בנק ישראל מפרסם היום כי המדד המשולב למצב המשק בחודש יולי ירד ב-0.02. ההרעה בהתפתחות המדד יחסית לחודשים קודמים, בהם המדד עלה בקצב של 0.1 עד 0.2 אחוז לחודש, משקפת חלק מההשלכות הכלכליות של המצב הביטחוני. לירידת המדד החודש תרמו במיוחד ירידות ביצוא השירותים (בשל פגיעה בתיירות הנכנסת), ביבוא מוצרי צריכה ותשומות לייצור, ובהתחלות הבנייה. לירידת המדד תרמו גם אומדנים על פיהם מדדי הפדיון במסחר והשירותים ירדו בחודש יולי.[לעומת זאת, לעליית המדד תרמה עלייה ביצוא הסחורות. החודש לא היו עדכונים של ממש בנתוני המדד לחודשים הקודמים (לוח 1). לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

 לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

המצב לא ברור, מצד אחד ריביות נמוכות, מצד שני העולם משדר שיאים חדשים במניות וחשש לנפילות שערים בשוק המניות, בעיקר האמריקאי, למרות העוצמה והחוזק שהוא מפגין. אם כך נשאלת השאלה לאן לנתב את הכסף. הבוקר החלטנו בהון להון לבדוק תשואות של קרנות שמורכבות מ= 90/10, בד"כ קרנות מהסוג הזו, המדיניות שלהם היא לנסות להשיג תשואה עודפת על פני מדד אג"ח כללי, לפיכך יש השקעה במניות אך היא לא עולה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. באשר לחשיפה למט"ח, גם כאן כל קרן לגופה ויש לבדוק בכל קרן את פורטפוליו ההשקעות. הקרנו שבחרנו  מהשווי הנקי של נכסי הקרן 4 שיעור חשיפת נכסי הקרן לאג"ח שאינן בדירוג השקעה 3 לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

סידור הקרנות בטבלה הוא בסדר יורד של תשואה מתחיל השנה. הראשונה נתנה את התשואה הגבוהה ביותר.

מכיוון שאנחנו לא יועצי השקעות ואין לראות בדברים המלצה להשקעה כזו או אחרת חשוב שתבדקו: סוג השקעה ומה רמת הסיכון שמוכנים ליטול, מבחינת מניות אג"ח וכדומה. ביצועי הקרן לאורך זמן במונחי תשואה וסטיית תקן – ככל שסטיית התקן של הקרן גבוהה יותר כך התנודתיות שלה גבוהה יותר ונחשבת למסוכנת יותר, בדיוק כמו במניות. וכמובן עליות שכן לכל קרנות הנאמנות ישנן הוצאות תפעול הנובעות מניהול הקרן. קרנות בעלות רמת סיכון גבוהה תהיינה הם הוצאות גבוהות יותר.

קרן נאמנות או תעודת סל?

בנק דיסקונט מציע ללקוחות חדשים פטורים והטבות בעמלות עד 5 שנים או מענק הצטרפות עד 2,000, כך הוא לפחות מפרסם בימים אלו. בנוסף, נהנים המצטרפים החדשים לבנק מחבילת WELCOME בתנאים ייחודיים ב- 3 החודשים הראשונים מפתיחת החשבון, המציעה:   

הלוואת WELCOME – הלוואה בגובה של עד 20,000 ש"ח ובהחזר של עד 36 חודש –  תוקף ההצטרפות להלוואה עד ה-31/03/15

פיקדון  שקלי בריבית משתנה ל- 18 חודשים עם תחנות מדי רבעון  עם ריבית שנתית ברבעון הראשון P-2%

אשר  עולה בשיעור קבוע של 0.15% בכל רבעון.

מינימום נהפקדה לפיקדון: 50 אלף ש"ח.

דודי מייזליק, מנהל אגף משכנתאות בבנק מרכנתיל: "מניתוח נתוני משרד האוצר עולה כי העיכוב באישור תוכנית מע"מ אפס גורמת לפלח שוק משמעותי להמתין עם רכישת הדירה עד אישור החוק. ההשפעה על השוק אינה מסתכמת רק אצל רוכשי הדירות החדשות, היא באה לידי ביטוי גם אצל רוכשי דירות יד שניה ומשקיעים וזאת בשל אי הוודאות בשוק לגבי מחירי הדירות לאחר כניסת החוק לתוקף. תחום המשכנתאות לדיור הינו בעל זיקה ישירה לקצב מכירת הדירות. ניתן להניח כי בחודשים הקרובים תחול התמתנות גם בקצב נטילת ההלוואות החדשות.

למיתון בשוק הדיור השפעה גם על יכולתם של בעלי דירות המבקשים למכור את הנכס. זמן המכירה מתארך, הם נאלצים להתגמש במחיר, וכפועל יוצא פונים לבנקים לצורך הגדלת סכומי ההלוואות או קבלת הלוואות גישור".

לאור העובדה כי כנראה שחזית ההכנסות של משרד האוצר לשנת 2015 צפויה לרדת ב־1־2 מיליארד שקל, כפי שמתברר בימים האחרונים בעקבות פרסום נתוני הצמיחה החדשים האם האוצר צפוי להעלות מסים על כלל הציבור? לא ברור, נכון לעכשיו, באוצר טרם גיבשו תחזית הכנסות סופית משום שהכלכלן הראשי של המשרד יואל נווה שוהה בחו"ל, כך מדווחים בכלכליסט, ובכל זאת באותר שוברים את הראש מה לעשות לאור הנתונים החדשים שהתקבלו מפרסומי הלמ"ס. כלכליסט מדווח שאחד הפתרונות הוא העלאת המס שמשלמת חברת החשמל על הפחם שהיא רוכשת לייצור חשמל, מה שאמור להכניס לקופת המדינה 1.6 מיליארד שקל בשנה. למעשה, זוהי הטלת מס על הציבור, בעקיפין, שכן הדבר יתגלגל לתעריפי החשמל. אם זה יקרה כמובן שכולנו נספוג.

גם בבנק ישראל חוששים כי הממשלה לא תצליח לעמוד בתקרת גירעון של 3%, שאותה מבקש שר האוצר יאיר לפיד לקבוע. בבנק סבורים כי ללא העלאות מסים וקיצוצים תקציביים, הגירעון יגדל ל־3.5% לפחות. כאשר אם המשק ייכנס להאטה משמעותית, הגירעון עלול לטפס אף ל־4%. כלומר כדאי להתחיל לחסוך… 

כך או אחרת, תקציב המדינה אמור לגדול בשנה הבאה ב־7.5–8 מיליארד שקל, שצריכים להתחלק בין משרדי הממשלה השונים — זהו לב הדיון על עיצוב סדרי העדיפויות של הממשלה. וכמו בכל שנה, הדיון ייפתח בכמות הכסף שיתווסף השנה למערכת הביטחון.

מדברים הרבה על התאוששות השוק הסיני. על עליות שערים במניות הסיניות, אז בדקנו הבדלי תשואה בקרנות נאמנות שמתמחות בסין. מכיוון שאנחנו לא יועצי השקעות ואין לראות בדברים המלצה להשקעה כזו או אחרת חשוב שתבדקו: סוג השקעה ומה רמת הסיכון שמוכנים ליטול, מבחינת מניות אג"ח וכדומה. ביצועי הקרן לאורך זמן במונחי תשואה וסטיית תקן – ככל שסטיית התקן של הקרן גבוהה יותר כך התנודתיות שלה גבוהה יותר ונחשבת למסוכנת יותר, בדיוק כמו במניות. וכמובן עליות שכן לכל קרנות הנאמנות ישנן הוצאות תפעול הנובעות מניהול הקרן. קרנות בעלות רמת סיכון גבוהה תהיינה הם הוצאות גבוהות יותר.

* השוואה בין תעודת סל לקרן נאמנות

חשוב להבין את הדוחות הכספיים של הבנקים שמנהלים את הכסף של כולנו. הרווח שלהם, מן הסתם, בא בזכות ההפקדות שלנו. אםלי אם נבין איך הם מרוויחים נעשה לעצמנו טובה ונחסוך יותר. סה"כ הרווח הנקישל קבוצת הבינלאומי הסתכם ברבעון השני של השנה ב-160 מיליון שקל,  גידול  של 7.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. התשואה להון ברבעון הגיעה  בחישוב שנתי ל- 9.7% בהשוואה ל-9.2% ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח  הנקי ב-280 מיליון שקל והתשואה להון הגיעה ל- 8.3%.  מה שמלמד שהבנקחם בשנה האחרונה הציחו שוב לעשות כסף למרות הריביות הנמוכות בשוק. הדבר מלמד שאנחנו צרכנו יותר אותם (את הבנקים). 

לדברי סמדר ברבר-צדיק, מנכ"ל הבינלאומי: "הבינלאומי ממשיך להציג צמיחה בפעילות הבנקאית עם דגש על פעילות בשוק ההון וביעוץ השקעות, פעילות בה לבינלאומי התמחות.  בשנה האחרונה גדלו נכסי לקוחות הבנק בכ-40 מיליארד שקל  והגיעו להיקף של כ-330 מיליארד שקל. לאחרונה, הודענו על  שינוי ארגוני ייחודי, שמטרתו יצירת ראיה כוללת של צרכי הלקוח,  במסגרתו אוחדו כלל פעילויות הלקוחות בתחומי ההשקעות, שוק ההון, המט"ח והכספים לחטיבת נכסי לקוחות מה שמאפשר מתן שרות כולל , מקצועי ומיטבי ללקוחות  בחטיבה אחת. בולטת גם  יציבות הקבוצה שמתבטאת בראש ובראשונה ביחס  ההון  הגבוה וביחסי נזילות גבוהים".

סך ההכנסות לאחר הוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו ברבעון השני ב-971  מיליון שקל, גידול של 1.6% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ההכנסות ב-1,895 מיליון שקל, בדומה למחצית המקבילה אשתקד. הכנסות הריבית נטו והכנסות המימון שאינן מריבית הסתכמו ברבעון  השני של  השנה  ב- 595 מיליון שקל, ירידה של 3% ביחס לרבעון המקביל אשתקד , שנובעת מירידה בסך של 18 מיליון שקל בהתאמות לשווי הוגן של מכשירים פיננסים נגזרים ומירידת ריבית בנק ישראל.

ההכנסות מעמלות גדלו ברבעון (בנטרול השפעת הישום לראשונה של תקן חשבונאות בנושא מדידת הכנסות רבית) ב- 2.9% והם הסתכמו ב- 360 מיליון שקל. במחצית השנה גדלו  ההכנסות מעמלות בנטרול השפעה זו   ב-5.9% ל-731 מיליון שקל. ההכנסות האחרות הסתכמו ברבעון השני ב-34 מיליון שקל, בהשוואה ל-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול שנובע מהרווח ממכירת פיבי לונדון. 

ההוצאות בגין הפסדי אשראי, הסתכמו ברבעון השני בהכנסה בסך של 7 מיליון שקל בהשוואה להוצאה בסך של 12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. במחצית השנה הסתכמו ההוצאות בגין הפסדי אשראי ב-3 מיליון שקל, בהשוואה ל- 44 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.  בתקופה המקבילה אשתקד ההפרשה להפסדי אשראי כללה גידול בהפרשה הקבוצתית בסך של 24 מיליון שקל בגין יישום הוראת המפקח על הבנקים בנושא נדל"ן לדיור. שיעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי מסך האשראי לציבור עמד במחצית הראשונה של השנה על 0.01%, בהשוואה ל-0.13% בתקופה המקבילה אשתקד ו-0.14% בשנת 2013 כולה.

ההוצאות התפעוליות והאחרות קטנו ברבעון השני ב -1.5% ל- 705 מיליון שקל. יחס היעילות (ההוצאות התפעוליות להכנסות) השתפר והגיע ברבעון השני ל- 73.1%. במחצית השנה הסתכמו ההוצאות ב-1,426 מיליון שקל, גידול בשיעור של 0.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

סך נכסי קבוצת הבנק  ליום 30 ביוני 2014 הסתכם ב-112,085 מיליון שקל, גידול של 7.3%  בהשוואה ל- 30 ביוני 2013. האשראי לציבור נטו, גדל ב-0.6%ל-67,835 מיליון שקל מתוכו גדל האשראי הקמעונאי (משקי בית, בנקאות פרטית ומשכנתאות )  בשיעור של 5.3% ל-34,189 מיליון שקל. פקדונות הציבורגדלו ב-9.9% והסתכמו ב-90,686 מיליון שקל. יחס הון עצמי רובד 1 לרכיבי סיכון (באזל 3)ליום 30 ביוני 2014 עמד על שיעור של 10% בהשוואה ל-10.11% בסוף שנת 2013 וזאת לאחר חלוקת דיבידנד בהיקף של 230 מיליון שקל.                                                                                                     

נתונים עיקריים

*     על בסיס שנתי.

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI: אומר כי האינפלציה צפויה לנוע בשנה הקרובה מתחת לגבול התחתון של היעד. אנו מנמיכים את התחזית לשנה הקרובה ל- 0.5% בלבד וב- 2014 היא צפויה להיות אפסית – האינפלציה הבסיסית הנמוכה בתקופה הנוכחית בולטת על רקע שיעור האבטלה הנמוך ומשקפת לדעתנו בעיקר גורמים מבניים. בנוסף, אנו מצפים לתרומה הולכת ופוחתת של סעיף הדיור למדד בשנה הקרובה. מבחינת הגרעון, צפי לעלייה בגירעון לסביבה של 3.25%-3.5% תוצר השנה וב-2015- מדדי האמון העסקי החלו לתת ביטוי לפגיעה הצפויה של "צוק איתן" בפעילות המקומית (ופחות ביצוא), כאשר הפגיעה בהכנסות ממסים צפויה בשליש האחרון של השנה. איבוד השליטה על התקציב במהלך 2012 הוביל לקו שמרני בגיוסי ההון ב- 2013, ולכן לא צפויה עליית מדרגה של ממש בהיקף הגיוסים הממשלתיים. 

ובאשר להפחתת הריביץ? זו צפויה לרדת עוד ל- 0.25% עד לסוף השנה – כל הגורמים שציינה הוועדה ככאלה שתרמו להפחתת הריבית האחרונה נותרו לדעתנו בעינם ובראשם החשש מפני השפעה שלילית של סביבת האינפלציה הנמוכה על הציפיות לאינפלציה ועל הצריכה הפרטית והשפעת השקל החזק על האינפלציה והיצוא.

צוות בין-משרדי לקידום האיגוח בישראל, הגיש את דוח הביניים לשר האוצר ולנגידת בנק ישראל תוך המלצה ברורה והיא: להסיר חסמים בפני התפתחות של שוק איגוח בישראל. הדוח כולל המלצות לקידום שוק האיגוח, וזאת על מנת לשפר את היעילות והתחרותיות של שוק ההון בישראל תוך שמירה על יציבותו; בכך, עולות המלצות הצוות בקנה אחד עם המדיניות הרגולטורית לפיתוח שוק ההון תוך הגדלת היצע המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם בבורסה. הרפורמה המוצעת עתידה לתרום לגיוון מקורות המימון של עסקים ככלל, ועסקים קטנים ובינוניים בפרט. בגיבוש ההמלצות ניתנה תשומת לב מרובה להפקת לקחים מהמשבר העולמי שפרץ בשנת 2008, והושם דגש מיוחד על השינויים ברגולציה של שוק האיגוח במדינות שונות בעולם. ההמלצות המפורטות בדוח מקנות מענה מספק לבעיות שהתגלו כתוצאה מעסקאות האיגוח לאחר המשבר הפיננסי ב-2008.

• הצוות הבין משרדי לקידום האיגוח בישראל הגיש היום את דוח הביניים לשר האוצר, יאיר לפיד, ולנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג. הצוות כלל נציגים של רשות ניירות ערך, משרד המשפטים, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, רשות המיסים, ובנק ישראל אשר גם ריכז את עבודת הצוות. הצוות שקד על זיהוי החסמים להתפתחות שוק האיגוח בישראל, בין היתר, בתחומי המיסוי, הרגולציה והחשבונאות והמליץ המלצות שונות בתחומים אלה, על מנת להסיר את החסמים האמורים ולקדם את השוק.

  במסגרת עסקת איגוח, יוכלו בנקים ויזמים אחרים למכור לתאגיד ייעודי (SPC) זכויות בתיק הלוואות או בקבוצת נכסים פיננסים המניבים תזרימי מזומנים. התאגיד הייעודי יממן את הרכישה באמצעות הנפקה של אגרות חוב למשקיעים מוסדיים ולציבור, כאשר תשלום הקרן והריבית יגובה בתזרימי מזומנים עתידיים שינבעו מתיק ההלוואות או מקבוצת הנכסים שנרכשה מהבנק או מיזם אחר. בעוד שבמדינות מפותחות שוק האיגוח מהווה נתח משמעותי משוקי ההון, בישראל שוק זה כמעט ואינו קיים. בדירוג של גודל שוק האיגוח שנערך על ידי ה-World Economic Forum, מוצבת ישראל במקום ה-54 מבין 59 מדינות שדורגו.

  עסקאות האיגוח צפויות להגדיל את יכולת גיוס ההון של עסקים, ובפרט עסקים קטנים ובינוניים. עסקאות האיגוח צפויות לתרום לשכלול שוק האשראי באמצעות פיזור סיכוני האשראי בין גורמים נוספים במערכת הפיננסית ובהתאם להוזיל עלויות מימון. סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, למשל בנושא כלי המימון, הינו חלק מהתכנית האסטרטגית של משרד האוצר.

   

  עוד בנושא חדשות

  • טריוויה
  • לא רק לקבל – גם לדעת לנצל: כל מה שכדאי לדעת על קאשבק דרך אפליקציות חכמות

  הצוות סבור כי פיתוח שוק האיגוח בישראל על בסיס מבנה תמריצים נכון, רגולציה מתאימה ותשתית המעניקה ודאות משפטית לכל הצדדים בעסקה, עשוי להביא לתועלת רבה, בין היתר:

• שיפור ההערכה וניהול הסיכונים של הצדדים בעסקת האיגוח והוזלה של עלויות המימון, כתוצאה מהאפשרות לבודד סיכונים הנובעים מקבוצת נכסים מוגדרת אשר מנותקת מסיכוני היזם של עסקת האיגוח. הדבר מאפשר לשחקנים השונים בשוק ההון לנהל את נכסיהם והתחייבויותיהם בצורה טובה יותר;

• גיוון מקורות האשראי במשק: פיתוח שוק האשראי החוץ-בנקאי, והנגשת מקורות מימון לעסקים קטנים ובינוניים. האיגוח מאפשר העברת התחייבויות וסיכונים לשוק ההון, ופינוי מקורות למתן הלוואות חדשות על ידי המערכת הבנקאית , תוך שיפור הנגישות של עסקים קטנים ובינוניים למקורות המימון;

• הרחבת אפיקי ההשקעה למשקיעים ולגופים המוסדיים, באמצעות יצירת חלופת השקעה חדשה, המותאמת לפרופיל הסיכון של משקיע ספציפי ומגובה בבטוחות איכותיות. 

  הצוות הקדיש תשומת לב מרובה להפקת לקחים מהמשבר העולמי שפרץ בשנת 2008, ושם דגש מיוחד על השינויים ברגולציה של שוק האיגוח במדינות שונות בעולם. הצוות מציע כי בשלב זה, רק עסקאות איגוח מהסוג המסורתי והפשוט יזכו לוודאות משפטית ולהסדרה רגולטורית.

  להערכת הצוות, ההמלצות המפורטות בדוח מקנות מענה מספק לבעיות שהתגלו כתוצאה מעסקאות האיגוח לאחר המשבר הפיננסי ב-2008. ההמלצות העיקריות של הצוות הן:

• הטלת חובה על הגוף שמוכר את זכותו לקבלת תזרימי מזומנים מנכסים מוגדרים, להחזיק ב- 10% מהתיק המאוגח;

• עסקת איגוח תסווג, מבחינה משפטית, כעסקת מכר אמיתי (True Sale) ולא כהלוואה, בהתקיים תנאים מסוימים המפורטים בדוח. בכך, יופרדו סיכוני היזם בקשר עם הנכסים המועברים בעסקת האיגוח מיתר הסיכונים הכרוכים בפעילותו;

• מיסוי ניטראלי של עסקאות האיגוח, אשר מחד גיסא לא ייצור נטל עודף על היזם או על המשקיעים, ומאידך גיסא לא יעניק תמריץ מיסויי;

• קביעת תנאים להנפקה לציבור של עסקאות איגוח, תוך הגברת השקיפות, והטלת אחריות משפטית על המשתתפים השונים בעסקת האיגוח;

• קביעת הוראות המסדירות את זכויות הלווים בהלוואות המועברות במסגרת עסקאות איגוח.

  טרם גיבושן הסופי של ההמלצות מזמין הצוות את הציבור להציג עמדתו ולהעיר את הערותיו על עיקרי ההמלצות. פרטים לגבי אופן הצגת העמדות וההערות מפורטים במסמך המצורף.