בשני העשורים האחרונים גדלו מספר התלמידים, מספר הכיתות ומספר המורים, כך שמספר התלמידים למורה ירד תקופה זו באופן בולט. השכר החודשי הממוצע עמד בשנת 2017 על 11,612 שקל לעומת 6,859 שקל ב-2005, גידול של כ-69%

בשנת הלימודים תש"ף (2019-2020) גדל מספר עובדי ההוראה במערכת החינוך בישראל מ-179 אלף ל-182 אלף, גידול של 1.6%. מספר עובדי ההוראה החדשים נותר ללא שינוי לעומת השנה הקודמת, ועמד על 11 אלף. כך עולה מההודעה השנתית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על עובדי הוראה במערכת החינוך, המספקת גם מבט על מגמות רב שנתיות על היקף ההוראה, תחלופת עובדי הוראה, שכר חודשי ממוצע ואינדיקטורים נבחרים.

בשנים תשע"א-תש"ף, התווספו למערכת כ-43 אלף עובדי הוראה וכ-2 מיליון שעות עבודה שבועיות.

במהלך שני העשורים האחרונים גדל מספר התלמידים ב-44% בחינוך היסודי, ב-24% בחטיבות הביניים וב-43% בחטיבות העליונות. בתקופה זו מספר הכיתות גדל ב-56%, 43% ו-55%, בהתאמה, מספר המורים גדל ב-59%, 85% ו-55%, בהתאמה ומספר המשרות המלאות גדל ב-64%, 53% ו-47%, בהתאמה.

כתוצאה מזה, מספר התלמידים למורה ירד בשני העשורים האחרונים באופן בולט.

באשר לשכר עובדי ההוראה, הרי שהשכר החודשי הממוצע עמד בשנת 2017 על 11,612 שקל לעומת 6,859 שקל ב-2005, גידול של כ-69%. השכר השנתי לשעת עבודה שבועיות עמד ב-2017 על 4,846 שקל לעומת 3,591 שקל ב-2005, גידול של כ-34%.

השכר השנתי למשרה מלאה עמד ב-2017 על כ-167 אלף שקל לעומת כ-130 אלף שקל ב-2010 וכ-100 אלף שקל בשנת 2000, גידול של כ-67% בשנים 2000-2017.

פערי השכר בין גברים לנשים פחתו ב-13% בשנת 2000 ל-8% בשנת 2017. לעומת זאת, פערי השכר בין ותיקים (גילאי 55-64) לצעירים (גילאי 25-34) התרחבו מ-93% ל-111%, בהתאמה.