אלו האנשים שקובעים את הריבית במשק, אלו הם חברי הוועדה המוניטרית – ד"ר קרנית פלוג – נגידת הבנק, יו"ר הוועדה המוניטרית,  ד"ר נדין בודו-טרכטנברג – המשנה לנגידת הבנק, פרופ' ראובן גרונאו, פרופ' צבי הרקוביץ,  פרופ' משה חזן,  מר אנדרו אביר – מנהל חטיבת השווקים.

בנוסף משתתפים בוועדה גם – גב' מאיה הרן רוזן – כלכלנית בחטיבת המחקר,  מר דני חחיאשוילי – ראש מטה הנגידה, מר יואב סופר – דובר הבנק,  מר אילן סוציאנו – עוזר למזכירת הוועדה המוניטרית, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי – מנהל חטיבת המחקר.

האנשים המכובדים האלו אמרו את משאלת הלב הבאה על שוק הדיור – " הוועדה ציינה שהנתונים משוק הדיור ממשיכים להצביע על התמתנות הביקוש, ובפרט מצביעים על כך המשך הירידה במספר העסקאות וההאטה בקצב עליית מחירי הדיור. התחלות הבנייה פחתו בחודשים האחרונים, אך חברי הוועדה הזכירו כי נתון זה לרוב מתעדכן כלפי מעלה במשך הזמן, וכי ניכרת עלייה במספר היתרי הבנייה וסביר שהיא תבוא לידי ביטוי בהתחלות בנייה עתידיות. נוסף לכך דנו חברי הוועדה בקשר בין התחלות הבנייה לגמר הבנייה; הם אמרו שלפחות עד מאי השנה הגיעו ההתחלות לרמה גבוהה מאוד מבחינה היסטורית, ולכן אפשר לצפות לרמה גבוהה של גמר בנייה בשנתיים הקרובות ולעלייה בהיצע, דבר שיכול להוביל לירידה במחירי שירותי הדיור".

הם מנותקים מהשטח, הם מדברים על תיאוריות לא רלבנטיות, הם פשוט לא מבינים שהקבלנים קובעים את עקומת ההיצע. הלו – כאן זה לא אקדמיה, כאן זה החיים האמיתיים. איך בדיוק יגדל היצע הדירות אם הקבלנים מפסיקים לבנות? האם אתם שומעים את עצמכם? האם יש מישהו בבית?  אתם אמורים להיות המבוגר האחראי, ואתם עוסקים באם ואם ואולי….

הולמס פלייס השלימה את רכישת מועדון  זאוס ברמת גן תמורת 15.75 מיליון שקל. הרכישה הותנתה בהנפקה ציבורית ואחרי שהחברה המפעילה מועדוני כושר הנהפיקה בחודש שעבר, היא משלימה כעת את רכישת זאוס.

הולמס פלייס נמצאת במו"מ לרכישת מועדוני כושר נוספים.

 ובכלל – הרשת נמצאת במגמה ארוכת טווח של צמיחה דרך רכישות – בשנה האחרונה רכשה הולמס פלייס  את רשת גו אקטיב ומועדון גרייט שייפ בהרצליה, הולמס פלייס ממשיכה את מגמת ההתרחבות ואסטרטגיית הצמיחה המהירה, ומדווחת כעת על השלמת רכישת מועדון זאוס ברמת גן. בהתאם להסכם הנוכחי, תשלם הולמס פלייס 15.75 מיליון שקל, במקום 16.5 מיליון שקל כפי שדווח בעבר, ובנוסף תשלם הולמס פלייס לזאוספורט תוספת של 750 אלף שקל, אם ה-EBITDA המשוקללת של המועדון בגין התקופה החל מה-1 ביולי 2018 ועד ה-30 ביוני 2019, הינה לפחות 3 מיליון שקל. הולמס פלייס נמצאת במו"מ לרכישת מועדוני כושר נוספים ולחברה אופציה לרכישת הזכויות גם במועדון הכושר זאוס במיקדו סנטר בתל אביב.

לדברי קרן שתוי, מנכ"ל קבוצת הולמס פלייס, "אנו שמחים מאוד עם השלמת רכישה אסטרטגית נוספת זו, ובדעתנו להמשיך ולבחון הזדמנויות צמיחה נוספות. זאוס, כמו גם יתר הרכישות שביצענו ושנבצע בעתיד, יוסבו במהירות למועדוני הולמס פלייס על פי הסטנדרטים הנהוגים בקבוצת הולמס פלייס ובמטרה להמשיך ולמנף את כוח המותג שלנו, שהינו המוביל בשוק"

מגל מדווחת על הזמנות להטמעת מערכות ביטחון בהיקף של 20 מיליון דולר

צבר ההזמנות של החברה בשיא

יהוד, ישראל – 24 בינואר 2018 –  חברת מגל מערכות בטחון (נאסד"ק: MAGS), מודיעה כי חתמה מתחילת השנה על חוזי הזמנות בהיקף של 20 מיליון דולר לאספקת פתרונות אבטחה משולבים. הנ"ל כולל בין היתר הזמנה של מערכות ביטחון להגנת תשתיות אנרגיה באמריקה בהיקף של 16 מיליון דולר. מרבית ההזמנות יסופקו במהלך 2018.

סער קורש, מנכ"ל מגל, אמר: "ניסיונה רב השנים של מגל באבטחה היקפית ופתרונות אבטחה משולבים אפשרו לנו לזכות בחוזים נוספים באזור אמריקה. הזמנות חדשות אלו משלבות בין מספר מהטכנולוגיות שלנו לזיהוי חדירה היקפית, ה-Omnitrax, חיישן תת-קרקעי לזיהוי מנהרות, ותוכנה לניהול וניתוח וידאו. הזמנות אלו מהוות בסיס איתן לתחילתה של 2018 שאנו צופים כי תהיה שנה בה מגל תציג צמיחה חזקה."

אודות מגל:

מגל מערכות בטחון הינה מובילה בינלאומית במתן פתרונות ומוצרים לאבטחה משולבת – פיזית ווידאו. במהלך 45 השנה האחרונות סיפקה מגל פתרונות כוללים ומותאמים לצרכי מאות לקוחות מרוצים בלמעלה מ – 80 מדינות

מגל מפתחת ומספקת פתרונות כוללים ואינטגרטיביים, להגנת אתרים רגישים כנגד ואיומים פיזיים, המנוהלים ע"י מערכת FORTIS^4G לניהול היברידי של אבטחה פיזית עם אבטחת סייבר (PSIM). הפתרונות מבוססים על סל ייחודי של גלאים להגנה היקפית, פתרונות טמ"ס* לניהול וניתוח וידאו חכם (IVA).

מנועי בית שמש: החברה נערכת לצמיחה – תבצע גיוס הון בהיקף של כ- 40 מיליון דולר באמצעות הנפקת זכויות.

 גיוס ההון נועד לתמוך בגידול הצפוי בפעילות החברה והרחבת ההשקעות בתשתיות התפעוליות, בין היתר לאור העסקאות  המשמעותיות של החברה בשנים האחרונות, הכוללות גידול צפוי בהיקפי הייצור של החברה ובאספקות ללקוחות.

 בינואר 2018 השקיעה בעלת השליטה בחברה, קרן פימי, כ- 5 מיליון דולר באמצעות הקצאת מניות פרטית, והגדילה את שיעור החזקתה לכ- 45%. כמו כן, קרן פימי הודיעה כי בכוונתה להשתתף במלוא חלקה בהנפקת הזכויות. היום הקובע נקבע ליום 1.2.18. יום המסחר בזכויות צפוי להתקיים ביום 12.2.18.

רם דרורי, מנכ"ל מנועי בית שמש מסר: "שוק התעופה בעולם נמצא בצמיחה בשנים האחרונות והצפי הוא כי מגמה זו תימשך לפחות בעשור הקרוב.

המגמה העולמית מיטיבה גם עם חברת מנועי בית שמש, אשר חתמה בשנים האחרונות על עסקאות משמעותיות עם לקוחותיה הבינלאומיים, תוך הגדלה משמעותית של  היקף הסכמי המסגרת של החברה, אשר מהווים את התשתית להתפתחותה בשנים הבאות.

התפתחות זו של החברה זו דורשת היערכות והתאמת מפעלי החברה הן בישראל והן בסרביה וזאת בנוסף להשקעות השוטפות. בהתאם, דירקטוריון החברה החליט על גיוס ההון הנדרש בהיקף של כ-40 מיליון דולר באמצעות הנפקת זכויות, וזאת בנוסף להקצאה פרטית שביצענו לאחרונה לקרן פימי תמורת 5 מיליון דולר.

אנו סבורים שקיים פוטנציאל צמיחה בשנים הקרובות בתחומי הפעילות של החברה. היערכות תפעולית ומימונית מתאימה תסייע לנו לממש הזדמנויות אלו."

הוועדה הציבורית המייעצת בנושאי בינוי, דיור ונדל״ן שמונתה מטעם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה פעלה בשנה האחרונה לגיבוש המלצות במגוון היבטים, סטטיסטיים ואחרים, שיש בהם כדי לשפר את המידע המתפרסם לציבור הרחב, מקבלי ההחלטות בשוק הדיור וציבור החוקרים. עוד בתחילת עבודת הוועדה נקבע כי בשלב הראשון תעסוק הוועדה במכלול הנתונים הקשורים במחירים בשוק הדיור ותדחה את הטיפול בנתונים האחרים לשלב מאוחר יותר. לפיכך, דו״ח הביניים מתרכז רובו ככולו במחירים בשוק הדיור.

הוועדה הציגה את ממצאי דו"ח הביניים, בהשתתפות ד"ר דני בן-שחר ראש מכון אלרוב לחקר  הנדל"ן בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ויו"ר הוועדה המייעצת בנושא בינוי דיור ונדל"ן, פרופ' דני פפרמן, הסטטיסטיקן הלאומי ומנכ"ל הלמ"ס, ודורון סייג, מנהל תחום מקצועי בלמ"ס המשמש גם מרכז עבודת הוועדה.

לדברי ד"ר דני בן-שחר "המלצות הוועדה, אשר התקבלו פה אחד על ידי כל חברי הוועדה, מהוות מהפכה בכל מה שנוגע לנתונים והממצאים אודות המחירים בשוק הנדל״ן בישראל. מדובר ברפורמה מעמיקה ומקיפה בשיטות המדידה של השתנות מחירי הנדל״ן בישראל ובמידע שייחשף לציבור על אודות מחירי הדירות בישראל״.

במסגרת זו, המלצות הוועדה בדו"ח הביניים, שעיקריו מוצגים כאן, נחלקות לשניים:

(1) המלצות שמטרתן לשפר את האיכות והדיוק של האינדיקטורים המרכזיים בענף הנדל״ן: מדד מחירי הדירות ומדד שכר-דירה. כפי שיפורט בהמשך, שיפורים אלה יושגו הן באמצעות בניית תשתית נתונים טובה יותר והן באמצעות שינויים בשיטות האמידה;

(2) המלצות שמטרתן להוסיף מידע, אשר ירחיב את התמונה הנחשפת על מצבו השוטף של שוק הדיור.

קישורים

להלן תמצית ההמלצות:

1. טיוב והעשרת המידע הגולמי שמתקבל מרשות המיסים לצורך חישוב מדד מחירי הדירות – הוועדה ממליצה על צעדים לשיפור והעשרת המידע הנאסף ברשות המיסים, המשמש לחישוב מדד מחירי הדירות.
2. שינוי מודל האמידה למדידת השתנות מחירי הדירות – הוועדה ממליצה על אימוץ משוואת האמידה לחישוב מדד מחירי הדירות אשר פותח על-ידי הלמ"ס והוועדה המייעצת. המדד יחושב מרמת המחוז וישוקלל לרמה הארצית, תוך הכללת משתנים מסבירים חדשים במשוואת האמידה.

3. שיפור הדיוק של האומדנים הארעיים של מדד מחירי הדירות ביחס לאומדן הסופי – הוועדה ממליצה על אימוץ מודל לחיזוי האומדן הסופי, אשר פותח בלמ"ס על-מנת למזער את התיקון הנדרש בין הדיווח הראשוני על אודות השתנות מחירי הדירות לבין התוצאה הסופית המחושבת לאחר הגעתם של נתוני עסקאות המתקבלים באיחור.

4. הרחבת התוצרים הסטטיסטיים המתפרסמים לציבור בנושא מחירי הדירות בישראל –

(א)  הוועדה ממליצה על התוצרים הסטטיסטיים החדשים הבאים לגבי מחירי הדירות:

• פרסום חודשי של מדד מחירי דירות עבור כל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום);
• פרסום רבעוני של מדד מחירי דירות עבור כל אחד משמונת הישובים העירוניים המונים אוכלוסייה של כ- 200 אלף תושבים ויותר (אשדוד, באר-שבע, חיפה, ירושלים, נתניה, פתח-תקוה, ראשון-לציון ותל אביב);
• פרסום חודשי של מדד מחירי דירות ארצי עבור דירות חדשות בלבד;
• פרסום חודשי של מדד מחירים דירות ארצי עבור דירות ״יד-שנייה״ בלבד;
• פרסום רבעוני של רמת מחירי עסקאות ממוצעת ברמה הארצית ועבור כל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום). פרסום זה יכלול פילוח לפי קבוצות גודל של דירות;
• פרסום רבעוני של רמת מחירי עסקאות ממוצעת עבור כל אחד משמונת הישובים העירוניים המונים אוכלוסייה של כ- 200 אלף תושבים ויותר (אשדוד, באר-שבע, חיפה, ירושלים, נתניה, פתח-תקוה, ראשון-לציון ותל אביב);
• פרסום רבעוני של רמת מחירי עסקאות ממוצעת עבור עסקאות בשוק החופשי ועסקאות בתמיכה ממשלתית, בפילוח לפי מחוזות וגודל דירה.
• פרסום רבעוני של רמת מחירי דירות לדירות בעלות איכות קבועה לפי ששת המחוזות בישראל.
• פרסום שנתי של שווי למ״ר של דירות לפי אזור סטטיסטי בישובים עירוניים נבחרים.

(ב)  הוועדה ממליצה על התוצרים הסטטיסטיים החדשים הבאים לגבי מחירי שכר-דירה:

• פרסום חודשי של מדד שכר-דירה לכל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום);
• פרסום רבעוני של רמת שכר-דירה ממוצעת לכל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום) – במקום תשעת האזורים הגיאוגרפיים שפורסמו עד כה – וכל אחד משמונת הישובים העירוניים המונים אוכלוסייה של כ- 200 אלף תושבים ויותר (אשדוד, באר-שבע, חיפה, ירושלים, נתניה, פתח-תקוה, ראשון-לציון ותל אביב);
• שיפור באופן המעקב אחר הדירות המשתתפות במדגם מדד שכר-דירה.

קישורים

1. דו"ח הוועדה הציבורית המייעצת בנושאי בינוי, דיור ונדל"ן – דו"ח ביניים.
2. מצגת: הצגת דו״ח (ביניים) של הוועדה המייעצת בנושאי מחירים בשוק הנדל״ן.
3. מצגת: מודל לחיזוי האומדן הסופי במדד מחירי הדירות.

דיור בר השגה זה עניין מורכב – האם הציבור צריך לממן דיור בר השגה לכאלו שאין להם? זה לא ממש בטוח, זה ממש לא מובן מאליו. ואיזה דיור בר השגה – שכירות , שכירות מוזלת, דיור קבע? הנחה על דירת מגורים? מדובר בסכומים גדולים שעולים לקופה הציבורית הרבה מאוד כסף, והשאלה הגדולה – האם הציבור אמור לממן לציבור אחר דירות. אחרי הכל, רוב הציבור מתקשה לרכוש דירה, ועובד כל חייו כדי להגיע לדירה. אז למה שהם – אלו שגם כך מתקשים – יעזרו למישהו אחר?

כך או אחרת, הממשלה שלנו כבר קבעה בשבילנו והיא מקדמת כמה מסלולים של דיור בר השגה. הצעת החוק לקידום דיור בר השגה אושרה לקריאות שניה ושלישית בוועדת הרפורמות. על רקע האישור אמרה, יו"ר הוועדה, ח"כ עזריה: "לראשונה בישראל הסדרנו בחוק מנגנון של שכירות במחיר מופחת".

ועדת הרפורמות, בראשות ח"כ רחל עזריה אישרה (שימו לב), פה אחד, לקריאות שניה ושלישית, את הצעת החוק של ח"כ רועי פולקמן לתיקון חוק התכנון והבנייה, שמטרתה לעודד בנייה של דיור בהישג יד.

הצעת החוק מבקשת לאפשר לוועדות מקומיות ומחוזיות להעניק תוספת שטח בנייה ליזמים ובתנאי שהדירות שיתווספו לפרויקט יוקצו לשכירות ארוכת טווח, למשך 20 שנה. בנוסף קובעת ההצעה כי 25% מתוך דירות אלה יושכרו במחיר מופחת, למי שיימצא זכאי, ולפי סדר שיעלה בהגרלה. כל דירה במחיר מופחת תושכר לזכאים לתקופה של עד חמש שנים, במטרה להבטיח חלוקה של ההטבה בין מספר משקי בית, ובתום 20 השנים יוכל היזם למכור את הדירות בשוק החופשי.

דיוני הוועדה בהצעת החוק עסקו רבות בשאלה מהו מחיר מופחת, ולבסוף הנוסחה שהתקבעה היא שהמחיר יהיה 20% מתחת למחיר השוק לפי השמאי הממשלתי הראשי, ובלבד שלא יהיו מעל תקרה, שנקבעה גם היא בחוק (עד 10% מעל המחיר הממוצע הארצי לשכר דירה בדירת 4.5-5 חדרים לפי פרסומי הלמ"ס). הצעת החוק גם הוסיפה אפשרות לרשות מקרקעי ישראל להגדיל את אחוז ההפחתה בקרקעות שבבעלותה, ולרשויות המקומיות, לקרקעות שבתחומן, להקטין או להגדיל את שיעורי ההפחתה, בהחלטה מנומקת ועל פי קריטריונים המפורטים בחוק.

מי זכאי לדיור בר השגה?

הוועדה אף דנה רבות בשאלה מיהו זכאי לדיור בהישג יד, והאם נכון ללכת למבחן לפי בעלות על דירה, מבחן הכנסה או מבחן הון. לבסוף, הוחלט כי זכאי יהיה מי שעומד בתנאי הסף לפי  החלטת הממשלה לעניין "מחיר למשתכן", למעט במקרה של יחיד שיכול להיות זכאי כבר מגיל 26, ובנוסף שר האוצר יהיה רשאי לקבוע תנאים נוספים בתקנות, לאחר התייעצות עם שר השיכון ונציגות הרשויות המקומיות, אשר יועברו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

שר האוצר אף יתקין עד חצי שנה מיום פרסום החוק תקנות לאופן עריכת ההגרלות ע"י הרשות המקומית, או היזם, אם הרשות המקומית לא תרצה לערוך אותן,  אשר הפרתן תגרור ענישה – הן מאסר והן עיצומים כספיים – על מי שיעבור על תקנות אלו.

הוועדה שמעה היום כי ח"כ פולקמן גיבש הסכמות עם פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי, הן לגבי קביעת הזכאות בתקנות, והן לגבי האפשרות של השמעת עמדת הוועדה המקומית או הרשות המקומית בפני ועדת התכנון המחוזית, בעת שהיא מחליטה על מתן התוספות לפי החוק.

לאור ההסכמות, ולאחר דיונים רבים, אישרה הוועדה, כאמור, פה אחד, את הצעת החוק לקריאות שניה ושלישית. לאחר ההצבעה אמר ח"כ פולקמן: "כחלק מהמענה הכולל למשבר הדיור וכן לשם צמצום הפערים החברתיים על ידי מתן אפשרות לחסרי דירה לשכור יחידות דיור במחירים נורמליים, הצעת החוק הזו מהווה המשך ישיר לחוקים המהווים שורה של הסדרים בעולם השכירות, ביניהם גם חוק עידוד השקעות הון".

"מטרת החקיקה לייצר אלפי דירות מוזלות. ולא לייצר אפליה בין מגזרים או בין יישובים. יש מקום לדיון בזכאות ונקבע לכך מנגנון בחוק. עכשיו על ראשי הערים להרים הכפפה ולייצר פתרונות מוזלים לצעירים. נמשיך לעשות למען הצעירים ולמען שכירות ארוכת הטווח".

יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה, סיכמה את הדיון ואת תהליך אישור הצעת החוק: "סללנו פה את תחילת הדרך ליצירתו של שוק שכירות ארוכת טווח במדינת ישראל, במסגרת הפתרונות למשבר הדיור, ובה בעת חוקקנו אפשרות בחוק לקיומו של שכר דירה מופחת, לראשונה."

"עשינו עבודה רבה בחוק הזה להביא עוד פתרון לצעירים, שייתן להם יציבות לטווח ארוך, וכמובן שהמבחן יהיה בביצוע, ולכן במושב הבא גם נקיים ישיבת מעקב על התקדמות התקנות. השלטון המקומי ומשרדי הממשלה השונים עברו איתנו תהליך ארוך פה בוועדה, ואני מבקשת להודות להם על תרומתם הרבה לעיצובו של החוק".

במקביל לדיור בר השגה דרך שכירות בהנחה, יש שאלה גדולה סביב דיור בר השגה בכלל. מדובר על בנייה של דירות שיימכרו בהנחה לזכאים בדיוק בר השגה. אז נכון, יש את הזכאים למחיר למשתכן, יש את הזכאים שישכירו דירות בדיור בר השגה, ויש עוד רבבות ואפילו יותר שאין להם דירות.

על פי דו"ח של מרכז אדווה בעניין הדיור, ההוצאה המשפחתית על דיור, במיוחד בששת העשירונים הראשונים עלתה משמעותית. עוד עפ"י הדו"ח, בנייה מסיבית של דיור ציבורי ע"י המדינה, עשויה לקדם פתרון בר השגה של משבר הדיור. על רקע זה מתקיימים דיונים שוטפים בוועדת הכספים.  הציבור הזה, לצד חברי כנסת רבים קראו לממשלה לזנוח את התכניות הקיימות, כגון מחיר למשתכן, ולעבור לבנייה ישירה של עשרות אלפי יחידות לדיור הציבורי לצורך השכרה לטווח ארוך, לא רק כמענה למחוסרי דיור נזקקים, אלא גם לכאלו שידם אינה משגת רכישת דירה. חברי הכנסת היו תמימי דעים בכך, שפתרון אמיתי ניתן להשגה רק באמצעות תקצוב ישיר של בנייה ולא באמצעות יזמים פרטיים.

   במהלך הדיון התפתח עימות מילולי בין יו"ר סיעתו של שר האוצר, ח"כ רועי פולקמן, לבין ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שניהם מבין יוזמי הדיון. בשלב מסוים, הרחיק מ"מ יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יצחק וקנין את ח"כ לוי-אבקסיס, שתקפה בחריפות את ח"כ פולקמן בטענה, כי הממשלה שבה חבר שר האוצר מסיעתו לא עושה דבר לפתרון משבר הדיור. לאחר שפולקמן השיב לה, כי היא היתה חברת קואליציה בכל הממשלות האחרונות וחרף זאת, לא עשתה דבר בנדון, הוויכוח ביניהם התלהט. את הדיון יזמו חברי הכנסת: אורלי לוי (אבקסיס), רועי פולקמן, דב חנין (הרשימה המשותפת), קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), עיסוואי פריג' (מר"צ).

      ח"כ רועי פולקמן: "יושבים פה אנשים שהיו בממשלות הקודמות שלא בנו דירה אחת ומתלוננים בזמן שאנחנו עובדים לתקן טעויות עבר. שמח על מסקנות דוח מרכז אדוה, שכן המשימה המרכזית מבחינתנו היא לטפל במחסורי הדיור. היכולת לייצר דיור ציבורי באזורי ביקוש היא מוגבלת שכן אין הרבה קרקעות של המדינה באזורי ביקוש. אחד הכשלים המרכזיים עד היום הוא שאין כלים לעודד את השוק הפרטי כדי ליצור דיור מוזל ולהוריד את מחירי הדיור. על-כן, אנחנו מקדמים את חוק 'דיור בהישג יד' שנועד לתת זכויות בניה בכפוף לבניית דירות במחירים מוזלים ובנוסף, חוק עידוד השקעות הון שמטרתו לתת הטבות מס ליזמים שיבנו דיור בר השגה. הפתרון ברוב המדינות בעולם הוא דיור בהישג יד לטווח ארוך וגם בישראל זו המטרה שלנו כדי שירדו המחירים באזורי הביקוש. גם לגבי דיור בקרקעות ציבוריות אנחנו מטפלים באמצעות תכנית 'מחיר למשתכן' ונותנים לקבלנים פרטיים את האפשרות לבנות בתנאי שיענה על קריטריונים של דיור מוזל".

     ח"כ אורלי לוי: "אין ממש בתכניות שעל הפרק. 22 מיליארד ₪ מסתובבים כיום בשוק הפרוע של השכירות, כסף של אנשים שלא יכולים לרכוש דירה וזה כלי להעצמת הפערים במדינה שלנו. זו העברת ההון מאוכלוסייה חלשה לחזקה, זה הולך לשלושת העשירונים העליונים. עד שנת 2000 היו 107 אלף דירות בדיור הציבורי והיום כ- 60 אלף בלבד. הגיע הזמן שהמדינה תתחיל לשלוט במה שקורה בשוק. בהתנהלות נכונה של המדינה יש אפשרות לשלוט בכשלים של השוק החופשי. כיום משכירי דירות דורשים ערבויות אותן ניתן לממש בכל רגע נתון. המדינה צריכה לבנות בעצמה. כיום המדינה מוציאה כמעט 2 מיליארד ₪ להשתתפות בשכר דירה, זה יוצא 800 ₪ בממוצע לאדם וזה כלום. קשיש שמקבל כזה סכום צריך למצוא בשוק הפרטי מי שישכיר לו דירה והוא עצמו ישלים את הפער. מאיפה בדיוק, מקצבת הזקנה? בגלל שיש רק 2% דירות בדיור הציבורי מעלים את הקריטריונים למיטת סדום ורק מישהו רגע לפני הקבר יכול לזכות בה. צריכים להתחיל בתכנית ארוכת טווח שהמדינה צריכה להחזיק לפחות 50% משוק הדירות לשכירות. לא רק דיור ציבורי לנזקקים אלא תמהיל שגם כאלה צעירים שלא משיגים".

     ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "הדיור הציבורי עבור הממשלה הוא ילד חורג שלא רוצים לטפח אותו ורוצים לצמצמם אותו ובטח ובטח שלא להרחיב אותו. הממשלה פועלת לצמצום הדיור הציבורי. הקונספציה הבעייתית פה – שלכל אחד צריך שתהיה דירה פרטית זו הבעיה. דיור ציבורי באירופה וארה"ב זה לא רק לנזקקים אלא גם אפשרות להתרומם לזוגות צעירים וכד'. גם למי שלא עונה על ההגדרה המדוייקת של הממשלה מיהו עני".

     ח"כ אילן גילאון (מר"צ) החליף את ח"כ פריג' בדיון ואמר: "יש תפיסות עולם מיושנות-קפיטליסטיות בראייה של מהי דירה. פעם חשבו שקורת גג היא זכות יסוד שאנחנו צריכים לספק אותה. הבעיה שכיום דירה הפכה להיות סמל סטטוס והשקעה. אך קורת גג היא חלק מחרדת הקיום במדינת ישראל. 50% מאזרחי ישראל צריכים להשקיע יותר מ- 30% על קורת הגג שלהם זה דבר בלתי אפשרי. יש איזו אי הבנה שכל מה שציבורי גרוע. זה עניין של תעמולה קפיטליסטית של אנשים שרוצים לנהל את המדינה באמצעות חברת קבלן ובשיטת ה- BOT.

כל אזרח במדינה זכאי לדעת שלא יהיה לו יותר מדי קר בחורף או חם בקיץ וקצת אוכל במקרר זה העניין של בית ולא של השקעות. נדרש שינוי תפיסתי".

     ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "הדוח של אדוה מציע תפיסה אחרת. דיור ציבורי לא רק לשוליים, אלא פתרון חברתי כמו בעולם שצריך להיות לעשרות אחוזים מהחברה, שהמדינה לא תשקיע את הכסף בפתרונות מוטעים אלא באחוזים ניכרים אחרת לא תיפתר הבעיה".

     ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "מילת המפתח; שינוי קונספציה, אחרת אין פתרון. בשנות ה- 60 היו כאן 206 אלף דירות בדיור הציבורי. כיום כ- 60 אלף, כשני אחוזים מהדירות במדינה. בהולנד למשל, 35% מהדירות הן דיור ציבורי. בבריטניה, אפילו אחרי תאצ'ר, מדובר ב- 20%. בצרפת 18.5% דירות דיור ציבורי. אכן נדרש שינוי קונספציה, אחרת אין על מה לדבר. מחיר למשתכן לא נותן מענה מלא, רחוק מזה, כי עדיין צריך הון עצמי וגם לקחת משכנתא. הגיע הזמן ששר האוצר יאמר: נטו דיור ציבורי".

     ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "מחיר למשתכן זה ישראבלוף. הפתרון הוא בבנייה תקציבית, כך למשל עשו בשכונת קריית שרת בחולון שנבנתה מכספיי מדינה ולא באמצעות קבלנים פרטיים. אלו האחרונים צריכים לשמש קבלני ביצוע בלבד ולא כיזמים. במחיר למשתכן, בסוף אנשים זוכים ומוותרים על זכאותם כי הבנייה לא טובה, כי עדיין יקרה וכד'. פשוט צריך שהמדינה תבנה".

     חוקר במרכז אדוה, ירון הופמן-דישון: "הוצאה ממוצעת בעשירון התחתון של 60% על דיור וכ- 40% בעשירון השני. וכל הציבור כולו מוציא מעל שליש מהכנסותיו על דיור.  1.5 מיליון משפחות שלא מסוגלות לקנות דירות גם באמצעות מחיר למשתכן, כל השיטות כל עוד מתבססות על השוק הפרטי יקרות מדי ובשורה התחתונות לא נותנות מענה לששת העשירונים הראשונים. כל עוד התפיסה הזו נמשכת שמי צריכים לתת פתרונות שכירות לטווח ארוך הם יזמי נדל"ן הם אומרים לא משתלם לנו תסבסדו לנו. אז אנחנו אומרים שזה כבר לא יקרה מעצמו מהשוק הפרטי והמדינה כבר מבינה שצריכה להשקיע כסף, אז אנחנו אומרים תסתכלו בעולם – מדינות כבר בונות בעצמן ופותרות בעיות של משבר דיור ונותנות מענה ל- 60% מהאוכלוסייה. כשמדינה בונה דירות לא משלמת על הקרקע, לא משלמת מע"מ ולא צריכה להרוויח מזה ולשווק ולא פרסום הדירות האלה ישווקו במחירים מצחיקים – דירות במרכז יכולות להיות משווקת ב- 2,400 ₪. על אותן קרקעות שמשווקים היום מחיר למשתכן".

     מ"מ יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יצחק וקנין, סיכם: "גם כששר השיכון היה ממפלגתי אמרתי שמחיר למשתכן, שהחלה כבר אז, לא תעזור. כיום כל הנושאים באותה מפלגה. האוצר, שיכון וכד' ועדיין לא מצליחים לפתור את המשבר. אם רוצים באמת לפתור את הבעיה צריכה להיות בנייה של המדינה, אחרת לא יהיה פתרון. ישראל כץ לא קוסם – פה בוועדה לפני 6-8 שנים שמנו 30 מיליארד ₪ לפיתוח תשתיות לתחבורה. וככה צריך לעשות לבניית דיור ציבורי. אמרתי אז, היה צריך לקחת כפרוייקט לאומי כמו בתחבורה ושימו כסף כדי לפתור את מצוקת הדיור".       וקנין: "בכל אחת מהשנים הקרובות המדינה צריכה להקצות 4-5 מיליארד ₪ לדיור, כמו שנעשה בתחבורה והבעיה תיפתר. כל הפתרונות שבוצעו ומקודמים עד היום לא מספקים את הפתרון למצוקה"

משכנתא זה עניין רציני מאוד – זאת ההלוואה הגדולה ביותר שתקחו ולכן כל פיפס של ריבית חשוב לכם, כל החלטה שקשורה לתמהיל המשכנתא – האם זו תהיה משכנתא בריבית קבועה או ריבית משתנה חשובה לכם. זו הסיבה שחלק גדול והולך מרוכשי הדירות לוקח יועץ משכנתא (הרחבה כאן), אבל יש כאלו שיודעים לעשות זאת לבד – השאלה אם הם מספיק מבינים את החומר (המורכב). בשביל זה צריך להבין לעומק את נושא המשכנתא, הריבית, התמהיל, לעשות סקר שווקים ועוד (הרחבה כאן)

חוץ מזה אפשר להיעזר ביועצי המשכנתא/ מומחי המשכנתא של הבנקים – הבעיה שהם עלולים להיות מוטים, אבל אתם יכולים לבחון את ההצעות שלהם. לאחרונה גם יש אפשרות חדשה – משכנתא דרך האינטרנט של בנק ירושלים.

תהליך בקשת המשכנתא בבנק ירושלים עובר לדיגיטל – כל תהליך הגשת בקשת משכנתא וכל המעקב אחר התהליך יהיה באתר האינטרנט. האם מדובר במהפכה? האמת שכן, ככה תוכלו לקבל מהר משכנתא, והכל בדיגיטל. מה זה ואיך זה עובד?

• לקוחות כל הבנקים יוכלו להגיש בקשה לקבלת משכנתא ולקבל הצעה באתר האינטרנט של בנק ירושלים מבלי להגיע לסניף
• מעקב מלא ודיגיטלי מכל מקום ובכל זמן אחר תהליך בקשת המשכנתא באמצעות שם משתמש וסיסמא
• מוקד מומחים של יועצי משכנתאות יעניק תמיכה טלפונית וילווה את מגישי הבקשות לאישור עקרוני למשכנתא

• פישוט תהליך מורכב ובירוקרטי ללקוח 

  ---

• כמה הון צריך למשכנתא?

• מדריך יועץ משכנתא – האם כדאי?

בנק ירושלים משיק שירות חדש בשם "משכנתא "Go ומכריז על מהפכה צרכנית בתחום המשכנתאות. "משכנתא GO", אתר האינטרנט של בנק ירושלים מאפשר ללקוחות כל הבנקים להגיש בקשת משכנתא באתר בנק ירושלים בקלות, דרך העלאה מרחוק של המסמכים הנדרשים לקבלת המשכנתא באמצעות אתר האינטרנט של הבנק ועד קבלת האישור העקרוני בדיגיטל. מעבר לפתרון פינטק מתקדם, בנק ירושלים מציע תהליך משכנתא הכולל שקיפות מלאה ויכולת מעקב מלא בדיגיטל אחר התקדמות בקשת המשכנתא.

לקוחות כל הבנקים בישראל יוכלו להגיש בקשת משכנתא באתר בנק ירושלים ולעקוב אחר כל תהליך קבלת המשכנתא מכל מקום ובכל זמן, באמצעות כניסה מאובטחת באתר בנק ירושלים – במחשב ובמובייל. במסגרת הגשת בקשת המשכנתא, יוכלו הלקוחות לקבל חיווי דיגיטלי לגבי סטטוס

הטיפול בבקשה ולקבל הודעות טקסט לטלפון הנייד, ובכך לדעת אם חסרים מסמכים בבקשת המשכנתא. במידה וחסרים מסמכים יקבל מגיש בקשת המשכנתא הודעת טקסט ישירות לטלפון הנייד עם לינק לאזור המשכנתא האישי שלו, שם יוכל להתעדכן במסמכים שיש להשלים.

בכך מצליח "משכנתא "GO של בנק ירושלים לפשט עד כמה שניתן, תהליך מורכב של קבלת אחת מההחלטות הכלכליות הכי קריטיות בחייה של משפחה בישראל.

את הפלטפורמה הדיגיטלית ילווה מוקד מומחים למשכנתאות  – בנקאי אישי ומקצועי שייצור קשר עם מגיש בקשת המשכנתא וילווה אותו במהלך כל התהליך עד לחתימה על מסמכי המשכנתא בסניף. במסגרת התהליך, הבנקאי יבנה יחד עם הלקוח את הצעת המשכנתא, כולל בחירת תמהיל המשכנתא ויסביר על גובה הריבית בכל אחד מהמסלולים, גובה ההחזר בכל אחד ממסלולי המשכנתא וגובה ההחזר החודשי הכולל.

גיל טופז, מנכ"ל בנק ירושלים: "אחרי שהנגשנו בהצלחה, באמצעות הדיגיטל, את האשראי הצרכני ללקוחות כל הבנקים, עכשיו אנחנו מביאים את הבשורה לענף המשכנתאות. אנו מאפשרים ללקוחות כל הבנקים לקבל אישור עקרוני למשכנתא בדיגיטל יחד עם מוקד מומחים למשכנתאות שהקמנו, שיסייע ללקוח בבחירת  התמהיל הנכון עבורו. בכך אנחנו מצליחים  לפשט תהליך מורכב של קבלת אחת מההחלטות  הכלכליות הכי משמעותיות  בחייה של משפחה  בישראל – משכנתא. במהלך זה יצרנו מכפיל כוח לסניפי הבנק והנגשנו את הפתרונות שלנו  לאוכלוסיות נוספות.

הגר פרץ דיין, מנהלת האסטרטגיה, השיווק והדיגיטל בבנק ירושלים מסרה: בכל מה שקשור ללקיחת משכנתא בדיגיטל, אנחנו הצרכנים בישראל, עדין לא נהנים ממה שקורה בעולם, שם יותר ויותר צרכנים לוקחים משכנתא בדיגיטל. במהלך הזה בנק ירושלים מביא עמו חדשנות נוספת לצרכן הישראלי אך שומר על חשיבות הקשר האישי בתהליך ולכן התהליך בדיגיטל מלווה על ידי בנקאי משכנתאות מומחה שהנו חלק ממוקד המומחים שהקים הבנק לטובת הפרויקט".

מדריך משכנתא – כל מה שצריך לדעת!

מחשבון משכנתא

יועץ משכנתא – האם כדאי? ואיך בוחרים? כל מה שצריך לדעת!

מעודכן ל-01/2019

עדכון מדרגות מס רכישה – 2019

מדרגות מס רכישה התעדכנו – מדובר על הקלה לרוכשי הדירות שכן מעכשיו מס רכישה בפועל ייקטן.   ביום 16.1.18 עודכן גובה מדרגות מס הרכישה, בהתאם לשיעור עליית המדד הקבוע בסעיף 9(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה).  המדד הרלבנטי הוא מדד שירותי הדירות בבעלות.  המדרגות מתעדכנות אחת לשנה בהתאם להוראות החוק. המדד הזה עלה בשנת 2017 בשיעור של כ-2.6%, שזה הרבה מעבר למדד המחירים לצרכן שעלה ב-0.4% והרבה מעבר למדד הדיור שעלה ב-2.4%. 

מדרגות מס רכישה – כל מה שצריך לדעת? ומתי כדאי לקנות דירה (ולשלם פחות מס) 

המשמעות המעשית של עדכון גובה המדרגות במקרה של עליית מדד, היא הפחתה בסכום של מס הרכישה. כלומר, המחיר ממנו מתחילים להתחייב במס רכישה, עלה. לדוגמה, במקרה של דירת מגורים יחידה – אם בשנת 2017 לא שולם מס על שווי שעד 1,623,320 שקל  ממחיר הדירה, הרי שמעתה לא ישולם מס על שווי שעד 1,664,520 שקל ממחיר הדירה.

 מדובר על הטבה בדלת האחורית לרוכשי הדירות. 

מדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

במקרה של דירת מגורים נוספת:

אם בשנת 2017 שולם מס בשיעור 8% על חלק השווי שעד 4,967,445 ₪ ממחיר הדירה, הרי שמעתה ישולם מס בשיעור זה על חלק השווי שעד 5,095,570 ₪.  על חלק השווי העולה על 4,967,445 בשנת 2017 והעולה על 5,095,570 ש"ח בשנת 2018 – מדרגת המס היא בשיעור 10%.

 להלן מדרגות המס על הרוכש דירת מגורים יחידה החל מיום 16.1.18 ועד 15.1.19:

בהתאם להוראות סעיפים 9(ג1ג)(3) לחוק רוכש של דירת מגורים יחידה (בהתאם להגדרות בחוק) החל מיום 16.1.18 ועד ליום 15.1.19 יחויב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

 על חלק השווי שעד 1,664,520 שקלים חדשים – לא ישולם מס;

1. על חלק השווי העולה על 1,664,520  שקלים חדשים ועד 1,974,335 שקלים חדשים – 3.5%;

2. על חלק השווי העולה על 1,974,335 שקלים חדשים  ועד 5,093,535 שקלים חדשים – 5%;

3. על חלק השווי העולה על 5,093,535 שקלים חדשים  ועד 16,978,450 שקלים חדשים – 8%;

4.  חלק השווי העולה על 16,978,450 שקלים חדשים– 10%;

    

   לדוגמה: רכישת דירת מגורים יחידה (כהגדרתה בחוק) בסך של 2,000,000 ₪ :

   על חלק השווי שעד 1,664,520 ₪  – לא ישולם מס

    

   על חלק השווי העולה על 1,664,520 ₪ ועד 1,974,335 ₪  ישולם מס בשיעור 3.5%  =  10,844 ₪.

   על חלק השווי העולה על 1,974,335 ₪ ועד 2,000,000 ₪ ישולם מס בשיעור 5%      =   1,283 ₪.

   סה"כ מס רכישה לתשלום – 12,127 ₪ (לעומת 14,302 ₪ לרכישות בין 16.1.17 ל – 15.1.18)

     

   להלן מדרגות מס הרכישה אשר חלות על רכישת "דירה נוספת" (שאינה יחידה):

   בהתאם להוראות סעיף 9(ג1ה) לחוק רוכש של דירת מגורים (שאינה דירת מגורים יחידה) מיום 16.1.18 ועד ליום 15.1.19 יחויב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

    

5. על חלק השווי שעד 5,095,570 שקלים חדשים – 8%;

    

6. ל חלק השווי העולה על 5,095,570 שקלים חדשים – 10%;

    

    לדוגמה: רכישת דירת מגורים (שאינה יחידה) בסך של 5,000,000 ₪:

    

   על חלק השווי שעד 5,000,000₪ ישולם מס בשיעור 8% =                                        400 אלף שקל.

    

7. סה"כ מס רכישה לתשלום – 400,000 ₪ (לעומת 400,652 לרכישות בין 16.1.17 ל – 15.1.18).

מחשבון מס רכישה

הבורסה מנסה למכור את הבורסה. מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, קיבל הסכמה של רוב המחזיקים במניות הבורסה (הסכמה של חברי הבורסה) למכור את מניות הבורסה שבאחזקתם לגוף פיננסי גדול – אחת מהבורסות המרכזיות בעולם.

בעלי המניות של הבורסה נענו ב- 71.7% למכור את החזקותיהם לפי שווי של חצי מיליארד שקל. כמעט כל בעלי המניות בבורסה, נענו לפנייתה של הבורסה ומציעים למכור את החזקותיהם לפי שווי של חצי מיליארד שקלים. המשיבים בחיוב מחזיקים בשיעור כולל של 71.7% ממניות הבורסה.

הפנייה המעודכנת פורטה במכתב ששלח מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, לבעלי המניות לפני מספר שבועות, וזאת על פי הסכום המקסימלי שנקבע בחוק לשינוי מבנה הבורסה.

הבורסה איננה צפויה להחזיק בעצמה במניותיה, ועל כן היא תפעל בחודשים הקרובים למציאת רוכש אסטרטגי למניות שהוצעו למכירה. בבורסה מעריכים כי צפוי עניין מצד הבורסות המובילות בעולם, דבר שיחזק משמעותית את מעמדה של הבורסה הישראלית בתחרות הגלובלית ויביא ליצירת שיתופי פעולה ומשקיעים בינלאומיים.

מהלך זה משתלב היטב עם מטרת חוק שינוי מבנה הבורסה ועם המגמה העולמית לפיה בורסות גדולות מחזיקות במניותיהן של בורסות קטנות ובינוניות רבות ומאפשרות להן ליהנות מיתרונות לגודל, חשיפה ושיתופי פעולה.

כידוע, בחודשים האחרונים השלימה הבורסה לניירות ערך תהליך לשינוי מבנה הבעלות ובמסגרתו אושרה הקצאת מניות לחברי הבורסה. במסגרת החוק נקבע כי רשות ני"ע לא תעניק היתר להחזקה של 5% או למעלה מכך לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי, גם אם אינו חבר בורסה וכל חבר יידרש למכור את החזקותיו העודפות תוך 5 שנים.

מעודכן ל-09/2018

פוקס ולאומי קארד חתמו על הסכם להקמה ותפעול של מועדון לקוחות משותף, הכולל, בין היתר, פעילות אשראי לרבות הנפקת כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים אשר יונפקו ויתופעלו על ידי לאומי קארד ויעניקו הטבות לחברי המועדון של פוקס. היתרונות לפוקס בהסכם כזה הם ברורים – החיבור ללאומי קארד יספק לחברי המועדון של פוקס הטבות נוספות, ויספק לפוקס הכנסות שוטפות נאות. היתרנות ללאומי קארד שאיבדה לאחרונה את שופרסל גם ברורים – כניסה למועדון חזק מאוד בצרכנות עם שורה ארכוה של מותגים.

DREAM CARD – טוב לצרכנים?

וברקע – הצרכנים. אז למרות שבמקרים רבים העסקאות האלו עושות טוב לגופים הגדולים ופחות לצרכנים, הרי שכאן דווקא התמונה אחרת – גם הצרכנים מחזיקי כרטיס המועדון – DREAM CARD ייהנו – הם יקבלו הטבות מעצם היותם חברי מועדון והם יקבלו הטבות בלאומי קארד בזכות היותם חברים במועדון של פוקס. השאלה מה עלות הכרטיס (מיד תשובה)

פוקס דיווחה על סגירת ההסכם באמצע 2018 והדגישה את עיקרי ההסכמות שהושגו בין הצדדים בנוגע להקמת מועדון הלקוחות:

1. חברי המועדון ייהנו ממלוא ההטבות הניתנות במועדון הלקוחות של החברה, דרים קארד, וכן ממגוון הטבות נוספות ייחודיות שיוענקו על ידי החברה וכן הטבות ומבצעים הניתנים על ידי לאומי קארד לכלל מחזיקי כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים. מועדון הלקוחות יכלול את כל מותגי החברה (בעצמה ו/או באמצעות חברות המוחזקות על ידה) הכלולים כיום או שיכללו במועדון דרים קארד של החברה.
2. ההסכם בין הצדדים יסדיר בין היתר הוראות הנוגעות לגיוס לקוחות, תקציבי שיווק ופרסום וכן מנגנון התחשבנות בין הצדדים בדבר חלוקת ההכנסות בניכוי ההוצאות בפועל בגין פעילות המועדון, בחלקים שווים.
3. כחלק ממנגנון ההתחשבנות בין הצדדים, ישולמו לחברה סכומים מינימאליים, בסך כולל מצטבר של כ-165 מיליוני ש"ח (צמוד למדד המחירים לצרכן) לתקופת ההסכם שישולמו לחברה גם במקרה בו לא יווצרו רווחים במועדון, כמפורט להלן.

לאומי קארד תשלם לחברה בשנת הפעילות הראשונה סך של 45 מיליוני ש"ח, כמפורט להלן: תשלום חד פעמי בסך של 35 מיליוני ש"ח, בתוספת מע"מ, מתוכו סך של 25 מיליוני ש"ח ישולם לחברה יום קודם להשקת המועדון, והיתרה תשולם בסמוך לאחר קיומו של מספר מינימלי של כרטיסים פעילים כפי שסוכם בין הצדדים, וכן סכום מינימאלי מובטח של 10 מיליוני ש"ח בגין חלקה של החברה ברווחי המועדון בשנת הפעילות הראשונה.

החל מהשנה השנייה ועד השנה החמישית (כולל), לאומי קארד תשלם לחברה בגין חלקה של החברה ברווחי המועדון סך של 10 מיליוני ש"ח, ובחמש השנים האחרונות בתוספת של 2 מיליון ש"ח בכל שנה (קרי, 12 מיליון עד 20 מיליון לשנה, בהתאמה).

ההסכם יהיה בתוקף למשך עשר שנים (להלן: "תקופת ההסכם"), כאשר ללאומי קארד זכות לסיים את ההסכם ככל שלא יתקיים מספר מינימלי של כרטיסים פעילים בתום ארבע וחצי שנים ממועד השקת המועדון, בהודעה של שנה מראש (במקרה זה ההסכם יבוא לסיומו לאחר 5 וחצי שנים). בתום תקופת ההסכם, יחודש ההסכם באופן אוטומטי ל-5 שנים בכל פעם בכפוף לעמידה ביעדי רווחיות כפי שיקבעו בהסכם. במקרה בו לא חודש ההסכם באופן אוטומטי כל צד יהא רשאי לבטל את ההסכם בהודעה של שנה מראש.

מועדון וגם כרטיס

במקביל וכחלק מההסכם לאומי קארד וקבוצת FOX משיקות כרטיס אשראי חדש מבוסס על מועדון DREAM CARD

כרטיס האשראי החדש יציע לציבור ערך מוסף ייחודי מעבר להטבות שניתנות היום במסגרת מועדון ה- DREAM CARD. חברי המועדון ייהנו ממלוא ההטבות הניתנות במועדון הלקוחות של החברה וכן ממגוון הטבות נוספות ייחודיות וכן הטבות ומבצעים הניתנים על ידי לאומי קארד לכלל מחזיקי כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים. מועדון הלקוחות יכלול את כל מותגי קבוצת פוקס הכלולים כיום או שיכללו במועדון DREAM CARD של החברה.

קבוצת פוקס, קמעונאית האופנה מהמובילות בארץ, עם  550 חנויות בפריסה ארצית בעלת מותגי האופנה: FOX , FOX HOME, AMERICAN EAGLE OUTFITTERS, MANGO, FOOT LOCKER, NIKE, THE CHILDREN'S PLACE, LALINE, BILLABONG, YANGA, SACK'S, AERIE ולאחרונה השיקה הקבוצה את TERMINAL X פלטפורמת הסחר האלקטרוני של הקבוצה שכוללת מעל 50 מותגים בינלאומיים וישראלים מובילים ביניהם גם מותגי הקבוצה. בנוסף קיבלה הקבוצה את הזיכיון להפעלת רשת חנויות שלURBAN OUTFITTERS:  , ANTHROPOLOGIE ו – FREE PEOPLE. החנות הראשונה של URBAN OUTFITTERS עתידה להיפתח במרץ 2018.

מחזור המכירות הכולל של הקבוצה הוא מעל 2.25 מיליארד שקל לשנה והיא מחזיקה במועדון לקוחות אטרקטיבי, עם למעלה מ- 1.4 מיליון חברים, שמשלב הטבות למותגי הקבוצה.

מנכ"ל לאומי קארד, רון פאינרו, מסר, "אני שמח מאוד שקבוצת פוקס בחרה בלאומי קארד כשותפה אסטרטגית להשקת כרטיס האשראי של הקבוצה. הוכחנו בעבר שלאומי קארד יודעת לבנות מועדני לקוחות מפוארים וחזקים ואני בטוח שיחד עם פוקס נייצר ערך מוסף אמיתי למיליוני ישראלים שבוחרים בפוקס ומותגיה מדי יום. מעבר לכך, אני מאמין שזה מנוע צמיחה נוסף עבור לאומי קארד שיאפשר לנו להגדיל את בסיס הלקוחות שלנו בצורה משמעותית".

מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס, הראל ויזל, הוסיף "אני שמח ונרגש מהשותפות החדשה, בחרנו בלאומי קארד כשותף אסטרטגי בשל הידע והניסיון הרב שלהם בשיווק ותפעול מועדוני לקוחות. אנחנו עולים מדרגה ומרחיבים את פעילות מועדון הלקוחות הגדול והמצליח שלנו DREAM CARD גם לתחום השירותים הפיננסים. במסגרת כרטיס האשראי החדש אנו נציע ללקוחותינו מוצרים משלימים והטבות חדשות שיביאו לגידול בפעילות החברה ויתרמו לשביעות רצון לקוחותינו"

ההסכם מתייחס להקמה ותפעול של מועדון לקוחות משותף, הכולל, בין היתר, פעילות אשראי לרבות הנפקת כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים אשר יונפקו ויתופעלו על ידי לאומי קארד. במסגרת תנאי ההסכם נקבע שקבוצת פוקס תקבל בשנת ההשקה תשלום חד פעמי של כ- 35 מיליון שקל וכן סכום של 10 מיליון שקל נוספים בגין חלקה של החברה ברווחי המועדון. סוכם כי חלוקת הוצאות והכנסות תהיה משותפת במסגרתה התחייבה לאומי קארד לשלם לקבוצת פוקס תשלומים מינימליים של 10 מיליון שקל לשנה, החל משנה שניה ועד שנה חמישית (כולל) ובחמש השנים האחרונות בתופסת של 2 מיליון שקל בכל שנה (קרי, 12 מיליון שקל עד 20 מיליון שקל בהתאמה).

המועדון של פוקס הוא אחד המועדונים הגדולים במשק, אם כי הוא לא בגודל של – מועדון חבר (הרחבה כאן), חברי ההסתדרות (ביחד בשבילך) והמועדונים של המורים, השוטרים והגופים הגדולים במשק (וועדי העובדים הגדולים במשק).

כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת!

כרטיסי אשראי נטענים – כל מה שרציתם לדעת

הכלכלן הראשי של האוצר – בכמה ירד נטל המס משנת 2003 , מה המס על הציבור בשנים האחרונות ואיך זה משפיע על הצריכה הכלכלית, והנתונים הכלכליים בכלל?

 רפורמות המס

בשנת 2003 יושמה בישראל רפורמת מס משמעותית שהקטינה בהדרגה את נטל המס. רפורמה זו התאפיינה בהפחתות שיעורי מס, בעיקר של המסים הישירים. בנוסף הממשלה צמצמה את היקף תשלומי העברה. תשלומי העברה ביחס להכנסה בעשירונים 1‑5 ובעיקר בעשירון הראשון ירדו באופן משמעותי ועודדו אנשים לצאת לשוק העבודה. הפחתות שיעורי המס הופסקו בשנת 2009 בשל ההאטה בצמיחה שהחלה בסוף 2008. משנת 2010 ועד שנת 2015 התהפכה המגמה ושיעורי המס בעיקר של המסים העקיפים עלו.

מיקוד זה בוחן את השפעת הרפורמות במערכת המס על שיעורי המס לפי עשירונים. כמו כן המיקוד מהווה הרחבה לפרק בדו"ח הכנסות המדינה 2015‑2016, "תחולת המס והשפעת המסים על צמצום אי-השוויון בישראל".סקר ההוצאות של הלמ"ס, כולל נתונים, ברמת משקי הבית, לגבי מס הכנסה על יחידים, מס בריאות וביטוח לאומי (למעט חלק המעסיק). על מנת לבחון את השפעתה של מערכת המס בכללותה על ההכנסה הפנויה נטו של משקי הבית בעשירונים השונים נדרשת אמידת השפעתם של מסים נוספים.  לצורך בדיקת השפעת כלל מערכת המס על ההכנסה הפנויה, הופחתו מסים נוספים מההכנסה הכספית ברוטו של כל משק בית. המסים שהתווספו לחישוב התבססו על נתונים אחרים הקיימים בסקר. המע"מ נאמד על ידי בדיקת כל סעיפי ההוצאות על מנת להחליט אם חל עליהם מע"מ. במידה וכן, חושב החלק של המע"מ על סעיף זה. מס החברות נאמד על ידי חלוקת 33% מסך גביית מס החברות בפועל למשקי הבית לפי התפלגות ההכנסות משכר ו‑67% לפי התפלגות ההכנסות מהון. סך גביית המכס מכל מוצר חולקה בין משקי הבית בהתאם להתפלגות ההוצאות על מוצר זה. לאמידת ביטוח לאומי על המעסיק נעשה שימוש בהנחה כי נטל המס חל במלואו על העובד, בדומה למסים בחישוב המצומצם. חישוב גביית ביטוח לאומי על המעסיק החל על כל משק בית התבסס על נתוני הכנסה מעבודה שכירה של כל פרט. מסי הקנייה חושבו מסעיפי ההוצאה המתאימים.

 כמה מס אנחנו משלמים?

שיעור המס הכולל מוגדר כתשלומי כלל המסים ביחס להכנסה הכספית ברוטו לדוגמא, שיעור המס הכולל של העשירון החמישי בשנת 2003 היה 38.8%, והורכב מ‑17.7% מסים ישירים ו‑21.1% מסים עקיפים. בשתי השנים הנסקרות המגמה דומה: שיעור המס הישיר עלה עם העשירונים, ואילו שיעור המס העקיף ירד עם העשירונים.

שיעור המסים הישירים בשנת 2003 עלה בהדרגה מ-10.7% בעשירון התחתון ל-31.1% בעשירון התשיעי וקפץ ל-42.7% בעשירון העליון. בשנת 2015 נרשמה מגמה דומה; שיעור המסים הישירים עמד על 10.0% עבור העשירון התחתון, עלה בהדרגה ל‑28.7% בעשירון התשיעי ול‑38.6% בעשירון העליון. בקרב משקי הבית ירד שיעור המסים הישירים משנת 2003 ל‑2015 ב‑2.9 נקודות האחוז בממוצע  מ‑28.0% ל‑25.1%. העשירונים הראשון והשני נהנו מהקלה בשיעור המסים הישירים של 0.7 נקודות האחוז, עשירונים 3‑9 נהנו מהקלה יותר משמעותית ‑ 1.6‑2.8 נקודות האחוז, והעשירון העליון זכה בהקלה המשמעותית ביותר – 4.1 נקודות האחוז. הפער בירידת שיעור המסים הישירים בין העשירונים נובע מהגידול המשמעותי בחלקה של ההכנסה מעבודה מתוך ההכנסה הכספית ברוטו בקרב משקי הבית מהעשירונים התחתונים במהלך התקופה שבין שנת 2003 לבין שנת 2015. לדוגמא בעשירון התחתון גדל חלקה של ההכנסה מעבודה מסך ההכנסה הכספית ברוטו באופן המשמעותי ביותר מ‑28.4% ל‑51.5%. גידול זה בא בעיקר על חשבון חלקן של ההכנסות מקצבאות ומתמיכות.

בשנת 2003 עמד שיעור המסים העקיפים בקרב העשירון התחתון על 42%. השיעור  צנח ל‑27.6% בעשירון השני והמשיך לרדת בהדרגה ועמד על 9.7% בקרב משקי הבית בעשירון העליון. בשנת 2015 עמד שיעור המסים העקיפים בקרב משקי הבית בעשירון התחתון על 42.4%. השיעור צנח ל‑27.6% בעשירון השני והמשיך לרדת ועמד על 9.1% בעשירון העליון. משנת 2003 ועד שנת 2015 ירד שיעור המסים העקיפים בממוצע בקרב משקי הבית ב-0.9% נקודות האחוז. העשירון הראשון חווה עלייה בשיעור המסים העקיפים של 0.4 נקודות האחוז, שיעור המסים העקיפים נותר יציב בקרב משקי הבית בעשירון השני ואילו משקי הבית בעשירונים 3‑10 נהנו מהקלה של בין – 0.6‑1.7 נקודות האחוז.

תמונת ההתפלגות של שיעור המסים הכולל על פני העשירונים בשנים הנבחנות נראית דומה. שיעורי המסים הגבוהים ביותר חלו על העשירונים הקיצוניים בעוד שהעשירונים המרכזיים נהנו משיעורי המס הנמוכים ביותר. כך עמד בשנת 2003 שיעור המסים הכולל בעשירון הראשון על 52.7%. שיעור זה שהיה הגבוה ביותר בקרב העשירונים ירד ל-37.9% בקרב משקי הבית בעשירון השלישי וחזר ועלה ל-44.9% בעשירון התשיעי ול-52.4% בעשירון העליון. לשם השוואה בשנת 2015 עמד שיעור המס הכולל בקרב משקי הבית בעשירון התחתון על 52.3%. שיעור זה שהיה הגבוה ביותר צנח ל-34.4% בקרב משקי הבית בעשירון השלישי וחזר ועלה ל-41.6% בעשירון התשיעי ול-47.7% בעשירון העליון. בממוצע ירד שיעור המס הכולל בשנת 2015 לעומת 2003 ב‑3.8 נקודות האחוז, בעיקר כתוצאה מירידה בשיעור המסים הישירים. הירידה בשיעור המס הורגשה באופן משמעותי בעשירונים 3‑9 עם ירידה של בין 2.5 ל‑3.3 נקודות האחוז, כאשר הירידה המשמעותית ביותר הייתה בעשירון העליון ‑ 4.7 נקודות האחוז. בעשירונים 1 ו‑2 הירידה הורגשה באופן מתון בלבד‑ 0.3 ו‑0.8 נקודות האחוז, בהתאמה.

כתוצאה מהפרוגרסיביות של מס ההכנסה, שיעור מס הכנסה על יחידים עולה על פני העשירונים. בין 2003 ל‑2015 היה קיטון בשיעורי מס הכנסה שהלך והתעצם עם העשירונים, בעשירון העליון הקיטון הגיע ל‑4.8 נקודות האחוז.

בדומה למס הכנסה על יחידים כתוצאה מהפרוגרסיביות של דמי הביטוח הלאומי שיעורו עולה עם העשירונים. בכל העשירונים היו ירידות בשיעור ביטוח לאומי בין 2003 ל‑2015, בגובה של בין 0.3 לבין 0.9 נקודות האחוז, מלבד העשירון התשיעי בו הייתה עלייה של 0.4 נקודות האחוז.

שיעור מס בריאות ירד, באופן לא משמעותי, ברוב העשירונים משנת 2003 ל‑2015 בגובה של בין 0.2 לבין 0.5 נקודות האחוז, מלבד בעשירון התשיעי בו לא הייתה ירידה בשיעור מס בריאות.

למרות שהשיעור הסטטוטורי של מס חברות הוא אחיד על רווחי חברות (למעט הטבות הניתנות מכח החוק לעידוד השקעות הון), שיעור מס חברות המיוחס למשקי הבית גדל עם העשירונים. הגידולים המשמעותיים ביותר בין שנת 2003 ל‑2015 חלו בעשירון העליון ‑ גידול של 1.9 נקודות האחוז, ובעשירון התחתון ‑ 0.8 נקודות האחוז. אחד ההסברים לכך נובע מהיחס בין ההכנסה מהון לבין ההכנסה הכספית ברוטו כפי שמוצג בתרשים ש3. בעשירון הראשון יחס זה גדל מ‑0.8% בשנת 2003 ל‑1.1% בשנת 2015, ובעשירון העליון יחס זה גדל מ‑6.4% ל‑9.9%. הסבר נוסף הוא הגידול בגביית מס החברות במהלך השנים.

העשירים נהנים יותר

נראה שעיקר הירידה בשיעור המסים הישירים משנת 2003 לשנת 2015 חלה בעשירונים העליונים ונובעת משינויי השיעורים במס ההכנסה על יחידים. בעשירונים התחתונים הצטמצמו הירידות בשל הגידול בחלקה של ההכנסה מעבודה מסך ההכנסה הכספית ברוטו. כמו כן, ירידת שיעור המסים הישירים בקרב משקי הבית בעשירון העליון קוזזה בשל גידול במרכיב ההון בהכנסה הכוללת ברוטו מה שהגדיל את שיעור מס חברות המיוחס למשקי הבית בעשירון זה.

שיעור המע"מ הוא המשמעותי ביותר בשיעור המסים העקיפים. במרבית העשירונים שיעור המע"מ ירד משנת 2003 לשנת 2015, זאת כתוצאה מכך ששיעור המע"מ הסטטוטורי הממוצע לשנת 2015 היה נמוך יותר בהשוואה לשיעור הממוצע בשנת 2003 – 17.7% לעומת 18%, בהתאמה. הסבר נוסף הוא הירידה בסך ההוצאה לצריכה ביחס לסך ההכנסה הכספית ברוטו בין השנים הנסקרות בכל העשירונים ובעיקר בעשירונים 3‑5, בהם הייתה הירידה המשמעותית ביותר בשיעור המע"מ. לעומת זאת, בעשירון התחתון למרות הירידה בשיעור המע"מ הסטטוטורי הממוצע והירידה ביחס ההוצאה להכנסה הכספית ברוטו הייתה עלייה בשיעור המע"מ. הסבר לכך מתקבל מבדיקה מעמיקה יותר, בה נראה שחלק ההוצאות החייב במע"מ בעשירון התחתון עלה מ‑81% ל‑83%.

בכל העשירונים קיימת בין השנים הנסקרות ירידה בשיעור המכס ומסי הקנייה של עד 0.8 נקודות האחוז, למעט בעשירון השני שבו נרשמה עלייה של 0.2 נקודות האחוז. ירידה זו נובעת מירידה בשיעור המס האפקטיבי על כלי רכב ומירידה בהוצאה על סיגריות ביחס להכנסה הכספית ברוטו. עם זאת, הירידה התקזזה כתוצאה מעלייה בשיעורי המס על דלק ועל סיגריות, וכן כתוצאה מעלייה בהוצאה על דלק ביחס להכנסה.

בשיעור המס על נדל"ן ובשיעור האגרות לא היו פערים משמעותיים בין השנים הנסקרות. יחד עם זאת שיעור המס על נדל"ן עלה בקרב משקי הבית בעשירון התחתון בכ‑0.7 נקודות האחוז.

נקודות עיקריות

לסיכום, שיעור המסים העקיפים בשנת 2015 היה גבוה יותר בקרב משקי הבית בעשירון התחתון משיעור המסים העקיפים בשנת 2003. בהשוואה בין אותן השנים שמר שיעור המיסים העקיפים על יציבות בקרב משקי הבית בעשירון השני וירד בקרב משקי הבית בעשירונים 3‑10. הירידה בשיעור המסים העקיפים בקרב משקי הבית בעשירונים 3‑5 נובעת בעיקר מהמע"מ, ומוסברת על ידי הירידה בשיעור המע"מ הסטטוטורי הממוצע ועל ידי ירידה בסך ההוצאות לתצרוכת ביחס להכנסה הכספית ברוטו בעשירונים אלו. לעומתם בעשירונים 6‑10 נובעת הירידה נובעת בעיקר מירידה בשיעור המכס ומסי הקנייה, ומוסברת על ידי הירידה בשיעור המס האפקטיבי על רכבים והירידה בהוצאה על סיגריות מסך ההכנסה הכספית ברוטו.

רפורמת המס המשמעותית שיושמה בשנת 2003 הביאה לירידה הדרגתית בנטל המס הכולל בישראל. במקביל הופחתו תשלומי ההעברה וגדל התמריץ להשתתפות בשוק העבודה. בחינה של התפתחות שיעור המסים הכולל הממוצע על משקי הבית בין שנת 2003 לבין שנת 2015 מצביעה על ירידה של 3.8 נקודות אחוז. בקרב העשירון הראשון חלה ירידה מתונה של 0.3 נקודות אחוז בלבד ואילו בקרב משקי הבית בעשירון העליון עמדה הירידה בשיעור המסים הכולל על 4.7 נקודות האחוז. הירידה המתונה בשיעור המסים הכולל בעשירון הראשון מוסברת בגידול חלק ההכנסה הנובע מעבודה על חשבון חלק ההכנסה הנובע מקצבאות מסך ההכנסה הכספית ברוטו ובגידול בחלק ההוצאות החייבות במע"מ ביחס לכלל ההוצאות.

שיעור כלל המסים ביחס להכנסה הכספית ברוטו למשק בית בשנת 2015 היה נמוך בממוצע ב-3.8 נקודות אחוז בהשוואה לשיעור המסים הכולל בשנת 2003. הירידה בשיעור המסים הכולל נבעה בעיקר מירידה בשיעור המסים הישירים.

העשירון העליון נהנה מהירידה הגבוהה ביותר בשיעור המסים הכולל, כאשר ירידה משמעותית הורגשה גם בעשירונים 9-3. בעשירונים 1 ו-2 הורגשה ירידה מזערית בלבד.

שיעור המסים הישירים מההכנסה הכספית ברוטו למשק בית בשנת 2015 היה נמוך ב‑2.9 נקודות האחוז משיעור המיסים הישירים מההכנסה הכספית ברוטו למשק בית בשנת 2003. הירידה המתונה יחסית בשיעור המסים הישירים בעשירונים הנמוכים נבעה מהגידול בחלק ההכנסה הנובע מעבודה בסך ההכנסה הכספית ברוטו.

שיעור המסים העקיפים ביחס להכנסה הכספית ברוטו למשק בית ירד בממוצע ב‑0.9 נקודות האחוז בתקופה שבין 2003 לבין שנת 2015. העשירון התחתון חווה עלייה קלה בשיעור המסים העקיפים ביחס להכנסה הכספית ברוטו, בין היתר בשל עלייה בחלק ההוצאות החייבות במע"מ ביחס לכלל ההוצאות.

בעשירונים 3‑5 נבעה הירידה בשיעור המסים העקיפים ביחס להכנסה הכספית ברוטו בעיקר מירידה בשיעור המע"מ. לעומת זאת בעשירונים 6‑10 נבעה הירידה בעיקר מירידה בשיעור המכס ומסי הקנייה.

רמי לוי כבר הרוויח פי 10 בעסקת קופיקס

איך קונים ב-20 מיליון ומרוויחים 200 מיליון תוך יומיים? למה רכישת קופיקס היא עסקה בחצי מחיר? ואיך זה קשור לאופציה של רמי לוי להשתלט על קופיקס

רמי לוי היא רשת ענק (במונחים מקומיים) ששווה כבר קרוב ל-3 מיליארד שקל.  הרשת הזו – היא סיפור הצלחה פנומנלי של העומד בראשה – רמי לוי שהצליח לגדול מחנות לחנות, מאזור לאזור, כשבמקביל הוא מצליח לייצר תדמית של הרשת הזולה ביותר ולסחוף עוד ועוד קונים.

הרשת פרוסה בעיקר במרכזי קניות גדולים חוץ עירוניים, ואחד ממנועי הצמיחה העתידיים שלה הוא צמיחה בתוך הערים, שם חזקות הרשתות שופרסל (שופרסל אקספרס) ויינות ביתן/מגה (מגה בעיר) וגם ויקטורי וטיב טעם. אז איך עושים את זה? אפשר בדרך הקשה – לבנות הכל מהתחלה, לייצר סוג של מותג וסלוגן מתאים, בסגנון –  "רמי לוי בעיר", להתחיל לפרסם, לשווק, לתפעל, ולנסות להרוויח במקום הצפוף הזה.

אבל אפשר גם בדרך אחרת. מסתבר שיש קיצורי דרך, והם יכולים להיות כדאיים במיוחד. רמי לוי בחר בקיצור דרך שמספק לו בסיכון קטן, סיכוי גדול –  הוא הבין שיש לו הזדמנות לרכוש נתח ואפילו שליטה בגוף אמנם מפסיד אבל עם תדמית ציבורית שמתאימה לו – רשת הדיסקאונט , קופיקס, וכך לקצר את התהליך ההגעה למרכזי הערים. רמי לוי רכש לאחרונה 20% מקופיקס של אבי כץ, עם אפשרות לרכוש שליטה. הוא עשה את זה בעסקת מניות – כלומר, תמורת המניות בקופיקס  יוקצו מניות ברשת רמי לוי; הוא עשה את זה בדיסקאונט – 25% הנחה על מחיר השוק של קופיקס, והוא כבר הרוויח – ביום הדיווח עלתה מניית רמי ב-3.5% ולמחרת הוסיפה שיעור דומה ועלתה במצטבר 7%. העלייה הזו היא תוספת ערך של 200 מיליון שקל לשווי של רמי לוי; פי 10 מכל ההשקעה בקופיקס.  כלומר, עוד לפני שהושלמה העסקה, עוד לפני שנמכרה הבמבה הראשונה תחת השותפות החדשה, רמי לוי כבר עשה את שלו – השוק מתמחר את העסקה הזו בתוספת ערך של 200 מיליון שקל.

הבעת אמון גדולה בעסקה, ואכן נראה שרמי לוי פעל נכון, ונתעכב על המספרים של העסקה: תמורת 20% בקופיקס תקצה רמי לוי מניות של עצמה בערך של 21 מיליון שקל. העסקה מבטאת שווי של 105 מיליון שקל לקופיקס (21 מיליון שקל תמורת 20% – 105 מיליון – 100%). אלא שהשווי הזה הוא אחרי הכסף – כלומר, אחרי השקעה של 21 מיליון שקל. בפועל מדובר על השקעה לפי שווי של 84 מיליון שקל (105 מיליון שקל אחרי הכסף פחות השקעה של 21 מיליון שקל).

שווי של 84 מיליון שקל הוא דיסקאונט של כ-25% לעומת שווי השוק של קופיקס בבורסה (בעת הדיווח על העסקה). איך זה שרמי לוי נכנס בדיסקאונט? פשוט – כי הוא יכול. המוכרים צריכים אותו כמו חמצן, והמחיר כבר פחות חשוב להם.

רגע, האמת שהעסקה אפילו בשווי נמוך יותר. ה-21 מיליון שקל (במניות) זה לא רק בגין 20% ממניות קופיקס, זה גם בגין אופציה לשנתיים לרכוש כ-30% ממניות קופיקס (ולעלות לשליטה)   כאשר מחיר המימוש הוא מחיר קופיקס בשוק עם דיסקאונט של 15%-17%. האופציה הזו שווה חלק גדול מערך העסקה הנוכחית – 21 מיליון שקל. במילים אחרות, מרכיב גבוה (מאוד) מה-21 מיליון שקל האלו הוא תשלום בגין האופציה, והמשמעות היא שהדיסקאונט על המחיר הנוכחי הוא אפילו גדול עוד יותר. בחישוב גס שלי – מדובר על דיסקאונט של 50% מערך השוק! כן, רמי ללוי קונה את קופיקס בחצי מחיר.

ועוד סוכרייה לרמי לוי – העסקה היא במניות (לרשת רמי לוי אפשרות לשלם במזומן – סביר שהיא תבחר בעסקת מניות). עסקת מניות של 21 מיליון שקל בשביל רשת רמי לוי שנסחרת ב-3 מיליארד שקל, היא, שימו לב – 0.66% מהון המניות – זה קרוב לכלום. דילול קטן, שלא מורגש כמעט אצל בעלי המניות. בפועל בעלי המניות כבר מרוצים. מניית רמי לוי עלתה כאמור ב-7% בעקבות הדיווח על העסקה.

הכישלון של קופיקס   

יותר מכל  מספרת לנו העסקה הזו על הכישלון של קופיקס. אותה רשת בתי קפה ב-5 שקלים שניסתה להיות גם רשת מזון זולה, וניסתה גם להפוך לשחקנית בינלאומית, אבל בשורה תחתונה לא הצליחה. המוטו שלה – אפשר גם בזול, לא תופס כאן, ומעבר לכישלון העסקי, מדובר בכישלון תדמיתי. קופיקס ביטאה את המחאה החברתית היא נתפסה כחברה שמכוונת לרווחת הציבור, אפילו יותר מאשר הרווחה שלה. היא כבשה את התקשורת, וקיבלה הערכה מקיר לקיר. אבל, מה לעשות – כנראה שאי אפשר להרוויח ממכירת קפה ב-5 שקל. חלומות לחוד ומציאות לחוד. הרשת לא הצליחה לייצר ערך לזכיינים, וגם לא לעצמה. הרשת תקועה, והנה בא רמי לוי להוציא אותה מהבוץ, וליהנות מהסינרגיה.  הכישלון של קופיקס הוא ההזדמנות של רמי לוי, והוא קונה את ההזמנות הזו בנזיד עדשים.

ומה בעצם קונה רמי לוי? ובכן, לקופיקס יש 30 מרכולים במרכזי הערים בגודל ממוצע של כ-200 מ"ר , ו-120 נקודת מכירת קפה (גודל של כ-30-40 מ"ר). בתשעת החודשים הראשונים של השנה, קופיקס מכרה ב-230 מיליון שקל, ורשמה איזון תפעולי. התוצאות שלה מגמגמות כבר מספר רבעונים, כאשר פעילות רשת הקפה במגמת ירידה. רמי לוי מתעניינת ככל הנראה בעיקר במרכולים, ועל הדרך היא מקבלת רשת בתי קפה שעשויה להפוך לזרוע נוספת בקבוצה, אם כי, נראה שלא זו המטרה העיקרית.

כך או אחרת, במסגרת ההסכם בין קופיקס לרמי לוי, יש הסכם "ביניים" בין קופיקס לבעלי המניות האחרים בסופר קופיקס שמרכזת את הפעילות של המרכולים. על פי הסכם הביניים הזה המשקיעים האחרים יכולים לצאת מההשקעה תמורת סכום ההשקעה (50 מיליון שקל) בתוספת ריבית של 12%. אלו תנאים כנראה טובים, אחרי הכל, הרשת מפסידה, ובין השורות ניתן להתרשם שזו המטרה – לחזור לשליטה מלה בסופר קופיקס.

התמורה של רמי לוי לקופיקס/ סופר קופיקס עשויה להיות מרשימה. תחשבו רק על היכולת המהירה לאחד את הקניינות של קופיקס עם רמי לוי, מדובר ביכולת בעצם לרכוש מהספקים את המוצרים בהנחה של כמה אחוזים טובים, ורק זה שווה לקופיקס מיליוני שקלים בשנה.