האוצר מספק תחזית רב שנתית – עד לשנת 2022. כלכלני האוצר צופים שקצב האינפלציה בישראל יישאר נמוך מ-2% עד שנת 2022 –  "קצב האינפלציה יתכנס למרכז היעד לקראת סוף תקופת התכנית התלת-שנתית (2022)". יתכנס למרכז היעד, ומהו מרכז היעד? ובכן, היעד של בנק ישראל הוא לאינפלציה של בין 1% ל-3%. היעד הזה לא רלבנטי כבר שנים רבות. מדד המחירים לצרכן בשנים האחרונות הוא לרוב שלילי, ובשנה שעברה היינו סביב האפס. השנה מצפים לכמה עשיריות טובות.

ואם כך, אז למה להגדיר יעד לא ריאלי ולא רלבנטי? לא ברור, כי למה להתאמץ ולשנות יעדים. בבנק ישראל דוגלים בשמרנות.

כך או אחרת, באוצר גם מעדכנים כלפי מעלה את קצב הצמיחה הצפוי ב-2018 מ-3.2% ל-3.5%. באוצר מדגישים כי לאור עדכונים חיוביים בתחומי ההשקעות, הצריכה הפרטית והייצוא קצב הצמיחה עשוי לעלות, ומפרטים את ההשקעות החדשות בפיתוח מאגרי גז, כשהכוונה היא  לתכנית הפיתוח של מאגרי כריש ותנין שאושרה לאחרונה, וכן בתכנית ההשקעות החדשה של מפעל אינטל בקריית גת שאושרה לאחרונה. באוצר מציינים כי התחזית המעודכנת איננה כוללת תרחיש של ייצוא גז, וזאת למרות שייצוא הגז לירדן צפוי להתחיל כבר בשנת 2020 – האירוע הזה יוביל לעדכון נוסף כלפי מעלה של תחזית הצמיחה של המשק.

עוד עולה מהערכת האוצר כי הממשלה הבאה תצטרך לערוך  התאמות בתקציב בהיקף של 5.3 מיליארד שקל. מדובר בסכום ראשוני, בפועל זה עשוי להיות הרבה יותר גבוה. הסיבות העיקריות לגידול הצפוי – עלויות הרכבת ממשלה עתידית, עלויות של הרחבת תוכנית מחיר למשתכן, רכישת קרונות נוספים על-ידי רכבת ישראל, סלילת נתיבי תחבורה ציבורית נוספים והגדלת הסובסידיה, תשלום מענק בגובה 700 מיליון שקל לחברת אינטל עבור הרחבת המפעל, ועלות "תחרות הזמר הבינלאומית 'האירוויזיון' שאמורה להתקיים בישראל במאי 2019.