מדדי המחירים של החודשיים הקרובים ובמיוחד המדד של חודש אפריל יהיו הפרמטרים החשובים להמשך דרכו של הבנק. לפי הערכתנו, הסיכוי להורדת הריבית לשלילית או לצעדים אחרים יחסית נמוך לאור מצבו של המשק והסיכונים מהתנפחות בועתית בשוק האג"ח והנדל"ן. יש לציין, שלאחרונה חלה הפוגה מסוימת במלחמת המטבעות בעולם. בשבוע האחרון נותרה הריבית באוסטרליה, בהודו ובדרום קוריאה ללא שינוי.
נקודה חשובה שיכולה להגביל רצונו של בנק ישראל להגביר התערבות במסחר במט"ח כאחד הכלים להקלה כמותית, היה פרסום הדו"ח החצי שנתי של משרד האוצר האמריקאי לגבי פעילות המדינות שותפות הסחר של ארה"ב בתחום מדיניות שע"ח. בדו"ח הוטחה ביקורת נוקבת על דרום קוריאה בגלל התערבותה בשוק המט"ח בניסיון להחליש את המטבע. היא אומנם עדיין לא הוגדרה רשמית כמבצעת מניפולציה אסורה, מה שעלול לגרור סנקציות אמריקאיות.
בנק ישראל, שבדו"ח השנתי האחרון שלו הכין קרקע להגדלת ההתערבות במט"ח ע"י העלאת התקרה הרצויה של יתרות המט"ח מ-90 ל-110 מיליארד דולר, עלול להיתקל בביקורת דומה אילו ינסה לממש את התוכניות.
ניכר גידול באשראי העסקי והפרטי במשק: אחד הביטויים להמשך התרחבות הפעילות במשק משתקף בהאצת הגידול באשראי. קצב הגידול באשראי הצרכני שלא לדיור נמצא במגמת עלייה, ובמקביל שוב גדל קצב נטילת המשכנתאות. כמו כן, נרשמת האצה בגידול באשראי העסקי מכל הערוצים. בחודש ינואר לבדו עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-13.3 מיליארדי ש"ח. העלייה ביתרה נבעה ברובה מנטילת אשראי בנקאי (ראו תרשים 2). בנוסף, נרשמו גיוסי חוב נטו באמצעות הלוואות חוץ בנקאיות, אג"ח לא סחיר בישראל והלוואות מחו"ל.
גידול באשראי העסקי והפרטי מבטא שיפור בסביבה העסקית במשק בהשפעה של הריבית הנמוכה המונהגת ע"י בנק ישראל:
העלות התקציבית של הרכבת הממשלה עומדת להיות גבוהה: שנים רבות לא היה תיאבון המפלגות המעומדות לכניסה לקואליציה להגדלת התקציבים גבוה כל כך. הבחירות בשנים 2003 ו-2009 התקיימו בשיא המשבר הכלכלי ומטבע הדברים לא אפשרו הגדלת התקציבים. הבחירות בשנת 2013 התקיימו על רקע הצורך לטפל בגירעון הגדול ולכן עסקו בעיקר בקיצוצים. גם בבחירות ב-2006 לא הועלו דרישות תקציביות גדולות, למרות המצב הטוב של הכלכלה, בגלל שליבת הקואליציה כללה את המפלגות הגדולות והמרכזיות, קדימה ועבודה.
הפעם, המפלגות באות למו"מ הקואליציוני עם דרישות תקציביות לא מבוטלות כגון העלאת קצבאות ילדים (עלות של כ-3 מיליארד ₪), פטור ממע"מ על מוצרי יסוד (כ-2 מיליארד ₪), תוספות תקציבים לתחומי הבריאות, החינוך והרווחה והכספים הסקטוריאליים. תנאי רקע להרכבת הממשלה שכללו חזרה של המפלגות הסקטוריאליות ודגש על הנושאים החברתיים בבחירות האחרונות צפויים להטיל משקל הוצאות כבד על תקציב המדינה.
ריבוי המפלגות שאמורות להרכיב את הממשלה והתלות הכמעט מחייבת להשתתפות של כל אחת מהן ליציבות הממשלה, רק מעלים את מחיר הרכבת הקואליציה. קשה להעריך כעת את עלות הרכבת הממשלה למשלמי המסים, אך ככל הנראה היא תסתכם בלא פחות מ-5 מיליארד ₪ (0.5% מהתוצר) ואולי אף יותר. חשוב להדגיש, שההוצאות הנידונות יכנסו לבסיס התקציב ולא יהיו חד פעמיות. הממשלה תצטרך למצוא חלופה לקיצוץ בהוצאות אחרות או מקור הכנסות אחר כדי לא לחרוג מהיעדים.
השפעה דפלציונית של ביטול המע"מ על מוצרי יסוד אינה מבוטלת: ביטול המע"מ על מוצרי יסוד עשוי לצאת לפועל בסבירות לא מבוטלת בעקבות ההסכמים הקואליציוניים המתגבשים. כמו ביטול המע"מ על דירות, גם במקרה של פטור ממע"מ על מוצרי יסוד, הרבה כסף יבוזבז עם מעט תועלת. השכבות המבוססות יקבלו החלק העיקרי מכספי המסים עליהם מוותרת המדינה. מערכת המס תתעוות ותידחף להנהגת פטורים נוספים. לעולם לא יהיה ניתן לבטל את הפטור והמחיר התקציבי הרב שנתי של ביטול המע"מ יהיה כבד.
השפעת המהלך על האינפלציה עשויה להיות משמעותית. כפי שניתן לראות בתרשים 3, ביטול המע"מ על מוצרי יסוד עיקריים צפוי להוביל לירידה חד פעמית של כ-0.3% במדד המחירים. במיטב כותבים כי "עקב אי הוודאות הקיימת אנו לא מעדכנים בינתיים תחזיות האינפלציה עד לבירור הפרטים הסופיים".
