנו בישראל. יוצאים לדרך פרויקטים שרק דיברו עליהם בעבר. הביצוע של קבלני התשתית ובוני הארץ מעורר גאווה. לפחות התקרבנו. אני אומר לשר כ"ץ, נגרם לך עוול. יש להמשיך בדרך הזאת.
אנחנו לא נגד מחיר למשתכן, כסוג של דיור בר-השגה, אבל היא צריכה לטפל ב-10%-20% מהשוק בלבד. צריך תוכנית רחבה יותר להגדלת ההיצע בשוק. ענף הבנייה והתשתית הוא אחד הקטרים במשק, והוא יכול לגדול ולהביא לצמיחה בת-קיימא. אם הממשלה תתכנן תוכנית אסטרטגית מלאה. רק כך הממשלה תצליח להתמודד עם הצונאמי כאשר הוא גל קטן. תנו לנו לבנות, אנחנו לא הבעיה, אנחנו הפתרון".
מעודכן ל-03/2019
איפה כדאי לרכוש פוליסות עם ביטוחי חיים לאחר הרפורמה?
לאחרונה הכריז הממונה על רשות שוק ההון, משה ברקת, על תעריפים חדשים לפרמיות ביטוח החיים. הסיבה הרשמית: תוחלת החיים העולה. זו הובילה את הרשות לדרוש מחברות הביטוח להוריד את תעריפי ביטוח החיים, בהתאם לסיכונים העדכניים.
סיבה אחרת היא העמלה שחברת הביטוח משלמת לסוכן על מכירת הפוליסה. סוכן ביטוח מקבל בדרך כלל שני סוגי עמלות על מכירת פוליסת ביטוח חיים (ריסק). עמלה אחת היא עמלה שוטפת, המהווה אחוז מסוים מהפרמיה שמשלם המבוטח (לרוב סביב 20%).
עוד עמלה היא עמלת היקף – עמלה חד פעמית, שאותה מקבל הסוכן מחברת הביטוח בעת צירוף הלקוח החדש לפוליסה. העניין הוא שהעמלה הזו יכולה להגיע לשיעור של 70% מהפרמיה השנתית שמשלם המבוטח. כך סוכן יכול לקבל כבר בשנה הראשונה שבה הוא מצרף לקוח לפוליסה סביב 100% מהפרמיה שמשלם המבוטח. והחברות מרוויחות מהתייקרות הפוליסה
לפי רשות שוק ההון, לסוכן יש אינטרס למכור ללקוח כל שנה פוליסה חדשה. בעוד חברת הביטוח – שכביכול מפסידה מכך – מגדילה את הסיכון שלה במציאות כזו.
לכן, מלבד עדכון תוחלת החיים, הרשות החליטה גם על שינוי במודל העמלות. לפיו במקום שהסוכן יקבל את מלוא עמלת ההיקף ללא התניה, כבר בעת צירוף הלקוח, התגמול יתפרס על פני שש שנים, תוך התנייה בהמשך השירות ללקוח.ואם לאו הסוכן יצטרך להחזיר לחברת הביטוח את הכסף .כך נמנע האינטרס להעביר לקוח מחברה לחברה.
לטענת הסוכנים, ההתופעה שבה סוכנים מניידים בתדירות גבוהה לקוחות כדי לגזור קופון על עמלת ההיקף, אינה רווחת. בלשכנת הסוכנים אומרים כי אם יש סוכנים שעושים את זה, אז שהרשות תעניש אותם. אלו מציעים לרשות לייצר מנגנון שיבדוק מה אחוז ההעברות שביצע הסוכן, ולהתנות את העמלה בהתאם לכך – אבל לא להטיל התניות מראש לכולם.עוד אומרים שזה פוגע בלקוח כי אם יש פוליסה כרגע שעדיפה לו, לסוכן יהיה אינטרס לא להמליץ.
בינתיים הרשות דרשה מחברות הביטוח לעדכן תעריפים – ואלה אכן הוזלו בחלק מהמקרים גם בכ-30%. מדובר בחיסכון שיכול להגיע למאות שקלים בשנה למבוטח. אך בפועל, ברבים מהמקרים המחיר דווקא עלה. הסיבה היא שלפני הרפורמה חברות הביטוח העניקו הנחות, באמצעות הסוכנים, שהגיעו לעיתים ל-50% ויותר. כך נוצר מצב שבו תעריפון ביטוחי החיים של חברות הביטוח הוזל, אך בוטלו ההנחות. אבל אלו צפויות לחזור
מה עוד קרה? סוכנים הפסיקו למכור את הפולסיות הקשורות לביטוחי החיים והחלו להמליץ על החברות הישירות המספקות מוצר זול יותר.
ברוב המקרי םחברת הביטוח איי.איי.ג'י מציגה את המחירים הנמוכים ביותר – פער שמגיע ל-50% בהשוואה לחברות היקרות יותר ברשימה. התמקחות עם החברה מובילה לפרמיה נמוכה יותר משמעותית, להבדיל מחברות הביטוח המסורתיות
אז נסכם, בחלק מהמקרים ירדו המחירים, בחלק אחר המחיר טיפס, אך זה כאמור זמני.עבור הצרכן הקיפאון הוא הזדמנות לעשות סקר שוק ולהשוות מחירים ולבדוק איפה אפשר לרכוש.
אם אתם מעוניינים לחדש פוליסה או לעבור לחברה אחרת, תצטרכו לעבוק מבדק רפואי מחדש, לכן זה רלוונטי רק למי שיודע שמצבו תקין.
ברקת לסוכנים: אני דואג גם לפרנסה שלכם ולמקום של סוכן הביטוח בתוך המשוואה
המהפכה של ברקת: ביטוחי המשכנתאות יוזלו
לאחר יריבות ארוכת שנים הרפורמה בביטוחי החיים מאלצת את הסוכנים להפנות לחברות הישירות, המספקות מוצר זול יותר
לאחרונה דיווחנו כי סוכני הביטוח הפסיקו לשווק ביטוחי מנהלים על רקע הרפורמה של הממונה על שוק הון בתחום ביטוחי החיים. הרפורמה עתידה לפגוע בתגמול הסוכנים בכל המוצרים המכילים ביטוח חיים. בשבועות האחרונים הפסיקו רבים מהסוכנים למכור פוליסות אלו, כולל ביטוחי משכנתאות.
בעקבות ההוראה של הממונה על שוק ההון החברות פרסמו תעריפי ביטוח חדשים, זולים יותר. לטענת הסוכנים, חברות הביטוח, שעד אז העניקו הנחות גדולות על מחירי התעריפון הגבוהים, הפסיקו את ההנחות הללו. כך נוצר מצב שבלא מעט מקרים, הפוליסה דווקא התייקרה ולא הוזלה. הממונה טען אז שהנחה החלה בעקבות הדיבורים על הרפורמה
עוד החליט הממונה להתערב בעמלות שמשלמות חברות הביטוח לסוכנים וקבע כי על חברות הביטוח להתנות את תגמול סוכני הביטוח על מכירת פוליסות ביטוח חיים, רק בתהליך שיימשך שש שנים ולא בתגמול חד פעמי כפי שהיה קודם לכן. כדי שהסוכנים לא יתומרצו להעביר בכל שנה לפוליסה חדשה.
תגובת הסוכנים הייתה כאמור להפסיק למכור פוליסות. בינתיים מתנהל משא ומתן בין לשכת סוכני הביטוח לממונה מתוך כוונה להגיע למתווה מתון יותר ופרטני
אז מה עושים בינתיים הסוכנים? רבים מהם מפנים את הלקוחות שלהם לחברות הביטוח הישירות.
זוכרים את הפרסומת של ביטוח ישיר? מי צריך סוכן? אז המצב החדש הפך אותן לבעלי ברית, כי בינתיים המחירים נמוכים בהשוואה להצעות של חברות הביטוח הרגילות. מרוויחות נוספות ממצב זה הן הסוכנויות הביטוח של הבנקים, שגוזרים קופון שמן לרווחי הבנק.
החוב שלא לדיור הכפיל את עצמו תוך עשור
לפי בנק ישראל, החוב של משקי הבית נכון לסוף שנת 2018 עומד על 557 מיליארד שקל – 5% יותר לעומת השנה שחלפה.
העלייה היא גם בחובות לדיור וגם באלו שאינם. אך החוב לדיור עלה הרבה יותר ב-2018 ב-23 מיליארד שקל ל-360 מיליארד שקל (7%), ואילו החוב שאינו לדיור עלה בשלושה מיליארד שקל (1.5%).
בתוך חמש שנים זינקה יתרת החוב של משקי הבית ב-32% ל-557 מיליארד שקל, רובן למשכנתאות. שאינו לדיור עלה ביותר מ-25% ל-197 מיליארד שקל. אם כי הוא מתמתן ביחס לשנים קודמות.
הסיבה היא כי הבנקים הנמיכו פעילות בהלוואות צרכניות, מחשש שהלווים לא יוכלו להחזיר, אך הבנקים הם עדיין המלווה העיקרי גם בהלוואות שאינן לדיור ו-80% מהחוב הוא לבנקים.
בד בבד עדיין עולה יתרת ההלוואות שנטלו משקי הבית מהגופים המוסדיים, בעיקר מקופות הגמל ומקרנות ההשתלמות. בארבע שנים קפצו יתרות החוב של משקי הבית לגופים המוסדיים מפחות מ-10 מיליארד שקל לכמעט 30 מיליארד שקל, ואילו בשנת 2018 עצמה נרשם שיעור גידול של כ-20% שהם כחמישה מיליארד שקל.
על רקע העדר אפיקי השקעה מחזיקים יותר מזומן ועו"ש
הריבית האפסית בבנקים, הריבית הנמוכה של בנק ישראל והיעדר אלטרנטיבות השקעה סולידיות, הגדילו את כמות המזומנים שמחזיק הציבור. נכון לסוף שנת 2018 החזיק הציבור מזומנים ויתרות עו"ש בבנק בסכום כולל של 406 מיליארד שקל (מתוכם כ-70 מיליארד שקל מזומן), גידול של 43 מיליארד שקל (12%) בהשוואה לשנה שעברה. סך הפקדונות בבנקים ירד בתקופה זו באחוז אחד לסכום של 897 מיליון שקל.
הסיבה לגידול בחובות היא שיש יותר נוסעים יותר לחו"ל, יש כרטיסי אשראי שנותנים יותר אשראי. החוב גדל ב-100%, ואילו ההכנסה הפנויה עלתה רק ב-50%. עם זאת, בהרבה ממדינות אירופה החוב גם מגיע ל-80% ביחס לתוצר.
לא סביר שעם צמיחה נמוכה בכל העולם ובעיקר במדינות המובילות את המערב המצב הזה יימשך לאורך זמן.
יותר מ-13% מהחובות בהוצאה לפועל של משקי הבית הם שכר טירחה לעורכי דין
שוק ההלוואות הגדל פוגע בעניים
במקומום ייבנו 80-100 אלף דירות
הוועדה המקומית לתכנון ובניה בחיפה אישרה השבוע את תכנית "עמק החדשנות", שערכה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). מטרת התוכנית לשנות מאוד את מפרץ חיפה, תוך פינוי בתי הזיקוק והתעשייה המזהמת בשטחי חיפה והקריות. התוכנית מיועדת לשטח של כ-41 אלף דונם אשר ייבנו 80 בהם עד 100 אלף דירות.
לפי מהנדס העיר חיפה אריאל ווטרמן, אשר הציג את התכנית, שנים רבות ניסו להסדיר את המפרץ בתוכניות שונות, אך המשותף לכולן היה שהנחת העבודה היא שהמפעלים המזהמים, שדה התעופה וכל יתר הפונקציות שלא מאפשרות לפתח בצורה מיטבית את המפרץ יוותרו במקומן, "זה לא הצליח והקונפליקטים נשארו", אמר.
עוד אמר המהנדס, שהפעם יש חלופה למיקום של בתי הזיקוק. "הצוות המתכנן הראה כיצד לייצר רצף בין השטחים, נושא המים היה מרכזי, עד היום ראו במים אלמנט של זיהום והצפה, אבל עם גישה אורבנית נכונה ניתן להפוך זאת ליתרון עם תעלות ומעגנות". עוד הוא ציין כי החליטו על השארת אזורים חקלאיים ושטחים ירוקים בתוך המרחב העירוני, וכי 4,000 דונם מאזור בתי הזיקוק יוגדרו כפארק ".
את התוכנית ערך צוות רב תחומי בנושאי אדריכלות, נוף, תנועה, תשתיות, כלכלה וסביבה. כאמור, התוכנית כוללת את פינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה, שינוי אופי התעסוקה במפרץ לטכנולוגי ו"נקי", שיקום נחלים ובעיקר את נחל הקישון, שילוב של נמל תעופה והנמל הימי במרחב העירוני ועוד. כך למעשה יש שינוי בהתייחסות הממשלה לאזור מפרץ חיפה, תוך התייחסות לאזור כבעל פוטנציאל. והוא עתיד להפוך למרכז הפעיל של המטרופולין, תוך שיקום, ניקוי ושינוי פני הסביבה כולה, ופינוי התעשיות המזהמות. בעבר היה המפרץ מוקד לפיתוח תשתיות מזהמות ומסוכנות.
התכנית מטרתה לתת פתרון ארוך טווח לגידול האוכלוסייה הצפוי במדינה ובמרחב הצפוני. הפיתוח העירוני שמוצע ייתן דגש, לניצול ערכי הטבע והנוף, נחל הקישון וחוף הים. הוועדה המקומית פנתה לממשלת ישראל, לאמץ מתווה זה ולהביא למימושו כבר בעתיד הקרוב, בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה והרשות המקומית.
ראש העיר ד"ר עינת קליש רותם אמרה בעקבות ההחלטה: "החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לאמץ את התכנית, משנה את השיח לו הורגלנו במשך עשרות שנים. אירוע זה עשוי להירשם כרגע היסטורי בו חל המפנה שיהפוך את מפרץ חיפה מהחצר האחורית והמזוהמת של ישראל – לעיר מטרופולינית בריאה, שוקקת, ייחודית ונקייה. מאז המנדט הבריטי הפכה חיפה לעיר התעשייתית במדינת ישראל ותושביה הורגלו לקבל את המפעלים המזהמים הפוגעים בבריאותם ובאיכות חייהם כעובדה מוגמרת. בתקופת המנדט הונחה גם מסילת הרכבת שיצרה את החיץ הנמשך עד היום בין העיר לים. באימוץ התכנית אנו משנים את השיח אליו הורגלנו.
"ראיתי שיקום אזורי תעשייה בעולם, ראיתי את זה קורה ואני יודעת שזה אפשרי. לפני כשבוע גיליתי שיש אנשים במערכת השלטון, ברמ"י, שרואים כמוני. אומנם הכל נראה סוריאליסטי, ואני בעצמי יכולה להבין את הציניות של אנשים מול תכניות שכאלה, אך אני יודעת שזה אפשרי עם הרבה עבודה קשה ואני רוצה שתאמינו יחד איתי".
נשבר שיא מחיר הקרקע בחיפה: קרקע בצמוד לגנים הבהאיים נמכרה ב-57 מיליון שקל
ההסכם הוא ל-25 שנה עם אופציה להארכה לחמש שנים נוספות
קבוצת פתאל חתמה על עסקת ענק לשכירת ארבעה בתי מלון בלונדון עבור דמי שכירות שנתיים של 55 מיליון ליש"ט. הסכם השכירות הוא ל-25 שנים עם אופציה להארכה לחמש שנים נוספות.
לפי העסקה, בעלי המלונות מחויבים להעמיד 34.5 מיליון ליש"ט כדי לבצע שיפוץ כולל של בתי המלון, וגם לשלם סכומים נוספים לדמי השכירות שמשלמת רשת פתאל.
לפי הטיימס, פתאל מתכוונת למתג את המלונות במותג שלה "לאונרדו". בעלי המניות, משפחת מאת'ארו , מוכרים אותן לקבוצת קווינזגייט אינווסטמנטס. הקבוצה הרוכשת היא שתשכיר את הרשת לפתאל החזקות. לפי הטיימס, מכירת המלונות נובעת מסכסוך פנים משפחתי כמו גם בחששות מהשלכות הברקזיט.
לאחר העסקה יהיו לרשת ב-51 מלונות בבריטניה ובאירלנד בהיקף כולל של 11,300 חדרי מלון. מהם שבעה בתי מלון באזור לונדון ובהם 2,000 חדרים. בתי המלון הנרכשים הם גרנאנג' סיינט פול הוטל הכולל 443 חדרים, גראנג' סיטי הוטל הכולל 307 חדרים, גראנג' הולבורן הכולל 201 חדרים וגראנג' טאוור ברידג' הוטל הכולל 370 חדרים.
מדוד פתאל יו"ר ומנכ"ל פתאל נמסר כי "העסקה הנוכחית תציב את פתאל כשחקנית מרכזית בלונדון, הנחשבת לאחת מערי התיירות המובילות בעולם. אחד הפרמטרים החשובים בניהול בית מלון, הוא ללא ספק המיקום שלו והיום אנחנו שוכרים ארבעה בתי מלון ברמה גבוהה, שיושבים במיקומים אסטרטגיים בעיר. להערכתנו, לאחר שנסיים עם השיפוץ וניישם את אסטרטגיית הניהול שלנו, הם עשויים להפוך למובילים בלונדון".
מדובר בעסקה יוצאת מן הכלל, בה פתאל מתחייבת לדמי שכירות שנתיים בלבד. בעלי המלון התחייבו לשלם על השיפוץ וכן ערבים להכנסות בתקופת ההבשלה של בתי המלון".
קווינזגייט איונווסטמנטס, היא שותפות בין משפחת קאו קבוצת פטרסון ומשקיעים נוספים שמחזיקה נכסים בהיקף של 2 מיליארד ליש"ט תחת ניהולה. מלונות גראנג' הוחזקו מזה 30 שנה על ידי משפחת מאת'רו, מדובר בשלושה אחים – ראג', הרפאל וטוני שהתחילו את דרכם בעבר בתחום הנדל"ן באמצעות המרת מרחבי משרדים למלונות, שכללו רעיונות לאגפים במלונות שמושכרים רק לנשים. מעבר ל-4 המלונות הנמכרים ברשותם עוד 12 מלונות קטנים יותר בלונדון ועוד אחד בברקשייר. ההון של שלושת האחים הוערך בסנדיי טיימס ב-1.3 מיליארד ליש"ט.
פתאל רוכשת את מלון מידלנד במנצ'סטר
המתנה של פתאל
