הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: אלחנן בריסק
הבורסה בתל אביב משיקה מדד חדש – TopNew30 – אשר יאגד בתוכו את 30 החברות הגדולות שנרשמו למסחר בבורסה בתל אביב ב-5 השנים האחרונות, בכלל הענפים בבורסה.
ואלה הם מאפייני המדד החדש על פי סימולציה שנערכה ב-22 במרץ:
מספר המניות הצפויות להיכלל במדד – 30
שווי השוק – 80 מיליארד שקל
שווי החזקות הציבור – כ-36 מיליארד שקל
תשואת הרכב המדד מתחילת השנה – כ-12.4%
במדד יש ייצוג למגוון ענפים, בהם חברות מסחר ושירותים (21% מהשווי במדד), טכנולוגיה (22%), אנרגיה נפט וגז (17%), שירותים פיננסיים (18%) ועוד.
בשנה האחרונה נרשמו למסחר קרוב ל-100 חברות חדשות, רובן במסגרת הנפקות ראשוניות, יותר מבכל העשור שקדם לכך, כולל שתי חברות שנרשמו ברישום כפול.
המדד יהווה מכשיר השקעתי חדש אשר יאפשר השקעה בחברות חדשות באופן מבוזר והוא בעל יתרונות לא מבוטלים. בין היתר המדד יהווה מכשיר השקעה משלים להשתתפות בהנפקות ויאפשר לציבור להשקיע בחברות החדשות, וזאת תוך פיזור הסיכון הכרוך בהשקעה כזו.
ביוני האחרון הנהיגה הבורסה שיטה חדשה לחישוב שער הבסיס, המאפשר מדידה משופרת של ביצועי החברות בהנפקות מבלי להחמיץ את תשואת היום הראשון ותוך התחשבות במבנה חבילת ההנפקה. שיטת ההנפקות הרווחת של הצעה לא אחידה אינה מותירה די החזקות לציבור, דבר שכן יתאפשר באמצעות השקעה במדד החדש.
לאחרונה יחידת המחקר של הבורסה אף פרסמה מאמר על כך שהמשקיעים המוסדיים המשקיעים לטווח ארוך הם הרוכשים העיקריים בהנפקות ראשוניות, ולכן המדד החדש יאפשר לציבור הרחב ולמשקיעים לטווח קצר, קרנות נאמנות ומנהלי תיקים, להשקיע בהנפקות באמצעות המדד החדש. זאת ועוד, העדר אנליזה בחלק ניכר מהחברות החדשות מדיר משקיעים מאותן מניות, ולכן המדד החדש יאפשר פיזור ויפחית את הסיכון הכרוך בהשקעה בהנפקות ראשוניות.
מדד הבסיס של המדד ביום השקתו יהיה זהה למדד הבסיס של מדד ת"א-רימון באותו יום. המדד יחושב לפי נוסחת מדד תשואה כוללת ברוטו.
מועד השקת המדד ייקבע בהמשך על בסיס סיום ההיערכות הטכנית.
קרנות מחקות – האם הן עדיפות על השקעה אקטיבית
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. צילום: יונתן בלום
מחירי הדירות לא מפסיקים לעלות, אך העלייה בריבית המשכנתאות ובמיסוי יצמצמו את הביקושים בהמשך השנה. כמו כן, הגידול החד בהתחלות ובאישורי הבנייה תומך בגידול מהיר יותר במלאי הדירות החדשות בשנים הבאות. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין.
לדבריהם, "צוואר בקבוק" מרכזי בשוק הנדל"ן הוא עדיין משך הבנייה שלא מצליח להתאים את עצמו לאור המגבלות בענף (עיכובים מהקורונה/מחסור בעובדים מיומנים/חומרי גלם וכו'), כאשר מספר חודשי הבנייה הממוצע לבניין עדיין גבוה ועומד על 31 חודשים.
האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים – 3.2%
אחרי מדד פברואר שעלה בשיעור חד של 0.7%, העלייה הגבוהה ביותר בפברואר מאז 2002, מעריכים כלכלני הראל כי מדד מרץ יעלה ב-0.7% בעיקר בשל העלייה במחיר הדלק ועלייה עונתית בסעיף הדיור. התחזית שלהם למדד אפריל נעה בין 0.7% ל‑0.9%, והיא תלויה במחיר הנפט שייקבע בשבוע הבא (שיקבע את מחיר הבנזין באפריל). ב-12 המדדים הקרובים צופים בהראל אינפלציה של 3.2%, בהנחה שתתרחש ירידה במחירי הסחורות במחצית השנייה של השנה ותירשם התחזקות קלה של השקל.
הריבית תעלה אבל בקצב מתון
כלכלני הראל סבורים כי ציפיות האינפלציה הגבוהות לצד החלטת הבנק המרכזי בגוש האירו לצמצם את קצב הרכישות והחלטת הבנק המרכזי בארה"ב להעלות את הריבית תומכות בהעלאת ריבית של בנק ישראל בהחלטה הבאה ב-11 באפריל. עם זאת, הם מאמינים שקצב העלאת הריבית בישראל יהיה מתון מהקצב הגלום בשוק ההון על רקע הגירעון הנמוך, החלק הגדול של גורמים חיצוניים (כמו מחירי הנפט) בעליית המחירים והחשש מהתחזקות מחודשת של השקל.
באשר לעולם אומרים בהראל כי נתוני שוק העבודה החזקים לצד האינפלציה הגבוהה בארה"ב הביאו לתחזית אגרסיבית של הפד קדימה – השאלה האם המשך הזעזועים העולמיים בהיצע המהווים מס על הכלכלה יאפשר זאת – נשארת פתוחה.
לדבריהם, לאחר חודשיים של איתותים והכנה הבנק המרכזי בארה"ב העלה את הריבית ברבע נקודת אחוז ל-0.5%-0.25%. בתחזיותיו המעודכנות הבנק צופה העלאה עקבית השנה בכל ישיבה עד לריבית של 1.75%-2% בסוף השנה. במקביל ציין יו"ר הפד ג'רום פאואל שהם יפרסמו בהחלטה הבאה את התוכנית לצמצום המאזן. נתוני שוק העבודה החזקים לצד האינפלציה הגבוהה הביאו לתחזית האגרסיבית קדימה. במבט ל-2023 השווקים מצפים שהריבית תישאר כמעט ללא שינוי ושהכלכלה תאט, כך שהבנק לא יוכל להתמיד בהעלאת הריבית. עליית התוואי העתידי לריבית ממשיכה לבוא לידי ביטוי בריבית למשכנתאות שעלתה לרמתה הגבוהה ביותר זה 3 שנים, דבר שיצמצם בהמשך השנה את הביקושים.
ביטול האג"ח המיועדות צפוי להגדיל את רכיב הנכסים הזרים בתיק של קרנות הפנסיה החדשות. זו המסקנה העיקרית שמעלה בנק ישראל בתיבה מתוך הדוח שלו לשנת 2021 שמתייחסת להשפעה הצפויה של ביטול הרכיב הזה בתיק הקרנות החדשות.
לדברי בנק ישראל, גידול החשיפה לנכסים זרים מציב אתגרים מסוימים הן לגופים המוסדיים, מההיבט של בחירת מכשירי ההשקעה וגידור החשיפה המטבעית, והן מהיבט ההשפעה על שער החליפין.
בתיבה, מתאר בנק ישראל את ההתפתחויות בתחום החיסכון ארוך הטווח לאורך שני העשורים הקודמים, לרבות הרפורמה משנת 2003 שקבעה כי שיעור ההשקעה של קרנות הפנסיה באג"ח מיועדות יצומצם מ-70% ל-30% וחלוקתן לקרנות פנסיה ותיקות, ששיעור האג"ח המיועדות אצלן כ-70% והן אינן פתוחות להפקדות של עמיתים חדשים,, וקרנות פנסיה חדשות, ששיעור האג"ח האלה אצלן כ-30% והם ממשיכות לקבל כל העת הפקדות של עמיתים חדשים
בנק ישראל מציין כי בשנת 2021 הוחלה רפורמה נוספת, שמבטלת את ההשקעה של קרנות הפנסיה באג"ח מיועדות ומציעה חלופה – הבטחת תשואה של 5.15% על 30% מתיק הנכסים. לפי המנגנון החדש, אחת לחמש שנים תיערך התחשבנות של קרן הפנסיה עם המדינה לגבי החלק המובטח של תיק הנכסים. אם התשואה על הנכסים הייתה נמוכה מהתשואה מובטחת, המדינה תשלים את החוסר, ואם התשואה על הנכסים הייתה גבוהה מהתשואה המובטחת, העודף יופרש לקופת המדינה.
626 מיליארד שקל – היקף תיק הנכסים של קרנות הפנסיה החדשות ב-2021
לדברי בנק ישראל, היקף תיק הנכסים של קרנות הפנסיה החדשות הגיע בשנת 2021 לכ-626 מיליארד שקל. זאת לאחר שהפקדות העמיתים בהן הלכו וגברו עם השנים, ובשנת 2021 הצבירות (ההפקדות נטו) השנתיות הגיעו לכ-40 מיליארד שקל (ממוצע שנתי של 28 מיליארד שקל ב-10 השנים האחרונות). כאשר בוחנים את השינוי בהיקף הנכסים המנוהלים (הנובע הן מהפקדות העמיתים והן מגידול שווי השוק), רואים שבעשר השנים האחרונות היקפם עלה בכל שנה בממוצע בכ-46 מיליארד שקל, ואילו בשנת 2021 הוא עלה ביותר מ-100 מיליארד שקל, תוצאה של עליות מחירים חדות בשווקים.
קרנות הפנסיה החדשות משקיעות את הנכסים שהן מנהלות בשוק המקומי ובחו"ל. משנת 2005 שיעור הנכסים הזרים של קרנות הפנסיה החדשות הולך ועולה, ובשנת 2021 הוא הגיע לכ-30%. בשוק המקומי הקרנות משקיעות במגוון רחב של סוגי נכסים (פיקדונות, אג"ח ומניות); הנכס הדומיננטי הוא אג"ח ממשלתיות לא-סחירות – כ-30%, בעיקר באג"ח מיועדות – ואחריו השקעה במניות, בפיקדונות, ב"נכסים אחרים" ובאג"ח חברות. גם תיק הנכסים בחו"ל מושקע במגוון נכסים – בהם אג"ח, מניות ונכסים נגזרים. האחרונים משמשים, בין היתר, לגידור סיכוני מטבע, לצד יתרונות נוספים.
היקף הנכסים של קרנות הפנסיה החדשות ביחס להיקף השוק המקומי וגיוסי ההון
כשבוחנים את שווי הנכסים שמנהלות קרנות הפנסיה החדשות בשוק ההון המקומי ביחס לשווי השוק של המניות, אג"ח החברות והאג"ח הממשלתיות יחד, רואים שהיחס הולך ועולה מאז 2010. בשנת 2020 היקף הנכסים המנוהלים בידי קרנות הפנסיה החדשות הגיע ל-24% משווי הנכסים הנסחרים בבורסה בתל אביב. השוואה של היקף גיוסי ההון (המניות והאג"ח נטו) בשוק לצבירות נטו של קרנות הפנסיה החדשות בתקופה 2018–2021 מלמדת שהיקף ההנפקות המקומי של אג"ח ומניות היה דומה להיקף הצבירות בקרנות אלה, והיקף ההנפקות של המניות בלבד היה קטן מהיקף הצבירות בהן בכל אחת מעשר השנים האחרונות.
כאשר בוחנים את המגבלות החלות על ההשקעה של קרנות הפנסיה בשוק המקומי לא מוצאים עדויות למגבלות רגולטוריות כובלות, המונעות מהן להשקיע בו יותר. עם זאת, נראה שהיקף השוק המקומי קטן ביחס לגודלו של תיק הפנסיה (והמוסדיים בכלל) ולהיקף ההפקדות נטו, ומה עוד שבשוק פועלים משקיעים נוספים, לטווח ארוך וקצר.
בצד היתרונות של השקעת קרנות הפנסיה בשוק המקומי, ובראשם הרחבת היצע ההון למימון הפעילות העסקית, כרוכות בה, לפחות בפוטנציה, גם השלכות שליליות. ההחזקה של קרנות הפנסיה בנכסים שונים עלולה, בזמני משבר, להשפיע על שווי הנכסים, בעיקר כשהתנודתיות בשווקים גבוהה, מה שאכן אירע במשבר הקורונה, במרץ 2020. בימי שגרה החזקה משמעותית של קרנות הפנסיה עלולה לצמצם את נזילות המסחר. זאת משום שעמיתיהן הם משקיעים לטווח ארוך, אשר אינם מעוניינים במסחר תדיר.
המוסדיים משקיעים, כאמור, גם במט"ח בחו"ל, ובכך הם משפיעים על שוק המט"ח. אסטרטגיות ההשקעה של המוסדיים יכולות אפוא להביא למכירות (או רכישות) מט"ח בהיקף משמעותי. כך במהלך ירידות חדות של מחירי המניות בחו"ל הפוזיציות של המוסדיים שם (במיוחד בחוזים עתידיים) הביאו לדרישת ביטחונות גבוהים, שהתבטאה בעלייה של הביקוש לדולרים ושל רכישתם לצורך הצגת הביטחונות.
גידול בנכסים ופדיונות האג"ח המיועדות יופנו להשקעה באפיקים אחרים
כתוצאה מביטול האג"ח המיועדות, גידול בנכסים המנוהלים ועמו פדיונות של האג"ח המיועדות, יופנו להשקעה באפיקים אחרים, חופשיים, אשר יחליפו בהדרגה את ההשקעה באג"ח המיועדות. הרפורמה קובעת שעל קרנות הפנסיה להשקיע את הנכסים אשר היו מושקעים באג"ח מיועדות בהתאם לתמהיל הנכסים של המסלול העיקרי בקרן. בחינה של תחזית פדיונות האג"ח המיועדות מראה שקרנות הפנסיה החדשות מחזיקות אג"ח מיועדות בהיקף של כ-135 מיליארד שקל, יתרה הצפויה להיפדות בהדרגה ולהתאפס בשנת 2036.
סביר שאופן הקצאת הנכסים אשר הושקעו באג"ח המיועדות יתבסס על הרכב התיק החופשי ללא מיועדות ובחלוקה פרופורציונלית. עם זאת, לא ניתן לשלול השפעות של מגמות עתידיות בשווקים, של צעדים רגולטוריים ושל גורמים אחרים על קצב השינוי ועל הרכבו של התיק. ייתכנו גם שינויים מבניים שקשה להעריך את כיוון השפעתם.
בבנק ישראל ערכו תחזית של היקף הנכסים להשקעה של הקרנות. על פי התרחיש העיקרי, שני האפיקים אשר משקלם צפוי לגדול במידה משמעותית הם הנכסים הזרים והמניות. המשמעות היא עלייה של היקף החשיפה לנכסים זרים. בחלוקה של התיק לרכיב זר ורכיב מקומי ניתן לראות שצפוי גידול גם ברכיב המקומי, כלומר התגברות של כניסת ההון לשוק ההון המקומי. הדבר עשוי להציב אתגרים הן מבחינת ההיקף הכולל של השוק והן מבחינת מגבלות השקעה שונות, שמוטלות על הגופים המוסדיים (מגבלת שליטה, מגבלה על החזקה של סדרת אג"ח וכו').
היבט נוסף של ביטול האג"ח המיועדות הוא גיוס החוב הממשלתי של ישראל. רכיב האג"ח הממשלתיות בתיק צפוי לקטון, מה שיקטין את הביקוש לאג"ח אלה.
פנסיה – מה זה? איך חוסכים לפנסיה? מהם מוצרי החיסכון הפנסיוני? כמה לחסוך כל חודש? ועוד
פנסיונרים, שימו לב: דמי הניהול בקרנות ייחתכו מ-0.5% ל-0.3%
ה-FED ייאלץ להוביל לעלייה בריבית הריאלית ולהקשחת התנאים הפיננסיים כדי למתן את האינפלציה. כך מעריך רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי (IBI). בניגוד למסיבת העיתונאים בינואר שהייתה ניצית מאוד ביחס להודעת הריבית, יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי ג'רום פאואל שינה גישה ולא הגיע עם מסרים ניציים במיוחד, אלא נתן להעלאת הריבית ולעדכון תוואי הריבית של חברי ה-FED, ל-6 העלאות נוספות עד לסוף השנה ל-2%-1.75% ול-2.75% בסוף 2023, לעשות את העבודה עבורו. אמנם קיימת שונות גבוהה בקרב חברי הבנק המרכזי , אך גם ה"יוניים" שבהם רואים צורך בהעלאת ריבית לסביבה של 2%, כאשר הניציים יותר מכוונים לסביבה של מעל 3%. בכל אופן הפער בין ההערכה החציונית לבין התמחור בשוק הצטמצם מאוד לשנה-שנתיים הקרובות, כאשר שוק האג"ח מתמחר סיכוי גבוה להאטה/ מיתון בעקבות העלאות הריבית לסביבה של 2.5%-2.75%, ואילו ה-FED באופן מובן משדר "נחיתה רכה" של הכלכלה.
התחזיות של ה-FED לא כוללות מיתון אלא הערכה שהעלאות הריבית וצמצום המאזן יובילו לבלימת האינפלציה ללא פגיעה בשוק העבודה. הערכות ה-FED הן לשוק עבודה הדוק בשנתיים הקרובות סביב 3.5% ואינפלציה מתמתנת, תחזית שיכולה להתממש, אם בכלל, רק בתרחיש של זעזוע היצע חיובי מאוד שכולל עלייה ניכרת בשיעור ההשתתפות, ירידה חדה במחירי הסחורות וסיום השיבושים בשרשרת האספקה. בשלב הנוכחי, לא רק שאין שיפור במרבית הגורמים, נרשמה לאחרונה הרעה והתגברות הלחצים האינפלציוניים, בעיקר כתוצאה מהעלייה החדה במחירי הסחורות בעקבות ההידרדרות במישור הגיאו-פוליטי. כמו כן, ניסיון העבר מעלה כי הסיכוי של ה-FED להשיג "נחיתה רכה" של הכלכלה אינו גבוה, כאשר תנאי הפתיחה למחזור העלאות הריבית הנוכחי הופכים את המשימה לקשה להשגה. זאת מאחר שהאיחור של ה-FED בצמצום ההרחבה המוניטרית מציב אותו כיום מול אינפלציה של כ-8%, עם אבטלה של מתחת ל-4% ועם עקום תשואות שהשתטח באופן ניכר, תנאים שאיפיינו בעבר שלבים מתקדמים יותר של הריסון המוניטארי שלאחריהם המשק האמריקאי נכנס למיתון.
המסר העיקרי של ה-FED עם התנעת תהליך העלאת הריבית בשבוע החולף הוא שהאינפלציה גבוהה מדי וששוק העבודה הדוק מדי, ולכן צריך לצפות להאטה בקצב הצמיחה ולהקשחת התנאים הפיננסיים כדי להחזיר את האינפלציה אל היעד, והתהליך עלול להיות ממושך. הדרך להשגת היעד עוברת דרך העלאת ריבית, ובאיבי.אי מעריכים כי צריך לצפות לכך כבר בהחלטה במאי שכן סביבת האינפלציה בפועל צפויה להמשיך ולעלות, ודרך צמצום המאזן, שבהסתברות גבוהה מאוד יתחיל בהודעה הבאה בחודש מאי.
העליות החדות במדדי המניות בעולם בשבוע האחרון נתמכו במספר גורמים וביניהם הציפיות להתקדמות במו"מ בין רוסיה לאוקראינה וטון מרגיע יחסית מצידו של פאואל, ואילו המניות הסיניות נתמכו גם בהתפתחויות רגולטוריות חיוביות לשם שינוי, שהפיגו את החשש מפני גריעת מניות סיניות מהמסחר בארה"ב. עם זאת, במבט קדימה, נכסי הסיכון יתקשו לשמור על מומנטום חיובי כל עוד לא נרשמה ירידה משמעותית בסביבת האינפלציה.
עיקר העלאות הריבית בישראל – ברבעון השני והשלישי
בהתחשב בכך שה-FED מכוון להקשחת התנאים הפיננסיים, הרי שהחלטות הריבית ברבעון השני וככל הנראה מרבית ההחלטות ברבעון השלישי לא יושפעו יתר על המידה גם בתרחיש של הידרדרות בשווקים הפיננסיים. לכן, מעריכים באי.בי.אי בנוגע לישראל, הצפי הוא שעיקר העלאות הריבית יתרחשו ברבעון השני והשלישי של השנה לסביבה של 1%-0.75%. לעומת זאת, בחלקים המתקדמים של השנה תמונת המצב עשויה להשתנות, כלומר ההשפעות הממתנות על הפעילות צפויות לבוא לידי ביטוי, הן בהשפעת ההידרדרות הגיאו-פוליטית, הן בשל השחיקה בהכנסה הפנויה והן בשל ההשפעות של הריסון המוניטרי. ביטוי לכך ניתן בהנמכת תחזית הצמיחה של גופים רבים לאחרונה, כאשר בשבוע האחרון היה זה ה-OECD שחתך את תחזית הצמיחה ל-2022 בכנקודת האחוז, ה-FED שחתך את תחזית הצמיחה לארה"ב ב-1.2 נקודות האחוז ל-2.8%, וקרן המטבע הבינלאומית שאותתה על הנמכה צפויה של תחזית הצמיחה בעדכון הקרוב באפריל. גורמים אלו צפויים לפעול להתמתנות האינפלציה, אך סימן השאלה הוא לאיזו סביבה. תנאי הרקע בארה"ב בעייתיים באופן ניכר מאשר באירופה ובוודאי מאשר בישראל, שבהן סביבת האינפלציה נמוכה יותר והלחצים משוק העבודה עד כה מתונים באופן ניכר, כך ששיפור בשרשרת האספקה וירידה במחירי הסחורות יספיקו כדי למתן את האינפלציה, אך לא ניתן לומר זאת באותה רמת מובהקות גם לגבי ארה"ב.
בשנת 2021 החלה בנייתן של כ-63,300 דירות. מדובר בעלייה של 13% בהתחלות הבנייה לעומת 2020. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כרבע מן הדירות שהחלה בנייתן (24.8%) היו במחוז תל אביב, כ-9% היו במחוז ירושלים.
מפילוח לפי ערים עולה כי הערים המובילות בהתחלות הבנייה ב-2021 הן תל אביב-יפו עם 5,052 דירות שהחלה בנייתן, עלייה של 45% לעומת שנת 2020; אשקלון עם 3,743 דירות שהחלה בנייתן, עלייה של 17.4% לעומת 2020; ירושלים – 3,175 (31.6%); ראשון לציון – 2,692 (-0.7%); בת ים – 2,105 (380%).
עוד עולה מהנתונים כי כרבע מהדירות שהחלה בנייתן היו בסבסוד ממשלתי, וכ-2,120 דירות, כ-3.3%, נבנו להשכרה.
מתוך הדירות שהחלה בנייתן, כתוצאה מהריסה של בניין קיים והקמה של בניין חדש, כ-6,130 דירות נבנו במסגרת תמ"א 38/2. כמות הדירות שהחלה בנייתן לאחר הריסה הייתה גבוהה פי 3 מהדירות שנהרסו בפועל.
ב-2021 הסתיימה בנייתן של כ-46,780 דירות
במקביל להתחלות הבנייה, בשנת 2021 הסתיימה בנייתן של כ-46,780 דירות, מתוכן כ-23.5% במחוז המרכז לעומת כ-5.7% בלבד במחוז ירושלים. משך בנייה ממוצע של בניין (משוקלל לפי מספר הדירות שבו) הוא כשנתיים וחצי.
אפשרות העבודה מרחוק הפכה אפקטיבית יותר בתקופת הקורונה, ויישומה הגדיל את היצע המשרות האיכותיות למתגוררים באזורים שהיצען בהם מצומצם. כתוצאה מכך גדלו האפשרויות לצמצום פערים בין-אזוריים בשוק העבודה. אם אלה אכן יצטמצמו, הדבר עשוי לסייע בצמצום פערים בין-אזוריים בתחומים אחרים. כך עולה מתיבה בתוך דוח בנק ישראל לשנת 2021, אשר התייחסה לעבודה מרחוק של שכירים בשנת 2021.
על פי הממצאים, תקופת הקורונה חוללה מהפכה בהיקפי העבודה מרחוק, שהייתה קריטית למיתון השלכות הסגרים על פעילות העסקים, על מצבם הכלכלי של משקי הבית ועל רווחתם, ולכן גם על הפעילות המקרו-כלכלית. העבודה מרחוק מיתנה את פגיעתה של המגפה בתעסוקה ובפעילות הכלכלית, ולכן חשיבותה הכלכלית בתקופה זו רבה. עסקים שפעילותם לא נחשבה לחיונית בתקופת הקורונה והפעלתם מרחוק לא התאפשרה, כגון חלק מענפי התעשייה, התחבורה, המסחר והתרבות, פעלו לאורך התקופה במתכונת חלקית, ולפרקים פעילותם והתעסוקה בהם היו מושבתות כליל. כך פערה השונות ביכולת לעבוד מרחוק הבדל בפגיעת המשבר בין עובדים ומעסיקים שאפשרות זו עמדה לרשותם לאלה שלא יכלו ליהנות ממנה.
עבודה מרחוק בעת הקורונה רווחה גם בענפים שלא הורגלו בה לפני כן, למשל במגזר הציבורי. הדבר דרש התגברות על מחסור בציוד, שיפור תשתיות ושינוי בשיטות העבודה.
מהרבעון השני של 2021 ירד שיעורם של העובדים המשלבים עבודה מרחוק בכל הענפים. היקף העבודה מרחוק גבוה מהממוצע בענפי ההיי-טק, בשירותים במקצועיים, המדעיים והטכניים, בשירותים הפיננסיים ובביטוח. מעבר להשפעתם של משלח היד והענף הכלכלי, אקדמאים, נשים, הורים לילדים עד גיל 10, יהודים (לעומת ערבים) והמתגוררים במרכז הארץ מתאפיינים בהיקף נרחב יותר של עבודה מרחוק.
לדברי בנק ישראל, במהלך שלושת הרבעונים האחרונים של 2021 התייצב שיעור המשלבים עבודה מרחוק ברמה נמוכה בהשוואה לתקופות הסגרים, אך השילוב נותר הסדר עבודה משמעותי, בפרט בענפים ואצל העובדים שפריונם גבוה. נוסף על כך הוא אפשר את גמישות התעסוקה לנוכח התחלואה הגבוהה שעוד שררה, בתקופות התגברותה, והמגבלות שבאו בעקבותיה, והיווה רכיב בתנאי העבודה של נשים, בפרט אימהות לילדים צעירים.
הסיכוי לשלב עבודה מרחוק יורד אצל המתגוררים מחוץ למחוזות תל אביב והמרכז, והוא הנמוך ביותר אצל תושבי מחוזות הצפון. חלקן של שעות העבודה מרחוק אצל הנשים גבוה יותר מאשר אצל הגברים, ובפרט אצל אימהות לילדים עד גיל 10. ממצא זה מרמז שהעבודה מרחוק הייתה חלק חשוב מתנאי העבודה של אימהות במהלך התקופה של התייצבות הפעילות בצד הקורונה.
לסיכום הדברים אומרים בבנק ישראל כי ההבדלים בדפוסי העבודה מרחוק משקפים פערים בפריון העבודה בין היכולים ליהנות מאפשרות זאת למי שאינם יכולים, ואלה מתואמים עם המיקום הגיאוגרפי. שינויים במבנה הגיאוגרפי של הפעילות הכלכלית, כולל במרחקים שבינה למקומות המגורים של העובדים, ובפריסה המרחבית של הפעילות המסחרית עשויים לקחת זמן רב, אך השינוי שחל באפשרויות העבודה מרחוק ובהיקפיה בתקופת הקורונה עשוי לחולל תמורות בפריסה הגיאוגרפית של הפעילות הכלכלית, כולל במרחקים שבינה למקומות המגורים של העובדים, ובפריסה המרחבית של הפעילות המסחרית.
הריבית בישראל תעלה לכ-1.25%-1.50% בשנה הקרובה. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב דש בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. לדבריהם, בעקבות האצה באינפלציה, שלפי עליית מדד המחירים מנוכה עונתיות בארבעת החודשים האחרונים, הגיעה לקצב שנתי של 5.1%, בנק ישראל צפוי להתחיל סדרה של העלאות ריבית החל בפגישתו הקרובה באפריל. לא רק נתוני האינפלציה מעלים חשש שבנק ישראל נמצא "מאחורי העקום": הריבית הנוכחית לא מתאימה גם למצבו של שוק הנדל"ן אחרי עלייה של 13% במחירי הדירות בשנה האחרונה ושיאים ברכישת הדירות החדשות ונטילת משכנתאות; נתוני בנק ישראל משקפים עלייה חדה בכל סוגי האשראי בשנה האחרונה. האשראי העסקי, הצרכני והמשכנתאות גדלו בשנה האחרונה בקצב הגבוה ביותר מאז 2007; שוק העבודה ממשיך להתהדק, כאשר מספר משרות פנויות הגיע שוב לשיא בחודש פברואר.
עם זאת, מעריכים במיטב דש כי בשנה הקרובה עליית ריבית לא צפויה לפגוע משמעותית בצמיחת המשק. לדבריהם, בינתיים, עד סוף פברואר, עליית תשואות האג"ח לא השפיעה על הריבית בבנקים. הריבית הממוצעת על המשכנתאות בריבית קבועה, גם הצמודות וגם השקליות, לא עלתה. אולם, עליית ריבית בנק ישראל ועליית תשואות שהייתה לאחרונה צפויה לייקר הלוואות, בפרט המשכנתאות. לפי החישוב שעשו במיטב דש, עלייה של 1% בריבית תוביל לגידול בהחזר החודשי על המשכנתאות הקיימות בכ-250 שקל בחודש בממוצע ללווה. סך ההוצאה השנתית הנוספת של כלל נוטלי המשכנתאות צפויה להסתכם בכ-2.9 מיליארד שקל. אם מוסיפים לסכום זה כ-1.2 מיליארד שקל בגין עלייה בתשלומי ריבית על האשראי הצרכני, מקבלים שבסך הכל, משקי בית צפויים להוציא כ-4 מיליארד שקל נוספים בשנה כתוצאה מעליית ריבית בשיעור של 1%. סכום זה מהווה כ-0.4% מסך הצריכה הפרטית השנתית, כך שלא נראה שעליית ריבית ב-1% תפגע משמעותית בצריכה הפרטית.
במשכנתאות חדשות עליית ריבית תשפיע לא רק על גובה הריבית המשתנה, אלא גם הקבועה. לפי הערכת כלכלני מיטב דש, עליית ריבית ב-1% תעלה החזר חודשי בכ-380 שקל לכ-4,500 שקל בהנחה שגודל המשכנתא הממוצעת לא ישתנה. אילו גובה המשכנתא הממוצעת ימשיך לגדול כפי שצמח בשנה האחרונה, ההחזר יגדל בכ-1000 שקל לכ-5,100 שקל.
לדבריהם, בשנתיים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה בכ-8%, כאשר גובה ההחזר הממוצע על משכנתא חדשה עלה בכ-19%, למרות שריבית בנק ישראל נשארה ללא שינוי ותוך התארכות תקופת ההלוואה הממוצעת ביותר משנה. עליית ריבית תרחיב עוד יותר את הפער בין קצב גידול תשלומי החזר משכנתא לבין גידול בשכר, מה שצפוי להתחיל לקרר את שוק הדיור.
הריבית בארה"ב: קצב ההעלאות צפוי לעלות
באשר לעולם אומרים במיטב דש כי צריך לחכות לנתונים שמשקפים תקופת מלחמה. לדבריהם, קצב העלייה במכירות הקמעונאיות בארה"ב התמתן בשלושת החודשים האחרונים. לעומת זאת, קצב העלייה של הייצור התעשייתי התגבר. צריך לקחת בחשבון שחשיבות הנתונים שמשקפים תקופה לפני המלחמה באוקראינה לזיהוי המגמות העתידיות קטנה היום מהרגיל. עוד מציינים במיטב דש כי נתוני מדד המחירים ליצרן ומדד מחירי היבוא הצביעו על התייצבות בקצב עליית המחירים. אולם, גם נתונים אלה עדיין לא כוללים השפעת העלייה במחירי הסחורות מאז תחילת המלחמה.
לגבי החלטת הריבית של הפד אומרים במיטב דש כי הבנק האמריקאי המרכזי הפתיע מעט את השווקים עם תחזית יחסית "נצית" לעליית ריבית.
להערכתם, התחזית עוד תעלה במהלך השנה הקרובה, ויש לכך מספר סימנים: הנגידים לא נותנים הערכות לגבי הסיכון לתחזית הריבית, אך הם מוסרים הערכות לגבי הסיכון לתחזית האינפלציה. באופן חסר תקדים כל הנגידים העריכו שהסיכון לתחזית האינפלציה שלהם מוטה כלפי מעלה. מכאן ניתן להבין שכנראה גם הסיכון לתחזית הריבית מוטה לאותו הכיוון. כמו כן, בימים שאחרי ההחלטה מספר נגידים התבטאו שאלמלא המלחמה באוקראינה הם היו תומכים בעליית ריבית של 0.5% והעריכו שהגברת הקצב ל-0.5% סבירה מאוד בהחלטות הבאות. בהתחשב בעובדה שקצב האינפלציה צפוי להתחזק בעקבות העלייה במחירי הסחורות, אפשרות זו סבירה מאוד. בנוסף, אומרים במיטב דש, כי בסקירות קודמות שלהם הם הראו כי בשישים השנים האחרונות לא היה מקרה אחד שבו הצליחו להוריד אינפלציה כל כך גבוהה עם ריבית כל כך נמוכה. כדי להוריד אינפלציה גבוהה מ-3% הפד תמיד היה צריך להעלות ריבית מעל גובה האינפלציה. תחזית הפד שהוצגה בשבוע שעבר של הורדת אינפלציית ליבה שעומדת כעת מעל 5% ל-2.6% בשנת 2023 עם ריבית ריאלית אפסית ובמצב של תעסוקה מלאה (אבטלה של 3.5%) לא קרתה אף פעם בעבר וגם לא יכולה להתממש על פי שום מודל כלכלי סביר. זה או wishful thinking של הפד או חוסר רצון שלו להציג לציבור את מה שהוא חושב באמת. לבסוף, אומרים במיטב דש, לא רק הניסיון ההיסטורי מטיל ספקות בתחזית הפד על כך שעליית ריבית ל-2.8% תספיק כדי להחזיר אינפלציה אל תחום היעד, אלא גם המתרחש במדינות מזרח אירופה בשנה האחרונה – שם פולין, צ'כיה והונגריה התחילו להעלות ריבית כבר לפני יותר מחצי שנה אולם האינפלציה ממשיכה לעלות, ממחיש עד כמה משימת בלימת האינפלציה עשויה להיות מאתגרת.
סימני שינוי חיובי בסין
במיטב דש מציינים גם סימני שינוי חיובי בסין. לדבריהם, נתוני המכירות הקמעונאיות, הייצור התעשייתי וההשקעות לחודש פברואר הכו את התחזיות בשיעורים חסרי תקדים, מה שמעלה חשש לאמינותם. הסינים משדרים נכונות לתמוך בצורה יותר חזקה בכלכלה, בין היתר על ידי הגברת ההשקעות של המגזר הממשלתי בהן מסתמן גידול לאחרונה. בעבר גידול בהשקעות הממשלה הורגש לא רק בפעילות הכלכלית בסין עצמה, אלא גם בהתחזקות הצמיחה בעולם, אך זאת על חשבון גידול משמעותי בחובות בתוך המשק הסיני. כמו כן, גידול בהשקעות הממשל צפוי להגדיל ביקוש לסחורות, כפי שקרה בדרך כלל בעבר, ולהחריף עוד יותר את בעיית האינפלציה.
התפתחות חיובית נוספת הייתה הודעת תמיכה בשוק המניות ונכונות להסדיר רישום המניות הסיניות בבורסות בארה"ב. יתכן גם שהממשל האמריקאי יקל לחצים על סין כדי להרחיק אותה מרוסיה, מה שגם עשוי לסייע למשק הסיני. כנגד ההתפתחויות החיוביות, עומדת המדיניות "אפס תחלואה" שפוגעת בפעילות הכלכלית בסין על רקע ההתפרצות האחרונה במספר החולים במדינה.
הפיקוח על הבנקים נוקט צעדים נוספים נוכח עלייה בסיכון האשראי לענף הבינוי והנדל"ן.
במכתב ששיגר אל הבנקים כותב המפקח על הבנקים יאיר אבידן כי בתקופה האחרונה חלה עלייה בסיכון האשראי במערכת הבנקאית לענף הבינוי והנדל"ן, אשר באה לידי ביטוי בגידול מואץ של יתרות האשראי ובמאפייני הסיכון לענף בחלק מהתאגידים הבנקאיים. על פי הנתונים שתיאר המפקח במכתב, במהלך שנת 2021 גדלה יתרת האשראי המאזני בענף הבינוי והנדל"ן בחמשת הבנקים הגדולים ב-5.44 מיליארד שקל, המהווה גידול של כ-26%. גידול זה לווה, בין היתר, בהגדלת תיאבון הסיכון, בהקלות בתנאי החיתום ובירידה בתמחור עסקאות חדשות באופן שאינו הולם את מאפייני הסיכון.
בעקבות כך, שלח המפקח על הבנקים במחצית השנייה של שנת 2021 הנחיה לנקוט פעולות שמטרתן, בין היתר, לחזק את ניהול סיכוני האשראי של המערכת הבנקאית, וביניהן הגברת הליכי הניטור והבקרה אחר התפתחות סיכון האשראי, בפרט בעסקאות חדשות המוגדרות בסיכון מוגבר; בחינת ואתגור ההפרשה הנדרשת להפסדי אשראי; הרחבת התיאור האיכותני והכמותני במסגרת הדוחות הכספיים להתפתחות הסיכון הענפי.
לנוכח המשך המגמה של העלייה במאפייני הסיכון וכחלק מהחלטה לנקוט בצעדים פיקוחיים נוספים, שלח כעת המפקח על הבנקים מכתב ובו הנחיות נוספות שמטרתן לחזק את ניהול הסיכונים, את השקיפות ואת כושר הניטור אחר הסיכון בתיק.
ואלה עיקרי הצעדים:
- דרישה להקצאת הון נוספת בגין מימון קרקעות במינוף גבוה – הבנקים יידרשו להגדיל את משקל הסיכון של הלוואות שניתנו ושיינתנו לרכישת קרקעות, בשיעור LTV העולה על 75%.
- הפיקוח יעביר למערכת הבנקאית דוגמאות מייצגות לתהליכי חיתום וסיווג אשראי – במטרה להמחיש ולהדגים את תהליך הניתוח של צוותי הביקורת של הפיקוח על הבנקים ולסייע בכך לניהול הליכי החיתום והסיווג של האשראי בבנקים יפורסמו דוגמאות למקרים מייצגים שעלו אגב ביצוע של תהליכי ביקורת שביצע הפיקוח בהתייחס לאשראי לענף הבינוי והנדל"ן. הדוגמאות יתייחסו, בין היתר למימון פרויקטים בליווי פיננסי סגור ולמימון רכישת קרקעות.
- הרחבת דרישות הדיווח לפיקוח על ענף הבינוי והנדל"ן – על אף קיומו של מידע שמדווח בנושא הנדל"ן, הוחלט על הרחבה והעמקה של דרישות המידע שימסרו הבנקים בדיווחיהם לפיקוח כדי לאפשר מעקב טוב יותר אחר התפתחות הסיכון לענפים אלו.
על פי מכתב המפקח, שלושת הצעדים האלו יידונו בהליכי ההתייעצות המקובלים וייכנסו לתוקפם בהקדם.
לדברי אבידן, "לאור עלייה בתיאבון לסיכון ובחשיפות המערכת הבנקאית לענף הבינוי והנדל"ן הנחינו בתקופה האחרונה את הבנקים לקיים דיונים מתאימים בנושא בדירקטוריון ובהנהלותיהם, שמטרתם בחינת תיאבון הסיכון, מדיניות האשראי, הגברת הניטור והבקרה, ניתוח מאפייני התפתחות הסיכון ולוודא קיומם של הפרשות נאותות.
"בנוסף, החלטנו לפרסם היום סט צעדים נוספים שיאפשרו לקיים מערכת ניהול סיכונים אחראית יותר ובכללם, ריתוק הון נוסף למימון קרקעות ממונפות, ובנוסף, העמקת והרחבת דיווח המידע של חשיפת המערכת הבנקאית לענף. אנו רואים חשיבות רבה למימון וליווי ענף הנדל"ן במשק הישראלי, זאת לצד שמירת תיאבון סיכון ומתודולוגיית חיתום אשראי שמרנית ונאותה. נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוק הבינוי והנדל"ן, לרבות תיאבון לסיכון, מדיניות האשראי, החיתום והתמחור ונשקול את הצורך בנקיטת צעדים נוספים בהמשך, לפי הצורך".
העלאת הריבית שכל העולם חיכה לה קרתה: לאחר שמאז 2018 נותרה הריבית בארה"ב ללא שינוי, הכריז הבנק האמריקאי המרכזי, בראשות ג'רום פאואל, על העלאת הריבית ב-0.25% לטווח שבין 0.25% ל-0.50%. הוועדה המוניטרית של הפד הודיעה גם כי הריבית תעלה בכל אחת מישיבותיה עד סוף השנה, כלומר עוד שש העלאות ריבית, לרמה של 1.9% בסוף 2022. הוועדה צופה עוד שלוש העלאות ריבית ב-2023 ואפס העלאות בשנה שלאחר מכן. העלאת הריבית אושרה כמעט פה אחד, למעט קולו של נשיא שלוחת הפד של סנט לואיס, ג'יימס בולארד, שביקש להעלותה ב-0.5%.
המהלך של הפד היה צפוי ובשווקים ממתינים לו כבר כמה חודשים, אך בכל זאת שיעור ההעלאה המדויק לא היה ודאי עד הרגע האחרון. מצד אחד הפד אמור לתת מענה לאינפלציה הגואה, שעומדת כעת על קצב שנתי של 7.8%, הגבוה ביותר זה ארבעים שנה. האינפלציה שהתעוררה מתרדמת ארוכת שנים בעקבות מחסור בחומרי גלם ושיבושים בשרשרות האספקה עקב משבר הקורונה, עלולה "לברוח" עוד יותר לבנק האמריקאי, ולכן הערכות רבות דיברו על העלאת ריבית של 0.5%.
אלא שהמלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה מעיבה על תחזיות הצמיחה בארה"ב ובעולם, והעלאת ריבית חדה מדי עלולה לחנוק את הצמיחה, כך שהפד נאלץ להסתפק כרגע בהעלאה מתונה של 0.25%.
עם זאת, בהנחה שהמלחמה היא זמנית ותסתיים ובהינתן שהאינפלציה כאן כדי להישאר, ברור לכול כי לא מדובר בהעלאה חד פעמית של הריבית, וכעת ההערכות נעות בין עוד 4 ל-7 העלאות ריבית של הפד בהמשך.
איך החלטת הפד תשפיע על בנק ישראל?
ניתן להעריך כי העלאת הריבית בארה"ב תשפיע גם על קבלת החלטות הריבית בישראל, ורוב הכלכלנים סבורים כי לא יהיה מנוס מהעלאתה ב-0.25% בישיבת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ב-11 באפריל. עם זאת, הכלכלנים חלוקים באשר לקצב העלאות הריבית בהמשך – חלקם סבורים כי יהיה צורך בהאצת הקצב על מנת לרסן בזמן את האינפלציה, שגם בישראל תפסה תאוצה ועומדת כעת על קצב שנתי של 3.5%, בעוד אחרים סבורים כי ניתן יהיה להסתפק בקצב מתון.
לאור מדד פברואר הגבוה וההאצה במחירי הדיור, בנק ישראל צפוי להאיץ את קצב העלאת הריבית בחודשים הקרובים. כך מעריך יונתן כץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות לידר שוקי הון בתגובה לפרסום מדד פברואר, שעלה ב0.7%, מעל כל התחזיות.
להערכת כץ, מאוד ייתכן שנראה העלאת ריבית בכל שלוש הישיבות הקרובות: ב-11 באפריל, בסוף חודש מאי ובתחילת חודש יולי. קצב האינפלציה השנתי, שעומד כעת על 3.5%, צפוי לעלות ל-4%-4.5% לפחות ולהתייצב שם למספר חודשים. העובדה ששוק העבודה מפגין עוצמה והמשק מתאושש גם תומכת בהעלאת ריבית בנק ישראל בקצב מהיר.
מיטב דש: בנק ישראל יעלה ריבית בקצב מוגבר
גם בבית ההשקעות מיטב דש מעריכים קצב העלאות ריבית מוגבר. להערכתם, ככל הנראה בנק ישראל נמצא "מאחורי העקום". כדי לא להגיע למצב של הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם, הוא צפוי להעלות ריבית בקצב מוגבר יותר מהצפוי, כך שהריבית בעוד שנה תעמוד על כ-1.25%. יתכן אף שבפגישתו באפריל הוא יעלה ריבית ל-0.5%.
עוד צופים במיטב דש כי מדד חודש מרץ יעלה ב-0.7% ויושפע מעלייה במחירי הדלק, התייקרויות בסעיף המזון, הדיור, ההלבשה (עונתי) התרבות והנסיעות לחו"ל.
מדד אפריל צפוי, להערכתם, לעלות ב-0.5%, אך עשוי להפתיע עקב תזוזות חדות במחירי הסחורות ועלייה חדה במדד המחירים ליצרן באירופה.
סביבת האינפלציה במשק האיצה עוד לפני השפעות המלחמה. התחזית של מיטב דש לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים עלתה מ-3.2% ל-3.3%.
הראל: קצב העלאות הריבית יהיה מתון
לעומת לידר ומיטב דש, בהראל ביטוח ופיננסים סבורים כי קצב העלאת הריבית בישראל יהיה מתון מהקצב הגלום בשוק ההון. בהראל, שהגיבו גם הם לעליית מדד פברואר, מעריכים כי האינפלציה תחצה את רף ה-4% בעוד חודשיים לאור העלייה הנוספת במחירי האנרגיה והמזון ותישאר מעבר לגבולות היעד לפחות ב-12 החודשים הבאים.
להערכת הראל, מדד מרץ יעלה ב-0.6% בשל העלייה במחיר הדלק ועלייה עונתית בסעיף הדיור. התחזית למדד אפריל נעה בין 0.7% ל-1%, והיא תלויה במחיר הנפט בסוף מרץ – שקובע את מחיר הבנזין המפוקח באפריל. ב-12 המדדים הקרובים צופים בלידר אינפלציה של 3.2%, בהנחה שמחירי הסחורות יירדו במחצית השנייה של השנה ושהשקל ירשום התחזקות קלה.
לדבריהם, אין ספק שעליית הציפיות לאינפלציה מעבר לגבול העליון של היעד גם בטווח הבינוני לצד החלטות הבנק המרכזי בגוש האירו לצמצם את קצב הרכישות והבנק המרכזי בארה"ב להעלות את הריבית תומכות בהעלאת ריבית של בנק ישראל בהחלטה הבאה ב-11 באפריל. עם זאת, מאמינים בהראל שקצב העלאת הריבית בישראל יהיה מתון מהקצב הגלום בשוק ההון על רקע הגירעון הנמוך, החלק הגדול של גורמים חיצוניים כמו מחירי הנפט בעליית המחירים והחשש מהתחזקות מחודשת של השקל.
לאחר ביטול ריבית החובה על אוברדראפט של עד 2,000 שקל והפחתת עמלת הקצאת האשראי ביותר מ-50% – בנק דיסקונט יוצא בעוד מהלך תחרותי ייחודי ומבטיח לראשונה במערכת הבנקאית מענה מהיר מבנקאי, תוך שעה לכל היותר, דרך שירות "התכתבות עם בנקאי" באפליקציה.
במקרים המצריכים טיפול ממושך, הלקוחות יקבלו תוך שעה עדכון באשר לתהליך הנדרש להשלמת הטיפול בבקשתם.
מוקדם יותר השבוע (14.3.2022) פרסם בנק ישראל את הסקר השנתי שלו בנושא שביעות הרצון של לקוחות משקי בית מהשירות שניתן להם על ידי הבנקים. ממצאי הסקר הצביעו על שביעות רצון גבוהה מהשימוש באפליקציות של הבנקים, אך מנגד חלה ירידה בשביעות הרצון מזמני ההמתנה לקבלת שירות וכ-62% מהלקוחות שענו על הסקר בממוצע אינם מרוצים מזמן ההמתנה עד לקבלת שירות מבנקאי בסניף, לעומת כ-64% בסקר 2019 (לכתבה המלאה).
המהלך החדש של דיסקונט הוא צעד נוסף בשורת צעדים שמוביל הבנק לשיפור השירות והנגשתו, מתוך הבנה שקבלת מענה זמין ומהיר מהבנק, ובפרט מענה אנושי, הוא נושא שמטריד את הלקוחות. השירות החדש יאפשר ללקוח לשאול כל שאלה בלחיצת כפתור ולקבל מענה אנושי בתוך שעה, ויחסוך חיפוש אחר המוקד המתאים לסיוע והמתנה מיותרת.
לדברי אורי לוין, מנכ"ל קבוצת דיסקונט, "צריך להודות ביושר, השירות שהציבור מקבל היום מהבנקים לא מספיק טוב ואנחנו בקבוצת דיסקונט נחושים לשנות זאת. ההתחייבות למענה מבנקאי תוך שעה באפליקציה היא שירות ייחודי שנותן מענה לאחד הנושאים המטרידים ביותר את הלקוחות – תחום השירות וזמינות המענה האנושי. אנחנו מבינים שלא יכול להימשך מצב בו לקוח לא מקבל תשובה מהירה מהבנק או שהוא לא יודע כיצד להגיע לבנקאי. האפשרות להתכתבות מהירה עם הבנקאים המקצועיים של דיסקונט וליווי הלקוח ע"י בנקאי עד להשלמת הטיפול, תביא ערך משמעותי ללקוחות שלנו ומשקפת גם היא את המחוייבות הבלתי מתפשרת שלנו להיות הבנק הטוב ביותר ללקוחותיו ולייצר תחרות אמיתית במערכת הבנקאית".
מדד תשומות הבנייה לחודש פברואר 2022 עלה ב-0.5%. כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחודש ינואר עלה המדד ב-0.8%, כך שמדובר בעלייה של 1.3% במדד מתחילת השנה.
עליית המדד ממשיכה מגמה שנרשמה כבר בשנה שעברה, כתוצאה מעלייה במחירי חומרי גלם לבנייה בעקבות משבר הקורונה שגרם לשיבושים בשרשרות האספקה ולמחסור בחומרי גלם מסוימים. ב-12 החודשים האחרונים פברואר 2021-פברואר 2022 רשם מדד תשומות הבנייה עלייה מצטברת של 6.1% (כאן תמצאו מחשבון של מדד תשומות הבנייה).
מלחמת רוסיה-אוקראינה שפרצה בסוף פברואר לא מבשרת טובות באשר לכיוון של המדד מאחר ששתי המדינות הן יצואניות גדולות של מתכות, בין היתר ברזל לבנייה. נכון לעכשיו מדד תשומות הבנייה של פברואר עדיין אינו משקף את מלוא השפעת המלחמה, אבל ככל שהיא תתמשך ההשלכות על המדד – ומכאן גם על רוכשי דירות – עלולות להיות דרמטיות, שכן המחירים צפויים לזנק בשיעורים גדולים.
מדד תשומות הבנייה מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. זהו מדד חשוב במיוחד לרוכשי דירות חדשות בעיקר מכיוון שהתשלומים לקבלן צמודים לרוב למדד זה (להרחבה על מדד תשומות הבנייה – קראו כאן).
לאחרונה אושרה רפורמה בחישוב המדד, שעל פיה מעתה תופסק הצמדת מחיר הדירה לאחר מכירתה לרכיב הקרקע במדד תשומות הבנייה והמחיר יוצמד רק לעלויות הבנייה, מה שצפוי להוזיל את עלויות הדירות (קראו כאן בהרחבה על הרפורמה).