מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ומשרדים עלה בחודש יוני 2012 ב-0.2% ל-101.5 נקודות לעומת 101.3 בחודש הקודם ( על בסיס ינואר 2012 = 100.0 נקודות) – כך מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מתחילת השנה עלה מדד התשומות בבנייה למסחר ומשרדים ב-1.5%.

המדד, רק נזכיר, נוצר בתחילת השנה על רקע הצורך ההולך וגובר של קבלנים (לרבות קבלני ביצוע) במדד שיבטא את השינויים בעלויות של תשומות לבנייה למשרדים ומסחר. בתשומות בנייה למשרדים ומסחר, להבדיל מתשומות בנייה למגורים יש מרכיבים שונים לחלוטין ולכן המשקל של כל סעיף שונה. הלמ"ס מדגישה כי מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה למסחר ומשרדים בחודש יוני 2012,  בלטו – עליית מחירים של 1.1% בפרק בנייה, 0.8%  בפרקים אבן ורכיבים מתועשים ו-0.6%  בפרק בטון. לעומת זאת ירד המדד לפרק איטום ב-0.6%. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים עד חצי אחוז.

חלק משמעותי מהחיסכון הפנסיוני (החיסכון לגיל פרישה) נמצא בביטוחי מנהלים. אולי זה ישתנה בעקבות הכוונה של המפקח על שוק ההון והביטוח, פרופ' עודד שריג לבטל את מקדם הקצבה הקבוע בביטוחי מנהלים. במידה וכך, אזי תוחלת החיים והשינויים בה ישפיעו על הקצבה, כבר לא תהיה קצבה מובטחת לחוסכים בביטוחי מנהלים.
בינתיים, במבחן התשואות בפוליסות ביטוחי המנהלים (הפוליסות הגדולות) יש יתרון מתחילת השנה לקבוצת הראל. הראל יצרה לחוסכים תשואה של 3.39% במחצית הראשונה כשבחודש יוני היא השיגה תשואה של 0.36%.
אחרי הראל בדירוג התשואות – מגדל שבפוליסות ביטוחי המנהלים שלה היא ייצרה תשואה של 3.22% בחצי שנה, 0.22% בחודש יוני. במבחן ארוך יותר – 3 שנים, עומדות הפוליסות הגדולות של מגדל במקום הראשון.
מנגד, הפוליסות של הפניקס ממשיכות לאכזב. במחצית הראשונה של השנה התשואה בהן היתה 1.76%, ובחודש יוני 2012 התשואה היתה מינוס 0.57%.

 וועדת זקן לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות פרסמה את המלצותיה לרבות – חיוב הבנקים למסור מידע אודות דירוג האשראי של הלקוחות כדי שאלה יוכלו לקבל הצעות מבנקים אחרים; הפחתת עמלות ברכישת מק"מ, הורדת עמלות לעסקים קטנים, הכללת עמלות נוספות תחת הפיקוח על הבנקים;פתיחה וסגירה מהירה של חשבונות בנק אינטרנטיים; עידוד כניסה של גופים מוסדיים לפעילות מתן אשראי צרכני ועוד.

ריכזנו כאן, את כל השאלות שעלו במסגרת הוועדה במקביל להכנת ההמלצות וליישומם:

– לשם מה הוקם הצוות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאות?

הצוות הוקם מתוך מטרה לבחון ולהמליץ על אמצעים ומהלכים שונים להגברת התחרותיות בשוק  הבנקאות הישראלי. בראש הצוות עומד המפקח על הבנקים, והוא כולל נציגים ממשרדי האוצר,  המשפטים, הממונה על ההגבלים העסקיים ה, מועצה הלאומית לכלכלה ובנק ישראל  . אוכלוסיות  היעד העיקריות שהמלצות הצוות עוסקות בהן הן משקי הבית והעסקים הקטנים, עבורם מהווה  המערכת הבנקאית גורם עיקרי בניהול פעילותם הפיננסית. הצוות שם לו למטרה לגבש המלצות  שיובילו להוזלת מחירים, הנגשת שירותים ושיפור איכותם והמגוון שלהם.

– מה הם האמצעים שהדוח מציע להגברת התחרות וחיזוק כוחו של הלקוח מול הבנקים?

התחרות וחיזוק כוחו של הלקוח יתאפשרו באמצעות פעילות בשלושה מישורים: הגדלת מספר הגופים המתחרים על מתן שירותים למשקי בית ולעסקים הקטנים;  חיזוק מעמדו של הצרכן מול הגופים הקיימים;   צעדים משלימים, ובכלל זה פיקוח על עמלות.

– מי השחקנים הנוספים אותם מבקש הצוות להוסיף בכדי שיגדילו את אפשרויות הבחירה של הלקוח?

הצוות סקר מספר חלופות להרחבת מספר השחקנים בענף, אשר עשויות להשליך על מבנה מערכת הבנקאות בעתיד, ולפעול להקטנת הריכוזיות בה. הצוות גיבש המלצות הכוללות הגדלת פעילותם של ספקי אשראי חוץ- בנקאיים (מוסדיים)  עידוד הקמת בנק אינטרנטי וסיוע לפיתוח פעילותן של אגודת אשראי (Credit Union).

– למה אתם לא פועלים להכנסת תחרות משמעותית למערכת הבנקאית בישראל כדוגמת בנק זר?

בנק ישראל מעודד כניסת בנקים זרים לפעילות בישראל, אבל חשוב להבין, כי בסופו של יום, הקמת  בנק  נוסף אינה יכולה להיעשות על ידי בנק ישראל או הממשלה, אלא תלויה ביוזמה של גופים במגזר העיסקי שיש להם את היכולות המקצועיות והפיננסיות הנדרשות להקמת בנק. יחד עם זאת,  המלצות הצוות מעודדות כניסתם של שחקנים נוספים למערכת  – ראה תשובות לשאלות הבאות .

– כיצד יכולים הגופים המוסדיים לתרום לתחרות בתחום האשראי הקמעונאי? 

הצוות סבור, כי הגופים המוסדיים, וביניהם חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל  יכולים להוסיף תחרות  משמעותית ל מערכת הבנקאות במקטעי פעילות מסוימים באמצעות הכספים המנוהלים אצלם. ההמלצות המרכזיות שיאפשרו הקצאת אשראי למשקי הבית ולעסקים קטנים מכספי החיסכון  של הציבור הן: הגברת הנגישות למידע על לווים באמצעות הרחבה של הסדר השיתוף בנתוני אשראי הקיים כיום, עדכון תקרת הריבית בחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות והחלתה על המערכת הבנקאית  , ועידוד שיתופי פעולה בין גוף מוסדי לבין בנק קטן במתן אשראי קמעונאי, תוך ניצול היתרונות היחסיים שיש לכל גורם –  למוסדי בהקצאת הון ולבנק בחיתום, בניהול ובגביית האשראי.

– מה הן אגודות אשראי וכיצד הקמת אגודת אשראי עשויה לתרום לתחרות?

הצוות  בחן  את האפשרות של הקמת אגודת אשראי בישראל (בנקים קהילתיים, Credit union). אגודת אשראי היא איגוד פיננסי ללא מטרות רווח המציע שירותים בנקאיים פשוטים. איגודים אלו  הינם בעלי אוריינטציה חברתית, ומציבים לעצמם למטרה את רווחתם של החברים בהם. הצוות  רואה ביוזמה להקמת אגודת אשראי יוזמה חברתית ברוכה, שעשויה לתרום לתחרות במערכת  הבנקאית, וקורא להקמת אגודת אשראי בישראל. הפיקוח על הבנקים מתחייב ללוות יזמים שיפנו  אליו בעניין זה, הן בבחינת התאמת הרגולציה עבור גוף זה והן בהדרכה מתאימה.   

– מהו בנק אינטרנטי וכיצד הקמתו עשויה לתרום לתחרות? 

בנק אינטרנטי כתפישה הינו בנק המתבסס רובו ככולו על פלטפורמה אינטרנטית, ללא פריסה סניפית רחבה, וכפועל יוצא מכך, היקף  כוח האדם המועסק בו מצומצם. כניסה של בנק חדש, עשויה לתרום  תחרות במערכת הבנקאית, אם בשל עצם העובדה שיתווסף גוף לתחרות, ואם בשל מאפייניו ייחודיים. יציבות הבנק ורמת השירות שייתן הבנק, חיוניים על מנת לזכות באמון ציבור הלקוחות.

הצוות סבור כי יש מקום ל הקמת בנק אינטרנטי כחלופה תחרותית לתאגידים הבנקאיים הקיימים. בכדי לקדם יוזמה כזו, פרסם הצוות את תהליך הרישוי להקמת בנק אינטרנטי בישראל, על מנת להקל על יזמים המעוניינים לבחון את ה הזדמנות העסקית שבהקמת בנק אינטרנטי, להכיר טוב את הליך הרישוי.

– כיצד פועלות ההמלצות לחיזוק יכולת המיקוח של הלקוח מול הבנקים?

יישום ההמלצות המופיעות בדוח יוביל לחיזוק מעמדו התחרותי של הלקוח מול הבנקים. ההמלצות להקנות ללקוח כלים המחזקים את יכולת המיקוח שלו. על מנת שלקוח יוכל להתמקח צריך להיות  ברשותו מידע מספק על מחירם האמיתי של השירותים הבנקאיים והאלטרנטיבות הקיימות בשוק. ההמלצות מטפלות בהסרת חסמי המידע שבין הבנק ללקוח, הסרת חסמי מידע בין הבנקים והסרת חסמי מעבר מבנק לבנק. כל אלה יובילו להגברת כושר המיקוח שלו מול הבנק בו מתנהל חשבונו ויקלו עליו לעבור לבנק אחר.  

– מה הם חסמי המידע בהם עוסק הדוח?

הדוח עוסק בשני סוגים של חסמי מידע – חסמי מידע שבין הבנק ללקוח וחסמי מידע שבין גופים פיננסיים שונים, הפועלים כמלווים. חסמי המידע מן הסוג הראשון מונעים מלקוח לקבל לידיו את מחירם האמיתי של מוצרים בנקאיים שהוא צורך ומוצרים מקבילים בבנקים מתחרים. חסמים אלו נוצרים בשל חוסר בפלטפורמות להשוואות אפקטיביות בין התעריף המפורסם לתעריף הנגבה בפועל, בין עלות מוצרים דומים בבנקים מתחרים וכיו . בחסמי המידע מן הסוג השני מקנים לבנק

המחזיק במידע אודות הלווה יתרון משמעותי בהשוואה למי שאינו מחזיק במידע דומה.

– כיצד רואה הצוות את האינטרנט כמנוף לתחרות?

בנקאות אינטרנטית יוצרת הזדמנות לכניסת שחקנים חדשים או להרחבת פעילות של שחקנים קיימים, כיוון שהיא מצמצמת את השפעתם של חסמי כניסה, כגון פריסה סניפית ומערכי תפעול. הצוות רואה בבנקאות האינטרנטית כלי משמעותי אשר ביכולתו להסיר חסמים למעבר לקוחות בין בנקים, ובכך להגביר את התחרות בין התאגידים הבנקאיים השונים  . כמו כן, הגברת השימוש  באינטרנט לביצוע פעולות שכיום מבוצעות בסניפים בלבד, יש בה כדי לשפר את יכולתם של הבנקים הקטנים, המתאפיינים בפריסת סניפים מצומצמת, להתחרות בבנקים הגדולים בענף. ההמלצות כוללות פתיחת חשבונות בנק באמצעות האינטרנט, הקלה  על תהליכי סגירת חשבונות ושימוש באינטרנט כפלטפורמה לפרסום מידע לציבור בדרך שתאפשר לערוך השוואה אפקטיבית  בין התאגידים הבנקאיים, בין באמצעות אתר בנק ישראל ובין באמצעות אתרים אחרים.

– מה היא "תעודת זהות בנקאית" ומה המטרה בהנפקתה?

"תעודת זהות" בנקאית היא דיווח מרוכז ותמציתי, בפורמט אחיד, המפרט את כלל הנכסים וההתחייבויות של הלקוח בבנק, לרבות סך ההכנסות וההוצאות באותה שנה בגין נכסים, התחייבויות ופעילות שוטפת, והוצאות בגין ריביות ועמלות. דיווח מרוכז כאמור יימסר ללקוח באופן יזום  על ידי התאגיד הבנקאי, אחת לתקופה מוגדרת, יאפשר ללקוח להתמצא במידע הרלבנטי , לו ויסייע  לו לפעול לשיפור תנאיו. מתכונת של "תעודת זהות" בנקאית תהווה בסיס לבנק מתחרה כדי להעריך  את הלקוח, ותאפשר ללקוח להעביר  את הפעילות ביתר פשטות. כפועל יוצא מכך, האיום התחרותי  של הלקוחות יגבר .

– מהו  שיתוף בנתוני אשראי ומה התועלת שתצמח למשקי הבית ולעסקים הקטנים משיתוף בנתוני אשראי? 

שיתוף נתוני אשראי משמעו קיומה של מערכת אחידה לכל הגופים הפיננסיים (בנקים וגופים חוץ בנקאיים המעניקים הלוואות) במסגרתה מועבר מידע אודות נתוני אשראי של לקוחות ה. מטרה של מערכת כזו היא לאפשר למציעי אשראי להתאים את תנאיהם למאפיינים הספציפיים של הלקוח. מחקרים כלכליים רבים מצביעים על תועלות כלכליות מובהקות משיתוף בנתוני אשראי, ככזה שעשוי להביא להגברת התחרותיות בין ספקי האשראי השונים. במסגרת ההסדר הקיים כיום, המידע שנאסף אודות לקוחות הינו מצומצם ואינו עדכני, ולפיכך  אינו מאפשר למלווים פוטנציאליים לקבל תמונה מהימנה על מצבו של הלקוח.

לאור האמור, גיבש הצוות מספר המלצות להרחבת המידע אודות היסטוריית האשראי של לווים ושיפורו, אשר יובילו לצמצום פערי המידע בין ספקי אשראי שונים,  יקלו  על תמחור אשראי המותאם לכל לקוח על פי מצבו הפיננסי ואופן התנהלותו, ויאפשרו  לבנקים השונים להתחרות ביניהם על אספקת אשראי זול ללקוחות בעלי יכולת פירעון טובה. שיתוף המידע יאפשר גם לבנקים חדשים ולבנקים קטנים, להתחרות על העמדת אשראי עבור לווים שלא נמנים עם לקוחותיהם. חשוב להדגיש, שבעת ניסוח המלצות אלה, הצוות לקח חשבון, לצד התועלות החברתיות והכלכליות,  גם את הערכים העלולים להיפגע וביניהם בראש ובראשונה הזכות לפרטיות.

– מה משמעות עדכון תקרת הריבית והחלתו על המערכת הבנקאית?

חוק הלוואות חוץ בנקאיות קובע תקרת ריבית להלוואות של עד מיליון ש"ח, במגזר הלא-צמוד. תקרה זו חלה רק על מלווים בשוק החוץ בנקאי ואינה חלה על המערכת הבנקאית, לרבות החברות לכרטיסי האשראי. כתוצאה מכך נוצר עיוות: ישנם מקרים בהם במערכת הבנקאית ניתן אשראי בריבית גבוהה מזו המותרת על פי החוק לגופים חוץ בנקאיים. מתוך מטרה להגביר את התחרות באמצעות הגדלת מספר המתחרים על שוק מתן האשראי הקמעונאי, גיבש הצוות המלצות שנועדו בין השאר, להחיל כללים שווים על כל השחקנים בשוק באמצעות החלת תקרת הריבית גם על התאגידים הבנקאיים. כמו כן ממליץ הצוות לתקן את מנגנון קביעת תקרת הריבית, זאת במטרה למנוע תנודתיות גדולה בתקרה .

– מהי המלצת הצוות לעניין הגברת התחרות על חסכונות משקי הבית? 

בשל היותם של  המק"מ והקרנות הכספיות כלי השקעה חלופיים לפיקדון שקלי, וכדי להגביר  את השקיפות בהשוואה בין החלופות, הצוות ממליץ על הטלת פיקוח  על עמלות הנגבות בגין קניה  ומכירה של מק"מ וקרנות כספיות  כך שייקבעו  עבורם תעריפים מופחתים ויבוטלו עמלות דמי הניהול. מהלך זה צפוי להביא לעלייה בריבית המשולמת על פיקדונות בנקאיים לזמן קצר, בשל יצירת חלופה .

– איזה עמלות ממליץ הצוות לבטל או להכניס לפיקוח?

הצוות הגיע למסקנה כי יש מקום במקרים חריגים להטיל פיקוח מחירים, ועל כן המליץ על הכנסה לפיקוח או ביטול של העמלות הבאות:  לבטל את העמלה הנגבית עבור כרטיס מידע ואת העמלה הנגבית עבור כרטיס משיכת מזומן.  להכניס לפיקוח את העמלה בגין שירות משלוח הודעות ללקוח. לבטל את העמלה בעד טיפול  באשראי ובביטחונות בהלוואות עד לסכום של 100,000 ש "ח (כיום הסף הוא 50,000 ש"ח). לצמצם את מספר העמלות הקשורות לפעילות במטבע חוץ. לבטל את העמלה בגין שינוי מועד חיוב בכרטיס אשראי.

– מדוע אינכם רואים לנכון להטיל פיקוח גורף על עמלות הבנקים ועל הריביות שהם גובים?

פיקוח על מחירים הנו בלתי יעיל מבחינה כלכלית, ועל כן יש לנקוט בצעד זה במקרים חריגים. המלצות הצוות מחזקות את הסביבה התחרותית ומשפרות את יכולתו של הלקוח להתמקח על גובה  העמלות הנגבות ממנו, ועל הריביות על אשראי ופיקדונות.   

– האם עמלות הבנקים מממנות שכר גבוה למנהלי ולעובדי הבנקים?

כאמור, המלצות הצוות צפויות להגביר את התחרות בין הבנקים לבין עצמם ובין הבנקים לבין גופים מחוץ למערכת הבנקאית. הגברת התחרות צפויה להוות זרז לשיפור היעילות התפעולית במערכת הבנקאית, אשר מתאפיינת בעלויות תפעוליות גבוהות בהשוואה בינלאומית.

-מהן המלצות הצוות בתחום הפעילות של לקוחות בניירות ערך? 

הצוות מצא כי קיים ערפול של המחיר שנגבה עבור שירותים אלה, הן בשל מבנה העמלה המורכב והן בשל הפער הגדול בין המחיר התעריפי לבין המחיר הנגבה בפועל. כדי להתגבר על בעיות אלה גיבש הצוות המלצות, הן בתחום הגברת השקיפות באמצעות התערבות במבנה העמלה ובאופן מתן ההנחות והן בתחום הפיקוח על המחיר. בנוסף, הצוות מצא כי עבור חלק מהמשקיעים, בתי ההשקעות מהווים אלטרנטיבה המייצרת איום תחרותי למערכת הבנקאית. כדי לעודד את התחרות בתחום זה, גובשו המלצות גם להקלת המעבר בין המערכת הבנקאית לבין המערכת החוץ בנקאית .

– מהן המלצות הצוות בנושא האשראי לעסקים קטנים?

בעבודתו מצא הצוות כי קבלת אשראי הוא אחד מהגורמים הפיננסיים החשובים לעסק הקטן. ההמלצות המרכזיות כוללות התערבות בעמלת דמי ניהול חשבון עסק קטן, החלת התעריפון הקמעונאי על קבוצה נרחבת יותר  של עסקים קטנים והתערבות בעמלת פירעון מוקדם באשראי עסקי לצד קביעת תהליך מהיר ויעיל למחזור אשראי עסקי. היות וכיום עסקים קטנים נסמכים אך ורק על אשראי מהבנקים משום שהאשראי  החוץ בנקאי למגזר זה אינו מפותח, הרי שהמלצות הצוות בנוגע להוספת שחקנים בתחום האשראי החוץ בנקאי, יועילו בהכרח למגזר העסקים הקטנים ויפתחו תחום זה לתחרות.

– הצוות המליץ על  שמירת הטבות והנחות בהלוואות ובפיקדונות. איך זה יסייע ללקוח?

פעמים רבות לקוחות מקבלים הנחות בהלוואות ובפיקדונות לתקופה קצובה, דבר המקשה עליהם להעריך נכונה את המחיר האמיתי של המוצר. הצוות ממליץ על שמירת ההטבות וההנחות באשראי ובפיקדונות לאורך כל תקופת ההלוואה או הפיקדון, דבר שיגביר את השקיפות במחירים של מוצרים אלו ויוביל לצמצום פערי מידע בין הבנק ללקוח. צעד זה צפוי לתרום ליכולתו של הלקוח לקבל החלטות רציונליות ולבחור את המוצר המיטבי עבורו.   

-מה הם הצעדים הנדרשים לצורך יישום המלצות הצוות?

תיקון החקיקה, הכללים והצווים הרלוונטיים. תיקונים אלה יבוצעו בשיתוף על ידי הגורמים המתאימים ובהם בנק ישראל, משרד האוצר ומשרד המשפטים.  תיקון הוראות ניהול בנקאי תקין והוראות הדיווח של המפקח על הבנקים. ביצוע תיקונים אלו הוא בסמכותו של המפקח על הבנקים, והם ייעשו במסגרת תהליך העבודה המקובל בעבודת הפיקוח על הבנקים לתיקון הוראות.

– מרבית ההמלצות הן בסמכויותיו של המפקח על הבנקים. מדוע היה צורך בהקמת צוות?

המפקח על הבנקים פועל לאורך כל השנים במסגרת תפקידו לשמירת ההוגנות בתחום יחסי הבנק והלקוח. כתוצאה מפעילות זו, ישנן כיום הוראות רגולציה נרחבות בתחום זה, המגנות על הצרכן הבנקאי. העובדה שהצוות קם כתוצאה מהדיון הציבורי המתנהל בישראל בשנה האחרונה, וההרכב הרב משרדי של הצוות יצר הזדמנות לבחינה מעמיקה והתמקדות בנושא התחרות במערכת הבנקאית ולמחויבות ממשלתית ליישום ההמלצות אשר כוללות התייחסות מקיפה לנושא.

– הפיקוח על הבנקים דואג ליציבות הבנקים. האם תפקידו זה לא פגע בהמלצות?

תפקידו של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל הוא לשמור על יציבות הבנקים והמערכת הבנקאית, וכן, לקדם את ההוגנות, והתחרות בשירותים הבנקאיים. שני התפקידים הללו שלובים זה בזה  – השמירה על היציבות נדרשת כדי להגן על כספי המפקידים – הציבור הרחב, וכך גם השמירה על ההוגנות ביחסים שבין הבנק לבין לקוחותיו. כדי שנוכל להבטיח את אמון הציבור במערכת ואת בטחון כספי הציבור,  חשובה הראייה הכוללת. ההמלצות מקדמות את התחרותיות במערכת הבנקאית ומשפרות את מצבו של הלקוח, תוך שמירה על יציבות המערכת הבנקאית.

– האם המלצות הצוות ייושמו במלואן או שכעת אנו צפויים לראות לחצים מצד הבנקים?

הדוח שהוגש היום הנו דו"ח ביניים. הצוות הזמין את הציבור להציג הערות לדוח, והקצה לכך  30 יום. לאחר שייבחנו ההערות יגבש הצוות את הדוח הסופי ולאחר קבלתן על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל, נפעל ליישם את ההמלצות במלואן.

– בסופו של דבר, הבנקים ימצאו את הדרך להחזיר לעצמם את הירידה בהכנסות הצפויה בעקבות יישום המלצות הצוות. האם תמנעו מהם לעשות זאת?

שם המשחק הוא תחרות. המלצות הצוות יגבירו את התחרות, ויש להניח שמצב זה יקשה על היכולת לגבות מחירים גבוהים מהמחיר התחרותי. שיפור התחרות במערכת יוביל לשיפור היעילות התפעולית של הבנקים ויאפשר להם להציע שירותים ומוצרים בעלויות נמוכות יותר מאלו המקובלות היום, מבלי שהדבר יפגע ביכולתם להשיג תשואה בסטנדרטים המקובלים.

ועדת זקן, בראשה עומד דודו זקן, המפקח על הבנקים, הוקמה בעקבות המחאה החברתית בשנה שעברה ותפקידה היה לבחון דרכים להגברת התחרות בעולם הבנקאי ולהוזיל את העלויות לצרכנים.  הוועדה פרסמה מספר המלצות, חלקן קשורות לשוק הפיקדונות.

הוועדה  מנסה ליצור תחרות בשוק הפיקדונות על ידי הגבלת עמלות רכישת מק"מ (מלווה קצר מועד). בדרך הזו, העלויות  הכרוכות  ברכישת מק"מ יקטנו והמכשיר הזה  יהפוך לאטרקטיבי יותר מול הפיקדונות השקליים. מדובר במכשיר סולידי ומגובה על ידי הממשלה שמספק אלטרנטיבות השקעה לטווח הקצר – עד שנה. המק"מ להבדיל מפיקדונות נסחר באופן שוטף בבורסה – כלומר הוא נזיל בכל נקודת זמן. מנגד, החיסרון יכול להיות במצב שהמחזיק מממש תוך כדי התקופה ולא בסוף התקופה, ואז בשל שינויים בשערי הריבית, הוא יכול להפסיד. התשואות במק"מ  לרוב קרובות לתשואות בפיקדונות של הבנקים.

משרד האוצר כחלק מניסיונותיו להילחם במחירי הדירות, מנסה לקדם את הבנייה להשכרה לטווח ארוך. לשם כך, הוא מנסה להפוך את הדירות האלו למוקד משיכה לגופים מוסדיים וזה יקרה אם המוסדיים יקבלו פטור ממס על רווחי השכרה.  רק אם זה יקרה התשואה על השכירות עשויה להיות אטרקטיבית למוסדיים. נראה שבזירת המס, משרד האוצר הצליח – הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת האוצר להעניק פטור ממס לגופים מוסדיים על הכנסה מהשכרת דירות לטווח ארוך. "בשונה מהנהוג בעולם המערבי, השכרת דירות קונצרנית (השכרת דירות לטווח ארוך שממומנת על ידי גופים מוסדיים) איננה קיימת בישראל", מסבירים באוצר את חשיבות מתן הפטור ממס, "עם זאת, קופות גמל ישראליות משקיעות בפרויקטים רבים להשכרת מגורים לטווח ארוך בחו"ל". בחו"ל יש פטור ממס על השקעות מסוג זה, בחו"ל ההשקעות אלו מניבות תשואה נאה לקופות הגמל. בארץ, שוק השכירות לטווח ארוך כאמור אינו קיים. "בארץ, שוק השכירות הוא שוק  קצר טווח לתקופה של שנה או שנתיים", מעדכנים באוצר, "לרוב מדובר במשכירים פרטיים המעדיפים השכרה לטווח קצר בלבד. גם הקבלנים אינם מעוניינים בפרויקטים ארוכי טווח, התשואה שמניב פרויקט דיור להשכרה ארוך טווח אינה אטרקטיבית עבור קבלני בניין. המהלך של בניית שוק שכירות ארוך טווח נועד לייצר חלופה יציבה לצעירים חסרי הון עצמי; לבנות תמהיל דירות בגדלים שונים וסטנדרטים שונים ובכך להתאים לצרכי השוכרים; להזרים הון משמעותי להגדלת היצע הדיור ולהגדיל את היקף האשראי לשוק הנדל"ן".

במקביל, קבעה הכנסת כי  הפטור ממס שבח בשנת 2013 למי שברשותו יותר מדירה אחת יקוצר מ-8 שנים ל-4 שנים. 

בנק אגוד מציע פיקדון שקלי לשלוש שנים בריבית שנתית קבועה של עד 2.80% (תלוי בסכום ההפקדה). ריבית זו מבטאת ריבית ריאלית חיובית, בהינתן שתחזית בנק ישראל וכלכלני הבנקים ובתי ההשקעות תתגשם – אינפלציה שנתית של מתחת ל-2% ואינפלציה ל-12 החודשים הקרובים של כ-2.4%.
בבנק אגוד עשויים לשנות את תנאי הפיקדון השקלי (התנאים נכונים ל-8 ביולי) . ניתן להפקיד בפיקדון החל מ-10,000 ש"ח.

קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של בית ההשקעות ילין לפידות המשיכו להוביל בחודש יוני 2012, אם כי הן סיפקו תשואות שליליות בחודש זה (אבל עדיין – טובות מהיתר). ילין לפידות קרן השתלמות הפסידה בחודש יוני כ-0.15% אך מתחילת השנה עלתה ב-3.1%. ילין לפידות קופת גל הפסידה בחודש יוני 0.3%, אך מתחילת השנה עלתה ב-3.1%.
במקום השני בחודש יוני מתבסס בית ההשקעות אלטשולר שחם, ובתחתית הדירוג לחודש זה קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של בית ההשקעות אנליסט. קופת הגמל של אנליסט ירדה ביוני ב-1.2% וכך גם קרן ההשתלמות המובילה של הבית

בשנת 2008 היתה מהפכה בשוק החיסכון הפנסיוני – נכנס לתוקף צו פנסיה חובה שמחייב את העובדים ומקומות העבודה שלהם להפריש כספים לפנסיה. אנשים שלא חסכו לגיל פרישה, התעוררו לבוקר חדש, מעכשיו זה ישתנה, מעכשיו המעביד גם מפריש, מעכשיו מתחילים לצבור לפנסיה.
קרוב ל-1 מיליון חוסכים חדשים לפנסיה נכנסו למעגל החיסכון הפנסיוני בעקבות פנסיית החובה, ובהתאם לחוק ההפרשות הוגדלו על פני השנים. אלא שהחוסכים האלו, נקרא להם ה"חוסכים השקופים" הם אנשים ללא כח פוליטי, אין להם וועד חזק, אין להם חברים בתקשורת, הם לא יוצאים להילחם על תנאים וזכויות, הם יוצאים בבוקר לעבודה ולא מתעסקים בכמה דמי ניהול לקחו להם. המעביד נתן פנסיה, יופי תודה רבה, מי חושב על דמי הניהול. וזאת בעיה – 1 מיליון איש של חוסכים בלי כח בלי התארגנות, ממקומות עבודה קטנים ובינוניים משלמים לגופי הפנסיה במקרה הטוב קצת פחות מדמי הניהול המקסימיליים, במקרה הרע את דמי הניהול המקסימליים העומדים על 6^ מההפקדות החודשיות (דמי ניהול על ההפקדות) ו-0.5% על הצבירה (היקף הפנסיה המנוהלת).
זאת ועוד – פנסיה חובה זה נהדר (עם דמי ניהול נמוכים) , אבל לא למי ששובר את הפנסיה לפני הפנסיה. חלק לא קטן מהחוסכים שנכנסו למעגל ב-2008 נאלצו לשבור את החיסכון הזה (התפטרות/פיטורים ממקום עבודה, מצב כלכלי ועוד), ואז הם נאלצו לשלם 35% מס על הסכום הנמשך.

על פי חוק, יש קנס של 35% על חסכונות למי שמושך לפני גיל פרישה ולא לקצבה שוטפת. ואז, לאותם אנשים אלו, די ברור שהפנסיה לא ממש עזרה, לא ממש הועילה. הם חסכו באופן שוטף לצד חיסכון המעביד, לקחו להם דמי ניהול גבוהים, ואז כשהם נאלצו לשבור את החיסכון, לקחו להם קנס של 35%. על פי ההערכות מדובר ב-5% עד 10% ששוברים את החיסכון בשנים הראשונות.

במקביל לפרסום המדד בחודש יוני 2012 שהפתיע בירידה של 0.3%, לעומת ציפיות לירידה של 0.2% עד עלייה של 0.1%,  פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על שוק הדירות ושוק השכרת הדירות.  מדד מחירי הדיור עלה ביוני  2012 ב-0.1%, לעומת הערכות קודמות לעלייה של 0.4%.  כמו כן, מדווחת הלמ"ס כי מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה בחודש מאי ב-0.1%,  ומדד שכר דירה עלה ב-0.2%. 

ביחס לשירותי דיור בבעלות הדיירים, מציינים בלמ"ס שהעלייה, בהשוואה לחודשים קודמים  מבטאת  את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים מאי 2012  עד יוני 2012,  לעומת חוזים שנחתמו בחודשים אפריל  2012 עד מאי 2012.

בנוסף, מדגישים בלמ"ס מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים אפריל 2012 – מאי 2012, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים מרץ 2012 – אפריל 2012, כי נמצא שמחירי הדירות עלו ב-0.7% "עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות", מציינים בלמ"ס ומסתייגים – "הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות אפריל 2012  -מאי 2012 לעומת אפריל 2011 –  מאי 2011, עלו המחירים ב-2.1 אחוזים. מהשוואת העסקאות מרס 2012  – אפריל 2012, לעומת מרס 2011  – אפריל 2011, עלו המחירים ב-2.0 אחוזים".

ביחס לאחזקת דירה, מציינים בלמ"ס – "מדד מחירי אחזקת הדירה ירד – ב 0.1 אחוז; הוזלו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה ( 1.4 אחוזים ); התייקרו במיוחד: חומרי כביסה כגון: מרככים, מסירי כתמים וכו ( 1.5 אחוזים )".

מדד המחירים לצרכן בחודש יוני 2012 ירד ב-0.3%. בחודש מאי נותר מדד המחירים לצרכן ללא שינוי.  הערכות המוקדמות למדד יוני היו בין ירידה של 0.2% לעלייה של 0.1%.  המדד עומד על  105 נקודות, לעומת  105.3 נקודות בחודש מאי (הבסיס: ממוצע 2010=100.0 נקודות).

ירידות נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הירקות והפירות (5.9%) התחבורה והתקשורת (1.1%) הריהוט והציוד לבית (0.3%). עליות נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים:  הלבשה וההנעלה (4%) בריאות (0.5%). עוד יצוין, כי המדד ללא דיור ירד ב-0.4% והגיע לרמה של 103.6 נקודות  . המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה ירדו ב-0.1%.

מתחילת השנה עלה המדד הכללי באחוז אחד והמדד ללא ירקות ופירות ב-1.1%. המדד ללא דיור והמדד ללא אנרגיה, עלו ב-0.7% כל אחד. בשנים עשר החודשים האחרונים (יוני 2012 לעומת יוני 2011)  עלה המדד הכללי ב-1%; המדד ללא ירקות ופירות ב-1.2%, המדד ללא אנרגיה ב-0.5% והמדד ללא דיור ב-0.2%.

על פי המגמה בחודשים מרץ עד יוני, קצב הגידול השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע  ל-0.6% בלבד.

מדד תשומות בנייה מעודכן

מחשבון מדד תשומות הבנייה

היכנסו כאן למדד תשומות הבניה המעודכן ולהתפתחות במדד בחודשים האחרונים

עדכון – מדד תשומות הבניה ביולי 2012 עלה ב-0.3% המדד עלה מתחילת השנה 2.5%

מדד מחירי תשומות הבנייה  למגורים עלה בחודש יוני  2012 בשיעור של 0.3%, לעומת עלייה בשיעור של 0.1% בחודש מאי 2012 –  כך עולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), במקביל לפרסום מדד המחירים לצרכן שירד ב-0.3%.  מדד תשומות הבניה שלפיו מוצמדים מחירי הדירות החדשות,  הגיע ל-103נקודות, לעומת 102.7 נקודות  בחודש הקודם (מדד הבסיס ביולי 2011 היה 100.0 נקודות).

מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבניה ב-2.2%. בחודש ינואר עלה מדד תשומות הבניה ב-0.3%, בחודש פברואר ב-0.5%, בחודש מארס ב-0.3%, בחודש אפריל ב-0.7%, בחודש מאי ב-0.1% ובחודש יוני עלה המדד כאמור ב-0.3%. קצב העליות במחצית הראשונה של השנה מבטא, בהנחה שהמדד עולה בקצב ליניארי / אחיד על פני השנה, עלייה שנתית של כ-4.4%. מדד תשומות הבנייה עולה לרוב בחודשי הקיץ יותר מאשר במחצית הראשונה של השנה (עונתית יש ביוני – אוגוסט מדדים גבוהים יותר), כך שעליית מדד תשומות הבניה עשויה להגיע לשיעור גבוה יותר מהקצב השנתי של המחצית הראשונה של השנה. אך, מצד שני – מדד תשומות הבניה ומדד המחירים לצרכן עלו בקצב מואץ בחודשים הראשונים של השנה והתמתנו בחודשים האחרונים), וצפוי, להערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל וכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות שבחודשים הבאים תהיה ירידה מסוימת בקצב האינפלציה לרבות בקצב מדד מחירי תשומות הבניה. ההערכות מדברות על אינפלציה שנתית של כ-2% (ואפילו נמוכה יותר), בעוד שרק לפני מספר חודשים דיברו על אינפלציה שנתית של כ-3%. מדד תשומות הבניה, על פי ההערכות, צפוי להיות גבוה יותר ממדד המחירים לצרכן, אם כי השונות בין ההערכות גבוהה – טווח ההערכות נע בין 3% ל-5%.

הלמ"ס מפרטת  את הגורמים המשפיעים על המדד – "מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש יוני 2012, יש לציין עליית מחירים של 1.1 אחוזים בפרק איטום ו-0.8 אחוז בפרק בנייה. לעומת זאת ירד המדד לפרק מעליות ב-1.6 אחוזים. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד חצי אחוז. בחודש יוני 2012  עלו מחירי חומרים ומוצרים ושכר העבודה המשולם עבור המועסקים בענף ב-0.4  אחוז כל אחד. מחירי שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות נותרו החודש ללא שינוי.מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי חצץ (ב-1.3 אחוזים ), אבן (ב-1.7 אחוזים), בטון מובא (ב-1.9 אחוזים), טיט (2.4 אחוזים), מחיצות מתועשות ( 1.0 אחוז), רשתות ברזל ( 1.1 אחוזים), מוצרי מתכת אחרים ( 1.0 אחוז) וחומרים ומוצרים שונים ב( 1.9 אחוזים).   

מעוניינים לדעת מהי ריבית המשכנתא הממוצעת? – כנסו לכאן, זה חשוב – ככה תדעו האם התנאים שקיבלתם מהבנק טובים, או שאפשר להמשיך ולהתמקח? 

רוצים לדעת מה זה מדד מחירי תשומות הבניה,  מה הקשר בינו לבין מדד המחירים לצרכן, איך הוא משפיע על התשלומים בגין דירות חדשות  ומה הציפיות – כנסו כאן

פצ"מ (פיקדון צמוד מט"ח) על הדולר,או במילים פשוטות – פיקדון דולרי עשוי להיות אלטרנטיבה נכונה מול שער הדולר העולה, אבל צריך לזכור שהריבית על הפיקדון הדולרי נמוכה. בבנק דיסקונט מציעים פיקדונות דולריים לתקופות שונות, כאשר לתקופות קצרות משנה, הריבית התעריפית היא אפס (וככה זה גם בבנקים אחרים).

הריבית התעריפית על פיקדון דולר בדיסקונט לשנה היא 0.3% עד 0.4% (מעל 500 אלף שקל הריבית היא 0.4%).