מעודכן ל-09/2018

אופניים חשמליים הפכו להיות כלי תחבורה מאוד משמעותי בעיקר בקרב צעירים. הבעיה – מדובר בכל מסוכן, עם רגולציה בתחילת הדרך ואכיפה עדיין לא מלאה. כמו כן, יש הרבה מוצרים קרובים שרחוקים מלהיות בטוחים עם רגולציה עוד יותר לא בר ורהכמו קורקינטים חשמליים, סאגווי, אוברבורד ועוד. אז מהם הסוגים השונים? איך בוחרים? מה הסיכונים?  וכמה זה עולה?

תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי

אופניים חשמליים – פופולארי ונוח, וגם – מסוכן

התאונה המצערת של הדוגמנית ומנחת הטלוויזיה שלומית מלכה, שהחליקה עם הקורקינט החשמלי על שביל רטוב בשדרות רוטשילד תל אביב, העלתה שוב למודעות הציבורית את סוגיית הכלים החשמליים והסיכון הגדול יחסית ברכיבה עליהם.

מבין הכלים החשמליים לרכיבה נפוצים הרבה יותר האופניים החשמליים, ולהם אנחנו מקדישים מדריך זה. כאן תוכלו לקרוא מדריך על "אופניים  רגילים" ותל אופן

נדמה, שאין רגע שאנחנו הולכים ברחוב או נוסעים במכונית, שלא חולף לידינו רוכב על אופניים חשמליים. מדובר בעצם באופניים לכול דבר אבל גם בסוג של כלי רכב לא מזהם, זול, קטנטן, זריז ונוח לשימוש בעיר הצפופה, מה גם שהוא לא דורש מקום חניה.

על פי נתוני פורום יבואני האופניים באיגוד לשכות המסחר, יובאו לישראל בשנת 2012 כ- 16,149 זוגות אופניים חשמליים; בשנת 2015 יובאו 185,275 (!) אופניים חשמליים – גידול של יותר מפי 10 בשלוש שנים. לשם השוואה – ב-2015 יובאו כ-330 אלף כלי רכב חדשים לישראל. ההערכה היא שב-2018 נעים על כבישי (ומדרכות) ישראל כ-250 אלף אופניים חשמליים.

עוד בנושא רכב ותחבורה

האופניים החשמליים הגיעו לישראל ב-2009, ודווקא שימשו יותר ילדים ונוער בגילאי 12-17, אך ב-2012 החלו לבלוט גם בכבישים, ובעיקר במדרכות, והביאו לא פעם לפגיעה בהולכי רגל. הרשויות לא ידעו איך להתמודד עם כלי זה, שלא הוגדר כרכב (כי אין לו מנוע בנזין או דיזל), והיה שונה מאופניים רגילים, משום שלא היו לגביו חוקים ותקנות. בשל ריבוי התאונות בהם מעורבים אופניים חשמליים המסכנים בעיקר את הולכי הרגל אך גם את הרוכבים עליהם, פירסם משרד התחבורה תקנות ראשונות לגבי הרכיבה עליהם ב-2014. ב-2016, בעקבות תאונות קטלניות בהן היו מעורבים אופניים חשמליים, פרסמה המדינה תקנות חדשות, והרי הן לפניכם:

על פי מחקר של מכון גיאוקרטוגרפיה מ-2017, מעריך המכון כי מדי שנה בשנים האחרונות נרכשים כ-25,750 זוגות חדשים של אופניים חשמליים, אשר נקנים במחיר ממוצע של 3,070 שקל. לפי הסקר 27% מכלל הרוכבים היו נערים מתחת לגיל 16! כלומר, החוק לא נאכף גם כיום, כשהרשויות המקומיות (שעליהן הוטלה האכיפה באמצעות פקחים) טוענות שאין להן מספיק כוח אדם כדי לעסוק בכך.

מהם אופניים חשמליים?

אופניים חשמליים הם אופניים ממונעים באמצעות מנוע חשמלי קטן המקבל כוח מסוללה חשמלית. בחלק מהדגמים יכול הרוכב להיעזר במנוע גם כאשר הוא אינו מדווש (בדומה לקטנוע או אופנוע) ובדגמים אחרים המנוע מופעל רק בעת הדיווש.  המנוע חלש יחסית וברוב הדגמים מגיעים למהירות של 25-20 קמ"ש עם הספק של 180–500 ואט. המערכת החשמלית מורכבת מסוללה ניתקת (אותה צריך לטעון באמצעות מטען המתחבר לשקע חשמלי פשוט בבית או בכול מקום אחר, בכול פעם שהיא נחלשת), מטען, מנוע, בקר מנוע, מתג תאוצה, מצערת, ידיות למעצורים, חיישן דיווש/חיישני כוח ואמצעי תאורה.

סוגים ומאפיינים

אופניים חשמליים נחלקים לשני סוגים עיקריים וזאת בהתאם למיקום המנוע בהם: 1.מנוע המורכב בגלגל עצמו – לרוב באחורי (Hub Motor). 2. מנוע המורכב במערכת ההילוכים של האופניים על גלגל השיניים (עליו מותקנות הדוושות). למנוע זה מיוחסת יכולת התמודדות טובה יותר עם עליות.

מעבר לכך, יש אופניים הניתנים לקיפול – מדובר באופניים מתקפלים למחצית מגודלם, דבר נוח למשל בנסיעה ברכבת, אחסון, שימוש במעלית וכד'.

שילדה גבוהה או נמוכה – לרוכב נמוך יתאימו אופניים עם שילדה נמוכה. בכול מקרה, רצוי תמיד לכוון את גובה המושב, הזווית שלו והמרחק בינו לכידון ולהתאימו למימדי הרוכב – את זה יעשו עבורכם בחנויות אופניים מקצועיות.

משקל השילדה – גורם זה משפיע על משקל האופניים, נתון חשוב אם צריך לשאת את האופניים במעלה המדרגות. אופניים קלי משקל גם מעמיסים פחות על הסוללה, מה שיאפשר נסיעה למרחקים ארוכים יותר. עם זאת, שילדה קלת משקל עשויה סגסוגת אלומיניום חזקה, שהיא חומר יקר יותר ממתכות אחרות וכבדות כמו פלדה. לכן אופניים קלי משקל הם לרוב גם יקרים יותר.

מחירים

הקריטריונים המשפיעים על המחיר הם: עוצמת סוללה, משקל האופניים, מרחק נסיעה (או שעות) עד לריקון הסוללה, כושר העמסה, קוטר הגלגלים, אביזרים וכמובן המותג.

מחירי אופניים חשמליים (על פי אתר זאפ) נעים בין 2,100 ₪ לזולים ביותר ועד 25,190 שקל לאופניים מסוג ENTURION NUMINIS E BIKE. המחיר הממוצע לאופניים חשמליים באיכות גבוהה הוא 4,000-,5,000 ₪. כאמור, על פי מכון גיאוקרטופגרפיה,  המחיר הממוצע של אופניים חשמליים הנמכרים בישראל היה ב-2017 כ-3,070 ₪, מה שמעיד שרוב האופניים הנמכרים אינם מהסוגים באיכות הגבוהה. למה? כי רובם עדיין נקנים על ידי בני נוער. החוק אינו אוסר למכור אופניים חשמליים למי שגילו פחות מ-16, אבל אסור לו לרכוב עליהם.

עצה – הקפידו לקנות אצל יבואנים ומשווקים מורשים, כי הם נתונים לפיקוח והאופניים עוברים בדיקות מחמירות של מכון התקנים ושל משרד התחבורה, כולל תקני בטיחות אירופיים ואמריקאים. אפשר לבקש מהמוכר אישור של מכון התקנים של הדגם. בפועל, יש פעילות לא חוקית רבה ביבוא אופניים שלא עומדים בתקנים האירופאיים והאמריקאיים. אלא שבני נוער דורשים מהחנויות אופניים עם מהירויות גבוהות יותר, ובעלי החנויות מעדיפים לא פעם את הכסף על פני בטיחות לקוחותיהם; את לפני כשנתיים נעצר אדם שייבא אלף זוגות אופניים חשמליים מסין, זייף מסמכים של מכון התקנים, ושיווק אותם באמצעות רשת יינות ביתן, שנפלה אף היא קורבן לזיוף. שימו לב לאחריות הניתנת לכם על האופניים, בעיקר על הסוללה, שהיא המרכיב היקר ביותר באופניים החשמליים (בין 600 ל-2,000 שקלים, תלוי בהספק שלה וביצרן) – ככול שהיא ארוכה יותר, זה טוב יותר.

אין כדאיות ברכישת אופניים חשמליים בודדים ביבוא אישי, כי אישורי מכון התקנים יעלו פי כמה ממחיר האופניים.

תיקונים

תיקון אופניים חשמליים עולה יותר מאשר באופניים רגילים.

להלן מחירון תיקונים שמפורסם ב"דפי זהב ZAP"

תיקון פנצ'ר אחורי לאופניים חשמליים –  120 – 50 ₪ (לעומת 30-60 באופניים רגילים, כי בחשמליים המנוע יושב על הגלגל האחורי, בדרך כלל).

החלפת רפידות לבלם לאופניים חשמליים –  100 – 50 ₪

החלפת כבל ברקס לאופניים חשמליים –  75 – 30 ₪

החלפת ידית גז לאופניים חשמליים – 200 – 100

ביטוח – אין מודעות

כיום, משום שאופניים חשמליים אינם מוגדרים "רכב מנועי" לא חלה עליהם חובת רישוי ולא חובת ביטוח. כאמור, נושא זה עומד על הפרק כהצעת חוק, אך לא ברור עדיין אם הוא יעבור לאור הלחץ של יבואני האופניים החשמליים.

בכול מקרה, יש כיום רק חברת ביטוח אחת "שומרה" שמציעה ביטוח צד ג' (לפגיעה של האופניים בהולך רגל, למשל) וביטוח של הרוכב עצמו שמכסה פציעות שלו או חלילה מוות. למרות זאת, על פי נתוני לשכת סוכני הביטוח, רק מאות בודדים רכשו את הביטוח בשנתיים שהוא קיים ( מתוך כ-250 אלף בעלי אופניים חשמליים). הכיסוי מוגבל והפרמיה יכולה להגיע ל-1,000 שקל לשנה, בשל הסיכון הגבוה של רכיבה על כלי זה. בקרוב ייכנסו חברות ביטוח נוספות לתחום האופניים החשמליים, וכשהשוק ייפתח לעוד מתחרים, המחירים יירדו. גם בכנסת מנסים להכניס אותם לחוקי הביטוח של רכב מנועי, בתקווה שזה יפתור את סוגיית הביטוח של האופניים החשמליים.

על פי דיווחים של חנויות אופניים, רוב האופניים החשמליים נקנים עדיין על ידי הורים לילדיהם; הורים יקרים – אתם אחראים על הסיכון שילדכם לוקח ברכיבה על אופניים חשמליים ובסיכון שיפגע במישהו; הקפידו על התקנות בנושא – שלא ירכב בלי קסדה, והוסיפו מגיני ברכיים וכפפות לידיים, כי נפילה במהירות של 25 קמ"ש יכולה לפצוע ואף להרוג את הרוכב. והכי חשוב – תאסרו על הרכיבה אם הילד עוד לא בן 16!

עדכונים:

ספטמבר 2018 – הסיכונים ברכיבה באופניים חשמליים – כתבה במאקו על הסיכונים באופניים – נערות ונערים עדיין לא מודעים בהכרח לסכנות ואינם מבינים תמיד את החשיבות של ציות לחוקי התנועה ונהיגה רק תחת הבנה של כל התקנות המיועדות לבסס ביטחון לצד נוחות, ביצועים לצד זהירות. אחד הפיתויים הגדולים הוא רכישת אופניים לא תקניים ושדרוגם באמצעות תוספות אסורות. על מנת לוודא את תקינות האופניים החשמליים ובחינה שהם מותקנים ומורכבים רק על פי התקנות המורשות (ובמיוחד הדבר משמעותי בעת פגיעה) כל אופניים מסוג זה חייבים על פי חוק, לשאת מדבקה במקום גלוי לעין על גבי השלדה. במדבקה זו יופיעו כל פרטי הזיהוי של האופניים: דגם מדויק, יצרן, כתובת יצרן, שם יבואן וכתובת יבואן.

האחריות ללמוד את תקנות הרכיבה ואת חוקי התנועה חלות על הרוכב, ועדיין לצערנו כולנו עדים לעברות קשות שנעשות בידי רוכבי האופניים: אי ציות לתמרורים ולרמזורים, אי מתן זכות במעברי חצייה, נהיגה נגד כיוון התנועה, נהיגה במהירות מופרזת ועוד ועוד. על מנת להבין עד כמה המרכיב החוקי משמעותי דווקא בדיון על כלי רכב זה – חשוב להכיר שני נתונים מבהילים בהחלט: כ- 25% מכלל תושבי ישראל נפגעו או מכירים מישהו שנפגע מאופניים חשמליים – לעתים הפגיעות קלות, אך במקרים מסוימים הנזקים היו חמורים והגיעו אפילו לכדי מוות. בנוסף, למעלה מ-70% מהאוכלוסייה בטוחים שאופניים חשמליים הם כלי תחבורה מסוכן מאוד  (הרחבה במאקו)

ספטמבר 2017 – מה עם ביטוח בנסיעה על אופניים חשמליים? האם רוכבי אופניים חשמליים יידרשו לרכוש ביטוח חובה כמו ברכב? המדינה נדרשת לנמק לבג"צ בעקבות עתירה שהוגשה, מדוע קבעה שאופניים חשמליים הם אינם רכב מנועי ומדוע לא חייבה עריכת ביטוח חובה. אם המדינה לא תצליח לנמק מדוע קבעה כי אין צורך בביטוח, ייתכן ויקבע שמדובר ברכב מנועי ולכן תהיה חובה  לרכוש ביטוח חובה. אגב, כיום אפילו אם רוצים – אין ביטוח. במידה והאופניים החשמליים יחשבו לכלי רכב ממונע, והאמת שאם זה נראה כמו כלי ממונע, נוסע כמו כלי ממונע, וןעשה קולות של כלי ממונע, אז זה כלי ממונע. אי אפשר לברוח מזה. גם אגב כשיש נזקים (חס וחלילה) בעקבות תאונה, אז מתברר שזה נזקים של כלי ממונע (במקרים רבים).

המשמעות במידה וייקבע שזה כלי ממונע שהמדינה תצטרך לעשות רישום ורישוי לאופניים וגם להנפיק להם מספר רישוי.

אם עמדת המדינה תתקבל הרי שרוכבי האופניים החשמליים ייחשבו כהולכי רגל והם יהיו זכאים לפיצוי, במקרה תאונה בה מעורב רכב – מביטוח החובה של הרכב במקרה זו תאונה עם רכב. המצב כיום –  חברות הביטוח מתנערות מתשלום לנפגעי אופניים חשמליים.

אופניים – כדאי? כמה עולה? איך נרשמים לתלאופן? – כל מה שצריך לדעת

אופניים שיתופיים – השחקניות בתחום וכמה זה עולה?

מיסוי על אופנועים

כמעט בכל בית בישראל תמצאו מזגן אחד לפחות, ו"תודה" למזג האוויר הישראלי הלוהט ברוב ימות השנה (והקר לפעמים בחורפים) שמחייב את זה. גם אתם מעוניינים להתחדש עם מערכת מיזוג אוויר לבית, נחושים לבצע בסופו של דבר את ההחלטה הטובה שתבטיח לכם תנאים אידיאליים בבית תמורת מחירים נוחים יחסית. אבל איך בכלל בוחרים מזגנים? על מה חשוב להסתכל?

את המזגנים השונים המוצעים כיום נהוג לחלק למספר קטגוריות עיקריות וגם לשלל דגמים, כך שההחלטה היא לא בהכרח פשוטה. הנה דגשים חשובים שיסייעו לכם בתהליך הבחירה של מזגן.

הסוגים העיקריים של מזגנים

כצעד ראשון נראה לכם מהם סוגי המזגנים הנפוצים בהם נעשה שימוש כיום. מזגן מיני מרכזי הוא אחד המרכזיים ביותר. זהו ברמה הכללית מזגן המורכב מיחידה פנימית ומפתחי יציאה, כאשר את היחידה מחברים לתעלות האוויר המותקנות בבית. מזגן מיני מרכזי מתאים לחללים גדולים ולמשפחות שרוצות פתרון אחד עבור כלל חדרי הבית: הוא מבטל את הצורך להתקין מזגנים שונים בכל חדר, ולכן מצמצם עלויות. המזגן נחשב לחסכוני גם במקום, כאשר בחדרים עצמם אין צורך להתקין את המזגן אלא רק ליצור תעלות שלא דורשות שטח. החיסרון העיקרי הוא שהפעלת המזגן תביא לכך שהוא יופעל בכל החדרים, לרוב מבלי שיש שליטה על כך מעבר לסגירה המוגבלת של פתחי האוורור. אם יש תקלה במזגן, הרי שכל הבית צריך להסתדר בלעדיו – זה ממש לא פשוט במזג האוויר הישראלי. המחיר תלוי בהתאם למפרט הטכני של המזגן. הוא מתחיל בדרך כלל מכ-4,500-5,000 שקלים עבור מזגן בסיסי יחסית, אך ככל שמתקדמים במפרט ובתפוקה ייתכן שתעברו את רף ה-10,000 שקלים ותגיעו לתקציב של כ-12,000 שקלים. בדרך כלל בוחרים מזגן מיני מרכזי הנמצא איפשהו באמצע, במחירים של כ-5,000-8,000 שקלים.

קטגוריה אחרת של מזגנים היא אלה המפוצלים. מזגנים מפוצלים נקראים כך עקב החלוקה שלהם לשתי יחידות: יחידת מיזוג אותה מתקינים בחדר הספציפי ויחידת ממונע הממוקמת בחלקה החיצוני של הדירה.  המזגנים המפוצלים נחלקים לשניים. בשנים עברו היו נפוצים מזגנים רצפתיים, שכפי שניתן להסיק משמם ממקמים את יחידת המיזוג שלהם על הקיר קרוב לגובה הרצפה ואת פתח היציאת האוויר בחלק העליון או התחון של היחידה. כיום כמעט ולא תוכלו למצוא אותם במגזר הביתי, עקב חסרונות דוגמת תפיסת שטח על ידי יחידת המיזוג, תהליך איטי מדי של קירור (הנטייה של הקור היא לרדת כלפי מטה ולא לעלות) וחוסר פונקציונליות.

עוד בנושא אחזקת דירה

את מקומם של המזגנים הרצפתיים בעולם המזגנים המפוצלים תופסים המזגנים העיליים, הנחשבים לנפוצים מאד. במזגנים אלה מתקינים את היחידה המרכזית של המיזוג על הקיר, ממש מתחת לתקרה, כאשר האוויר יוצא דרך הפתח הנמצא בתחתית היחידה. מזגנים עיליים נחשבים לבחירה מוצלחת עקב העובדה שהם לא תופסים שטח יקר בחדר. בחודשי הקיץ, בהם המזגנים עובדים סביב השעון על קירור, הם יהיו יעילים מכיוון שהנטייה של הקור היא כאמור לרדת. מנגד, מי שרוצה להתבסס על המזגן הזה לחימום של החדרים בבית בחורף עלול להיתקל בקשיים או בחוסר יעילות, מכיוון שבניגוד לקור החום דווקא עולה כלפי מעלה. המחיר של מזגנים עיליים מתחיל בדרך כלל ממחיר של כ-1,350-1,500 שקלים, עבור מזגן בטכנולוגיה "רגילה" ותפוקה נמוכה. המחיר עולה ככל שמשדרגים את התכונות של המזגן, ועשוי להגיע גם לסביבות כ-6,000-8,000 שקלים.

רוב האנשים בוחרים כיום במזגן עילי, או לחלופין במזגן מרכזי או מיני מרכזי. המזגן הרצפתי וכן סוגים אחרים שנעשה בהם שימוש בעבר – למשל מזגן החלון או מזגן רב מאייד – אינם רלוונטיים יותר מדי במקרה של הלקוח הפרטי. ישנם גם מזגנים ניידים, המתאימים בעיקר לסטודנטים או לאנשים השוכרים דירה. במזגנים אלה חייבים שיהיה בחדר חלון או סוג אחר של פתח שיאפשר לשרוול העיבוי לעבור. מצד אחד מזגן שכזה יהיה גמיש במיקום שלו ויתאים לאנשים שלא מעוניינים להתקין מזגן הלכה למעשה, אבל מצד שני התפוקה שלו די נמוכה ותג המחיר נוטה להיות גבוה. מזגנים ניידים עולים בדרך כלל כ-2,500-3,500 שקלים, ואנחנו מכירים הרבה מאד אנשים שהחליטו כתוצאה מכך לוותר עליהם ולבחור בפתרונות קירור או מיזוג אוויר אחרים.

המטרה: לחסוך כספים

חלק משמעותי בהוצאות החשמל של המשפחה הישראלית הממוצעת קשור להפעלת המזגן, שלעיתים נעשית 24 שעות ביממה (או קרוב מאד לכך). חשוב לכן לבחור במזגן שיהיה חסכוני יחסית מבחינת צריכת החשמל שלו. הדירוג האנרגטי של המזגן משפיע בפועל על האנרגיה שהוא דורש לצורך התפעול שלו, כך שהשאיפה שלכם היא למזגן כמה שיותר "ירוק" – מזגן שהדירוג האנרגטי שלו הוא A או כמה שיותר קרוב לכך. מי שבוחר במזגנים שאינם חסכוניים (המזגן הבזבזן ביותר ידורג באות G) צפוי לראות איך הוצאות החשמל שלו גדלות, וזה עוד בלי להזכיר את הפגיעה הצפויה בסביבה במצב הדברים הזה.

טכנולוגיית הפעולה של המזגן משפיעה אף היא על רמת החיסכון שלו, כאשר הטכנולוגיה החסכונית מהבחינה הזו היא טכנולוגיית אינוורטר. העיקרון כאן הוא שבמזגני אינוורטר פעילות המדחס תיעשה ברציפות, כאשר קצב העבודה של המדחס משתנה על פי הטמרפטורה שמכוונים אליה את המזגן. זאת להבדיל ממזגנים בטכנולוגיות ישנות יותר בהן שינוי בטמפרטורת המזגן תביא לכך שהמדחס ייכבה ויחדש לאחר מכן את פעילותו. המשמעות היא שלמרות שמזגני אינוורטר יהיו יקרים בכמה מאות או אפילו אלפי שקלים ביחס למזגנים "רגילים" (למשל מזגן עילי אינוורטר בתפוקה בסיסית עשוי לעלות כ-3,000 שקלים או אפילו יותר), הם אמורים להציע חיסכון שיכול להגיע גם לכ-30-50% בצריכת החשמל. לאורך זמן ההחלטה על מזגן אינוורטר לכן יכולה להוכיח את עצמה כמשתלמת יותר.

הגודל כן קובע (או: התאמת תפוקת המזגן לתנאי השטח)

המפרט הטכני של כל מזגן צפוי לכלול הרבה מאד משתנים, שלא בהכרח יגידו לכם משהו. מה שכן, יש פרמטרים שאתם כן צריכים להתייחס אליהם ולהכניס אותם לתוך משוואת הבחירה. התפוקה של המזגן מבטאת במידה רבה את היעילות שלו ואת אטרקטיביות הבחירה בו ביחס לחדר או לחלל מסוים, ולכן אנחנו ממליצים לכם לא לדלג על שאלת התפוקה.

מה זה בעצם אומר? את תפוקת המזגן אנחנו מודדים ביחידות של B.T.U, ולא בהכרח ביחידות של כוח סוס (היחידות האלה אמנם נשמעות מפוצצות, אבל הן לא תמיד אומרות יותר מדי על מידת היעילות של המזגן. האתגר הגדול הוא להתאים את התפוקה לסוג המזגן אבל גם למאפייני המקום שמציבים אותו: בעיקר הגודל אבל גם מאפיינים דוגמת תנאי האקלים או כיווני האוויר בדירה, חומרי הבידוד בהם נעשה ישימוש במבנה הנתון וכן הלאה. תפוקה אידיאלית תביא לכך המזגן יעבוד בדיוק איך שהוא צריך בחלל, בלי תרחישים של מזגן שמקרר "יותר מדי" או "פחות מדי".

במקומות שונים באינטרנט תוכלו למצוא טבלאות מראות בדיוק מהי התפוקה המתאימה למבנה בהתאם לשטח ולסוג הכנס (הנה למשל המדריך של Wisebuy בנושא). עיון בטבלאות האלה מראה שיש טווח רחב מאד של תפוקות, ואנחנו ממליצים לא לרדת מהן. במקרה הפשוט ביותר התפוקה הנדרשת עומדת על כ-5,500 B.T.U, אבל הנתון עולה בהדרגה ככל ששטח המבנה עולה ובהתאם לפרמטרים אחרים. ברוב הנכסים נדרשת תפוקה של כ-15,000-30,000 B.T.U לפחות. אם אתם לא יודעים מה לעשות, איך לחשב ולמה יש לשים לב, אנחנו ממליצים לכם לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי של אנשי חנויות המוכרים מזגנים, מתקיני מזגנים וכן הלאה. כמובן שחשוב לשמוע את הנימוקים הספציפיים לכל בחירה, מכיוון שיש מקרים בהם מנסים "לדחוף לנו" מזגנים שלא מתאימים לנו עקב שיקולים פיננסיים אלה או אחרים.

מה זה דוח הצמדה ? דוח על בסיסי ההצמדה? איך הוא קשור למאזן החברה? ומה ניתן ללמוד ממנו? המקרה של על בד

הדוחות הכספיים הסטנדרטיים כוללים את המאזן, דוח רווח והפסד, תזרים מזומנים וביאורים, אבל חברות נדרשות במסגרת דוח הדירקטוריון לפרסם גם את דו"ח בסיס ההצמדה. לרוב לא מייחסים חשיבות לדו"ח הזה, אבל יש מקרים שבהם הוא עשוי להיות משמעותי.

דו"ח בסיס ההצמדה/ דוח הצמדה, כולל את המאזן של החברה לפי מאפיינים פיננסיים – אם הסכום צמוד למדד הוא יקבל ביטוי בטור נפרד, אם הסכום הוא במט"ח הוא יקבל ביטוי בנפרד, אם הסכום/ סעיף הוא בכלל לא סעיף כספי (למשל – מבנה, קרקע, מכונה) הוא יוצג במסגרת הפריטים הלא כספיים. כלומר, בדיווח הזה בעצם עוברים על כל הסעיפים בדוחות ומגדירים אותם מחדש על פי בסיס ההצמדה – מט"ח, מדד, לא צמוד כלל ועוד. באופן הזה יוצרים בעצם מעין תתי מאזן – מקבלים את כל הפריטים הצמודים לדולר, מקבלים בנפרד את כל הפריטים הצמודים למדד.

ולהמחשה – נניח שלחברה יש מזומנים בסך של 100 מיליון שקל ואשראי בנקאי (לטווח קצר) של 90 מיליון שקל  – במאזן הרגיל, יופיע במסגרת רכוש שוטף 100 מיליון שקל והתחייבויות שוטפות – 90 מיליון שקל וההון העצמי יסתכם ב-10 מיליון שקל.

בדו"ח על בסיסי ההצמדה, זה כבר סיפור אחר לגמרי. כאן יצטרכו לבדוק ממה מורכבים המזומנים (איזה מטבע, איזו הצמדה), ונניח שכל המזומנים בדולרים. כמו כן, ייבדק האשראי ונניח שכל האשראי צמוד למדד המחירים לצרכן.

עוד בנושא הרהורי בורסה

ואז במסגרת בסיס ההצמדה הדולרי (טור נפרד דולרי) יופיע 100 מיליון שקל במסגרת הנכסים ואפס במסגרת ההתחייבויות – ובסיכום יופיע 100 מיליון שקל של חשיפה דולרית. מדובר על מעין דוח כספי רק על הנכסים הפיננסים הדולריים של החברה.

אז נכון, הדוחות של החברה מוצגים בשקלים (מטבע הדיווח הוא שקל), אבל לחברה הזו יש חשיפה לדולר בסכום של 100 מיליון שקל –  אם הדולר יעלה ב-1%, היא תרוויח 1 מיליון שקל, וההיפך.  כלומר, יש כאן סיכוי לצד סיכון, שאינו בא לידי ביטוי במאזן הרגיל, ומכאן חשיבותו. המשקיעים וקוראי הדוחות בכלל, צריכים לקבל מידע על סיכוני המטבע, וכאן הם מקבלים זאת.

מעבר לכך, הפער הגדול בין מועד הפרסום לבין סוף התקופה המדווחת (חברות מפרסמות עד חודשיים אחרי סיום הרבעון ושלושה חודשים אחרי סיום השנה)  יוצר חשיבות גדולה עוד יותר – אחרי הכל, בתקופה כזו, מטבעות  עולים ויורדים באחוזים ניכרים, ולפעמים בעשרות אחוזים (מטבעות כמו הריבל הרוסי, התפרקו בעשרות אחוזים בזמן קצר, וגם תיקנו בעשרות  אחוזים בזמן קצר).

אם נניח בהמשך לדוגמה, שהדולר ירד ב-5%, בתקופה זו הרי שמדובר על הפסד של 5 מיליון שקל, שאינו מתבטא בדוחות הרגילים, אבל יש לו חשיבות גדולה להבנת מצב החברה.

חוץ מהדוח שמתייחס לסעיפים הדולריים, הרי שיש גם את הדוח שמתייחס לסעיפים פיננסים אחרים – הצמדה למדד המחירים לצרכן , סעיפים לא צמודים (שקלים), וכן יש סעיפים שאינם כספיים. בדוגמה המפורטת, חוץ מהמזומנים בדולרים, יש התחייבות כאמור של 90 מיליון שקל צמודה למדד.

ומכאן, שבתת דוח של ההצמדה למדד (טור מיוחד לסעיפים צמודי מדד), לא יופיעו נכסים (הכל בדולר) ויופיע בסעיף ההתחייבויות לטווח קצר 90 מיליון שקל. כלומר התחייבות נטו של 90 מיליון שקל. החשיפה כאן היא להתחייבות צמודה למדד, והמשמעות היא שעלייה במדד מגדילה את החוב, וההיפך – מדדים שליליים מפחיתים את ההתחייבות. אם נניח לדוגמה שהמדד עלה ב-1%, אזי שי תוספת התחייבות של 900 אלף שקל.

בשורה המסכמת של דוח ההצמדה, יופיעו בטור ההצמדה לדולר 100 מיליון שקל ובטור ההצמדה למדד מינוס של 90 מיליון שקל, ובסה"כ – 10 מיליון שזה בעצם ההון העצמי של החברה.

בחברות הציבוריות זה לא כל כך פשוט – יש להם גם נכסים שקליים – פיקדון שקלי, התחייבות שקלית, כך שיש טור נוסף של נכסים לא צמודים (נכסים שקליים). כמו כן, יש כאמור נכסים שהם לא פיננסים – רכוש קבוע, מוניטין ועוד, שמוצגים בטור נפרד, והנה דוגמה מהדוחות של על בד מהמחצית הראשונה של 2017.

על בד היא חברה גלובלית – מייצרת בארץ בגרמניה בארה"ב, פועלת בשווקים האלו ובנוספים, והדוחות שלה הם בשקלים (מטבע דיווח שקלי).  נכון לסוף יוני, לחברה נכסים בסך כולל של 1.36 מיליארד שקל. הסכום הזה כולל את הנכסים השוטפים (עד שנה) ואת הנכסים הלא שוטפים). בדוח ההצמדה הסעיף הבולט בנכסים הוא הנכסים שאינם פריטים כספיים (בעיקר רכוש קבוע) בסך כולל של 1.08 מיליארד שקל. מדובר על נכסים ששינויים במטבע, במדד המחירים לא אמורים להשפיע על ערכם הריאלי. זה נכון כאשר מתייחסים לערך הריאלי וזו מטרת דוח ההצמדה.  דוח ההצמדה מתייחס לנכסים הפיננסים שהחברה צריכה לשלם או לקבל. כלומר הוא עונה על שאלות מסוג – בכמה ישתנה החוב אם הדולר יעלה בכך וכך אחוזים. הוא חשוב להבנת היכולת הפיננסית של החברה, והרווחים/ הפסדים שלה כתוצאה משינויים בשערי חליפין ומדד. אבל האם הוא באמת מחשב את כל ההפסדים והרווחים כתוצאה משנוי הדולר? כנראה שלא.

אם לחברה יש ציוד ומכונות בארה"ב שנקובים בדולרים, אז הן אמנם נשארו אותם המכונות גם אם הדולר ירד, והן מסוגלות לייצר את אותה התפוקה ומכאן שערכם הריאלי לא השתנה. אבל, בראייה חשבונאית בהנחה שמטבע הדיווח הוא שקלי, אז כמובן שיש שינוי בערך של הרכוש הקבוע – זה לא הפסד פיננסי ריאלי, זה הפסד של תרגומי שער שלא נלקח בחשבון בדוח ההצמדה.

מעבר לפריטים הלא כספיים, בולטים בנכסי על בד הנכסים במט"ח בסך של 232.4 מיליון שקל.

בהתחייבויות בולטים סעיפי המט"ח בסכום של 454.8 מיליון שקל והפריטים ללא הצמדה בסכום של 376.3 מיליון שקל. בסה"כ – בשורת הסיכום, נכסים בניכוי התחייבויות (נטו) יש לחברה התחייבות מט"ח בסך של 222.4 מיליון שקל, התחייבות לא צמודה (שקלית) של 328 מיליון שקל, ונכסים לא פיננסים נטו של 1.06 מיליארד שקל.

 

 

 

 

 

 

בבתים רבים בישראל מגיע הרגע הזה. בני הבית מתבוננים ברצפה הריקה מפריטים והדי משעממת, ומחליטים לעשות בה שינוי. אחד השינויים העיצוביים המרכזיים הוא רכישה של שטיחים לבית, שמעבר להיבט האסתטי שלהם מציעים מספר יתרונות אחרים: מדרך נעים למשל או הפיכתם ל"משטח פעילות" של ילדים, שלא צריכים בעקבות זה לשבת על הרצפה הקרה והדי מלוכלכת.

אבל כמה בכלל עולים שטיחים לבית? השיקול הכלכלי סביר להניח שמלווה אתכם בכל החלטה הקשורה לבית שלהם, ורלוונטי גם לבחירה של שטיח. התשובה הפשוטה היא שקשה לתת לכם תשובה פשוטה לשאלה, כי שדה המשחק רחב וכך גם טווח המחירים. המדריך הבא ינסה להסיר לכם חלק מסימני השאלה.

סוגי השטיחים המרכזיים

בין השטיחים השונים אפשר להבחין בהרבה מאד דרכים, כולל הקטגוריה שהם משתייכים אליה – לרוב על פי ארץ המוצא של השטיחים או של הטכניקה המשמשת להכנתם. שטיחים פרסיים מקבלים מקום של כבוד בתחום ונחשבים לפופולאריים, לאיכותיים וגם לאותנטיים. יש שני סוגים מרכזיים של שטיחים פרסיים: עירוניים המאופיינים בצפיפות גבוהה ובמידות גבוהות, ושבטחיים בהן הטקסטורות הן אותנטיות והגודל מעט קטן יותר. שטיחים פרסיים כמכלול מגיעים עם תג מחיר גבוה יחסית, כאשר המחיר של שטיח שכזה בעבודה יד מתחיל לרוב מכ-1,500 שקלים ועלול להיות גבוה מכך פי ארבעה, חמישה או יותר.

שטיחי זיגלר הם מקרה פרטי של שטיחים פרסיים. המקור שלהם הוא פרס כמה מאות שנים אחורנית, אבל העיצוב – שסימן ההיכר שלו הוא פרחים – הוא בהשראת מעצב גרמני שעל שמו נקראים השטיחים. כיום מכינים את השטיחים מצמר, כאשר הבסיס עשוי כותנה. השטיח נחשב לאיכותי ולעמיד במיוחד, כשמבחינה עיצובית הגוונים העדינים שלו מתאימים למי שמחפש מראה כזה. מחיר שטיחי זיגלר הוא ממוצע עד גבוה. שטיח קטן יכול להתחיל מכ-1,250-1,500 שקלים, אבל שטיח זיגלר גדול בעיצוב אמנותי יכול להיות גם בעל חמש ספרות. רוב האנשים בוחרים שטיח עם תג מחיר הנמצא איפשהו באמצע.

עוד בנושא אחזקת דירה

את הסקירה של שטיחים לבית ממשיכים עם השטיחים האפגניים, כאשר סימני ההיכר שלהם הם גוונים עזים (האדום בולט מאד) ואריגה של חוטי המשי הצפופים מעל החוטים העשויים צמר. מחיר השטיחים האלה מעט נוח יותר, כאשר שטיח קטן תוכלו למצוא במחיר של כ-300-500 שקלים (אפילו בעבודת יד). לעומת זאת בגדלים משמעותיים המחיר יעמוד על כמה אלפי שקלים.

קבוצה גדולה מאד של שטיחים היא אלה האירופאיים, לרבות שטיחי שאגי. בגדול האריגה של השטיחים האלה נעשית בעבודת יד, כאשר יתרון משמעותי הוא העובדה שאין בהם צמר טבעי – ולכן הם מתאימים לאנשים הסובלים מאלרגיה. השטיחים האל אמנם אמנותיים פחות ביחס לשטיחים שתוארו מעלה, אבל התחזוקה שלהם נוחה ותג המחיר בהחלט אטרקטיבי. תוכלו למצוא שטיח שאגי קטן בעיצוב פשוט בכ-150-300 שקלים. המחיר עולה ככל שהשטיח גדול יותר וככל שהעיצוב שלו יותר מוקפד, כשמחיר של שטיח גדול, מבריק ומעוצב היטב כן יכול להגיע לסביבות ה-2,500-3,500 שקלים. שטיחי שאגי מומלצים על ידי רבים לחדרי ילדים בעקבות המחיר הסביר שלהם והרכות, שהיא דרישת חובה של חלק משמעותי מההורים.

כמובן שהתמונה של שטיחים לבית לא מסתכמת בשטיחים המרכזיים שסקרנו כאן. יש עוד עשרות סוגים ואינספור דגמים שהיריעה קצרה מלתאר, למשל שטיחי לבד, שטיחי כותנה, שטיחים סיניים וכדומה. הסקירה הטכנית הזו לא בהכרח תאפשר לכם להבין "מי נגד מי", כך שאין לדעתנו תחליף לביקור בחנויות השטיחים למיניהן, לשאילת שאלות, להתבוננות בשטיחים וגם למישוש שלהם. תהיה זו עצה טובה לבקש ייעוץ ממומחים לשטיחים, כשחלק מהגורמים הפועלים בתחום יאפשרו לכם לקחת את השטיח הביתה במטרה לנסות אותו ולראות כיצד הוא משתלב במראה הכולל.

אז איך בוחרים שטיח?

במהלך בחירה של שטיחים לבית צריך לשים לב למספר פרמטרים חשובים ביחס אליהם, מעבר לסוג השטיח. הגודל כאמור הוא משתנה מרכזי שמשפיע על המחיר, וגם קובע למעשה את האווירה הנוצרת באמצעות השטיח. בתחום של עיצוב הבית יש הרבה מאד טרנדים שאפשר ליישר איתם קו, כך שנראה שבשנים האחרונות המגמה היא לזנוח מעט את השטיחים הגדולים ושטיחי הקיר אל קיר למיניהם ולעבור לשטיחים קטנים יותר. גם שילוב של מספר שטיחים קטנים בחדר אחד יכול ליצור מראה עיצובי מרשים. המחיר כמובן תלוי במקרה הזה בסוג השטיחים שבוחרים, אבל יש לו פוטנציאל להיות נוח יותר מאשר שטיח גדול ומאסיבי אחד (שחלק משמעותי מהגודל שלו עלול "ללכת לאיבוד" – למשל להיות מונח מתחת לרהיטים). את השטיחים הקטנים תוכלו למצוא בחדרי השינה, בסלונים ובחללים הניטרליים בבית, כאשר הם נפוצים במיוחד באמבטיות (שטיח לאמבטיה לא צריך לעלות יותר מ-100 שקלים) או כשטיחי כניסה לבית. יש חברות שמאפשרות לבחור שטיח בכל גודל שחפצים בו, להבדיל מהגדלים הקבועים וסטנדרטיים, כאשר שטיח מותאם אישית יהיה עם תג מחיר גבוה יותר.

השאיפה שלכם צריכה להיות לשטיח איכותי שמחזיק מעמד שנים על גבי שנים, תוך שהוא שומר על הגוונים, המראה והטקסטורה שלו. יש מספר פרמטרים בשטיח שיכולים להצביע על האיכות הגבוהה שלו. זה מתחיל עם הצפיפות של השטיח, הנמדדת ביחידות של קשרים למטר רבוע או לאינץ' ריבועי. הטווח כאן הוא רחב מאד, החל מכ-80,000 קשר ועד למיליוני קשרים. כלל האצבע הוא שככל שהצפיפות גבוהה כך השטיח צפוי להיות חזק יותר וכך המחיר שלו יעלה.

אלא שהצפיפות לא מגדירה לבדה את טיב השטיח. יש לבחון את סוג הסיבים, תוך שאיפה שהם יהיו חזקים במיחד. בהרבה מקרים עושים זאת באמצעות בחינה ומישוש של השטיח והסיבים שלו, כך שגם מי שאינו מומחה לשטיחים יוכל לזהות לאחר פרק זמן מסוים מה נחשב לסיב חזק יותר ומה פחות. מבחינה טכנית הסיבים החזקים יותר יהיו בדרך כלל אלה המלאכותיים (סיבים סינטתיים), אם כי גם סיבי צמר מאופיינים בחוזק ראוי לציון.

הגוונים של השטיח והעיצוב שלו מגדירים את האווירה הנוצרת, ויכולים להשפיע על הפונקציונליות של השטיח. הגוון למשל מגדיר את האווירה, כאשר בדרך כלל הגוונים החמים יביאו לאווירה חמימה ופסטורלית. מי שרוצה להעניק תחושה של מרחב לשטחים קטנים יחסית יוכל לבחור בגוונים בהירים. יש שטיחים שפשוט יותר לשלב בחל לנתון – למשל השטיחים האוריינטליים המאופיינים במראה קלאסי – ולעומת זאת שטיחים שהשילוב שלהם אינו מובן מאליו. הם יכולים להיות הברקה, אבל מצד שני לא להתאים לחלל ואף לפגוע בו.

העלויות הנלוות של השטיחים

רוב המחיר שאתם משלמים תלוי בסוג השטיח מבחינת חומרי הגלם ועיצוב, וכמובן שגם בעבודה שנעשתה עליו: שטיחים בעבודת יד יהיו מן הסתם יקרים יותר מאשר שטיחים בעיצוב כללי. יש מקרים בהם הבחירה בשטיח בעבודת יד תאריך את משך הזמן הדרוש עד שהשטיח יהיה מוכן, שיכול להגיע גם לשבועות או לחודשים – קחו זאת בחשבון. למחיר השטיח יש להוסיף לפעמים מחיר של הובלה שלו עד לבית וגם התקנה שלו, אם מדובר בשטיח מקיר לקיר. החדשות המעודדות הן שמחיר ההתקנה של השטיחים הוא די מינימלי ועומד על כמה עשרות שקלים בלבד.

במעמד הרכישה של שטיחים לבית אנחנו ממליצים לכם לברר בדיוק מה צריך לעשות לצורך הניקיון והתחזוקה שלו. יש מספר קווי יסוד כלליים אבל גם הוראות ספציפיות לחומרי גלם או לסוגים נקודתיים של שטיחים. מרוב השטיחים תוכלו להסיר את האבק באמצעות שואב אבק סטנדרטי, כשרצוי לבצע שאיבה לפחות פעם או פעמיים בשבוע. ניקיון יסודי רצוי שיתבצע בדרך כלל על ידי חברה מקצועית, כשתדירות של אחת לשנה היא סבירה. כן מומלץ להפוך את השטיח מדי פעם כדי שהלכלוך ייצא ממנו, אבל חשוב להימנע מהטעות הדי נפוצה של חבטות עזות בשטיח. זה אמנם נראה טוב בסרטים, אבל עלול לפגוע בסיבי השטיח פגיעה אנושה מאד.

 

 

 

 

 

לא לגעת בכספי הפיצויים – נכון, לפעמים אין ברירה, אבל חשוב שתדחו את הרגע הזה. כספי הפיצויים הם הכסף שאמור לשרת אתכם בעתיד, בתקופת הפנסיה, לצד הפנסיה השוטפת, אז תשתדלו לא לגעת בסכומים החשובים האלו.  כאן תוכלו לקבל הסבר על פיצוי פיטורין, וכאן יש מחשבון פיצוי פיטורין וכאן – הסבר משעשע (יחסית) של משרד האוצר –

 

מסתבר שלא זול – תלוי כמובן מה סוג התאורה ואיפה קונים אבל זה מתחיל בכמה אלפים טובי ומגיע לעשרות אלפי שקלים. אז איך לבחור נכון?

תאורה לבית זה עניין חשוב מאוד לא צריך לספר לכם למה התאורה המלאכותית שאתם מתקינים בבית שלכם חשובה כל כך. אמצעי התאורה השונים מהווים כלי מרכזי בדרך לתפקוד התקין בבית, יכולים ליצור אווירה וכיום גם מאופיינים בכמה שיותר נוכחות ויזואלית. יש כיום היצע רחב מאד של דגמים שאפשר לבחור מהם, כאשר ההבדלים הן ברמת גופי התאורה, הנורות והעיצוב הכולל גם יחד. הכנו עבורכם מספר דגשים שיסייעו לכם לבצע את ההחלטות הטובות ביותר ברכישת אמצעי תאורה לבית.

ההחלטה הראשונה: סוג הנורה

תורת הנורות מדברת בגדול על ארבעה סוגים של נורות. הסוג הראשון והדי ערכאי הוא נורת הליבון, נורה שבה מתקינים במיכל העשוי זכוכית חוט להט. הבעיה העיקרית של הנורה הזו היא הבזבוז המשמעותי של החשמל שנעשה כאן, יחד עם אורך החיים הקצר: נורה אחת מספיקה לכאלף שעות שימוש – זה אמנם נראה גבוה, אבל נמוך משמעותי מהסוגים האחרים. היתרונות של נורת הליבון הם יצירת אור חם ונעים, יחד עם הרגשה נוסטלגית שמקבלים האנשים הנכנסים למקום בו היא מאירה.

נורות הלוגן, העשויות מזכוכית קוורץ לתוכה מחדירים את גז ההלוגן, נחשבות למוצלחות פי כמה. הן חסכוניות הרבה יותר באנרגיה ויכולות להאיר בערך פי שניים יותר זמן מאשר נורות הליבון. האור שמופק כאן מאופיין במסירה טובה של צבע. את הנורה ניתן למקם באזורים שונים בבית, כאשר מבחינת דפוסי התאורה היא תתאים במידה רבה לגופים אשר תולים על גבי התקרה וכן למנורה המבוססת על עמעמים (דימרים).

עוד בנושא אחזקת דירה

נורות פלורסנט תופסות מקום של כבוד בבתים, ותוכלו למצוא אותן בחדרי ממ"ד, במטבחים ועוד. אלו הן נורות מאסיביות יחסית שמפיצות אור חזק ולבן, שלא מתאים לכן למי שמחפש תאורה עדינה. כמו כן תאורת הפלורסנט עלולה לחמם את החדר. אחד היתרונות המשמעותיים שלה הוא הנצילות המקסימלית, כשנורה אחת – שמחירה לא אמור לעלות יותר מכמה עשרות שקלים – אמורה להספיק לכ-15,000 שעות שימוש. הנורה נחשבת לחסכונית בערך פי שישה ביחס לנורת הליבון.

את הסקירה אנחנו מסיימים את נורות שהן במידה רבה המילה האחרונה בתחום – נורות הלד. התאורה האלקטרונית הזו נחשבת למוצלחת בשל ההיבט האקולוגי שלה, החיסכון שהיא מאפשרת בחשמל ואורך החיים הגבוה משמעותית מכל הסוגים האחרים. נורת לד אחת יכולה להחזיק מעמד היטב עד כ-50,000 שעות שימוש.

בכל אחד מהמקרים מומלץ לחשוב מהו הגוון שמצפים לו, מכיוון שבתחום העיצוב הגוון מהווה עולם ומלואו. הנטייה כיום היא לגוונים טבעיים בעלי נטייה להיות קרים, גם מכיוון שקר הוא לרוב חסכוני יותר מבחינת צריכת החשמל. התאורה יכולה להיות יחד עם זאת כמעט בכל גוון אפשרי, כשהבחירות הנפוצות הן כמובן צהבהב או לבן. את הבחירה עושים בהתאם לאווירה שרוצים ליצור, לעיצוב הקיים אבל גם על פי החדר הרלוונטי. בחדרי שינה לדוגמא רבים ממליצים שלא להשתמש בתאורה בעלת גוון לבן בוהק, אלא בגוונים צהבהבים וחמימים יותר.

גוף התאורה

לאחר שמחליטים מהו סוג התאורה שחפצים בה, צריך לחשוב על הצורה שלה וגם המיקום שלה ביחס לחדר. גם כאן יש הרבה מאד אפשרויות. את החלוקה הראשונה מבצעים בהתאם לאופן ההתקנה של גופי התאורה. ישנם גופי תאורה תלוייה הנחשבים במידה רבה לפתרון קלאסי שיכול להתאים תמיד, בלי קשר לעיצוב החדר בו בוחרים למקם את התאורה. אתת המנורות האלה תזהו על ידי החוט או המוט היוצאים מהתקרה, כאשר הנורה עצמה יכול להיכנס לאהיל או לגוף תאורה מרשים אחר. יש כאן היצע רחב מאד של אפשרויות, כאשר מבחינת התאורה תקבלו כאן פיזור נעים של האור ואפשרות לתאורה ממוקדת יחסית (תלוי במאפיינים האחרים). למנורות התלויות יש נוכחות משמעותית מבחינה ויזואלית. מן העבר השני של המשוואה המנורות עלולות לפזר אור בצורה שאינה אחידה, או לחלופין בצורה ממוקדת "מדי" שתצריך פתרונות תאורה משלימים. בגדול המנורות התלויות מתאימות יותר לחללים גדולים יחסית ופחות לחדרים קטנים או לחללים בהם התקרה היא נמוכה.

גופי תאורה צמודי תקרה, כפי שאפשר להסיק משמם, "יחוברו" אל התקרה בצורה ישירה בלי שניתן יהיה לראות ולו בדל של חוט. חלק מהמאפיינים והיתרונות של גופי התקרה תלויי התקרה נוכחים גם כאן, אבל עם מספר הבדלים. כך למשל האור של צמודי התקרה (שמתאים אף הוא לחללים גדולים) יכול לאפיין גם תקרות נמוכות יחסית. מנגד יש שטוענים שהאור המופץ כאן הוא חזק מדי, וכן שהגופים לא משמעותיים יותר מדי מבחינה אסתטית. שילובם בחלל הנתון נחשב למלאכה מורכבת באופן יחסי.

הסוג הבא של תאורה לבית הוא גופי תאורה שקועים, שיכולים להיות שקועים בתקרה או בקיר גם יחד. את הגופים האלה פשוט מאד להתאים לחלל, כאשר הם יוצרים מראה מוקפד ונאה מבחינה אסתטית. התאורה השקועה מתאימה מאד לנורות הלד, שאל היתרונות שלהם התייחסנו קודם לכן. ההתקנה הראשונית של תאורה שקועה נחשבת מצד שני למורכבת יחסית, כאשר לרוב יש צורך בעבודות גבס או קונסטרוקציה כדי ליצור את התשתית. כמו כן העיצובים כאן הם בסיסיים יחסית, כך שלא מובן מאליו שתקבלו דרך התאורה את תחושת ה"וואוו" שאתם אולי מצפים לה. יש שטוענים שהתאורה השקועה מתאימה כמו כפפה ליד למאפייני העיצוב המודרני.

מנורות עמידה נחשבות לסוג אלגנטי מאד של תאורה לבית, ויכולות להתאים למי שמחפש "חיזוק" של התאורה הקיימת: למשל תאורה לעמדת קריאה, לשולחן עבודה או לפינת אוכל. אם אתם מחפשים תאורה שתהיה פריט עיצובי לכל דבר ועניין, זהו פתרון מצוין. המנורות מציעות אווירה אינטימית מצד אחד, אבל מבחינת התאורה הן מוגבלות ולא מספיקות כשלעצמן להאיר את הסביבה בצורה שמצפים לה. הן גם תופסות מקום, כך שזה לא מובן מאליו שהמנורה תתאים בחללים קטנים יחסית. מנורות קיר, סוג נוסף, מציעות אף הן תאורה נקודתית ופריט אסתטי דקורטיבי, אבל מנגד התאורה כאן בעייתית ולא תמיד המנורות משתלבות בסביבה בצורה ראויה.

חשיבותה של גמישות

בשנים האחרונות אנחנו רואים דרישה הולכת וגוברת לגמישות בעיצוב הבית, וזה בא לידי ביטוי בתאורה במספר מובנים. הדבר הראשון הוא הרצון של חלק מאיתנו לקבוע רמות שונות של תאורה, ולא רק כיבוי והפעלה לסירוגין. ניתן לעשות זאת באמצעות אותם דימרים, שיכולים להתאים את התאורה לסוג הפעילות שלנו באותו חלל וגם לאווירה שרוצים ליצור: נניח אווירה רומנטית. מחיר של עמעם מתחיל מכמה עשרות שקלים ועשוי להגיע למאות שקלים, תלוי בסוג שלו, במנורות שהוא מתאים להן ובפונקציות שהוא מציע עבור המשתמשים.

דוגמא נוספת היא ספוטים, שנחשבים לטרנד משמעותי מאד בתחום העיצוב כיום. הספוטים מאירים אף הם את החלל באופן ממוקד, כשהגמישות כאן היא בהזזה שלהם בהתאם למקום שמעוניינים להאיר. לרוב נתלים הספוטים על ידי מסילה, אם כי יש שבוחרים בספוטים במיקום קבוע בחלל.

כמה זה עולה?

בהתאם לאבחנות הדי רבות שעשינו כאן, ברור שניסיון לספק תשובה חד משמעית לגבי העלות של תאורה לבית נידון לכישלון – צריך להתבונן הן בסוג הנורה, הן בגוף התאורה ובמיקומו והן בצורך שיכול להיות קיים לפעמים להתקנה או לפעולות הכנה לקראת השמתם של גופי התאורה. הפתרונות הבסיסיים לא אמורים לעלות יותר מכמה עשרות שקלים (וכך גם רוב הנורות), אבל מנגד תמצאו פתרונות מתקדמים ומעוצבים יותר שמביאים להתייקרות של תג המחיר בהתאם. בדרך כלל גופי תאורה דוגמת אלה שתוארו מעלה יעלו מאות שקלים, אבל המחיר עשוי להתקרב גם לרף ארבעת הספרות. מי שמחפש תאורה מרשימה ומוקפדת במיוחד, עד לרמה של יצירת אמנות עיצובית של ממש (למשל תאורה לבית בעיצוב מיוחד או בייצור אישי), צפוי לשלם על כך יותר. מחיר של אלפי שקלים לתאורה הוא בהחלט בגדר אפשרות שעשויה להתגשם במצב הדברים הזה.

מעודכן ל-04/2019

רכישת דירות, מחירי הדירות, המחיירם – לאן? כל מה שקשור לדירות בישראל הופך לכותרת בעיתונות הכלכלית ובארתים הכלכליים. הדירות זה נושא מאוד חשוב אולי הכי חשוב לעמישראל – גם לכאלו שיש להם דירה ובטח לכאלו שאין להם דירה. אלו שיש להם דירה רוצים לדעת מה "השווי" שלהם, אלו שאין להם רוצים לדעת איפה הם יוכלו לקנות? כמה זה יעלה? כמה משכנתא הם יצטרכו לקחת ועוד.

בשנים האחרונות הדירות מככבות בכותרות בגלל המחירים הגבוהים והלא כל כך הגיוניים לכאורה של נכסי הנדל"ן. מעבר למורכבות הכלכלית של ביצוע עסקת נדל"ן בתנאים האלה, עולה חשש שהעסקה לא תצא לפועל עקב נסיבות שלא תלויות ברוכש – ולכן תכניס אותו לבור כלכלי שקשה עד בלתי אפשרי לצאת ממנו. תארו לכם מצב שהצלחתם לקנות דירה, וזה ממש לא פשוט – גייסתתם כסף מההורים, לקחתם משכנתא גדולה, ואופס – הקבלן ברח לכם. בעבר זה קרה, כיום (בעקבות ניסיון – בעיקר מקרה חפציבה), הסיכוי שזה יקרה קטן ביותר.

החוק הישראלי מעניק הגנה מסוגים שונים לרוכשי הדירות, כשאחד האמצעים המרכזיים בהקשר הזה הוא ערבות חוק מכר. אז האם נמצא הדבר שיספק לכם מידה מסוימת של שקט נפשי בעת ביצוע עסקת נדל"ן?

ערבות חוק מכר: קווים לדמותה

ערבות חוק מכר היא ערבות בנקאית מטעם מבצע פרויקט הנדל"ן, שאמורה לשמש על תקן ביטוח לכסף שהרוכשים מעבירים לדירה עד הרגע בו העסקה מתקדמת לשלבים המרכזיים שלה – רגע הרישום של הערת האזהרה או לחלופין המועד בו נחתם הסכם החכירה בןי רוכש הדירה לבין מנהל מקרקעי ישראל (כאשר מדובר בקרקע בחכירה). הערבות תיכנס לתמונה כאשר הדירה לא תימסר למי ששילם עליה ממיטב כספו, כך שיהיה ביטוח אם הפרויקט לא ייצא לפועל עקב נסיבות כלכליות או אפילו מעשי מרמה – כך למשל המקרה הידוע לשמצה של חברת "חפציבה", שבעליה נעלמו עם הכסף של ה"רוכשים" והותירו אותם בבעיה לא פשוטה, בהיעדר ערבויות או יכולת להחזיר אליהם את הכסף שנגנז. פרשה זו נחשבת לקו פרשת המים מבחינת ההתחייבויות של היזם או מוכר הנכס כלפי רוכשיו.

עוד בנושא מדריכי דירה ומשכנתא

בנוסח הנוכחי שלה, משמעות הערבות היא שהגבול העליון של התשלום שניתן להעביר לקבלן או למוכר הדירה במעמד החתימה על החוזה הוא 7% מגובה העסקה, כאשר הכסף ששולם צריך להישמר אצל עורך דין נוטריון. הקבלן יכול לדרוש כספים בשיעור גבוה יותר בשלב הזה, אבל מעל ל-7% הוא חייב לבטח את הכספים באופן מוחלט. את הערבות יש להעביר למוכר תוך פרק זמן של עד שבועיים ימים מהמועד בו קיבל הצד המוכר את התשלום.

העברת הכספים לחזקתו של המוכר יכולה להיעשות רק עם רישום הערת אזהרה או הענקת בטוח מסוג אחר לרוכש (במקרים אלה יש להשיב לקבלן את הערבות שנתן). שימו לב שסוג הבטוחה שמעמידים משפיעה על פרישת התשלומים: כאשר בטוחה היא ערבות בנקאית או לחלופין פוליסת ביטוח, התשלומים לא אמורים להיות מושפעים מקצב ההתקדמות של פרויקט הנדל"ן. ערובות מסוג אחר כן תהיינה צמודות לקצב ההתקדמות של הפרויקט.

עדיין: המענה של ערבות חוק המכר אינו מושלם

ערבות חוק מכר מעניקה סוג מסוים של הגנה עבור הרוכשים בביצוע העסקה הגדולה והמשמעותית ביותר של חייהם, אבל ההגנה הזו אינה מוחלטת. הסיבה היא שהערבות עצמה היא מעט מוגבלת ולא מתייחסת לכל התרחישים האפשריים, או אם תרצו – לכל ההוצאות הצפויות כאשר משהו בפרויקט משתבש.

ערבות חוק המכר, וחוק המכר בכלל, אינם מעניקים התייחסות לשאלת המועד בו הדירה מועברת לרשות הרוכשים או לגבי קצב ההתקדמות של הפרויקט. לכן אין כאן התייחסות לנזקים הכלכליים והאחרים שמאפיינים עיכובים מהסוג הזה: הוצאות עבור פינוי הדירה, מעבר למגורים בשכירות עד שהפרויקט יהיה מוכן וכן הלאה. במילים אחרות: עיכוב בלוח הזמנים של הפרויקט, אפילו עיכוב משמעותי של חודשים או שנים, לא מהווה מבחינת החוק עילה מספקת לתשלום של ערבות חוק המכר מצידו.

מימוש ערבות על פי חוק המכר

השאיפה של רוכשי הדירה היא כמובן שהערבות שהם מקבלים על פי חוק המכר תישאר על הנייר, מה שיעיד בדרך כלל על כך שהפרויקט מתקדם בקצב שציפו (ושהמוכר אכן עומד בדרישות הבסיסיות של האמינות). אלא שבמציאות שלנו בהחלט עלול להיות פער לא קטן בין הרצוי לבין המצוי, שמביא לכך שערבות חוק המכר כן יכולה להיות ממומשת. התרחישים העיקריים שיכולים להביא למימוש הערבית ניתן למנות פירוק/כינוס נכסים של החברה המוכרת או מבצעת את הפרויקט, מצבים של הקפאת הליכים (החוק מגדיר שבמקרה של שותפות מספיק שחברה אחת מבין השותפות תיקלע להקפאת הליכים כדי שיהיה "קייס" לממש את הערבות).

יש לציין כי מימוש ערבות חוק המכר אינו בהכרח תהליך פשוט. אם פונים לבנק שמלווה את הפרויקט או לגורם אחר כדי לממש את הערבות, נתקלים לרוב בבקשה חד משמעית: לצרף עותקים של פסק הדין או ההחלטה השיפוטית המצביעה על כך שיש לממש את ערבות חוק המכר במקרה הנתון, בהתאם לאחד התנאים למימוש. המשמעות היא שמימוש הערבות כרוך בחלק מהמקרים בהליך בירוקרטי או משפטי שיש לעבור, מה שמביא לכך שהוא מתארך ומסתעף עבור הצדדים המעורבים. בהתאם לנקודות שהעלינו מעלה, גם כאן אין התייחסות לדחייה של התהליך ולעלויות הכרוכות עבור רוכשי הדירה כתוצאה מכך (מה גם שהחוק לא מעניק פתרון כספי לעלויות של הליכים משפטיים מהסוג הזה).

שאלה שעולה בהרבה מקרים היא מה עושים כאשר יש חוסר התאמה בין מה שהלקוח חשב שהוא רוכש לבין מה שהוא קיבל בפועל. אין כאן תשובה חד משמעית, אם כי נראה שהנטייה של בתי המשפט היא לא לאפשר לממש את ערבות חוק המכר במקרה של אי התאמה מהסוג הזה. הדבר לא אומר שאין מה לעשות מול אותו גורם, רק שהטקטיקות שננקטות בדרך כלל לא תהיינה מימוש של הערבות.

המורכבות של ערבות חוק מכר

ערבות חוק מכר מכניסה אותנו לעולם רחב שלא בהכרח יהיה ברור לאזרח הממוצע, גם זה שנחוש לדעת הכל על הליך הרכישה של הדירה לפני שהוא קופץ למי הנדל"ן העמוקים מאד. בעבר היו גרסאות שונות של ערבויות על פי חוק המכר, שהשתנו בין החברות ולפעמים גם בין פרויקט לפרויקט. בשנת 2011 הפכו לתקפות תקנות שמגדירות פחות או יותר את נוסחה של הערבות הבנקאית, כשהמסמך שפועלים על פיו נמצא כאן. לכן חשוב לעבור על ההסכם המתגבש לפרטי פרטים ולראות את ההתייחסות  של הגורמים עימם מתנהלים ביחס לשאלת הערבות. יש לציין שלא קיימת כיום אופציה להעביר את ערבות חוק המכר בין קונים. מי שקונה דירה אבל לאחר מכן מוכר אותה לאחרים, אינו יכול להעביר עם המכירה את ערבות חוק המכר.

יש כיום חוזים רבים שמעמידים מלכודות שונות עבור רוכשי הדירה, חלקם מנצלים את חוסר הידע. במצבים אחרים הקבלן עלול לדרוש מהרוכש להמציא את ערבות חוק המכר, מה שאינו תקף מבחינה חוקית: האחריות כאן חלה אך ורק על הגורם שמוכר את הנכס – לכן בקשה מהסוג הזה צריכה להדליק אצלכם לא מעט נורות אזהרה. המלצה מועילה לכן יכולה להיות לחתום על החוזה רק לאחר שמקבלים ייעוץ נקודתי או אפילו סיוע מלא של עורך דין הבקיא בתחום הנדל"ן. עם  או בלי קשר לערבות, מומלץ לחתום על הסכם תשלומים לקבלן או למוכר שישמור את הזכויות שלכם – על התשלומים להיות בפריסה הגיונית והוגנת מבחינתם, על פי השלבים הספציפיים של ביצוע הפרויקט ובהתאם לעמידה של הקבלן בהתחייבויות.

כאשר הקבלן אינו מעמיד ערבות חוק מכר, מסיבה זו או אחרת, מומלץ שלא להתקדם עם העסקה. רצוי במקרים האלה להגיש נגד אותו קבלן תלונה אצל הממונה על חוק המכר. את התלונה אפשר להגיש גם בעילום שם. אם מחליטים לפעול במקביל נגד הקבלן בזירה המשפטית, צריך למסור על כך הודעה לממונה על חוק המכר, שיחליט האם להמשיך עם התלונה שהוגשו או להפסיק אותה ולהעביר את הכדור לשדה המשחק המשפטי בלבד.

רכישת דירה מקבלן

רכישת דירה יד שנייה – כל מה שצריך לדעת

יועץ משכנתא

 

מעודכן ל-03/2019

האם לשכור משרד? האם לשכור חללי עבודה? מה זה בעצם חלל עבודה? לכמה אנשים זה יכול להספיק? מה היתרונות והחסרונות

למעט אחוז מסוים קטן יחסית של נותני שירותים שיכול לעבוד מהבית, רוב העסקים זקוקים למקום חיצוני בו הם יוכלו לקיים פגישות, להציע את מרכולתם ולהתנהל בצורה שוטפת. הפתרון של השכרת משרדים הופך למובן מאליו בהרבה מאד מקרים, והוא מכניס אותנו לעולם רחב מאד. אבל האם צריך לשכור משרדים לתקופה של שנים או אפילו חודשים? זה אפשרי, אבל גם ניתן לבחור בפרקי זמן קצרים הרבה יותר של מספר ימים או אפילו מספר שעות. כאן בדיוק אנחנו מתחילים לדבר על חללי העבודה המשותפים ועל פתרונות שהפכו לפופולאריים מאד בשנים האחרונות.

אז למה לשכור משרדים?

השכרת חללי משרדים היא פתרון שמתאים מאד להרבה מאד עסקים. היתרון המשמעותי הראשון של ההשכרה הוא שהיא מפשטת בצורה משמעותית את התהליכים מבחינתם של בעלי העסק. הם לא צריכים לרכוש משרד מ-א' ועד ת' (המחיר הדרוש על כך עומד על כמה מאות אלפי שקלים לפחות) ובדרך כלל גם לא לדאוג לאבזור ולריהוט של המשרדים. חלק מהמשרדים מגיעים עם רוב התשתיות שהעסק הממוצע זקוק להן, למשל ריהוט משרדי על סוגיו, מכשירי חשמל חיוניים או אפילו שירותים נלווים שהעסק יכול להזמין תמורת תוספת תשלום – שירותי מזכירות לדוגמא. המשמעות היא שהעסק יכול לשמור על שגרת הפעילות שלו עם מינימום מאמצים, כל עוד הוא מוצא משרד המתאים כמו כפפה ליד לצרכים הנקודתיים שלו. כן מומלץ לראות מה כולל המשרד, אבל בהרבה מקרים תגלו שזה בדיוק מה שאתם צריכים (ואפילו מעבר). ברשת WeWork לחללי עבודה משותפים (Open Spaces) יש לדוגמא חיבור מהיר לאינטרנט, ריהוט משרדי על סוגיו (כסאות, שולחנות, מנורות שולחן), מכונת צילום/סריקה/הדפסה אחת לפחות בקומה, כיבוד קל ללא תשלום נוסף, תאי טלפון לשיחות פרטיות ועוד.

השכרת משרדים לפרקי זמן קצרים יחסית (בהמשך נרחיב על הנקודה הזו) מתאימה לעסקים הזקוקים לגמישות, או אם תרצו לפתרונות נקודתיים. אם יש עסק שההתנהלות שלו לרוב היא מהבית, אבל כן זקוק למשרדים "כהלכתם" אחת למספר שבועות, יוכל לבחור בהשכרת משרדים לפרק זמן קצר. אסור לשכוח שעבור אותם עסקים השכרה של משרדים ב"משרה מלאה" תביא להוצאות כלכליות גבוהות מאד, ובעיקר לא הכרחיות: אין הרבה הגדרות ברורות יותר לבזבוז כספים מאשר השכרה חודשית של משרד שמאויש רק מספר ימים בודדים בכל חודש.

עוד בנושא משרדים

מן העבר השני, ברור שגם להשכרה נקודתית של שטחי משרדים יש חסרונות משלה. העסק כן זקוק בהרבה מקרים לפריטים ולחפצים המותאמים לו אישית, שיהיו חסרים במשרד המושכר או לכל הפחות יצריכו מאמצים שונים בהעברה שלהם אליו. עסק הפועל במשרד שאינו קבוע עלול להיתקל בקשיים לגייס לקוחות קבועים, כשבעיה נוספת היא שקהל היעד הפוטנציאלי לא בהכרח יכיר את העסק.

השאלה העיקרית: מה המחיר שמשלמים?

השכרת שטחי משרדים תלויה בשורה ארוכה של פרמטרים הנוגעים להם. זה מתחיל כמובן עם הגודל של המשרד (מחושב במטרים רבועים), שלפעמים המחיר נקבע על פיו ישירות ולפעמים החישוב של הגודל נעשה לפני שנמסר המחיר הסופי הדרוש מהלקוחות.

מיותר לציין שככל המשרד גדול יותר כך המחיר שלו צפוי לעלות כלפי מעלה. מחיר סביר של משרד בסיסי (ללא אבזור יוצא מן הכלל) יכול להגיע לסביבות 100 שקלים למטר, כאשר מחיר של משרד ייצוגי ומאובזר יותר יהיה יקר בכמה עשרות שקלים למ"ר. המחיר בחודש יהיה כמה אלפי שקלים, אם כי משרדים מאובזרים ויוקרתיים יכולים להגיע גם לכ-5,000 שקלים ומעלה. כמובן שהמיקום של המשרד צפוי להשפיע על המחיר שלו: אזור דוגמת רמת החייל יהיה יקר יותר מאשר אזור דרום תל אביב או רחוב המסגר. מבחינה גיאוגרפית אפשר לראות שהמחירים בערי המרכז יכולים להיות יקרים יותר מאשר ערי ויישובי הפריפריה, אם כי זהו לא מדע מדויק.

שימו לב שכיום לא מוצעים רק משרדים. חיפוש קצר באינטרנט יאפשר לכם להיחשף ללא מעט הסדרים שבמסגרתם מוצע חלל עבודה, מאולתר או לא, במחירים שהם נוחים יותר. כך למשל בספריה של תל אביב ברחוב אחד העם, בקומה השביעית של מגדל שלום, יש מרכז יזמות הכולל חלל כתיבה, סלון וחדר ישיבות במחיר שמתחיל מכ-400 שקלים לחודש. באותה עיר תמצאו בית קפה בשם מיזנטרופ שמציע קונספט מעניין של קפה בחינם וישיבה בתשלום – המחירים מתחילים מכ-400 שקלים לחודש.

מעבר להשכרה חודשית של משרדים, יש כיום פתרונות גמישים הרבה יותר. כך למשל תוכלו לשכור משרדים ליום אחד, כאשר המחיר צפוי לעמוד על כמה מאות שקלים (מחיר סביר הוא כ-300-500 שקלים). אופציה אחרת היא להשכיר משרד בתשלום פר שעה, שיעמוד במקרה הזה על משהו כמו 50-100 שקל לשעה. כמובן שאתם לא חייבים לשכור את המשרד כולו, אלא יכולים לשכור חלל עבודה פתוח בו תעבדו לצד אנשים אחרים. חללים אלה, ביניהם Wework, נחשבים ללהיט של ממש בעולם וגם בישראל, בה הביטוי המובהק ביותר שלהם נמצא בתל אביב. החללים הפתוחים מתאימים לעסקים או לעצמאים אשר מעוניינים לצאת מהבית שלהם ולעבוד מדי פעם (או אפילו תמיד) בסביבה חיצונית שתאפשר להם לפגוש אנשים, לפתח קשרים, לעבוד באווירה תוססת וגם לנשום אוויר. בחלק מהמתחמים האלה נרקמים קשרים עסקים או מתבצעים סיעורי מוחות שעשויים להביא לכך שעבודתו של כל פרט הפועל במתחם תוכל להיות פשוט טובה יותר.

הפתרון: בדיקה מוקדמת והשוואת מחירים

מתחמי עבודה משותפים – השוואת מחירים; מיקום, יתרונות וחסרונות

המשרדים השונים נבדלים ביניהם לא רק במפרט הטכני אלא גם (או אפילו בעיקר) בשאלת המחיר. כמו בהרבה תחומים אחרים, גם במקרה של השכרת משרדים אין תחליף לביצוע מספר בדיקות מקדימות במטרה לדעת מה כדאי ומה משתלם עבור העסק. החדשות הטובות הן שהאינטרנט נמצא כאן כדי להפוך את החיים שלנו לפשוטים יותר. באתרים שונים באינטרנט תוכלו למצוא דוגמאות למחירונים סבירים של השכרת משרדים, בהתאם לתרחישים השונים – כך לדוגמא המחירון של דפי זהב בתחום. הבעיה היא שהמחירונים האלה נוטים להיות כלליים וגם לא תמיד מדויקים, כך שאתם צריכים לראות מי עומד מאחורי המחירון ועד כמה הוא מעודכן. יש שיטענו שהמחירונים הכלליים מתאימים בעיקר למי שרוצה לקבל מידע כללי על הנעשה בשדה המשחק, וזה הגיוני כי לרוב אין ירידה לרזולוציות קטנות מדי.

הפופולאריות של השכרת משרדים ושטחי משרדים הביאה לפתיחת אתרים המבצעים את ההשוואה עבור הלקוח באופן אקטיבי, על פי הנתונים המועברים מהחברות הרלוונטיות עצמן. אתר Spacing לדוגמא נחשב לאחד הבולטים שיש בתחום. הוא מבצע השוואה של משרדים וחללי עבודה בלוקיישנים שונים בישראל (תל אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון, הרצליה, רמת גן, באר שבע ועוד), ומאפשר להגדיר את החיפוש על פי פרמטרים דוגמת אזור, הרשת המתפעלת (לא רק ווי וורק אלא גם מרקספייס, ריג'ס, אורבן פלייס ואחרים), העזרים והתשתיות שיש במקום, משך ההשכרה, המזון והשתייה המוצעים, שעות הפעילות וכן הלאה. לגבי כל מקום ניתן לראות מהם המחירים הצפויים – גם כאן אם תיתקלו בהצעות נוסח "החל מ..", כך שחשוב לראות מה יהיה המחיר בפועל –  לצד תמונות ודירוגים של גולשים. לדעתנו מדובר בכלי יעיל מאד שיכול לקרב אתכם מאד לעבר מציאת משרד שלא רק מתאים לכם, אלא גם יגיע עם תג מחיר אטרקטיבי יחסית.

מתחמי עבודה משותפים – השוואת מחירים; מיקום, יתרונות וחסרונות

מתחמי עבודה – גימיק או דרך חדשה?

מחשבונים פופולריים

מדד חודש יולי ירד ב-0.1% בדומה להערכות הכלכלנים.

למחשבון מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן בחודש יולי ירד ב-0.1% בהמשך לירידה של 0.7% בחודש הקודם. ומכאן שלמרות הציפייה שהמדד השנה יהיה חיובי בשיעור של כ-1% ומעלה, זה לא הולך לקרות (כנראה). קצב העלייה במדד המחירים היא סביב האפס, כאשר הכלכלנים מעריכים שגם ב-12 החודשים הקרובים המדד לא יעלה בצורה משמעותית – מתחת ל-1%.

ואם כך, עולה שאלה מאוד פשוטה – למה בנק ישראל מתעקש להותיר את תוואי האינפלציה (טווח מדד המחירים לצרכן) על 1% עד 3% בשנה. כבר שנים רבות שהמדד נמוך משמעותית מהיעד הזה, כשבשנתיים האחרונות המדד היה שלילי.

לאחרונה פרסם בנק ישראל מחקר שלפיו אחד מהגורמים למדד הנמוך הוא הייבוא הזול, לרבות הייבוא העצמי. אנשים פשוט קונים דרך האינטרנט עם מכס זול במיוחד ובמחירים נמוכים מאוד, וזה חוסך להם עשרות אחוזים ביחס למחירי המוצרים של החברות המקומיות

עוד בנושא חדשות

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים בחודש יולי עלה ב0.2%. גם בחודש יוני עלה המדד ב-0.2%

 למחשבון מדד תשומות הבנייה

הרחבה בהמשך

 

מדד תשומות הבנייה  מחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדד תשומות הבנייה למגורים מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.  נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים,  החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה,  לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

עוד בנושא חדשות

משקלות המדד  מבוססים על ממצאי סקר הוצאות בבניית בנייני מגורים שנערך בשנת 2003.  בסקר נחקר הרכב התשומות של כ-125 פרוייקטים שבנייתם החלה בספטמבר 1998 ונסתיימה עד סוף ספטמבר 2002.

מדגם מוצרים ושיטת איסוף מחירים  – במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים.  מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ.  המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.

עד כאן, ההגדרות והשיטה; ובקצרה – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.

מדד תשומות הבנייה – עולה (לרוב) יותר מדד המחירים לצרכן

מדד מחירי תשומות הבנייה עלה בשנת 2011  ב-3.7% גבוה משמעותית מהעלייה במדד המחירים לצרכן שהסתכמה ב-2.2%; מדד תשומות הבנייה בשנת 2012 עלה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; מדד תשומות הבנייה ב-2013 עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8%; בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016  נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה  למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

כפל ביטוחים זה פשוט חבל – כפל ביטוחים שאתם משלמים כפול ובמקרה הצורך לא תקבלו כפול, זה פשוט בזבוז כסף. יש ביטוחים כפולים שאתם משלמים יותר אבל בזמן שתצטרכו תקבלו יותר, וזה עוד איכשהו בסדר – יש ביטוחי חיים רבים כאלו. אבל בביטוח בריאות, יש פעמים רבות חפיפה וכפל שגורם לכם לזרוק כסף – הנה סרטו של משרד האוצר, איך תעלו על כפל הביטוחים הזה  ואיך תחסכו סכום לא מבוטל

 

מעודכן ל-10/2022

סאבלט – מה זה בעצם? האם זה פופולארי? לכמה זמן הוא תקף? וכל מה שצריך לדעת על סאבלט

סביר להניח שגם מי שאינו מומחה לתחום הנדל"ן נתקל במילה "סאבלט" פעמים רבות, או אפילו חשב לסבלט דירה בעצמו. עבור אותם אנשים וגם אלה שעוד לא ממש השקיעו מחשבה בנושא הסאבלט, מכל אחד מצידי המתרס, החלטנו להכין את המדריך הנוכחי. הוא יסיר לכם חלק מסימני השאלה שצפויים להיות לכם ביחס לנושא וגם יאפשר לכם לדעת מהם היתרונות וגם החסרונות שלו.

אז מה זה בכלל סאבלט?

סאבלט, או בשמו העברי שכירות משנה, ניתן לאפיין במספר דרכים. ברמה הכללית זה יהיה מצב בו שוכר הדירה משכיר את הדירה בעצמו לאדם אחר, לרוב כמובן באישורו של בעל הנכס (המשכיר הראשוני). המאפיין המרכזי השני הוא שסאבלט מעצם ההגדרה שלו נוטה להיות לפרקי זמן קצרים מאוד, אפילו של מספר ימים. יכול להיות שההשכרה תהיה למשך תקופה ארוכה יותר, נניח שבועות או חודשים בודדים, אבל אנחנו כן מתייחסים לטווח קצר יחסית. אגב, נהוג להשתמש במונח סאבלט גם במצבים שבהם רוכשים דירה במיוחד למטרות השקעה – השכרה שלה לטווח קצר, בהנחה שהרווח שניתן לקבל עליה גבוה ביחס להשכרות לטווח ארוך יותר. עם זאת, אנחנו ניצמד במדריך הזה למצב הקלאסי של שכירות משנה כפי שהוגדרה מעלה, מכיוון שהוא מבטא לדעתנו בצורה מלאה יותר את המונח סאבלט.

בהתאם להגדרה הזו אפשר להסיק מהם המצבים ששכירות משנה נפוצה בהם. האינטרס העיקרי של המשכיר ששוכר את הדירה הוא כלכלי: בתרחיש המקובל הוא עוזב את הדירה לפרק זמן מסוים במהלך תקופת ההסכם, החל מטיול בחו"ל ועד לרילוקיישן של מספר חודשים, אבל רוצה לחזור אליה בתום אותה תקופה. מה שהוא רוצה אפילו יותר הוא שמישהו אחר יממן את השכירות שלו, במטרה שלא לשלם יותר (או אפילו פעמיים, אם הוא עבר לדירה אחרת). הוא מוצא מישהו שישכור את הדירה במקומו, והאחרון הוא שאחראי על התשלומים לבעל הדירה. המשמעות היא שהמשכיר ששוכר את הדירה יכול להימנע מתשלום של כמה אלפי שקלים ולהעניק את ה"סמכות" לצד אחר.

עוד בנושא מדריכי דירה ומשכנתא

כמובן שהרצון בסאבלט יכול להיות של בעל הדירה לא פחות מאשר של השוכר, אבל נראה שהכל תלוי במאפייני הנכס ובתנאים המופיעים בו ביחס לסוגיית עזיבת הדירה. אם בעל הדירה עלול להפסיד כסף אם היא נשארת ריקה, יכול מאוד להיות שהוא ייקח חלק אקטיבי במציאת השוכרים החדשים. מן העבר השני של המשוואה יש תרחישים רבים בהם בעל הדירה מתנגד לשכירות משנה, כאשר אפשר להבין את הסיבות שעומדות מאחוריו. לא מעט משוכרי הדירות משכירים את הדירה שלהם רק לאחר שהם בוחנים את מאפייני הדיירים הפוטנציאליים בזכוכית מגדלת. הם יחששו משוכרים לא איכותיים, כי הבחינה שלהם על ידי המשכיר צפויה להיות מינימלית עד בלתי קיימת. דאגה אחרת של בעל הנכס היא ששוכרים המגיעים לפרק זמן קצר לא בהכרח "יתאמצו" לשמור על הדירה, ועלולים לגרום בה לנזקים. לכן חשוב מצידם של המשכיר והשוכר גם יחד להתייחס מראש לנושא במסגרת הסכם השכירות.

המגמה: שוק הסאבלטים רותח

כמו שרמזנו למעלה, בשנים האחרונות אנחנו נתקלים ביותר ויותר מודעות סאבלט. כמו הרבה דברים אחרים בעולם, אחד הגורמים העיקריים לשינוי הוא – ניחשתם נכון – האינטרנט. אתרי השכירויות למיניהם, בעיקר Airbnb, הפכו לפופולאריים ומפשטים מאוד את התהליך בין המשכיר לבין השוכרים, בלי קשר לשאלת הסאבלט. יש גם אפליקציות המיועדות למטרה הזו בדיוק, כולל אפשרות של איתור דירות להשכרה קצרת טווח הנמצאות סמוך למיקומו של המשתמש (פתרון טוב לספונטנים, אם כי לא לכולם זה מתאים). עם הזמן החלו להיפתח קבוצות רבות בפייסבוק העוסקות בתחום ומציעות מודעות מגוונות בכל חלקי הארץ – אם כי מיותר אולי לציין שבירת הסבלוטים הבלתי מעורערת של מדינת ישראל היא כמובן תל אביב, בעיקר עקב הביקוש העצום בה לדירות שכורות בכל רגע נתון. לפני מספר שנים פורסם לראיה שבאתר Airbnb, משהו כמו 75% מההזמנות שנעשו בישראל היו לתל אביב.

המודעות האלה פונות לישראלים שזקוקים לפתרון דיור למשך תקופה קצרה אבל במידה לא מבוטלת גם לתיירים, שיודעים שלינה בדירה שכורה יכולה להיות עבורם זולה יותר מאשר בית מלון או צימר. העובדה שהממשקים של אתרי ההשכרות הם (גם) באנגלית מהווה יתרון משמעותי, שמקל עוד יותר על יצירת הקשרים בין השוכר לבין המשכיר.

בכל אחד מהמקרים, כאשר החיבור נעשה יותר פשוט ויותר מהיר, וגם מצריך מינימום מאמץ מצידם של המעורבים, ברור שיהיו יותר נסיונות בהקשר הזה. מישהו ששוכר דירה טס לשבועיים בחו"ל? הוא צפוי לפרסם מודעה או פוסט – זה לוקח לא יותר מכמה דקות – ולנסות את מזלו במציאת שוכרים ש"יממנו" עבורו את שכר הדירה בתקופה שבה הוא לא נמצא בארץ. גם כאלו שבחגים נמצאים אצל ההורים או בחופשה, מסבלטים את הדירה שלהם ומרוויחים כסף. הכסף הזה יכול להיות שקול לעלות החופשה. דירה ממוצעת בתל אביב בחודשי הקיץ יכולה לייצר לבעלים שלה 500-800 שקל ביום, תלוי בתקופת הסבלוט. זו דרך מצוינת להשלמת הכנסה וחיסכון.

כמה זה עולה?

הסכום שהמסבלט דורש מהשוכר ה"חדש" לא בהכרח עולה בקנה אחד עם שכר הדירה שהוא משלם לבעל הנכס. כאן בדיוק אפשר להתחיל לדבר על סאבלט במונחים של "השקעה". כך למשל המסבלט עשוי לדרוש סכום גבוה ממה שהוא אמור לשלם בפועל, במטרה לעשות רווח של כמה מאות שקלים: יכול להיות שהוא לא יגיד לצד השוכר כמה בדיוק הוא משולם, ויכול להיות שכן אבל פשוט יסביר מדוע המחיר של השוכר אמור להיות גבוה יותר בגלל שמדובר בתקופה קצרה, בגלל שהבעלים של הנכס לוקח כאן סיכון וכן הלאה.

מיותר לציין שבתחום הזה יש קומבינות שמטרתן אחת: לעשות כסף על חשבון השוכרים העתידיים או אפילו בעל הנכס. מעבר לבקשה שכר דירה גבוה ממה שמשלמים, יש אנשים שמחליטים לסאבלט חלקים בדירה שלא אמורים להיות מושכרים, פעמים רבות בלי ידיעתו של בעל הנכס (הם גם עשויים לחתום על החוזה מול השוכרים החדשים במקום בעל הדירה): השוכר עלול לסגור חדר מסוים בדירה, להכניס אליו אנשים בלי ידיעת בעל הנכס ולגבות על כך תשלום לא פרופרציונלי. האינטרנט מלא בסיפורים על אנשים ששוכרים דירה ב-5,000-6,000 שקל אבל משכירים אותה לאחר או לאחרים בסכום הגבוה מכך פי שניים או שלושה, וגם על שוכרים סדרתיים של יותר מנכס אחד. לא בכל המקרים באמת מדובר במניעים שליליים או בקומבינות, יש להדגיש, כי ייתכנו מקרים בהם ההשכרה וגם ההתייקרות של המחיר הן לגיטימיות לחלוטין.

כמובן שגם המצב ההפוך, בו מסבלטים את הדירה תמורת מחיר הנמוך משכר הדירה החודשי שלה, הוא בהחלט אפשרי. בהרבה מקרים הסיבה היא שהאנשים שעוזבים את הדירה מתקשים למצוא שוכרים שיחליפו אותם, עקב העובדה שההצעה אינה אטרקטיבית או בגלל לוח זמנים צפוף. הם מחפשים בנרות מישהו שייקח את מקומם בדירה, הם עשויים "להוזיל" את מחיר שכר הדירה כדי למשוך כמה שיותר אנשים – ממש כמו אותם דילים בדקה ה-90 בבתי המלון שיגלמו הנחות של עשרות אחוזים, אם לוקחים דוגמא אחת מני רבות. במקרה הזה אמנם "מפסידים" כמה מאות שקלים כי עדיין יש פער בין שכר הדירה שמשלם השוכר הראשוני לזה שמשלם השוכר המשני, אבל הפער הזה הוא "כסף קטן" לעומת המצב בו כל התשלום של שכר הדירה נשאר אצל השוכר הראשוני. נקודה מעניינת נוספת היא שהסאבלט לא חייב להתייחס לכל נכס המגורים. חלק משמעותי מהמודעות המפורסמות כיום עוסקות בחלקים ספציפיים מהדירה, למשל חדר או אפילו סלון. יצא לנו להיתקל במקרים בהם המחיר הנמוך יחסית של שכר הדירה נגרם עקב חובות שונות שהשאיר המסבלט למי שמחליף את מקומו בדירה, לדוגמא טיפול בכלב או בחתול. זה הרבה יותר נפוץ ממה שאתם חושבים: חשבו למשל על צעיר שטס לחו"ל אבל לא יכול או רוצה לקחת איתו את חיית המחמד שלו, מן הסתם.

למה חשוב לשים לב?

ההמלצה שלנו היא להתנהל על פי הכללים היבשים בשדה המשחק של השכירויות. מי שרוצה לסאבלט נכס שהוא משכיר, צריך לבדוק זאת קודם כל מול בעל הדירה, וכמובן שגם מול חוזה השכירות. ברוב החוזים בישראל, אפילו הסטנדרטיים, יש התייחסות לנושא של שכירות משנה שהיא ברורה: אסור לבצע סאבלט של הדירה, או לכל הפחות אסור לעשות זאת בלי לקבל אישור מפורש של בעל הדירה (לפעמים רק אחרי שהוא פוגש פנים מול פנים את השוכרים החדשים). מי שאינו מערב את בעל הדירה אמנם יכול לעשות כסף על חשבונו, אבל מנגד הוא מסתכן בהפרה של החוזה שעלולה להביא לתביעה כספית נגדו בעתיד על ידי המשכיר/בעל הנכס.

זכויות של שוכרי הדירות 

ובכן אם אתם שוכרים דירה, חשוב שתשימו לב. במידה ואתם לא יודעים כמה כסף ניתן לגבות מכם כפיקדון, מי אמון על תיקון הליקויים בבית, מהם התשלומים שאסור לגבות מכם ואפילו אם אתם שוקלים לסבלט את הבית בזמן החופשה, זה הזמן ללמוד. פורטל 'שוכרי דירות' חדש וחינמי ב'כל זכות' ריכז עבורכם את כל המידע בנושא – מתשלום על דמי תיווך ועד להארכה על העניין ולא חייבים עורך דין מומחה שיסביר לכם. יש לכם זכויות שעליהן כתבנו במדריכים השונים (לרבות כאן וכאן).

בין יתר הזכויות של השוכרים (ומדובר בתקנה חדשה) – אסור לדרוש מהשוכר תשלום עבור דמי תיווך אם המתווך פעל מטעם בעל הבית. גם בהסדרת סכום הערובה ישנו חידוש והוא הגבלת הסכום שמותר לבעל הבית לדרוש מהשוכר. במידה ובעל הדירה מבקש מהשוכר ערובה שכרוכה בהוצאה כספית כמו ערבות בנקאית או מזומן, סכום הערובה לא יעלה על שכר דירה של שלושה חודשים או של שליש מתקופת השכירות, הנמוך מבניהם". ויש כאמור זכויות נוספות.

מדריך לשוכר דירה לטווח קצר

מדד שכר הדירה

מדריך למשכיר דירה