צופה ל-2019 71.5 מיליארד הכנסות לעומת 73.11 מיליארד דולר בצפי השוק

אינטל סיימה את הרבעון הרביעי של 2018 עם רווח נקי של 5.2 מיליארד דולר או 112 דולר למניה, הרווח המתואם הרבעוני עמד על 1.28 דולר למניה, וצפי האנליסטים עמד על 1.22 דולר למניה.

את הרבעון השלישי סיכמה עם  הכנסות של 18.66מילארד דולר  לעומת ציפיות השוק ל-19.2 מיליארד דולר. לרבעון 2019 היא צופה הכנסות של 16 מיליארד דולר ורווח מתואם של 87 סנט למניה לעומת  הכנסות של 17.29 מיליארד דולר ורווח מתואם של 1 דולר למניה בתחזיות האנליסטים.

לשנת 2019 כולה צופה אינטל הכנסות של 71.5 מיליארד דולר ורווח מתואם של 4.60 דולר למניה. האנליסטים לעומת זאת צופים  73.11 מיליארד דולר ורווח מתואם של 4.51 דולר למניה.

אינטל מנוהלת כרגע על ידי מנכ"ל זמני על רקע הדחתו של המנכ"ל   בריאן קרזניץ' עקב יחסים לא תקינים עם עובדת.

אינטל מתכוונת להשקיע 20 מיליארד שקל במפעל בארץ; מבקשת מענק – מאיפה יגיע הכסף?

למה רכשה אינטל את מובילאיי?

חללי העבודה המשותפים בעולם הם כבר מזמן לא רק לחברות הייטק, וגם בישראל הצטרפו בינתיים בנק הפועלים, לאומי ומשטרת שראל

בשנה האחרונה משכו חברות חללי העבודה המשותפים את התאגידים והחברות הגדולות לעבוד במתחמי העבודה שלהן. אחד השיתופים הראשונים היה בין יבמ ל-wework.  אז תיארו את זה עובדי יבמ כמו הרגשה לעבוד בסטארט אפ. כש-wework פינתה את החברות שעבדו במקום לטובת יבמ, אך פקידי הקבלה והעיצוב נשארו של חברת החלל המשותף.

גם בארץ לא פסחה האופנה ועובדי מיקרוסופט החלו לעבוד במתחם של החברה בתל אביב. אומנם חברות ההייטק  כבר מזמן הבינו את היתרון אבל חברות ביטוח והבנקים שמרניים מעט יותר.

אבל לא כולם. אורבן פלייס למשל  משלימה את ההכנות עבור כניסתם של 50 עובדי הבנק הדיגיטלי פפר של לאומי למתחם. בנק לאומי למעשה שכר שליש מהמתחם. עוד בנק שהצטרף לחגיגה הוא בנק הפועלים ששכר ממתחמי WeWork ר בתל אביב עבור חטיבת פועלים טק. אז הסביר הבנק שהעבודה בחללים המשותפים משפרת את הגמישות ואת העבודה המשותפת.

נוסף לבנקים גם משטרת ישראל מצטרפת  ואף משרדים ממשלתיים. כך למשל בחלל העבודה רגוס שבירושלים  יש 60 עמדות עבור עובדי משטרת ישראל. BeAll זכתב במכרז של הרשות לחדשנות ממשלתית ומספקת לה עמדות. ומתכננת מכרזים לערים נוספות בארץ

עוד בוחנים את מודל החלל השיתופי  מינהל הדיור הממשלתי, חטיבת הנדל"ן של האוצר, אף שטרם יצאו מכרזים בעניין  ומציינים שמדובר בפתרון זמני עד  מקום קבוע.

הסיבה שגופים שמרניים כמו משרדי ממשלה ובנקים עוברים למודל זה היא תחרות על עובדים איכותיים  ושיפור חוויתו של העובד.  חשוב לציין שמי שעובר לחללים הם לא כל החטיבות של הגופים אלא יחידות החדשנות והאקסלרטורים. כלומר החברות רוצות לבדל חלק מהקבוצות לעומת התאגיד כולו. לחטיבות אלו הן רוצות למשוך עובדים  באמצעות גמישות, אופי קליל של עבודה וחיבור לקהילת ההייטק.

בעיית האבטחה

החסמים המרכזיים שמונעים מגופים שמרניים להיכנס למתחמים הם אבטחת מידע והתאמה לצורכי הארגון.  בענף חללי העבודה דוחים את הטענות ואומרים שהחברות הגדולות בעולם, בהן אמזון ופייסבוק, משתמשות בחללי עבודה משותפים וודאי שצורכי אבטחת המידע שלהן לא פחותים.

30 אחוזים מחברות פורצ'ן 500 (500 החברות הגדולות בארה"ב לפי מגזין Furtune), מפוזרות כיום במתחמי קהילת WeWork ברחבי העולם.

מתחמי עבודה משותפים – השוואת מחירים; מיקום, יתרונות וחסרונות

זאת בעקבות חוסר הגעה להסכמות בין  משרד האוצר לרפתנים

הסכם החלב שנחתם בין משרדי האוצר והחקלאות, התאחדות חקלאי ישראל והתאחדות מגדלי הבקר, לא צפוי להתממש, ולכן נראה  שמחירי החלב צפויים לעלות. לפי הערכות, התייקרות המוצרים המפוקחים צפויה לעמוד על כ-3.4%.

בקרוב צפוי להתקיים דיון אצל היועץ המשפטי לממשלה, בנוגע לעתירה שהגישה תנובה – וכעת מבקש ועד הרפתנים להצטרף לעתירה.

העתירה בעקבות סירובו של השר כחלון לאמץ את המלצת ועדת המחירים מחודש מרץ לפני שנה, להעלות את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב-3.4%. זאת, בעקבות עלייה מתמשכת במחיר החלב הגולמי. אבל מחיר החלב הגולמי עלה בשיעור שמצדיק עליה גבוהה יותר , אולם בקשת המחלבות כפי שבאה לידי ביטוי בעתירה שהגישו, עומדת על 3.4% – ולכן זהו השיעור בו צפויים מחירי מוצרי החלב שבפיקוח לעלות.

בינתיים תנובה וטרה העלו לצרכן את מחירי מוצרי החלב שאינם בפיקוח בשיעור ‫של עד 3.4%.  וטרה אף פסקה לשווק בשבועות האחרונים חמאה שמחירה בפיקוח, ויצרה מחסור מתמשך בשוק. ורמזה שלא תייצר יותר מוצרים בפיקוח.

סטיב ג'ובס – ממוסך למהפכה בתחום המחשב האישי למהפכה בתחום הסלולר

סטיב ג'ובס (2011-1955) היה יזם,  ואיש עסקים אמריקאי, ממייסדי אפל  והמנכ"ל הראשון שלה  בשנים 1983-1976 ולאחר מכן שוב מ-1997 עד חודשים מעטים לפני מותו.

ג'ובס נחשב  לאחד מחלוצי המחשב האישי בעקבות המחשב אפל 2 והיה מהגורמים העיקריים לממשק הגרפי במקינטוש.  בראשית המאה העשרים ואחת הזניק שוב את אפל בזכות מוצרים כמו האייפוד, האייפד והאייפון, שעשה מהפכה בתעשיית הסלולר.

לאחר לימודיו בתיכון נכח בהרצאות של חברת HP. הוא נטש את הקולג' לאחר סמסטר אחד בלבד אבל עדייין הגיע לארצות. הוא העיד כי בתקופה זו היה עני וישן ברצפה על חדר חבר והולך קילומטרים ברגל כדי לקבל ארוחות  אצל הארי קרישנה.

שיחות חינם

הפעילות העסקית הראשונה שלו הייתה עם חברו הוותיק  סטיב וווזניאק. יחד הערימו על חברות הטלפונים  באמצעות מכשיר שפיתח ווזינאק שאפשר שיחות טלפון בחינם לא חוקיות. ג'ובס עזר לחברו למכור את המכשיר שנקרא "בלו בוקס".

שני החברים היו חברים במועדון המחשב ושם פותח  המחשב האישי הראשון. המחשב הזה היווה השראה עבורם להקים מחשב אישי מתקדם יותר עם מקלדת ומסך.

הקמת אפל

ב-1976 הקימו החברים יחד עם רונלד  ויין את אפל מהמוסך שבביתם.  ג'ובס מכר אז את רכבו כדי להקים את אפל. המחשב הראשון אפל 1 לא זכה להצלחה, אבל אפל 2 היה הצלחה מדהימה בזכות החושים של ג'ובס להבין את צורכי הציבור במחשב על סך כל חלקיו במקום מחשב המיועד לבוני מחשבים.  משקיע בשם מייק מארקולה עזר להם לפתח את אפל 2 ולימים היה אחד ממנהלי החברה.  כך הפך אפל 2 למחשב האישי הראשון שהיה שימושי לציבור הרחב.  ג'ובס הבין כי למרות ההצלחה של דגם זה  יקומו המון מתחרים שיציעו אותו מוצר.

הולדת מקינטוש

עקב ביקורו בחברת זירוקס ב-1979 גילה מחשב צבעוני שאפשר לנוע עליו עם עכבר.  כך ג'ובס פיתח מחשב עם ממשק גרפי מונחה עכבר. ג'ובס חדל לנהל את הפרויקט על המחשב בשם ליסה, שהיה יקר מדי, ועבר לנהל את הפרויקט על המחשב שלימים ייקרא מקינטוש.  אך ג'ובס לא זכה ליהנות מפירות המקינטוש. הוא מינה אז למנכ"ל את  ג'ון סקאלי מפפסי. זה דחק את רגליו עד שב-1985 דירקטוריון אפל פיטר את ג'ובס.

הקמת נקסט

לאחר מכן הקים את חברת נקסט,  שנחשבה לחדשנית מבחינה טכנולוגית אבל יועדה לשוק ההשכלה הגבוהה ומחירי מוצריה הגבוהים לא הצדיקו את קיומה. . ב-1996 רכשה אפל את נקסט וסטיב ג'ובס חזר לחברה

הקמת פיקסאר

ב-1986 רכש מהמפיק ג'ורג' לוקאס את חטיבת גרפיקת המחשוב של חברת הסרטים שלו.  וביחד עם אדמין קטמל הקים את חברת האנימציה פיקסאר על סמך טכנולוגיות שפותחו בחברה. בהתחלה פיקסאר ניסתה למכור מחשבים אבל לבסוף הפכה לסטודיו האנימציה הגדול בעולם.

החזרה לאפל

שנה לאחר שנקסט נמכרה לאפל הפך ג'ובס למנכ"ל אפל והטכנולוגיה של נקסט הפכה לבסיס מערכת ההפעלה של מקינטוש.  כמנכ"ל זמני וכמנכ"ל קבוע משנת 2000 הפך  את פני החברה עם דגמים חדשניים כמו האיי-מאק ולאחר מכן נגן המוזיקה האייפוד. אז נטען, הרוויח דולר לשנה כמנכ"ל, עובדה שהכניסה אותו לספר גינס.

מכירת פיקסאר לדיסני

ב-2006 מכר את פיקסאר לחברת דיסני תמורת חילופי מניות בשווי 7.4 מיליארד דולר. אז הפך לבעל המניות הרב ביותר בדיסני ולחבר דירקטוריון.

האייפון מחזיר את אפל לקדמת הבמה

ב-2007 הציגה אפל  את האייפון שבזכות מסך מגע ידידותי, חיבור נוח לאינטנטרנט, נגן מדיה הפך למכשיר ידידותי למשתמש. השילוב של העיצוב ושל הטכנולוגיה הפך אותו למכשר מבוקש בפלחים גדולים.  וההצלחה שלו הפכה את אפל לאחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם.

 האסטרטגיה של אפל וג'ובס – טכנולוגיה, שיווק, חזות, בלעדיות

לאפל וג'ובס  היה דגם עסקי הייחודי לחברות מחשבים בנות ימינו שהיה נפוץ בדגמי המחשבים הראשונים. אפל מפתחת  הן את מערכת ההפעלה, הן את המכשיר והן את התוכנות ואוסרת על חברות אחרות להשתמש במערכת ההפעלה שלה. אפל לאורך השנים מסרבת להשתמש כמעט בטכנולוגיות שלא יייצרה.  בשנות התשעים עברה למערכת באמצעות קוד פתוח ויצרה תקנים שהיא פיתחה כמו הווי-פי וה-USB. אפל קנאית מאוד לזכויות ולפטנטים שלה. ואף נלחמה במשך שנים מלחמות עם סמסונג על טענת זכויות, שבסופן סמסונג שילמה לאפל פיצויים.

אבל לא רק טכנולוגיה הייתה הסוד של ג'ובס אלא גם שילוב  של שיווק וגיוס אנשי מקצוע מובילים.  ג'ובס היה מעורב בכל הליך בפיתוח המוצר וגם בשיווק תוך שכנוע המשווקים שהמוצר שלהם הוא הטוב ביותר.

העקרונות של אפל הם זיהוי קהל היעד,  השקעה רבה בעבודה ואיכות גבוהה גם בחזות המוצרים, החנויות והפרסומות שלה.  החברה גם הפכה את האירועים השיווקיים לשם דבר במוצרי הטכנולוגיה. וכן עושה מאמצים לשמור על סודיות כדי שמוצריה יהיו מפתיעים וחדשניים.

אייפון – הדור הבא; כמה זה יעלה?

מנכל אפל קיבל בונוס של 12 מיליון דולר למרות החולשה ברבעון האחרון

ביל גייטס הוא אומנם מתכנת, אבל חלק ניכר מהכסף שלו הגיע מהשקעות

 ויליאם הנרי "ביל" גייטס השלישי (28 באוקטובר 1955), מייסד מיקרוסופט העולמית, איל הון, מתכנת ויזם, הוא גם סופר, פילנתרופ, ושחקן ברידג' אמריקאי.

את המיליון הראשון שלו הרוויח גייטס בשנת 1981 כשהיה בן 26, אז ההנפקה של מיקרוסופט הפכה אותו רשמית למיליונר. בגיל 31 הפך למיליארדר בזכות האחזקה שלו בחברה – באותה תקופה הוא גם נחשב למיליארדר הצעיר ביותר בעולם.

בשנת 1975 ייסד גייטס עם פול אלן את מיקרוסופט, שהפכה לחברת התוכנה הגדולה בעולם. במהלך הקריירה שלו במיקרוסופט, גייטס מילא את תפקידי היו"ר, המנכ"ל ואדריכל התוכנה הראשי – והיה בעל המניות הגדול ביותר עד מאי 2014.

גייטס החל לעסוק בתכנות לראשונה בגיל 13. ב-1973 החל ללמוד מחשבים באוניברסיטת הרווארד,  ושם פיתח גרסה של שפת התוכנה בייסיק עבור המיקרו מחשב הראשון. בשנה השלישית עזב את לימודיו לטובת השקעת הזמן במיקרוסופט, אותה הקים ב-1975 עם פול אלן, ובה החלו לפתח תוכנות למחשבים אישיים שהידועה בהן היא "חלונות". כמו כן הוא מכהן כדירקטור בקרן ההשקעות ברקשיר הת'אווי.

מיקרסופט פרצה לראשונה באמצעות מפרש הבייסיק שמכרו לאפל והפכו אותו למצרך ביתי בכל מחשב אישי. האסטרטגיה שלה הייתה  גדילה על ידי רכישות. מאז הקמתה רכשה שש חברות בכל שנה.  שמונה מהן בסכום של יותר ממיליארד דולר, וכן רכשה ארבע חברות ישראליות.

ההצלחה של מיקרוסופט הגיעה בזכות ייצור DOS מערכת הפעלה שייצרה ליבמ, שנכנסה אז לייצור מחשבים אישיים שהפכו למחשבים הפופולריים ביותר. מיקרוסופט לא ייצרה את דוס אלא רכשה אותו מבית תוכנה קטן. מיקרוסופט שמרה על זכותה למכור את מערכת ההפעלה לכל מי שיחפץ בה וליבמ נותרו רק הזכויות על הרישוי. תואמי יבמ הפכו את מיקרוסופט לרשת המובילה בתחום מערכות ההפעלה.

לאחר סכסוך עם יבמ, פרשה מיקרוסופט משיתוף הפעולה עמה והחלה בפיתוח מערכת הפעלה משלה שהייתה פשוטה יותר להפעלה. "חלונות" הפכה  גם היא להצלחה מסחררת וגייטס נעשה לאיש העשיר בעולם. גם אופיס היא למעשה גרסה של מיקרסופט לחבילת תוכנות של אפל.

בינואר 2000 פרש גייטס מתפקיד מנכ"ל מיקרוסופט, והוחלף על ידי סטיב באלמר. ב-15 ביוני 2006, הודיע על התחלת תהליך פרישתו מתפקיד יושב ראש החברה, כדי להתמקד בפילנתרופיה. כיום ביל גייטס עושה את הונו מההשקעות בקרן קסקייד, שהיא חברה פרטית ולכן אין שקיפות על פעולותיה. עד 2017 היה ביל גייטס האיש העשיר בעולם, אז עקף אותו ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון

היום סורוס כבר מיליארדר ידוע, הכל התחיל בזיהוי של פיחות בליש"ט

ג'ורג' סורוס (1930) ילד הונגריה למשפחה יהודית מתבוללת. הוא אחד הפילנתרופים הידועים בעולם.  בגיל 17 היגר לאנגליה ולמד כלכלה בלונדון סקול אוף אקונומיקס. ב-1956 עבר לניו יורק ושם  החל לעבוד כברוקר בחברה     F.M. Mayer  והתמחה במניות אירופית שעוררו עניין בארצות הברית והובילו בהמשך אף להקמת האיחוד.  בשנת 1959 עבר לעבוד בחברת  כאנליסט לניירות ערך אירופיים   Wertheim & Co

מה היו תחילת עסקיו? ב-1970 ייסד את "סורוס ניהול קרנות" עם המשקיע ג'ים רוג'רס. וב-1973 הקים קרן גידור משלו באמצעות גיוס 12 מיליון דולר מהמשקיעים.  שם הקרן נקרא קרן סורוס ושונה לקוואנטום. ב-2000 הוקמה קרן הדגל של החברה Quantum Endowment Fund

איך הוא עשה את ההון שלו?   הוא רכש מטבעות זרים שלדעתו עמדו בפניי ייסוף – צמיחה – ומכר  מטבעות זרים שלדעתו היו לפני פיחות. ב-1992 הגיע לשיא כשצפה את הפיחות בליש"ט  ומכר בחסר מיליארדי ליש"ט. הוא זיהה שבריטניה מורידה את הריבית בעוד שאר מדינות אירופה מעלות

בעשורים האחרונים החל לחלק מיליארדי דולרים לארגוני צדקה וארגונים פוליטיים באמצעות קרן "סורוס". בעקבות משבר 2008 הקים את  המכון למחשבה כלכלית חדשה.

עקב התרומות שלו למגמות פרוגרסיביות הוא נחשב לא רצוי בכמה ממדינות העולם, ובעיקר בהונגריה שבה גדל, עקב תמיכתו בפליטים. גם בישראל מואשם בתמיכתו בקרן החדשה

לירה שטרלינג – כל מה שצריך לדעת על המטבע

רוצים לנהל את הפנסיה לבד? תעקבו אחרי הגורואים

מדריך – ככה נהלו את הכסף שלכם לבד

ביל גרוס היה מלך האג"ח עד הטעות הגדולה שעשה ב-2011

ביל גרוס  (1944) היה ממייסדי פימקו וכונה מלך האג"ח. בשנת 1971, בגיל 27, הוא ייסד עם שני שותפים את חברת פימקו, בהשקעה ראשונית של 12 מיליון דולר. בספטמבר 2014, עזב לטובת חברה קטנה בהרבה, ג'אנוס, שלא הבריקה בהשקעותיה.

בעבר הוא שלט בפימקו בהיקפים של 2 טריליון דולר. אמרו עליו שהוא יכול להפיל מדינות. סוד ההשקעה שלו היה לזהות מגמות לטווח הארוך, ובעיקר בשנות השמונים, כשזיהה שהאינפלציה והריבית עומדות להישאר נמוכות עקב מלחמה עיקשת של הבנקים.  הוא הבין שכשהריבית יורדת מחירי האג"ח עולים. זיהוי זה הביא את גרוס ואת פימקו לתשואות מדהימות במשך  שלושה עשורים. בעקבות משבר 2008 הגה אז את המונח "הנורמלי החדש" להשקעות בכלכלה של צמיחה נמוכה, מצב רוב המדינות במערב.

איך הוא הצליח לחמוק מהמשבר של 2008 – ב2005 שלח גרוס עובדים של פימקו לרחבי ארה"ב לבחון מקרוב פרויקטים לבנייה למגורים. הדיווחים שקיבל הביאו אותו למסקנה, שבמדינה מתפתחת בועת נדל"ן. הוא מכר את כל השקעותיו באג"ח מגובות משכנתאות, וכך חמק מהמשבר של 2008.

הכול היה טוב עד שב-2011 עשה טעות. הוא הימר נגד האג"ח של ארצות הברית וביקר את החלטת הפד אלא שהשוק זינק על אג"ח אלו כאחוז דיבוק, ולקוחות פימקו נשארו מחוץ לתמונה.

ב-2018 קרן האג"ח שלו ג'נוס קפיטל ספגה פדיונות של  60 מיליון דולר בדצמבר בלבד והנכסים ירדו מתחת למיליארד דולר. זה בעקבות שרשרת הימורים כושלים, החל  מחישוב מוטעה של הריבית של הפד וכלה בהימורים מוטעים על אג"ח גרמניה. והקרן הציגה ביצועי חסר של 80% לעומת הקרנות המקבילות.  הוא טעה בהערכת הריבית והפסיד בשל כך 153 מיליון דולר במחצית הראשונה  של 2018. ואין מלך יותר

נכון ל-2019 הונו מוערך ב-1.5 מילארד דולר

בפברואר 2019 הכריז על פרישה: "היה לי מסע נפלא ביותר מ-40 שנות הקריירה שלי – ניסיתי כל הזמן לשים את האינטרסים של הלקוחות בראש תוך כדי המצאה והמצאה מחדש של ניהול פעיל של קרנות אג"ח", מסר גרוס בהצהרה.

אך עדיין המשיךלנהל את הקרן המשפחתית שלו בשנה שעברה הקרן תרמה מעל 21 מיליון דולר ל-28 מלכ"רים, ביניהם רופאים ללא גבולות ובית החולים לילדים במחוז אורנג'.

ג'ורג סורוס – מי זה ואיך עשה את הונו

כללי ההשקעה של וורן באפט

מדריך – ככה נהלו את הכסף שלכם לבד

מנכ"ל כלמוביל: צעד זה נובע מבקשת הלקוחות ומבטיח אמינות ושירות ברמות גבוהות

קבוצת כלמוביל יבואנית מרצדס, מרחיבה את תחומי פעילותה ונכנסת לתחום היבוא האישי. זה שירות שמצטרף למכלול ההיבטים שהקבוצה כבר מציעה ללקוחות מרצדס, הכוללים בין היתר רכבים חדשים, טרייד אין ויד שנייה, ליסינג מימוני וליסינג תפעולי. שירות היבוא האישי ייעשה בנפרד על ידי עובדים אשר הוכשרו במיוחד וקיבלו רשיון ייעודי לעסוק בתחום זה.

אריאל פינטו, מנכ"ל קבוצת רכבי היוקרה בכלמוביל מרצדס, אומר: "הייבוא האישי הוא שירות משלים לכלל פעילות הקבוצה, אשר נועד לתת מענה כולל ללקוחות מרצדס. החלטנו על צעד זה לאור בקשת לקוחות רבים לקבל סיוע בתחום יבוא אישי מאיתנו, עניין שיש בו כדי להבטיח אמינות, אחריות ושירות ברמות גבוהות. השירות החדש נועד לאפשר ללקוחות שלנו לבחור בכל מגוון אופציות הרכישה, חדש, משומש ויבוא אישי תחת קורת גג אחת, להשוות את העלויות השונות באופן מרוכז ואמין ולבחור בדרך הרצויה להם לביצוע הרכישה.

יבוא אישי – 30 יחידות בסכום של 1,000 דולר

יבוא אישי – הטבות נוספות בפתח

כיום כ-60% מוסרים את ההצהרה במשרד הרישוי, מה שיוצר עומס על המערכת

מ-1 בפברואר 2019  נהגים חדשים יוכלו להצהיר על סיום תכנית הליווי, באמצעות הטלפון הנייד או אתר האינטרנט בלבד, ולא יוכלו יותר להצהיר על כך במשרד הרישוי.  המטרה להקל על התורים ולקצר את זמן ההמתנה במשרדי הרישוי.

לפי תכנית הרישיון המדורג כל נהג צעיר, שגילו מתחת ל-24, חייב לנהוג עם נהג מלווה במשך שישה חודשים.  הנוהל החדש קובע כי נהגים חדשים שעברו  טסט מ-15 ביולי 2018 ואילך, יוכלו להגיש תצהיר לצורך הסרת מגבלת הליווי,רקבטלפון הנייד או באתר האינטרנט של משרד התחבורה.  כמו כן נדרש הנהג לציין את פרטי הנהגים החונכים.

עם אישור ההצהרה מוסרת המגבלה ורישיון הקבע נשלח לביתו של הנהג. אם והמלווים אינם מאושרים, הנהג מקבל רישיון עם הגבלה לחצי שנה נוספת, שבה הואיידרש להשלים את תכנית הליווי.

ביטוח רכב – כמה עולה ביטוח לנהג צעיר ולנהג חדש? ומה ההבדל בין נהג צעיר לחדש?

אומנם סל המוצרים מפרסם השוואות בין הקמעונאיות השונות אך כלל לא בטוח שיוביל להוזלה

הלמ"ס  ומשרד הכלכלה בנו לאחרונה סל של 68 מוצרים השכיחים בצריכה ביתית: חלב ומוצריו, לחם, מוצרי בשר ודגים, מזון יבש, פירות וירקות ומוצרי טואלטיקה וניקיון.לטענת משרד הכלכלה,  הסל "יאפשר מעקב אחר השתנות המחירים החודשיים של המוצרים בסל, ויפורסם אחת לרבעון. לפי בדיקה שערכה מועצתה צרכנות ,שופרסל היקרה ביותר ורמי לוי הזולה ביותר(ראו קישור). המועצה הישראלית לצרכנות תערוך השוואה חודשית קבועה לגבי מחירי הסל ברשתות.. כבר כיום יש אתרים ואפליקציות להשוואת מחירים,  אך מידת השימוש בהם נמוכה, וסל המוצרים לא מוסיף להם.

אומנם הצעד מעורר תחרות אך לא בטוח שיעודד הוזלה, ייתכן שהרשתות יעדיפו להוזיל מוצרים בסל ולייקר מוצרים מקבילים או להוזיל רק מעט מהמוצרים שבסל. כמו כן הסל כוללני מדי ואף שמשקף את הצריכה הנפוצה, לא משקף צריכה בקרב אוכלוסיות, למשל טבעוניים או חולי צליא'ק.

ממשרד הכלכלה נמסר:

המוצרים נבחרו על פי שלושה קריטריונים: משקלם היחסי ב'סקר הוצאות משקי הבית', הנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; רמת השונות בין חמישוני ההכנסה בישראל באופן בו נבחרו מוצרי בסיס הנצרכים על ידי כלל החמישונים; מוצרים שנמכרים לאורך כל עונות השנה.

"המוצרים בסל הנם מוצרים נבחרים ונועדו לאפשר מיקוד ולפיכך אינם כוללים את כלל מוצרי הצריכה הנרכשים ע"י משקי הבית. הסל כולל מוצרים מהקטגוריות חלב ומוצריו, לחם, מוצרי בשר ודגים, מזון יבש, פירות וירקות, ומוצרי טואלטיקה וניקיון".

"בכל עדכון של סל מחירי המוצרים, יפורסמו העלות הכוללת של רכישת סל המוצרים (יחידה אחת מכל מוצר), המחיר החודשי הממוצע של כל מוצר ושיעור השינוי בעלות הסל הכוללת.

"העלות הממוצעת של סל המוצרים הנבחר עמדה בשנת 2017 על 1,090 שקל ובשנת 2018 (ינואר-אוקטובר) על 1,086 שקל. הסל מהווה כ-45% מסך ההוצאה הממוצעת של משקי הבית על קטגוריות המזון (כולל פירות וירקות) ומוצרי ניקיון וטואלטיקה".

פער של 20% בין הקמעונאיות בסל המוצרים החדש

רשת Be של שופרסל זולה מסופרפארם ב-20% – וואוו!

בפגישה עם שר האוצר סוכם כי צוות של פייפאל יגיע לארץ לבחון את האפשרות. האם הגדלתה תחרות תפגע  בחברות האשראי? 

במפגש של שר האוצר משה כחלון ומנכ"ל המשרד שי באב"ד עם מנכ"ל פייפאל דן שולמן, שהתרחשה בדאבוס, הם שמעו ממנו כי החברה רוצה להכניס שירותים פיננסים מתקדמים נוספים לישראל.  החברה מתעתדת לפעול בתחום העסקים הקטנים והבינוניים בעיקר.

מהלך זה צפוי לעורר התנגדת בקרב הבנקים וחברות השראי שנמצאים היום במאבק סביב הכוונה להנפיק כרטיסי אשראי עצמאיים של הבנקים. המהלך של פייפאל רק יוסיף לתחרות. בפגישה אמר מנכ"ל פייפאל כי השירותים שמפעילה החברה ופלטפורמות תשלה משרתות  21 מיליון סוחרים, בעיקר בארצות הברית. אלו כוללות מתן אשראי ושירותים פיננסיים.

שר האוצר אמר: "אבחן בחיוב המשך הסרת חסמים משמעותית שתאפשר הרחבת שירותים פיננסיים בינלאומיים באמצעות חברות כמו פייפאל" ובסוף הפגישה סוכם כי צוות של פייפאל יגיע לישראל לבחון את  אפשרות כניסתה של פלטפורמת התשלומים של פייפאל למתן שירותים פיננסיים מתקדמים ומתן אשראי לעסקים קטנים.

עוד דיווח שר האוצר שייפגש עם נציגי גוגל ואמזון: "הן רוצות מישהו בדרגה של שר אוצר, והגעתי. נסעתי ל-24 שעות כי יש לי פה פגישות מאוד חשובות כדי לקדם אינטרסים, גם של חברות ישראליות. יש פה עסקאות במיליארדי דולרים שמצריכות דחיפה", אמר.

הבנק המרכזי האירופי יתחרה בפייפאל

פייפאל מתרחבת – מציעה כרטיסי אשראי והפקדות צקים

במשך שנים החזיקה חברה ברמת גן בנכס לא ראוי לשימוש וביקשה פטור עד שיום אחד חויבה בשל איחור בבקשה. בית המשפט קבע כי אי אפשר לחייב נכס לא ראוי לשימוש גם במקרה זה

לאחר שנים שבהן עיריית רמת גן הכירה בנכס כלא ראוי לשימוש ופטרה אותו מארנונה, החלה לחייב את החברה בארנונה.  החברה היא חברת "ע.י. קרוננברג"  שרכשה מהעירייה מבנה נטוש וזכתה לפטור מארנונה במשך שנים כיוון שלא היה ראוי לשימוש. בהסכם נקבע כי הפטור יימשך עד שהזכויות על הנכס בטאבו יועברו במלואן לחברה. החברה המשיכה להגיש בקשות לפטור וקיבלה אותו עד סוף 2009, אז דחתה העיריייה את בקשת הפטור לשנים 2009-2008..

מנהל הארנונה טען שברגע שהנכס הועבר לבבעלותה הפטור בוטל והיה עליה להגיש את הבקשה בתחילת 2008. מכיוון שאיחרה את המועד היה עליה לשלם.החברה טענה מנגד כי הוענק לה פטור חדש ב-2010 מתוך הכרה בכך שהנכס לא ראוי לשימוש. כלומר, לאורך כל השנים הנכס לא היה ראוי לשימוש, כולל בשנים 2009-2008. לגבי טענת האיחור הסבירה שלא חשבה שעליה להגיש בקשה חדשה להכרזה על נכס כלא ראוי לשימוש כשהעירייה יודעת בדיוק מה מצבו.

השופטתקיבלה את טענת החברה כי מנהל הארנונה וועדת הערר היו צריכים לבדוק את בקשת החברה לגופה ולא לדחות על הסף בגלל איחור, משום שידעו שהנכס אינו ראוי לשימוש.

במהות אין חולק כי הנכס היה ועדיין בלתי ראוי לשימוש וכי רצף השנים כולל גם את שנות המס 2009-2008. הותרת קביעת הוועדה בעינה יוצרת אנומליה בלתי סבירה שאין הדעת סובלת, שכן מכירה היא בעובדה כי "מדובר בנכס שאינו ראוי לשימוש משנת 2002 ולפחות עד שנת 2010 כולל ואולם גורעת מתקופה זו שנתיים בהן הנכס חב בארנונה על אף שברור לכל, כי אינו ראוי לשימוש ורק בשל השגגה הפרוצדורלית שנפלה בחלקה של המערערת", כתבה בפסק דין. מנהל הארנונה חויב בהוצאות משפט של 20 אלף שקל.

ארנונה במשרדים – איפה הכי כדאי ומה המחירים בערים שבדקנו

למה הארנונה בתל אביב נמוכה?