הרהורי בורסה    

קדימהסטם בלי דוחות ורשות ניירות ערך שותקת

למה הדיווח החצי שנתי (במקום הרבעוני) פוגע במשקיעים?  הדוגמה של קדימהסטם

בתחילת החודש התפטרה עינת צפריר מתפקידה כדירקטורית בחברת קדימהסטם, המתמחה בטכנולוגיה של תאי גזע, בין היתר, בפיתוח תרופה לטיפול במחלת ניוון שרירים ובסכרת. טוב זה מתרחש לא מעט, אבל לרוב עזיבות של דירקטורים הם יחסית בשקט, תחת ההסבר "לפי מיטב ידיעת התאגיד הפרישה אינה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המחזיקים בני"ע של התאגיד". אלא שהפעם זה היה שונה.

צפריר  הסבירה כי עזיבתה היא על רקע מצבה הפיננסי הקשה של החברה וחוסר הדיווח על מצב זה למשקיעים – "הסיבה לסיום כהונתי, היא שהחברה לא דיווחה כי היא במצב פיננסי קשה וזקוקה באופן מיידי למימון נוסף לצורך המשך פעילותה כעסק חי; וכי אם החברה לא תצליח לגייס מימון נוסף, קיים חשש ממשי שהחברה לא תוכל להמשיך פעילותה, מה שעלול להביא להפסקת פעילותה בזמן הקרוב".

האם זה ייתכן? האם החברה במצב פיננסי בעייתי, האם יש סכנה להמשך פעילותה כעסק חי? – טוב, התשובה בדוחות הכספיים. אבל…אופס, אין דוחות לרבעון הראשון. רשות ניירות ערך החליטה כי היא מקלה על החברות הקטנות ומכבידה על המשקיעים  – חברות עד גודל מסוים יכולות לדווח במתכונת חצי שנתית, רק דוח חצי שנתי ודוח שנתי. משהו כמו 150 חברות קפצו על ההזדמנות ואמרו למשקיעים בשפה פשוטה – "אתם לא מעניינים אותנו", וכך נוצר מצב שחברות במצב פיננסי בעייתי מתחמקות מדיווח רבעוני. הדיווח הרבעוני הוא המינימום שבמינימום לחברות במצב רגיש, ומדובר על עשרות חברות כאלו ואפילו יותר- כמעט כל החברות בתעשיית  הביוטק שנסחרת כאן, הן חברות שחיות מהיד לפה – מגיוס לגיוס, כשפה ושם, זה לא מצליח ואז החברה נעלמת מהנוף הבורסאי. זה טיב הביזנס שלהם, ודווקא החברות האלו יכולות לא לדווח למשקיעים על מצבן הפיננסי.

אז נכון, הכוונה של רשות ניירות ערך היתה טובה – להוריד את הנטל על החברות הקטנות שטובעות בים הרגולציה; לחסוך להם בהוצאות על הדיווח הרבעוני, אבל דווקא כאן נמצא המזור לבעיות –  בוויתור על הדוחות שכל כך חשובים למשקיעים. האם לא ברור שהאינטרס של המשקיעים כאן הוא קריטי ועולה משמעותית על התועלת של החברות בביטול הדוחות?

קדימהסטם היא סתם דוגמה. דוגמה למצב שאנחנו פשוט לא יודעים מה קורה בחברה. גם כך, הדוחות הכספיים מתפרסמים חודשים אחרי סוף התקופה – הדוח השנתי מתפרסם לרוב בסוף מארס, הדוחות הרבעוניים מתפרסמים עד חודשיים אחרי הרבעון (ורוב  החברות מפרסמות בשבוע האחרון ואפילו בימים האחרונים). כלומר, לרוב היינו מקבלים מידע בסוף מאי על מה שקרה בחודשים ינואר עד מארס (רבעון ראשון). זה היסטוריה,  השינויים העסקיים, הפיננסיים, התזרימיים בפירמות, הם בסדרי גודל של ימים. אז לקבל חודשיים אחרי סגירת התקופה, זה לא אידיאלי, אבל זה מה יש. עכשיו גם את זה אין. עכשיו אנחנו נקבל באוגוסט מידע על מה שהיה בינואר עד יוני. בזמן הזה חברות יכולות להיכנס למצב פיננסי בעייתי ואפילו לא נדע על זה.

קדימהסטם – האם נגמר הכסף?

ההתפטרות של הדירקטורית צפריר מקדימהסטם, הפילה את מניית החברה, אך החברה   פרסמה צפירת הרגעה והסיברה כי הבעלים הביעו נכונות להמשיך ולתמוך בחברה ולהזרים לה 2.1 מיליון שקל. האם זה יספיק? לכמה זמן זה בעצם יספיק? החברה לא מסרה, אבל הדגישה את כוונתם של הבעלים להמשיך ולתמוך בחברה כפי שעשו בעבר – "בשנתיים האחרונות, השקיעו בעלי עניין בחברה, כולל השקעה זו, סך של כ-13 מיליון שקל. כמו כן, בעלי העניין הביעו את נכונותם וכוונתם להמשיך ולתמוך בחברה לצורך פעילותה השוטפת וכן הביעו את אמונם המלא בהנהלת החברה. החברה רואה בהתקשרות עם המשקיעים באופן של הנפקה הפרטית ובכוונתם להמשיך לתמוך בחברה, הבעת אמון בחברה".

הכל טוב ויפה, אבל אין לנו באמת נתונים לדעת האם הכספים האלו יספיקו וימנעו מצב של הדרדרות פיננסית שממנו חששה הדירקטורית. כן יש לנו אינדיקציות כי החברה במילים עדינות לא במצב פיננסי מזהיר. בסוף חודש מאי דיווחה החברה כי בעל שליטה מעמיד לחברה ערבות בנקאית בסך של חצי מיליון שקל. אם לחברה היה כסף היא לא היתה צריכה את הערבות הזו. באותו יום אגב, החברה דיווחה כי היא לא תפרסם דוח לרבעון הראשון אלא תדווח במתכונת חצי שנתית. שני הדיווחים האלו נראים מנותקים, אבל הם קשורים קשר חזק – הערבות שנלקחה רק מחזקת את הצורך בדוחות כספיים רבעוניים.

על כל פנים, כדי לקבל את האינדיקציה הכי טובה חזרנו לדוח האחרון – הדוח השנתי של 2016. הדוח הזה אמנם מדבר על העבר, ולא בטוח שקצב צריכת המזומנים בעתיד יהיה כבעבר, ובכל זאת, השנה הקודמת מהווה אינדיקציה מסוימת לשנה הנוכחית. זאת ועוד – מהמאזן של סוף 2016 נוכל לגזור את יתרות המזומנים והנזילות של החברה.

ובכן, הדוח השנתי הכולל (לרבות תיאור עסקי התאגיד ודוח הדירקטוריון) חושף (באופן לא מפתיע) שהחברה בצרות פיננסיות. המזומנים שלה בהיקף כולל של 944 אלף שקל בלבד, יש לה מזומנים משועבדים (למטרה ספציפית) בסך של 585 אלף שקל, ויש לה אשראי לזמן קצר מבנקים (ואחרים) בסך של 1.9 מיליון שקל; התחייבויות לספקים ונותני שירותים בסך של 6 מיליון שקל, חובות לזכאים בסך 2 מיליון שקל. ההון החוזר של החברה – נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות הוא שלילי – מינוס 8 מיליון שקל. הממשעות שהחברה צריכה מימון דחוף, אחרת לא ברור אם תוכל לשלם את החובות שלה לזמן הקצר, וזה עוד מבלי להתייחס להוצאות השוטפות שלה.

ובהמשך נגלה גירעון בהון העצמי (ההתחייבויות שלה עולות על ההון העצמי)  בסך של 8.5 מיליון שקל. וזה עוד לא הכל – קיימת הערת עסק חי בדוח המבקר, כלומר כבר בסוף 2016 נקבע כי יש חשש גדול שהחברה לא תסיים את השנה הקרובה. ובמצב עניינים כזה, אסור לתת לחברות שלא לדווח למשקיעים על מצבם.  תדמיינו שבנק שמלווה לחברה כסף והיא במצב של הערת עסק חי, לא יקבל מידע שוטף ממנה – הוא כמובן דורש ומקבל (אפילו בכל שבוע). אז אנא  – תחזירו את הדוחות הרבעוניים, לפחות במתכונת חלקית ולפחות במקרים מסוימים כמו מצב פיננסי בעייתי – המשקיעים חייבים את המידע הזה!