מינהל ההנדסה בעירית תל אביב פרסם את הצעת החלוקה של עירית תל אביב לתכנית 3700 במסגרת טבלאות איחוד וחלוקה. על פי המכתב שנשלח ב- 12.3 לאלפי בעלי הקרקעות עליהם להגיב בתוך 30 ימים על עמדתם בנוגע לתכנית.

תכנית 3700 (צפון מערב ת"א) אושרה להפקדה בשנת 2015 וחילקה את השטח ל 5 מתחמים הצפויים להכיל כ- 12 אלף יחידות דיור אשר כחמישית מהן יהיו דירות בנות השגה. בנוסף צפוי הפרויקט העומד על שטח של כ- 20 אלף דונמים לכלול  147,000 מ"ר שטחי תעסוקה, 68,000 מ"ר שטחי מסחר וכן 60,000 מ"ר שטחי מלונאות ( כ- 1500 חדרי מלון). כמו כן תכלול התוכנית כ- 200 דונם של שטח לבניני ציבור.

לדברי עו"ד מרים דונין העומדת בראש משרד עורכי דין המתמחה בתחום התכנון והבנייה, ומייצגת בין היתר אלפי בעלים במתחם 3700 המאוגדים במסגרת של הסכמי שיתוף, בפועל על בעלי הקרקע להודיע עד תחילת יוני כאשר העיריה מתחשבת בהתאגדויות במסגרת של הסכמי שיתוף במתחמים וגם החוק מחייב זאת.

"כך למשל" אומרת עו"ד דונין, "מבדיקה ראשונית עולה כי השווי שניתן למגרשים שונים לקוי ועל רקע נגיש התנגדויות בשם הבעלים המאוגדים על ידנו. לדוגמא מגרש המורכב משני אגפים קדמי ואחורי שהינו קו ראשון לים קיבל שווי גבוה כאילו כל הבניין פונה לים. כמו כן אנו מוצאים פיצולים: אדם שהיו לו זכויות בחלקה מסוימת מוצא עצמו מחולק בין כמה מגרשים ולעיתים בין מספר מתחמים".

מאז משלוח המכתב משרדה מוצף בפניות של בעלי קרקעות מבולבלים שלא מבינים מה אומר המכתב, מה אמורים/לא אמורים לעשות, מה יכולת הבנה/השפעה שלהם על ההליך, ומה משמעות לעתיד ובעיקר האם להתנגד אם לאו שכן עבור בעלי הקרקעות שלב זה של החלוקה מאד חשוב שכן מעבר לשמירה על זכויות בעלי הקבוצה במסגרת ההתנגדויות, מטרתם- מיד עם אישורה הסופי של התכנית לקדם בניה במהירות שכן הקבוצה תייצר איזונים וכך מי ששונה יעוד הקרקע שלו. לדברי עו"ד דונין "רבים מהבעלים הם יורשים או יורשי יורשים של חלקות מפוצלות. האחזקות השונות של הבעלים לא אחידות, כל אחד מהם מגיע מרקע אחר ועם יכולת כלכלית שונה". השלב הנוכחי הינו דאגה לשילובם במגרשים שלמים עם הסכם שיתוף ווידוא כי ההקצאה המוצעת עומדת בדרישות החוק ושומרת על שווי נכון. טבלאות האיזון והחלוקה המאפשרות לכל בעל קרקע לדעת מה יהיה יעוד הקרקע בחלקה שבבעלותו ומי יהיו שותפיו ומה יהיה המתחם שאליו תשויך הקרקע. לא כל בעל קרקע יקבל זכות לדירת מגורים, אלא יש בעלי קרקע שיקבלו זכויות לפי אותו שווי יחסי, אבל ביעודים שונים.

בנוסף ירוכזו בעלים המבקשים לממש פרוייקטים בסוגי עסקאות שונות כמו קומבינציה או ביצוע בניה.

מי שאינו מאוגד עלול לאבד זכויות ואף עלול להיות חשוף למכירה כפויה עקב תביעות פירוקי שיתוף שכן החוק מעניק יתרון להתאגדויות של בעלי קרקעות המאוגדים במסגרת של קבוצות המאורגנות על ידי גורם אחד.

יש דוגמאות רבות של מתחמים כגון למשל בתכנית 3154 בגבעת שמואל שאושרה לפני מספר שנים. חלק מהבניינים שהתארגנו וביקשו לקבל זכויות ביחד אכן בונים ואילו האחרים להם הוקצו זכויות לא מאוגדות בבתי משפט בתביעות פירוק שיתוף שיזם הקבלן רמי שבירו.

מנהלי תיקי השקעות יוכלו לפעול בחשבון הבנק של הלקוחות באופן דיגיטלי. מדובר באפשרות שהיא בעצם הכרחית. לא ניתן לנהל בצורה פשוטה ונוחה תיק השקעות אלחא אם יש אפשרות לפעול בחשבון, והפיקוח על הבנקים מאשר זאת.

ניהול תיקים – כל מה שצריך לדעת

ניהול תיקים "קטנים"

למעשה, עדיין אין אישור סופי אבל זה בדרך. הפיקוח על הבנקים פרסם טיוטת תיקונים להוראות בנושא "בנקאות בתקשורת" ו"השקעות של לקוחות בנכסים פיננסיים באמצעות מנהלי תיקים", שבעקבותיהם לקוחות יוכלו, מבלי להגיע לסניף, לתת ייפוי כח שיאפשר למנהלי תיקים לפעול בחשבון הבנק של הלקוחות.

על פי ההצעה –

• לקוחות הבנקים יוכלו למנות בחשבונם מנהל תיקים, אנושי או ממוחשב (Robo Advising) באופן מקוון, מבלי שיזדקקו להגיע לסניף הבנק.
• לקוח יוכל למנות באופן מקוון מנהל תיקים מתוך המערכת הבנקאית או מחוצה לה, דוגמת בתי השקעות או חברות פינטק העוסקות ב – Robo Advising.
• מנהל התיקים יוכל לפעול בחשבון מקוון.
• ההקלות נותנות בסיס להתהוות פלטפורמה לקידום התחרות בשירותי ניהול תיקים, לטובת ציבור הלקוחות.

בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית בתחום זיהוי ואימות מרחוק של לקוח, ובהמשך להקלות שנתן הפיקוח על הבנקים בתהליך פתיחת חשבון מקוון, התיקון מהווה צעד משמעותי נוסף בדרך לכך שהלקוחות יוכלו לבצע פעילות בנקאית מלאה מרחוק, ללא צורך בהגעה לסניף. התיקון מאפשר ללקוח למנות באופן מקוון מנהל תיקים, גם בחשבון שנפתח באופן מקוון. החתימה על הטפסים הרלבנטיים לצורך מתן ייפוי הכוח תעשה תוך קיום דו שיח חזותי בזמן אמת עם נציג הבנק, בדרך שתאפשר ללקוח לקבל את כל ההסברים שיידרשו על ידו בנושא.

התיקון יאפשר פתיחת הפעילות בבנקים גם לגורמים חוץ בנקאיים, ובכך יקדם את התחרות בשירותי ניהול תיקים.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "הפיקוח על הבנקים הגדיר כיעד את התמיכה בהגברת החדשנות והטכנולוגיה במערכת הבנקאית לצורך שיפור השירות ללקוחות והגברת התחרות. הצעדים עליהם הכרזנו היום הם חלק מהמגמה של הסרת חסמים בה נוקט הפיקוח על הבנקים במטרה לאפשר את הרחבת הפעילות הבנקאית בדיגיטל, והם יתמכו בהגברת התחרות בתחום ניהול תיקים, בהוזלת השירותים, ובשיפור הנוחות ללקוחות בצריכת השירותים הללו".

ניהול תיקים – כל מה שצריך לדעת

ניהול תיקים "קטנים"

 האם אפשר לחייב עובד לעבוד ביום מנוחה?  הצעת חוק שמקודמת בחודשים האחרונים נועדה לאפשר לעובדים לסרב לעבוד ביום המנוחה השבועית גם במקומות עבודה שקיבלו היתר להעסקה במנוחה השבועית. הסירוב יתאפשר גם במקומות שההיתר שקיבלו הוא מטעמים של בטחון הגוף והרכוש, ועל אף שהעובד ידע מראש כי יידרש לעבודה ביום מנוחה. כמו כן, סירוב העובד להגיע ביום המנוחה יגרום לפגיעה בתהליך העבודה, ובאספקת צרכים חיוניים לציבור.

בנייר העמדה שהוכן על ידי עוה"ד סיגל סודאי, מנהלת האגף ליחסי עבודה באיגוד לשכות המסחר, מסבירה סודאי כי "ערך המנוחה השבועית חשוב למגזר העסקי, ואנו, באיגוד לשכות המסחר,  בהחלט מכבדים אותו, הן במובן הסוציאלי לאפשר יום מנוחה לעובדים, לשם מנוחה בילוי ופנאי, והן במישור הדתי של שמירה על יום מנוחה לפי מצוות הדת. יחד עם זאת, אנו סבורים שהמצב החוקי במתכונתו כיום משקף את האיזון הראוי בין הזכות החשובה למנוחה שבועית לבין צרכים אמיתיים, חיוניים והכרחיים, לציבור, למקום העבודה ולמשק כולו; במיוחד לאחר תיקון החוק לאחרונה שהחמיר עוד יותר את השיקולים למתן היתר העסקה במנוחה השבועית.

"ברגע שהחוק יאפשר לכל עובד לסרב לעבוד במנוחה השבועית אנחנו בעצם מפרים את האיזון, תוך פגיעה קודם כל בציבור התמים שנזקק לאותם שירותים חיוניים לעסק ולמשק כולו".

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "במהלך השנים התבססה בישראל נורמה המקובלת עד היום, אשר יצרה את האיזון הרצוי ואין מקום לסטות ממנה. המחיר הכלכלי של שינוי הסטאטוס קוו בנושא העבודה ביום המנוחה יגרום לפגיעה בשירותים ומפעלים חיוניים רבים וישבש את עבודתם התקינה. כל תיקון חקיקתי חייב להיות מבוסס על הגינות גם מול המגזר העסקי."

לדבריו, "יש להבין כי לכל החלטה של הפסקת עבודה ביום המנוחה במקום עבודה חיוני כמקובל עד היום, יש השלכות רוחב משמעותיות ביותר על העלויות שיועמסו על המשק ועל המגזר העסקי. על כן, עובד שהתקבל לעבודה בידיעה ובהסכמה לעבוד ביום המנוחה, לא יתכן כי היום יסרב לעבוד ביום המנוחה וישבש את עבודת הארגון העסקי."

מנייר העמדה עולה עוד כי המצב החוקי כיום אוסר ככלל העסקה במנוחה השבועית והיא מותרת בכפוף ל- 2 סוגי היתרים:

1) היתר כללי לענף, שהסמכות לתת אותו היא לוועדת שרים המורכבת מראש הממשלה, שר הדתות ושר העבודה. היתרים כאלה ניתנו בענפי, שמירה, בתי אירוח, בתי חולים ומוסדות לטיפול בזקנים, סדרנים במקומות ציבוריים,  שמשים בבתי כנסת, מצילים. ההיתר הכללי האחרון ניתן בשנת 1960 למצילי בבריכות שחיה.

2) היתר מיוחד למקום העבודה – הסמכות לתת אותו נתונה לממונה על חוק שעות עבודה במשרד העבודה. ההיתר מוגבל לשנתיים ימים, העובד זכאי לגמול של לא פחות מ- 150% משכרו וליום מנוחה חלופי, כמו כן, מעסיק שמקבל היתר כזה מחויב בדיווח בתקופת ההיתר לגבי אופן ניצול ההיתר.

היתר מיוחד ניתן רק אם הממונה שוכנע כי הפסקת העבודה במנוחה השבועית עלולה לפגוע בהגנת המדינה, בביטחון הגוף או הרכוש, בכלכלת המדינה, בתהליך העבודה, באספקת צרכים חיוניים לציבור. ובנוסף, בהתאם לתיקון לחוק מדצמבר 2017, בעת החלטה על מתן היתר על השר להתחשב גם בשיקולים אלה: קיומה של חלופה שלא תחייב העסקת עובדים במנוחה השבועית, רווחת העובד, מסורת ישראל, ההשפעה במתן ההיתר על אופי המרחב הציבורי שבו תתבצע העבודה שלגביה מתבקש ההיתר וכל שיקול אחר שיש בו כדי להגשים את תכליות של החוק.

מבקש ההיתר צריך להמציא, אסמכתאות, חוות דעת מקצועיות, לגבי תהליכי יצור, חומרים וכיוב' שיתמכו בבקשה, והוא ניתן רק לאחר בדיקה מדוקדקת ומחמירה שנמשכת מס' חודשים.

רק לסבר את האוזן, כיום מס' מקומות העבודה שקיבלו היתר, עומד על כ- 339 וזאת מתוך כ-500 אלף מקומות העבודה בישראל. כלומר, מדובר בשיעור זעום ביותר של  0.06%.

באיגוד לשכות המסחר מציינים כי אם ההצעה תעבור ייווצר מצב אבסורדי על פיו מעסיק לא יהיה רשאי לסרב לקבל עובד לעבודה רק בשל סירובו של העובד לעבוד במנוחה השבועית, גם אם מדובר בעובד שאינו שומר מצוות, ואף על פי שמדובר במקום עבודה שחייב לפעול במנוחה השבועית בשל תהליכי עבודה או בשל חיוניותו לציבור, לביטחון הגוף והרכוש או לביטחון המדינה; או במקרה שעובד שהתקבל למקום עבודה המספק שירות חיוני, ביודעו שהמקום מצריך עבודה ביום המנוחה, יודיע יום אחד שברצונו לא לעבוד ביום זה, ויפגע בפעילות התקינה של אותו מקום עבודה.

דוגמאות למקומות עבודה חיוניים הפועלים ביום המנוחה על פי היתר :

צרכים חיוניים לציבור:

• רכבת ישראל
• שירותים למערכות בקרה וגילוי אש
• שירותי הסעדה במפעלים בעלי היתר, בצה"ל, בנתב"ג
• שירותי ניקיון בנתב"ג, במעברי גבול
• טיפול בתקלות קריטיות במערכות איתות
• שירותי מערכות בקרה לתחנות כוח
• שירותי רכב בנתב"ג – השכרת רכב
• שירותי טיסה בשדה התעופה – חברות המספקות שירותים לנוסעים בחברות טיסה זרות כגון, רישום לטיסה, כרטוס,  סיוע לנוסעים עם מוגבלות, רשום לטיסה
• שירותי תמיכה טכנית ותיקון תקלות – תקשורת וסלולר
• תחנות רדיו
• שידורי כבלים
• איתור וחילוץ גרירה של רכבים

תהליך עבודה

• שירותי אחסנה בקירור כגון למוצרי מזון
• בקרה על פיתוח וייצור תרופות פרמצבטיקה
• בנקים – שירותי אבטחת מידע ומחשוב

בטחון הגוף והרכוש                         

• שירותי סיעוד
• תמיכה במערכות מידע קליניות בבתי חולים
• טיפול בתלונות חירום בעניין צער בעלי חיים/סיכון לציבור
• מערכות מיזוג בגופים חיוניים

החל מאפריל 2018 – עובדים שעה פחות בשבוע

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס, מעריך בסקירתו השבועית כי "שוק המניות לא היה כל כך זול מאז ההחלטה של בריטניה לעזוב את גוש האירו ב-2016. אחת השיטות המקובלות ביותר להערכת ה'יוקר' של שוק המניות היא שיטת מכפיל הרווח הצפוי. שיטה זו מלמדת שלאחר ירידות המחיר האחרונות מדד ה-S&P500 ירד לרמה הנמוכה ביותר שלו מאז יוני 2016, אז השוק נבהל מהמשמעויות של החלטת בריטניה לעזוב את גוש האירו".

כהנוביץ מתייחס גם למלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ומציין כי "בדינאמיקה הנוכחית, בה סין מגיבה ב'מידה כנגד מידה' למלחמת הסחר של ארה"ב, היא בדרך המהירה להפסד, כשארה"ב לא רק מייבאת ממנה הרבה יותר, אלא גם התחילה את המלחמה הזאת עם הרבה יותר תחמושת ממנה. דווקא חוסר האיזון הזה מהווה סיכון לשוק כשסין עשויה לנסות להסיט את המלחמה לזירה בה יהיה לה יהיה 'קל לנצח'. כבר עלו ספקולציות שונות, ביניהן מלחמת מטבעות, עם פיחות אגרסיבי ליואן, מכירה אגרסיבית של אג"ח אמריקאיות (בניסיון לייקר לארה"ב את החוב), גלישה למלחמת סחר בענפי השירותים, חניקת ארה"ב מסחורות נדירות (ש-92% מהן מוחזקות ע"י סין) או אפילו מלחמה קונבנציונאלית בה לסין יש סף כאב גבוה יותר. אך עדיין האפשרות הסבירה ביותר לסיום הסאגה היא משא ומתן כששני הצדדים כבר הצהירו שזאת כוונתם. אם כך אז למה הם ממשיכים? כנראה כדי להגיע לאותו משא ומתן עם כמה שיותר כלי מיקוח ואולי כדי להשיג מקסימום תחושת מיצוי בעיני דעת הקהל. לכן, בתרחיש המרכזי שלנו אנחנו רואים את העולם של אחרי מלחמת הסחר כעולם חופשי יותר ממגבלות סחר ביחס לאלה שהתחלנו איתן ועד אז את בהלת השוק משקשוקי המכסים בעיקר כהזדמנות. בכל זאת, כדאי לשים לב שמלחמת סחר איננה הדבר היחיד שמטריד כיום את השווקים. בין היתר, סקטור הטכנולוגיה מקיז דם גם כשרוב מלחמת הסחר לא קשורה אליו. בנוסף, נתוני התעסוקה החלשים של יום שישי לא סיפקו נחת למשקיעים ורק אל תשכחו את החששות משכפול 1987, השפעת התשואות על המניות ועוד".

כהנוביץ מתייחס גם לדו"ח בנק ישראל לשנת 2017 ולמתיחות בין בנק ישראל לבין האוצר: "כחלון חושב שבו כלכלני בנק ישראל נכנסו בדו"ח? הוא כנראה לא קרא מה הם עשו לוועדה המוניטרית: כלכלני בנק ישראל מטילים את האשמה לאי עמידה ביעד האינפלציה על חברי הועדה המוניטרית. דו"ח בנק ישראל לשנת 2017 שפורסם לפני פסח מסביר כי אם 'מתרגמים' את כלל צעדי המדיניות המוניטרית למונחי ריבית סינטטית (מה שמכונה ריבית צל) מוצאים שהועדה המוניטרית של בנק ישראל די עמדה בחיבוק ידיים בהשוואה לבנקים המרכזיים בשאר העולם. כלומר, אם משקללים למשל את כלל הפעולות המוניטריות של ה-ECB למונחי ריבית מגיעים לזה שהם הורידו אותה למינוס חמישה אחוזים ושהפד הוריד אותה בשלב מסוים גם למינוס 3 אחוזים. לטענת כלכלני הבנק, למרות שלכאורה גם הועדה המוניטרית של בנק ישראל נקטה במדיניות לא קונבנציונאלית, כשרכשה רזרבות מט"ח או כשהוסיפה הדרכה קדימה להודעת הריבית, סביר להניח שהפער בין ריביות הצל של ה-ECB וב"י אכן גדל. הם גם מטילים ספק בהשפעת ההדרכה קדימה כמדיניות מרחיבה. לטענתם: 'יתכן כי העובדה שהחל מ-2014 נקט בנק ישראל הרחבה מתונה ביחס להרחבה שנקטו ה-ECB ואחרים, תרמה לייסוף בשער החליפין ולהיווצרות פער בין שיעורי האינפלציה בישראל ובשאר המדינות'. כלומר, כלכלני הבנק מטילים את האשמה לכישלון באי עמידה ביעד האינפלציה ולזינוק בשקל על הוועדה המוניטרית וזאת בשונה מהגישה של הועדה המוניטרית שמאשימה בעיקר את פעולות הממשלה ואת הלחצים הגלובאליים". 

כהנוביץ מתייחס םג למחיר הנפט. "מחיר הנפט סיים את השבוע האחרון בירידה של 4.4% למחיר של 63.9 דולר לחבית – מדרגה שיהיה לו קשה לעלות ממנה, כשהמחיר הנוכחי כדאי לחלק גדול מתעשיית פצלי השמן בארה"ב וקשה לראות את מדינות הקרטל מוותרות מצד אחד על מכסות ומצד שני רואות את מפיקי הנפט האמריקאים נכנסים במקומן. בנוסף, ארה"ב הודיעה כי היא שוקלת להחזיר את הסנקציות על איראן מהלך שאומנם עשוי לפגוע בהמשך בהיצע אך בטווח הקרוב עשוי לדרבן אותה להעיף סחורה לשוק. ברקע לירידה נמצא גם החשש למלחמת סחר, והשפעותיו על הצמיחה העולמית, אך להערכתנו גם אם חששות אלה יתפוגגו, פוטנציאל העלייה של המחיר לאורך זמן מוגבל. מעבר לכך, בחריין הודיעה לאחרונה כי גילתה את שדה הנפט הגדול ביותר מזה 80 שנה. נזכיר גם את הערכתינו לטווח הארוך מאד כי מחיר הנפט יזחל לאורך השנים כלפי מטה, כפי שאגב מגולם גם בחוזים העתידיים עליו, מה שמעמיד בסימן שאלה את היכולת של האינפלציה העולמית להגיע לאן שהוא בעשור הקרוב ובמיוחד אם גם קצב עליית שכר הדירה יתמתן"

השקעה במניות או השקעה בדירה – מה כדאי?

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

רווח למניה – מה זה? ומדוע זה חשוב?

רווח למניה (EPS Earning Per Share) הוא פרמטר השקעה חשוב במיוחד בבורסה האמריקאית. הרווח למניה בחישוב גס מבטא את הרווח לתקופה חלקי מספר המניות. בשיטה האמריקאית השוק (אנליסטים ומשקיעים) בוחנים את החברה על פי המכירות שלה, הרווחים שלה, ומסתבר שבעיקר על פי הרווח למניה – כן, עם כל הגודל והמיליארדים בסופו של דבר, השוק בוחן אם פייסבוק הרוויחה ברבעון 2 דולר למניה או יותר, ומה שמדהים שכל סנט חשוב.

השוק בוחן מדי רבעון את התוצאות המדווחות בהתאם לתוצאות המוערכות/ צפי האנליסטים ובמקביל השוק בוחן את התחזית החדשה ביחס לתחזית של השוק (קונסנזוס האנליסטים), והשפה של הרווח היא בסנטים או בדולרים למניה.

החברות מחויבות לפרסם את הנתון הזה בדוחות הכספיים – זה נתון חשבונאי שמופיע אחרי הרווח הנקי. הנתון הזה, בדיוק כמו הרווח מלמד על התשואה שהמשקיע מייצר על השקעתו. הנה דוגמה – נניח שרכשתם מניה ב-20 דולר שמרוויחה 1 דולר בשנה – אזי מכפיל הרווח של המניה – שווי שוק חלקי הרווח (מחיר מניה חלקי רווח למניה) יעמוד על 20 – החזר ההשקעה יהיה על פני 20 שנה, התשואה של המשקיע (בהינתן שהחברה לא תצמח) היא 5% (1 חלקי 20).

 רווח למניה בסיסי ורווח למניה מדולל

למעשה, הרווח למניה מבטא במילים פשוטות כמה מניה אחת הרוויחה. באופן פשטני אם יש לי מניה שמחירה 5 דולר והרווח למניה הוא 50 סנט, אזי כל מניה הרוויחה 50 סנט, כל מניה הרוויחה 10% ( 50 סנט חלקי 5 דולר).

הרווח למניה מופיע בדוחות הכספיים בשתי צורות – הרווח הבסיסי למניה (Basic EPS), ורווח מדולל למניה (Diluted EPS). הרווח למניה הבסיסי מבטא את הרווח חלקי מספר המניות שקיימות עכשיו (במועד הדוח הכספי). והרווח המדולל והמדויק יותר מבטא את מספר המניות לרבות המירים כמו אופציות ואגרות חוב להמרה. זה הרווח הנכון – איא אפשר להתעלם כמובן מההמירים למינהם בעיקר כשסיכוי ההמרה גבוהים (החשבונאות מתייחסת למרכיב עם סיכוי המימוש הגבוהים).

בנוסף לרווח למניה יש גם את התזרים למניה – Cash EPS. מדובר בפועל על מזומן שנוצר מפעילות שטפת חלקי מספר המניות.

חשוב להדגיש כי במקרים רבים הדוחות שמתפרסמים בוול-סטריט הם דוחות לא חשבונאיים ( NON GAAP ) והממשעות היא שהדוחות מנוטרלים הוצאות חד פעמיות וסעיפים שהנהלת החברה אינה סבורה שהם נחוצים לצורך הערכת שווי המניה ושווי החברה. ועל רקע זה, הנהלת החברה מחשבת את הרווח למניה על פי הדוח הלא חשבונאי. הרווח למניה הזה הוא הרווח שאליו מתיישרים ואותו בודקים האנליסטים והמשקיעים.

סיכום

1. רווח למניה הוא מושג חשוב בשוק ההון. אנליסטים ומשקיעים מדברים בשפה של רווח למניה
2. רווח למניה הוא הרווח חלקי מספר המניות
3. הרווח למניה המדולל מתחשב גם באופציות ואגרות חוב להמרה  הוא מדויק יותר והוא בפועל הרווח למניה הקובע
4. הרווח למניה מבטא בעצם כמה מניה אחת הרוויחה; והוא גוזר בעקיפין את התשואה למניה ואת מכפיל הרווח

באותו הקשר…

מה זה ארביטראז'?

מה זאת מכירה בחסר? 

השקעה במניות

מניית טבע

למה צריך לפרוש בגיל פרישה? היום להבדיל מבעבר, אנשים מסוגלים לעבוד הרבה אחרי גיל הפרישה הקבוע בחוק. הם רוצים לעשות זאת גם בשביל הפרנסה, אבל בעיקר בשביל התעסוקה. הרצון הזה יכול לפתור בעיה מאוד קשה – בעיית הפנסיה. זה לא סוד שהפנסיה של חלק גדול מהציבור לא תספיק בתקופה של אחרי הפרי/ה, ואם העובדים יוכלו לעבוד יותר, אזי הם מגדילים את הפנסיה שלהם ובמקביל מקטינים את התקופה שבה הם יצטרכו "לחיות מהפנסיה" וכך בעצם משפרים מאוד את מצבם הכלכלי.

מעבר לפתרון האישי, זה פתרון מערכתי – קיים פער גדול בין הסכומים שמוגדרים כפנסיה העתידית שלנו לבין הסכומים בפועל שנמצאים בקרנות הפנסיה. הסיבה היא פשוטה – הסכומים שמוצגים ומתורגמים לקצבה שלנו נשענים על תשואה לא ריאלית של 4% בשנה. זה רחוק ממה שניתן לבקש משוק ההון במצב של ריבית אפס. המשמעות היא שיש פער בין הרצוי למצוי ודרך טובה לסגור את הפער הזה היא להעלות את גיל הפרישה – אז למה לא עושים את זה? ובכן, לגבי הנישים מדברים על העלאת גיל הפרישה בהדרגה ל-64 ובהמשך לש-67. גיל הפרישה של הגברים – 67.

כך או אחרת, עובד שמגיע לגיל פרישה יכול לבקש ממעסיקו להמשיך לעבוד. כן, זאת בקשה, אין חובה, אין דרישה, יש רשות של המעביד להקשיב ולהסכים או שלא להסכים. המעסיק אמנם על פי החוק חייב להפעיל שיקול דעת ראוי בבחינת הבקשה, אבל זו רק בקשה.

על פי בית הדין הארצי שדן בצורה רחבה בסעיף 4 לחוק גיל פרישה –  "הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, הוא גיל 67 לגבר ולאישה". כלומר, אישה יכולה להאירך את גיל הפרישה שלה עד 67. במשפט שבית הדין דן בו היתה עובדת שדרשה לפרש את הסעיף באופן המקנה זכות לעובד לבקש ממעסיקו להמשיך ולעבוד גם לאחר גיל 67, ושמוטלת חובה על המעסיק, לבחון את הבקשה באופן ענייני ועל בסיס אינדיבידואלי. ואכן,  בית הדין הארצי קיבל את הטענה של העובדת, והדגיש סעיף בחוק לפיו – "הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו יהיה גבוה מגיל פרישת חובה",

עוד קבעו השופטים שהסכמה בין המעסיק לעובד יכולה לבוא לידי ביטוי בהסכם קיבוצי או בהסכם אישי, כאשר הסכם אישי בקשר לכך יכול להיות מושג בכל עת, לרבות סמוך טרם הפרישה. המשמעות היא שהעובד יכול, בהגיעו לגיל 67 או קודם לכן, להעלות בפני מעסיקו את רצונו להמשיך בעבודתו גם לאחר גיל הפרישה המקובל, ואגב כבר בפסק הדין שבעניין זה נכתב – "מחקרים רבים בעבר ובשנים האחרונות הראו כי אלו המבקשים להמשיך לעבוד לאחר גיל 67 אינם רבים ובדרך כלל יהיו אלו העובדים הכשירים והיעילים בארגון".

טוב, אבל מי מבטיח שהמעביד ירצה להמשיך להעסיק עובדים בגילאים מבוגרים. ובכן, זה עניין כלכלי – אם העובד טוב ומייצר את העבודה לשביעות רצון המעסיק, אז למה לא בעצם? עובדים מבוגרים במקרים רבים הם נכס לפירמה – הם מנוסים, הם בקיאים במצבים שונים שהתרחשו בפירמה ובסביבה שלה, הם בהחלט יכולים לספק ערך רב. אלא שצריך לזכור שהמעסיק לא מחויב לכך. הוא כן מחויב לשקול את הבקשה ברצינות ובתום לב, וכן הוא אינו יכול להפלות בשל גיל.

המעביד צריך לבחון שיקולים כמו נסיבות אישיות של העובד לצד שיקולים מערכתיים שקשורים למקום העבודה, לרבות מספר שנות עבודתו של העובד בפירמה, מצבו הכלכלי, מצבו המשפחתי, אופי התפקיד, התרומה של העובד למקום העבודה, ההצלחה בתפקיד, בחינת העברה לתפקיד אחר ועוד.

כמו כן, המעסיק צריך לבחון שיקולים פנסיונים – האם זה בכלל אפשרי להעסיק אחרי גיל 67? והתשובה לרוב היא כן. לפי התקנון האחיד ולפי תקנוני קרנות הפנסיה החדשות אפשר לדחות את היציאה לפנסיה/ לגמלאות  מעבר לגיל הפרישה. מהלך זה גורר הגדלת הקצבה, אך חשוב לבדוק שאכן ניתן מבחינת קרן הפנסיה לעבוד אחרי פרישה (כאמור רוב הסיכויים שכן, אך צריך לבדוק בצורה אישית) וכן חשוב לבדוק שהתעסוקה בגיל הזה לא גורמת להגדלת הקצבה מעבר לתקרה (וגם אז יש פתרונות פנסיונים ופתרונות מיסוי שונים שיאפשרו העסקה לאחר גיל פרישה).

במקרים רבים, העובדים בגיל פרישה מעוניינים להמשיך לעבוד אך במשרה חלקית – זה יכול להיות איזון נכון וטוב בין הרצון לשחרר ולנוח, לבין הרצון להמשיך להרגיש סיפוק, אתגר, תעסוקה ותרומה.

מחשבון גיל פרישה

מחשבון תכנון מס בפרישה

ככה תתכננו את הפרישה שלכם!

מענק פרישה – למי מגיע? ומה המס על המענק?

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

הלוואה מבנק או הלוואה מגוף חוץ בנקאי? לא מה שחשבתם

הפנסיה שלנו משמשת להלוואות, אבל אנחנו לא יודעים למי – איפה השקיפות?

פורשים ממקום העבודה? חשוב שתכירו את טופס 161 ו-161 א'

מעלות מספקת דירוג חיובי לפועלים ועל הדרך מספרת לנו כמה המערכת בנקאות המקומית במצב מצויין

"להערכתנו חל שיפור בתנאים הכלכליים בהם פועל ענף הבנקאות בישראל, ואנו מעריכים כעת כי הערכת הסיכון הכלכלי שהיא חלק מהערכתנו לענף הבנקאות הישראלי בפרספקטיבה גלובלית (BICRA ,Assessment Risk Country Industry Banking) נמצאת במגמת שיפור. אנחנו מאשררים את הדירוג ‘ilAAA ‘של בנק הפועלים. תחזית הדירוג היציבה משקפת את הערכתנו כי השיפור בפרופיל הסיכון והעסקי הנוכחי של הבנק יספקו תמיכה נוספת לדירוג הבנק שהוא הגבוה ביותר בסולם הדירוג המקומי.

"פעולת הדירוג – ב-24 באוקטובר, 2017 ,אשררה P&S מעלות את דירוג המנפיק ‘ilAAA ‘של בנק הפועלים בע"מ. תחזית הדירוג יציבה.

"שיקולים עיקריים לדירוג – הדירוג של בנק הפועלים משקף את הערכתנו לענף הבנקאות הישראלי בפרספקטיבה גלובלית (BICRA ,Industry Banking Assessment Risk Country). בנוסף, דירוג הבנק משקף את מעמדו העסקי ה"חזק", הון ורווחיות "הולמים", פרופיל סיכון "הולם", מימון "ממוצע" ומבנה נזילות "הולם", כפי שמונחים אלו מוגדרים במתודולוגיה שלנו.

"מתודולוגיית הדירוג של Ratings Global P&S למוסדות בנקאיים מתבססת על הערכת ה-BICRA כעוגן לדירוגי הבנקים, כלומר דירוג נקודת מוצא. הערכה זו משלבת את הערכת הסיכון הכלכלי וסיכון הענף. ציון ה-BICRA למערכת הבנקאות הישראלית הוא 4 בסולם של 1 עד 10 ,כאשר 1 משקף את הסיכון הנמוך ביותר. אנו רואים כעת מגמת שיפור בהערכת הסיכון הכלכלי שמהווה חלק מהערכת ה-BICRA .המגמה החיובית משקפת את צמיחת התמ"ג המתמשכת של המשק הישראלי, צמיחה מתמשכת של תוצר לנפש המתקרב לרמה גבוהה של כ-40 אלף דולר ושיעור  אבטלה נמוך של כ-4.5% הצפוי בשנת 2017 ,שמחזק להערכתנו את חוסנם של משקי הבית. ירידה ברמות המינוף של המגזר העסקי תומכת גם היא במגמת השיפור. בנוסף, שילוב של הפעלת כלים מאקרו יציבותיים על ידי בנק ישראל ויוזמות ממשלתיות בצד ההיצע בשוק הדיור הוביל בשנה החולפת להאטה הן בקצב עליית מחירי הדיור והן בגידול בהיקפי המשכנתאות וההלוואות לתחום הנדל"ן.

"המערכת הבנקאית ריכוזית מאוד, עם חסמי כניסה גבוהים. המערכת מפוקחת כראוי וממומנת באופן שמרני על ידי פיקדונות ליבה מקומיים, בעיקר של משקי הבית. מאפיינים אלו עזרו לבנקים להציג רווחים יציבים ועקביים מאז 2009 ,חרף התחרות העזה על מתן אשראי לסקטור העסקי שהתפתחה מכיוון המשקיעים המוסדיים ובאמצעות שוק החוב הקונצרני.

"הערכתנו את הפרופיל העסקי כ"חזק" משקפת את מעמדו של הבנק כאחת משתי הקבוצות הבנקאיות הגדולות במדינה עם נתח שוק של כ-30% ועם קווי עסקים מקומיים מגוונים יותר מהמתחרים ורמת רווחיות טובה ועקבית. אנחנו עשויים להעריך מחדש את מעמד העסקי אם נראה השפעה שלילית משמעותית במעמד התחרותי ונתח השוק של הבנק כתוצאה ממאמצים רגולטוריים להגדיל את רמת התחרות בענף הבנקאות, במיוחד הדרישה להיפרד מהאחזקה בחברת הבת אשר פועלת בתחום כרטיסי האשראי.

"הון ורווחיות – אנו מעריכים את ההון והרווחיות של הבנק כ"הולמים". אנחנו מעריכים שבנק הפועלים יגיע ליחס הון מותאם סיכון של כ-10% בהתחשב בשינוי בהון הנובע מהרווח הצפוי וחלוקת דיבידנדים והשינוי הצפוי בנכסי הסיכון הנגזר מקצב הצמיחה ומהתפתחות תמהיל תיק האשראי. נציין בהקשר זה כי לפי המתודולוגיה שלנו, ירידה ברמת הסיכון הכלכלי בישראל בהערכת ה-BICRA תקטין את משקל נכסי הסיכון בחישוב יחס ההון מותאם הסיכון. הגעה ליחס גבוה מ-10% ושמירה עליו באופן עקבי תתמוך בהערכת ההון והרווחיות כ "חזקים".

"פרופיל סיכון – הערכתנו של פרופיל הסיכון כ"הולם" משקפת את יתרת האשראי הפגום הנמוכה, כ-1% מסך האשראי של הבנק, וירידה חדה בריכוזיות בגין לווים גדולים אשר מקוזזת על ידי חשיפה גבוהה למשכנתאות, לענף הבנייה ולנדל"ן מסחרי.

"מימון ונזילות – אנו מעריכים את פרופיל המימון של הבנק כ"ממוצע" ואת הנזילות שלו כ"הולמת". הם נתמכים על ידי בסיס המימון המגוון בדומה למתחרים המקומיים ואנו צופים שהבנק ימשיך לשמור על פרופיל דומה בשנתיים הקרובות.

תמיכה חיצונית – דירוג הבנק כולל תמיכת מדינה לאור הערכתנו את חשיבותו המערכתית של בנק הפועלים כ"גבוהה" ומדיניות "תומכת" של הממשלה במערכת הפיננסית המקומית בעת הצורך".

טוב, אחרי הקריאה הזו, צריך לחזור למציאות – אנחנו בתקופה טובה זה נכון, אנחנו בסייקל של שיפור במצב המאקרו והמיקרו – תחום הבנקאות באופן רצוף כבר 10 שנים, האם זה יכול להימשך? האם שוק המשכנתאות לא רותח מדי? האם מחייר הדירות לא גבוהים מדי? האם מחירי האג"ח לא משקפים בועה? האם כל אחד מהנושאים האלה – מחירי דירות, אג"ח לא יכול להפוך לסוג של מדכא צמיחה. וכל זה כשהריבית עדיין אפסית.  מה יקרה כשהריבית תתחיל לעלות – האם זה לא ידכא את הצמיחה, את הצריכה, את שוק האג"ח – הרי זה רק שאלה של זמן עד שהריבית תעלה. אז האם הכל ורוד? לא בטוח 

שי ליפמן אניסט הנדל"ן של ווליו בייס בהמלצה אופטימית על דוניץ – "האחים דוניץ  הנה חברה משכנת הפעילה בייזום נדל"ן למגורים בישראל. החברה פעילה למעלה מחמישים שנים, דוניץ עוסקת בייזום, תכנון, פיתוח, בנייה, שיווק ומכירה של פרויקטים לבנייה למגורים, בעיקר באזורי ביקוש במרכז הארץ. החברה בונה כיום את פרויקט ההתחדשות העירונית הגדול בישראל- קרית האמנים בראשון לציון (פינוי ובינוי של 1,386 יח"ד חלף 276 מפונים).

"אנו מייחסים חשיבות רבה לכך שהחברה מנהלת ומבצעת את הפרויקטים שלה, כך היא מיטיבה לשלוט על ביצוע הפרויקט הן ברמת האיכות והן ברמת התקצוב ויכולה להגדיל את הרווחיות. לאור העובדה שהשחקנים בתחום הביצוע היום נחלשו ליכולת הבנייה העצמית חשיבות רבה. הפרויקטים של החברה מאופיינים בקהל יעד של מעמד הביניים ומעלה, אשר צורך דירות שמחירן נע סביב 2.2- 2.75 מיליון שקל  ליח"ד, ולכן לפעילות מחיר למשתכן שאינה מאופיינת בסביבת מחירים זו אין השפעה ישירה על הביקוש לדירות אותן החברה בונה. החברה פעילה גאוגרפית בין אשדוד לפתח תקווה, כשלחברה מאסה של פרויקטים באזור המרכז, בעיקר בראשון לציון, אשדוד וגני תקווה. לחברה מלאי קרקעות נרחב אותן רכשה בעבר (בין 1977 – 2011) על קרקעות אלו קיימת תב"ע בתוקף לבניית 1,180 יחידות דיור, בראשון לציון, אשדוד, רחובות וגני תקווה שצפי המסירה שלהן נע בין 2027-2019 .בנוסף בבעלות החברה קרקעות לעוד כ-1,527  יח"ד שנמצאות בשינויי ואישורי תב"ע. כשחלק מהם מהווים שני פרויקטים של התחדשות עירונית בתל-אביב ובגבעתיים.

"המימון של החברה נובע משני מקורות: הליווי הפיננסי (בנק לאומי) של הפרויקטים אותם היא מבצעת, עלות הכסף של דוניץ היא נמוכה ונעה בין פריים + 0.3% לפריים + 0.7%. באוקטובר גייסה החברה אג"ח שקלי (המיר) בתשואה של כ-2.2% לטווח בינוני. פרמטרים אלו מצביעים על החוסן הפיננסי של החברה. אנו נותרים בהמלצת קנייה במחיר יעד של 113 שקל למניה – אפסייד של 56%.

"השווי הזה נגזר לפי מודל שמרני שמהוון את הרווח הגולמי הצפוי של החברה בפרויקטים בביצוע ואת שווין הריאלי של חלק מהקרקעות עם תב"ע. נזכיר כי החברה טרם אימצה את תקן IFRS15 ,והחלתו תגדיל את ההון העצמי של החברה ב- 32 מיליון שקל . להערכתנו החברה המנוהלת היטב בהובלה של ניסים אחיעזרא מנכ"ל החברה ובעל מניות. החזקה במניות החברה  שנמצאת בתחום בצמיחה, יוזמת וצומחת בקצב נאה, בעלת מדיניות חלוקה של 50%  מהרווח הנקי כדיבידנד, מחזיקה בארסנל נאה של קרקעות לעשור הבא ומובילה בתחום ההתחדשות העירונית, היא תוספת מתבקשת לתיק ההשקעות".

חברת היזמות והבנייה פרשקובסקי פרסמה מצגת משקיעים. במקרים רבים המצגות הן לפני גיוסי אג"ח. החברה מספקת תחזית חיובית במיוחד לשנים הבאות (תחת אזהרה שאין היא מתחייב לנתונים אלו).

בפתיח המצגת מסבירים מנהלי החברה כי הקבוצה פעילה למעלה מ-25 שנים בענף הנדל"ן במהלכן ביצעה עשרות פרויקטים עם למעלה מ-3,000 יחידות דיור ומרכזים מסחריים פעילים. נכון לסוף 2017 לחברה הון של כ- 326 מיליון ש"ח  וההון יגדל ל-461 מיליון שקל כתוצאה מיישום של תקן חשבונאי שמאפשר הכרה בהכנסה ממכירת דירות על פני תקופת הבנייה.

אבל הנתון הכי חשוב במצגת – "בין השנים 2022-2018 צפויה החברה להכיר בהכנסות ממכירת דירות בהיקף מוערך של כ4,467 מיליון שקל  וברווח גולמי מוערך של כ-732 מיליון שקל. זה המון כסף, ונכון שזה לא יורד לשורה התחתונה – יש עוד הוצאות תפעוליות שוטפות, אבל זה בהחלט אמור להשאיר רווחים פנטסטיים בשורה התחתונה.

"כיום לחברה 1,623 יח״ד בשיווק מתוכן נכון ליום לסוף מארס 2018 נמכרו 1,190 יחידות דיור", כותבים מנהלי החברה ומוסיפים – "כל הפרויקטים שבבעלות החברה ממוקמים באזורי ביקוש. הרחבת הפיזור הגיאוגרפי מתבצעת באופן מבוקר, תוך שאיפה לייצר מוניטין בערים בהן פועלת החברה וחיזוק המותג בקרב הרוכשים הפוטנציאליים. ערי הפעילות נבחרות בהתאם לריכוז קהל היעד-מעמד ביניים ומשפרי דיור.

"החברה מציגה רווחיות באופן עקבי בחמש השנים האחרונות. החברה מציגה גידול בהון העצמי. לחברה הנהלה המתמחה בתחום הנדל"ן. החברה ממשיכה להתמקד בתחום הנדל"ן למגורים באזורי הביקוש בישראל ולפתח לצידה גם את תחום הנדל"ן המניב".

למצגת המלאה

אופנהיימר מורידים המלצה על מניית אורמת (ORA) מ-Outperform ל-Perform ומעדכנים את המודל בהתאם לנתונים שפורסמו בדוח השנתי 10K שפורסם לאחרונה. "מניית ORA נסחרת בפרמיה על תמחורה ההיסטורי ועל תמחור שחקני הענף, כאשר הצפי לירידה בתזרים המזומנים, FCF ,לשנה הקרובה וחוסר הוודאות הנובע מרכישת חברת US Geothermal עלולים להעיק על מחיר מניית אורמת בתקופה הקרובה.

 "מניית ORA  נסחרת כעת במכפיל EV/EBITDA של 10.2 לתחזית לשנה הקרובה, פרמיה הן על תמחורה ההיסטורי (מכפיל של 9.5) והן על תמחור חברות הפועלות בתחומי הפקת חשמל עצמאית. אנו צופים ירידה בתזרים המזומנים הפנוי FCF  של אורמת בשנת 2018, עם עליה בשנה הבאה, ומאמינים כי תחזית צמיחה ארוכת הטווח והשגת יעדי הנהלת החברה ל-EBITDA  של 600 מיליון דולר בשנת 2022 הינה מגולמת כראוי במחיר הנוכחי של אורמת. אנו ממתינים לסגירת עסקת רכישת US Geothermal הצפויה ברבעון השני 2018 ורואים בה קטליזטור פוטנציאלי למניית ORA בהמשך השנה. נציין כי בינואר 2018 רכשה אורמת את US Geothermal לפי מכפיל EV/EBITDA של  11.1 לתוצאות 2017. אנו מעדכנים את תחזיותינו לשנים 2018 ו-2019, עם העלאת תחזית ההכנסות והורדת תחזיות הרווח למניה, וממתינים להתבהרות נוספת בנוגע לחטיבת המוצרים המתאפיינת בתנודתיות רבה, למימוש סינרגיות הרכישה האחרונה ולהאצה בקצב הצמיחה, ובשלב זה נוקטים בגישה שמרנית יותר כלפי מניית ORA, עם הורדת דירוג ל-Perform".

מה שמעניין מעבר להפחתת ההמלצה הוא האנליסטים מספרים לנו שהיתה תוספת מידע בדוח השנתי – 10K , קצת מפתיע מאחר שלרוב הדוח השנתי הוא בסה"כ חזרה על ההודעה לעיתונות שבה התפרסם הדוח השנתי. האם יש משהו ב-10K שמחדש ביחס לדוחות הקודמים? נבדוק בהקדם.

הקבלנים לא הגישו הצעות למכרז מחיר למשתכן בערים אילת ואבו גוש. הכישלון הזה מעיד על חשש של הקבלנים ללכת על הפרויקטים במקומות האלו וזאת בהמשך לכישלון המכרז בעיר צפת אז האם זה מעיד על בעיה במכרזי מחיר למשתכן? לא בטוח, אבל הכישלונות האלו מתרבים ולצד הכישלונות גם בשיווק במקרים רבים לאור הבנייה של דירות גדולות ויקרות (במקום  קטנות וזולות) והטענות נגד הסטנדרט בנייה הנמוך (מטבח קטן, אין כיווני אוויר ועוד), נראה שהקבלנים וגם הציבור חוששים מהתוכנית הזו.

המכרז בעיר אילת הוא יחסית מכרז קטן, כך שדווקא היה צפוי שקבלנים קטנים ובינוניים יתמודדו בו. המכרז כלל שלושה מגרשים בשכונת שחמון 11, עם היצע של 138 יחידות דיור – 125 מהן דירות מוזלות והיתר – 13 יחידות דיור, למכירה בשוק החופשי במחיר מלא. מחיר המקסימום במכרז עמד בין 7,966 שקל למ"ר ועד 8,000 שקל למ"ר, ועלות הפיתוח נעה בין כ-2.34 מיליון שקל לכ-5.88 מיליון שקל ללא מע"מ (תלוי במגרש).

על המגרשים היה אמור לחול תשלום נוסף בעקבות חתימת הסכם-גג עם העיר אילת – תשלום לרשות מקרקעי ישראל בגין "תשתיות על", שעומד על בין כ-473.3 אלף שקל ועד כ-2.9 מיליון שקל לא כולל מע"מ (תלוי במגרש). עוד על פי תנאי המכרז, אם תתקבל הקלת שבס במגרשים (הקלה שנמצאת בסמכות הרשות המקומית ומאפשרת תוספת דירות בפרויקט), הדירות הנוספות יוכלו להימכר בשוק החופשי ולא כדירות מוזלות לזכאים.

המכרז באילת אינו מכרז חדש. כבר בסוף 2016 פורסם המכרז לראשונה אבל במתכונת אחרת – דירות מוזלות בלבד. אבל על רקע חוסר האטרקטיביות לקבלנים שונו תנאי המכרז מספר פעמים וכאמור במכרז המעודכן יש מרכיב סביר של דירות למכירה במחירי השוק. אלא שהקבלנים כנראה מבינים שלא מדובר בבוננזה. המחיר במסגרת מחיר למשתכן לא מבטיח קופצים רבים על הדירות האלו (שייתכן שהסטנדרט שלהם נמוך יחסית). אגב, חשוב להדגיש כי ההנחה במסגרת מחיר למשתכן בפריפריה אינה משמעותית כמו בערי המרכז.

בעיה נוספת היא המימון של הקבלנים – לא כל קבלן מקבל ליווי בנקאי בקלות, והקטנים בתקופה של עצירה במכירות וקיפאון מסוים בשוק הדירות, סובלים יותר מתנאי מימון קפדנים ונוקשים, ובמקרים רבים לא יכולים להרחיב את מסגרת הפעילות שלהם.

ומעבר לכך, הקרקע באילת בעייתית – על פי המכרז הקרקע מזוהמת ומצריכה טיפול ייעודי, וזה גם עלול להרחיק את הקבלנים.

אז המכרז באילת שבדרום נכשל;  המכרז בצפת בצפון לפני כשבועיים נכשל גם כן, וגם באזור המרכז/ ירושלים יש כישלון – באבו גוש. המכרז באבו גוש בשכונה המערבית של היישוב, כלל מגרש אחד לבניית 99 יחידות דיור בסך-הכול, 69 מהן מוזלות לזכאי מחיר למשתכן והשאר (30 יחידות דיור) למכירה בשוק החופשי במחיר מלא. מחיר המקסימום במכרז עמד על 8,900 שקל למ"ר ועלות הפיתוח עמדה על כ-24.6 מיליון שקל. הכישלון באבו גוש מעיד גם על החולשה הכללית במכרזי מחיר למשתכן, וגם על כך שהמכרזים במגזר הערבי פחות מצליחים (בלשון המעטה) מהמכרזים במגזר היהודי. נראה שהעניין, לפחות המכרזים במגזר הערבי, דורש חשיבה מחדש.

מחיר למשתכן ברעננה ולוד – הזכאים מתלוננים

מחיר למשתכן זה כמו למכור לאנשים קרקעות חקלאיות

רוכשים דירה במחיר למשתכן? ככה תיקחו משכנתא

אורי גרינפלד הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות, מתקשה (כמו כולם) להבין לאן הולכת מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין. טראמפ כזכור פתח במלחמה כאשר הטיל מכסים על הפלדה המיובאת מסין, אבל הסינים לא ישבו בשקט והעלו מכסים על שורה של מוצרים מיובאים מארה"ב. ההיקפים שלהם אמנן נמוכים משמעותית מההיקפים של היצוא לארה"ב  שסובל מעליית מכסים, ועדין יש מתיחות קשה בין המדינות, ונראה שלא נאמרה המילה האחרונה.

גרינפלד מציין בסקירה מעודכנת כי  בשבוע שעבר נרשמה אסקלציה נוספת במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין כאשר ארה"ב פרסמה את רשימת 1333 המוצרים שעליהם יוטל מכס במסגרת ההחלטה שהתקבלה ע"י טראמפ לפני שבועיים – "הסינים כמובן לא עמדו מנגד ופרסמו שגם הם מתכוונים להטיל מכס על מוצרים אמריקאים (בעיקר מוצרי חקלאות וכלי טיס) בהיקף של 50 מיליארד דולר", מפרט גריפלד, ומוסיף ף, "טראמפ הורה לבחון הטלת מכסים על מוצרים נוספים בהיקף של 100 מיליארד דולר. הסינים כמובן הגיבו שוב ואיימו שהם יגיבו לצעד כזה בצעדים משלהם בעוצמה שווה וכי הם מוכנים ללכת עד הסוף כדי להילחם במדיניות הפרוטקציוניזם של טראמפ.

"עד כמה צריך לקחת את האיומים ההדדיים האלו ברצינות? הבעיה המרכזית היא שבאמת קשה להעריך. מצד אחד, אין ספק שמדובר במהלכים שהם חלק מהמו"מ שמתנהל בימים אלו בין ארה"ב לסין בנוגע לתנאי הסחר ביניהן ולויכוח לגבי גניבת הקניין הרוחני של חברות אמריקאיות ע"י סין. במידה והמו"מ יסתיים בהצלחה, סביר להניח שכל הצעדים החדשים יבוטלו או ימוסמסו (בדיוק כמו שהמכס על הפלדה והאלומיניום מוסמס בסופו של דבר כמעט לחלוטין). מצד שני, ההסתברות של הצדדים להגיע להסכמות אינה מאוד גבוהה שכן לאמריקאים יהיה קשה להמשיך ללא שינוי מהותי במדיניות הקניין הרוחני מצידה של סין ולסינים יהיה קשה לוותר על אותן הטכנולוגיות שהיא שמה לעצמה לפתח במסגרת תוכנית העל לפיתוח הכלכלי – 'סין 2025'. לכן, אנו ממשיכים להעריך שמלחמת הסחר עדיין איתנו וגם אם בסופו של דבר לא ינקטו צעדים נוספים מצד שתי המדינות, הרעשים והאיומים ימשיכו ללוות את השווקים ויותירו את התנודתיות ברמה גבוהה. בשל כך ההמלצה לחשיפה גבוהה בארה"ב ולהתמקדות בענפים ו/או חברות עם חשיפה נמוכה לסחר העולמי נותרת בעינה.

"ארגז הכלים הסיני –  סך היבוא הסיני מארה"ב מסתכם אמנם בכ-140 מיליארד דולר, כך שסין לא תוכל להמשיך ולהרחיב את יריעת המוצרים עליהם מוטלים מכסים, אך הגמישות של הממשל הסיני גבוהה בהרבה מזו של הממשל האמריקאי. לכן, בניגוד לאירופאים שחסרים יתרון כלשהו במקרה של מלחמת סחר עולמית (ולכן יצטרכו לבחור את אחד הצדדים במידה וההתדרדרות תמשך), לסינים יש לא מעט כלים, בעיקר לא קונבנציונליים לפעול נגד ארה"ב. בין הכלים האלו הנה ארבעת הכלים שנראים לנו כיעילים ביותר לשימוש:

1)      פגיעה בפעילות של חברות אמריקאיות בסין – בתרחיש בו הסינים מעוניינים לפגוע בכלכלה האמריקאית, הם יכולים לחסום לחברות אמריקאיות את הגישה לשוק הסיני, אם על ידי תמריצים (קנו וואווי במקום אפל וקבלו סבסוד), מגבלות טכנולוגיות (חסימת גישה לפייסבוק/גוגל/אמזון וכו') או פשוט איסורים על שת"פ של חברות סיניות עם חברות אמריקאיות. מכיוון שהסינים מעוניינים לפתוח את סין לעולם ככל שאפשר בשנים הבאות הם לא רוצים ללכת לכיוון הזה אבל אם לא תהיה ברירה זו בהחלט אפשרות ואחת שקל ליישם באופן יחסי.

2)      פיחות במטבע – מכיוון ששער החליפין של היואן עדיין מנוהל, גם אם פחות מבעבר, הסינים יכולים לקזז חלק מההשפעה של מכסי המגן האמריקאים על ידי פיחות של היואן. מכיוון שהיואן גם תוסף מול הדולר בכמעט 10% מאז תחילת 2017, יש לסינים לא מעט מקום לאפשר פיחות במטבע. אמנם, הטראומה של 2016-2015 עדיין מורגשת בסין והחשש מאובדן אמון במטבע הוא מהותי במשק שיש בו מגבלות על תנועות הון, אבל אם לא תהיה ברירה אז בהחלט מדובר על צעד שהסינים יכולים לנקוט בו.

3)      מכירת אג"ח אמריקאיות – נשק יום הדין של סין. סין היא המחזיקה הזרה הגדולה ביותר של אג"ח ממשלת ארה"ב ועצירת רכישות או מכירה של אג"ח אמריקאיות משנה לחלוטין את כללי המשחק. צעד כזה עלול להוביל לעליית תשואות חדה בארה"ב ולהקשות באופן ניכר על הפעילות הכלכלית. עם זאת, מדובר בנשק יום הדין שכן לסין יש הרבה מה להפסיד בתרחיש כזה. מכירת יתרות המט"ח שלהם שמוחזקות באג"ח אמריקאיות עשויה לצאת משליטה וסין עלולה לאבד את היכולת שלה לנהל את תנועות ההון שלה. תרחיש כזה מבחינת סין הוא תרחיש בלהות שעשוי להוביל למשבר פיננסי עמוק ולאבדן אמון ביואן הסיני.

4)      אמברגו מתכות נדירות – סין מייצרת כיום כ-92% מהמתכות הנדירות (דיספרוסיום, נאודמיום ועוד) בהן משתמשים לייצור מוצרים טכנולוגיים שונים, החל מטלפונים חכמים, עבור בשבבים למחשבים וכלה במוצרים ביטחוניים רבים. עצירת הייצור של מתכות אלו תוביל באופן מיידי לזעזוע בתהליכי הייצור של מוצרים רבים ומכיוון שמדובר על מתכות שעלות ההפקה שלהן גבוהה, גם לזינוק במחירים. מדובר על צעד קיצוני שכן סין היא, כאמור, האחראית הכמעט בלעדית בעולם על לייצור מתכות אלו אבל אם זה מה שיעצור את טראמפ מלצייץ אז כל המהלכים כשרים".

בשורה התחתונה גרינפלד צופה שהמלחמה תימשך והוא אינו יכול לזהות מה יעצור אותה ועד כמה חמורה היא תהיה.  השווקים בינתיים רגישים מאוד למהלכים האלו כשבסוף השבוע נרשמו ירידות חדות בבורסה האמריקאית.

במקביל פורסם דוח התעסוקה בארה"ב. הדוח היה די פושר. גרינפלד מדגיש כי – "דו"ח התעסוקה של חודש מרץ לא קיבל את תשומת הלב שדו"חות תעסוקה בד"כ מקבלים אך לא בטוח אם זה בגלל כל הדיבורים על מלחמת סחר או בגלל שאין בו שום דבר מעניין". לטענתו – "אמנם, תוספת המשרות במרץ היתה נמוכה באופן משמעותי מהצפי (103 אלף משרות לעומת צפי ל-185 אלף) אך לאחר שבחודש פברואר נרשמה תוספת של 326 אלף משרות הצפי היה פשוט לא ריאלי. בסופו של דבר קצב תוספת המשרות החודשית הממוצעת במהלך הרבעון הראשון של 2018 עמד על 201 אלף שזה בהחלט קצב מצוין בהתחשב בכך שהמשק האמריקאי קרוב (כנראה) לתעסוקה מלאה. שיעור האבטלה נותר, זה החודש השישי ברציפות ברמה של 4.1% וקצב הגידול השנתי בשכר עלה בעשירית נ"א ל-2.7%. נתון זה בהחלט מחזק את ידי הפד להמשיך ולהעלות את הריבית על אף תוספת המשרות הנמוכה".