עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי של סיגמא־קלאריטי בית השקעות, פותח את הסקירה ביום אחד באג"ח האמריקאי. לפני נתוני התעסוקה של יום שישי עמדה תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב על כ־5.27%. מיד אחרי הפרסום, שהצביע על האטה בשוק העבודה, היא ירדה ל־5.15%, מתוך הנחה שהפד ישאיר את הריבית במקום. עד סוף המסחר היא זינקה ל־5.28%. מחיר האיגרת עלה כ־1.2% בבוקר, ואז מחק את מלוא הרווח ועבר להפסד קל. אזולאי כותב שהמילה "משבר" כבר קטנה מדי: "זהו אירוע טקטוני". לדבריו הגיאופוליטיקה כבר כבדה מנתוני המקרו השוטפים.

הברית בין ארה"ב לאירופה לא נעלמה, אבל כבר לא רצה לבד. ארה"ב לוחצת על צרפת וגרמניה לשחרר מלאי חירום של דיזל, ומעלה אפשרות להגבלת יצוא. יצוא הנפט מהמפרץ הפרסי מתאושש, והמחיר מתקשה לרדת כי ביטוח, אבטחה, שילוח וזיקוק התייקרו. אזולאי כותב: "אנשים סופרים חביות, והכלכלה משלמת את החשבון." הרוב בשוק עדיין סופר חביות ונתוני מקרו, בזמן שהמחיר והגיאופוליטיקה כבר קובעים. מדד מנהלי הרכש בייצור בארה"ב, ISM Manufacturing, מצביע על תשעה חודשים רצופים של התרחבות. לקראת דוחות הרבעון השלישי תחזיות הרווח ל־S&P 500 עלו ב־1.4% במהלך הרבעון, בניגוד לדפוס שבו האנליסטים מורידים. מבין החברות שסיפקו תחזית, 62% הציגו תחזית חיובית, והצפי לצמיחת רווחים 29.5% מול השנה שעברה, לפי FactSet.

בישראל אזולאי מצטט את תמר לוי־בונה, סגנית הממונה על התקציבים: אם גוללים את מספרי השנה ל־2027, הגירעון עלול להגיע לכ־5% מהתוצר, עוד לפני הסכמי שכר ודרישות נוספות. תקציב הביטחון כבר 143 מיליארד שקל. לדבריה אפשר להשיג התייעלות של 20 עד 30 מיליארד בצד ההוצאה, בין היתר בהטבות מס ובתשלומי העברה, וגם זה לא מכסה את מלוא הדרישות. ריבית אפס, הוא כותב, הייתה האירוע החריג. בישראל הריבית של בנק ישראל 3.25% והפריים 4.75%. מי שמחשב מה נשאר אחרי עלות המימון יכול לעבור ב־מחשבון הפיקדון. על איך בנויה ריבית הפריים כתבנו ב־מדריך ריבית הפריים.

השאלה שלי: 5.28% על האג"ח האמריקאי וגירעון שעלול ל־5% ב־2027 זה מחיר של עולם חדש, או שהתיק עוד מחכה לריבית אפס שלא חוזרת.