הרהורי בורסה    

ברן – העסקה בוטלה, מה יקרה לחברה?

איך ביטול ההזמנה הגדולה מברן  מתבטא בספרים? איך רושמים צבר הזמנות בדוחות? ואיך ביטול ההזמנה  משפיע על התזרים החזוי?  

בתחילת השבוע דיווחה ברן על ביטול של חוזה ענק  – הלקוח הודיע במפתיע לחברה הבת של ברן, ICM, כי החליט לממש את זכותו לבטל את הפרויקט.  זו מכה קשה לקבוצה, מדובר בפרויקט להקמת מפעל תעשייתי לייצור קרטון ברוסיה בהיקף של 760 מיליון שקל, וההכנסות ממנו היו אמורות לזרום עד שנת 2019.

לברן שבהגדרה היא חברת פרויקטים המתמחה בהקמה ותשתיות של פרויקטים מורכבים יש פרויקט גדול נוסף באתיופיה, ופרויקטים נוספים בעולם ובארץ, אבל הפרויקט ברוסיה היה אמור להיות המשמעותי ביותר מבין צבר ההזמנות שלה. אבל האם זה באמת היה אמור להיות מלכתחילה בצבר ההזמנות?

נתחיל בכך, שצבר הזמנות במיוחד בחברות מהסוג הזה (חברות שיש להם פרויקטים על פני זמן) זה מידע קריטי למשקיעים, במקרים רבים זה מידע חשוב יותר מהדוחות עצמם. אחרי הכל, מה יותר חשוב – כמה החברה מכרה ב-2016, או כמה היא תמכור ב-2017? כנראה שהרוב (הגדול) מבין ומסכים שמה שחשוב הוא מה שיהיה ולא מה שהיה. ולכן, לצבר שמבטא בעצם מכירות עתידיות חשיבות עצומה.

עם זאת, האם כל הסכם יכול להיכנס לצבר? כאשר חברה חותמת עם לקוח על אספקת פרויקט ויש ללקוח מחויבות גדולה – למשל, אם הוא מתחרט או מבטל את החוזה, יהיה עליו לשלם קנס בגובה 10% מהפרויקט,  אז זה בהחלט חוזה שצריך להיכנס לצבר. רמת הביטחון שהוא אכן יסופק גבוהה, וגם אם תהיה תקלה בדרך, ללקוח יש קנס לשלם. אבל, אם מדובר בחוזה שבכל שלב הלקוח יכול להגיד – ביי ביי, אני עוזב, אז מה בעצם ההבדל בין הזמנה שוטפת לבין צבר?

במקרה הזה – ברן דיווחה על הזמנה של 760 מיליון שקל לשנתיים, כאשר בפועל זה היה בעצם כמו הזמנה שוטפת חודשית של כמה מיליונים בודדים. מעין הסכם מסגרת של 760 מיליון שקל, שכל חודש הלקוח מממש מהסכום הכולל כמה מיליונים בודדים (או כמה עשרות, אבל כנראה שלא הגיעו לסכומים משמעותיים).

יש מקום להגדיר את הצבר בהתאם לרמות ביטחון שונות, יש צורך להבין את רמת הביטחון של כל הזמנה, אחרת אין באמת לצבר משמעות – זה תקף בברן ובכל חברה עם צבר הזמנות. הבעיה שצבר הזמנות זה נתון מחוץ לדוחות. בדוחות הכספיים יש מחויבות לכללים ולתקינה חשבונאית – ההכנסות צריכות להיות ברמת ביטחון גבוה (הלקוח צריך לאשר, התקבול צריך להיות בדרך) ורק אז הן נרשמות בדוחות. אבל הצבר הוא מידע מחוץ לדוחות, ובפועל אין עליו כללים נוקשים וברורים. החברות מדווחות על הצבר שלהם כשבפנים יכולות להיות הזמנות ברמת וודאות שונה אחת מהשנייה.

בפועל, המשקיעים יכולים לנתח זאת לבד, אם החברה מוסרת פרטים על ההזמנות. ברן, במועד הדיווח על הזכייה, סיימה את ההודעה החיובית בשורת אזהרה – "למזמין אפשרות להביא לסיום הפרויקט בכל עת בכפוף לתשלום בגין העבודות שבוצעו ואושרו על ידי המזמין עד אותו השלב". בינתיים הכירה החברה בהכנסות של כ-24 מיליון שקל והרווחיות הגולמית עומדת על 10%. מידע שחסר ומן הסתם קיים בקבוצה הוא למה? למה המפעל החליט שלא להמשיך בפרויקט? האם זה עניין פנימי שקשור במפעל עצמו? האם הוא לא מרוצה מהביצועים עד עכשיו של ברן? אין בינתיים תשובה.

כך או אחרת, לברן פרויקט גדול נוסף באתיופיה. שם מדובר על רמת וודאות גבוה כי פשוט זה כבר מתנהל כשנה (איפשהו באמצע הפרויקט) – מדובר על פרויקט הולכת מים  בהיקף כולל של 340 מיליון שקל שהחל במחצית שנת 2016 וצפוי להסתיים בשנת 2018.

 

מה יקרה לתזרים החזוי?

ברן מדווחת מדי רבעון על התזרים החזוי בשנתיים הקרובות. חברות שגייסו דרך אג"ח,  מדווחות על התזרים באם מתקיימים סימני אזהרה מסוימים בדוחות הכספיים (גירעון בהון, גירעון בהון החוזר), ואז הן מדווחות מה המקורות לשימושים השונים, לרבות החזר האג"ח.  מדובר בדוח ניהולי שמתייחס לעתיד – לשנים הקרובות, והוא בעצם "מבטא את תחזיות החברות.

ברן בדוח הרבעון הראשון מסבירה כי – "בהתקיים חלק מסמני האזהרה בדוח החברה סולו (בחברה במאוחד לא מתקיימים סימני האזהרה), מובא להלן דוח תזרים מזומנים החזוי לחברה (סולו), שנערך על בסיס תכנית העבודה של כלל הקבוצה (החברה במאוחד) שאושרה בחודש ינואר 2017 ,על השינויים והעדכונים שחלו מאז בהתאם לפעילויות בפועל, ועל מיטב ידיעת החברה למועד פרסום הדוח הרבעוני, ובו פירוט השימושים והמקורות הכספיים מהרבעון השני של 2017 ולמשך שנתיים".

הדוח סולו, רק נזכיר, מתייחס לחברת ברן עצמה, כאשר כל האחזקות (החברות הבנות) מוצגות בסעיף נפרד. הדוח סולו מבטא את התוצאות של החברה עצמה, את התזרים ומצב הנזילות של החברה עצמה. הדוח המאוחד כולל את כל החברות בשליטתה של ברן באופן מלא (100%).

דוח התזרים החזוי (ברבעון הראשון)  כולל את הפרויקט הגדול ברוסיה, אבל הוא לא כולל הרחבת סדרת אג"ח בהיקף של 11 מיליון שקל שהושלמה לאחרונה. הגיוס הזה נשען על הפרויקט ברוסיה והגופים המשתתפים דורשים לבטל את הגיוס. כך שלברן יש עוד צרה, אבל הצרה הגדולה נמצאת בדוח התזרים החזוי בשנה הבאה.

חלק משמעותי מהמקורות בתזרים הוא מקורות מחברות מוחזקות (מקורות מפעילות שוטפת במוחזקות – דמי ניהול; ומקורות מהחזר הלוואה). הנהלת החברה מציינת כי המקורות מהחברות המוחזקות יסתכמו בשנה הראשונה (מאפריל 2017 ועד מארס 2018) בכ-11.3 מיליון שקל, ובשנה שלאחר מכן, יסתכמו המקורות מהחברות המוחזקות ב-37 מיליון שקל (כ-34.5 מיליון שקל החזר הלוואה). סביר מאוד להניח שהסכומים האלו אמורים להגיע מהחברה הבת הרוסית. הנהלת ברן מדגישה כי דמי הניהול והחזר הלוואות מחברות הקבוצה תלויים בביצועים של החברות האלו וכן היא מציינת את התלות בצבר ההזמנות לרבות ההזמנה מהמפעל הרוסי בסך של 760 מיליון שקל.

ומכאן, שבאין הזמנה כזו, יהיה חור גדול בתזרים המזומנים החזוי.