fbpx
הלוואות מדריכי בנקאות

דירוג אשראי אישי – מה זה ואיך זה ישפיע עליכם?

מעודכן ל-10/2019

באפריל 2019 החל לפעול בישראל מאגר נתוני האשראי החדש - שאמור להיות הבסיס לקפיצת מדרגה בתחרות בשוק האשראי למשקי הבית בישראל. עם עליית המאגר לאוויר נכנס לתוקף חוק נתוני אשראי החדש, המסדיר את פעולת המאגר.

החודשים הקרובים צפויים להיות תקופת ביניים, ובמערכת הבנקאות מזהירים כי נותני האשראי ונוטלי האשראי עלולים להיפגע מכך שהחוק הישן הוחלף באבחה אחת, ללא תקופת מעבר הדרגתית.

החוק החדש מבטל את חוק שירות נתוני אשראי מ-2002, שלפיו נאספו עד כה נתונים על אירועים שליליים העשויים לפגוע ביכולת החזר ההלוואות של משקי בית, כמו פשיטות רגל והליכי הוצאה לפועל.

מהו מאגר נתוני האשראי?

מאגר נתוני האשראי החדש מרכז נתונים חיוביים ושליליים על פעילותם הפיננסית של כמעט כל משקי הבית בישראל. נתונים אלה אמורים לשמש בעיקר לקבלת החלטות על מתן אשראי: כשאדם מבקש הלוואה בבנק או אצל נותן אשראי אחר, הוא יכול לתת את הסכמתו להעברת מידע עליו מהמאגר לנותן האשראי. המידע אמור לאפשר לספק האשראי לתמחר את האשראי בהתאם לאיכותו של הלווה ולסיכונים שבמתן ההלוואה ללווה זה.

דירוג אשראי אישי – מה זה ואיך זה ישפיע עליכם?

דירוג אשראי אישי הוא ציון שניתן לאנשים פרטיים, המבטא את יכולת ההחזר שלהם. הציון הזה בעצם מספק לבנקים ולגופי האשראי, תובנות בקשר אליכם – האם כדאי לתת לכם אשראי? האם אתם מחזירים את החובות שלכם? כל המידע עליכם בעצם משתקלל לציון (Credit Score) ועל פי זה נותנים לכם אשראי וקובעים לכם את הריבית. ככל שאתם בטוחים יותר בעיני הבנק כך הריבית שתשלמו תהיה נמוכה יותר.

הדירוג הזה מסתמך בעיקר על ההיסטוריה הפיננסית שלכם, על ההון העצמי שלכם (נכסים והתחייבויות), ועל ההתנהלות הפיננסית שלכם מול רשויות שונות (האם אתם משלמים בזמן חשבונות, האם יש לכם חובות לא משולמים ועוד). אבל כמו כל דירוג – גם בדירוג הזה יש חולשות – לא כל המידע זמין, לא כל המידע מעודכן, אנשים יכולים להעלים "התחייבויות" ובכלל להסתיר מצוקה פיננסית – פישמן עשה זאת שנים רבות – אתם סבורים שמישהו היה נותן לו דירוג אשראי נמוך? ממש לא. בפועל אף אחד לא באמת ידע מה מצבו  - פשוט, לא ידעו להעריך את נכסיו (וגם את חובותיו); ומעבר לכך – לא תמיד ניתן לקשר בין אדם פרטי לבין חברה, אבל אם החברה במצב גרוע ולאדם הפרטי דווקא יש הון – איך יראה הדירוג שלה – הרי מדובר בישויות נפרדות. אלא שבית המשפט כבר הראה לנו שהוא יודע להרים מסך ולחבר את החברה עם האדם הפרטי, ולחייב אותו להזרים כספים לחברה, במיוחד אם התברר שהיו הברחות של נכסים.

בקיצור, דירוג אשראי אישי זה בהחלט נחמד, אבל הציון זה לא חזות הכל.

מתי אקבל דירוג?

מדברים על דירוג אשראי לכולם כבר מספר שנים טובות כשהעניין נכנס להליך רגולטורי בשנתיים האחרונות והחל ממאי 2019 הלשכות המדרגות כבר יכולות לספק דירוג אישי.

 בפועל, דירוג האשראי האישי הוא עניין ותיק - במסגרת חוק נתוני האשראי שהוסדר בתחילת המילניום הייתה התייחסות להקמת מאגר נתונים עם מידע שלילי – כלומר, על אנשים עם דירוג אשראי נמוך, אי עמידה בחובות, תשלומים, צ'קים שחזרו, חשבונות מוגבלים וחסומים, אי תשלומים לרשויות ועוד.  זה היה תקף ל-5% עד 10% מהאוכלוסייה, כי בכל זאת – הרוב מתנהלים סביר, או לפחות לא נמצאים בקטסטרופה כלכלית. עכשיו (כשהמאגר יושלם) לכל משתמשי האשראי יהיה דירוג (לא רק דירוגים שליליים).

דירוג אשראי אישי  - כמו באמריקה

מכיוון שדירוג אשראי אישי הוא חיקוי של מודל אמריקאי, שווה להתעכב ולהבין מה קורה בארצות הברית. בשוק האמריקאי קיימות שלוש סוכנויות דירוג (בפיקוח ממשלתי) המעדכנות נתונים ומידע ובהתאמה דירוגים אישיים. המידע שהם מקבלות מגיע מכל חברות האשראי, הבנקים והמוסדות הפיננסיים. מדובר במידע שוטף שבעזרתו מייצרים בחברות הדירוג תיק לקוח שמתעדכן באופן רציף.

והמידע הזה מתורגם לציון וחוזר בעצם לאותם גופי אשראי שבוחנים את יכולת ההחזר של הלקוחות. הלקוחות, מדויק יותר הלווים, נבחנים בכל נקודת זמן שבה הם מבקשים הגדלת אשראי, הלוואה, כרטיס אשראי, הלוואה ייעודית לרכב, לשיפוץ, משכנתה כמובן ועוד. הציון שלכם גם מאפשר שיווק ייעודי של חברות האשראי – נניח לדוגמה שחברת האשראי מעוניינת לפנות לכל הלווים הבטוחים בהצעה להגדלת מסגרת בריבית מאוד נמוכה, היא יכולה להוציא מהמאגר את האנשים ולפנות אליהם.

דירוג  האשראי נקבע על ידי החברות המדרגות בהתאם להיסטוריית התשלומים; חשבונות האשראי הפתוחים; השימוש באשראי מנוצל ואשראי פנוי; הוותק של תיק האשראי שלכם; הבקשות לאשראי בעיקר בשנה האחרונה; מצבים בעייתיים – פשיטות רגל, חובות שלא שולמו וכו'.

מי קובע את הציון בארץ?

בדומה למצב בעולם – גם בארץ, חברות הדירוג יקבעו את הציון שלכם על פי אלגוריתם מתמטי. מדובר בשחקנים פרטיים – כמו שיש חברות דירוג לחברות נסחרות בבורסה (דירוג לחוב שלהן/ אגרות חוב שלהן)  - מעלות ומדרוג, כך יהיו גם לאנשים פרטיים, וסביר שחברות המידע שמספקות נתונים ומידע עסקי על חברות לרבות מצב עסקיהן, ייכנסו לתחום הזה (BDI , דן אנד ברדסטריט ועוד).

לצורך הכנת התיק והציון ישתמשו החברות הללו בכל הנתונים שקיימים אצל נותני האשראי – בנקים, חברות כרטיסי האשראי, וגם בגופים הציבוריים כמו בנק ישראל, ההוצאה לפועל, מידע מבתי המשפט, ועוד.

הציון יינתן לגופי האשראי וללווים עצמם – כלומר תוכלו לדעת מה הציון שלכם. זה מתחיל להישמע כמו מבחן בבית ספר, וזה באמת מזכיר - אם הציון לא טוב (אם נכשלתם אז ממש אוי ואבוי), אתם תצטרכו להתאמץ מאוד כדי לשפר את הציון.

הדירוג של כל לקוח ייקבע בלשכות האשראי, בכל אחת לפי המודל שפיתחה, שמשקלל מידע חיובי ושלילי שנאגר על הלקוח. המודלים של הלשכות אינם זהים זה לזה, כך שייתכן שלקוח יקבל דירוג אשראי שונה בלשכות שונות.

לשכות דירוג האשראי צפויות להתחשב בהיסטוריית האשראי של כל לקוח. החזר הלוואות במועד וללא פיגורים ישפיע לטובה על הדירוג. אירועים כמו אי-כיבוד צ'קים, פתיחת תיקים בהוצאה לפועל, חילוט של ערבויות או מחילות על חובות עבר - עלולים להשפיע על הדירוג לרעה.

האיסוף של פרטים על היסטוריית האשראי בפועל של כל לקוח אמור למנוע אפליה במתן אשראי לפי מאפיינים כגון לאום, גיל ומין. בבנק ישראל אומרים כי הבנק מפקח על פיתוח המודלים של הלשכות, ויוודא שאינם מפלים.

האם כבר יש עלי מידע במאגר?

גם אם לא ביצעת כל פעולה אקטיבית עד כה, סביר שפרטיך כבר שמורים במאגר. איסוף המידע כבר התחיל. במאגר נאספים נתונים על כל אדם בישראל מגיל 18 ומעלה - בתנאי שמקורות המידע, כגון הבנקים, העבירו עליו דיווח. איסוף המידע אינו מוגבל למי שנטלו הלוואות. למשל, מי שיש לו חשבון עו"ש בבנק ובו מסגרת אשראי מאושרת (המאפשרת "להיכנס למינוס"), פרטיו כנראה כבר הועברו למאגר, גם אם אינו מנצל את המסגרת (כלומר אם החשבון שלו ביתרת זכות). כך גם מי שיש בידיו כרטיס אשראי.

אילו נתונים מופיעים עלי במאגר?

המאגר אינו כולל נתונים על הכנסות או על נכסים, אלא אם מדובר בנכסים המשמשים ביטחונות לצורך הלוואות קיימות. לכן הוא אינו מכיל מידע על השכר החודשי או על שווי החיסכון לפנסיה (בהנחה שאינו משועבד). המידע הנכלל במאגר עוסק בעסקות אשראי ובהתחייבויות - כגון משכנתאות, הלוואות אחרות ועסקות אשראי שוטפות, למשל מסגרת האשראי בחשבון הבנק ובכרטיס האשראי.

המאגר מכיל נתונים על סך ההתחייבויות (למשל היתרה של כל הלוואה), מטרתה, ככל שהיא ידועה למלווה, והתשלומים הכרוכים בכל עסקה - כגון ההחזרים החודשיים של המשכנתא. המידע על התשלומים יכול לפעול לטובת הלווה, אם הוא מחזיר את ההלוואות במועד; אבל גם לרעתו - אם הוא מפגר בתשלומים או מפזר צ'קים בלי כיסוי.

מי ישמור על הפרטים שלי?

הנתונים המלאים נמצאים במאגר, המנוהל בשרתי מחשב של בנק ישראל. בבנק מעדיפים את הכינוי "מערכת" על "מאגר" - אולי בגלל המטען השלילי שנקשר במאגר הביומטרי ובמאגרי מידע אחרים שנתונים תמיד בסכנת פריצה. לפי נתוני בנק ישראל, בהקמת מערכת נתוני האשראי הושקעו 162 מיליון שקל עד סוף 2018. בתקציב הבנק ל–2019 הוקצו עוד 166 מיליון שקל להקמת המערכת.

האם המידע משמש רק במתן ההלוואה? מהו "ניטור"?

ניטור הוא מעקב של נותן האשראי על נתוני האשראי של הלקוח במשך תקופת ההלוואה. נותן האשראי יקבל מהמאגר אינדיקציות על אירועים שליליים. הניטור יכול להיעשות למשך תקופה שלה הסכים הלקוח, או לכל אורך חייה של עסקת האשראי - הקצר בין השניים. הניטור מחייב קבלת הסכמה מהלקוח, בניגוד למצב עד כה, שבו נותני אשראי היו יכולים לקבל גם ללא הסכמה מראש מידע על אירועים כמו הגשת בקשה לפשיטת רגל.

האם נדרשת הסכמה שלי להעברת הנתונים מהמאגר לנותן האשראי?

כן, לצורך קבלת דו"ח אשראי או לצורך ניטור. לא, לצורך חיווי אשראי - שאותו מבקש נותן אשראי מלשכת אשראי, אם הוא מעוניין לקבלו לפני התקשרות עם לקוח. על נותן האשראי ליידע את הלקוח מראש על כוונתו לקבל חיווי.

לכמה זמן המידע יישמר במאגר?

שמירתו של כל פרט מידע במאגר מוגבלת לעשר שנים מיום יצירתו. עם זאת, המידע המועבר מהמאגר ללשכות האשראי, ומהן לנותני האשראי, יתייחס רק לשלוש השנים האחרונות.

האם אפשר לבקש להימחק מהמאגר?

לכל אדם יש זכות לבקש להפסיק את איסוף הנתונים עליו במאגר - ואת מחיקת המידע שכבר נאסף. היוצא מהכלל הזה הוא מי שב"תקופת הגבלה", שמתחילה כשמתקבל במאגר נתון "בעייתי", לפי הגדרות שנקבעו. נתון כזה יכול להיות אינדיקציה על מתן צו כינוס, פתיחת הליך פשרה עם נושים או הסדר נושים, הכרזה על פשיטת רגל, פתיחת תיק בהוצאה לפועל בסכום של יותר מ-5,000 שקל (או כמה תיקים בסכום מצטבר של 4,000 שקל ויותר), הכרזה כלקוח מוגבל או מוגבל חמור, או פתיחת הליכים בבית משפט עקב חוב של יותר מ-10,000 שקל לבנק, לחברת כרטיסי אשראי או לנותן אשראי אחר המדווח למאגר. תקופת ההגבלה נמשכת שלוש שנים, ומסתיימת בתנאי שלא התקבלו נתונים בעייתיים נוספים.

מי שביקש שלא ייאסף עליו מידע במאגר עשוי להיתקל בהרמת גבה של נותני אשראי בבואו לבקש הלוואה, ואף בסירוב לתת אשראי. עם זאת, ייתכן שנותני אשראי יסכימו להעניק לו אשראי בכל זאת, במיוחד אם מבקש ההלוואה הוא לקוח ותיק שלהם, והם מכירים את התנהלותו הפיננסית.

האם אפשר לדעת מה דירוג האשראי שלי?

אפליקציית קפטן קרדיט של דן אנד ברדסטריט, אחת מלשכות האשראי מאפשרת לכם לדעת את דירוג האשראי שלכם, לפי מספר ההלוואות, מועד ההחזר, צ'קים חוזרים ועוד.

למדריכי הלוואות

איך יעבוד מאגר נתוני האשראי החדש

האם אפשר לדעת מה דירוג האשראי שלי?

 

HON TV

צריכים הלוואה?  מלאו פרטים ונציג ממקס מבית לאומי קארד יחזור אליכם

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

אבישי עובדיה

אבישי עובדיה

כותב ומפרשן על פיננסיים (20 שנה), מרצה על פיננסיים באקדמיה (12 שנה) מתעסק בפיננסיים/ שוק ההון (מעל 30 שנה); יוזם האתר - כדי לחבר בין האהבה לפיננסים ולמדיה, ולספק ערך מוסף לגולשים

השאר תגובה

2 תגובות

  • אני ממליץ על אפליקצית Captain , שנותנת את דירוג האשראי ואת פירוט הדוח מכל המקורות הפיננסיים שמדווחים על פעילותך. מאוד מעניין ומלמד.

  • שלום

    תודה על המאמר.
    להבנתי אין ציון מכיוון שכל גוף רשאי לתת ציון על סמך מודל שונה. לראיה אף הדוח שהפקתי על עצמי באתר.
    אתה יכול בבקשה להרחיב בנוגע לציון?
    תודה, ציון

שינוי גודל גופנים
ניגודיות