לאחר שנתיים של עליות, ההוצאה הלאומית לחינוך ב-2019 עמדה על כ-113 מיליארד שקל – שהם 8% מהתמ"ג. 75% מהתקציב נותבו לעלות עבודה ושכר

נתונים עגומים על ההשקעה בחינוך בישראל 2019: על פי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס),ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש לא עלתה כלל באותה שנה. זאת לאחר עליות של 0.9% ב-2018 ושל 3.8% ב-2017. כמו כן, חלה ירידה בחלקה היחסי של ההוצאה הלאומית לחינוך –שעומדת על 112.6 מיליארד שקל – מתקציב התמ"ג: מ-8.1% מהתמ"ג ב-2018 ל-8% בלבד ב-2019.

ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את ההוצאה השוטפת בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים בכל הדרגים, מחינוך קדם-יסודי עד להשכלה גבוהה, הוצאות משקי בית לשיעורים פרטיים, ספרי לימוד וכו', וכן הוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד.

ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה בשנת 2019 ב-112.6 מיליארד שקל במחירים שוטפים, שהם כאמור 8% מהתוצר המקומי הגולמי. היא עלתה ב-1.9%, בהמשך לעלייה של 2.9% בשנת 2018. אולם בשל קצב הגידול הטבעי הגבוה בישראל ביחס למדינות המפותחות, עלייה בסדר גודל שכזה בהוצאה הלאומית לחינוך אינה מביאה כלל לעלייה בהוצאה לחינוך לנפש. ב-2018 עמדה ההוצאה הלאומית לחינוך במחירים שוטפים על 108 מיליארד וב-2017 על 103 מיליארד שקל.

על פי נתוני הלמ"ס, 20.6% מההוצאה הלאומית לחינוך מומנה על ידי משקי הבית, מלכ"רים פרטיים, תרומות ומענקים. ואילו המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימן 79.4% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך, כלומר שיעור גבוה יותר יחסית לשנת 2018, אז עמד חלקו של המגזר הממשלתי על 78.8%.

עוד עולה מהנתונים כי 75% מההוצאה הלאומית לחינוך, כלומר 84 מיליארד שקל, הופנו לעלות עבודה ושכר. 21% לקניית סחורות ושירותים ו-4% לבלאי.

מערכת החינוך בישראל: יותר מורים, יותר שכר, פחות צפיפות בכיתה

ה-OECD קורא למשרד החינוך לצמצם את מספר בחינות הבגרות: עומק במקום כמות