לפני עשור, הפקדה של מיליון שקל בבנק היתה מניבה לכם כמה אלפים בחודש. סוג של משכורת קטנה. אבל מאז הריבית ירדה לאפס, עלתה, וירדה שוב. כעת בנק ישראל 3.25% והפריים 4.75% — לא "חוזרת לעלות" מהרצפה.

הריבית כבר לא ברצפה

אפשרויות ההשקעה הסולידיות מכל הסוגים – קרנות נאמנות שקליות, קרנות כספיות, מק"מ ופיקדונות, מבטאות תשואה שהיא כבר לא נמוכה כבעבר. לפני שנה הייתם מקבלים אפס ובמקרים מסוימים אפילו הריבית היתה שלילית. זאת ועוד – דמי הניהול על המכשירים האלו "אכלו" את כל או רוב התשואה שלכם. אם השקעתם לטווח של כמה שנים, הייתם משיגים בקושי תשואה אפקטיבית של 0.5%. עכשיו זה השתנה: יש תשואה מסוימת, אבל "זה יעלה" בכתבה. כעת בנק ישראל 3.25%. זה לא חדשות טובות למשק. ריבית שעולה פוגעת בצמיחה, אבל בהינתן הצורך להילחם באינפלציה אין מנוס מעליית ריבית.

אפשרות ראשונה היא פיקדונות שקליים, אבל היא אפשרות נחותה. למה יש מעל 1.2 טריליון בפיקדונות בבנקים והאם בכלל כדאי להפקיד כסף בפיקדון שקלי בבנק? האם כדאי להשקיע בקרנות כספיות, קרנות שקליות או דווקא מק"מ? יש מספר קריטריונים, לרבות עמלות הקנייה והמכירה (במק"מ), דמי הניהול (בקרנות) והמיסוי. כל אחד מייחס חשיבות לפרמטרים אחרים ולכל אחד מערכת שיקולים אחרת. עם זאת, מק"מ מספק סביב ה-0.1% ועם עמלות הקנייה והמכירה בסוף לא נשאר כלום. קרנות שקליות כספיות וכו' – לא מומלץ, כי התשואה נמוכה ודמי הניהול בחלק גדול מהקרנות עולים אפילו על התשואה.

כך או אחרת, כללי המשחק בשוק הסולידי השתנו במקביל לכניסה של קופת הגמל להשקעה מסוף 2016. מדובר בקופת גמל במסלולים שונים, לרבות מסלול סולידי ביותר (מבוסס פיקדונות ומק"מ). קופת הגמל להשקעה נהנית מנזילות – אפשר למכור בכל שלב, וגם מאפשרות של מעבר בין קופות גמל להשקעה שונות (בתוך בית ההשקעות או חברת הביטוח, וגם בין החברות השונות). המעבר בין קופות גמל שונות לא ייחשב כמכירה ולכן לא יהיה מס על הרווחים – זו דחיית מס שיכולה להיות לכם כלכלית מאוד. ובכלל – קופת גמל להשקעה נהנית מיתרונות מיסויים ניכרים על פני האפיקים האחרים – אין מס על הרווחים השוטפים, יש פטור על משיכה דרך קצבה עם הגיעכם לגיל 60, ועוד. הבעיה בקופות הגמל להשקעה היא דמי הניהול. בפועל, אין עם זה בעיה כאשר מדובר במכשירים לא סולידיים – קופות הגמל להשקעה מנוהלות בדמי ניהול של סביב 0.7%-0.8%, שזה מתחת לקרנות מקבילות, קרנות סל / קרנות מחקות ומכשירים מתחרים (תעודת סל כמשפחה נגמרה ב-2018) (לרבות פוליסות חיסכון). אבל שיעור דמי הניהול האלו להשקעות סולידיות במיוחד כמו פיקדונות הוא גבוה, אז חשוב לבדוק מה דמי הניהול של הקופה, ולזכור שעידן ריבית האפס בכתבה מת; כעת בנק ישראל 3.25% והפריים 4.75%, ולהפריש מתוך זה דמי ניהול עשוי להשאיר אתכם בלי רווח. בקיצור – לבדוק את דמי הניהול, ולזכור שבכל זאת לניהול אקטיבי בקופת הגמל להשקעה יש יתרון (מעבר לכל היתרונות שהוזכרו). ראו הרחבה על קופת גמל להשקעה – כל מה שצריך לדעת.

ונחזור לפיקדונות בבנקים – אנחנו מביאים לכם חלק מהנתונים הקיימים במערכת הבנקאית ביחס לפיקדונות, זו לא התמונה המלאה, וננסה לעדכן אותה באופן שוטף.

בנק ירושלים – בבנק ירושלים ניתן לקבל ריבית של כ-3.2% לשנה. מדובר בפיקדון שקלי בריבית קבועה.

בבנק מזרחי טפחות יש הצעות מעניינות לתקופה של כמה שנים. מדובר בפיקדונות ארוכי טווח עם תחנת יציאה בכל שנה. הפיקדונות האלו, מסתבר, עדיפים על פיקדון קצר מראש לשנה. בשורה התחתונה ניתן לחסוך בפיקדון לארבע שנים שכל שנה יש לו תחנת יציאה, ואם תפדו אחרי שנה תשיגו תשואה של 3.5% – לא רע יחסית לאחרים. לפיקדון הזה קוראים פיקדון ליצ'י (להרחבה על ליצ'י).

גם בבינלאומי יש חיסכון דומה (מבחינה תיאורטית), רק שבפועל הריבית שלו נמוכה משמעותית מזו של מזרחי טפחות – 2.5% לשנה.

חשוב להדגיש – אם אתם לקוח גדול של הבנק צפוי שתשיגו יותר, אבל לא בהרבה. מדובר כבר בכמה מאיות אם בכלל. אם אתם לקוח קטן, אל תצפו לריבית שעולה על הנתונים "הרשמיים" של הבנק.

פועלים ולאומי – הבנקים הגדולים במערכת לא אטרקטיביים בתחום הפיקדונות. בנק הפועלים ובנק לאומי מספקים ריבית נמוכה ביחס לבנקים הקטנים וביחס לבינוניים. מדובר על כ-2% ריבית קבועה לשנה, למרות שבסבירות גבוהה, ניתן ללחוץ אותם בכמה עשיריות למעלה (כנראה שבמיוחד את לאומי).

אבל, מסתבר שהפיקדונות לא אטרקטיביים לעומת המק"מ. מק"מ זה בעצם איגרת חוב ממשלתית לשנה, היא שקלית והיא מספקת תשואה של 2.1%, אם כי יש עמלות. והכי מפתה – איגרות חוב שקליות של המדינה לשנה – התשואה השקלית הקבועה שם היא בסביבות 3.5%. הרבה יותר מהפיקדונות והמק"מ. אז יש עמלות ובנטו זה יוצא 3.3%-3.2% ועדיין זה לא רע. הבעיה באיגרות חוב ובמק"מ שזו התשואה שתקבלו עוד שנה. בדרך אתם יכולים לראות את איגרת החוב והמק"מ יורדים. נכון, מי שמשקיע לשנה לא צריך להתחשב בזה, במיוחד שבפיקדונות אין תחנת יציאה. כלומר איגרות חוב ומק"מ עדיפים בכל מצב על פיקדונות, ועדיין – יש אנשים שמפריע להם שקיימת אפשרות להפסד זמני.

---

מיליון שקל בחיסכון סולידי: איך לפזר

סכום גדול לא חייב להיכנס למוצר אחד. אפשר לחלק אותו בין פיקדון, קרן כספית ומק"מ, לפי מתי צריך את הכסף ומה רמת הנזילות הדרושה.

בפיקדון הריבית ידועה מראש אבל הכסף נעול, וביציאה מוקדמת עלולים לאבד את הריבית. קרן כספית נזילה, אבל התשואה שלה משתנה עם ריבית בנק ישראל.

בכל מקרה יש לחשב את התשואה אחרי מס ואחרי דמי ניהול, כי זה הסכום שנשאר בפועל.

דוגמה: נניח שמשפחה מחזיקה מיליון שקל, ומתכננת להשתמש ב-300,000 שקל בעוד חצי שנה. היא שמה את הסכום הזה בקרן כספית נזילה, ואת 700,000 השקלים הנותרים בפיקדון לשנה. אם הריבית בפיקדון 3% לפני מס, הרווח ממנו כ-21,000 שקל. בהנחת מס של 15% נשארים כ-17,850 שקל.

הצעדים המומלצים:

1. לקבוע מתי יידרש כל חלק מהכסף.
2. להפריד בין כסף לטווח קצר לכסף לטווח ארוך.
3. להשוות ריבית בפיקדונות בכמה בנקים.
4. לבדוק דמי ניהול בקרן כספית.
5. לחשב את התשואה אחרי מס.

האם כדאי לשים הכול בפיקדון אחד?

פיזור בין מועדי פירעון מאפשר גמישות אם צריך חלק מהכסף מוקדם.

מה ההבדל בין ריבית נקובה לאפקטיבית?

אפקטיבית מביאה בחשבון את תדירות צבירת הריבית.

האם אפשר לבקש ריבית טובה יותר?

בסכומים גדולים יש מקום למשא ומתן מול הבנק.

כדי לבחון את הנושא "מיליון שקל בחיסכון סולידי: איך לפזר" לפי הנתונים האישיים, אפשר להיעזר במחשבון השוואה בין פיקדון, קרן כספית ומק"מ ובנוסף מחשבון מס על ריבית.

---

עדכונים: 24.10.2026 – נוספו הרחבה, דוגמה מספרית, שאלות ותשובות, רשימת צעדים וקישור פנימי.