בבת ים נחצבה תעלה עמוקה  במרכז של שביל הליכה ב"גן העיר".העירייה ותאגיד המים מחליפים האשמות.  בית המשפט קבע ששניהם אשמים ויישא באחריות ואלו יפצו ב-100 אלף שקל מבוגר שנפל במקום, בתוספת שכר טרחת עורך דין של 23 אלף שקל והוצאות משפט. ב-70% מהסכום תישא העירייה וביתר – התאגיד.

הסיפור מתחיל כשהנופל השתתף בפיקניק וכשהלך על השביל נתקל בבור. קודם לא חשב שנגרם לו נזק, אך למרת  אובחן אצלו שבר בשורש כף יד ימין.

הוא תבע הן את העיריייה והן את תאגיד המים.  את העירייה כי היא שאחראית על תחזוקת הגנים העירוניים, והתאגיד משום שהתעלה נחצבה בסמוך לגוב ביוב. התובע טען שאף אחד לא טרח לתקן את השוחה  או להציב במקום גידור או שלט אזהרה. השוחה נועדה להצבת תשתיות.

העירייה והתאגיד בכלל הכחישו שהתאונה התרחשה אך טענו שגם אם התובע דובר אמת הוא האשם הבלעדי. וכאמור הטילו אחריות זה על זה. העירייה טענה שתאגיד המים חצב את התעלה ואילו התאגיד טען שאין לו שום קשר לכך והעירייה הייתה אמורה לדאוג לתחזוקת הגן. אף אחד מהצדדים לא הביא ראיות ולא ברור מי בכלל ביצע את העבודות

תביאו ראיות

בית המשפט קבע שבאמצעות הצילומים התובע הוכיח את קרות התאונה בעדות עקבית ונהירה, וכן באמצעות מסמכים רפואיים.

"מתיאור התובע בהצטרף לתמונות… דומני כי לא יכול להיות חולק כי מדובר במפגע בלתי סביר: מדובר במגרעת של אספלט לרוחבו של שביל הליכה במרכזו של פארק ציבורי. עומק המגרעת הוא בשיעור 7 ס"מ וברוחב של 30 ס"מ ואורכה כמה מטרים, מה שיכול להכשיל כל עובר אורח עת כף רגלו נתקלת במגרעת זו ולגרום לו לאבד שווי משקל למעוט וליפול", נכתב בפסק הדין.

השופטת אמרה שאין ספק שהייתה רשלנות, משום שלא היו גידור או אזהרה. של מי? מעדויות מטעם נציגי העירייה והתאגיד עלה שהתעלה נחצבה לצורך חיבור פיראטי של צנרת למערכת הביוב אך לא ברור מי ביצע את העבודה ומתי.

השופטת ציינה כי במקום להגיש ראיות בנושא העירייה והתאגיד היו עסוקים בהתנצחות ובמאבקי כוחות, ומשכך החליטה ששני הגופים אחראים למפגע: העירייה כמי שאמונה על תקינות השבילים בשטחה, והתאגיד שאמור לפקח על מתקני הביוב. חלוקת האחריות הועמדה על 70% לעירייה ו-30% לתאגיד.

בצד זאת, השופטת ציינה כי גם התובע היה צריך להיזהר בדרכו והטילה עליו 15% אשם תורם.  לאחר בחינת הנזקים שנגרמו לתובע כמו הפסדי שכר, פגיעה בכושר ההשתכרות, זמן החלמה וכאב וסבל, פסקה לו השופטת פיצויים של 100 אלף שקל בנוסף לשכר טרחת עורך דין של 23,000 שקל והחזר הוצאות משפט.

מהו אשם תורם ואיך הוא מפחית לכם מפיצויי נזיקין

ריבית ההיוון על פיצויי נזיקין תישאר 3%

בעת כתיבת שורות אלו לא ברור מי יהיה ראש הממשלה, מי שר האוצר ומה יהיה התקציב. אבל מה שברור שצריך לסגור את הגירעון וצריך דחוף תקציב חדש. איך זה עובד? יש כמה שלבים.

מה השלבים בבניית תקציב המדינה

בשלב ראשון מעריכים את הגידול בהתחייבויות הממשלה  לשנת התקציב העוקבת לפי חקיקה, פסיקה, החלטות ממשלה, הסכמים המחייבים את המדינה ועוד.

לאחר מכן קובעים את תחזית הצמיחה ואומדים את הכנסות המדינה לשנה הבאה. הליך זה נעשה בין השאר באמצעות תחזית אגף כלכלה ומחקר ובנק ישראל. כך לאחר שהעריכו את ההוצאות מעריכים את הכנסות.

לאחר שמחשבים את ההוצאות וההכנסות הצפויות מחשבים את מגבלת ההוצאות בהתאם לתקרת הגירעון.  החוק קובע את שיעור הגידול המותר בהוצאה משנת תקציב אחת לזו שאחריה, וגם את שיעור הגירעון המקסימאלי המותר.

לאחר שהוצגו כל הנתונים מתקבלות החלטות מדיניות בדבר צעדים נדרשים לצורך כינוס התקציב למסגרות הקבועות בחוק. אם צריך, מבוצעים צעדים שמטרתם הגדלת הכנסות המדינה, כמו מסים,או צעדים שמטרתם הפחתת הוצאות הממשלה, כמו קיצוצים.

לאחר מכן  הההחלטות שקיבלו ראש הממשלה ושר האוצר מובאות לאישור הממשלה. דיון זה מתקיים לרוב בחודשים יולי-אוגוסט. ובו מתקיימת חלוקת התקציב. בנוסף החלטות מסוימות דורשות שינוי חקיקה, אלה נידונות בוועדת שרים לענייני חקיקה. ההמשלה מוסיפה דברי הסבר לתקציב.

הצעת חוק

לאחר מכן הממשלה מציעה הצעת חוק. הצעת חוק התקציב והמדיניות הכלכלית תונח על שולחן הכנסת לא יאוחר מ-60 ימים לפני תחילת שנת הכספים, בסוף חודש אוקטובר.

במהלך חודשים נובמבר-דצמבר נערכים דיונים על התקציב, ועל שינויי החקיקה הנדרשים במסגרת המדיניות הכלכלית, בוועדות הכנסת השונות. בדצמבר נקבע התקציב סופית לאחר קריאה שנייה ושלישית .

מיסים כבדים, בירוקרטיה מסורבלת, התערבות ממשלתית נרחבת ועידוד ייבוא המפלה יצרנים ישראלים – כל אלה יחד גורמים נזק מאסיבי ומצטבר לתעשייה המקומית ■ מנהיגים בכל העולם נרתמים כדי להגן על התעשייה במדינותיהם ורק בישראל מעדיפים ייבוא זול, בתואנה של מלחמה ביוקר המחיה  

סקר שנעשה לאחרונה מראה כי הציבור בארץ מעדיף לקנות תוצרת כחול לבן ורוחש אמון רב ליצרנים הישראלים – ובכל זאת העובדות בשטח מראות כי התעשייה המקומית במשבר, ורק בעשור האחרון נסגרו למעלה מ-18,000 מפעלים במדינה. מהם הגורמים שפוגעים במנוע הצמיחה ומסכנים את מקור הכנסתם של מאות אלפי עובדים?

המשבר הכלכלי החמור בשנת 2008, הבהיר למנהיגי העולם כי רק מנועי הצמיחה התעשייתיים הם יציבים דיים כדי להבטיח עלייה מתמשכת ברמת החיים, תוך צמצום הסיכון למשבר וחוסר יציבות. בארצות הברית ובאירופה מנהיגים פועלים כדי לחזק  את התעשייה ולהבטיח את כושר התחרות המשקי בכל האמצעים שברשותם.

רק בישראל, למרות שהממשלה קוראת לתושבים  לקנות  תוצרת "כחול לבן", מתעלמים מהמגמה העולמית של דעיכת הגלובליזציה והסחר החופשי. בארץ עדיין מעדיפים ייבוא זול בשם המלחמה ביוקר המחיה, כביכול, על פני הגנה על התעשייה הישראלית. התוצאה בלתי נמנעת – פגיעה בתעשייה שהביאה לירידה חדה בצמיחה בשנים האחרונות.

לטענת נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בעולם הבינו כי עמוד השדרה הייצורי מבטיח גם התמודדות חזקה מול משברים כלכליים וגם צמיחה אמיתית ולאורך זמן. בישראל יש תעשייה מהחדשניות והמובילות בעולם ובתנאים המתאימים, הכוללים הפחתת בירוקרטיה, הכשרת כוח אדם מקצועי וחיזוק כושר התחרות של היצוא. נדע להוביל פיתוח של עשרות חברות תעשייה ישראליות חדשות".

 התירוץ הביטחוני של טראמפ

לאחרונה מתחולל מאבק רב עוצמה בין ארה"ב לסין בנושא המכסים על מוצרים מתוצרת סין המשווקת בארה"ב, כשסין משיבה באותו מטבע. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז על חיזוק התעשייה בארה"ב כמטרת על ולכן הפעיל מספר רב של צווים ושינויי חקיקה, על מנת לחזק את התעשייה המקומית ולהסיט ייצור של חברות אמריקאיות מאסיה וממדינות אחרות בחזרה לארה"ב.

תוכניות דומות קיימות כיום בהודו, סין, אוסטרליה, והן נהגו במטרה לשמור על התעשייה המקומית, כתנאי הכרחי לחוסנה הכלכלי של המדינה ועצמאותה. גם באיחוד האירופי שהוביל את מגמת הגלובליזציה במדינות שבו, יש כבר סדקים רציניים, ולא רק בדמות הברקזיט בבריטניה.

בתקופה שקדמה לכהונתו של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב, הונהגו סחר גלובלי וכללי ארגון סדירים בין המדינות בנוגע לכלכלה עולמית. הייתה מגמה של קיום סחר עולמי חופשי, ומדינות חתמו זו עם זו הסכמים בינלאומיים. מי שהפר את האידיליה היה טראמפ שהשתמש בסעיפים אזוטריים בהסכמים בינלאומיים כדי להגן על התעשייה המקומית האמריקאית. כך למשל, כשרצה להגן על תעשיית המתכת על ידי הטלת מכס על יבוא מוצרי מתכת, הוא השתמש בסעיף של ביטחון לאומי, למרות שמדובר בשיקול מסחרי בלבד.

כיום מדובר במגמה כלל עולמית, מדינות רבות ובהן קנדה, ברזיל, סין, מקסיקו, רוסיה והודו, העלו מכסים וביצעו חקיקה שמפלה לטובה את התעשייה המקומית. היחידה שנותרה מאחור בעניין זה היא מדינת ישראל.

התעשייה המסורתית במצוקה

מדי שנה אנחנו עדים למאות צעדים שמדינות עושות כדי להגן על התעשייה המקומית שלהן, בהם הטלת מכסים על ייבוא, מכסות, היטלי קנייה, רכש מקומי ורגולציות שמפלות ייבוא. אם פעם הצעדים האלה השפיעו על נפח של כ-200 מיליארד דולר מהסחר העולמי בשנה, היום כבר מדובר על כ-600 מיליארד. זו המגמה. העולם משתנה, כל הכללים נשברים וכל מה שהיה עם הגלובליזציה כבר איננו. רק בישראל, כך טוענים התעשיינים, המדיניות לא השתנתה.

התעשייה, אחד מענפי הכלכלה החשובים במשק, כוללת תעשיות טכנולוגיה עילית, כמו ייצור תרופות, מחשבים ומכשור אלקטרוני, ותעשייה מעורבת עילית, כגון כימיקלים, ייצור מכונות וציוד חשמלי, ייצור כלי תחבורה ועוד. לצד אלה פועלים גם מפעלי תעשייה מסורתית לייצור מוצרי מזון, טקסטיל ומוצרי הלבשה, משקאות ומוצרי טבק, ומפעלי תעשייה מסורתית מעורבת לייצור מוצרי גומי ופלסטיק, מתכת, כרייה וחציבה.

בשנים האחרונות התעשייה המסורתית הולכת ונחלשת. כיום, היא מהווה כ-50% מסך המפעלים בענף התעשייה כולו, ומספקת כ-30% בלבד מהמשרות בענף התעשייה בישראל. בחודשים האחרונים אנו מתבשרים שוב ושוב על סגירת מפעלי תעשייה שונים, כמו מפעל חרסה בדרום, סופר-דרינק שנקלע לקשיים כספיים ומפעל דלתא בכרמיאל. הדבר ממחיש את מצוקתה של התעשייה המסורתית בישראל. תעשייה המספקת מקומות עבודה חיוניים לפריפריה, ולכן יש חשיבות רבה לתמיכה בה ולחיזוקה. בשלב זה, יש לגבש תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח למציאת חלופות למקומות העבודה המצטמצמים בתעשייה המסורתית.

איך ניתן לעצור את ההידרדרות?

אחת הסיבות להיחלשותה של התעשייה המסורתית היא פריון עבודה נמוך והשקעה נמוכה מאוד במחקר ופיתוח – 0.2% מהמכירות בלבד. לכן, הגדלת ההשקעה במחקר ופיתוח תשפר משמעותית את שיעור הפריון הנמוך בתעשייה המסורתית.

אמצעים נוספים לשיפור כושר התחרות של התעשייה המסורתית הם הטבות מס ותמיכה ממשלתית. כל שקל של העדפת סחורה מקומית תורם באופן ישיר לגידול של 0.45 שקל בתוצר בממוצע, כך עולה מדוח שפרסם הכלכלן דוד בועז, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר. כמו כן הוא מציין כי העדפת תוצרת הארץ במכרזים מחזקת את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, שהם מנוע הצמיחה החשוב במשק. כל משרה שנוספת בתעשייה יוצרת משרות נוספות ועקיפות. על כל מיליארד שקל של הסטה של מכרזים בעקבות העדפת תוצרת הארץ, נוצרות 2,000–2,500 משרות נוספות. מאחר שהתעשייה היא גם המעסיק הגדול ביותר בפריפריה, המשמעות היא יותר משרות בפריפריה מאשר במרכז.

מה מייקר את התוצרת המקומית?

רבים מהמתנגדים לרכישת תוצרת מקומית תולים את טענותיהם בכך שיוקר המחייה הוא הסיבה המרכזית. אך חשוב להזכיר להם כי בכ-30 אחוז ממחיר המוצר מגולמים מיסים למדינה, ארנונה וניקוי שפכים שכרוך בעלויות גבוהות. לתעשיין בהולנד יותר זול לייצר מוצר ב-30 אחוז לעומת תעשיין ישראלי, שלא לדבר על סין ומדינות המזרח הרחוק האחרות.

במשרד הכלכלה מדגישים את עובדת היותה של ישראל "כלכלת אי" בגלל המצב הביטחוני המיוחד שלה. "ברגע שייפול פה טיל ויסב נזק משמעותי, המטוסים מחו"ל יפסיקו לנחות פה, ואנחנו נצטרך לדאוג לספק לעצמנו את הצרכים שלנו. ולא מדובר רק במפעלים לצרכי חירום – ברגע שסוגרים מפעל קשה מאוד להקים אותו מחדש, זה לוקח שנים. לכן חייבים לדאוג שהתעשייה המקומית תהיה חזקה תמיד.

מחסום הרגולציה

הבירוקרטיה הפכה בשנים האחרונות לחסם המרכזי שעומד בפני פיתוח הסקטור התעשייתי. הבירוקרטיה פוגעת לא רק בצמיחת התעשייה, אלא גם בפרמטרים נוספים שקשורים בין היתר לתעסוקה ולבריאות הציבור. הרושם שנוצר הוא שפקידי הממשלה בישראל שכחו שהתעשייה לא רק מייצרת מוצרים שמשמשים את הציבור ביומיום בצורה יעילה, אלא שהיא גם מקום תעסוקה מכובד שמאפשר לעובדים בו איכות חיים, רווחה ואורח חיים בריא.

התעשיינים הישראלים מייחלים זה שנים ליישום רגולציה סבירה, בדומה לזו הקיימת במדינות מפותחות אחרות – שתהיה תחנה אחת שתרכז הכול ותחסוך מהם את כיתות הרגליים בין רגולטורים שונים. לטענתם, המיסוי שגבוה ב-30 אחוז ממדינות המערב מציב אותם בעמדת נחיתות מול המתחרים מעבר לים. היעדר מכסים, שמיים פתוחים, וסחורות שמוזרמות ללא מגבלות דרך האינטרנט או רשתות השיווק – פוגעים קשות בסיכוייהם להצליח. הפתרון לדבריהם טמון בהשוואת התנאים מול היצרנים במדינות המערביות, ומשם הדרך למעלה תהיה פתוחה.

כבר לא נפולת של נמושות: ההורים שולחים את הילדים לגור בחו"ל

מס חברות בישראל – מה זה מי צריך לשלם ואיפה אנחנו עומדים ביחס לעולם?

בנק ישראל אישר אתמול רשמית את הקמתו של בנק דיגיטלי – שצפוי להתחיל לפעול תוך כשנה וחצי ■ לאחר עשרות שנים שבהן לא קם בישראל בנק עצמאי חדש, כעת נפתח הסכר והקמת בנקים נוספים כבר נמצאת בהליכים. מה יהיו ההשלכות של המהלך?  

בנק ישראל הכריז אתמול כי אישר הקמת בנק דיגיטלי חדש בישראל, אשר יהיה בשליטת מריוס נכט ופרופסור אמנון שעשוע. נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, הודיע לשניים כי הפיקוח על הבנקים סיים את תהליך הבדיקה והוא ערוך לתת להם את הרישיון. ככל הנראה הבנק יחל לפעול תוך כשנה וחצי והקמת בנקים נוספים כבר בהליכים מול בנק ישראל.

השאלה המרכזית בנושא היא כיצד תשפיע הבשורה שיביא איתו הבנק החדש על מניות הבנקים. האם בדומה למה שקרה בענף הסלולר, כניסת שחקן חדש תגרום למלחמת מחירים חריפה ותמוטט את השוק? אפשר להעריך כי החשש מוגזם.

אמנם לכאורה ישנם קווי דמיון בין האירועים: בשני המקרים מדובר בכניסת שחקן חדש שנהנה מיתרונות לעומת המתחרים. בסלולר היו אלה המפעילים הווירטואליים שלא נאלצו לשאת בהשקעה כבדה בתשתיות ובכוח אדם, ולכן יכלו להרשות לעצמם להציע מחירים נמוכים. גם לבנק הדיגיטלי צפויות הוצאות נמוכות על כוח אדם, לעומת הבנקים המסורתיים המחזיקים מערכת סניפים כבדה. כמו כן, הבנק החדש יחסוך הוצאת הון עתק על תשתיות מחשוב, בכך שיקבל שירות בתשלום מלשכת המחשוב.

עם זאת מדובר במקרה שונה לחלוטין. ראשית, הפיקוח על הבנקים הדוק יותר מהנהוג בענפים אחרים – וספק אם בבנק ישראל יאפשרו מלחמת מחירים בריביות ועמלות שתאיים על היציבות בענף. צריך לקחת בחשבון שקריסה אפשרית של המערכת הבנקאית מסוכנת מאוד למשק ולבנק ישראל אין כל כוונה לעודד מהלכים שיובילו לשם. להיפך, אחת המטרות של הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל היא לשמור על יציבות הבנקים.

שנית, הלחץ מצד הלקוחות צפוי להיות מתון בהרבה, שכן מבחינת הלקוח, השוואת המחירים בבנקאות הרבה יותר מורכבת מאשר בסלולר. כמו כן, עבור רוב הלקוחות, המעבר מחברה סלולרית אחת לאחרת קל ופשוט לעומת המעבר מבנק לבנק, לפחות מבחינה פסיכולוגית.

עם זאת, הן בנק ישראל והן הרשות לני"ע מעודדים זה תקופה ארוכה את התחרות בתחום הבנקאות, כאשר התוצאה בפועל הינה צמצום הפער בין הבנקים הגדולים לקטנים, עליית היקף פעילותם של גופי אשראי חוץ בנקאי וככל הנראה לחץ מתמשך על רווחיות הבנקים ועל מניות הבנקים בעתיד, ככל שרמת התחרות תתגבר.

האם הבנק החדש יביא עמו בשורה בתחום הריביות? גם פה קיים ספק. הריבית האפסית שקיימת כיום בשוק תקשה עליו להציע ריבית אטרקטיבית בפיקדונות שתמשוך אליו לקוחות רבים. אולי הוא יציג ריבית אטרקטיבית בתחום האשראי, אך שם יהיה עליו להיזהר שכן שוק זה איננו סלחני, ומדיניות אשראי נדיבה מסתיימת פעמים רבות בהפסדים. מה שכן, ייתכן שהבשורה תגיע מתחום פעילות ני"ע, שבו יש ניתן להפחית עלויות בעמלות קנייה ומכירה וניהול חשבון ניירות ערך), בלי להסתכן ביציבות הבנק.

עוד ייתכן שהבנק הדיגיטלי החדש ימתג את עצמו בתחום המוצרים, החדשנות וחוויית הלקוח, תרחיש מציאותי לאור העובדה שבראשו עומדים שני יזמים שכבר הוכיחו בעבר יכולות חדשנות.

מה צריך כדי לקבל רישיון בנק מבנק ישראל?

המשמעות של קבלת רישיון בנק היא שבנק ישראל בדק את הבעלים שמעוניינים להקים את הבנק ואת התוכנית העסקית המתוכננת ומצא שהם הולמים. בהתייחס לבעלים, הבדיקה מצאה שההון שלהם עומד בדרישות, שכוללות את הסכום שעליהם להזרים כהון לבנק (שנגזר מההון הראשוני הרגולטורי, 50 מיליון שקל, ומהון נוסף שנובע מתוכנית הצמיחה הצפויה) ו"כרית" נוספת (חוסן פיננסי של הבעלים) שנועדה לביטחון; ושהמשקיעים עברו בדיקת נאותות לגבי היושר והיושרה שלהם ומקורות ההון. בנוסף, הפיקוח על הבנקים בדק את התוכנית העסקית המתוכננת של הבנק, כדי לוודא שאין בה סיכונים מופרזים ושהמודל העסקי יאפשר שמירה על פיקדונות הציבור.

משמעות נוספת של קבלת רישיון בנק היא שהבנק יפוקח על-ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להבטחת יציבותו ושמירה על כספי המפקידים בו. בשנים הראשונות הבנק ילווה באופן צמוד כדי לתמוך בתהליך ההקמה.

גישה לנזילות מבנק ישראל

כמו כן, הבנק יקבל גישה לנזילות מבנק ישראל, באמצעות גישה להלוואות מוניטריות ולפיקדונות מוניטריים להפקדת עודפי הנזילות. זאת לצד אפשרות לנהל חשבון בבנק ישראל ולהתחבר למערכות התשלומים השונות שבאמצעותן יוכלו לקוחות הבנק לבצע פעולות תשלום שונות, לרבות ביצוע עסקאות בכרטיסי חיוב, העברות תשלומים, העברות בזמן אמת (זה"ב), משיכת כספים בכספומטים וכדומה. שירותים אלו יאפשרו לבנק לפעול בדומה לבנקים מסורתיים בכל הנוגע לעולם התשלומים בהתאם לאופי הפעילות הייחודי שלו כבנק דיגיטלי.

בנוסף, הוחלט על הקמת צוות מלווה שבו של הפיקוח על הבנקים ורשות התחרות, שילווה בהיבטי תחרות את ההקמה של הבנק החדש ובנקים חדשים נוספים ככל שיקומו.

מה תחומי העיסוק המתוכננים של הבנק הדיגיטלי ולמי הוא מיועד?

בשלב הראשון הבנק מתכנן להתמקד במשקי בית, ולהציע שירותי אשראי, פיקדונות, תשלומים, ניירות ערך, ושירותים בנקאיים נוספים. בשלב השני הבנק מתכנן לספק שירותי בנקאות גם לעסקים קטנים.

מתי יחל הבנק הדיגיטלי לפעול אל מול הציבור?

מיד לאחר קבלת הרישיון מבנק ישראל היזמים וצוות ההקמה של הבנק יתמקדו בהשלמת ההיערכות התפעולית הנדרשת, שצפויה להימשך כשנה וחצי. כלומר הבנק צפוי להתחיל לפעול במחצית הראשונה של 2021. אולם ניסיון העבר מוכיח שלוחות זמנים בפרויקטים מסוג זה הם לרוב בגדר המלצה, כך זו שייתכן שבפועל ההשקה תתבצע אף מאוחר יותר. משך הזמן נובע בראש ובראשונה מהצורך להשלים את הקמת מרכז שירותי המחשוב, שיספק לבנק הדיגיטלי את המערכת המיכונית.

מה השלבים הבאים שעל הבנק לבצע לפני תחילת הפעילות?

הבנק נדרש להיערך באופן תפעולי לצורך התחלת פעילות. האמור כולל בראש ובראשונה את ההקמה של מערכת מחשוב שנדרשת לבנק (מערכת שאותה הוא ירכוש במיקור חוץ מלשכת שירותי המחשוב שמוקמת בימים אלה ביוזמת ותמיכת משרד האוצר); גיוס כוח האדם הנוסף הנדרש להקמת הבנק; ובניית המדיניות שלו בתחומי הפעילות המרכזיים. צוות ההיערכות ימשיך לפעול באופן צמוד עם צוות הפיקוח על הבנקים ויציג לו את ההתקדמות לפי אבני דרך שנקבעו.

מה המחויבות של הבעלים של הבנק?

הבעלים של הבנק התחייבו להחזיק גרעין שליטה של 50.1% בבנק, ולהזרים לו סך של כ-420 מיליון שקלים עד תחילת הפעילות, מחצית מזה מהונם האישי. סכום זה גבוה מהסכום המינימאלי שנדרש על-ידי הפיקוח על הבנקים – 50 מיליון שקלים.

האם יזמים נוספים כבר פנו לבנק ישראל בבקשה להקים בנק חדש?

בבנק ישראל מציינים כי הפיקוח על הבנקים קיבל פניות נוספות מיזמים שונים, שמעוניינים להקים בנק חדש בישראל ומלווה אותם בתהליך.

מדי פעם בחדשות ובהשקעות בבורסה אנחנו שומעים את המונח עושי שוק. מה זה בדיוק? כדי להבין מיהם עושי השוק עלינו להבין מהי עשיית שוק. עשיית השוק היא כלי שמאפשר לספק נזילות לניירות ערך במסחר. כך המשקיעים יכולים לקנות או למכור אותם, בהתאם לכללי הבורסה. עושי השוק (Market Makers) פועלים במסגרת הכללים הקיימים של מערכת המסחר של הבורסה, ללא עדיפות כלשהי במסחר או במידע ביחס לשאר המשקיעים, בדומה למרבית השווקים האירופיים.

למעשה עושה שוק בניירות ערך הוא כל מי שחבר בורסה ומעביר פקודות קנייה ומכירה או מצטט בזמן המסחר בבורסה במרווח מקסימלי ובכמויות שקבעה הבורסה. כך הופך נייר הערך שבו הוא פועל לנזיל, ומאפשר למשקיעים לקנות או למכור את ניירות הערך של החברה בכל עת. עושה שוק בנגזרים הנסחרים בבורסה יכול להיות גוף פיננסי בעל רמת פעילות מינימלית בתחום.​

במילים אחרות, עושה שוק הוא ברוקר^[ אשר קיבל על עצמו לקנות או למכור נייר ערך מסוים, כאשר מופיע ביקוש או היצע בנייר ערך זה והוא לא נמכר או נקנה בשער הנתון בנייר הערך. פעילותו של עושה השוק חיונית לסחירות של נייר הערך, שכן היא מבטיחה שיהיה מבוקש גם כאשר הציבור הרחב אינו מעוניין בו בזמן נתון.

כך המשקיעים יכולים להיות בטוחים שגם בעתיד, כאשר ירצו לממש את ההשקעה, תמיד יהיה בשוק מי שיקלוט את ההיצע או הביקוש שיזרימו. מחקרים שנעשו בעולם ובארץ הוכיחו כי הגדלת הסחירות בניירות ערך מגדילה את ערכם.

עושי שוק נחלקים לעושי שוק בקרנות הסל ועושי שוק במניות או באג"ח תאגידיות.

עושי שוק במניות או באג"ח תאגידיות

עושי שוק בקרנות סל

מניות ואג"ח

לרוב עשיית השוק נעשית במניות, אולם חלק מהחברות מינו עושי שוק גם לאג"ח שהנפיקו.

אומנם ביחס לעולם, ובפרט לאירופה, שיעור האבטלה בארץ  קטן, אך בחודשים האחרונים פוחתות המשרות. המצב גם שונה מעיר לעיר וממחוז למחוז. מבחינה מספרית,לפי ביטוח לאומי, נכון למאי 2019 מספר מקבלי דמי האבטלה בתל אביב עמד על 3,682, מספר המובטלים הגבוה ביותר מבין כלל הערים. ירושלים היא העיר השנייה כאשר מספר מקבלי דמי האבטלה עמד על 3,399. העיר השלישית עם מספר מקבלי דמי האבטלה הגבוה ביותר היא ראשון לציון עם 2,447 מובטלים, הרביעית אשדוד עם 2,271 והחמישית היא פתח תקווה עם 2,157 מקבלי דמי אבטלה.

טבעי שבערים גדולות יהיו יותר מובטלים, אבל היחס בין מספר המובטלים לאוכלוסייה לא שונה מבאשר הארץ, 0.8% -. באחוזים, בעיר חריש שבה מספר התושבים עומד כיום על 3,600 איש, מספר מקבלי דמי האבטלה הוא 195, כ-5.4% מכלל התושבים. בניגוד לנתוני הביטוח הלאומי, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה טוענים שבחריש מתגוררים קרוב ל-8,000 תושבים, אז אולי לא כזה גרוע. חריש היא עיר גם שמתקשה למכור את הבתים החדשים בה, בשל היעדר מספיק כבישים ראשיים המחברים למוקדי העבודה.

בערים הגדולות באר שבע  מדורגת בראש הטבלה כעיר עם מספר העסקים הכי גבוה המצויים בסכנת סגירה (9.3% מכלל העסקים מצויים בסכנת סגירה) ועם אחוז האבטלה הכי גבוה (4.9%). אחריה מדורגות אשדוד, חיפה וראשון לציון.

מבין הערים הבינוניות רהט ממוקמת בראש הדירוג עם 19.5% מכלל העסקים המצויים בסכנת סגירה ואחוז אבטלה של 11.9% כשאחריה נצרת ואום אל פאחם. כך לפי נתוני דן אנדברדסטריט.מבין הערים הקטנות באקה אל גרביה ממוקמת בראש הטבלה עם 20.1% עסקים מכלל העסקים בעיר המצויים בסכנת סגירה ואחוז אבטלה4.4% כשאחריה טייבה וטירה.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המשרות כאמור רק יורדות. במרץ האחרון מספר המשרות הפנויות במשק הגיע לכ-97 אלף משרות פנויות, הנתון הנמוך ביותר מאז דצמבר 2015. ברבעון הראשון לשנה זו, הייתה ירידה של 7.7% במספר המשרות הפנויות בחישוב שנתי, ובהנחה שתימשך מגמה של ירידה בקצב זה, מספר המשרות הפנויות צפוי לרדת עד סוף השנה ב-7.7%. אם המצב יימשך מדובר בעלייה באבטלה.

על פי נתונים של שירות התעסוקה, מתחילת 2018 ועד אפריל השנה הייתה עליה של קרוב ל-10% במספר תובעי דמי האבטלה בארץ שהגיע לכ-100 אלף תובעים. זהו הנתון הגבוה ביותר מאז יולי 2013, אז נרשמו  107,30 תובעי דמי אבטלה. מדובר רק במובטלים שפוטרו לא מזמן ולא במקבלי הבטחת הכנסה.

הראל הצהירה השבוע שתיכנס לתחום האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. את האשראי תיתן דרך חברה בת חדשה, שתיקרא המצפן.  הראל תחזיק 70% בחברה החדשה, מנכ"ל הקבוצה מישל סיבוני ירכוש באופן אישי 10% ממניותיה ו-20% יוחזקו על ידי שותפות בשליטתו של אלון ניסן, שותף נוסף בעל רקע בתחום.

כנגד ההלוואות,יעמדו כבטוחה להראל מניותיהם של סיבוני וניסן, כולל המניות שקנו מכספם הפרטי.

המניות של סיבוני וניסן בחברה החדשה יהיו לפי שווי 40 מיליון שקל (ההון העצמי של החברה החדשה בעת הקמתה). סיבוני יכהן כיו"ר החברה החדשה ללא שכר והוא יממן את רכישת המניות – 4 מיליון שקל – מכספו האישי ובאמצעות הלוואה מהראל. הוא ישלם 1.3 מיליון שקל מכספו, ויקבל 2.7 מיליון שקל בהלוואת Non Recourse מהראל, בריבית של 3.8% – בהתאם לחוות דעת שקיבלה החברה. גם ניסן יקבל הלוואה מהראל, בסכום גבוה יותר ובריבית נמוכה יותר של 1.8%. המהלך כולו דורש את אישור האסיפה הכללית של הראל.

אין זו הפעם הראשונה שבה הופכים מנהלים שכירים לשותפים בגופים פיננסים. לאחרונה הפך אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש לשותף בהשקעות האלטרנטיביות של בית ההשקעות. בכיר אחר במיטב דש, רונן טוב, הפך גם הוא לשותף בסוכנויות ביטוח. מקרים דומים התרחשו בעבר גם בבית ההשקעות הלמן אלדובי .

סיבוני מכהן כמנכ"ל הראל ביטוח מאז 2009 ונחשב ליד ימינו של יאיר המבורגר, מייסד, יו"ר ומבעלי השליטה בקבוצת הראל. שכרו של סיבוני בקבוצת הראל צפוי להסתכם השנה בעלות של כ-3.5 מיליון שקל. בהראל מסבירים כי הוא הוביל מטעמה את כניסתה לתחום הפעילות החדש ואת הקמתה של המצפן, שתתן ללקוחותיה אשראי משלים לזה שהם מקבלים מהבנקים. סיבוני אינו המנהל השכיר הראשון בענף הפיננסים שנכנס כשותף לפעילות חדשה שמקים גוף שאותו הוא מנהל. כמו כן, מבחינת הראל לא מדובר בפעם הראשונה שבה היא מקימה פעילות חדשה בשיתוף עם המנהל לאותה פעילות, כשבעבר היא לקחה חלק, למשל, בהקמת קרן ההשקעה בתשתיות תש"י.

בתחום הפנסיה גמלאי קרנות הפנסיה הגדולות יקבלו בממוצע כ־5,000 שקל בחודש. הסיבה המרכזית לכך היא הסדר שהותיר רכיבים משמעותיים מהשכר לא מבוטחים. אך גם על סכומים אלו יש דיונים על קיצוצים.

וומצבם של קשישי היום עדיין טוב בהרבה מקשישי עתיד, כלומר רובנו. הפנסיה הצפויה לנו היא גמלה של 35%־40% בלבד מהמשכורת וגם זה בתנאי שלא הפרשנו לפיצויים ועבדנו שנים באותה משכורת. המצב הגרוע ביותר הוא של החמישון התחתון ובייחוד עובדי הבנייה, ששלהם אפילו לא מפרישים להם את פנסיית החובה.

ואם אנחנו רוצים לסמוך על ביטוח לאומי, בנק ישראל צופה שהביטוח הלאומי יכנס לגירעון ב־2037, ועד 2050 יפשוט את הרגל.אם לא יחול שינוי מהותי. אז מה המשמעות? קצבת הזקנה לא מובטחת והפנסיות מקוצצות.

אחת הסיבות לקצבאות הנמוכות בישראל היא שהמעסיקים משלמים 7.5% בלבד, לעומת 19% בממוצע במדינות המפותחות.

מה לעשות?

בשורה לעולים חדשים: קצבת הזקנה שלהם תעלה ב-8%

לא יקוצצו קרנות הפנסיה הוותיקות – במקום יועלה גיל הפרישה לנשים

ביטוח לאומי: עד 2050 המערכת תצא מאיזון

שיאומי הסינית חשפה סמארטפון חדש עם עיצוב מיוחד:  כולו עטוף במסך למעט פס אחד לצורכי מצלמות.עיצוב זה נקרא Waterfall display.

המכשיר נקרא מי מיקס אלפאולו מצלמה חדשה מתוצרת סמסונג, עם חיישן בן 108 מגה-פיקסל. הרזולוציה בעולם האמיתי תעמוד על כ-27 מגה-פיקסל. כיוון שגם חלקו האחורי מסך, זה חוסך את מצמלת הסלפי.

סדרת מיקס היא סדרה של עיצובים וטכנולוגיות חדשניים. כך חשפה לעולם את הסמארטפון הראשון עם עיצוב מסך ללא שוליים, אבל במקרה זה לעיצוב המיוחד יש מחיר, הסמארטפון הזה יהיה כנראה מאוד עדין, בעל חיי סוללה קצרים יחסית, יכלול בעיות כגון פרטיות, זיהוי טביעות אצבעות וגם אין פתרון לכיסוי.

מחירו הצפוי: כ-2,800 דולר או 20,000 יואן, כשיושק בדצמבר הקרוב. לא ידועים זמן ההשקה והמחיר בישראל.עם זאת, שיאומי מתכננים לו ייצור מוגבל בלבד ומגדירים אותו כ”מכשיר קונספט” – בדיוק כמו כל סדרת ה-Mix
לאחרונה הציגה החברה גם את ה-Mi 9 Pro, גרסה של מכשיר הדגל, שצוידה במודם 5G ומחירו עומד על כ-500 דולר, הטלפון הזול בעולם בעל תמיכה ברשתות תקשורת דור חמישי.

באירוע הושקו גם ד עם מכשירים אחרים של החברה כמו Mi 9 Pro ו-Mi Mix 5G

יש כמה סבבי פיטורים המוניים בארגוני העבודה, והם קורים תכופות, לא תמיד מדובר בהפסדי החברה כמו במקרה סלקום, לפעמים מדובר רק בהתייעלות או אפילו כניסה של טכנולוגיה המייתרת עובדים רבים. לרוב, הפיטורים ההמוניים קורים בחודשי דצמבר וינואר,זמן החלטת התקציב לשנה הבאה, אבל הם יכולים לקרות בכל עת בהתאם למצב הפיננסי של החברה.

בניגוד לפיטורים נקודתיים, בסבבים המונים גם המיומנים, המוכשרים והמרוצים ביותר יכולים לסיים את עבודתם. לפעמים המצב לא קשור כלל למצב החברה אלא למצב המשק בכללותו וכך החברות נערכות.

סימנים שהחברה נערכת לפיטורים כוללים אי-עמידה ביעדים לזמן ממושך, קיצוץ או ביטול תקציב לפרויקטים ולמחלקות חיוניות, לא עולה השכר זמן מה, אין קידומים, יותר עבודה, אין גיוסים חדשים במקום עובדים שעזבו, ישיבות מנהלים תכופות יותר ללא עובדים או ישיבות צוות משאבי אנוש.

אם מנהלים בכירים עוזבים, ובאה ממונה במקומם, זה סימן ברור ביותר. גם ארגון מחדש, מיזוג או החלפת בעלים וכן כיוס יועץ ארגוני. לפעמים המנהלים ישלחו רמזים בכיוון. כמובן שלא כל העובדים יפוטרו, לרוב העובדים החדשים ביותר מפוטרים ולפעמים העובדים שעולים הכי הרבה ביחס להכנסה, תלוי במצב החברה.

אז מה עושים?

חברה לפני סבב פיטורים מתבטאת הרבה פעמים במצב רוח ירוד של העובדים . דווקא אלו שיתגברו על הקשיים ויגלו יותר מוטיבציה ויראו את נחיצותם לחברה צפויים להישאר.

ובכל זאת, אתם לא יודעים מה ילד יום, לכן כדאי להשקיע את מרבית הזמן והאנרגיה שלכם בעדכון קורות החיים וחיפוש אחר מקומות עבודה. כשהסימנים על הפיטורים מופיעים, החברה לרוב כבר יודעת מי מועמדים לפיטורים, וקשה מאוד לשנות את זה.

לעובדים המפוטרים יש זמן לחשוב על כיוון חדש בזמן תקופת האבטלה והפיצויים. כדאי לנצל אותה..לעתים אם מדובר רק בקיצוצים במחלקה שלך או בתפקיד שלך, אפשר להציע להשתלב בתפקיד אחר, אבל זכרו שזה תפקיד אחר בארגון שמונפת עליו חרב פיטורים.

פיטורים בבזק בינלאומי – 325 עובדים ילכו הביתה

שימוע לפני פיטורים – שאלות ותשובות

במסמך חדש כותבת עיריית תל אביב שלדירות בשטח 80 מ"ר לא יתווסף שטח במסגרת פינוי בינוי

עיריית תל אביב החליטה לקצץ בשטחי דירות התמורה לדיירים בפרויקטים של פינוי־בינוי.  כך כתבה  במסמך מדיניות עירונית. במסמך נכללות הנחיות בנוגע לאישור תוכניות פינוי־בינוי ברחבי העיר.

המסמך נוגע ל־70 מתחמי פינוי־בינוי שהוגדרו בתוכנית המתאר, ולפיו לדירה קיימת ששטחה עד 80 מ"ר יתווספו עד 12 מ"ר המבטאים תוספת של ממ"ד; ולדירה קיימת ששטחה עולה על 80 מ"ר לא יתווספו שטחי תמורה כלל. עוד נקבע כי לדירה קיימת ששטחה קטן מ־40 מ"ר הוועדה המקומית תהיה רשאית להגדיל את שטח התוספת מטעמים מיוחדים.

המסמך נועד להגדיל את היצע הדירות הקטנות בעיר ולהשאיר את האוכלוסייה הקיימת ולהיטיב עם אוכלוסייה מוחלשת. אבל קשה לראות כיצד דיירים יסכימו לפינוי-בינוי ללא הוספת השטח, במיוחד שכנדרש רוב דיירים. גם הקבלנים לא ימהרו לפרויקטים כאלו.

"לאחר שבחנו את התוכניות בהתאם לתוכנית המתאר העירונית גילינו שהבעיה המרכזית היא שטחי ציבור. ככל שמתווספים יותר שטחי מגורים, כך צריך יותר שטחי ציבור. המשמעות היא שבמקומות ששטחי המגורים יצטמצמו, כך ניתן יהיה להגדיל את שטחי הציבור בתוכנית".

מדובר בשינוי מהותי, משום שבשנים עברו אישרה העירייה תוכניות עם תמורות נדיבות. ועתה לראשונה נקבעים כללים מדוקים לתוספת שטח. עיקר הנפגעים  בעלי דירות הגדולות מ־80 מ"ר, שלהן לא אמור להתווסף אף לא מ"ר אחד.

תגובת אראל: "דירה שמתווספות לה מעלית וחניה, הערך שלה מזנק בלפחות חצי מיליון שקל גם בלי תוספת שטח. אם בעלי הדירות הגדולות רוצים תוספת שטח, שיתכבדו ויכניסו יד לכיס. אך בכל מקרה מרבית הדירות במתחמי הפינוי־בינוי נעות בשטח של 80-40 מ"ר. יש מספר שכונות מצומצם שהדירות במצב הנכנס קטנות מ־40 מ"ר, ואנחנו מבקשים מהוועדה שיקול דעת לתת עוד מ"ר לאותן דירות. גם ליזמים מדובר בשיפור המצב הקיים, כי מפתח התמורות נותן ליזמים ודאות. ברגע שיש מדיניות היזמים לא יוכלו להבטיח הבטחות חסרות בסיס לדיירים, והדיירים לא יוכלו לדרוש דרישות לא ריאליות מהיזמים, כי כולם יודעים מה היזם יכול לקבל".

גם הקבלנים חוששים ובנייר עמדה שהוגש בימים אחרונים על ידי ארגון הקבלנים של מחוז תל אביב והמרכז מבקש הארגון להוסיף 12 מ"ר גם לדירות הגדולות מ־80 מ"ר.

"אנחנו מברכים על אישור המדיניות בנושא התמורות, אך יש להגדיל את המוטיבציה של הדיירים בדירות הגדולות יותר, ולהקטין סרבנות וטרפוד פרויקטים", אמר יהודה כתב יו"ר הארגון. "צריך לזכור שבאופן יחסי 12 מ"ר שמקבל בעל דירת 80 מ"ר הם תוספת קטנה יחסית ל־12 מ"ר שמקבל בעל דירת 40 מ"ר. לדעתנו העירייה חייבת לשתף את הציבור בהליך ובהשפעה של המדיניות על פרויקטים שיקודמו. החשש הוא כי יישום המדיניות בלי שתוצג על ידי העירייה לדיירים יסכל בפועל יוזמות ותמנע התחדשות עירונית".

לאחר שנים פינוי בינוי במתחם סינג סינג באילת ביוזמת הרשות

פינוי בינוי ענק בבת גלים בחיפה

התקבלה תביעה של בני זוג מטבריה שהראו שהדירה שקנו וגרו בה היא בבניין  בסכנת התמוטטות. הממצאים התגלו באמצעות הקלטות סתר שביצעו למוכרת, והבהירו כי הוסת ומהם  המידע, לכן בית המשפט קבע כי הסכם המכירה של הנכס מבוטל.

התובעים גילו את מצב הדירה לאחר שמתווך שעבד בנכס צמוד שטיפל הודיע להם שדירתם במצב מסוכן מאחר שהבניין כולו רעוע. הוא הציג בפניהם חוות דעת הנדסית (שהתקבלה לפני שחתמו על ההסכם), שלפיה יש נזק משמעותי לעמודי היסוד של המבנה. התובעים טענו שהמוכרת ידעה את חומרת המצב עוד לפני ההסכם  עוד טענו שכל דיירי הבניין ידעו על מצב הבניין ודיבורו על כך, אך המוכרת העלימה זאת מעיניהם.

בהקלטות סיפרה המוכרת שהמבנה במצב גרוע ושהיא לא סיפרה להם על כך בעצת מהנדס ועורכת דין שעמם התייעצה. התובעים טענו כי אילו היו מודעים לעובדות הם לא היו רוכשים אותה.

לטענת המוכרת לא התכוונה לרמות והמבנה מורכב משני חלקים, והחיזוק שנדרש הוא מתחת לחלק הימני של המבנה, בעוד הדירה נמצאת בחלק השמאלי. היא גם ציינה שהתובעים ערכו  כל בדיקה אפשרית לדירה, לבניין ולסביבה. היא טענה שהמצב הפיזי והתחזוקה השוטפת של הבניין סטנדרטיים ותואמים את גיל המבנה.

השופט ציין שעסקאות רכישה וחוזי מכר זוכים לטיפול מיוחד בשיטת המשפט. כך שבשנים האחרונות השתנה העיקרון השולט בחוזים אלה מעיקרון של "ייזהר הקונה" לעיקרון של "ייזהר המוכר". משמע האחריות עוברת למוכר.

לפי השופט, התובעים הוכיחו  שהנתבעת מכרה להם דירה בבניין שהתגלו בו פגמים וליקויים מהותיים. עוד הוכח שהיא לא גילתה להם עובדה זו אף שהייתה ידועה לה לפני חתימת ההסכם.

בפסק הדין צוין כי על הליקויים ניתן ללמוד מכלל חוות הדעת שהוגשו בתיק, לרבות זו של המהנדס מטעם המוכרת. לפי הממצאים, נכון למועד החתימה סבל הבניין מבעיות הנדסיות וקונסטרוקטיביות חמורות שהעמידו אותו ואת כל הדירות הממוקמות בו בסיכון.

השופט הבהיר שהמוכרת ידעה על סכנות הבניין או שלפחות בחרה לעצום עיניים. מסקנתו נבעה בין היתר מהקלטות הסתר. כמו כן ניכר שהנתבעת ביקשה באופן מלאכותי להפריד בין מצבו הרעוע של הבניין והבעיות שהתגלו ביסודותיו לבין הדירה שמכרה לתובעים.

לכן בית המשפט קיבל את התביעה והצהיר שהסכם המכר שנחתם בין הצדדים מבוטל. הנתבעת חויבה לשלם לתובעים הוצאות בסך 7,000 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.

חוק המכר – איך להבטיח את כספי רוכשי הדירות