מהן אפליקציות התשלומים

אפליקציות התשלומים כבר הפכו לאחת מצורות התשלום הפופולריות, לצד מזומן וכרטיס אשראי. השיטה פשוטה: מורידים את האפליקציה למכשיר הנייד, מזינים את פרטי כרטיס האשראי, ואפשר להעביר סכומים מוגבלים לחשבון הבנק של הנמען.

כיום יש בישראל שלוש אפליקציות עיקריות להעברת תשלומים, כולן בבעלות הבנקים. ביט של בנק הפועלים, פפר פיי של לאומי ופייבוקס של דיסקונט.

בעולם גם ענקיות הטכנולוגיה מפעילות אפליקציות תשלומים, ביניהן אמזון פיי, אפל פיי ש"עשתה עלייה" לישראל באמצע 2021, וגוגל פיי שהגיעה לארץ לקראת סוף אותה שנה.

מה ההבדלים בין אפליקציות התשלומים

ההבדלים בין האפליקציות מינוריים:, פייבוקס למשל מאפשרת רישום דרך הפייסבוק ותשלומים דרך האתר, להבדיל מהאחרות. בכולן סכום ההעברה המותר הוא 3,500-1,500 שקל סכום חד פעמי, שהאפליקציה ביט של פועלים מאפשרת את הסכום הגבוה יותר. בניגוד לשתיים האחרות, בביט יש פחות פיצ'רים, מה שהופך אותה לקלה לשימוש לאוכלוסיות מבוגרות יותר.

בביט אפשר להעביר 12 אלף שקל בחודש, בפייבוקס 7,500 ובפפר פיי 600 שקל בחודש. ההגבלה השנתית בהתאם לחוק המזומן

כמה משלמים על אפליקציות תשלומים

עבור המשלם העמלה אפסית ואינה נגבית באפליקציה. לעומת זאת, עבור המקבל נגבית עמלה מחשבון הבנק שלו, אם האפליקציה אינה שייכת לבנק. העמלות הן בסכום קבוע: 1.85 שקל בדיסקונט, 1.65 שקל בלאומי ו-1.35 בהפועלים. בבנקים שאינם מפעילים אפליקציות העמלה 1.80 שקל בבנק הבינלאומי ו-1.76 שקל במזרחי.

האם אפשר לשלם באפלקיציות תשלומים בבתי עסק

עד עתה היה ברור לכול כי האפליקציות מיועדות רק להעברה בין אנשים פרטיים או לכל היותר לעוסקים זעירים כמו ספרים וקוסמטיקאיות המחזיקים בחשבון אישי ולא עסקי. הסיבה הייתה חשש שתשלום לבתי עסק יפגע בתחרות של הבנקים מול חברות כרטיסי האשראי, שהופרדו מהם. אלא שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הצהיר על תמיכתו במעבר למגמות חדשניות, וכך הבנקים עושים מהלכים שנועדו לאפשר להם שימוש באפליקציות בבתי עסק, אף שטרם ניתן אישור רשמי.

אחד המהלכים האלה הוא מגעים של בנק לאומי עם רשת מקדונלד'ס להסכם מסחרי שבמסגרתו הרשת תתחיל לכבד תשלומים בפפר פיי, אפליקציית התשלומים של הבנק. הבחירה במקדונלד'ס היא כי היא מתקדמת דיגיטלית, כך למשל ניתן להזמין אוכל ישירות מאפליקציה או ממסך מגע.

הרעיון הוא שבסוף ביצוע ההזמנה במסופי התשלום של מקדונלד'ס הלקוח ישלוף את הטלפון הנייד שלו שיתחבר, דרך ברקוד, למסוף התשלום כדי לבצע את התשלום.

יתר על כן, כל הבנקים המפעילים אפליקציות פנו לרשת סופר-פארם, כדי שתאשר שימוש באפליקציה שלהם. בסופר פארם בוחנים את ההצעה אך נראה שמעדיפים כרגע את האפליקציות שלהם.

בבנקים בוחנים גם יבואניות רכב כדי להציע להן שתשלום ההלוואה יועבר במקום בהוראת קבע או דרך תשלומים בכרטיס האשראי – דרך אפליקציית התשלום של הבנקים. יבואנית הרכב יוניון מוטורס, המשווקת הרשמית של מותג טויוטה בישראל, כבר קיבלה פנייה מאחד הבנקים בנושא זה.

מצד העסקים נראה שהאפליקציות יתחרו באמצעות עמלת סליקה נמוכה יותר, אבל מכיוון שזו כבר נמוכה למדי המרוויחים יהיו עסקים שלא מקבלים כיום אשראי. החשש של חברות האשראי שבשל הכוח של הבנקים יציעו מחירי סליקה הפסדיים שיחסלו את חברות האשראי ואיתן את התחרות.

ובכל זאת כל המהלכים הללו מוגבלים, גם אם מנסים לקבוע עובדות בשטח, שכן בינתיים, וכל עוד לא ניתן היתר מבנק ישראל, הלקוח היחיד מוגבל בהעברה יחידה של עד כ־1,500 שקל והעברה חודשית של כ־7,500 שקל במצטבר.

עדכון יוני 2019: בנק ישראל אישר ללאומי שימוש באפליקציה פפר פיי ב-400 בתי עסק, בעיקר בתחום המסעדנות

עדכון יולי 2019: לפי הכרעת בנק ישראל, בשנים 2019 עד 2021 תוגבל הפעילות של כל אחד מהבנקים בתחום אפליקציות התשלום בקרב עסקים – כלומר רק לגבי הפעילות בבתי עסק ולא בקרב הציבור הרחב ובין אנשים פרטיים. הגבלה זו תהיה עד לסך של 2 מיליארד שקל במחזורי עסקאות מצרפיים בעסקאות תשלומים של בתי עסק בשנת 2019, כאשר ב-2020 הרף המקסימלי יועלה לרמה של 2.5 מיליארד שקל, כשב-2021 המגבלה הענפית תעמוד על 3 מיליארד שקל, בהתאמה.

חברות כרטיסי האשראי יוכלו לפעול באפליקציות תשלום לבתי העסק, ככל שיפתחו אפליקציות כאמור או תוך שיתוף פעולה עם גופים חוץ-בנקאיים, על בסיס כרטיסי האשראי ללא מגבלות על היקף הפעילות".

עדכון ספטמבר 2019: לקוחות פייבוקס יוכלו החל מאמצע ספטמבר לשלם באתרי מסחר אלקטרוני שונים של כ־10,000 חברות ישראליות, בהן רשתות גדולות. כך חשפה מנכ"לית פייבוקס שרית בק ברקאי בכנס מסחר מקוון שנערך באשדוד.

אפליקציות התשלומים רוצות להיכנס לסופר-פארםגוגל פיי, שירות התשלומים של גוגל, ייכנס לארץ

תשלום באפליקציה בבית עסק: מה כדאי לדעת

בבית עסק, תשלום באפליקציה יכול להתבצע בכמה דרכים: סריקת קוד, העברה ישירה למספר הטלפון של בעל העסק, או תשלום בארנק דיגיטלי שמחובר לכרטיס. לכל דרך יש השלכה אחרת על הקבלה, על ההגנה הצרכנית ועל האפשרות לבטל עסקה. העברה בין אנשים פרטיים, למשל, אינה תמיד מעניקה את אותן הגנות כמו עסקה בכרטיס אשראי.

לכן, כשמשלמים לבעל מקצוע או לעסק קטן באפליקציה, כדאי לבקש קבלה או חשבונית, ולוודא שהתשלום נרשם כתשלום עבור שירות ולא כמתנה.

בעלי עסקים שמקבלים תשלומים באפליקציה צריכים לזכור לרשום אותם בהנהלת החשבונות, בדיוק כמו תקבול בכרטיס אשראי או במזומן.

דוגמה: נניח שלקוח משלם 1,200 שקל לטכנאי בהעברה באפליקציה, והתיקון לא מחזיק. אם יש לו חשבונית ופירוט העבודה, יש לו בסיס לדרוש תיקון חוזר או החזר. אם יש לו רק אישור העברה בלי פירוט, קשה יותר להוכיח מה סוכם.

האם יש תקרה לסכום שאפשר להעביר?

לאפליקציות יש מגבלות סכום, והן משתנות בין השירותים ולפי סוג המשתמש. כדאי לבדוק באפליקציה עצמה.

האם בית עסק רשאי לגבות תוספת על תשלום באפליקציה?

השאלה תלויה בתנאים שהעסק מפרסם. אם מתבקשת תוספת, כדאי לשאול עליה לפני התשלום.

מה עושים בפועל

1. לבדוק מראש אם העסק מקבל תשלום באפליקציה.
2. לוודא שהנמען הוא בעל העסק ולא אדם אחר.
3. לבקש קבלה או חשבונית על כל תשלום.
4. לשמור צילום של אישור ההעברה עד סיום השירות.

להרחבה באתר: מחשבון מע"מ 18% – תוספת וחילוץ