השכר הממוצע במשרדי הממשלה בשנת 2018 עמד על 16,623 שקל.  כך עולה מהדוח שפרסם היום הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן  -דו"ח השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון לשנת 2018. במערכת הבריאות הממשלתית עמד השכר הממוצע על 18,534 שקל, בגופי הביטחון עמד השכר הממוצע על 17,627 שקל, ובמערכת החינוך הממשלתית הגיע השכר הממוצע ל- 12,846 שקל. השכר החציוני במשרדי הממשלה עמד על 14,640 שקל – עלייה של 2.4% לעומת 2017.

בחמש השנים האחרונות חלה עלייה של 15% במספר המשרות במערכות הבריאות והחינוך הממשלתיות  לצד גידול של 10% באוכלוסייה. מספר המשרות במשרדי הממשלה גדל באופן מתון יותר ועמד על 8%. עוד עולה מהדו"ח כי עובדי מדינה נהנים מביטחון תעסוקתי גבוה: הוותק בשירות המדינה גבוה משמעותית מהוותק במקום העבודה בכלל המשק.

עם זאת, עולה מהדוח שאף שעובדי המדינה נהנים מתנאי שכר והעסקה טובים, 67% מהעובדים המועסקים בהסכמים קיבוציים נמצאים בסכסוך עבודה. במקביל, השיק הממונה מערכת שכר דיגיטלית המאפשרת לראות את התפתחות נתוני השכר במשרדי הממשלה משנת 2009.

 מערכת הבריאות לא עומדת בקצב של גידול האוכלוסייה

עוד עולה מהדוח כי מערכת הבריאות הממשלתית גדלה בקצב מהיר מקצב הגידול באוכלוסייה. משנת 2011, קצב גידול המשרות במערכת הבריאות הממשלתית עמד על 23%, בעוד שקצב הגידול באוכלוסייה עמד על 14%. הרופאים, האחים והאחיות מהווים כ-50% מהעובדים בבתי החולים הממשלתיים.

כמו כן שכר הרופאים עלה ב59% בעשור האחרון, כששכר המומחים הבכירים עלה ב-82%. שכרו הממוצע של רופא שסיים התמחות בשנת 2009 גדל ב-149% במהלך תשע השנים האחרונות.

כדי לתמרץ רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים – שכר הרופאים בבתי חולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי החולים במרכז. מומחה צעיר במרכז ירוויח שכר ממוצע העומד על 28,126 שקל, לעומת מומחה צעיר בפריפריה ששכרו עשוי להגיע לשכר ממוצע של כ-42,101 שקל. פער גבוה ניתן למצוא גם בקרב מנהלי בתי החולים, כשמנהל במרכז ירוויח שכר הנמוך ב48% ממקבילו בפריפריה.

 ישראל מובילה בעולם בפער בין מורה צעיר לוותיק

בשנים 2017-2018 עמד השכר הממוצע למשרה מלאה של כלל עובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית על 12,846 שקל. שכרם של המנהלים הגיע לכ-23,400 שקל בממוצע.

בהשוואה בינלאומית בין מדינות ה-OECD ניתן לראות כי שכר המורים בישראל גבוה ביחס לשכר העובדים האקדמאים במשק. יחד עם זאת, נמצא כי ישראל מובילה בעולם בפערי השכר בין מורה צעיר למורה ותיק. זאת, עקב העובדה כי מרכיב הוותק משפיע באופן קיצוני על שכרם של המורים עד כדי פגיעה בכדאיות להתקדם לתפקידי ניהול.

עדיין מעט גברים מגיעים להוראה, ונשים מהוות כ-87% מעובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית. עם זאת, תפקידי ניהול,  עם שכר גבוה יותר, נוטים להיות מאוישים על ידי אחוז גבוה יותר של גברים לעומת נשים באופן יחסי לחלקם בקרב עובדי ההוראה.

מן הדו"ח עולה כי ב-73 ימים בשנה התלמידים בישראל נמצאים בחופשה, בעוד המשק עובד כרגיל. פער זה מביא לכך שהורים רבים נאלצים להיעדר ממקום עבודתם ימים רבים, דבר המביא לפגיעה כלכלית במשק. מעבר ל-5 ימי לימוד בשבוע, כנהוג ביתר מדינות הOECD-, לצד צמצום במספר ימי החופשה במערכת החינוך, עשוי לסייע בפתרון הבעיה.

יחידות הסמך במערכת הביטחון שיאניות השכר

את טבלת השכר הממוצע מובילות יחידות הסמך של מערכת הביטחון עם שכר ממוצע של 29,180 שקל. לראשונה, שכר משרתי הקבע פוצל בין משרתי הקבע המובהק והראשוני. פיצול זה מאפשר לראות את הפער בין שכר משרתי הקבע המובהק, העומד על 22,430 שקל, לשכר משרתי הקבע הראשוני, העומד על 10,648 שקל בלבד.

השכר הממוצע במשטרת ישראל עומד על 17,312 שקל. שכר השליחים – שגרירים ואחרים –  עולה ככל שמדובר בשליחים במדינות קשות שירות, ותוך התייחסות ליוקר המחייה.

שלוש מתוך חמישה עובדי מדינה הן נשים ומרוויחות 83% מהגברים

מתוך כל חמישה עובדים בשירות המדינה שלוש הן נשים. יחס זה נותר כמעט ללא שינוי בעשור האחרון. במהלך תקופה זו צומצם הפער בין שכר הנשים לשכר הגברים. שכר הנשים כאחוז משכר הגברים עלה בעקביות מ-75% בשנת 2009 ל-83% בשנת 2019.

פערי השכר המגדריים ממשיכים להצטמצם אך עודם גבוהים: 17% במשרדי הממשלה, 27% במערכת הבריאות ו-24% במערכת הביטחון. נשים במערכת הבריאות מועסקות פחות במשרות ניהוליות. הבדל זה מסביר פער של 23% מהשכר הממוצע של רופאים גברים לעומת נשים.

גברים נוטים לאייש באחוזים גבוהים יותר תפקידים בדירוגים ובדרגות, המתאפיינים בשכר שעתי גבוה. נשים עובדות בממוצע כשבע שעות נוספות פחות מגברים ומנצלות בממוצע כחמש שעות מחלה יותר מיד חודש.

ככל שאחוז הנשים במשרד גדול יותר, הסבירות שהן תאיישנה תפקידים בכירים באחוזים גבוהים גדלה. במקביל, אחוז הנשים הבכירות מתוך כלל העובדים הבכירים נמוך משמעותית מאחוז הנשים במשרדי הממשלה.

המגזר הציבורי נשי יותר, משכיל יותר, מרוויח יותר, מבוגר יותר

לראשונה בדו"ח הממונה על השכר ניתן לראות השוואה בין המגזר הציבורי לפרטי. מהדו"ח עולה כי המגזר הציבורי מתאפיין בשכר, במספר משכילים ובאחוז נשים גבוה יותר ביחס למגזר הפרטי.

אוכלוסיית העובדים במגזר הציבורי ובמשרדי הממשלה מבוגרת יחסית לאוכלוסיית העובדים במגזר הפרטי. עובדים משכילים במגזר הציבורי נוטים להיות בעלי ותק גבוה יותר מאשר במגזר הפרטי.

השכר הממוצע במגזר הציבורי גבוה מאשר במגזר הפרטי עבור כל עשירוני ההכנסה. השכר הממוצע של עובדים ללא השכלה אקדמית גבוה יותר במגזר הציבורי מאשר במגזר הפרטי עבור כל עשירוני ההכנסה. השכר הממוצע של עובדים בעלי השכלה אקדמית גבוה יותר במגזר הפרטי מאשר במגזר הציבורי עבור העשירונים הגבוהים. השכר במגזר הציבורי מחולק באופן שוויוני יותר מאשר במגזר הפרטי.

הממונה על השכר, קובי בר-נתן, ציין: "יש לשאוף לתגמול את עובדי המגזר הציבורי בגין ביצועים, תפוקות והערכות עובדים וזאת על מנת לעודד את שיפור השירות, הגדלת הפריון הציבורי ושימור עובדים מצטיינים; יש לתגמל עובדים מתחילים – על מנת לצמצם פערים, לגייס עובדים צעירים איכותיים לשירות המדינה, ולהגדיל את ההפרשות הפנסיוניות של העובדים בשלב חשוב זה של הקריירה. זאת, על חשבון התגמולים האוטומטיים הרבים הניתנים כיום במגזר הציבורי. לשם כך נדרש גם שיתוף הפעולה של ארגוני העובדים ואני משוכנע כי גם אלו מבינים שלא ניתן עוד להתעלם מהצורך החיוני שבהסטת תגמולים אוטומטיים לכאלו שיתמכו בשיפור השירות הציבורי על כל גווניו".

דוח השכר השנתי: המשכורת הממוצעת בחברות הממשלתית – 23 אלף שקל

נעים להכיר – היחידה שחוסכת למדינה 6 מיליארד שקל בשנה; ואיך זה קשור לתנאי השכר של המגזר הציבורי