הסדר החוב המתגבש באלביט הדמיה של מוטי זיסר (שלו לבינתיים) משפיע על שערוך אגרות החוב של אלביט הדמייה בקרנות הנאמנות.  אי.בי.אי קרנות נאמנות החליטה לשערך כלפי מטה את אג"ח א' (יתרת הקרן בגין פדיון חלקי).  החברה מסרה כי  הועדה המיוחדת של מנהל הקרן לשערוך נכסים  החליטה לשערך את ההכנסה לקבל בגין פדיון חלקי בנייר הערך אלביט הדמיה אג"ח א' מספר נייר 1098789  המוחזק בקרנות הנאמנות – אי.בי.אי גיא ואי.בי.אי אג"ח פלוס. השערוך יהיה לשער השוק בו נסחרת יתרת הקרן שלא נפדתה. 

"הסיבה לשערוך", לדעת הוועדה – "עקב הסבירות הנמוכה לקבלת התשלום בגין הפדיון החלקי במועד, מחיר החלק שיצא לפדיון חלקי של האג"ח האמור חורג באופן מהותי מהשווי שצפוי להתקבל בגינו, ועל כן החליטה הוועדה לקבוע את מחירו למועד האמור ועד התשלום בפועל. להלן נתונים על השערוך: מחיר נייר הערך המשוערך טרם השערוך ע"י הוועדה כמפורט להלן : 119.12969 אג'. מחיר נייר הערך המשוערך לאחר השערוך ע"י הועדה כאמור ליום האירוע: 48.40. שיעור הירידה בשווי נייר הערך המשוערך בעקבות השערוך כאמור ביום האירוע: 59.37%- (מינוס).

"שיעור ההשפעה על מחירי קרן הנאמנות "אי.בי.אי. (2B) גיא" כתוצאה מהשערוך כאמור:  0.50%- (מינוס). שיעור ההשפעה על מחירי קרן הנאמנות "אי.בי.אי. (1A)(!) אג"ח פלוס" כתוצאה מהשערוך כאמור:  0.46%- (מינוס).

"יצויין, כי האג"ח שלעיל, מוחזק למועד דיווח זה בקרנות נוספות שבניהול מנהל הקרן, אך השפעת שערוך האג"ח ע"י הוועדה על השווי הנקי של הקרנות הרלוונטיות אינה מהותית ואינה דורשת דיווח בהתאם להוראות הדין".

ובכן, הכל תקין, הדרך לשערך את האג"ח בהחלט תקינה. אבל בוקר טוב אי.בי.אי למה רק עכשיו? זה לא חדש שמר זיסר לא ישלם את החוב, הוא כבר שבוע/שבועיים מדבר על ההסדר חוב המתגבש כשבשוק מדברים על ההסדר כבר שנה פחות או יותר. השערוך הזה היה צריך כבר להיעשות, השערוך הזה בעיתוי הזה הוא מאוד בעייתי, כי מי שידע שבתיקים של הקרנות האלו יש את האג"חים האלו (כולם יכלו לדעת, אבל בפועל, בודדים מסתכלים על הרכבי הקרנות, מה גם שזה לא בזמן אמת) יכל להרוויח – לממש את הקרנות לפני השערוך ולהרוויח 0.5% (ליתר דיוק להימנע מהפסד של 0.5%. מנד, מי שלא ידע ולא פעל וזה הציבור השקט (הרוב הגדול של מחזיקי הקרנות נאמנות) פשוט הפסיד 0.5%. ההפסד הזה הוא אמיתי, כלומר זה הפסד  כלכלי של מחזיקי הקרנות, אבל הוא היה צריך להירשם מיידית, ואז למתוחכמים לא היתה יכולת להרוויח על חשבון הרוב. לא ברור אם מישהו עשה זאת, לא ברור אם באמת היו כאלו שמכרו את הקרנות בימים האחרונים להימנע מהפסד, אבל היתה האפשרות וכאן הבעיה.

זאת לא הפעם הראשונה שזה קרוה. מנהלי קרנות רבים מחכים בשערוכים של ניירות ערך לא סחירים, אולי זה נעשה בתמימות, אולי בגלל אילוצים (ישיבות של הוועדה, דירקטוריון וכו'), אבל לא צריכים לקבל את זה – חייב להיות מנגנון שמשערך את הניירות הלא סחירים באופן מיידי ובצמוד למה שקורה בניירות הסחירים, אחרת, תמיד יהיה למישהו יתרון על פני הציבור.

לחץ כאן לריבית המשכנתא המעודכנת!

הריבית השנתית הממוצעת על המשכנתאות במסלול הצמוד למדד  בחודש ינואר 2013 עמדה על 2.34%, לעומת ריבית ממוצעת צמודה של 2.42% בחודש דצמבר 2012 ו- 2.43% בחודש נובמבר 2012. לפני שנה, בינואר 2012 הריבית הצמודה על המשכנתא היתה בממוצע 3.08%.

מהנתונים המעודכנים האלו שפורסמו על ידי בנק ישראל, עולה כי מגמת הירידה בריבית נמשכת, ואפילו מתחזקת; ועל רקע זה, הנהירה לעבר המשכנתאות והביקושים לדירות די ברורה – פשוט מאוד: נותנים לא תיקחו? בנק ישראל דרך מכשיר הריבית (ריבית בנק ישראל שעומדת על 1.75%) גורם לכך שריבית המשכנתא תהיה נמוכה מאוד. אחרי הכל, יש מרווח מסוים בין ריבית בנק ישראל לריבית המשכנתא, וכאשר ריבית בנק ישראל ברצפה גם ריבית המשכנתא ברצפה, וכאשר ריבית המשכנתא ברצפה אל תצפו לירידת מחירים – ההיפך – הביקושים לדירות הולכים וגדלים, אותם מאוכזבי המחאה החברתית שציפו לשווא לירידת מחירי הדירות, חוזרים לשוק בשנה האחרונה ומגדילים את היקף העסקאות. אלו וגם אותו ביקוש קשיח שנתי (בעיקר זוגות צעירים ומשפרי דיור) בהיקף של לפחות 40 אלף דירות, מניעים את הביקושים לדירות  כשברקע כאמור, המימון הזול שהפך בינואר 2013 לזול יותר.  

הריבית הממוצעת בינואר עומדת על 2.34%, והיא מבטאת חישוב משוקלל של כל המשכנתאות לכל הטווחים שנלקחו בחודש ינואר 2013. הריבית הזו רלבנטית למשכנתאות שנלקחו עד סוף ינואר, והיא מחושבת בפועל (נכנסת לתוקף) החל מ-11 בפברואר.  הריבית הצמודה למדד על הלוואות משכנתא קצרות  –  עד 5 שנים עומדת בינואר 2013 על  2.3% לעומת 2.37% בחודש דצמבר 2012; הריבית הצמודה על משכנתאות לינואר לתקופה שבין 5 ל-10 שנים היא 2.04% בהשוואה ל-2.13% בחודש דצמבר. הריבית לתקופה הזו (5 עד 10 שנים) היא הריבית הזולה ביותר במערכת, ככל הנראה לאור זמינות ההלוואות לתקופה זו.

הריבית הצמודה על משכנתאות מעל 10 שנים ועד 15 שנים עומדת על 2.31%, לעומת 2.4% בחודש הקודם; הריבית הצמודה על משכנתאות מעל 15 שנים ועד 20 שנים עומדת על 2.81% לעומת 2.96% בחודש הקודם; הריבית הצמודה על משכנתאות מעל 20 שנים ועד 25 שנים עומדת בינואר 2013 על 3.29% לעומת 3.48% בדצמבר 2012; הריבית הצמודה על משכנתאות מעל 25 שנים ועד 30 שנים עומדת בינואר על 3.48% בהשוואה ל-3.72% בחודש הקודם. ניתן להיווכח שככל שהמשכנתא לתקופה ארוכה יותר כך גם הריבית גבוה יותר וזה מיוחס לשני גורמים  –  המלווים / הבנקים מבקשים תשואה גבוה יותר להלוואות ארוכות כדי לגלם את הסיכון הגדול ביותר (זמן ממושך יותר= סיכון גדול יותר), ומעבר לכך, השוק להלוואות בטווחים ארוכים קטן יותר (אין כיום אגרות חוב לטווחים מאוד ארוכים; אין מכשירי חוב לטווחים ארוכים) וככל שהשוק קטן יותר , המחיר בו גבוה יותר; המחיר בשוק הכסף הוא הריבית, ובמילים אחרות הריבית הולכת יחד עם התקופה – תקופה ארוכה משמע ריבית גבוה וההיפך. אבל, כאן יש יוצא מהכלל – הריבית הנמוכה ביותר כאמור היא במשכנתאות בטווח של 5 עד 10 שנים ולא במשכנתאות ל-5 שנים. ההפרש נובע בעיקר משכלולו של השוק בטווחים הבינוניים (5 עד 10 שנים) ומהכמות הגדולה יחסית של מכשירי חוב שונים בטווחים אלו. 

בד בבד עם פרסום הריבית על המשכנתאות הצמודות, מפרסם בנק ישראל  את הריבית הקבועה על משכנתאות במסלול השקלי (הריבית הקבועה השקלית הממוצעת על  משכנתאות שאינן צמודות ). הריבית הזו למשכנתאות שנלקחו עד סוף חודש ינואר 2013  (תוקף הריבית 11 בפברואר) היא 4.36%, ירידה לעומת דצמבר 2012 אז עמדה הריבית הממוצעת על 4.52%. לפני שנה, בינואר 2012 עמדה הריבית על 5.29%. הריבית הקבועה השקלית היא הנמוכה ביותר ששררה כאן, אפילו בתקופה של המשבר הפיננסי הגדול (שהחל בסוף 2008) שגרם להפחתות ריבית משמעותיות בארץ (עד לריבית של כחצי אחוז), הריבית הקבועה על המשכנתאות  היתה גבוה יותר. אז היו הערכות שהריבית תעלה ולכן הריבית הקבועה על המשכנתאות ביטאה ציפיות אלו, כיום הציפיות הפוכות – המשך ירידה בריבית או קיפאון, וציפיות אלו מתבטאות בריבית קבועה נמוכה היסטורית.

אחת לשנתיים עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכון של משקולות המדד. העדכון שנועד להתאים את המדד למצב בשטח (למציאות) נערך בעבר אחת ל-5 שנים, אבל על רקע השינויים בהרכבי הצריכה, ההתפתחויות הטכנולוגיות והשונות בעליות המחירים במרכיבים השונים, הוחלט כבר לפני מעל עשור (ב-1999) על עדכון תדיר יותר.

העדכון הפעם מעלה את משקל הדיור בסל מדד המחיירם לצרכן מ-24.4% ל-25.2%. בפועל, החל בינואר 2013, משקלי סל המדד מחושבים על סמך נתוני סקר הוצאות משק הבית לשנים 2010 ו-2011 (במחירי שנת 2012). אלה יחליפו את המשקלות הקודמים שחושבו על סמך סקר הוצאות משק הבית בשנים 2008 ו-2009 (במחירי שנת 2010).

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מעדכנים כי משקלו של סעיף הדיור עלה ומהווה שוב (בהמשך לעדכון הסל ב-2011) את המשקל הגבוה ביותר בסל הצריכה הממוצע של משק הבית. שינויים נוספים שעודכנו במדד – "משקל סעיף תחבורה ותקשורת עלה במעט והגיע למשקל של 20.6% בסל החדש (לעומת 20.5% בסל הקודם). משקלו של סעיף המזון (כולל ירקות ופירות) ירד במעט ומהווה 16.5% מסל הצריכה החדש של מדד המחירים לצרכן (לעומת 16.9% בסל הקודם). כך עולה מסיכומים שנערכו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת עדכון מדד המחירים לצרכן לשנת 2013".

בלמ"ס מסבירים כי סל  התצרוכת, שמחיריו נמדדים במדד המעודכן החל בינואר 2013, מייצג את הרכב ההוצאות לתצרוכת של משקי הבית ב-2010/11. "נתונים לגבי הרכב ההוצאות לתצרוכת של המשפחות נתקבלו, כאמור, בסקרי הוצאות משק הבית בשנים 2010-2011 אשר נערכו בתקופות ינואר- דצמבר 2010 וינואר–דצמבר 2011, בקרב כ-6,100 משקי בית, כל שנה", מוסיפים אנשי הלמ"ס, "אלה מייצגים את ההוצאות לתצרוכת של כ-2.2 מיליון משקי בית באוכלוסיה. מרישומי ההוצאות על הסעיפים השונים, כפי שאלה נמסרו על ידי המשפחות שהשתתפו במדגם, חושבה ההוצאה החודשית הממוצעת למשפחה למצרכים ולשירותים שונים".

השיטה לחישוב המדד

מדד המחירים לצרכן מחושב בהתאם לשיטת  המשקלות. המעבר מהרכב הוצאות משק הבית, כפי שנתקבל בסקר, ל"משקלות" של המצרכים והשירותים על כל קבוצותיהם, כפי שמתבטאים ב"סל" המדד, נערך ב- 2 שלבים עיקריים, ובלמ"ס מפרטים – "בשלב הראשון נקבעו ההוצאות שבמסגרת המדד. בשלב זה הוצאו סעיפי הוצאה אחדים מן התצרוכת, כפי שנתקבלו בסקר, מסל המדד.

"בשלב השני הותאמו ההוצאות מתקופת הסקר (ממוצע 2010/11), לתקופת הבסיס של המדד (ממוצע 2012), בהתאם לשינויי המחירים של סעיפי ההוצאה השונים בין התקופות הנ"ל. סך ההוצאות הכלולות ב"סל" המדד, לאחר התאמת ההוצאות למחירי תקופת הבסיס – כלומר במחירי 2012 – מסתכמות ב-13,984 ש"ח.

"בסקרי הוצאות משק הבית בשנים 2010/11 שממצאיהם שימשו כבסיס לקביעת "סל" התצרוכת של המדד, סוכמו הוצאות התצרוכת של משקי בית בקבוצות אוכלוסייה חלקיות, בהתאם לחמישוני ההכנסה הפנויה לנפש סטנדרטית. כך סוכמו ההוצאות המתייחסות ל- 20 אחוזים מכלל משקי הבית שהכנסתם לנפש היא נמוכה ביותר, הוצאות ל- 20 אחוזים ממשקי הבית שהכנסתם לנפש היא הגבוהה ביותר וכך לגבי חמישון הביניים של ההכנסות.

ההכנסה הפנויה לנפש סטנדרטית נקבעה כמאפיינת את רמת חייו של משק הבית מהשיקולים הבאים:הכנסה פנויה היא זו שעומדת לרשות משק הבית והינה מקור להוצאות תצרוכתו; הכנסה לנפש: על ידי ההתייחסות להכנסה לנפש מנטרלים את השפעת גודל משק הבית (ה"מקורות" שעומדים לרשות כל בן משק הבית קטנים ככל שמשק הבית גדול יותר); הכנסה לנפש סטנדרטית: כל תוספת של נפש מגדילה את ההוצאות לתצרוכת בסכום הולך וקטן (כאשר מספר הנפשות במשק הבית גדל – קיימים יתרונות לגודל)".

הראל פיא קרנות נאמנות מעדכנת את דמי הניהול במספר קרנות נאמנות. בקרן הנאמנות הראל פיא (4B) נבחרת 500 S&P מגודרת מט"ח (מספר קרן: 5108006) שיעור דמי הניהול יירדו מ-1.82% ל-1.2% . בקרן הנאמנות הראל פיא (0A) אג"ח חברות תזרימיות (מספר קרן: 5112560) דמי הניהול יעלו מ-0.25% ל-0.55% . בקרן הראל פיא (0A) קונצרני AA ומעלה (מספר קרן: 5113188) דמי הניהול יעלו מ-0.45% ל-0.6%.  העדכון של דמי הנהיול יהיה מה-11 בפברואר 2013.

כמו כן, מעלה חברת ניהול הקרנות של הראל את  דמי הניהול בקרן הנאמנות הראל פיא אג"ח High Yield. דמי הניהול בקרן שמנהלת כ-20 מיליון שקל יעלו החל מ-11 בפברואר מ-1.03% ל-1.3%.

מנהלי הקרן מציינים  "בהתאם להסכם הקרן, זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי השווה ל-5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כאמור לעיל, החל מהמועד הנזכר לעיל, וכל עוד לא יוסכם אחרת בין מנהל הקרן לנאמן, יקבל בפועל מנהל הקרן שכר שנתי השווה לאמור לעיל מהשווי האמור".

היכנסו למדריך – איך בוחרים פיקדון!

ריבית בנק ישראל ברצפה – 1.75%, ולהערכת האנליסטים היא לא צפויה לעלות עד סוף השנה (יש כאלו שמעריכים שהריבית אפילו  תרד ל-1.5% ובהמשך השנה תחזור ל-1.75%), ובהתאמה הריבית שאנו מקבלים בפיקדונות בבנקים בפרט ובהשקעות סולידיות בכלל, נמוכות מאוד.

בבנק ירושלים בניהולו של אורי פז ממשיכים בקו שאימצו לפני יותר משנה – מתן ריבית אטרקטיבית יחסית למחזיקי הפיקדונות. בבנק הכריזו כבר אז  כי הם מבטיחים למפקידים ריבית גבוהה בפיקדונות מעבר לריבית המקובלת בבנקים האחרים. בבנק ירושלים טענו  אז כי רוב הציבור  לא בודק את הריביות שהוא מקבל על הפיקדונות, לא מתמקח על הריביות ומקבל בפועל ריביות נמוכות מאוד (אז זה היה 0.5%, ומאז הריבית המשיכה לרדת); הנהלת בנק ירושלים הבטיחה לספק למשקיעים בפיקדונות לפחות 80% מריבית בנק ישראל.  ההבטחה הזו היא לא לתקופה קצרה אלא לתמיד. הבנק יצא אז בקול תרועה רמה, ולמרות שהמהלך מבורך, בינתיים זה לא הרעיד את הבנקים הגדולים. בנק ירושלים מגייס לקוחות חדשים לפיקדונות שלו, אבל זאת עדיין לא מהפכה של ממש.

על כל פנים, שנה אחרי יישומה של האסטרטגיה הזו, כאשר בוחנים את הריביות שמציע היום בנק ירושלים ללקוחותיו וללקוחות פוטנציאלים, רואים שהוא עומד בהבטחה שלו.  הבנק מציע כיום פיקדון זמין – פיקדון שקלי  בריבית משתנה שניתן למשיכה בהתראה של שבוע ללא קנס לתקופה מקסימלית של 12 חודשים. הריבית השנתית על הפיקדון היא  1.75% והיא נגזרת מריבית פריים פחות 1.5%, כלומר – היא תלויה/ משתנה בהתאם לריבית בנק ישראל.

פיקדון נוסף שמציעים בבנק ירושלים  – פיקדון שקלי לשנה בריבית קבועה  שנתית של 1.68%.

כמו כן, מציעים בבנק פיקדון שקלי שנתי בריבית משתנה בשיעור של 1.88% שנגזר מריבית הפריים פחות 1.37%; הפיקדון הזה, יש לשים לב, לא זמין למימוש כמו "הפיקדון הזמין" שהוזכר לעיל, כלומר, הכסף סגור לשנה שלמה, ולכן מקבלים בו ריבית גבוה יותר. מי שרוצה את האופציה להפוך את הפיקדון לזמין,  מקבל מן הסתם  ריבית נמוכה יותר (1.75% ביחס ל-1.88%).

פיקדון נוסף שמציעים בבנק ירושלים הוא פיקדון בריבית מובטחת – פיקדון לשנה בריבית משתנה עם הבטחת ריבית מינימום.  הריבית השנתית בפיקדון זה  – 1.6%  שנגזרת מריבית פריים פחות 1.65%, ומעבר לזה יש כאמור הגנה/ הבטחה –  או ריבית קבועה מובטחת  של 1.48%.

הריביות האלו, ביחס לבנקים אחרים הן ריביות אטרקטיביות, אבל כמובן שבתור לקוחות של בנקים אחרים אתם יכולים להתמקח ולנסות לקבל תשואה גבוה יותר מהתעריפים הנקובים (שבהם הריבית נמוכה). ייתכן ועדיין הבנק שלכם לא יגיע לריביות שמציעים בבנק ירושלים; אולי הבנק שלכם כן ידביק את הריבית שמציעים בירושלים, זה בעיקר תלוי בסכום ההשקעה שלכם, וחשיבותכם בתור לקוחות לבנק. בירושלים, אגב,  מעניקים את הריביות האלו מהשקל הראשון, בבנקים אחרים, מתקרבים לריביות טובות רק בסכומים גדולים.

האסטרטגיה הזו של בנק ירושלים נועדה למשוך קהל לקוחות חדש, כשבמקביל מנסים בבנק ירושלים להפוך את תהליך ההשקעה בפיקדון, לפשוט וקל דרך האינטנרט.  בפועל, כדי להפקיד בפיקדון של בנק ירושלים אין צורך לנהל חשבון בבנק ירושלים; אין צורך ללכת לסניף, לדבר עם פקיד / יועץ השקעות, כל מה שצריך לעשות זה להיכנס לאתר האינטרנט של בנק ירושלים, להפקיד בפיקדון דרך האינטרנט ולהעביר את הכסף מהחשבון עובר ושב בבנק מסוים לחשבון הפיקדון בבנק ירושלים – יחסית פשוט, מהיר  ונוח.

כולם מדברים על מחירי הדירות הגבוהים, אבל אפשר בכלל להוריד אותם? כדי לענות על השאלה הזו צריך להתחיל בבסיס – בהוצאות, ואז נראה שמבנה ההוצאות הוא כזה שקשה מאוד להוריד אותו, אלא אם מורידים את המיסים וההיטלים – רק אז מחירי הדירות יכולים לרדת. ומה מבנה עלויות הדירה?

נתחיל מהקרקע.עלות הקרקע  בממוצע מהווה 28% ממחיר הדירה. זה לא בכל מקום, זה ממוצע – יש מקומות (במיוחד במרכז) שהקרקע מהווה את רוב העלות של הדירה, ומנגד יש מקומות שהקרקע כמעט ניתנת בחינם (היו גם מכרזים שהיא ניתנה בחינם).  בשנים האחרונות עולים מחירי הקרקעות ורואים את זה במכרזים של מנהל מקרקע ישראל (ממ"י), אך החל במחצית השנייה של 2011 המגמה השתנתה ויש מכרזים רבים שנסגרים במחירי מינימום או שבכלל לא מוגשות הצעות לרכישת הקרקעות. בענף הדירות למגורים יש ביקוש של 50 אלף דירות בשנה, הביקוש הזה ברובו הגדול (כמעט במלואו) מיוחס לזוגות צעירים והוא קבוע וקשיח, ומול ביקוש זה, המנהל מציע קרקעות. כל עוד הקרקעות שיוצעו ישקפו היקף בנייה של מתחת ל-50 אלף דירות, אז הביקוש לקרקעות יגדל ומחירם יעלה. זה מה שקרה במשך עשור, והשתנה רק ב-2011, בה שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס הוציא לשיווק קרקעות בהיקף שמבטא בנייה העולה על 50 אלף דירות (סדר גודל של 70 אלף דירות), המטרה בשיווק האגרסיבי הזה, היתה לבלום את עליית מחירי הדירות, והמטרה, כך עולה מהנתונים בסוף 2011 ותחילת 2012 הושגה.    

מרכיב חשוב נוסף בעלויות של דירה הם תשומות בנייה/ עלויות הבנייה. תשומות הבנייה מהוות בממוצע 27%-28% ממחירה של דירה. תשומות הבנייה, במילים פשוטות מבטאות כמה עולה לבנות דירה והסעיפים המרכזיים תחת סעיף זה הם – עבודה וחומרים. קיים מחסור בכח עבודה מקומי (למרות הטבות שניתנות לתחום זה) ושוק הנדל"ן מסתמך על עובדים זרים, ולכן קיימת תלות במכסות שהמדינה מאשרת (כמות העובדים הזרים המותרת), ככל שהכמות קטנה יותר, תהליכי הבנייה מתארכים ומתייקרים.  חומרי הבנייה נמצאים בשנים האחרונות במגמת עלייה – הבטון, הברזל, האנרגיה עלו בשיעורים דו ספרתיים בשנים האחרונות, למרות שבחלק מהזמן הם גם ירדו בשיעורים חדים.

והנה הסעיף שאולי ניתן לחסוך בו. הכוונה כמובן למיסים והיטלים –  המיסים וההיטלים השונים מהווים 25% מעלות הדירה. הליכי הרישוי בארץ לוקחים זמן רב. תוכנית בנייה צריכה לקבל אישור של ועדות תכנון מקומית ומחוזית, וזה יכול לקחת שנתיים. אמנם, נעשים בשנים האחרונות מאמצים ניכרים לקצר את התהליכים, ועדיין מדובר בפרקי זמן ממושכים.

ואז נשאר הרווח היזמי – הרווח  של הקבלן היוזם את הפרויקט מגיע בממוצע ל-20%. הרווח הזה בתוספת כל העלויות המוזכרות מרכיבים את המחיר שאתם משלמים על הדירה.

אז בכמה יכולים מחירי הדירות לרדת? גם אם נניח שהרווחיות של הקבלנים תיפגע לכיוון ה-10%-15% ונניח שיופחתו מיסים בשיעור של 10%, גם אז אנחנו מדברים על ירידת מחירים כוללת של מקסימום 15%-20%. זה הרבה מאוד כמובן, אבל זה בתרחיש הכי מבטיח שיכול להיות, והוא כמובן כלל לא בטוח.

למדריך – מרכיבי עלות הדירה בישראל 

מה זה  פיקדון מובנה? מה היתרונות והחסרונות של פיקדונות מובנים?  – היכנסו כאן למדריך פיקדון מובנה

בנק לאומי משיק פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) דולרי ל-5 שנים עם מינימום תשואה של 1.7% ומקסימום תשואה של 5% כתלות בריבית הליבור ל-3 חודשים. הקרן הדולרית (קרן ההשקעה הדולרית) מובטחת בתום תקופת הפיקדון.

הפיקדון המובנה/ מוצר מובנה משלם ריבית שנתית בשיעור ריבית הליבור ל-3 חודשים (עם מינימום ומקסימום). הריבית משולמת בכל רבעון.

תאריך תחילת הפיקדון – 8 בפברואר 2013 ותאריך הסיום – 8 בפברואר 2018. סכום ההפקדה, מעדכנים בלאומי יניב ריבית ליבור לשלושה חודשים, אבל למרות האמור יהיה מינימום ומקסימום תחת ההתניות הבאות. אם שיעור ריבית הליבור לתקופת הריבית הרלוונטית יהיה נמוך או שווה ל-1.7% לשנה אזי סכום ההפקדה יישא בתקופת הריבית האמורה, ריבית בשיעור של 1.7% בשנה (ריבית המינימום). אם שיעור ריבית הליבור לתקופת הריבית הרלבנטית יהיה גבוה מ-5% לשנה או שווה לה, אזי סכום ההפקדה יניב בתקופת הריבית האמורה , ריבית בשיעור של 5% בשנה.

ריבית הליבור ל-3 חודשים היא ריבית ליבור דולרית ל-3 חודשים כפי שמתפרסם 2 ימי עסקים לפני כל תחילת תקופת ריבית. תדירות תשלום הריבית תהיה כל 3 חודשים, וכאמור קרן הפיקדון הדולרית מובטחת (בתום תקופת החיסכון), אם כי כמובן שהיא עלולה לבטא הפסד אלטרנטיבי ביחס לחלופות השקעה אחרות והפסד ריאלי (ביחס לאינפלציה).

מינימום ההפקדה האפשרית במוצר מובנה זה – 10 אלף דולר. ההפקדות הן עד 8 בפברואר שעה 12:00. בבנק לאומי מדגישים כי הפיקדון ניתן לשבירה רק בהסכמת הבנק, ובמקרה של שבירה הלקוח יקבל סכום נמוך מסכום ההשקעה ההתחלתי. וביחס למס, מסבירים בלאומי – "ניכוי מס במקור ליחיד תושב ישראל – 25% מהרווח; ניכוי מס במקור ליחיד תושב חוץ – פטור מניכוי מס במקור. שיעורי המיסים נקבעו בהתאם להוראות חוק והנחיות רשות המיסים בישראל כפי שהיו ידועות בזמן פתחת הפיקדון, וכפופים לשינויים בהתם להוראות חוק והנחיות חדשות כפי שמתפרסם מעת לעת".

למי הפיקדון המובנה מתאים?

בלאומי סבורים שקהל היעד לפיקדון זה הם לקוחות הבנק המעוניינים בתשואות גבוהות בהשוואה להשקעה סטנדרטית (הקיימת כיום בשוק), ומעוניינים בריבית גבוהה יותר אם ריבית הליבור ל-3 חודשים תעלה. היתרונות העיקריים של הוצר אליבא לאומי – "מוצר המציע תשואה הגבוהה כיום מהריבית על ההשקעות המקבילות. ריבית מינימלית מובטחת לאורך כל תקופת הפיקדון. קרן ההשקעה מובטחת בפירעון".

 מנגד הסיכונים והחסרונות העיקריים אליבא לאומי – "עלייה בשיעור האינפלציה בארה"ב עשוייה להוביל לעלייה מהירה בשיעור הריבית הדולרית לרמה הגבוה מזו המוצעת בפיקדון. למרות שהמוצר משלם ריבית מובטחת, אין וודאות כי ריבית זו תהיה גבוהה מריבית השוק לאורך כל תקופת הפיקדון. כמו כן, אין נזילות בתקופת הפיקדון".

ומה זאת ריבית ליבור דולרית? ריבית ליבור הינה ריבית הבסיס להלוואות בין בנקים והיא משמשת כאחד ממדדי הייחוס העיקריים בעולם, ממנה נגזרות שיעורי ריביות קצרות טווח שונות המהוות בסיס לתמחור של הלוואות ומכשירים פיננסים שונים. גובה ריבית הליבור הדולרית לשלושה חודשים נמצא בקורולציה ישירה עם שני גורמים עיקריים – הריבית המוניטארית של הפד (הבנק המרכזי) לרבות הציפיות לשינויים בריבית זו בשלושה החודשים הקרובים ומצבה של המערכת הפיננסית. ככל שרמת הסיכון במערכת הפיננסית גבוה יותר כך עולה המרוויח בין ריבית הליבור ובן העקום הממשלתי חסר הסיכון, כיוון שמרווח זה מבטא פיצוי לסיכון האשראי העודף בהלוואה לבנק בהשוואה להלוואה לממשלת ארה"ב. עקב כך המרווח האמור הוא האינדיקטור העיקרי לרמת הלחץ במערכת הפיננסית העולמית.

האם זה כדאי?

כלכלני לאומי מסכמים ביחס לכדאיות הפיקדון וקובעים כי – "לאור מצבה של כלכלת ארה"ב ורמת הריבית המוניטארית האפסית שם, ולאור הערכות בשוק לגבי תוואי הריבית בעתיד, להערכתנו הריבית המוצעת בפיקדון די אטרקטיבית, נציין כי ריבית הליבור ל-3 חודשים עומדת כיום על 0.3%".

מה זה  פיקדון מובנה? מה היתרונות והחסרונות של פיקדונות מובנים?  – היכנסו כאן למדריך פיקדון מובנה

פועלים – מדד ינואר 2013 יוותר ללא שינוי

כלכלני בנק הפועליםמעריכים כי מדד ינואר צפוי להיוותר ללא שינוי. הוא יושפע בעיקר מעלייה חדה מאד במחירי הירקות והפירות עקב פגעי מזג האוויר, מעלייה בשיעור של 2.8% במחירי המים ומהתייקרות בתעריפי הארנונה והאגרות השנתיות השונות.  כן תשפיע העלייה במחירי הדלקים בשיעור של 1.5%. הירידה העונתית החדה במחירי הלבשה וההנעלה עם תחילת מכירות סוף עונת החורף,  ובמחירי ההוצאה על הנסיעות לחו"ל וכן ייסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר בשיעור ממוצע של כ-1%,יקזזו במלואם את עליות המחירים.

להערכת כלכלני פועלים מדד פברואר צפוי לרדת ב-0.1% – "מדד פברואר  יושפע בעיקר מירידה עונתית חדה במחירי ההלבשה וההנעלה, עם התעצמותן של מכירות סוף עונת החורף, ומירידות במחירי התוצרת החקלאית הטרייה,  שעלו בחדות בינואר", כותבים כלכלני פועלים, "בנוסף ישפיעו המשך הירידה במחירי ההבראה והנופש בארץ ובחו"ל. עליית מחיר הדלק בשיעור חד של 4.1% תמתן במעט את הירידות.

חשוב להדגיש כי החל מינואר 2013  תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) את מדד המחירים לצרכן על בסיס חדש ועל פי משקלות חדשים. תחזית האינפלציה, של כלכלני פועלים לשנת 2013 ולשנים עשר החודשים הבאים  נותרה בדומה לתחזית הקודמת –  2%! בתחזית זו, מדגישים בפועלים, נלקחו בחשבון הערכות לגבי צעדי מדיניות הצפויים לאחר הבחירות, ותנודות במחירי הנפט והסחורות בעולם.

פסגות – מדד ינואר יירד ב-0.1%

בבית ההשקעות פסגות מעריכים כי מדד חודש ינואר יירד ב-0.1% . כלכלני פסגות, מדגישים כי התחזיות אינן מבוססת על סקרים שמתבצעים אלא על מודל סטטיסטי ולכן יתכנו סטיות. חשוב לטענתם לשים לב במיוחד למגמה ולתחזית השנתית.  גם בפסגות מדגישים את השינויים  בהרכב ובמשקולות מדד המחירים לצרכן החל ממדד חודש ינואר 2013 – "הסעיפים במדד ישתנו בהתאם לסקרי ההוצאות החדשים" כותב אורי גרינפלד, מנהל מחקר המקרו של פסגות, ומוסיף – "האינפלציה הנוכחיות ל-2013 מתבססות על המשקלות הישנים ולכן סביר להניח שישתנו מעט לאחר מדד ינואר. הסעיפים שצפויים להשפיע על המדד: מחירי המים עלו ב-2.8%. הארנונה תעלה ב-2.3%.  מחירי הדלקים נותרו ללא שינוי. ייסוף השקל התקזז עם העלייה במס הבלו הצמוד למדד.  מחירי הירקות הטריים עלו במהלך החודש בעקבות השפעות מזג האוויר.  מחירי המזון צפויים לעלות בינואר ב-0.6%, בעיקר מסיבות עונתיות.  סעיף הדיור צפוי לרדת ב-0.3%, בעיקר מגורמים עונתיים. מחירי הנסיעות לחו"ל צפויים לרדת ב-1.5% כתוצאה מסיבות עונתיות והייסוף בשקל. החולשה בביקושים תמשיך לבוא לידי ביטוי בסעיפים כמו הלבשה והנעלה, ריהוט וציוד ועוד".

בפסגות מספקים גם תחזית למדד פברואר – ירידה של 0.1%. "הגורמים אשר להערכתנו צפויים להשפיע על מדד פברואר", כותב גרינפלד, ומפרט – "מחירי הדלקים עלו ב-4% בעיקר בשל עלייה של 6.4% במחירי המזוט. מחירי המזון צפויים לעלות ב-0.8%, בעיקר מסיבות עונתיות.  סעיף הדיור יוותר ללא שינוי. מחירי הנסיעות לחו"ל ימשיכו לרדת כמו גם מחירי הסלולר".

בחודש מרץ להערכת גרינפלד תרשם עלייה של 0.2% במדד המחירים לצרכן. במרץ ישפיעו על המדד להערכת גרינפלד – "ההנחה שלנו שהעלאת מחירי החשמל תתבצע מתישהו בחודש מרץ ותשפיע הן על מדד מרץ והן על מדד אפריל. סעיף הדיור יעלה להערכתנו ב-0.5%, בעיקר מסיבות עונתיות. בשל העובדה שחג הפסח יחול השנה בסוף מרץ, חלק מעליית המחירים המאפיינת את אפריל תזלוג למדד מרץ. הדבר יבוא לידי ביטוי בעיקר במחירי הנסיעות לחו"ל".

תחזית האינפלציה של פסגות לשנת 2013 היא 2.2%.

 לידר – המדד יירד ב-0.4% ברבעון הראשון!

בלידר שוקי הון סבורים כי המדד ברבעון הראשון של השנה יהיה שלילי (מינוס של 0.4%). להערכת יונתן כץ, "האינפלציה ברבעון ראשון צפויה להיות שלילית בשל גורמים עונתיים, ייסוף בשקל ודחייה של התייקרויות יזומות על ידי הממשלה. האינפלציה בשנת 2013 תסתכם ב-1.9% ותושפע מהעלאת מסים במטרה לצמצם את הגרעון, התייקרות החשמל ועלייה צפויה במחירי הסחורות בעולם" כץ מדגיש כי  פחתו הסיכויים להורדת ריבית נוספת בחודשים הקרובים, לאור השיפור בסביבה הגלובלית והמשך עלייה בביקוש למשכנתאות ובמחירי הדיור. עם זאת, כץ סבור שתיתכן  הורדת ריבית ברבעון שני במידה ולא יחול שיפור בצמיחת המשק הישראלי והממשלה החדשה תבצע קיצוץ עמוק בתקציב. מדיניות פיסקאלית מרסנת תתמוך במדיניות מוניטארית מרחיבה. בכל מקרה בלידר צופים ריבית של 1.75% בסוף השנה (בדומה לריבית כיום).

כלל פיננסים – המדד בינואר יעלה ב-0.1%

בבית ההשקעות כלל פיננסים צופים שהמדד בחודש ינואר 2013 יעלה ב-0.1%. אמיר כהנוביץ' כלכלן המקרו של כלל פיננסים מסביר את ההשפעות הגדולות על המדד – "בתחום הלבשה והנעלה – חזרה לירידת מחירים, עשויה להיות חדה מעט מהרגיל לעונה; בסעיף מזון –עליית מחירים קלה שנובעת מגלגול התייקרות תשומות ועליית מיסים על החברות; סעיף דלק – מחיר יציב – 7.52 שקל לליטר.בסעיף פירות וירקות – עליית מחירים חדה מהרגיל לאחר ירידות חדות בחודשים הקודמים ולאור מזג אויר קשה; דיור – דשדוש, כמעט וללא שינוי. בסעיף אחזקת דירה – עליית מחיר המים ב-2.8%;  תחבורה ציבורית – ביטול העלאת המחירים המוכרזת; תקשורת – ירידת מחירים – המשך השפעת התחרות הגוברת בענף; ארנונה – עלייה ממוצעת צפויה של 2.3%".

בחודש פברואר מעריכים בכלל פיננסים כי המדד יעלה ב-0.1%. כהנוביץ מסביר את הסעיפים המשמעותיים במדד פברואר  – " תחבורה – בדלק  צפויה עליה של 4.1% למחיר של 7.83 שקל לליטר. בסעיף המזון – עליית מחירים חדה מהרגיל, כתוצאה מגלגול התייקרות התשומות; בסעיף הלבשה והנעלה – ירידת מחירים של כ-5%; בירקות ופירות – עליית מחירים חדה מהרגיל; דיור – דשדוש מחירים עם נטייה לירידה; נסיעות לחו"ל – ירידה קלה; תקשורת – ירידת מחירים – המשך השפעת התחרות הגוברת בענף".

כהנוביץ סבור שמדד מרץ יעלה ב-0.2%; הסעיפים המשפיעים – "הלבשה והנעלה – המשך ירידת מחירים עונתית של כ-5%;  ירקות ופירות – ירידת מחירים עונתית; דיור – דשדוש מחירים עם נטייה לעלייה; אחזקת דירה – סיכוי גבוה להעלאה חדה במחיר החשמל; נסיעות לחו"ל – עליית מחיר קלה לקראת עליה חדה בחודש אפריל; תקשורת – ירידת מחירים – המשך השפעת התחרות הגוברת בענף".

תחזית האינפלציה של כלל פיננסים ל-2013 הועלתה מ-2.3% ל-2.4%, על רקע החזרה לעליה במחירי השכירות במדד דצמבר (לאחר 2 חודשי ירידה) ולאור המשך סימני ההתאוששות בכלכלה הגלובאלית, שבאה לידי ביטוי בנתוני המאקרו החיוביים, העליות בשוקי ההון והחזרה לעליה קלה

במחירי הסחורות בחודש ינואר. מנגד, השקל שומר על חוזקה מול הדולר ועשוי למתן חלק מאותן עליות מיובאות.   עוד ברקע, העלאות מחירים צפויות בתשומות רבות כגון חשמל, מים וארנונה, מה שעשוי להתגלגל בהמשך למוצרים נוספים. ברקע, המדיניות המוניטרית של בנק ישראל הינה עדיין מרחיבה, מה שממשיך גם הוא לתמוך בעליות מחירים.

כהנוביץ מתייחס ליעד אינפלציה של בנק ישראל כשלהערכתו היעד לטווח הבינוני הוא 2.5%. "מרכז יעד האינפלציה של בנק ישראל הוא  2% ואכן בעשור האחרון עמדה האינפלציה השנתית הממוצעת בישראל על 2.01%. מכאן שהבנק לא רק מבטיח אלא גם מקיים. גם בארה"ב יעד האינפלציה עומד על 2%, אך בחודש דצמבר האחרון אמר יו"ר הפד, בן ברננקי, כי המדיניות המוניטארית תישאר מרחיבה כל עוד שיעור האבטלה לא ירד מ-6.5% וציפיות האינפלציה (לשנה-שנתיים) לא יעלו על 2.5%.  כלומר, ברננקי מאותת שלמרות שמרכז היעד עומד על 2% הוא יהיה מוכן לסבול גם ציפיות אינפלציה של 2.5%. למעשה, בשמונה שנים האחרונות (כהונתו של פישר) האינפלציה הממוצעת בישראל עמדה גם היא על 2.5%. האם בפועל בנק ישראל מוכן כיום לסבול אינפלציה של2.5%? הנגיד, פישר, לא מוכן להצהיר זאת, אבל המשקיעים מצדם מאמינים שיש לכך סיכוי לא קטן, כשהאינפלציה המגולמת לשנים 2016 ואילך עומדת על 2.5% ויותר".

 היכנסו כאן למדד תשומות הבניה המעודכן 

כלכלני הראל,  קבוצת הביטוח והפיננסים, מעדכנים באופן שוטף את התחזית הצפויה למדד תשומות הבניה . בהראל מעריכים כי מדד תשומות הבניה בשלושת החודשים הבאים (ינואר 2013 עד מארס 2013) יעמוד על 0.7% (במצטבר), וזה בשעה שמדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יד בתקופה זו ב-0.2% וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) ירד בתקופה זו ב-0.6%.  בהראל חוזים שבשלושת החודשים האלו מדד המחירים לצרכן יעלה ב-0.2%.

ברכישת דירה מקובל להצמיד את התשלומים העתידיים למדד מסוים  – בעבר זה היה מדד המחירים לצרכן, היום ברכישת דירה מקבלן (דירה יד ראשונה) מקובל ברוב הגדול של המקרים להצמיד את התשלומים למדד תשומות הבניה. המדד הזה אמור לשקף את העלייה בעלויות הבנייה של הדירה.

רוכשי דירות מתלבטים במקרים רבים, האם לקחת את המשכנתא בשלב מוקדם ככל הניתן  ולשלם יחסית מוקדם לקבלן, או  לקחת את המשכנתא בשלב מאוחר יותר ולשלם לקבלן בשלב מאוחר. השאלה הזו תלויה גם בשינויים הצפויים בעלות המשכנתא, אך בעיקר בשינויים הצפויים במדד תשומות הבניה. באתר "מהון להון"  תמצאו עדכונים שוטפים על מדד תשומות הבניה, על הערכות וציפיות אנליסטים בקשר למדד זה, הסברים על הרכבו של המדד ופרשנויות בנוגע  לשלב שבו יש לקחת משכנתא ולשלם לקבלן (ולהימנע מהצמדות למדד התשומות לבניה).

ורק כדי להמחיש עד כמה מדובר סעיף קריטי ניתן להיווכח מהמדדים בשנתיים האחרונות – בשנת 2012 עלה מדד תשומות הבנייה ב-3.3% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-1.6%; בשנת 2011 עלה מדד תשומות הבנייה ב-3.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-2.2%.  על פני התקופה היו גם מצבים שקצב האינפלציה היה גבוה משמעותית מהמדדים המוזכרים לעיל, ולכן יש חשיבות קריטית בעיתוי לקיחת המשכנתא ותשלום הסכום לקבלנים.

 היכנסו כאן לעדכון מדד תשומות הבניה

כלכלני הראל מתייחסים בסקירתם לריבית הנמוכה  – "כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 1.75 אחוזים. החלטתו של הבנק להשאיר את הריבית ללא שינוי התקבלה על אף חוזקו של השקל, והנתונים החלשים שפורסמו בחודש האחרון בישראל. השיפור באינדיקאטורים הכלכליים מארה"ב, דעיכת המשבר בגוש האירו, השיפור בשווקים הפיננסים העולמיים והעובדה שהבנק הפחית את הריבית בחודש שעבר תמכו בהחלטה"; אך מעניין יותר להבין את הערכתם לגבי הריבית בעתיד ושוק הדירות – "בהקשר למחירי הדיור הבנק השתמש בהתבטאות חריגה לפיה: 'ניכרת ירידה חדה בקצב שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל'. להערכתנו, נראה שבנק ישראל מכין את הקרקע להמשך הורדת הריבית ומגמיש את משקל מחירי הדיור בהחלטותיו תוך גלגול המשך הטיפול בנושא למגרש הממשלתי. בנוסף נראה שהבנק גם מוטרד מתמונת הגירעון הממשלתי: 'עד להרכבת הממשלה ואישור התקציב שוררת אי ודאות לגבי האופן שבו תתמודד הממשלה עם הצורך להתאים את התקציב למגבלות הגרעון וההוצאה'. להערכתנו, לאחר הרכבת הממשלה ופרסום קווי היסוד הכלכליים יש סיכוי סביר להורדת ריבית נוספת, במיוחד במקרה שהשקל ימשיך ויתחזק".

כלכלני בנק לאומי סבורים שריבית בנק ישראל שנותר 1.75% בחודש פברואר תישאר באותה רמה גם בחודש מארס ובאפריל 2013; המשמעות עשויה להיות – המשך ביקושים למשכנתאות זולות – ככה מחירי הדירות לא ירדו.

כלכלני לאומי אינם מתייחסים לשוק הדירות, אך הם מדגישים  כי החלטת בנק ישראל שלא לשנות את הריבית בפברואר תאמה את הציפיות, וכן הם מצפים כאמור שמגמה זו תימשך – " בנק ישראל הודיע ב- 28 לינואר על החלטתו להותיר את הריבית לחודש פברואר ללא שינוי על רמה של 1.75%.החלטה זו תאמה את הציפיות בשוק, לאור המדיניות העקבית של בנק ישראל, בשנה האחרונה, לתמוך במדיניות מוניטארית מרחיבה. בתקופה זו הריבית הריאלית נשמרה ברמה יציבה יחסית סביב  אפס. כלומר, ניתן להעריך שהרחבה נוספת במדיניות המוניטארית של בנק ישראל תתרחש במידה ויחול שינוי משמעותי בתנאי הרקע הכלכליים כגון, שינוי בסביבת האינפלציה או היחלשות נוספת של קצב הצמיחה בישראל ובעולם.

"בהתייחס לכך מציין בנק ישראל שלראשונה מזה זמן, הערכות בתי השקעות בעולם הן שהסיכונים במשק העולמי פחתו. כך, הסיכון מפני החרפת משבר החוב באירופה פחת, ואי הודאות סביב סוגית המצוק הפיסקאלי בארה"ב הוסרה ברובה. כמו כן, נתוני המקרו שפורסמו החודש בארה"ב ובסין המשיכו להיות חיוביים. על רקע זאת, אנו מעריכים שריבית בנק ישראל תישאר ללא שינוי בחודשים הקרובים.

גורם נוסף אשר עשוי להשפיע על המדיניות המוניטארית הוא המדיניות הפיסקאלית בה תנקוט הממשלה החדשה. בשלב זה קיימת אי ודאות לגבי הרכב התקציב הממשלתי הבא ואופן העמידה ביעדי הגירעון / ההוצאה הממשלתיים, ולכן שינוי בריבית, על רקע זה, אינו צפוי בשלב זה. בנוסף, המדיניות המוניטארית של בנק ישראל יכולה להשתנות במקרה של התחזקות מגמת הייסוף של שער החליפין של השקל על רקע התחלת הזרמת הגז, אשר עלולה להוביל להתגברות הציפיות לייסוף של שער החליפין של השקל וכתוצאה לפגוע במידת התחרותיות של החברות היצואניות".

כלכלני לאומי מתייחסים להודעת סטנלי פישר על כוונתו לעזוב בסוף יוני את התפקד  – "נציין כי עד שלא יהיה מידע לגבי זהות הנגיד הבא לא ניתן להעריך האם יחול שינוי בגישה של בנק ישראל ביחס לניהול המדיניות המוניטארית.עוד יש לציין בהקשר זה, כי לפי חוק בנק ישראל החדש מדיניות הריבית נקבעת על ידי ועדה מוניטארית, אשר חבריה אינם צפויים להתחלף עם עזיבתו של סטנלי פישר. עובדה זו מצמצמת במידה מסוימת את אי הודאות בנוגע למדיניות הריבית העתידית. הנגיד התייחס לכך במסיבת עיתונאים שערך ב-30 בינואר באומרו 'הועדה המוניטרית, כולל שלושת חבריה החיצוניים, הפרופסורים ראובן גרונאו, אלכס צוקרמן ורפי מלניק, מביאה לכך שהחלטות המדיניות המוניטרית מביאות למדיניות טובה יותר, מבוססת ויציבה. המערכת הזו תתמוך בקבלת ההחלטות ובאופן הניהול של הנגיד הבא, וגם תסייע לו להימנע מטעויות גדולות".

בלאומי מדגישים כי מדד אמון הצרכנים מצביע על פסימיות פחותה של משקי הבית ביחס למצב הכלכלי בשנה הקרובה – "מדד אמון הצרכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על פסימיות של משקי הבית ביחס למצבם הכלכלי בשנה האחרונה. פסימיות זו תאמה את ההערכה השלילית של משקי הבית ביחס למצב הכלכלי של המשק בשנה האחרונה. עד המחצית השנייה של 2012, ההערכה של משקי הבית ביחס למצבם הכלכלי העתידי הייתה פסימית במידה פחותה בהשוואה להערכות בנוגע לעבר. אולם, ברבע השלישי של 2012, חלה עלייה ניכרת במידת הפסימיות של משקי הבית ביחס למצבם הכלכלי העתידי. זאת במקביל להתגברות הסימנים להאטה בפעילות הכלכלית של המשק. מידת הפסימיות של משקי הבית התמתנה ברבע הרביעי של השנה. ייתכן והתמתנות זו באה על רקע גורמים כגון ירידה במידת אי הודאות בנוגע לחומרת המשבר באירופה, הקדמת הבחירות אשר דחתה את הדיון בנושאים התקציביים ובצעדים הפיסקאליים הדרושים לשנה הקרובה. יחד עם זאת, הערכת משקי הבית ביחס למצבם הכלכלי העתידי עדיין נמוכה בהשוואה להערכותיהם ב- 2011 וראשית 2012, ומצביעה על היחלשות הסנטימנט הצרכני, אשר בא לידי ביטוי באינדיקטורים השונים של הצריכה הפרטית".

פסגות קרנות נאמנות עושה קצת סדר בקרנות. מנהל הקרן הודיע כי ביום 31.1.2013 מוזגו פסגות (0B) אג"ח חברות מדורגות 0-3 שנים ופסגות (0B)(!) אג"ח חברות 1-4 שנים (להלן: "הקרנות הנקלטות") לתוך פסגות (1B) אג"ח חברות מדורגות (להלן: "הקרן הקולטת")  (הקרן הקולטת והקרן הנקלטת יקראו להלן ביחד: "הקרנות המתמזגות").

המיזוג בוצע לאחר ש –

1. הדירקטוריון של מנהל הקרן החליט על מיזוג הקרנות המתמזגות וכן אישר את תכנית המיזוג.

2. הנאמן של הקרנות המתמזגות, קסלמן וקסלמן חברה לנאמנויות (1971) בע"מ, אישר כי אין מניעה לבצע את המיזוג וכן אישר את תכנית המיזוג.

3. רשות המסים אישרה את המיזוג.

מנהל הקרן העביר את נכסי הקרנות הנקלטות לחשבון הקרן הקולטת והמיר את יחידות הקרנות הנקלטות ליחידות בקרן הקולטת, באופן ששווי היחידות לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של כל אחת מהקרנות המתמזגות לא השתנה כתוצאה מן המיזוג. מנהל הקרן לא המיר במזומנים שברי יחידה שנוצרו עקב המיזוג, אולם יכול ושברי היחידה האמורים הומרו במזומנים על ידי המפיצים בהתאם לנהלים כפי שקיימים אצל כל מפיץ.

במועד ביצוע המיזוג פקעו הסכמי הקרן והתשקיפים של הקרנות הנקלטות, בוטלו יחידות הקרנות הנקלטות והקרנות הנקלטות אינן קיימות עוד.

הסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת נשארו בתוקף לאחר ביצוע המיזוג.

בעקבות ביצוע המיזוג לא חל שינוי במספר היחידות ובשווי היחידות בידי מי שהחזיק יחידות בקרן הקולטת ערב המיזוג.

להלן מובאים מחירי הפדיון של יחידות הקרנות המתמזגות ליום 31.1.13:

שם הקרן                                                                              מחיר הפדיון

פסגות (0B) אג"ח חברות מדורגות 0-3 שנים                               114.50

פסגות (0B)(!) אג"ח חברות 1-4 שנים                                       213.07

פסגות (1B) אג"ח חברות מדורגות                                            989.35

מכאן שיחס ההמרה בין יחידות הקרנות המתמזגות במועד ביצוע המיזוג היה כדלקמן:

כל יחידה בפסגות (0B) אג"ח חברות מדורגות 0-3 שנים הקנתה למחזיק בה 0.1157372 יחידות בפסגות (1B) אג"ח חברות מדורגות.                                        

כל יחידה בפסגות (0B)(!) אג"ח חברות 1-4 שנים הקנתה למחזיק בה 0.2153624 יחידות בפסגות (1B) אג"ח חברות מדורגות.                                        

להלן מובאים פרטים בדבר הקרן הקולטת:

עיקרי מדיניות ההשקעות הנוכחית של הקרן הקולטת:

(1) החשיפה לאג"ח חברות מדורגות (כהגדרתן להלן) לא תפחת מ-75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.        "אג"ח חברות מדורגות" – אגרות חוב קונצרניות, המדורגות על ידי חברה מדרגת, בדירוג BBB מינוס או בדירוג מקביל לו או בדירוג גבוה ממנו.

(2) החשיפה למניות לא תעלה על 5% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-0% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

(3) החשיפה למטבע חוץ לא תעלה על 30% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-(30%-) מהשווי הנקי של נכסי הקרן. (אך ראו גם ס"ק (5) לסעיף זה להלן)

(4) החשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה לא תעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ- (10%-) מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

 (5) הקרן היא קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ.

כפוף לאמור לעיל ולהוראות כל דין רשאי מנהל הקרן להשקיע את אמצעי הקרן על פי שיקול דעתו המוחלט, והוא מוסמך גם לקבוע את סכום המזומנים שיכללו בנכסי הקרן מעת לעת.

חריגה של השקעות הקרן ממדיניות ההשקעות של הקרן לא תחשב כהפרת החובה להשקיע את נכסי הקרן בהתאם למדיניות זו, אם נתקיימו התנאים הקבועים בדין או בהוראות רשות ניירות ערך לפיהם לא יראו בחריגה זו הפרת הוראות הדין.

– שכר בפועל של מנהל הקרן: 1.82% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן.

– שכר מרבי של מנהל הקרן: 2.5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן.

– שכר מרבי של הנאמן: 0.2% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן.

– פרופיל החשיפה של הקרן: 1B.

– שם הקרן אינו כולל את הסימן: (!).

מזרחי טפחות מציע ללקוחותיו פיקדון שקלי – פיטנגו 'פריים/קבועה' לשנתיים. הריבית בשנה הראשונה תהיה ריבית שקלית המשתנה על-בסיס ריבית הפריים והריבית בשנה השנייה תהיה ריבית שקלית קבועה שאינה צמודה.

בפועל, הריבית בשנה הראשונה תהיה ריבית פריים בניכוי 1.25% (ריבית שנתית של 2% – נכון להיום); בשנה השנייה – ריבית שקלית קבועה של 1.45% (הריבית מחושבת לפי ריבית דריבית שנתית.

סכום מינימום להפקדה: 50,000 שקל (בסכומי הפקדה נמוכים יותר, הריביות יהיו נמוכות יותר)

לאחרונה, הציע בנק יהב פיקדונות שקליים ללקוחותיו בתנאים הבאים – הפיקדון הראשון,  פיקדון שקלי לתקופה של שנה וחצי, ללא תחנות יציאה. פיקדון זה, נושא ריבית קבועה של עד 2% בחישוב שנתי (עד 3% לכל התקופה). הפיקדון השני – פיקדון שקלי המבוסס על ריבית בנק ישראל, לתקופה של 5 שנים עם תחנת יציאה ראשונה לאחר 6 חודשים, ותחנות יציאה נוספות כל 3 חודשים לאחר מכן. הפיקדון מעניק מרווח קבוע של עד 0.25% מריבית בנק ישראל (שעומדת כיום על 1.75%).  הריביות המוצעות בשני הפיקדונות הן להפקדות של החל מ-200 אלף שקל, כאשר בסכומים נמוכים יותר, הריביות יהיו נמוכות יותר.

הריבית על הפיקדונות תלויה בכמה גורמים, בין היתר גודל הפיקדון, חשיבותו של הלקוח לבנק, והמו"מ בין הלקוח לבנק. כדאי ומומלץ לכם לנהל משא ומתן על תנאי הריבית, בכמה דקות של שיחה אתם יכולים להרוויח לא מעט. אחרת, אם לא תנהלו מו"מ הריבית שלכם תהיה הריבית התעריפית (הריבית שהבנק מציג בלוח הריבית) שהיא הריבית הנמוכה ביותר שהבנק נותן. כמו כן, כדאי לבדוק את ההטבות שניתנות לפעולות דרך האינטרנט. הבנקים מנסים לעודד שימוש באתר האינטרנט שלהם במקום פעילות מול עובדי הבנק,ולכן הם מציעים הטבות והנחות שונות גם בתחום הפיקדונות.     

הריבית שמציעים לכם בבנק יכולה להיות פחות אטרקטיבית מהריבית בבנקים אחרים. חשוב לדעת – אתם לא חייבים להפקיד בפיקדון בבנק שבו יש לכם את חשבון הבנק / חשבון העו"ש, אפשר לנהל חשבון בבנק מסוים, לבדוק את גובה הריביות בבנקים אחרים ואז להפקיד בבנק שבו תקבלו את התנאים הטובים ביותר.

ועוד המלצה בעניין הריבית – אם מציעים לכם פיקדונות שונים באותה הריבית, רק שבאחד מדובר בריבית דריבית (שכאמור הריבית מחושבת על הקרן והריבית מתקופה קודמת) ובשני ריבית פשוטה / ריבית קו ישר, הריבית האפקטיבית הגבוה ביותר היא בריבית דריבית

היכנסו למדריך – איך בוחרים פיקדון!