תחשבו על זה – המדינה עוזרת לזוגות צעירים, היא מציעה להם משכנתא בתנאים מועדפים הנקראת משכנתא לזכאים. כן, לא פשוט לקבל אותה צריך לעמוד בקריטריונים מסוימים, ואז אתם רשאים לקבל אותה. זה אמור להיות נהדר, סוג של סבסוד, סוג של מתנה מהמדינה היקרה שלנו. אז זהו שזה פשוט הפוך.

דוח מבקר המדינה, חושף מה שכותבי ופרשני מהון להון אומרים  כבר שלוש שנים – המשכנתא לזכאים היא לא באמת עזרה, רוב הזמן זה היה פשוט נזק, עכשיו, בשנה האחרונה, בעקבות שיפור בתנאי המשכנתא לזכאים, זה תרומה ללווים, אבל תרומה מאוד מאוד נמוכה.

מבקר המדינה מטיח ביקורת מאוד חריפה במשרד האוצר ומשרד השיכון, שלא פתרו את מצוקת הדיור לזוגות צעירים, אלא שהפכו את הריבית המסובסדת לזכאים לגבוהה יותר מהריבית שניתן לקבל בשוק, בכל בנק אחר. איפה ההטבה כאן? על איזה זכות וזכאות אתם מדברים?

המבקר מסביר בדוח הביקורת שלו כי הסיוע לזכאים לא הוצמד לשום מדד ולא עודכן כמעט כלל מ-1998, ועקב כך ערכו נשחק בשיעור ניכר. בעקבות זאת הורע מצבם של זוגות צעירים ושל זכאי דיור. במסגרת הדוח מפרטים אנשי המבקר  את תוכנית ההלוואות למשפחות צעירות מיוצאי אתיופיה. תוכנית זו  תוקצבה ותוכננה למתן 1,000 הלוואות משכנתא במשך חמש שנים ב-90 מיליון שקל, אלא שבפועל,  רק שתי משפחות מימשו את זכאותן, והתקציב שנוצל היה 367,000 שקל בלבד – 0.4% מהתקציב. ובצדק כמובן, מי רוצה לקחת הלוואה בריבית גבוה יותר מריבית הבנקים.

ביקורת נוספת היא על  היצירתיות בתמיכה. הסיוע ניתן על פי שיטת ניקוד , כשבפועל היו מקרים שזכאים בעלי ניקוד נמוך נהנו מהטבות גדולות יותר מאשר זכאים בעלי ניקוד גבוה. בחשכ"ל מצאו פתרון יצירתי: להשוות את תנאי הזכאות כלפי מטה, כך שמשמעות ההוראה החדשה הייתה "העלאת הריבית של המשכנתא לזכאים מעל הריבית בשוק החופשי". כך או אחרת, כאמור הריבית לזכאים ירדה. הריבית היא כעת 3% ולא 4% כפי שהיתה, ובמצב זה היא כבר יותר אטרקטיבית לזכאים, אם כי היא עדיין לא בהכרח נמוכה מהריבית של הבנקים. היא יכולה להיות נוחה ומתאימה ללווים מכיוון שהיא מגוונת את מקורות האשראי. בבנקים לרוב מספקים משכנתאות במסלולים של ריבית משתנה (נמוכה ) וריבית קבועה (גבוה), וכאן נכנס מסלול נוסף שמאזן ומפזר את הסיכונים, וכן הוא לא משתנה בהינתן שהריבית המשתנה במשק משתנה.

בנק אגוד מציע פיקדונות אטרקטיביים ללקוחותיו – פיקדון שקלי לתקופה של 3 שנים בריבית שנתית קבועה של 3% ופיקדון שקלי לשנה בריבית 2.2%.  בפיקדון השקלי לשלוש שנים תחנות היציאה הן מדי שנה בתנאים האלו –  בתום שנה ריבית שנתית בשיעור של 1.75% ובתום שנתיים ריבית שנתית בשיעור של 1.95%. בפיקדון לשנה הריבית היא פריים מינוס 1.05% (הפריים – 3.25% מינוס 1.05% שווה 2.2%).

בבנק אגוד מציינים כי הריבית שנתית היא שקלית ונומינאלית. המבצע מיועד ללקוחות פרטיים – חדשים וקיימים, המפקידים כסף חדש. ניתן להפקיד החל מ- 50,000 שקל ועד 1 מיליון שקל. הריביות האלו נכונות לתחילת מאי, הפיקדונות מוצעים עד ליום 17 במאי 2013.

על פי בדיקה של דהמרקר בנק דיסקונט, החל לפני כשלושה שבועות להתנות מתן הצעת משכנתא בפתיחת חשבון עו"ש בדיסקונט.

ללקוחות שפנו לבנק בבקשה לקבלת הצעה נמסר כי הצעות מחיר למשכנתאות ניתנות רק לבעלי חשבון בבנק. במוקד המשכנתאות מציעים לפונים לגשת לסניף דיסקונט לצורך פתיחת חשבון, וכי רק לאחר מכן ניתן להתקשר למוקד המשכנתאות לצורך קביעת פגישה לצורך קבלת הצעת משכנתא.  

זה אסור על פי המפקח על הבנקים, ובבנק דיסקונט מיהרו להסביר את התקלה  בחוסר הבנת הנהלים  של המוקדנים . בעקבות פניית דהמרקר הבנק יחדד את הנהלים ולפיהם לקוחות כל הבנקים יוכלו לקבל הצעות משכנתא, אולם אם הלקוח יהיה מעוניין לממש את ההצעה יהיה עליו לפתוח חשבון בדיסקונט.

עדכון נוסף בנוגע לגזירות האוצר. הפעם גזירה, איך לומר, עם רעיון/ כיוון מוצדק, רק זה נראה מוגזם.  באוצר הוחלט כי תיקבע מדרגה נוספת של 8% במס רכישה בגין רכישת דירות יוקרה בסכום העולה על 5 מיליון שקל. מעבר לכך, התקבלה באוצר החלטה כי "ייקבע מיסוי של דירות יוקרה,  כך שבמכירת דירת יוקרה שהיא דירתו היחידה של המוכר, ושווי מכירתה עולה על 5 מיליון שקל, יפוצל השבח, לשבח חייב ולשבח פטור בהתאם ליחס שבין תקרת הפטור (5 מיליון שקל) לסך כל שווי המכירה".

היכנסו למדריכי החיסכון הפנסיוני

אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר מפעיל אתר אינטרנט ייעודי לאיתור כספים שנשכחו בחסכונות פנסיוניים – כאן, תקבלו פרטים על איתור הכספים האלו.    

על פי הערכות שונות הכספים שנשכחו בקופות ובקרנות מסתכמים להיקף כולל של כ-30 מיליארד שקל (אבל הערכות האלו ממש לא סופיות ומדברים כבר על ססכום הגדול במיליארדים מהערכה זו); מדובר על סדר גודל של 2 מיליון חשבונות של קרנות פנסיה וקופות גמל (מתוך קרוב ל-20 מיליון קרנות וקופות). 

ומי בכלל שוכח את הכסף שלו? כנראה שמדובר על אנשים שעברו ממקום עבודה למקום עבודה ושכחו את הקופה/ קרן הקודמת (במקום העבודה הקודם);  או אנשים שעברו דירה ובקופה/ קרן לא עודכנו הפרטים החדשים. מדובר גם בקפות וקרנות של אנשים שנפטרו ויורשיהם לא יודעים כלל על קופות הגמל / קרנות הפנסיה  האלו. וכאמור זה לא רק זה – מסתבר שיש חשבונות עו"ש רדומים (והרבה- 4 מיליארד שקל! וגם כאן מדברים על הערכה מאוד שמרנית כשמספרים גדולים פי כמה נזרקים לאוויר)) שאנשים פשוט לא דורשים את הכספים שיש בהם, זה יכו להיות חשבון של נפטר (שהוריש את כספו, והיורשים לא מודעים לחשבון הנוסף); זה יכול להיות גם חשבון שלכם שאיכשהו נשכח במהלך השנים. 

ולפני שנמשיך – כאן תוכלו למצוא את כל המקומות בהם הכסף שלכם יכול להתחבא ודרכים למצוא אותו (לא לפספס)

עכשיו אפשר לאתר את הכספים אצל הגופים המוסדיים שמנהלים את קרנות הפנסיה וקופות הגמל. באוצר דיברו על מערכת אינטרנטית שתאתר את הכספים בקופות הגמל וקרנות הפנסיה  כבר לפני כשלוש שנים  (ואפילו יותר), ובסופו של דבר הצליחו להרים את הפרויקט. באוצר מסבירים כי מדובר באתר נגיש שבמספר פעולות בודדות והכוונה שוטפת (שאלות ותשובות שנמצאות באתר) ניתן לקבל מידע ולענות על השאלה האם קיימים חסכונות פנסיוניים, קרנות השתלמות או פוליסות לביטוח חיים שהמחפש אינו מודע לקיומם.כאמור, ניתן גם לבדוק אם קיימים חסכונות של קרוב שנפטר.

האתר, לא מספק מידע מלא, המידע בו מהווה אינדיקציה  להימצאות כספים נשכחים בחיסכון פנסיוני. אבל, כדי לוודא באופן מוחלט יש ליצור קשר עם הגוף המוסדי – מנהל קופת הגמל, קרן ההשתלמות, קרן הפנסיה, ור המנהל  יספק פרוט ע מפורט על יתרות וזכויות בקופה ובפוליסה. בתוצאות החיפוש באתר יופיעו פרטי ההתקשרות של כל גוף מוסדי בו נמצאו כספים.

איך מקבלים את המידע/ איך בודקים אם יש לכם קופת גמל/ קרן פנסיה שנעלמה? איך בודקים אם לנפטר היו קופות/ קרנות שלא היו מודעים אליהם?

משרד האוצר הכין סט של שאלות ותשובות כדי לענות על כל התרחישים והשאלות הצפויות – ריכזנו כאן את המידע בשבילכם –

איך נעלמת קופת גמל/ קרן פנסיה?

–          ישנם מספר סיבות (סיבות טובות, אגב)  לכך שהקשר בין החוסך לבין הגוף המנהל או בין החוסך לבין החיסכון  הפנסיוני מתנתק –  החלפת מקום מגורים ואי עדכון הפרטים; החלפת מקומות עבודה,פטירת חוסך שיורשיו אינם מודעים לחיסכון, מיזוגים ורכישות של הקופות (תהליך שהתעצם בעקבות וועדת בכר ב-2005) וכתוצאה מכך אבדה חלק מהאינפורמציה ורישום לקוי בתהליך ההצטרפות.

 מה אפשר למצוא בחיפוש כספים על שמי?

–          מידע על קיומם של חשבונות/ קופות/ קרנות  ללא פעילות בחסכונות פנסיוניים המיועדים לגיל הפרישה;  קיומם של חשבונות ללא פעילות בביטוחי חיים עם חיסכון, בין שהם מיועדים לגיל הפרישה (ביטוחי מנהלים) ובין שלא מיועדים לגיל פרישה; מידע על קיומם של חשבונות ללא פעילות בקרנות השתלמות ומידע על קיומן של פוליסות ביטוח למקרה מוות.

 מהו חשבון ללא פעילות? האם יש בו כספים?

–          חשבון ללא פעילות הוא חשבון שהופקדו אליו כספים בעבר, אך לא הופקדו אליו ולא נמשכו ממנו כספים בשנה האחרונה. כדי לברר מהי היתרה הצבורה בחשבונות ללא פעילות שעל שמכם צריך לפנות לגופים המוסדיים שבהם נמצאו חשבונות שלכם (גופים אלו יופיעו בתוצאות החיפוש).

 איך אוכל לברר אילו חשבונות עם פעילות יש על שמי?

–          אפשר לבדוק ולברר היכן יש חסכונות פנסיוניים או פוליסות ביטוח על שמכם גם בדרכים נוספות –  בדיקת הדו"חות התקופתיים שגופים מוסדיים מחויבים לשלוח לחוסכים, פנייה למעסיקכם הנוכחי או האחרון, בדיקת תלושי שכר, פנייה לסוכן ביטוח או ליועץ פנסיוני.

 מה אפשר למצוא בחיפוש כספים על שם קרוב שנפטר?

–          ניתן למצוא מידע על קיומם של חשבונות (עם פעילות וללא פעילות) במוצרי חיסכון פנסיוני (קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות). במוצרים אלה יכול להיות גם כיסוי ביטוחי למקרה של פטירת החוסך, המקנה למוטבים זכות לקבל קצבה או סכום הוני חד-פעמי. מידע על קיומם של חשבונות (עם פעילות וללא פעילות) בקרנות השתלמות. מידע על קיומן של פוליסות ביטוח למקרה מוות, וכן על פוליסות מסוג זה שבוטלו בשנה האחרונה בעקבות הפסקת התשלומים לחברת הביטוח.

 מתי מגיע לי כסף מחשבונו של קרוב שנפטר או מפוליסות ביטוח על שמו?

–          שארים או מוטבים של חוסך או מבוטח שנפטר זכאים לקבל כספים כסכום חד-פעמי או כקצבה חודשית. ניתן לברר אם אתם מוטבים או שארים של קרוב שנפטר, ומהן הזכויות המגיעות לכם, באמצעות פנייה לגופים המוסדיים שיופיעו בתוצאות החיפוש.

 מה ההבדל בין שארים למוטבים?

–          ההבדל בין שארים למוטבים הוא ששארים נקבעים בתקנון קופת החיסכון, וברוב המקרים מוגדרים כבני הזוג והילדים של החוסך או המבוטח, ואילו מוטבים נקבעים על ידי החוסך או המבוטח עצמו. הבדל נוסף הוא ששארים מוגדרים רק בקרנות פנסיה, ולא בשאר מוצרי החיסכון והביטוח.

מה כדאי לשאול את הגופים המוסדיים כשאני פונה אליהם?

–          ישנם מספר שאלות שרצוי ללבן עם הגוף המוסדי : כמה פוליסות או חשבונות יש לי? מהן היתרות הצבורות בכל חשבון או פוליסה?, האם יש לי כיסויים ביטוחיים במסגרת חסכונות אלו? אם כן מהם?,מה גובה דמי הניהול שאני משלם ? באיזה מסלול השקעה הכספים נמצאים. כאן המקום לבחון אם אכן מדובר במסלול השקעה המתאים לצרכיכם.

 מתי כדאי לפנות לגופים המוסדיים המופיעים בתוצאות החיפוש?

–          ככל שיותר מוקדם. חסכונות פנסיוניים, לרבות קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וכו' וכן פוליסות ביטוח כוללים לעתים זכויות שעלולות להתיישן, ולכן בכל מקרה מומלץ לפנות בהקדם לגופים המופיעים בתוצאות החיפוש ולברר את מצב הזכויות העדכני.

 בתוך כמה זמן אפשר לקבל את הכספים מהחשבונות שנמצאו?

–          לכל חיסכון יש תנאים ומועדים אחרים למשיכה. לדוגמה, חלק מהחסכונות הפנסיוניים ניתנים למשיכה רק בגיל פרישה, ואילו אחרים אפשר למשוך מוקדם יותר. כדי לברר מתי תוכלו למשוך כספים מהחשבונות שנמצאו, פנו לגופים המוסדיים המופיעים ברשימת התוצאות ושאלו אותם.

 האם יתכן מצב שחלק מהפוליסות שיש לי אינן מופיעות בתוצאות החיפוש?

–          התשובה היא כן. המידע בתוצאות החיפוש מועבר מידי הגופים המוסדיים, וייתכן שאינו מדויק או שאינו כולל את כל החשבונות או הפוליסות שעל שמכם. לפיכך תוצאה שלילית אינה מעידה בהכרח שלא קיימים חשבון או פוליסה או שאין זכאות לכספים.

 איך נוצרו פערי המידע?

–          יש לכך מספר סיבות – יכול להיות שנפלה טעות בעת מילוי טפסי הצטרפות או בעת הקלדת הנתונים במערכות המידע של הגופים המוסדיים. החשבונות או הפוליסות שעל שמכם רשומים לפי מספר דרכון ולא לפי מספר תעודת זהות. אתם מבוטחים בביטוח למקרה מוות קבוצתי, ומנוע החיפוש אינו מאתר פוליסות מסוג זה.

 האם ייתכן שחשבונות או פוליסות על שם קרוב שנפטר לא יופיעו בתוצאות החיפוש?

–          התשובה היא כן. המידע בתוצאות החיפוש מתקבל מידי הגופים המוסדיים, וייתכן שאינו מדויק או שאינו כולל את כל החשבונות או הפוליסות על שם הקרוב שנפטר. לפיכך תוצאה שלילית אינה מעידה בהכרח שלא קיימים חשבון או פוליסה או שאין זכאות לכספים.

 כיצד אבדוק אם קיימים חשבון או פוליסה שלא עלו בתוצאות?

–          ניתן לברר היכן יש לכם חסכונות פנסיוניים או פוליסות ביטוח באופנים הבאים: בדיקת דו"חות תקופתיים שגופים מוסדיים מחויבים לשלוח, פנייה למעסיקים קודמים, בדיקת תלושי שכר מן העבר, פנייה לסוכן ביטוח או ליועץ פנסיוני. פנייה ישירה לגופים מוסדיים כדי לברר אם הם מנהלים חשבונות על שמכם או על שם קרוב שנפטר.

 מהיכן מגיע המידע שבמנוע החיפוש ובכל כמה זמן הוא מתעדכן?

–          המידע במנוע החיפוש מתעדכן לפי דיווחי הגופים המוסדיים אחת לחודש. המידע המתקבל באתר מלמד על אפשרות קיומם של חשבונות או פוליסות, אך המידע הקובע, וחשוב מאוד להבהיר זאת –  נמצא אצל הגופים המוסדיים.

האם מישהו יכול לדעת באמצעות האתר כמה כסף מגיע לי?

 –          לא. באתר מופיע רק מידע על קיומו או אי-קיומו של חשבון על שמך או על שם קרוב שנפטר, אך לא מופיע בו מידע על יתרות או זכויות הקיימות בחשבון. כדי לברר מידע זה יש לפנות לגופים המוסדיים, ואלה יבצעו הליך של זיהוי השואל לפני מסירת מידע.

 האם ניתן להסיר מהאתר חשבונות שלי? וכיצד?

–          כן. אפשר לפנות אל הגוף המוסדי שבו מתנהל חשבון או פוליסת ביטוח על שמכם ולבקש ממנו להסיר ממנוע החיפוש את המידע שהוא מעביר עליכם. ההסרה תבוצע בתוך חודש וחצי מיום הבקשה.

 האם אפשר למצוא חשבון בקופת גמל שנוהל בעבר בבנק?

–          כן. משנת 2005, בעקבות רפורמת בכר, נמכרו לגופים המוסדיים כל קופות הגמל שנוהלו בבנקים. מנוע החיפוש שבאתר מחפש חשבונות גם בקופות אלו.

ולסיכום – מאוד יכול להיות שיש לכם כסף זרוק בקופות גמל, בקרנות פנסיה, בחשבונות בנקים רדומים ועוד. יש דרך קלה, לאתר את הכספים בקופות גמל ובקרנות פנסיה, בהמשך יהיה אפשר גם לאתר חשבונות רדומים – לא להתעצל, זה חשוב – זה הכסף שלכם!

ועוד דרכים לחסוך בכסף שלכם –

השקעות דרך תעודות סל (דמי ניהול נמוכים)

או, דרך קרנות מחקות (גם דמי ניהול נמוכים)

וכמה תחסכו בעמלות ניירות הערך שלכם 

האוצר מציע לשנות את הטבות המס על החיסכון הפנסיוני כתוצאה מכך ייחסכו לאוצר כ-1.2 מיליארד שקל, ובכל זאת – האוצר מנסה להסביר שהחיסכון הזה, משמע – תשלום המס שצפוי לעלות, אינו ישפיע על האזרח הקטן, אלא על אלו שמשכורתיהן גבוהות. מדובר לטענת האוצר באקט שוויוני, אבל בפועל זה ממשל לא נראה כך – לפניכם הצעת האוצר לרבות הרקע להחלטות שהתקבלו –  לנוכח חשיבותו של החיסכון הפנסיוני נקטה הממשלה במהלך העשורים האחרונים במהלכים שונים שמטרתם להסדיר היבטים שונים של החיסכון והגדלת היקפו. בין פעולות הממשלה ניתן למנות את סגירתן למצטרפים חדשים של קרנות הפנסיה הוותיקות הגרעוניות והקמת קרנות פנסיה חדשות ואיתנות מבחינה אקטוארית בשנת 2003 ; הסדר קרנות הפנסיה הוותיקות בשנת 1995 ; הסטת חיסכון בקופות גמל, שקודם לכן יועד לפרק זמן של 15 שנים, לחיסכון לקצבה בגיל הפרישה באמצעות מהלכים שונים בעשור האחרון; וכן החלת הסדר חיסכון לכל השכירים במשק באמצעות צו הרחבה להסכם השכר הקיבוצי בשנת 2008 , ששיעורי החיסכון המחויבים על פיו ממשיכים לעלות גם השנה.

על פי פקודת מס הכנסה כספים שהופקדו בקופת גמל ושייעודם חיסכון לקצבה זכאים להטבות מס במועד ההפקדה. מטרת הטבות אלה היא, בין השאר, לעודד את האוכלוסייה העובדת והמשלמת מיסים בישראל להפקיד חלק מהכנסתה השוטפת לחיסכון המיועד לקצבה בגיל הפרישה, ובדרך זו להפחית את חבות המס שלה. ואולם, במתכונתן הנוכחית של הטבות המס מתקיימים מספר כשלים:

1.  מורכבות הטבות המס העומדות לזכות העובד, ובפרט אלו הניתנות לעובדים המפקידים כספים באופן עצמאי, שלא באמצעות ההפרשות האוטומטיות המבוצעות על ידי המעסיק, מורכבות ביותר ומנוסחות באופן המקשה על הציבור הרחב לרבות אנשי מקצוע מתחום המיסים והחיסכון הפנסיוני להבין אותן כראוי. מורכבות זו הופכת את ייעודן של ההטבות תמרוץ ציבור העובדים לחיסכון לבלתי מושג, שכן עובדים שאין ביכולתם להבין את ההטבה המוצעת להם אינם צפויים לנצלה.

2. רגרסיביות חלק מהטבות המס לחיסכון פנסיוני קבועות כך שההטבה עבור סכום הפקדה נתון גדולה יותר ככל שהכנסתו של העובד גדולה יותר, הן משום שהן תלויות בשיעור המס השולי שבו חייב העובד, והן משום שתקרת ההטבות גבוהה ביותר ולכן ניתן להגדיל את סכום ההפקדה ככל ששכר העובד עולה.

3.אי שיוויון בחלוקת ההטבה מתוך סך עלות ההטבה, המוערכת ב-11.5 מיליארד שקל כ-5 מיליארד שקל מנוצלים על ידי שכירים בעשירון העליון, שהכנסתם החודשית למעלה מ-20 אלף שקל.

לאור כשלים אלה, ולאחר בחינה ממושכת של המצב הקיים ושל חלופות שונות לתיקונו במשרד האוצר, גובש מנגנון ההטבות המוצע בהצעת החלטה זו. מנגנון זה יפחית את מורכבות המנגנון הקיים בכך ששלל ההטבות הקיימות כיום להפקדת העובד לחיסכון פנסיוני תוחלפנה בהטבה יחידה בעלת תקרת שכר יחידה ושיעור הטבה קבוע; יפחית את הרגרסיביות בהטבות המס הקיימות בכך שתצומצמנה הטבות הניכוי, ששיעורן תלוי בשיעור המס השולי של היחיד, ותופחת תקרת השכר שממנו נגזר סכום ההפקדה המוטב; ויפחית את אי השיוויון בחלוקת ההטבה בכך שהוא יביא להפחתת  ההטבות המוקצות למשתכרים מעל 18 אלף שקל ש"ח בחודש בלמעלה ממיליארד ש"ח, בעוד שהמשתכרים מעל השכר הממוצע במשק ומתחת ל-18 אלף שקל ש"ח יוכלו ליהנות מהגדלה בהטבה המוקצה להם ובסכום שאותו יוכלו להפקיד לחיסכון לקצבה.בהתאם לאמור מוצע לבטל את הטבות המס הקיימות בגין הפקדה של עובד לחיסכון פנסיוני,באמצעות הפקדות "במעמד שכיר" כלומר, המבוצעות עם הפקדות המעביד וכן באמצעות הפקדות "במעמד עצמאי", בין אם מדובר בשכיר המפקיד כספים לקופת הגמל שלו במנותק מהפקדות המעביד ובין אם מדובר בעצמאי שאין לו מעביד. מנגד, מוצע להותיר על כנה הטבת המס בגין הפקדות המעביד לקופת הגמל עבור עובדו, בשינויים המפורטים להלן.

מוצע להחליף את ההסדרים הקיימים כך שהפקדת העובד לקופת גמל המיועדת לקצבה עבור עצמו תהיה זכאית להטבת זיכוי בשיעור של 35% מההפקדה. מוצע כי האמור יחול הן לגבי הפקדות לחיסכון פנסיוני והן לגבי רכישת כיסויים ביטוחים של לביטוח חיים ולביטוח אובדן כושר עבודה. במילים אחרות, חבות המס של העובד תקטן בסכום השווה ל-35% מהסכום אותו הפקיד לקופת הגמל. בנוסף, מוצע כי הטבה זו תינתן להפקדה שסכומה המרבי יהיה 15% מהכנסתו החייבת של העובד, עד להכנסה שנתית השווה לפי 20 השכר הממוצע במשק (כיום כ-180 אלף שקל בשנה או כ-15 אלף שקל בחודש) ומסכום זה יופחת הסכום שהפקיד המעביד לקופת גמל עבור העובד שזכה להטבות מס. כך למשל, שכיר ששכרו החודשי לפני מס הוא 10 אלף שקל ש"ח בחודש ומעסיקו הפקיד עבורו 5% משכרו 500 ש"ח לקופת גמל, רשאי להפקיד עוד 1000 ש"ח לקופת גמל ולקבל בעבור הסכום שיפקיד זיכוי במס הכנסה השווה ל-35% מהסכום שיפקיד. בנוסף, מוצע כי בגין הכנסתו של עמית במעמד עצמאי, הוא יהיה זכאי להפקדה של 5% נוספים משכרו, עד התקרה כאמור.

מאחר שמטרתו העיקרית של חיסכון פנסיוני הוא חיסכון לגיל פרישה ובשים לב לעלות הכרוכה ברכישת כיסויים ביטוחים מוצע להגביל את רכישת הביטוחים האמורים לשיעור של עד 5% מהכנסתו החייבת של היחיד, או מהתקרה השנתית, הנמוך מביניהם.

עבור הפקדות המעביד לקופות גמל ניתנה הטבה. כיום, הפקדות אלה זכאיות להטבה עד לשיעור של 7.5% משכרו של העובד, עד לשכר בגובה ארבע פעמים השכר הממוצע במשק. מוצע להגביל את השכר שממנו נגזרת ההטבה המוטבת לאותה תקרת השכר – 15 אלף שקל.

בעת שהסתיימה העסקתו של עובד מועברים לזכותו הכספים שנצברו לזכותו בקרן הפיצויים, ומתרחש אירוע מס בגין כספים אלה. עובד המבקש להחיל רצף קצבה על כספי הפיצויים החייבים במס, נדרש כיום לפנות בבקשה לפקיד השומה שלא לחייב את העובד במס בגין משיכת כספי הפיצויים ולאפשר לו להפקידם לחיסכון לקצבה.

לנוכח חשיבותו של החיסכון הפנסיוני, במטרה לאפשר ליחידים לדחות את ההחלטה בדבר משיכת כספי הפיצויים כחלק מקצבה או בסכום חד פעמי, מוצע לקבוע שכברירת מחדל, כספי הפיצויים ייועדו בעת עזיבתו של העובד את מקום העבודה לחיסכון לקצבה, אלא אם ביקש העובד למשוך אותם במועד פרישתו. בהקשר זה מוצע להגביל את הסכומים שניתן לייעד כאמור לפעמיים סכומי הפיצויים שניתן למשוך בפטור, וזאת כדי למנוע דחיית מס שאינה לתכלית הגדלת החיסכון הפנסיוני. עוד מוצע לקבוע כי במקרה של משיכת כספי הפיצויים שלא בדרך של קצבה בתקופה שלאחר שלושה חודשים ממועד הפרישה מעבודה של היחיד, או ממועד פטירתו, לפי העניין, תחוייב בתשלום מס במועד המשיכה לפי שיעור המס השולי שחל על היחיד במועד הפרישה מעבודה )שבו היה עליו לשלם את המס אלמלא נדחה.

 שינויים צפויים במס רכישה. עד כה, רוכשי דירת מגורים (שברשתם רק הדירה שרכשו כעת) אינם משלמים מס כלל (למעשה זהו מס בשיעור של 0%) עד לשווי דירה של 1.47 מיליון שקל, ומעכשיו –  האוצר יגבה מכל רוכש דירה שהחזיק בעבר דירה בבעלותו מס כבר מהשקל הראשון – מדובר ברוב המקרים בעשרות אלפי שקלים. המהלך הזה צפוי להניב לאוצר 1.05 מיליארד שקל. ההגיון של המהלך נראה עקום – עשרות אלפי משפחות מעוניינות לשדרג את ביתם מדי שנה, והנה שוב – מקשים עליהם.  זאת ועוד – המהפך הזה יגרום לעלייה בשכר הדירה – פחות ירצו לשדרג את הדירה, יהיה ביקוש לדירות בערך גבוה יותר. 

בלי רעש גדול, משרד האוצר מתכנן לקצץ את הפנסיה התקציבית, בעיקר של אנשי צבא הקבע, בהיקף ענק – 15 מיליארד שקל. היקף החבות האקטוארית של המדינה מעודכן ן לשנת 2011 מוערך בכ-675 מיליארד שקל; על פי הערכת מהון להון, אתר המדריכים והמידע בתחום הצרכנות הפיננסית,  נראה שהיום מדובר על כ=720 מיליארד שקל ומעבר לכך, אבל אין נתונים רשמיים. כמחצית מהחבות הזו היא בגין עובדים פעילים, שטרם פרשו לגמלאות, כאשר מתוך חבות זו 120 מיליארד שקל הינה חבות בגין משרתי מערכת הבטחון, ו- 68 מיליארד שקל ה בגין שוטרים וסוהרים. סך החבות האקטוארית המשוערת בגין פורשי מערכת הבטחון, שוטרים וסוהרים הינה כ-188מיליארד שקל – המון המון כסף! והאוצר רוצה (ובצדק!) לגעת בזה.  איך עושים את זה – מגבילים את הארכות השירות – לא יהיה ניתן כמעט באופן אוטומטי להגדיל את השירות, ובהתאמה הקצבה והפנסיה לא יגדלו כתוצאה מהגדלת השירות – מנתוני האוצר עולה כי מדובר ב-15 מיליארד שקל של חיסכון!

האוצר סיפק רקע רחב להחלטתו – זכאות העובד לגמלה מקופת המדינה נקבעת, בין היתר, על פי תקופת שירותו של העובד. הכלל הוא, כי בגין כל שנת שירות זכאי העובד לגמלה בשווי 2% משכרו האחרון הקובע לפי חוק שירות המדינה (גימלאות). שיעור זה אינו כפוף לשינויים בתוחלת החיים, לאיתנותה הפיננסית של המדינה, ולמגמות בהתפתחות שכרו של העובד לאורך תקופת שירותו.

לכלל זה נקבעו מספר חריגים, בהם הגדלת תקופת השירות לפי סעיף 344 לחוק הגמלאות, וכן הגדלת שירות מכח ההכרה בתקופת שירות חובה לשוטרים, חיילים, סוהרים, ועובדי שירותי הבטחון. הממשלה רשאית לקבוע סוגי תפקידים אשר תנאי העבודה בהם הוגדרו כ'תנאים מיוחדים', שבהם תינתנה הגדלות שירות בשיעורים אותם קבעה הממשלה. סמכות דומה קבועה בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל. בחלק מהמקרים, הגדלות אלה מותנות בפרישת העובד לאחר שצבר ותק או תקופות שירות מזעריות ובהגיעו לגיל מסויים בעת הפרישה, והן אינן מתחייבות מאופי התפקיד בלבד.

כאשר הגדלת השירות מותנית בקיומם של תנאים חיצוניים לאופי התפקיד, הרי שהיא איננה מתחייבת מזכויותיו הפנסיוניות של הפורש. יצויין, כי שוטרים וחיילים פורשים בממוצע עם הגדלת תקופת שירות 6% מעבר לזכויות שנצברו להם מתוקף תפקידם. מוצע, כי הגדלות השירות בגין שירות בתנאים מיוחדים יוגבלו להגדלות שירות המתחייבות מאופי התפקיד בלבד. לגבי הגדלות שירות המותנות בתנאים נוספים, הרי שנוכח עלותן האדירה לקופת המדינה, מוצע לבטל הגדלות אלה.

יצויין, כי מרבית הגדלות השירות בגין תפקיד בלבד ניתנות כיום בגין התקופה שקודם לשנת 2003 ואין בהסדר המוצע כדי לשנות מההגדלות שנצברו מכח תפקיד בלבד עד למועד זה וכן לאחריו, ובמסגרת זאת בעובדים בדירוג פרקליטים, במי ששירת שירות פעיל כצנחן, במי ששירת שירות פעיל כצולל בקומנדו הימי, במי ששירת שירות פעיל כצוללן במערך הצוללות, במי ששירת שירות פעיל כמסלק פצצות, כמי ששירות שירות פעיל כטייס, במי שישב בשבי האויב, חבלנים משטרתיים, לוחמים ביחידה המיוחדת ללוחמה בטרור (ימ"מ), מסתערבים במשטרה (ימ"ס), יחידה ש 33 במשטרה, טייסים במשטרה ו"תפקידי חוד" בשירותי הבטחון והמודיעין, כמשמעותם בסיכומים הבינמשרדיים עם משרד האוצר.

כמו כן, רשאי הרמטכ"ל להגדיל את שירותם של משרתי קבע בתנאים ובשיעור שתקבע הממשלה, בהיותם מעל לגיל ארבעים. מוצע, כי תנאי למתן הגדלה כאמור, יהא כי משרת הקבע אינו זכאי להגדלה בשל שירות בתנאים מיוחדים, בדומה לתנאי הקבוע לעניין זה לגבי שירותם של שוטרים, סוהרים, עובדי שירותי הבטחון, ועובדי המדינה האחרים. לעניין השיעורים, נקבע כי הרמטכ"ל לא יורה על הגדלת תקופת השירות של עובד כגדולה משהייתה למעשה, מטעמים שאינם מנויים בתקנון שירות המדינה, אולם יהיה רשאי להפעיל סמכותו מטעמי מרחב הגדלה בלבד.

נוסף על כך, חייל שהתגייס עד סוף 1997;   שוטר, סוהר, ועובד שירותי הבטחון שהתגייסו עד סוף 2000, זכאים להגדלת שיעור הקצבה שלהם בגין שירות החובה. בהתאם לכך, רשאי חייל , שוטר, סוהר ועובד שירותי הבטחון שהתגייסו לשירות חובה  לצבור זכויות פנסיוניות בגין שירות החובה שלהם –  2% בגין כל שנת שירות חובה, צבירה שאינה מוכרת לעובדי המדינה המבוטחים בפנסיה תקציבית, וביתרת המשק, ולפיכך המדובר הוא בהטבה ייחודית למערכת הבטחון. יתירה מכך, הגדלות השירות בגין שירות החובה אפשריות אף מעבר למגבלת הצבירה  הפנסיונית במשק, ובכלל זאת בפנסיה תקציבית ובמרבית קרנות הפנסיה הוותיקות, העומדת על 70% נוכח זאת, מוצע לבטל את אפשרות הצבירה מעבר ל-70% בגין צבירת זכויות אלה.

היקף החבות האקטוארית של מדינת ישראל נכון לשנת 2011 מוערך בכ-675 מיליארד ש"ח, ממנו כ-352  מיליארד ש"ח בגין עובדים פעילים, שטרם פרשו לגמלאות (כולל צבירת זכויות עד לגיל הפרישה החזוי לגביהם). מתוך חבות זו, כ-120 מיליארד ש"ח הינה חבות בגין משרתי מערכת הבטחון, ואילו 68 מיליארד ש"ח הינה בגין שוטרים וסוהרים. סך החבות האקטוארית המשוערת בגין פורשי מערכת הבטחון, שוטרים וסוהרים הינה כ-188מיליארד ש"ח. חבות זו כפופה לשינויים בתוחלת החיים, וכן להתפתחויות בשכר העובדים, ככל שתהיינה. אימוץ המהלך הצפוי צפוי להביא לחסכון של כ 8% מהחבות בגין משרתי בטחון פעילים לכל הפחות. לפיכך שווי המהלכים המוצעים להלן הינו כ-15 מיליארד שקל.

היכנסו כאן למדד המחירים המעודכן!

כלכלני הראל פיננסים מעריכים שמדד אפריל 2013 עלה בשיעור גבוה במיוחד – 0.6%. אך כלכלנים אחרים, מבנקים ובתי השקעות אחרים, די מיושרים לעלייה של 0.4%

פועלים – מדד אפריל עלה ב-0.4%

מדד אפריל 2013 צפוי לעלות בשיעור של 0.4% – כך מעריכים כלכלני בנק הפועלים. להערכתם,  למרות שמדד חודש אפריל מאופיין בדרך כלל בעונתיות גבוהה, הפעם הוא צפוי לעלות בשיעור מתון יחסית. המדד יושפע להערכתם – "מהעליות העונתיות במחירי ההלבשה וההנעלה עקב כניסת קולקציית הקיץ לחנויות, מעליות במחירי התוצרת החקלאית הטרייה, וממחירי הטיסות בנסיעות לחו"ל. בנוסף תשפיע המשך העלייה במחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים. מנגד כאמור, ימתנו את שיעור עליית המדד בחודש זה, הירידה החדה (4.8% ) במחירי הדלקים עקב השינוי במחיר הנפט העולמי, הייסוף בשער השקל, והירידה הצפויה במחיר הלחם בשיעור של 4.2% באמצע החודש".

כלכלני פועלים מספקים הערכות גם למדדים הבאים. להערכתם, מדד חודש מאי יעלה ב-0.2%. "מדד מאי יושפע בעיקר מהתייקרות חלקית בתעריפי החשמל בשיעור של כ-3% באמצע החודש" מציינים כלכלני הבנק ומוסיפים –  "כמו כן, יושפע המדד מהמשך העליות העונתיות במחירי ההלבשה וההנעלה. הפירות והירקות יתייקרו, אף הם, עקב כניסת פירות הקיץ למדידה. הירידה החדה בשיעור של 4.2%  במחירי הדלק חודש שני ברציפות תמתן את העליות".

האינפלציה החזויה לשנה הקרובה (12 חודשים קדימה) להערכת כלכלני הפועלים  היא 1.8%, ולשנת 2013 כולה – 1.9%. בתחזית זו נלקחו בחשבון הערכות לגבי צעדי מדיניות שיידרשו להפחתת  הגרעון התקציבי ושינויים במחירי הדלק, החשמל והמזון הנובעים מתנודות במחירים העולמיים של התשומות.

פסגות – מדד אפריל עלה ב-0.4%

בית ההשקעות פסגות מעריך גם כן כי מדד אפריל יעלה ב-0.4%. כלכלן המאקרו של הבית, אורי גרינפלד מסביר שבחודש אפריל היו עליות מחירים עונתיות הקשורות לחג הפסח  בסעיפי המזון, הנסיעות לחו"ל, והתרבות, והן ישפיעו על מדד המחירים לצרכן. מעבר לכך מעריך גרינפלד – "מחיר הדלק ירד ב-4.7%, הן בשל הירידה במחירי הנפט בעולם והן בשל התחזקות השקל סעיף הדיור יעלה ב-0.1%; מחירי הפירות והירקות יעלו ב-2.5%; מחירי ההלבשה וההנעלה יעלו ב-6% מסיבות עונתיות". גרינפלד מדגיש כי  העלאת מחירי החשמל נדחתה, לחודש מאי, ועל רקע זה הוא מעירך שמדד המחירים לצרכן בחודש מאי יעלה ב-0.2%.

להערכתו, מחירי החשמל יועלו במאי ב-6.5% (בינתיים התפרסמה העלייה בצפויה במחייר החשמל בשיעור של 6.3%) וכי העלייה תתחלק בין מדד מאי למדד יוני. כמו כן, הוא מעריך המשך ירידה במחירי הסלולר, עלייה של 0.4% בסעיף הדיור; ירידה של 0.4% במחיר הדלק; עלייה של 1.9% במחירי הפירות והירקות ועלייה של 2.4% במחירי ההלבשה.

הערכת פסגות לחודש יוני 2013 – עלייה של 0.4%.

אקסלנס – מדד אפריל עלה ב-0.4%

בית ההשקעות אקסלנס, הולך גם כן עם הקו המקובל של רוב הכלכלנים ומעריך שמדד חודש אפריל יעלה ב-0.4%. באקסלנס טוענים כי בחודשים הבאים יעלה המדד מדרגה – "חודשי האביב והחגים הגיעו ואיתם עונתיות המדדים הגבוהה. למרות זאת, השנה עונתיות המדדים צפויה להיות נמוכה מבשנים עברו. בחודשים הקרובים אנו צפויים להיות עדים לגורמים אינפלציוניים חד פעמיים – העלאת מחירי החשמל והמיסים העקיפים. מנגד,  הייסוף החד שחל בשקל  והירידה של מחירי הנפט בעולם, צפויים להוות גורמים מרסנים"

באפריל, צופים באקסלנס, יעלה המדד ב-0.4% – "מדד חודש אפריל יושפע בעיקר מהעלייה העונתית במחירי הלבשה והנעלה", כותבים באקסלנס ומוסיפים – "בנוסף, תחול המשך העלייה במחירי ההבראה ונופש מחודש קודם. הייסוף החד שחל בשער החליפין ימתן את העליות במחירי הנסיעות לחו"ל. מחירי השכירויות צפויים לעלות בקצבים גבוהים מחודשי החורף (אך עדיין בקצב שנתי של 2.5%) וזאת בעקבות עונתיות של חודשי הקיץ. מנגד, הירידה של 4.8% במחירי הדלקים והורדת מחירי הלחם בפיקוח (4.2%) באמצע החודש, צפויה למתן את עליות המחירים".

ביחס למדד חודש מאי, מעריכים בבית ההשקעות כי המדד יעלה ב-0.2% – "מדד חודש מאי יושפע בעיקר מהתייקרות בתעריפי החשמל בשיעור של כ-6.5% וכן מהעלייה החדה במחירי הפירות וירקות על רקע כניסת פירות הקיץ למדידה", מסבירים באקסלנס ומוסיפים – " בנוסף, תימשך העלייה העונתית במחירי הלבשה והנעלה. מחירי השכירות צפויים לעלות בקצב שנתי של 2.5%. מנגד, הירידה החדה בחודש שני ברציפות של מחירי הדלקים בשיעור של כ- 4.1% תמתן את עליות המחירים.

ב-12 החודשים הקרובים, להערכת אקסלנס יסתכם מדד המחירים לצרכן ב-1.6%אינפלציה ב-12 החודשים הבאים: 1.6%. להערכת כלכלני בית ההשקעות,  המדדים האחרונים מצביעים על חולשה וריפיון בביקושים המקומיים אשר צפויה להימשך בשנה הקרובה. "כמו כן, לא נראה כיום שיש גורמים אינפלציוניים במשק. הסיכון היחידי שאנו רואים כרגע בתחזית זו היא המשך העלאות מיסים עקיפים נוספים שיבוצעו ע"י הממשלה החדשה (בתחזית לקחנו בחשבון העלאות מיסים שיתרמו כ-0.3% למדד הכללי)", הם כותבים בסקירתם, " אולם, העליה החד פעמית באינפלציה, התמתנות הצמיחה, הייסוף בשער החליפין ועלייה בשיעור האבטלה הצפויה, יפעלו למיתון האינפלציה בטווח הבינוני. לגבי סעיף השכירויות אנו מעריכים כי הוא ימשיך לעלות בקצב מתון בסביבות 2.5%. תחזית האינפלציה שלנו לשנה הקרובה היא מתחת למרכז היעד אולם להערכתנו הסיכוי להפתעה הוא כלפי מטה".

לא נעים, אבל זה קורה – יש לוקחי משכנתאות שלא מסוגלים לשלם, ומה עושים אז? ובכן, יש בלבול, יש מצוקה, אין כתובת ברורה. מעכשיו זה אמור להשתנות – המפקח על הבנקים פועל להרחבת מידע עבור נוטלי משכנתאות שנקלעו לקשיים בפירעון ההלוואה. התיקונים העיקריים בהוראת המפקח מתייחסים למידע שאמור הלווה לקבל – הבנקים יחוייבו למסור ללווה שנקלע לפיגור בתשלומים, מידע מפורט בדבר זכותו לפנות ל"וועדה המיוחדת" ולבקש הקלה בתשלומים. כמו כן,  בנקים יחוייבו למסור ללווה שנקלע לפיגור מידע מפורט אודות דרכי ההתקשרות עם הגורמים הרלוונטיים בבנק.

המפקח קבע גם שקיימת  חובה על הבנקים לוודא שכל בקשה של לווה להסדרת חוב הפיגורים, שתועבר לבא כוחו של הבנק, תובא לידיעת הבנק. כן, הבנקים יידעו את הלווה בדבר חובתם לעדכן את בעלי הרישיונות הפועלים בהתאם לחוק שירות נתוני אשראי.

ההוראות האלו (במסגרת תיקון) יכנסו לתוקף החל מ-1 באוגוסט השנה.  התיקון הראשון בהוראה, אשר גובש בעקבות דיון שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת, בהצעת חוק שהוגשה בנושא על ידי ח"כ איתן כבל, עוסק בנוטלי הלוואות לדיור במימון חלקי או מלא של המדינה. לווים אלו זכאים, על פי חוק, להגיש בקשה ל"וועדה המיוחדת", להקל בפירעון התשלומים להחזר הלוואה בשל מצבם הכלכלי. התיקון מרחיב את המידע שעל הבנקים למסור ללווים, במסגרת ההודעה על קיומו של פיגור בתשלומים, והוא כולל דרישה למתן הסבר מפורט אודות זכות הלווה לפנות לוועדה המיוחדת, מטרת הוועדה, הרכב הוועדה, אופן הגשת הבקשה לוועדה המיוחדת, והמסמכים שיש לצרף לבקשה. מטרת התיקון היא להרחיב את המידע המובא לידיעת הלווים באשר לזכויותיהם, במקרה בו נקלעו לקושי בפירעון חובותיהם. 

תיקון נוסף בהוראה, המתייחס לכלל נוטלי ההלוואות לדיור, קובע כי הבנק יכלול בהודעה על פיגורים בתשלומים, בין היתר, פירוט של דרכי ההתקשרות עם הבנק בכל עניין הקשור לחוב שבפיגור. זאת על מנת שהלווה ידע בבירור אל מי לפנות ואת האופן בו ניתן ליצור עימו קשר. כמו כן, הוטלה חובה על הבנקים, לנקוט באמצעים הולמים על מנת לוודא שכל בקשה של לווה להסדרת חוב הפיגורים המופנית לבא כוחו של הבנק, תועבר לידיעת הבנק, כדי שיתאפשר לו לבחון כל בקשה לגופה.

חובה נוספת שהוטלה, על ידי המפקח על הבנקים היא המחויבות של הבנקים להביא לידיעת הלווה, במסגרת מכתב ההתראה על כוונה לנקוט בהליכים לגביית החוב, כי אם בתוך 60 יום הוא לא יפרע את חובו או לא יגיע להסדר לפירעונו, מחויב הבנק לעדכן את בעלי הרישיונות הפועלים בהתאם לחוק שירות נתוני אשראי, אודות משלוח מכתב זה ללווה. זה נראה עניין יחסית שולי, אבל הוא חשוב מאוד  –  גורמים נוספים יהיו חשופים למידע על חוסר יכולתו לפרוע את המשכנתא, והם עלולים להגדיר / לסמן את הלווה כ"בעייתי" וכך הוא יתקשה לקבל מימון במקומות נוספים.

התיקונים המפורטים יכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט 2013.

מעודכן ל-09/2022

ריבית בנק ישראל עלתה ועuמדת כעת על 2%, בהתאמה ריבית הפריים  עומדת על 3.5%. מי היה מאמין. לפני שנה היינו באזור האפס. העולם השתנה, הריביות ממשיכות לעלות.

ההשקעות הסולידיות עשויות להיות כבר מעניינות. אתר הון עוקב בצמוד אחרי הריביות בבנקים. הנה המסקנות שלנו לגבי איפה לשים את הכסף. 

אז אף אחד לא יודע בכמה הריבית תעלה, אף אחד לא יודע מתי היא תעלה ולכן קשה לדעת אם כדאי להשקיע בפיקדונות עם ריבית משתנה או פיקדונות עם ריבית קבועה.

ההפרש, נכון לעכשיו, בין הריבית בדיסקונט לריבית המשתנה במזרחי טפחות ולאומי, נותן בינתיים עדיפות לדיסקונט. אבל נניח שבנק ישראל יעלה בחדות את הריבית, אז כנראה וואן זירו שמספק ריבית של פריים מינוס 0.85% יכול להיות הבנק המועדף. הריבית אצלו היא פריים מינוס 0.85%, זה יוצא 2.65%, עלייה נוספת בריבית המשתנה והוא כבר יספק ריבית שעולה על דיסקונט.

אתם יכולים להשקיע ישירות במק"מ. מדובר על מכשיר השקעה שהוא בעצם אג"ח שקלית של המדינה. הריבית שם עלתה לאזור ה-2.2%. לא רע, אבל עדיין לא 3%. היתרון שם הוא הנזילות. בפיקדון של דיסקונט הכסף סגור לשנה.  במק"מ יש נזילות מלאה.

>>> פיקדונות שקליים – איפה תקבלו את הריבית הגבוהה ביותר?

ויש עוד אלטרנטיבה מאוד סולידית – קרנות כספיות. מדובר על מכשיר עם יתרונות מאוד גדולים, אבל הוא לא זהה לפיקדונות לשנה, הוא יותר קרוב לפיקדונות קצרים, לשלושה חודשים, ושם הוא מנצח בגדול. קרנות כספיות הן מכשיר ללא עמלות וכעת בלי מס בפועל. קרנות כספיות נזילות. חשוב לשים לב שיש קרנות כספיות עם שיעור הוספה (פער בין מחיר הקנייה לבין מחיר המכירה) כמו הראל כספית נזילות או אנליסט כספית שקלית קונצרני. ההוספה לוקחת חלק מאוד משמעותי מהרווחים, למשקיעים לזמן קצר היא הופכת את ההשקעה ללא כלכלית.

מה עדיף, קרנות כספיות או פיקדונות? 

שואלים אותנו הרבה – פיקדון או קרן כספית? אז ראשית זה באמת לא אותו המוצר, ושנית  – קרנות כספיות לחודשים ספורים הן מוצר מנצח עם תשואה שקרובה ל-2% בשנה. זה הרבה יותר טוב מהפיקדונות לתקופה דומה. אבל מי שרוצה להשקיע לשנה, בהינתן הנתונים בתחילת ספטמבר 2022, עשוי להעדיף את הריבית הקבועה בדיסקונט או את המשתנה בוואן זירו.

ניתוח של כלכלני בנק דיסקונט על השכר, סל הצריכה ומחירי הדירות, מספר לנו את מה שאנו כבר יודעים – קיים נתק בין השינויים בשכר בשנים האחרונות לבין השינויים במחירי הדירות. מחירי הדירות עלו בצורה חדה יותר (בצורה משמעותית) מהעלייה בשכר.

"במהלך השנה האחרונה, נרשם גידול בשכר הריאלי במשק, זאת לאחר שנשחק במהלך ארבע שנים", מציינים כלכלני דיסקונט ומסביירם שהעלייה בשכר, נתמכת בהתקרבות המשק לתעסוקה מלאה; "עם זאת לאור סביבת הצמיחה המתונה בשנה הקרובה, לא צפויים לחצים אינפלציוניים מצד השכר", הם מעריכים ומוסיפים – "בשנים האחרונות נפתח פער משמעותי בין השינוי בשכר במשק ובמחירי הדיור (לטובת האחרון). בראיה קדימה, על מנת לצמצם את הפער, ידרשו צעדים משמעותיים להגדלת ההיצע, לרבות דיור להשכרה לטווח ארוך.

"בחודש ינואר נרשמה ירידה ריאלית קלה בשכר הממוצע למשרת שכיר (ברוטו, עובדים ישראלים). עם זאת,במהלך 2012, עלה השכר הריאלי במשק ב-2%. בחינת המגמות בשכר הכרחית על מנת לעמוד על כוח הקניה של הצרכנים (הצריכה הפרטית מהווה 58% מהתוצר). במבט ראשון, נראה כי מאז 2007 מצבו של הצרכן הפרטי לא נפגע, שכן השכר הריאלי עלה ב-1%כלומר, אותו סל צריכה שהיה ניתן לקנות ב-2007 ניתן לקנות גם היום. מעבר לכך, מאז 2007 נרשם גידול של 17% במשרות השכיר במשק (אם כי, בשנה האחרונה נראה קיפאון), תוך עלייה בשיעור התעסוקה במשק. כלומר, מצבם של מספר משקי בית לא מבוטל השתפר, בעקבות ההצטרפות לשוק התעסוקה.אולם בחינה מעמיקה יותר חושפת כי, למעשה רק באמצע השנה שעברה חזר השכר הריאלי לרמתו בתחילת 2007 (נראה, כי המשק מתקרב לתעסוקה מלאה),זאת לאחר כארבע שנים של שחיקה, על רקע המשבר הכלכלי. בהקשר זה ראוי לציין, כי במהלך התקופה בוצעה רפורמה במס על היחיד, אשר מיתנה את השפעת השחיקה על השכר נטו. בראיה לשנה הקרובה, על אף הימצאות המשק קרוב לתעסוקה מלאה, איננו צופים לחצי שכר משמעותיים, זאת על רקע סביבת הצמיחה המתונה"

ביחס לשכר ומחירי הדיור, מסבירים כלכלני דיסקונט כי הנתק התחיל ב-2008. "החל מראשית 2008 החלה עלייה חדה במחירי הדירות. נזכיר כי מחירי הדירות, אומנם, אינם כלולים בסל הצריכה המשמש לחישוב האינפלציה, אולם עלייה זו הובילה מצידה לעלייה במחירי השכירות (שהינם חלק מסל הצריכה). כך הלך והתרחב הפער בין השכר הנומינלי למחירי הדירות, ואף מול מחירי השכירות. זאת, תוך עלייה במשקל מחירי השכירות בסל הצריכה של משק הבית. מגמה זו תפסה מקום מרכזי בפרוץ המחאה החברתית.

"בראיה קדימה, קשה לראות את הפער שנפתח בין השינוי בשכר במשק ובמחירי הדיור נסגר. על מנת לעשות זאת, נדרשים צעדים משמעותיים להגדלת היצע הדירות שיענה על הביקוש. גם אם הממשלה החדשה תכנס לעובי הקורה, הרי שהפתרון ייקח זמן. נציין כי להערכתנו, אחד הפתרונות האפשריים, שיבטיח קשר יציב יותר בין השכר במשק והדיור, הינו פתרון לשכירות ארוכת הטווח. פתרון זה יצמצם את ההשפעה של השינויים במחירי הדירות על שכר הדירה במשק ובכך יבטיח צמיחה יציבה בצריכה הפרטית".