למדריך אלגו-טריידינג – מהם הסיכונים (וגם הסיכויים)

וירטו –  חברת האלגו טריידינג שלא יודעת להפסיד מתרגמת את הביצועים העסקיים להנפקה בבורסה האמריקאית. ההנפקה הצליחה וגם מיד אחריה קפצה מניית וירטו (VIRT)  בכמעט 20%. וירטו היא חברת האלגו טריידינג הראשונה שהונפקה בעולם. מדובר בחברה שמפעילה מכונות אוטומטיות (רובוטים) שעוקבות בצורה הדוקה אחרי המסחר ויודעות לנצל את היכולת המיחשובית הגבוה לייצר רווחי ארביטראג' ורווחים בכלל. למכונות האלו יש יתרון ענק מול האנשים הפרטיים – הם מכסות את כל השווקים באופן סימלוטני; הם יכולות לעשות הרבה פעולות במקביל, והם פשוט לא מפספסות שום דבר שקורה בשווקים. החיסרון הגדול שלהם הוא האם המתודלוגיה עובדת, האם הנוחס עובדת – לכל מכונה כזו יש "מוח" – נוסחה שבעצם מפעילה את הרובוט, ולפיה הוא פועל, אבל אם הנוסחה לא עובדת זו כבר בעיה.

בוירטו הנוסחה עובדת – חמש שנים רצופות שהחברה מגדילה את רווחיה בשיעורים ניכרים, כשבפועל בכל החמש שנים האלו רק יום אחד הסתיים בהפסד. לא נתפס – בכל הימים האחרים החברה הרוויחה, ההישג הזה תורגם להנפקה מוצלחת במיוחד בוול סטריט.  החברה גייסה לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר ושוויה כבר נסק לכיוון ה- 2 מיליארד דולר.

בשנת 2014 עלו ההכנסות של וירטו ל-723 מיליון דולר – עלייה של 9% ביחס לשנה קודמת. הרווח עלה ל-190 מיליון דולר לעומת 182 מיליון בשנה שעברה.

למדריך אלגו-טריידינג – מהם הסיכונים (וגם הסיכויים)

וירטו שעושה שימוש באסטרטגיות מסחר רבות ומגוונות כדי לייצר רווחים בשיטת HFT (High Frequency Trading), סוחרת ברבבות ניירות ערך, מטבעות, מדדים ועוד. החברה מזרימה מעל 5 מיליון פקודות ביום אחד, כשחלק מהפעולות האלו מסתיים בהפסד, אבל כשסוכמים את הכל – החברה כאמור מרוויחה מדי יום (למעט יום אחד).

אגב, לפני שנה ביטלה החברה את הנפקתה בוול-סטריט  על רקע פרסום ספרו של מייקל לואיס – "Flash Boys". בספר זה, מסביר לואיס שהמסחר באלגו טריידנג, במיוחד בשיטות HFT  הוא סוג של שימוש במידע פנים טכנולוגי. הרשויות עדיין לא יודעות איך להתייחס למסחר הזה שבור שהו נותן יתרון למשקיעים דרכו, ובינתיים כאמור את העיוות הזה מנצלות המכונות האוטומטיות, וליתר דיור – בעליהם של המכונות האוטומטיות.

כלכלני בנק לאומי סבורים כי מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ עשוי לסמן מעבר הדרגתי מסביבת אינפלציה שלילית לסביבת אינפלציה חיובית נמוכה. קצב האינפלציה המתומחר בשוק האג"ח משקף הערכה זו באופן חלקי בלבד. לכן, אנו ממליצים על מתן עדיפות מה לאפיק הצמוד למדד, על פני האפיק השקלי.

ההתחזקות המשמעותית של הדולר ביחס למטבעות העיקריים בעולם במהלך השנה האחרונה, מתחילה להשפיע על הפעילות הריאלית (האטה ביצוא) וסביבת האינפלציה (ירידה במחירי היבוא) בארה"ב. התפתחויות אלו מקטינות את הסיכוי להמשך התחזקות הדולר בעולם. לאור זאת, אנו ממליצים על צמצום החשיפה הדולרית בתיקי ההשקעות. זאת ניתן לבצע, בין היתר, באמצעות גידורים.

הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף לנטילת סיכון, למרות שרמת התמחור הכוללת באפיק גבוהה מהממוצע הרב שנתי. מומלצת חשיפה גבוהה יחסית בדגש על מניות חו"ל. בנוסף, שיפור מסויים הצפוי בפעילות הכלכלית בישראל במהלך 2015 תומך גם באפיק המנייתי בישראל.

לאפיק המזומן ותחליפיו, המהווה "כרית ביטחון" בתיק ההשקעות, חשיבות גבוהה בשמירה על רמת סיכון סבירה בתיק. מומלצת חשיפה משמעותית ואף הגדלת האחזקות באפיק זה, כרכיב מאזן לחשיפה מנייתית גבוהה. יש לבחון היטב את אלטרנטיבות ההשקעה באפיק, כיוון שהריבית המוניטארית האפסית ותוואי הריבית הגלום בשוק, מביאים לתשואה נמוכה מאוד הצפוייה ממכשירי השקעה סולידיים המהווים תחליפי מזומן. ירידה זו בפוטנציאל הרווח מול העלויות (קנייה ומכירה/דמי ניהול/שיעור הוספה) עלולה להביא, בחלק מהמקרים, לחוסר כדאיות ברכישת המוצר ו/או בהחזקתו.

בהסתכלות רחבה, התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל נמוכות מאוד, וצפויות לעלות בהדרגה בטווח הזמן הבינוני. זאת, כתלות בשיפור בכלכלה הגלובלית, בדגש על כלכלת ארה"ב. מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).

הם ממשיכים להמליץ על חשיפה נמוכה יחסית לאפיק הקונצרני בישראל, תוך התמקדות בדירוגים איכותיים (A+ ומעלה) ובטווח בינוני-קצר. בנוסף, אנו ממליצים על הגדלת האחזקה באג"ח בנקים במח"מ בינוני, כתחליף חלקי לאג"ח ממשלתי. זאת, עקב ההערכה שבסביבת הריביות הנוכחית, מרווח התשואה בין אג"ח הבנקים והעקום הממשלתי מהווה פיצוי לעודף סיכון האשראי שנובע מהסטה זו.

ביקושים גלובליים נמוכים לסחורות, אינם תומכים בשלב זה בעליית מחירי הסחורות. גם האפשרות של העלאת ריבית בארה"ב בהמשך השנה עלולה להמשיך ולהכביד על מחיריהן. מומלצת חשיפה ישירה נמוכה בלבד לאפיק הסחורות בתיק ההשקעות.

על פי נתוני הבורסה הערב, השבוע הונפקו 3 תעודות סל חדשות על מדדי מניות צריכה בארה"ב ותעודה משולבת 50% מדד אג"ח ממשלתי מקומי ו-50% מדד אג"ח חברות בארה"ב. כיום נסחרות בבורסה 621 תעודות סל.

עוד נמסר כי מדד ת"א- 25 עלה השבוע ב-2.1%. מתחילת השנה עלה המדד ב-15.1%, לאחר עלייה ב-10.2% בשנת 2014. מדד ת"א- 100 עלה השבוע ב-2.5%. מתחילת השנה עלה המדד ב-14.8%, לאחר עלייה ב-6.7% בשנת 2014.  מדד נדל"ן-15 ירד השבוע ב-1.8%. מתחילת השנה עלה המדד ב-23.2%, לאחר עלייה בכ-0.9% בשנת 2014.

הנפקת אג"ח מדינה: משרד האוצר ביצע השבוע הנפקת אג"ח, בבורסה בתל-אביב, בשווי של כ-0.3 מיליארד דולר ומתחילת השנה גייס כ-2.9 מיליארד דולר. בשנת 2014 גייס האוצר 14.5 מיליארד דולר בהנפקות של אג"ח בתל אביב.

היום, יום המסחר החמישי והאחרון השבוע ננעלו המדדים המרכזיים  במגמה מעורבת, עם יציבות במדדים המובילים. במהלך היום הגיעו הירידות בשוק המקומי למחצית האחוז, אך אלה נמחקו בעקבות הערכה שפרסם שוב בנק HSBC, לגבי המדיניות המוניטרית של בנק ישראל. הירידות בשוקי אירופה ובניו יורק העיבו גם הן על המסחר המקומי, ונובעות מהדיווח לפיו יוון ביקשה דחייה לפרעון החוב מקרן המטבע הבינ"ל, וכן משורת נתוני מאקרו ודוחות של חברות בארה"ב.

אחרי כלל, מגדל, AIG, הפניקס ושירביט – הגיע תורה של חברת ביטוח נוספת. חברת הביטוח דקלה מצטרפת היום לרשימה המכובדת והמתארכת של חברות בענף אשר עובדיהן התאגדו בהסתדרות. חניטל סוויסה, מנכ"ל האגף להתאגדות עובדים, הודיעה למנכ"ל דקלה אבי קלר, על כך שכאלף עובדי החברה התאגדו בהסתדרות, לאחר שלמעלה משליש מהם, כנדרש בחוק, חתמו על טפסי ההצטרפות לארגון היציג.

במכתב הודגש כי מהלך ההתארגנות קרם עור וגידים בעיקר על רקע רצון העובדים להסדיר ולהבטיח את תנאי עבודתם וביטחונם התעסוקתי בחברה, וכי ההסתדרות קוראת להנהלת החברה להיפגש ולהיכנס להליך הידברות ומו"מ פורים וטובים עמה ועם נציגות העובדים במטרה להגיע להסכמות אשר יעוגנו בהסכם קיבוצי בין הצדדים.

האוצר משפר את ביטוחי הדירה; סלינגר: "התקנות החדשות – בשורה משמעותית למבוטחים"

הליך ההתארגנות של העובדים החל לפני כשנה במהלכה ניסתה הנהלת החברה לפגוע במהלך והפעילה עובדים שלחצו על עובדים שהצטרפו להסתדרות לחזור בהם ולבטל את חתימתם. למרות ניסיונות אלה, כאמור יותר משליש מהעובדים חתמו על מכתבי ההצטרפות ובכך השיגו את היעד הנדרש לפי החוק להכרה ביציגות.

חברת הביטוח דקלה הוקמה בשנת 1976. כיום היא נמצאת בבעלות מלאה של קבוצת הראל השקעות בביטוח ושירותים פיננסיים ומציעה מגוון מוצרים בתחום ביטוחי הבריאות. רוב עובדי החברה ממוקמים במטה בבני ברק, והשאר בעיקר באזור חיפה ובבאר שבע.

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר היום: "אני מברך את עובדי דקלה וגאה בכך שעובדי ענף הביטוח ממשיכים להוביל את מהפיכת ההתאגדות. גם הם, כמו עובדים רבים בענפים אחרים, מבינים שעבודה מאורגנת היא הדרך לשפר את מעמדם, להיטיב את תנאיהם ולדאוג לביטחונם התעסוקתי בעזרת ההסתדרות החדשה. להנהלת דקלה אני קורא להכיר בהתאגדות כחוק ולתאם בהקדם פגישה ראשונה לפתיחת המו"מ על הסדרת תנאי העסקת העובדים בהסכם קיבוצי – שייעשה ברוח טובה ובכוונה כנה להביא להצלחת החברה תוך שביעות רצון עובדיה".

בחודשים ינואר-פברואר 2015 נרשמה עלייה של 5.9% בכמות המבוקשת של דירות חדשות בהשוואה לכמות שנרשמה בתקופה המקבילה אשתקד. במרכיבי הכמות חלה – עלייה של כ-23.9% בסך רכישת דירות חדשות וכן ירידה של כ-16.0% במספר הדירות שלא למכירה. כך עולה מנתוני הלמ"ס שמתפרסמים היום. בסוף פברואר 2015  כ-25,850 דירות חדשות נותרו למכירה, מתוכן, מעל שני שליש, בבנייה ביזמה פרטית.

בפברואר 2015 עמדה הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה) על כ-3,980 יחידות, מתוכן כ-2,610 דירות חדשות שנמכרו לציבור הרחב וכ-1,370 דירות שלא למכירה (לשימוש עצמי של בעל הקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד). כך עולה מנתונים מוקדמים של סקר התחלות בנייה וסקר מכירת דירות חדשות בבנייה ביזמה פרטית (הנתונים לשלושת החודשים האחרונים חלקיים ועשויים להשתנות במידה ניכרת, הנערכים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביזמה ובמימון של משרד הבינוי והשיכון, ומנתוני סקר התחלות בנייה ומכירת דירות חדשות בבנייה ביזמה ציבורית, הנערך במשרד הבינוי והשיכון.

הכלכלן הראשי באוצר: בדצמבר נרשם זינוק של 40% ברכישת דירות חדשות

על פי נתוני הלמ"ס, בחודשים ינואר-פברואר 2015 – כמחצית מהכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות שלא למכירה) נבנו על קרקעות בבעלות פרטית. הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה) בחודשים ינואר-פברואר 2015 הייתה גבוהה ב-5.9% מזו שבתקופה המקבילה אשתקד. כ-29% מסך כל הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות שלא למכירה) היו במחוז המרכז וכ-11% בלבד בכל אחד מהמחוזות ירושלים וחיפה.

הלמ"ס מדווחת כי בחודשים אלו נרשמה עלייה, בכמות המבוקשת של הדירות החדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה), בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד – כ-24% במחוז ירושלים, כ-11% במחוז הדרום, כ-7% במחוז חיפה, כ-5% במחוז המרכז וכ-4% במחוז תל אביב. במחוז הצפון לא חל שינוי בכמות המבוקשת של הדירות החדשות.

על פי דוח הלמ"ס, בבחינת נתוני המגמה של הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה), נמצא שבשנים האחרונות מסתמנת מגמת עלייה עם תנודות שהגיעה מרמה של כ-2,600 דירות בחודש ב-2008, לכ-3,600 דירות בחודש בתחילת 2011. במהלך שנת 2011 הסתמנה ירידה, ובשנת 2013 שוב עלייה ל-3,900 דירות ומנובמבר 2013 עד יולי 2014 נרשמה ירידה. החל באוגוסט 2014 מסתמנת שוב עלייה שהגיעה לכ-3,600 דירות בממוצע לחודש.

לחץ כאן למדריכים לרכישת דירה

מבחינת נתוני החודשים ינואר-פברואר 2015 עולה כי מתוך הדירות החדשות שנמכרו לציבור הרחב (כ-5,240), כ-3,980 היו דירות בבנייה ביזמה פרטית, וכ-1,260 היו דירות בבנייה ביזמה ציבורית (מעודכן ל-1/4/2015). בסך כל הדירות החדשות שנמכרו בתקופה זו, חלה עלייה של 23.9% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הלמ"ס מדווחת כי חלקן של הדירות החדשות שנמכרו מסך כל הכמות המבוקשת של הדירות החדשות, נע בין 81% ו-80% במחוזות תל אביב והמרכז, בהתאמה, לבין 29% במחוז הצפון.

בתקופה זו נרשמה עלייה במספר הדירות החדשות שנמכרו, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד במחוז ירושלים (כ-65%), במחוז הצפון (כ-63%), תל אביב (כ-28%), במחוז המרכז (כ-20%) ובמחוז חיפה (כ-15%). לעומת זאת, נרשמה ירידה במחוז הדרום (כ-13%). על פי נתוני המגמה, נרשמה עלייה של כ-4.3% בממוצע לחודש במספר הדירות החדשות שנמכרו בחודשים יוני 2014-פברואר 2015, לאחר ירידה של 3.0% בממוצע בחודשים אוגוסט 2013-מאי 2014. זאת לאחר עלייה של כ-1.5% בממוצע לחודש בחודשים אוקטובר 2012-יולי 2013 ושל כ-3.1% בממוצע לחודש במספר הדירות החדשות שנמכרו בחודשים ינואר-ספטמבר 2012.

בחודשים ינואר-פברואר 2015 – מספר הדירות שלא למכירה (דירות שנבנות לשימוש עצמי, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד)  היה נמוך ב-16.0% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. חלקה של הבנייה שלא למכירה מסך כל הכמות המבוקשת (דירות חדשות ודירות שלא למכירה) נע בין כ-71% במחוז הצפון לבין כ-20% וכ-19% בכל אחד מהמחוזות המרכז ותל אביב, בהתאמה.

בתקופה זו הוחל בבנייתן, של כ-260 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 20.3 דירות שמכרו קבלנים. לעומת זאת, בתקופה המקבילה אשתקד, הוחל בבנייתן של כ-730 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 5.8 דירות שמכרו קבלנים. בבחינה לפי מחוזות, בתקופה זו, נמצא כי במחוז הדרום הוחל בבנייתן של כ-190 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 2.9 דירות שמכרו קבלנים  ובמחוז תל אביב הוחל בבנייתן של כ-60 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל  12.6 דירות שמכרו קבלנים.

מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה בסוף פברואר 2015 – כ-25,850 דירות, מתוכן כ-17,760 דירות היו בבנייה ביזמה פרטית וכ-8,090 דירות היו בבנייה ביזמה ציבורית. מכלל הדירות החדשות שנותרו למכירה, כ-37% מוצעות למכירה במחוז המרכז, כ-14% בכל אחד מהמחוזות ירושלים ותל אביב, כ-12% במחוז הדרום וכ-9% בכל אחד מהמחוזות הצפון וחיפה.

על פי נתוני המגמה, במספר הדירות החדשות בבנייה ביזמה פרטית שנותרו למכירה, העלייה שנרשמה ברציפות מחודש דצמבר 2009, התייצבה מחודש מאי 2012, למעט עלייה מתונה בחודשים ספטמבר 2013-יוני 2014 ומיולי 2014 נרשמת ירידה.

על פי המספר הממוצע של דירות חדשות שנמכרו בשלושת החודשים האחרונים דצמבר 2014-פברואר 2015, מספר חודשי ההיצע הוא 10; כלומר, מספר החודשים שיעברו עד מכירת כל הדירות החדשות שנותרו למכירה בפברואר 2015, הוא כ-13 חודשים במחוז הדרום, כשנה במחוז ירושלים, כ-11 חודשים במחוז הצפון, כ-10 חודשים במחוז המרכז, כ-8 חודשים במחוז תל אביב וכ-6 חודשים במחוז חיפה; זאת בהנחה שקצב מכירתן יהיה זהה לקצב המכירה בשלושת החודשים האחרונים ושלא יהיו התחלות חדשות.

בחודשיים האחרונים נבלמה מגמת העלייה בכניסות התיירים. עם זאת, ישנן ציפיות לצמיחה חיובית בפעילות יצוא שירותי התיירות ברביע הראשון של השנה. כך מציינים הבוקר כלכלני לאומי בסקירת מאקרו שמפרסם הבנק.

בסקירתם כותבים כלכלני לאומי כי בחודש מרץ השנה הגיעו לישראל כ-234 אלף תיירים, מתוכם כ-210 אלף נכנסו בדרך האוויר (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בנתון כמעט זהה לנתוני החודשיים הקודמים. למעשה מאז חודש ינואר 2015, בו חלה עלייה של כ-2% לעומת החודש שקדם במספר כניסות התיירים לישראל, נבלמה (ייתכן ובאופן זמני בלבד) מגמת העלייה שהחלה לאחר תום מבצע "צוק איתן", ומספר הכניסות החודשי נותר ברמה דומה מתחילת השנה.

לדברי כלכלני לאומי, הסברים אפשריים לכך הם: מגמת הירידה בתיירות הנכנסת מרוסיה על רקע המצב הכלכלי הקשה והפיחות החד שחל בשער החליפין של הרובל, בין היתר אל מול השקל, אשר גרם להתייקרות מחירי החופשות בישראל; וכן התיסוף שחל בשער החליפין של השקל אל מול האירו בעת האחרונה, אשר גרם להתייקרות במחירי החופשות גם עבור האירופאים. נציין כי לתיירות הנכנסת ממדינות אלה נתח נכבד בפעילות הענף. על כן, המגמות שתוארו, במידה וימשכו, עלולות להשפיע לרעה על קצב התאוששות הענף.

כלכלני לאומי: "שיא במכירות דירות חדשות; היקף הביקושים צפוי להישאר גבוה בטווח הקצר"

"מבחינת הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, עולה כי ברביע הראשון של השנה ביקרו בישראל כ-700 אלף תיירים, מתוכם כ-630 אלף תיירים נכנסו בדרך האוויר (מנוכה עונתיות). מדובר עדיין בנתון נמוך בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אולם בהשוואה לרביע הקודם חלה עלייה של כ-6%. לאור עלייה זו בכניסות התיירים, ניתן לצפות לצמיחה חיובית גם בפעילות יצוא שירותי התיירות (ייתכן ובקצב איטי יותר) ברביע הראשון של השנה, נתון אשר עתיד להתפרסם בעוד כחודש. זאת, בשל המתאם החיובי הקיים בין נתונים אלה על פני זמן, כפי שכבר בא לידי בנתוני העבר", כותבים כלכלני לאומי.

"לסיכום, מאז חודש ספטמבר 2014, עם תום מבצע "צוק איתן", חלה עלייה במספר כניסות התיירים אשר נמשכה גם בחודש ינואר השנה ונבלמה בחודשיים האחרונים. נדגיש כי רמה זו עדיין רחוקה בכ-20% מרמת השיא שלפני "צוק איתן". כפי שציינו בסקירות קודמות, מספר התיירים הנכנסים עשוי לשוב לרמתו טרם המבצע לקראת סוף השנה הנוכחית ואולי רק בתחילת שנת 2016 (בטווח של בין שנה לשנה וחצי לאחר האירוע הביטחוני) לאור ההאטה בחודשים האחרונים. זאת, בהנחה שלא יהיו אירועים חריגים נוספים במהלך התקופה הקרובה", כך כותבים כלכלני לאומי בסקירתם.

כלכלני לאומי מתייחסים בנוסף לעלייה בהיקף ההשקעות הישירות בתחילת 2015, אשר להערכתם צפויה להמשיך ולתמוך ביציבות השקל: "מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל, עולה כי היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכם בחודש פברואר השנה בכ-870 מיליוני דולרים, כאשר עיקר הפעילות התרכזה בענפי הטכנולוגיה העילית והמידע והתקשורת. מדובר בהיקף השקעה גבוה מהממוצע החודשי ב-12 החודשים האחרונים. בנוסף, נדגיש כי מתחילת השנה הושקעו כ-1.6 מיליארד דולר, היקף גבוה יותר מההשקעה ברביע הקודם – נתון שעשוי להצביע על התפתחות חיובית בזרם ההשקעות הנכנסות. מנגד, היקף ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכם בפברואר בכ-30 מיליוני דולרים, כשעיקר הפעילות התרכזה בענף התעשייה", כותבים כלכלני לאומי.

כלכלני לאומי: "האינפלציה צפויה להיכנס לתחום יעד יציבות המחירים רק ב-2016"

כלכלני לאומי כותבים בנוסף כי "ההשקעות הפיננסיות הנכנסות הסתכמו בפברואר בכ-220 מיליוני דולרים, כתוצאה מהשקעות במניות ובאג"ח לצד מימושים במק"מ, בהמשך למגמה של החודשיים הקודמים. מנגד, ההשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכמו בכ-1.5 מיליארד דולר, נתון הגבוה פי שלושה מהיקף ההשקעה בחודש הקודם. זאת בעיקר על רקע חידוש ההשקעות מצד המשקיעים המוסדיים לאחר שלושה חודשים של מימושים בהיקף נרחב.  לסיכום, נציין כי העודף בתנועות ההון הנכנסות נטו בשנת 2014 לצד העלייה בהשקעות הישירות במשק בתחילת 2015 ולצד הערכותינו כי העודף בחשבון השוטף יישמר השנה בהמשך למגמה בשנים האחרונות, מהווים גורמים בסיסיים התומכים ביציבותו של השקל אל מול סל המטבעות".

עם זאת, מציינים כלכלני לאומי כי בעת האחרונה חל פיחות מחודש בשער החליפין של השקל מול הדולר, על רקע התחזקות הדולר מול המטבעות השונים ברחבי העולם; הערכות המשקיעים לגבי התרחבות צפויה בפערי הריביות בין הריבית הדולרית בארה"ב וריבית בנק ישראל; ופעולות שביצע בנק ישראל ביניהן עלייה בקצב רכישות המט"ח החודשיות. ייתכן כי גם להיקף הגדל של תנועות פיננסיות יוצאות בחודשים הראשונים של השנה הייתה השפעה על היחלשות השקל. כפי שציינו בעבר, פעולות אלו של בנק ישראל תומכות אמנם בפיחות בשער השקל (בעיקר מול הדולר) בטווח המיידי, אולם בטווח הארוך הגורמים הבסיסיים שצויינו, בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה, תומכים ביציבותו של השקל.

בלאומי סבורים כי המגמה החיובית בהשקעות הישירות עשויה להימשך גם במהלך 2015. סקטור הטכנולוגיה עשוי להמשיך לרכז עניין רב. כלכלני לאומי מציינים כי "נתוני בנק ישראל מלמדים בנוסף, כי בשנת 2014 הסתכם היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים בכ-6.4 מיליארד דולר. מדובר בירידה בהיקף ההשקעה בהשוואה לשנת 2013, אשר הסתכמה בכ-11.8 מיליארד דולר.

בנוסף מציינים כלכלני בנק לאומי כי על פי דו"ח של הלמ"ס בנושא השקעות ישירות לפי ענפי כלכלה ולפי מדינות בשנים 2011-2013, ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים בענפי הייטק ובמחקר מדעי (הכולל גם מחקר בתחום ההייטק) היוו ב-2013 כ-27% מסך ההשקעות הישירות במשק, ובענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית כ-21% (בהובלת השקעה בולטת במיוחד בתעשיית המתכות הבסיסיות). עוד עולה מהדו"ח כי בשנים אלה חלו מגמות גידול בהשקעות הישירות בענפי יצור מוצרי מתכת, יצור מוצרי מזון ומשקאות, יצור מוצרי נפט, כימיקלים ותרופות, ובמספר ענפי שירותים, אשר התרכזו בעיקר בתעשיית הפיננסיים. בנוסף, יש לציין כי מרבית ההשקעות הישירות מקורן במדינות המפותחות, ובעיקר ארה"ב (32%) ומדינות אירופה (10%), לצד השקעה בולטת מאיי ברמודה (8%). פעילות ההשקעות על ידי משקיעים ממדינות אסיה היתה נמוכה בשנים אלה אולם בעת האחרונה נראה כי גוברת ההתעניינות בקרב משקיעים מסין, סינגפור, הונג קונג ויפן בתעשיה המקומית, ובפרט בחברות הזנק וחברות פיננסיות.

כלכלני בנק לאומי כותבים כי "במבט קדימה, החברות הישראליות צפויות להמשיך ולרכז עניין רב בקרב המשקיעים ברחבי העולם, בעיקר בענפי הטכנולוגיה והיי-טק, ולתרום להמשך המגמה החיובית בהשקעות הישירות במשק על ידי זרים שהחלה בראשית השנה".

משרד הבינוי מבקש להגדיל את קצב רכישת הדירות לדיור הציבורי ויוצא במכרז חדש ורחב למתן שירותים במלאכת רכישת הדירות. במשרד מאמינים כי קצב רכישת הדירות יוכפל, לאחר שחברות ונותני שירותים חדשים יצטרפו לחברת עמידר שהייתה הגורם היחיד שעסק ברכישת הדירות והגדלת מלאי הדיור הציבורי מאז החלה רכישת הדירות בסוף 2014. המכרז של משרד הבינוי פונה לגופים פרטיים או ציבוריים כמו חברות תיווך נדל"ן, חברות מאכלסות, משרדי עורכי דין וכדומה.

שר הבינוי אורי אריאל אמר עם הוצאת המכרז: "אנחנו ממשיכים לעשות את כל הצעדים הנדרשים על מנת לעמוד בהתחייבותנו להגדיל את מלאי הדיור הציבורי ולקצר משמעותית את תור הממתינים הזכאים לדירה. לאחר שנים ארוכות בהן לא הוגדל מלאי הדיור הציבורי אנחנו נקנה מאות דירות, והגופים החדשים שיצטרפו ויסייעו לנו באיתור ורכישת דירות מתאימות יגדילו את רכישת הדירות לדיור הציבורי וקיצור תור הממתינים".

מנכ"ל משרד הבינוי: "האוצר מנסה לקדם הצעות בתחום מיסוי המקרקעין – שיפגעו בשוק הנדל"ן"

עד כה נרכשו 64 דירות (ועוד קרוב ל-150 דירות בהליכי רכישה), קצב של 5 דירות לשבוע באמצעות חברה זכיינית אחת, והמשרד גאה בקצב הרכישות אולם מעוניין להגביר את הקצב עוד יותר על ידי שכירת שירותים לרכישת דירות תוך שימוש במעגלים חדשים.

נזכיר, כי בהתאם לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) תשנ"ט-1998, הוקמה קרן לדיור ציבורי המנוהלת במשרד הבינוי. לקרן מועברים הכספים שהתקבלו ממכירת דירות ציבוריות ע"י המשרד. אגף נכסים וחברות במשרד הבינוי אחראי, בין היתר, לניהול ותחזוקת דירות שיכון ציבורי באמצעות חברות מאכלסות, להעמדת מלאי דירות להשכרה לזכאי הדיור הציבורי, מטעם  משרד הבינוי והמשרד לקליטת עלייה. רכישת דירות נ"ר (נכסי רכישה) במסגרת מכרז זה הינה רכישה למלאי. הרכישה מתבצעת, בדרך כלל, מתוך היצע הדירות הנסחר בשוק הפרטי. רכישת הדירות מתבצעת ע"פ כללי המשרד ובהתאם לצרכים. יובהר כי התקציב לרכישת הדירות תלוי בהכנסות ממכירת דירות בהתאם לחוק.

ארז כהן: "הפתרון היחיד למחירי הדיור הגואים – לחזור לבנייה ציבורית"

במקביל להפעלת מכרז זה, פועלת חברת עמידר משנת 2011 לרכישת דירות נ"ר המיועדות בעיקר עבור נכים מרותקים לכיסאות גלגלים וכן "דירות למלאי". המשרד מתעתד לבחור מספר זוכים במכרז זה כאשר נותן השירותים יספק למשרד, שירותים לרכישת דירות למלאי בהתאם לתנאי המכרז.

"מדד חודש מרץ עלה ב-0.3%, לעומת התחזית שלנו לעלייה של 0.4%. כ- 0.2% מתוך העלייה מיוחסת להתייקרות הדלק. מבחינתנו, ההפתעה העיקרית הייתה בסעיף המזון אשר ירד ב-0.1%. כמו כן, נרשמו הוזלות מוצרי צריכה כגון משקפיים, מוצרי היגיינה, אביזרי רחצה, מוצרים לתינוקות, אותם יתכן וניתן לייחס להוזלת היבוא מאירופה בעקבות התחזקות האירו.

מיטב דש מציינים כי "בסה"כ, ירד המדד ב-12 החודשים האחרונים ב-1% בדומה לחודש שעבר (ראו תרשים 2). יחד עם זאת, מספר המוצרים והשירותים שמחיריהם עלו, מתוך הסל המפורט שמפרסמת הלמ"ס, היה יחסית גבוה. כפי שניתן לראות בתרשים 1, הירידה בכמות הפרטים שהתייקרו נבלמה בחודשים האחרונים".

"קצב ההתייקרות של סעיף הדיור ירד מ-%3.1 בחודש דצמבר ל-%2.3. קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות בבעלות ירד ל-%3.7, אך בחודשים האחרונים ניכרת עלייה עקבית במחירי הדירות בקצב גבוה יותר אחרי ההפוגה באמצע השנה הקודמת (ראו תרשים 4). המגמה במחירי המזון די תואמת את התפתחות המחירים של התשומות בענף המזון והתפוקות בענף ייצור המזון שירדו בתקופה האחרונה (ראו תרשים 3).

מיטב דש כותבים בסקירתם: "לפי התחזית שלנו, מדד חודש אפריל צפוי לעלות ב-0.5%, בעיקר כתוצאה מהתייקרות עונתית בסעיפים רבים. בשנה שעברה עלה מדד אפריל ב-0.1% בלבד והיה הנמוך ביותר מאז שנת 2003. הפתיעו כלפי מטה סעיפי צריכה רבים. אולם, למדד הנמוך אשתקד קדמה החולשה בצריכה הפרטית במשק, מה שלא קיים השנה. מדד חודש מאי צפוי לעלות ב-0.2%, בהנחה שמחירי הנפט יישארו ברמה הנוכחית".

מיטב דש: "הריבית בישראל תישאר ללא שינוי בזמן הקרוב ולא יופעלו כלים מוניטאריים לא קונבנציונליים"

מיטב דש מציינים כי תחזית האינפלציה של ל- 12 החודשים הקרובים עומדת על 1.3%: "התנאים הכלכליים במשק שכוללים גידול בצריכה הפרטית, שיפור משמעותי בשוק העבודה, עלייה באשראי הצרכני, גידול חד ברמת הנזילות במשק מהווים גורמים תומכים בעלייה מתונה בסביבת האינפלציה. יש לציין רק שכפי שציינו בסקירה השבועית האחרונה, ביטול המע"מ על מוצרי יסוד, אם ייצא לפועל, צפוי להוריד עד כ-0.3% מהאינפלציה באופן חד פעמי".

"מדד חודש מרץ עלה ב- 0.3% לעומת התחזית שלנו של 0.4%. למעשה לא היו הפתעות של ממש בסעיפים השונים", כך כותבים הבוקר לידר שוקי הון בתגובה לפרסום המדד אתמול. "סעיף נסיעות לחו"ל (1.2%+) עלה מעט פחות מההערכה שלנו (2.5%), כנראה בשל דחיית החגים לתחילת אפריל (ולכן העלנו את אומדן סעיף זה בתחזית מדד אפריל). עלייה של 6.25% במחירי הדלקים תרמה 0.25%+ למדד מרץ", כותבים לידר שוקי הון.

באשר לסעיף הדיור במדד (מחירי שכירות בחוזים מתחדשים) – כותבים לידר שוקי הון כי נתון זה הולך ומתמתן בחודשים האחרונים לקצב שנתי של 2.3% (מרץ 15 לעומת מרץ 14), ירידה מ- 3.4% במשך שנת 2014 (במדד אפריל הנחנו עלייה מתונה ל- %2.7 בשל עלייה מתונה בשכר הריאלי במשק).

בלידר סבורים כי חוץ מעלייה במחירי השכירות, המשק נמצא בדפלציה של ממש: "לא נכון להסביר את הדפלציה (1.0%- ב- 12 החודשים האחרונים) על ידי ירידה במחירי האנרגיה והמים בלבד. אינפלציית הליבה (המדד ללא כל סעיפי האנרגיה והמזון) התייצבה על קצב שנתי של 0.4% (כולה תרומה של מחירי הדיור), קצב רחוק מיעד האינפלציה של בנק ישראל.

"הנגידה תנקוט במדיניות מרחיבה לאור נתון האינפלציה הנמוך והחשש מהמשך האטה ודפלציה"

לידר שוקי הון מעריכים כי העלאת שכר המינימום תתרום לעלייה מתונה באינפלצחה בשנים הבאות: "צפויה עלייה ברמת השכר במשק על רקע הירידה בשיעור האבטלה לרמה המתקרבת לתעסוקה מלאה (5.3% בפברואר), על אף הטענה של בנק ישראל שעדיין מספר לא מבוטל של שכירים עובדים במשרות חלקיות. גורם נוסף אשר עשוי להביא לעליית שכר הינו ההסכם לעדכון שכר מינימום בשיעור של 23% עד חודש ינואר 2017 (ו-8% כבר באפריל 2015). התאחדות התעשיינים סבורים ש- 20% מהעובדים בתעשייה יושפעו מעדכון רמת שכר המינימום. סביר להניח שבענפי השירותים השונים שיעור מקבלי שכר המינימום בהחלט לא זניח, בפרט ברשתות השיווק, חנויות, שירותי אוכל ובתי מלון, וחלק מהעובדים בסקטור הציבורי, בפרט הגננות, מזכירות, ועוד".

בלידר שוקי הון מציינים כי "בנוסף, קיימת השפעה עקיפה וממושכת יותר של עדכון מדרגות השכר כלפי מעלה ברמות שכר הביניים. לפי לוחות תשומה תפוקה, מרכיב השכר הכולל בצריכה הפרטית מהווה כ- 43% מהמחיר הסופי. בהנחה שכמחצית מהשפעה זו תיספג על ידי ירידה במרכיב הרווח בסקטור העסקי (או התייעלות), אזי מדובר בהשפעה של כ- 0.3% על האינפלציה שנה קדימה. בנוסף, סביר להניח שחלק מזחילת השכר הנובעת מעדכון שכר מינימום הייתה מתרחשת ממלא. במבט ארוך טווח, עדכון של 23% בשנתיים הקרובות צפוי לגרום להשפעה של כ- 1.2% על האינפלציה בשלוש שנים הקרובות".

אנליסטים: העלייה במדד מורידה סבירות להורדת ריבית נוספת ע"י בנק ישראל

לידר מעריכים כי צפוי גרעון תקציבי נמוך השנה: "נתוני גרעון חיוביים בחודש מרץ וברבעון א' בכלל תומכים בהערכה שצפוי גרעון נמוך השנה של 2.5% תוצר ואולי אף פחות. הגרעון המצטבר ב- 12 החודשים האחרונים ירד ל- 2.63% תוצר לעומת 2.77% לפני חודש. ברבעון א' הפעילות של הממשלה הסתכמה בעודף תקציבי של 0.7 מיליארד ₪ לעומת גרעון של 0.3 מיליארד ברבעון א' 2014".

לידר שוקי הון מציינים בנוסף כי "בחודש מרץ ההכנסות ממסים עלו ב- %11 לעומת חודש מרץ אשתקד. המסים העקיפים עלו ריאלית ב-%YOY 9.9, מנוכה חקיקה, אינדיקטור חיובי לביקושים המקומיים במשק הישראלי. סך ההוצאות של משרדי הממשלה עלו ב- 2.8% ברבעון א' 2015 (לעומת אשתקד), שיעור מעט נמוך בשל העדר תקציב מאושר. גרעון נמוך השנה תומך בהיקף גיוסים מתון ולכן גם תומך באפיקים הארוכים. נדמה שהממשלה החדשה תשמור על האמינות התקציבית, על אף הדרישות התקציביות של השותפים הקואליציוניים, זאת על ידי קיצוץ בביטחון והעלאת מסים".

באשר לשוק האג"ח כותבים לידר שוקי הון: "כפי שכתבנו בעבר, כל עוד בנק ישראל מתלבט בין אי שינוי בריבית ובין הרחבה מוניטארית נוספת (ולא ריסון), האפיקים הארוכים עשויים להניב רווח הון מסוים. לכן, הפרמיה השלילית של אג"ח ישראל על אג"ח ארה"ב צפויה להתרחב. אנו מניחים שהתשואות הארוכות בארה"ב יעלו בקצב מאד מתון השנה. גם אם הפד יעלה את הריבית בחודשי הקיץ, קצב העלאת הריבית בהמשך צפוי להיות מתון. עודף פדיון ניכר בשוק האג"ח ונתוני תקציב חיוביים ברבעון א' תומכים בשוק האג"ח".

דיבידנדים – למה משקיעים אוהבים דיבידנדים? ולמה זה ממש לא צריך להיות כך? איך מחלקים דיבידנדים אם יש הפסדים? ומה זה תשואת הדיבידנד (הנתון החשוב ביותר)?

הגופים המוסדיים בפרט והמשקיעים בשוק ההון בכלל, אוהבים דיבידנדים, אפילו אוהבים מאוד דיבידנדים. הם מרגישים שהחברה משתפת אותם ברווחים שלה, הם מרגישים שהם כאילו מקבלים חלק מההשקעה באופן שוטף, הם מרגישים שזה מבטא חוזק ויציבות של החברה המחלקת. הם מאוהבים בחברות שמחלקות דיבידנדים על בסיס קבוע.

חברות שמחלקות דיבידנדים באופן קבוע – וכיום חברות רבות מחלקות באופן קבוע חלק מרווחיהן השוטפים (על פי מדיניות דיבידנד שנקבעת מראש), זוכות לנקודות זכות רבות. אבל האם זו לא אופנה, האם זה לא טריק של החברות להתחבב על המשקיעים, האם חלוקת דיבידנד באמת משנה משהו? האם חלוקת הדיבידנד אכן תורמת משהו למשקיעים? ורק כדי להמחיש את הדילמה של החלוקה – משקיע הערך האגדי וורן באפט דווקא נגד חלוקות דיבידנדים. הוא לא מחלק דיבידנדים בחברה שלו ולא מעוניין בדיבידנדים בחברות שבהן הוא מחזיק. הטענה שלו היא שהחברה צריכה להשקיע את הרווחים שלה בעצמה כדי לייצר תשואה גבוהה יותר למשקיעים ולא להחזיר להם חלק מההשקעה; אם הם רוצים להיפגש עם כסף, שימכרו חלק מההשקעה (יממשו מניות).

והנה עוד דוגמה – צ'קפוינט הישראלית, חברת אבטחת המידע שנסחרת בכ-17 מיליארד דולר, נכון למאי 2022, מלאה במזומנים, אבל היא נגד חלוקות דיבידנדים. היא מעדיפה לעשות מהלכים אחרים, כמו מעט רכישות של חברות בתחום ומעט רכישות של מניות שזה יחסית קרוב לחלוקת דיבידנדים.

הדיבידנד בטבע היה 4 מיליארד שקל – נו, אז מה? 

למרות הגישה הרווחת שלפיה חלוקת דיבידנדים היא דבר נהדר למשקיעים, בפועל זה לא ממש משנה (אלא אם מדובר על חלוקה בתשואת דיבידנד משמעותית מאוד). והנה הדגמה – נניח שחברה שמנייתה נמצאת במחיר של 100 אגורות מחלקת דיבידנד של 4 אגורות. במקביל לחלוקה, מחיר המניה יורד ב-4 אגורות ל-96 אגורות, ולמשקיע יש 4 אגורות (ברוטו, על זה יש גם לשלם מס!). לכאורה (אם נתעלם מעניין המס) הוא נשאר עם אותו ערך. אז מה היתרון כאן? בפועל אין יתרון, אפילו ההיפך – המשקיע הפרטי משלם כאמור מס. מנגד, אם החברה משקיעה את אותן 4 אגורות שהתכוונה לחלק ברכישה של חברות, ברכישת מכונות ועוד, צפוי שהיא תדע לייצר תשואה טובה יותר מהמשקיע. אחרי הכל, התשואה האמיתית למשקיע לא מגיעה דרך תשואת דיבידנד אלא דרך עליית ערך המניה. תשואת הדיבידנד ברוב הגדול של המקרים מבטאת חלק קטן מאוד מעליית ערך המניה, ויעידו על כך נתוני הבורסה שמתפרסמים באופן שוטף. הנה המחשה – חברת טבע חילקה 4 מיליארד שקל בשנת 2014, אבל 4 מיליארד שקל מבטאים בערך 2% ממחיר המניה, שעלתה בתקופה זו ב-30% ויותר! ובשנת 2015 חילקה טבע 4.5 מיליארד שקל, שמהווים פחות מ-2%, בעוד שמניית החברה עלתה ב-17% בשנה זו.

נו אז מה? הדיבידנדים לא עזרו לחברה ולמניה ובטח שלא למשקיעים בה. בשנים הטובות חילקו דיבידנדים שאולי היו מצילים כיום את החברה המוכה וחבוטה. אין שום משמעות לדיבידנד, זו פשוט העברת כספים לבעלי המניות כדי ליצור סוג של ביטחון ותדמית, זה לא מבטיח כלום – טבע היא הדוגמה הטובה לכך.

וכאמור, אם אותו משקיע רוצה להיפגש עם מזומנים הוא פשוט יכול למכור חלק ממנה. למה לקרוא לזה דיבידנד, ולמה בעצם לכפות על המשקיע קבלת דיבידנד (וביחד עם הדיבידנד – מס!) , תנו לו להחליט. ובכל זאת, כאמור השוק אוהב דיבידנדים – זאת פשוט האופנה עכשיו! (בהמשך הכתבה לחובבי דיבידנדים – רשימה מעודכנת של החברות המחלקות).

ממה מחלקים דיבידנדים?

דיבידנדים מחולקים מרווחים. החלוקה בעצם מבטאת את הזכות של בעלי המניות ליהנות מהרווחים האלו. אבל מה קורה אם החברה מפסידה? ובכן, השאלה בחלוקת דיבידנדים היא אם לחברה יש כרית של רווחים צבורים לחלוקה. אם יש לה רווחים צבורים מהעבר, אז בהחלט ייתכן שבשנה מסוימת היא מפסידה ועדיין יכולה לחלק ובפועל מחלקת. זה לא "טבעי", אבל בהחלט אפשרי – זו בעצם חלוקה בהסתמך על רווחי העבר.

חלוקה בעייתית יותר היא חלוקה במצב שנגמרו הרווחים הצבורים/הרווחים הראויים לחלוקה, ואז מטעמים שונים (במקרים רבים בשל הצורך לשרת את החוב של בעל השליטה) מחלקים את ההון של החברה/מפחיתים את ההון העצמי. במקרה כזה, צריך לבקש אישור מבית המשפט ולקבל את הסכמת הנושים, וזה כמעט תמיד מצליח.

כשמתייחסים לדיבידנדים צריך להבין את ההגדרות הבסיסיות.  דיבידנד לרוב מחולק ב"אגורות" – חברה מדווחת לדוגמה כי היא מחלקת 30 אגורות; הכוונה היא שהיא מחלקת 30 אגורות לכל מניה (לכל מניה של 1 שקל ערך נקוב). חברות גם מדווחות על החלוקה הכוללת – לדוגמה, חברה מחליטה לחלק 10 מיליון שקל.

מה חשוב לדעת ולהבין בחלוקות דיבידנד?

הנתון החשוב ביותר – תשואת דיבידנד 

דיבידנד מתבטא לרוב בשני אופנים – סכום הדיבידנד שחברה מחלקת ותשואת הדיבידנד. כשחברה מחליטה לחלק דיבידנד היא מחליטה על סכום הדיבידנד שיחולק לבעלי מניותיה, והמשמעות היא שכל בעל מניות זכאי לחלקו היחסי. לדוגמה – אם חברה מתכוונת לחלק 10 מיליון שקל ולחברה יש 20 מיליון מניות, אזי סכום החלוקה האבסולוטי הכולל הוא 10 מיליון, וסכום החלוקה פר מניה הוא 0.5 שקל (10 מיליון שקל חלקי 20 מיליון מניות).

אבל, לסכום החלוקה ולסכום פר מניה אין משמעות כנתון בודד – אז מה אם מחלקים 0.5 שקל למניה? השאלה היא ביחס למה, ביחס לאיזה מחיר מניה?  אם המניה במחיר של 1 שקל, אז הדיבידנד שמחולק מהווה 50% ממחיר המניה (משולם 0.5 שקל למניה של 1 שקל) וזה כבר מאוד משמעותי, אבל אם מחיר המניה הוא 100 שקל, אז מדובר על חלוקה יחסית קטנה שמהווה 0.5% ממחיר המניה (0.5 שקל חלקי 100 שקל).

ולכן, הנתון החשוב באמת הוא תשואת הדיבידנד – סכום הדיבידנד למניה חלקי מחיר המניה, ובדוגמאות שלנו – 50% לעומת 0.5%. ככל שתשואת הדיבידנד גבוהה יותר, כך המהלך של החלוקה נתפס כיותר אטרקטיבי מבחינת המשקיעים (המחזיקים במניות).

ולסיכום – בפעם הבאה שמנסים להרשים אתכם עם דיבידנד גבוה, תחשבו טוב אם יש בזה באמת יתרון. אם לא מדובר בתשואת דיבידנד מאוד גבוהה, אז להערכתנו אין בזה באמת יתרון (וניסינו לשכנע אתכם לאורך הכתבה) – אולי ההיפך – תצטרכו לשלם מס (למשקיעים פרטיים) שמקטין את ערך ההשקעה יום אחרי החלוקה.

אוהבים דיבידנדים? הנה רשימת החברות המחלקות

טוב, נניח שלא הצלחנו לשכנע אתכם שדיבידנדים זה סוג של גימיק, סוג של אופנה, ואין בו לרוב ערך כלכלי. אם כך, ואתם בכל זאת מעוניינים להשקיע במניות של חברות שמחלקות דיבידנדים, אתם יכולים להיעזר באתר הבורסה – הנה עמוד שמתעדכן באופן שוטף, עם המועדים והתשלומים של הדיבידנדים (לצד חלוקות נוספות כמו ריבית). אתם יכולים "לבודד" את חלוקות הדיבידנד וכך לבחון את היקף הדיבידנד, וכאמור  חשוב יותר לדעת (לחשב) את שיעור הדיבידנד/ תשואת הדיבידנד.

מעבר לכך, אתם יכולים לבחון את החברות המחלקות ולראות אם מדובר בדיבידנד חד פעמי או מתמשך, כזה שהוא חלק קבוע מהרווחים, וכך תוכלו למפות את החברות המחלקות ביותר על פני שנים. זו אסטרטגיה שיש לה לא מעט מאמינים, למרות שאין לה באמת משמעות כלכלית – אלא מדובר באופנה בלבד. העניין הוא שלפעמים משקיעים צריכים ללכת עם האופנות האלו, כדי לא לפספס את הגל. אחרי הכל, כדי להשיג תשואה, לפעמים צריך ללכת  עם העדר, אבל צריך לזכור שעדר זה עדר, ומתישהו העדר ישנה את הטעמים והאופנה תתחלף.

מדריך השקעה במניות

מדריך השקעה באג"ח

מדריך השקעה בקרנות נאמנות

מדריך השקעה בתעודות סל 

במקביל לפרסום מדד המחירים לצרכן שעלה בחודש מרץ ב-0.3%, נראשמה עלייה חדה של 0.7% במדד  מחירי הדיור. כמו כן,  עלה מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ב-0.9%  ומדד שכר דירה נותר ללא שינוי.

שירותי דיור בבעלות הדיירים: במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש מרץ 2015, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש פברואר 2015. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים פברואר 2015 – מרס 2015, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים ינואר 2015 – פברואר 2015.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן  מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר 2015 – פברואר 2015, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2014 – ינואר 2015, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב0.4% . עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות ינואר 2015 – פברואר 2015, לעומת ינואר 2014 – פברואר 2014, עלו המחירים ב-3.7% . מהשוואת העסקאות דצמבר 2014 – ינואר 2015, לעומת דצמבר 2013 – ינואר 2014, עלו המחירים ב-4.3%.

אחזקת הדירה- מדד מחירי אחזקת הדירה עלה ב-0.1%; התייקרו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (ב-5.8 אחוזים) ושירותי עזרה בבית (באחוז אחד). הוזלו במיוחד: חומרי כביסה, ניקוי והדברה (ב-3.7 אחוזים).

מדד תשומות הבניה במרץ – ללא שינוי

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים נותר בחודש מרץ  2019 ללא שינוי.מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה ירד ב-0.1% והגיע ל-106.8 נקודות.

ב-12 החודשים האחרונים (מרס 2019 לעומת מרס 2018) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.8% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.7%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-0.8% בתקופה זו.

מדד תשומות הבנייה,  שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), במקביל למדד המחירים לצרכן , הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

לריבית המשכנתא הנוכחית!

מדד תשומות הבניה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הצרכן, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

כדאי כאשר יש חוב לקבלן לשקול את הנזק – הריבית על המשכנתא באם לקוחים אותה מוקדם כדי לשלם לקבלן לבין החיסכון שיהיה כתוצאה מאי תשלום על הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדובר בהערכות ותחזיות שכל אחד צריך לעשות בעצמו, אם כי בעוד שאת הריבית אנחנו יודעים בבירור, את ההצמדה (החיסכון בהצמדה) אנו מעריכים, גם בהסתמך על כלכלנים (הראל פיננסים הוא מהגופים היחידים שמספקים תחזית למדד תשומות הבנייה).

למדריכים לרכישת דירה

היכנסו כאן למדד תשומות