הרהורי בורסה

הרווח של הבנקים - נותנים 0.5% על פיקדוון, ולוקחים 8% על הלוואה

קרדיט: shutterstock
רישום לניוזלטר

מאיפה מגיעים הרווחים של הבנקים? למה לבנקים חשוב להגדיל את הפיקדונות? ומתי תתפתח תחרות  אמיתית בשוק ההלוואות?

האשראי החוץ בנקאי הופך ליותר ויותר פופולארי – חברות כרטיסי האשראי כבר מזמן נהפכו לספקיות אשראי, כשבמקביל ישנן מקורות חוץ בנקאיים רבים – מימון ישיר, זירות להלוואות חברתיות, חברות שמספקות אשראי ללקוחות עסקיים לרבות ניכוי צ'קים ועוד. הפריחה הזו מתבטאת גם בבורסה המקומית כשחברות רבות שעוסקות במימון וניכיון צ'קים נכנסו לבורסה (רובן בדלת האחורית – דרך רכישה במהופך).

במקביל, קיבלו הגופים הפיננסים הגמשה בתנאי ההקמה, כדי להגביר את התחרות מול הבנקים החזקים, ולאחרונה קיבלה חברה חדשה אישור בתחום הסליקה – טרנזילה.

ולמרות כל השינויים, הבנקים הם עדיין ספקי האשראי הגדולים במשק, לא סתם הגדולים, עדיין רוב רובו של האשראי ניתן דרך המערכת הבנקאית, יתר המקורות החוץ בנקאיים, לא מדגדגים ולא פוגעים בתוצאות הבנקים, זה עדיין פעילות קטנה, וזה כנראה מבטא יותר מכל את הפוטנציאל של הגופים החוץ בנקאיים.

כשבוחנים את תוצאות הבנקים בשנת 2016 מבינים  כי הרווח של הבנקים  שלהם מגיעים בעיקר ממשקי הבית והעסקים הקטנים (העצמאיים). כן, זה לא חברות הענק שמתממנות דרך הבנקים שמספקות להם את עיקר הרווח, אלה זה אתם שלוקחים הלוואה יחסית קטנה/ אשראי יחסית נמוך. איך זה ייתכן? פשוט ברור – הלווה הגדול אולי לוקח 1 מיליארד שקל אבל הריבית שהוא משיג מהבנק נמוכה במיוחד. בעוד שההלוואה הגדולה הזו שקולה ל-10,000 הלוואות קטנות של פרטיים בגובה 100 אלף שקל ובריבית גבוה פי כמה. אז נכון, ההתעסקות במימון הצרכני משמעותית הרבה יותר – טיפול ב-10,000 הלוואות, אבל בהתאמה הסיכון לבנק קטן יותר כי הפיזור גבוה הרבה יותר, ו... הרווח של הבנקים  כאמור גבוה פי כמה בגלל הריבית הגבוה.

אתם תראו את הנתונים האלו בכל דוחות הבנקים, כשהפעם נציץ בדוחות של בנק מזרחי טפחות. הכנסות הריבית של הבנק בשנת 2016 הסתכמו ב-5.3 מיליארד שקל, כאשר הוצאות הריבית הסתכמו ב-1.5 מיליארד שקל. ההכנסות ריבית נטו (הכנסות פחות הוצאות ריבית) הסתכמו בכ-3.8 מיליארד שקל. מה זה בעצם הכנסות ריבית והוצאות ריבית? ובכן, בגדול הבנק מקבל/ זוקף ריבית (ורושם בהתאמה הכנסות) על הלוואות שהוא מספק לציבור. מזרחי טפחות, אגב, הצליח להגדיל את האשראי לציבור ל-172.8 מיליארד שקל בסוף 2016, לעומת 160.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2015. על האשראי הזה (בהצגה פשטנית) הכניס הבנק 5.3 מיליארד שקל.

מנגד לבנק יש הוצאות ריבית, והמשמעות היא שהוא לווה כסף. רוב הכסף הזה הוא הלוואות שהוא מקבל מהציבור, ואלו בעצם – הפיקדונות. כלומר, בהמחשה פשוטה – הבנק מקבל כסף/ הלוואה מרמי והכסף הזה משמש את דני שלוקח הלוואה מהבנק. הבנק הוא צינור, אבל צינור יקר – העלות של ההלוואה שהבנק מקבל מרמי היא נמוכה, הבנק נותן לרמי על הפיקדון שלו שברירי אחוז בשנה, ומנגד על ההלוואה שהבנק מספק לדני הוא לוקח כמה אחוזים טובים. קוראים לזה מרווח הריבית, והמרווח הזה מסתכם בכמה אחוזים.

על כל פנים, היקף הפיקדונות של הציבור בבנק (מעין הכספים שהבנק לווה מהציבור) מסתכם בסוף שנת 2016 ב-178.3 מיליארד שקל , לעומת  162.4 מיליארד שקל בסוף שנת 2015. גידול נאה (אפילו מרשים יותר מהגידול באשראי). היקף הפיקדונות, עולה על האשראי לציבור , כך שניתן לומר שכל הפיקדונות של הציבור מופנים בעצם לאשראי/ הלוואות, כלומר אותו רמי שמקבל כמה עשיריות אחוז בשנה על הפיקדון שלו מממן את דני שמשלם כמה אחוזים טובים. זה העסק העיקרי של הבנק – תיווך, וזו הסיבה שהבנקים מנסים למשוך לקוחות שיפקידו כמה שיותר כסף אצלם – כמה שיותר כסף בפיקדונות משמע יותר הלוואות, יותר רווחים.

הוצאות הריבית של בנק מזרחי טפחות בשנת 2016 הסתכמו ב-1.5 מיליארד שקל שמהווים פחות מ-30% מהכנסות הריבית. מדובר על מעין "רווח גולמי" של 70%, האם זה רווח נורמלי? האם זה רווח שמבטא תחרות? וזה עוד לא הכל – כאשר הריבית תעלה צפוי (אין דבר כזה בטוח) שמול עליית מקורות המימון, תהיה גם עלייה בריבית על ההלוואות, וצפוי שהמרווח יעלה, כלומר הרווחים של הבנקים יעלו עוד יותר, אם כי, כאשר הריבית תעלה שיעור הרווחיות שמתבטא בהכנסות נטו מריבית חלקי הכנסות הריבית צפוי דווקא לרדת (בגלל התייקרות הוצאות המימון). כלומר, מצד אחד יהיה גידול ברווחים, אבל ירידה בשיעור הרווחיות.

כך או אחרת, הרווחיות הזו שכמובן לא מאפיינת רק את בנק מזרחי טפחות, אלא את כל המערכת הבנקאית, בפועל אפילו גבוה יותר. בתוך הוצאות המימון יש מרכיב גדול של הוצאות בגין ריבית על אגרות החוב שהניקו הבנקים, אלא שבפועל המימון לציבור לא בהכרח מגיע מאגרות החוב, כאמור הפיקדונות עולים על האשראי לציבור. אז נכון שלכסף אין ריח וטעם, והמקורות והשימושים מתערבבים, אבל אם באמת היו עושים את החישוב של הכנסות הריבית של הבנקים מהאשראי לציבור מול הריבית שהם משלמים על הפיקדונות היו מקבלים רווחים גבוהים יותר ורווחיות גבוה יותר.

הרווחים והרווחיות פוחתים כמובן ככל שיורדים בדוח רווח והפסד. יש אמנם הכנסות ורווחים מפעילויות אחרות בעיקר עמלות שהבנק גובה מאיתנו (עמלות ניהול חשבון, עמלות המרת מט"ח בסכומים גבוהים מאוד!, עמלות ניירות ערך ועוד), אבל יש גם הוצאות תפעול כבדות, בעיקר הוצאות על העובדים (שכר עבודה).

ואחרי כל ההוצאות האלו יש רווחים. בבנק מזרחי טפחות הרווח מסתכם בכ-1.3 (אחרי הוצאות בגין שכר עובדים – 2.1 מיליארד שקל). הרווח הזה מבטא תשואה של מעל 10% על ההון.

ועכשיו למסקנה הכמעט הבלתי נמנעת - הבנקים עושים עלינו סיבוב גדול, כדי לייצר תשואה לבעלי המניות וכדי לייצר פרנסה לעובדים. בנק מזרחי טפחות הוא עוד היעיל במערכת, אבל בעידן הדיגיטלי לקיחת הלוואה, או הפקדה בפיקדון לא יצטרכו כל כך הרבה משאבים אנושיים. ככל שהבנקים יהיו רזים יותר, כך הציבור ייהנה מתחרות אמיתית וריבית נמוכה יותר. אבל יש כאן מוקש –  התחרות החוץ בנקאית, מתקשה להתמודד עם יתרון הגודל של הבנקים ועם מקורות המימון הזולים, ולכן בינתיים – הריבית במערכת החוץ בנקאית גבוה יותר מהבנקים. כאשר זה ישתנה דרך מקורות מימון זולים יותר, מימון המונים (הלוואות חברתיות) ועוד, תהיה באמת בשורה לציבור.

 

 

 

 

רוצה להבין ולהכיר את שוק ההון – כל ניירות הערך, כללי המשחק בבורסה ועוד? – אבישי עובדיה (רו"ח), פרשן בגלובס, מרצה בניתוח דוחות ושוק ההון ובעל האתר,  מעביר קורס של 24 שעות – מי שלא מרוצה לא משלם! –  מלאו פרטים ונחזור בהקדם 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

אבישי עובדיה

השאר תגובה