במקרים רבים יש לנו תחושה, שלנותני השירותים, הסוחרים ובעלי המקצוע, יכולים לעשות כמעט ככל העולה על רוחם. במקרה שמשהו לא נעשה לשביעות רצוננו אנחנו מתעצבנים, לפעמים אנחנו גם מביעים את מורת רוחנו בקול בפניהם או שבמקרים קיצוניים אנחנו אפילו מעלים פוסט עצבני בפייסבוק במחשבה שהוא יעורר איזושהי תגובה מהצד השני. 

תביעת פיצויים ממי שלא סיפק לנו שירות כמו שצריך בבית המשפט עלולה להתברר כמתישה וארוכה, והיא גם צורכת משאבים רבים של זמן ושל כסף, ובמקרים רבים זה לא ממש משתלם בסופו של דבר, אז עוזבים את זה וממשיכים הלאה.

אבל, מסתבר,שבמקרים רבים, גם מבלי שאנחנו מודעים לדבר, מגיע לנו פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ומבלי לתבוע את בעל העסק בבית המשפט.

ריכזנו במדריך מספר דוגמאות למקרים כאלה.

פיצוי בגין איחור הרכבת

לעתים קרובות אנחנו שומעים על עיכובים ושיבושים בתנועת הרכבות. מסתבר שאם הנסיעה של הרכבת שעליה נוסעים של מתעכבת ביותר מ-30 דקות, זכאים הנוסעים לפיצוי של כרטיס נסיעה באותו הקו בחינם. אם העיכוב נמשך מעל ל-60 דקות מהמועד המתוכנן, זכאים הנוסעים לשני כרטיסי נסיעה בחינם באותו הקו. במקרה של ביטול נסיעה לאחר רכישת הכרטיס, ניתן לקבל בעבורו זיכוי.

פיצוי בגין הפרת "חוק הספאם"

לא רבים יודעים אבל ה"ספאם", אותם מיילים מטרידים שלא ביקשנו למאף אחד לקבל אותם, קיבלו את שמם מהגירסה האמריקאית ללוף הצבאי הידוע לשימצה. המוצר הזה נמכר עדיין בארה"ב אבל רוב האנשים ממש סולדים ממנו, כמו שהם סולדים מדאר זבל.

סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) המוכר כ"חוק הספאם" מקנה לכל אדם או עסק הזכות לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 1,000 שקל בגין משלוח פרסומת ללא הסכמה מפורשת ומראש של הנמען.

החוק אוסר על משלוח דברי פרסומת לנמען, בכל אמצעי תקשורת (מייל, פקס, הודעות SMS או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי) ללא הסכמה מפורשת מראש של הנמען .

אין צורך בהסכמה מראש של הנמען אם בעת רכישת מוצר או שירות, הנמען מסר את הפרטים שלו, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שלו ישמשו לצורך משלוח דברי פרסומת מסוג דומה לזה שנרכש, ונתן לנמען הזדמנות לסרב למשלוח דברי פרסומת. בקיצור, בכל פעם שאתם לוחצים על מקש "מסכים" כשאתם גולשים באינטרנט, תבדקו בדיוק למה אתם מסכימים.

פיצוי בגין איחור טכנאי

לעיתים קרובות לוקחים לעצמם הטכנאים מרווח ביטחון וקובעים חלון זמן של שעתיים ולפעמים גם ארבע שעות שבו צריך להמתין להם. לפעמים גם חלון הזה לא מספיק והם פשוט מאחרים. חוק הגנת הצרכן מקנה לצרכן פיצוי ללא הוכחת נזק במקרה של איחור טכנאי העולה על שעתיים מהמועד שנקבע למתן השירות: 300 שקל במקרה של איחור של שעה, 600 שקל במקרה של איחור של שעתיים.

כמובן שאם נגרם נזק כספי גדול יותרניתן לתבוע את נותן השירות בבית משפט.

פיצוי בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה

הגעתם לשדה התעופה ומסתבר שהטיסה מתעכבת? חוק שירותי תעופה תשע"ב-2012 מעניק פיצוי כספי במקרה של איחור טיסה שאינו נובע מכוח עליון. סכום הפיצוי משתנה בהתאם למרחק ליעד הטיסה ומשך האיחור. כמו כן, החוק מחייב מתן שירותי אכילה, שתיה ולינה אף במקרים של כח עליון הגורם לעיכובים משמעותיים בטיסה.

כל נוסע שהטיסה שלו המריאה באיחור של מעל שעתיים, זכאי לקבל ללא תשלום ממפעיל הטיסה מזון, משקאות ושירותי תקשורת.

אם ההמראה התעכבה במשך 5-8 שעות ממהזמן המתוכנן, זכאי לקבל הנוסע, בנוסף למזון, משקאות ושירותי תקשורת,  גם החזר כספי של מחיר הכרטיס או כרטיס חלופי.אם מדובר בטיסה חלופית שאמורה להמריא ביום שלמחרת והנוסע בחר לקבל את הכרטיס, הוא זכאי לקבל גם שירותי לינה והסעה.

במיקרה של עיכוב של מעל ל-8 שעות הטיסה נחשבת כטיסה שבוטלה והנוסע רשאי לקבל "שירותי סיוע" ללא תשלום (הכוללים מזון ומשקאות, אירוח בבית מלון, שירותי הסעדה ושתי שיחות טלפון), וכן לקבל את התמורה ששילם בגין כרטיס הטיסה או כרטיס טיסה חלופי, על פי בחירתו.

במקרה שהטיסה התעכבה מעל ל-8 שעות, היא נחשבת על פי החוק כטיסה שבוטלה, ובמסגרת זו, זכאי הנוסע לקבל "שירותי סיוע" ללא תשלום (הכוללים מזון ומשקאות, אירוח בבית מלון, שירותי הסעדה ושתי שיחות טלפון), וכן לקבל את התמורה ששילם בגין כרטיס הטיסה או כרטיס טיסה חלופי, על פי בחירתו וגם לקבל פיצוי כספי התלוי במרחק הטיסה בקילומטרים. בטיסה של עד 2,000 ק"מ הפיצוי הוא 1,290 שקל, עד 4,500 ק"מ הפיצוי הוא 2060 שקל ובטיסה של מעל ל-4,500 ק"מ הפיצוי הוא 3,120 שקל.

פיצוי בגין חיוב ביתר

האמת היא שהפיצוי במקרה הזה הוא מגוכח ולא ממש מרתיע. הסתכלתם בחיובי האשראי שלכם והסתבר לכם שחברת הטלפון גובה מכם תשלום גבוה יותר ממה שסיכמתם עליו נציג המכירות? אז חוץ מהחיוב העודף שמגיע לכם עם הצמדה וריבית, אתם זכאים לקבל גם פיצוי ללא הוכחת נזק בגובה של 16 שקל וזאת בתוך 14 יום מיום הגשת הדרישה להחזר כספי.

מקרים נוספים המזכים בפיצוי

חוק הגנת הצרכן מקנה גם זכות לתבוע פיצוי עונשי ללא הוכחת נזק של עד 10 אלף שקל  במקרה של הפרת חוק הגנת הצרכן בנושאים ספציפיים. לדוגמה: אם המוכר לא מחזיר כסף לרוכש בטווח הזמן הקבוע בחוק במקרה של ביטול עסקת מכר מרחוק, ביטול עסקה ברוכלות וביטול עסקה מתמשכת. כמו כן, ניתן לתבוע 10 אלף שקל ללא הוכחת נזק במקרה שחנות מסרבת להחזיר כסף  כשלא הוצגה מדיניות העסק בחנות, אי השבת עמלת תשלום שנגבתה שלא כדין לגבי שירותים או טובין שמחירם מפוקחים (כמו חשמל ומים), אי השבת ההפרש בין המחיר הנקוב על גבי האריזה למחיר שנגבה בקופה ובעת חידוש אוטומטי של עסקה לתקופה קצובה ללא הסכמת הצרכן ומראש.

למה לא טסים כבר?! – העומס בשמים ובשדות התעופה תוקע מטוסים על המסלול

כלכלית ירושלים, מקבוצת מבנה סיימה את הרבעון השלישי עם הכנסות בסך של כ-279 מיליון שקל לעומת כ-292 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח הגולמי (NOI) מנכסים זהים (Same Property) בישראל הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2018 בכ-410 מיליון שקל לעומת כ-409 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-0.4%.

ה-FFO של החברה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2018 הסתכם ב-258 מיליון שקל לעומת כ-197 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-31%. כזכור, ברבעון הקודם עדכנה החברה את תחזית ה-FFO לסך של כ-315 מיליון שקל.

הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2018 הסתכם בכ-385 מיליון שקל לעומת רווח נקי בסך של כ-151 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 155%.

המניה של כלכלית ירושלים עולה כעט במסחר בתל אביב בשער של 10 שקל למניה המשקף לחברה שווי שוק של כמעט 3 מיליארד שקל.

שיעור התפוסה של נכסיה בישראל עלה בתקופת הדוח בשיעור של כ-3%, לכ-88.6%.

כמו כן, מעדכנים בכלכלית את תחזית ה-FFO לשנת 2018 ל-315 מיליון שקל לעומת הערכה קודמת של כ-278-284 מיליון שקל.

גם תחזית ה-ROI עולה מ-665-675 מיליון שקל -670-680 מיליון שקל.

במהלך התקופה המדווחת מימשה הקבוצה נכסים בהיקף של כ- 551מיליון שקל (כ- 355 מיליון שקל בישראל וכ-196 מיליון שקל בחו"ל( בגינם נרשם רווח מצטבר של כ-92 מיליון שקל. בנוסף, חתמה מבני תעשיה על הסכם למכירת שני מגרשים לבניית יחידות דיור במרום השרון, בתמורה לסך של כ-54 מיליון שקל. ההסכם כפוף למספר תנאים מתלים. במידה שהעסקה תושלם, הרווח הצפוי למבני תעשיה יעמוד על סך של כ-20 מיליון שקל.

נכסי החברה, בבעלות ובחכירה, כוללים כעת 626 נכסים מניבים הפזורים ברחבי ישראל, בשטח כולל של כ-1.6 מיליון מ"ר, לא כולל נכסים בהקמה. הנכסים מושכרים לכ-2,847 שוכרים, בחוזים לטווחי זמן שונים. 10 פרויקטים בשלבי בנייה ותכנון מתקדם בהיקף של כ-190 אלפי מ"ר. שיעור התפוסה לשווי של נכסי הקבוצה בישראל ליום 30.9.2018 עומד על כ- 91.6%. שיעור התפוסה של נכסי הקבוצה בישראל ליום 30.9.2018 עומד על כ- 88.6%

בחודש יוני השנה פנה דירקטוריון החברה לדירקטוריון מבני תעשיה, חברה ציבורית בשליטת החברה (כ- 68.31% מההון המונפק) בהצעה לניהול משא ומתן לבחינת הסכם מיזוג כנגד הקצאת מניות. המיזוג הצפוי יהפוך את קבוצת מבנה הכוללת את החברות כלכלית ירושלים ומבני תעשיה, לאחת מחברות הנדל"ן הגדולות והמובילות במשק.

דוד זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה, ציין: "אנו ממשיכים במימוש האסטרטגיה הממקדת את החברה בפעילותה העסקית בישראל תוך חיזוק וגידול תזרים המזומנים. אנו מרכזים מאמצים משמעותיים על מנת ליזום ולקדם פרויקטים חדשים בישראל, בנכסים קיימים ובתחומים שונים כמו למשל פרויקט הדגל של החברה ברחוב הסוללים בתל אביב אשר יכלול מגורים, משרדים ומסחר גם יחד"

סנו, הפועלת בתחום ייצור, שיווק, הפצה ומכירה בישראל ובחו"ל של מוצרי צריכה ביתיים שאינם מוצרי מזון, סיימה את הרבעון השלישי עם מכירות בסך של כ-382 מיליון שקל לעומת כ-371 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, גידול בשיעור של כ-2.9%.

החברה משווקת, מוכרת ומפיצה את מוצריה גם בחו"ל. פעילות היצוא מתבצעת באמצעות חברת הבת סנו אינטרנשיונל בע"מ. נכון לתקופת דוח זה, היקף פעילות היצוא והמכירות בחו"ל של הקבוצה הסתכם בכ-%8 מסך המכירות הכולל.

לקבוצה מספר תחומי פעילות מרכזיים: תחום מוצרי ניקוי ואחזקת הבית, תחום מוצרי נייר, תחום מוצרי טואלטיקה וקוסמטיקה ומוצרי ניקוי ואחזקה שונים אשר אינם נכללים בתחומי הפעילות האחרים.

בסנו מסבירים כי קיימת עלייה במחזור המכירות של מגזר מוצרי הניקוי ואחזקת בית ומגזר מוצרי הנייר, מנגד, קיימת ירידה במכירות במגזר מוצרי הטואלטיקה וקוסמטיקה לאור תחרות בענפים אלו. כמו כן, מוסרים מסנו כי קיימת ירידה בהיקף הפעילות של מגזר אחרים לאור העברת פעילות הסחר בכימיקלים של חברת כימי סן בע"מ לחברה כלולה ביולי 2017 ותחרות בענפים אלו.

הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-40.1 מיליון שקל לעומת כ-41.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, המהווה קיטון בשיעור של כ-2%.

ברווח התפעולי רשמה סנו ירידה של כ-11%. הרווח התפעולי הסתכם בכ-54 מיליון שקל, לעומת כ-60 ברבעון המקביל ב-2017.

בחברה מסבירים כי התוצאות משקפות המשך מגמה בשחיקת מחירים של מוצרי החברה לאור תחרות מצד הרשתות הקמעונאיות בשנים האחרונות, התייקרות חלקית במחירי חומרי הגלם, עלייה בתשומות היצור וגידול בהוצאות המכירה והשיווק.

פרטנר משתפרת מרבעון לרבעון – רווח של 26 מיליון שקל – לעומת אפס ברבעון קודם

אביטל איגנר, אנליסטית הנדל"ן של רוסאריו ייעוץ ומחקר, כותבת בעדכון הערכת השווי של סקייליין כי המשך תהליך הטמעת פורטפוליו המלונאות החדש של סקייליין מהווה נקודת מפנה בפעילותה.

איגנר מסבירה, כי החברה שינתה כיוון והולכת ומתכנסת למצב של חברה מוטת תזרים, כאשר תזרים המזומנים יציב יותר מגיע מפורטפוליו המלונאות החדש וכן משיפור ביצועי המלונות בקליבלנד ואתרי הנופש בקנדה.

נוסף על כך, מסבירה איגנר, החברה הצליחה להגדיל את פעילות פיתוח ומכירת הקרקעות באתרי הנופש בקנדה, וגם פעילות זו תורמת לתזרים המזומנים של החברה ברמה תנודתית פחות ביחס לשנים קודמות.

בהתאם לכך, מעדכנים ברוסאריו את השווי ההוגן של החברה ומעריכים אות ב-630 מיליון שקל אשר גוזר שווי למניה של כ-כ-38 שקל ו- upside של כ- 32% על מחיר המניה כיום.  

המניה של סקייליין יורדת כעת בכ-1.55% לשער של 28 שקל המשקף לחברה שווי שוק של 468 מיליון שקל

על הטמעת  פורטפוליו מלונות Courtyard Marriot, אומרת איגנר כי  ברבעונים האחרונים פורטפוליו מלונות זה החל לקבל ביטוי משמעותי ב-NOI של החברה. ב-12 החודשים שהסתיימו עד לסוף ספטמבר, תרם הפורטפוליו כ-16 מיליון  דולר קנדי מתוך כ-39 מיליון דולר קנדי. ברוסאריו מעריכים כי מספר זה אף צפוי לעלות עבור שנת 2018 המלאה שכן עסקת רכישת המלונות הושלמה רק באמצע נובמבר 2017. ברוסאריו מעריכים כי0 פורטפוליו זה יתרום משמעותית ליציבות התזרימית של החברה בשנים הקרובות. 

ברוסאריו מצייני כי החברה החלה בתהליכי שיפור של ביצועי פורטפוליו המלונאות, הן באמצעות שיפוץ חדרים במלונות בקליבלנד, והן בניהול אקטיבי והוספת שירותים וחדרים באתרי הנופש בקנדה. בהמשך לזאת, ה-NOI ל-12 חודשים אחרונים במלונות Deerhurst, Hyatt Regency Arcade ו-Renaissance Hotel עלו באחוזים משמעותיים. מגמה זו צפויה להמשיך בתקופה הקרובה הודות להמשך ההשקעה בשיפוץ וניהול הנכסים.

ברוסאריו מציינים את עיבוי השדרה הניהולית באנשי מקצוע מהשורה הראשונה. מינוי סמנכ"ל כספים חדש, רוברט ווקסמן בעל ניסיון עשיר בשוק ההון בקנדה וארה"בוהצטרפותו לקבוצה של ברוס ריגינס בתפקיד סמנכ"ל תפעול, עם ניסיון עשיר בתחום המלונאות. מאז כניסתו לתפקיד של המנכ"ל הנוכחי מר בלייק ליון בשנת 2016 , מינה מספר בעלי תפקידים בעלי ניסיון בתחומים שונים בהתאם לכיווני התפתחות החברה.

באוגוסט דיווחה החברה על העלאת אופק הדירוג לאג"ח, אשר מדורג כיום בדירוג Baa1 עם אופק חיובי בסולם מידרוג. העלאת אופק הדירוג מסתמכת בין היתר על היחסים הפיננסיים אשר בולטים לטובה ביחס לרמת הדירוג וביניהם יחס חוב ל-CAP נמוך יחסית אשר עומד על כ-50% ויחס הון למאזן גבוה של כ-40% וכן על הגמישות הפיננסית הטובה ביחס לדירוג.

סקייליין השקעות – ההכנסות ממלונאות עלו ל-138 מיליון שקל; ה-NOI על נכסים מניבים – 35 מ' שקל

אחת התופעות הקשות והדוחות הן חברות המנצלות את חוסר האונים והבלבול של צרכנים קשישים. מומלץ מאד למי שיש לו הורים בגיל הזהב, לבצע מעקב צמוד אחרי הוצאות ההורים, ובעיקר על ההוצאות שלהם בכרטיסי האשראי.

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הטילה קנס בגובה 5.2 מיליון שקל על חברת פמילי דיל שעוסקת בשיווק טלפוני לצרכנים שרובם קשישים.

לטענת הרשות, פמילי דיל נקטה בתהליך השיווק והמכירה בפעולות של הטעיה ובהשפעה בלתי הוגנת כלפי הצרכנים וביניהם קשישים

מהרשות להגנת הצרכן נמסר, כי הטלת העיצום הינה חלק מהמאבק הכולל שמנהלת הרשות כנגד חברות הטלמרקטינג, המטעות בעיקר את אוכלוסיות מוחלשות ובניהן הקשישים. ברשות מדגישים שמדובר בכוונת חיוב גבוהה, המדגישה את חומרת ההפרות שנעשו על ידי החברה.

מאחר ולחברה אין הפרות קודמות הופחת העיצום הכספי ב-20% בהתאם לתקנות הגנת הצרכן. במקור היה אמור לעמוד הקנס על 6.6 מיליון שקל.

יודגש כי לחברה קיימת זכות טיעון על פי הוראות חוק הגנת הצרכן לטעון הן כנגד הכוונה להטיל עיצום כספי והן לעניין סכומו וזאת בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.

מהרשות נמסר כי החקירה החלה בעקבות עבודת מודיעין ותלונות שהתקבלו מצרכנים. מהחקירה עולה כי חברת פמילי דיל, העוסקת בשיווק ומכירה של מגוון מוצרים בשיטת המכר מרחוק (טלמרקטינג), פנתה למספר רב של צרכנים באמצעות שיחות טלפון יזומות (טלמרקטינג) על מנת לבצע עסקאות מכר מרחוק.

לטענת הרשות, נציגי החברה יצרו מצג שווא אשר גרם לצרכנים להאמין כי התקשרו בעבר עם החברה וזאת בשתי דרכים: 1. נציגי החברה מסרו לצרכנים כי הצטרפו בעבר כחברי מועדון וצברו נקודות רבות בחשבונם, אותן עליהם לממש. אופן המימוש יעשה באמצעות רכישת מוצר בהנחה משמעותית לכאורה, או לחלופין לקבל מוצר במתנה ולשלם רק על דמי המשלוח.  2. נציגי החברה ביצעו אימות פרטי זיהוי אישיים של הצרכן כגון: ת"ז, כתובת, סוג כרטיס אשראי ומספר חלקי של כרטיס האשראי.

על מנת ליצור אמינות בפני הצרכנים, וחזות לפיה החברה קשורה לחברות מבוססות, הוצג במקרים רבים קשר לכאורה בין החברה לחברות כרטיסי האשראי השונות והוצג שיתוף פעולה עם חברות האשראי. במקרים מסויימים נמסר לצרכן כי בשל החזקת כרטיס אשראי מסויים הוא זכי למגוון הטבות וכי הוא לקוח זהב. בפועל החברה לא קיימה כל קשר עם חברות האשראי אלא לשם סליקה בלבד.

לטענת הרשות הצרכנים שילמו עבור המוצר אך לא קיבלו אותו, קיבלו מוצר לביתם וחויבו תמורתו מבלי שביקשו לרכוש מוצר זה, קיבלו לביתם מוצרים אשר האמינו כי קיבלו במתנה אך גילו כי הם מחוייבים בתשלום תמורתו,וכן גילו כי הם מחוייבים בתשלום על מוצרים שלא הזמינו מעולם ולא קיבלו מעולם.

אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין, מסרה כי: "הרשות  ממשיכה להילחם בתופעה בה עוסקים עושים שימוש בפרקטיקות שונות כנגד אוכלוסיות מוחלשות – פגיעות  ובניהם קשישים מוגבלים ועולים חדשים, שמטרתם ביצוע עסקאות תוך שימוש בהטעיות והפעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכנים. הטלת העיצום הינו צעד נוסף במלחמה של הרשות בתופעה זו. הרשות פועלת במגוון דרכים ובכלל זה ענישה ביד קשה וחקיקת חוקים שיגבילו את יכולת הפעולה של החברות הללו."

הרשות להגנת הצרכן קונסת את הוט מובייל בכמיליון שקל; חייבה עבור מוצרים שכביכול ניתנו כמתנה

קצב התחלות הבניה הוא נתון אשר יכול לנבא מגמה במחירי הדיור. כשהאוכלוסיה במדינה גדלה (קצה הילודה והעלייה גדול מקצב התמותה וההגירה), צריך להתכונן לכך מראש כדי שבבוא הזמן יהיה לאנשים איפה לגור. אם אין מספיק התחלות בניה, אז בתוך פרק זמן קצר יחסית נוצר מחסור בדירות למגורים ובעקבותיו עלית מחירים.

מקובל לחשוב שחלק ניכר מעליות המחירים בישראל בשנים האחרונות נבעו מקצב התחלות בניה נמוך מדי ומקובל גם לחשוב שגם היום, אין מספיק התחלות בניה דבר שיביא בעתיד לירידה בהיצע ולעליית מחירים.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים יולי 2017-יוני 2018 החלה בנייתן של 44,006 דירות, לעומת 55,160 דירות שהוחל בבנייתן ב-12 החודשים הקודמים, יולי 2016-יוני 2017.

אבל, באקסלנס רואים את הדברים קצת אחרת. כלכלני אקסלנס כתבו בסקירת המאקרו השבועית שלהם כי הם  נוטים להעריך שבישראל נרשם "אובר שוטינג" בהתחלות הבניה, שילחץ לחזרה להתקררות סעיף הדיור – התשואות הנמוכות בשנים האחרונות, יחד עם עליית שכר דירה מהירה, שנתמכה גם במחסור בבניה במשך שנים רבות, הפכו את הדירות לנכס השקעה אטרקטיבי ולגל של התחלות בניה. להערכתם של כללני אקסלנס, ישנן אינדיקציות רבות שהיקפי הבניה בשנים האחרונות היו גבוהות מהגידול במספר המשפחות בישראל, מה שתומך בהתקררות מחירי השכירות מנגד העלייה בשכר, וצפוי להערכתנו להמשיך ולקרר את קצב עליית המחירים.

עוד אומרים באקסלנס כי בישראל כ-2 מיליון משפחות (לפי מפקד האוכלוסין של למ"ס). קצב הגידול באוכלוסייה עומד על כ-1.7% ומכאן שהמשק זקוק כל שנה לכ-34 אלף דירות כדי לשמר את רמת המחירים הקיימת בעוד שאר המשתנים ללא שינוי. בשנים האחרונות התחלות הבניה נעו ברמות גבוהות יותר של 45-50 אלף, וכשאלה מסתיימות הן לוחצות להתקררות סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן.

הירידה כיום בהתחלות הבניה חשובה יותר כמאותתת על התקררות מחירי הדיור מאשר על ירידה מחסור בהיצע – מצד אחד אפשר להתייחס לנתונים האחרונים של ירידה בהתחלות הבניה והשקעות בנדל"ן כירידה בהיצע שתתמוך בקרוב בחזרה להאצה בעליית מחירי הדיור. מצד שני הירידה מהווה איתות של השוק לצפי להתקררות מחירים. מי מהם משמעותי יותר? באקסלנס טוענים כי הניסיון ההיסטורי מלמד שהשני. הירידה בהתחלות הבניה כיום היא מרמות גבוהות ולמשך תקופה קצרה כך שסך השפעתה על היצע הדירות בישראל בטלה בשישים. לעומת זאת, חשיבותה כאינדיקטור מקדים לכיוון המחירים גבוהה, כפי שניתן לראות בגרף המצורף. מראשית שנות ה-2000 לאחר התקררות גל הבניה של שנות ה-90 וקפיצת המחירים שהתלוותה אליו, ירידה בהתחלות הבניה השפיעה יותר כמאותת על קיפאון במחירים מאשר על מחסור מתקרב בהיצע. בינתיים כיום מלאי הדירות ב"צנרת" מבטיח לנו המשך אספקה לפחות לשנתיים הקרובות וילחץ להמשך התקררות המחירים  בסעיף.

ביוליין אר. אקס. חברה ביופרמצבטית בשלבי פיתוח קליניים שמתמקדת באונקולוגיה ואימונולוגיה, הודיעה היום שמנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר מעמד של מוצר ביולוגי עבור AGI-134, האימונותרפיה החדשנית של החברה.

המשמעות של האישור היא שלביוליין יתאפשרו 12 שנות שיווק בלעדיות בשוק לאחר אישור המוצר לשימוש מסחרי על ידי ה-FDA.

המניה של ביוליין עולה כעת במסחר בתל אביב בכ-7% לשער של 2.7 שקל למניה המשקף לחברה שווי שוק של כ-304 מיליון שקל.

מביוליין נמסר כי מעמד רגולטורי זה מוסיף שכבת הגנה נוספת לזו הקיימת, הודות לפטנטים שכבר אושרו בארה"ב ובאירופה, ונוספים הממתינים לאישור בארצות נוספות, ומכסים את השימוש ב-AGI-134 לטיפול בגידולים סרטניים מוצקים. פטנטים אלו תקפים עד מאי 2035, עם אפשרות הארכה של עד חמש שנים נוספות.

לפני מספר שבועות קרסה מניית ביוליין בבורסה בניו יורק ב-30% בתוך יומיים משער של 1.45 דולר למניה לשער של 1 דולר למניה.. הרקע לירידותה דולר למניה לשער של יה תוצאות מאכזבות של השלב הראשון של הניסוי הקליני בשלב השני שמשלב את BL 8040. מדובר בתרופה שהחברה מפתחת, עם התרופה האימונותרפית KEYTRUDA, שפותחה בידי חברת מרק. השילוב בין התרופות מיועד לטיפול בסרטן הלבלב הגרורתי, מחלה ממאירה שבשלב זה אין טיפול תרופתי יעיל נגדה, ונחשבת כאחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר.

פיליפ סרלין, מנכ"ל ביוליין אר. אקס., אמר, "אנחנו מאוד מרוצים מקבלת מעמד של מוצר ביולוגי מה-FDA עבור AGI-134, הנכס האונקולוגי המוביל השני שלנו. סיווג המוצר כמוצר ביולוגי הינו משמעותי מאוד, מאחר והוא מספק לנו בלעדיות יקרת ערך נוספת ומאשר כי ה-FDA מכיר במנגנון הפעולה העיקרי של AGI-134 כחיסון. ניסויים פרה-קליניים הראו שטיפול ב-AGI-134 מוביל לנסיגה מוחלטת של גידולים ראשוניים, מונע התפתחות של גידולים משניים מרוחקים וגורם להשפעה דמוית חיסון שעשויה למנוע היווצרות גרורות עתידית. יתרה מזאת, השילוב של AGI-134 ומעכב חלבון בקרת מערכת החיסון, אנטי-PD-1, הראה השפעה סינרגיסטית בהגנה מפני גידוליים משניים. לאחרונה השקנו ניסוי קליני Phase 1/2a עבור מוצר מבטיח זה בגידולים מוצקים, הן כטיפול בפני עצמו והן בשילוב עם מעכבי חלבון בקרת מערכת החיסון, ואנו מצפים לתוצאות הראשונות מהניסוי עד סוף 2020".

הבנקים מרכנתיל דיסקונט, הפועלים, מזרחי טפחות והבינלאומי נבחרו להעמיד הלוואות לפרויקטי התייעלות אנרגטית, בערבות המדינה, על-ידי ועדת מכרזים בין משרדית לקידום תכנית ערבויות מדינה להלוואות למטרת השקעה בהתייעלות אנרגטית, בראשות סגן החשב הכללי גיל כהן, ובהשתתפות נציגים ממשרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה.

מדובר בקרן ראשונה מסוגה בישראל, אשר במסגרת פעילותה של הקרן יועמדו הלוואות בערבות מדינה לעסקים לצורך ביצוע פרויקטים להתייעלות אנרגטית בהיקף כולל של כ- 3.5 מיליארד שקל.

פעילותה של הקרן צפויה לסייע בהשגת היעד הלאומי להתייעלות אנרגטית וצמצום צריכת החשמל ב-17% עד לשנת 2030 במסגרת יישום החלטת הממשלה מספר 1403.

במסגרת המכרז, הבנקים התחרו ביניהם לגבי מרווח שיעור הריבית המקסימלי ביחס לריבית הפריים בהלוואות שהוצעו. ככל שהריבית שהציע הבנק הייתה נמוכה יותר, כך הצעתו של הבנק דורגה גבוה יותר ביחס ליתר הבנקים המציעים, והוא זכה בנתח גדול יותר של ערבות המדינה.

הבקשות להלוואות מצד צרכני החשמל ייבחנו על-ידי ועדה בין-משרדית המורכבת משלושת המשרדים, שתבחן את ההיתכנות המקצועית של הבקשות עוד בטרם יועברו לבחינת הבנק, אשר יידרש לבצע את חיתום האשראי טרם ההחלטה על העמדת ההלוואה, בהתאם לתנאי הקרן.

בין סוגי הפרויקטים אשר יוכלו לקבל הלוואות במסגרת הקרן ניתן למנות שדרוג מערכות מיזוג וחימום במפעלים, שדרוג אמצעי תאורה לאמצעים חסכוניים, התקנת מערכות ניטור ואופטימיזציה של שימוש בחשמל, ועוד.

בכך, מצטרפת ישראל למדינות מתקדמות אחרות, אשר תומכות בהתייעלות אנרגטית במגוון כלי סיוע, בין היתר, באמצעות עידוד אשראי בנקאי (Credit Enhancement) על ידי העמדת ערבויות מהמדינה לטובת מימון פרויקטי התייעלות אנרגטית.

בשלב הראשון יעמידו הבנקים הלוואות בסכום כולל של כ- 1.43 מיליארד שקל, וזאת כנגד ערבות מדינה בסכום של 200 מיליון שקל. בשלב השני, יוכלו הבנקים לקבל ערבות מדינה נוספת בסכום נוסף של 300 מיליון שקל, כך שסך ההלוואות שיועמדו במסגרת פעילותה של הקרן יסתכם לסך של כ- 3.5 מיליארד שקל.

במסגרת הקרן יעמידו הבנקים הזוכים הלוואות מגובות בערבות מדינה בשיעור של 75% מסכום ההלוואה, ולתקופה ארוכה של עד 7 שנים. מנגנון הערבות כולל הטבה נוספת עבור פרויקטים שעיקרם הטמעת טכנולוגיות ישראליות חדשניות, כך ששיעור ערבות המדינה להלוואה לפרויקטים אלה יגדל ל-85%.

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "בד בבד לצד פיתוח התשתיות בישראל, אשר שמנו לנו כיעד מרכזי, קיימת חשיבות עליונה בייעול השימוש בתשתיות הקיימות, תוך חיסכון במשאבים. מטרת הקרן היא לסייע בהשגת מטרה זו, על ידי כך שתייצר לעסקים תמריץ לביצוע התייעלות אנרגטית. ההלוואות יותאמו לצרכי המימון של הפרויקט ויאפשרו לעסקים לחסוך כספים שינותבו להשקעות המשך ולהתרחבות פעילותם העסקית".

בנק ישראל מפרסם היום צעדים נוספים המיועדים להגביא את התחרות במשק. הבנק יזם תיקון בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, אשר יכנס לתוקף עם כניסת הסעיף הרלבנטי בחוק לתוקפו בסוף ינואר 2019. על פי התיקון לחוק לקוחות יוכלו לצפות באתר האינטרנט של הבנק בו הם מנהלים את החשבון עובר ושב שלהם גם במידע אודות עסקאות שביצעו בכרטיסי חיוב ואשראי חוץ בנקאיים.

על פי ההוראה החדשה בחשבון הבנק של הלקוח יוצג מידע בסיסי, בפורמט זהה, אודות הכרטיסים שברשותו ושביקש להציג בחשבונו. כמו כן יוצג קישור מאובטח המפנה לאתר האינטרנט של הגורם שהנפיק עבור הלקוח את הכרטיס, שם יוצג לו פירוט העסקאות שביצע. הכניסה לקישור לא תצריך הזדהות נוספת על ידי הלקוח.

הצגת המידע בחשבון הלקוח תתבצע בכפוף לבקשת הלקוח מחברת כרטיסי האשראי שהנפיקה את הכרטיס החוץ בנקאי (המנפיק).

החברה שהנפיקה את כרטיס האשראי החוץ בנקאי תעביר את בקשת הלקוח לבנק בו מנהל הלקוח את החשבון ממנו מחויב הכרטיס.

הבנק יפעל להצגת המידע בתוך 14 ימי עסקים ממועד הגשת בקשת המנפיק בשם הלקוח.

ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים: "השינוי יעודד את התחרות בשוק כרטיסי האשראי, בכך שיאפשר ללקוחות לצפות באותה פלטפורמה גם במידע אודות הכרטיסים החוץ בנקאיים שברשותם, ויסייע להם לשלוט בהוצאות ולנהל את השימוש בכלל הכרטיסים שברשותם באופן מושכל."

הרווח הנקי של רבוע כחול נדל"ן הסתכם ברבעון השלישי בכ-77.5 מיליון שקל לעומת כ-41.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. עיקר הגידול נבע מסעיף  עלייה בשווי הוגן של נדל"ן להשקעה שהסתכם ברבעון בכ-61 מיליון שקל.

הגידול החד בסעיף ההכנסות הביא גם לגידול בשורת הרווח התפעולי שהסתכם בכ-109.5 מיליון שקל לעומת כ-61 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

ה-NOI צמח בכ-7% לכ-63.3 מיליון שקל, לעומת כ-59.1 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

ה-FFO צנח ב-44.6% לכ-25.8 מיליון שקל, לעומת כ-46.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2017.

השער של מניית רבוע נדל"ן יורד כעת במסחר בבורסה בכ-1.2% ל-130.1 שקל למניה המשקף לחברה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד שקל.

אכלוס שטחי משרדים פנויים והשכרתם בבנייני משרדים ברעננה ובראש העין וסיום תקופת ההנחה שניתנה למגה בגין דמי שכירות לאחר הסדר החוב, הובילו לגידול של 5.9% בהכנסות רבוע נדל"ן מדמי שכירות. הכנסות אלה הסתכמו ברבעון השלישי של 2018 ב-53.8 מיליון שקל לעומת 50.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בניקוי שיעורי האכלוס של TLV, החברה נהנית מתפוסה של 97.7% בנכסיה המושכרים.

שווי קניון נותר כ-1.68 מיליארד שקל (מתוכו 880 מיליון שקל מיוחסים לרבוע נדל"ן המחזיקה ב-50%). . ההפסד שנגרם לרבוע נדל"ן בגין קניון TLVהסתכם ברבעון בכ-2.4 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-16.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2017.

שיעורי התפוסה בקניון TLV עדיין נמוכים יחסית והסתכמו ברבעון השלישי ב-80%.אולם, בנטרול נכסים שאינם ניתנים להשכרה עדיין, שיעורי התפוסה מטפסים לכ-91%. דמי השכירות הממוצעים למ"ר היו 306 שקל ברבעון החולף, לעומת 312 שקל בסוף 2017.

לקבוצה 112 נכסים מניבים וקרקעות בשטח כולל של כ-273 אלף מ"ר להשכרה למטרות מסחר, משרדים ולוגיסטיקה בפריסה ארצית ופרויקט T.O.B (חניון גבעון). מרבית נכסיה המניבים של החברה מושכרים לשימוש של סופרמרקטים. בנוסף, החברה משכירה שטחי מסחרלרבות במרכזים מסחריים ומתחמי מסחר קטנים וכן שטחי לוגיסטיקה ומשרדים. שיעור התפוסה בכלל נכסי החברה בנטרול שטחים בקניון TLV שעדיין לא ניתנים להשכרה, עומד על 97.7%.

קניון גינדי TLV – כישלון או בדרך להצלחה?

אלביט מערכות, המנוהלת על ידי בוצי מכליס, הציגה רווח רבעוני בסך של כ- 64 מיליון דולר ברבעון, שהם 1.5 דולר למניה – גידול של 4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2017. הגידול ברווח נבע מירידה בהוצאות המימון ובעיקר מקיטון בהפרשות למס.

ההכנסות של אלביט הסתכמו בכ-895 מיליון דולר, עלייה של כ-12% לעומת ההכנסות ברבעון המקביל שהסתכמו בכ-801 מיליון דולר. של אלביט מערכות צמחו בכ-12% ברבעון השלישי של 2018 לעומת הרבעון המקביל ב-2017, והסתכמו בכ-895 מיליון דולר. עיקר הגידול נבע מגידול במכירות של המערכות המוטסות לכ-355 מיליון דולר, צמיחה של 21% בהכנסות של חטיבת היבשה לכ-153 מיליון דולר, ועלייה של כ-9% בהכנסות של חטיבת השליטה, הבקרה, התקשורת, המחשבים והמודיעין לכ-292 מיליון דולר.

הכנסותיה של החברה בצפון אמריקה גדלו בכ-21% לכ-230 מיליון דולר; ההכנסות במזרח אסיה צמחו בכ-24% לכ-224 מיליון דולר, והפעילות באמריקה הלטינית גדלה בכ-77% לכ-60 מיליון דולר. העלייה בהכנסות באזורים אלה קוזזה חלקית בירידה של 8% בהכנסות בישראל ברבעון השלישי של 2018 בהשוואה למקביל בכ-2017 לכ-161 מיליון דולר. הצמיחה בהכנסות לא חילחלה לשורת הרווח התפעולי, בעיקר בשל שחיקה עמוקה ברווחיות הגולמית של החברה.

הרווח הנקי (Non-GAAP) של אל אלביט היסתכם ברבעון בכ-69.8 מיליון דולר (7.8% מההכנסות), לעומת כ-67.3 מיליון דולר (8.4% מההכנסות) ברבעון המקביל ב-2017. הרווח הנקי (GAAP) הסתכם ברבעון השלישי ב-64.1 מיליון דולר (7.2% מסך ההכנסות) בהשוואה ל-61.5 מליון דולר (7.7% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי של אלביט מערכות גדל בכ-2% ברבעון השלישי של 2018 בהשוואה לרבעון המקביל ב-2017, והסתכם בכ-256 מיליון דולר – שהם 28.6% מהמחזור בהשוואה לכ-31.3% מהמחזור במקביל בכ-2017. השחיקה העמוקה ברווחיות הביאה למצב שבו גידול של 95 מיליון דולר בהכנסות העלה את הרווח הגולמי בכ-5 מיליון דולר בלבד.

הרווח התפעולי של החברה ירד בכ-4% ברבעון השלישי של 2018 בהשוואה למקביל בכ-2017, והסתכם בכ-79 מיליון דולר – שהם 8.8% מהמחזור לעומת 10.3% מהמחזור במקביל בכ-2017.

הגידול ברווח הנקי של החברה למרות הירידה ברווח התפעולי נבע בעיקר מהעובדה שההפרשות של אלביט מערכות למס הסתכמו בכ-9 מיליון דולר בלבד ברבעון החולף – כלומר, 12.5% מהרווח לפני מס בהשוואה לכ-20% מהרווח לפני מס במקביל בכ-2017 .

צבר העבודות של אלביט מערכות גדל בכ-43 מיליון דולר במהלך הרבעון השלישי של 2018 לכ-8.1 מיליארד דולר בסוף הרבעון. הצבר גדל בסוף הרבעון החולף בכ-467 מיליון דולר בהשוואה לרמתו בסוף הרבעון המקביל ב-2017. צבר זה אינו כולל את צבר העבודות של חברת תעש, שרכישתה על ידי אלביט מערכות הושלמה אתמול.

קבוצת אלקטרה, אחת הקבוצות הקבלניות הגדולות בישראל, בניהולו של איתמר דויטשר, סיימה את הרבעון השלישי עם הכנסות של כ-1.45 מיליארד שקל, לעומת כ-1.54 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA ברבעון השלישי של 2018 הסתכם בכ-86.3 מיליון שקל, לעומת כ-91.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

החברה סיימה את הרבעון השלישי לשנת 2018 עם עליה ברווח הנקי לכ-48.1 מיליון שקל (מתוכו כ-43.4 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת כ-47.6 מיליון שקל (מתוכם כ-43.8 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי ברבעון השלישי לשנת 2018 הסתכם בכ-117.3 מיליון שקל, לעומת כ-128.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

צבר העבודות של הקבוצה ליום 30 בספטמבר 2018 הסתכם בסך של כ-11.5 מיליארד שקל. צבר ההזמנות כולל את חלקה של הקבוצה בצבר חברות כלולות ובשליטה משותפת, המטופלות לפי שיטת השווי המאזני בסך של כ-0.86 מיליארד שקל.

אלקטרה פועלת באמצעות החברות הבנות שבבעלותה, בחמישה מגזרי פעילות: פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל; פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל; שירות ואחזקה; פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום, ומגזר הזכיינות.

הכנסות מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל הסתכם ברבעון השלישי בכ-882.2 מיליון שקל, לעומת כ-1.01 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר הסתכם ברבעון בכ-27.5 מיליון שקל, לעומת כ-58.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת בעיקר מסיומם של מספר פרויקטים עיקריים בתקופת הדוח, אשר בגינם נרשם מחזור הכנסות ורווח בתקופה המקבילה אשתקד.

במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל, רשמה הקבוצה ברבעון השלישי עליה בהכנסות לכ-90.6 מיליון שקל לעומת כ-80.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר זה עלה לכ-4.5 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-417 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במגזר שירות ואחזקה הסתכמו ההכנסות ברבעון בכ-425.3 מיליון שקל, לעומת כ-435.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר זה גדל ברבעון לכ-42 מיליון שקל, לעומת כ-37.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום עלו ההכנסות בשיעור חד לכ-118.6 מיליון שקל, לעומת כ-80.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר זה טיפס ברבעון לכ-10.5 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-2.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במגזר הזכיינות רשמה החברה ברבעון השלישי לשנת 2018 עליה בהכנסות לכ-17.4 מיליון שקל, לעומת כ-9.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה רשמה במגזר זה ברבעון הפסד תפעולי בסך של כ-2.8 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-7.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה בע"מ: "אלקטרה מסכמת את תשעת החודשים הראשונים לשנת 2018 עם המשך מגמת הצמיחה בפעילותה ובצבר העבודות, שחצה את רף 11 מיליארד השקלים. לאחר תקופת הדיווח, דיווחנו על כניסתנו כקבלן ראשי בפרויקט לתכנון והקמה של מתקן אגירה שאובה בצוק מנרה בהיקף כספי של כ-300 מיליון דולר – פרויקט נוסף הממחיש את יכולותיה המורכבות של קבוצת אלקטרה ואת יתרונותיה בהקמת מגה פרויקטים לאומיים. במקביל אנו ממשיכים לפתח את קהילת השירות, שמעניקה כיום מגוון נרחב של שירותים תפעוליים וטכנולוגיים, הן למתחמים ומבנים, והן בתוך המשרדים ושטחי הפנים של הלקוחות. אנו רואים בפעילות זו מנוע צמיחה משמעותי לאלקטרה בשנים הבאות".

בנובמבר 2018 דיווחה אלקטרה על חתימת הסכם עם חברת אלומיי לתכנון והקמה של מתקן אגירה שאובה בצוק מנרה בהיקף כספי של כ-300 מיליון דולר. במסגרת העסקה תהיה אלקטרה הקבלן הראשי לביצוע פרויקט הקמת תחנת כוח הידרו אלקטרית בהספק של 156 מגה וואט, שהקמתו מתוכננת לתקופה של 4.5 שנים.

ביולי 2018 זכתה הקבוצה בפרויקט להקמת מנהרת התשתיות ועבודות נוספות בנמל המפרץ בחיפה. היקף כלל העבודות שתבצע הקבוצה בפרויקט מוערך בכ-370 מיליון שקל.

ישרס – שיערוכי נדל"ן ורווח הון סידר גידול של 200% ברווח הנקי ל-139 מיליון שקל