מחירי הדירות לאן – עדכונים שוטפים על הערכות כלכלנים, אנליסטים וגורמים בענף על מחירי הדירות
אחת לחצי שנה בנק ישראל מפרסם דוח על היציבות של המערכת הפיננסית – בדוח הזה עולות שאלות כמו – מה יקרה עם האבטלה תעלה? מה יקרה למערכת הפיננסית עם מחירי הדירות יירדו ב-10%, וב-20%? זו אולי השאלה החשובה מכולן – כי שם נמצא הסיכון הגדול, אבל לא היחידי – האשראי הצרכני הפך לביות בועתי, וגם בעיה בהחזרי החוב של הלווים בגלל גידול באבטלה או הרעה במצב המשקי, עלולה להשליך על היציבות הפיננסית.
מכל מקום, האוצר במקביל לדוח מסביר לנו – האזרחים, שאם מחירי הדירות ירדו ב-15% אז זה ממש לא יהיה אסון למערכת הבנקאית, אבל ירידה של 50% זה כבר משהו אחר לגמרי. האם זה תרחיש אפשרי? ממש לא בטוח. בינתיים, מחייר הדירות ממשיכים לעלות, או במקרה (הטוב) לא לעלות.
הנה ריכוז הנקודות העיקריות מדוח היציבות –
- בשנה האחרונה הוסיפה המערכת הפיננסית בישראל לשמור על חוסנה ולחזק את יציבותה על רקע סביבת הריבית הנמוכה ותנאים מקרו-כלכליים תומכים: המשק צמח בקצב מהיר מהקצב הממוצע בארבע השנים הקודמות, שיעור האבטלה ירד, והצריכה הפרטית התרחבה.
- החשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור עדיין מהווה סיכון עיקרי ומשמעותי. עם זאת, בחודשים האחרונים מסתמנת התמתנות מסוימת בפעילות ובקצב עלייתם של המחירים, ואם זו תימשך היא תפחית את הסיכון.
- מרווחי התשואות של האג"ח התאגידיות הוסיפו להצטמצם והגיעו לרמות שפל, על רקע הנזילות הגבוהה בשווקים והחיפוש אחר תשואה. כמו כן חל גידול משמעותי בהיקף הנפקות האג"ח, וקרנות הנאמנות רשמו צבירות משמעותיות והגדילו את הנתח שהן מחזיקות בשוק האג"ח.
- ההתרחבות המתמשכת באשראי הצרכני למשקי הבית חושפת אותם לסיכון הנשקף מחדלות פירעון כתוצאה משינוי לרעה בתנאי המשק, והתממשותו תפגע במערכת הפיננסית במידה מסוימת. התחרות בענף צפויה להתגבר, והתפתחות זו עשויה להוביל לצמיחה נוספת של האשראי הצרכני.
בבנק ישראל מסבירים כי המערכת הפיננסית המקומית המשיכה לשמור על חוסנה ולחזק את יציבותה על רקע סביבת הריבית הנמוכה ותנאים מקרו-כלכליים תומכים: המשק צמח בקצב מהיר מהקצב הממוצע בארבע השנים הקודמות, שיעור האבטלה הנמוך ירד עוד, והצריכה הפרטית התרחבה. עם זאת, מהערכת הסיכונים המערכתיים למשק עולה כי המוסדות הפיננסיים ומשקי הבית ממשיכים להיות חשופים לסיכון הנשקף מהאפשרות שתחול ירידה חדה במחירי הדירות. האשראי לדיור ולענף הבינוי והנדל"ן הגדיל את חלקו בסך האשראי המקומי למגזר הפרטי הלא-פיננסי מכ-37% בשנת 2008 לכ-52% בשנת 2016, אם כי שיעור הגידול התמתן משמעותית בשנה האחרונה. הסיכון מתעצם לנוכח החשיפה הגדֵלה לאשראי הצרכני שאינו לדיור, מפני שיש מתאם גבוה בינו לבין האשראי לדיור. אם זעזוע יוביל לעלייה חדה בריבית או לפגיעה משמעותית בהכנסות הלווים, וכן לירידה חדה במחירי הדירות, הוא עלול להשפיע על יציבות המערכת הפיננסית, ובמיוחד על המערכת הבנקאית. עם זאת, בחודשים האחרונים חלה התמתנות מסוימת בפעילות בשוק הדיור: עלייה מתונה של מחירי הדירות, ירידה מסוימת בהיקף העסקאות הן בדירות מיד ראשונה והן בדירות מיד שנייה, ירידה משמעותית בחלקם של המשקיעים, וירידה במספר ובהיקף המשכנתאות שניתנות מדי חודש – תהליך שהחל ביוני 2015. עם הגורמים שכנראה הובילו להתמתנות ניתן למנות את העלייה בריבית על המשכנתאות, על רקע הצעדים הרגולטוריים שנקט הפיקוח על הבנקים, ואת צעדי המיסוי שננקטו כדי לרסן את המשקיעים – העלאת מס הרכישה ומיסוי דירה שלישית . המשך התמתנות המחירים יביא לירידה ברמת הסיכון הנשקף למערכת הפיננסית.
נוסף לכך הדוח מעלה כי הגידול המתמשך והמשמעותי באשראי שאינו לדיור למשקי הבית עלול לחשוף את המערכת הפיננסית לסיכוני אשראי מצד משקי הבית, במיוחד אם מגמת הגידול תימשך – בין היתר כתוצאה מהרפורמה שנערכת בעקבות החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל. רפורמה זו כוללת כמה צעדים שנועדו להגביר את התחרות בשוק האשראי, והיא צפויה לשנות את מבנה השוק ועשויה להגדיל באופן משמעותי את האשראי למשקי הבית, ובהתאם לכך – את החזרי החוב.
מרווחי התשואות של האג"ח התאגידיות המשיכו לרדת והגיעו לרמות שפל, על רקע הנזילות הגבוהה בשווקים והחיפוש אחר תשואה. כמו כן חל גידול משמעותי בהיקף הנפקות האג"ח, וקרנות הנאמנות רשמו צבירות משמעותיות והגדילו את הנתח שהן מחזיקות בשוק האג"ח. מחיריהן הגבוהים של האג"ח התאגידיות מגדילים את חשיפתה של המערכת הפיננסית להיפוך מגמה שמלוּוה בירידת מחירים חדה. תרחיש שיביא להיפוך המגמה במחירי האג"ח התאגידיות יפחית גם את מחירי המניות.
היבוא והמכירה של כלי רכב חדשים צמחו במהירות, וסוגיית המימון של רכישתם משכה השנה תשומת לב רבה הן עקב חשיפתם של משקי הבית לענף זה והן עקב חשיפתו של המגזר העסקי. החל משנת 2008 עלה שיעור המכוניות שרכשו לקוחות פרטיים על חשבון שיעור המכוניות שרכשו תאגידים וחברות השכרה, והדבר הסיט את מימון הפעילות הזו מהאשראי העסקי אל האשראי למשקי הבית; משקי הבית לעִתים ממנפים עצמם דרך הלוואות בנקאיות או חוץ-בנקאיות (כולל מהחברות בענף) כדי לממן את הרכישה. אולם לקשיים בענף זה יש רק מידה מוגבלת של השפעה ישירה והוא אינו מהווה סיכון יציבותי לכלל המערכת הפיננסית, אף שבשנת 2016 נוצרה חשיפה בלתי זניחה אליו, במיוחד בחברות כרטיסי האשראי אך גם במערכת הבנקאית ובגופים המוסדיים. סך החשיפה של המערכת הפיננסית לתחום אשראי זה הסתכם ברבעון השלישי של 2016 ב-39 מיליארדי שקלים. יש כאן סממנים של בועת אשראי לשוק הרכב בפרט ובכלל לשוק הצרכני – אנשים חיים על הלוואת, השאלה אם זה ימשיך להתגלגל ולתפוח, או שיעצור בבום. בועות, וזו הבעיה, נוטות להתנפח ממדים לא רציונליים ואף אחד לא באמת יודע מה תהיה הסיכה שתפוצץ את הבלון ומתי זה יקרה.