מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

האינפלציה ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר 2017 חזרה לתחום החיובי (0.1%) לראשונה מאז יולי 2014 – כך כותב יניב בר כלכלן בנק לאומי בסקירה על מדד המחירים לצרכן.

בחודש ינואר מדד המחירים לצרכן ירד בשיעור של 0.2%, זאת בהתאם למרבית ההערכות המוקדמות. למרות זאת, "סביבת האינפלציה", אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, עלתה קלות בהשוואה לחודש הקודם. כך, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (ינואר 2017 בהשוואה לינואר 2016) חזרה לתחום החיובי לראשונה מאז חודש יולי 2014 ועמדה על 0.1%, וב-12 החודשים הבאים המדד צפוי, להערכתנו, לעלות בכ-1.0%.

ההתפתחויות הבולטות במדד ינואר כללו את סעיף הלבשה והנעלה שירד בחדות, זאת מעבר לעונתיות המאפיינת את חודשי ינואר לאורך השנים; כמו כן, נרשמה ירידה חריגה במחירי ביטוח הרכב; מנגד, מחירי המזון (ללא פירות וירקות) עלו בינואר לאחר חודשיים של ירידות, בעיקר עקב עלייה במחירי העופות. עם זאת, יש לציין שבראייה שנתית (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) מחירי המזון מצויים במגמת ירידה מאז חודש דצמבר 2015.

באשר לסעיף הדיור, בחודש ינואר חלה ירידה של 0.8% בתת-סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים) בעיקר מסיבות של עונתיות. למרות זאת, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) עלה מעט ל-1.5% לעומת 1.4% בחודש הקודם, אם כי, יש לציין שמדובר עדיין בקצב מתון בהשוואה לחודשים קודמים. במקביל, חלה האטה חדה יחסית בקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן). כך, בחודשים נובמבר-דצמבר 2016 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 5.9% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לאחר עלייה שנתית של 8.1% בחודש הקודם. עם זאת, יש לציין שמדובר בנתון זמני אשר עשוי להתעדכן בהמשך.

במבט כולל, סעיף הדיור צפוי להמשיך ולהיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד, כאשר בנוסף יש להתחשב גם במשקלו הגבוה. בהקשר זה, נציין שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה בינואר 2017 את סל מדד המחירים לצרכן, וכתוצאה מכך עודכנו גם משקלות הסעיפים. כך, משקלו של סעיף הדיור במדד עלה מעט ל-25.0% (לעומת משקל קודם של 24.7%), והוא מהווה את הסעיף בעל המשקל הגבוה ביותר במדד. סעיפים נוספים בעלי משקל גבוה הם: תחבורה ותקשורת  (19.3%), מזון ללא פירות וירקות (13.7%) וחינוך, תרבות ובידור (11.9%). במבט קדימה, אנו מעריכים כי "סביבת האינפלציה" צפויה לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%) לקראת סוף שנת 2017. חזרתה של האינפלציה לטווח היעד, מהווה תנאי הכרחי, אך לא מספיק, להעלאת ריבית ראשונה בישראל לקראת סוף 2017.