fbpx
מדריכי בנקאות

איך עובדת הפירמידה הבנקאית ולמה הכסף שלכם לא קיים

קרדיט: pixabay

מעודכן ל-10/2019

רוב הכסף  שאנחנו משתמשים בו, הוא בעצם לא שלנו , הוא חוב. כך למשל לאחרונה פרסם הבנק המרכזי (הפדרל ריזרב) בארה"ב את נתוני החוב של משקי הבית במדינה. בשנה האחרונה צמח החוב של משקי הבית ב־39 מיליארד דולר. למה החוב הזה שימש? לצריכה, ולמי צריך להחזיר את החוב הזה? רובו  ככולו לבנקים.

כך הקיצוצים והתרגילים הפיננסיים של המשלות כדי ליצור מדינה שכולה טוב, לא עובדים יותר. אי אפשר לשקר כל הזמן. אנחנו חיים בתקופה שאנחנו חיים על חשבון חובות, אבל זה סוג של שקר, מתישהו זה יתפוצץ בפנים, רק שבינתיים כולם "אוהבים" את המצב - לאזרחים זה נהדר, יש כסף, יש צריכה, אז מה עם צריך להחזיר את הכסף, לממשלה זה טוב כי האזרחים מרוצים. הבעיה שמבחינה כלכלית מדובר בבועה שמתנפחת ולא באמת נשענת על מצג אמיתי.

במדינות מובילות הצמיחה קטנה ובמדינות החלשות היא כמעט לא קיימת וממצב ככזה אפשר להגיע יחסית מהר למיתון ולמשברים.  הדפסות כסף נרחבות של בנקים מרכזיים הולכות ומתבררות ככלי שאין לו השפעה על החיים האמיתיים, רק על חוזקם שלה עשירים והאשראי הצרכני גדל וגדל.

כך עובדת השיטה.  השיטה המוניטרית שבה אנו חיים מתוכננת לעבוד באופן של הגדלת חוב על גבו של הציבור והזרמת הרווח ממנו למעטים.  כל עוד השיטה לא תשתנה, הכלכלה לא תוכל להתאושש ולחזור למסלול של צמיחה בריאה.

איך הפירמידה עובדת

השיטה המוניטרית שבה כולנו חיים,  נקראת גם "שיטת הרזרבה החלקית", ובה רוב הכסף כיום נוצר על ידי בנקים פרטיים רק מתוך החלטה של הבנק. אבל הבנקים למעשה לא מייצרים כסף אלא חוב, אבל כמו שיודע כל מי שיש לו כרטיס אשראי, חוב משמש כסף לכל דבר. וכיום רובו המוחלט של הכסף בעולם, נוצר על ידי המערכת הבנקאית.

הבנקים נדרשים לעמוד ביחס רזרבה מסוים. כך, לדוגמה, בישראל, מכל 100 שקל שמופקדים אצלם, עליהם לשמור 6% (6 שקלים) כרזרבה, ואת השאר הם יכולים להלוות. אבל הבנקים עושים משהו אחר. הם שומרים את כל 100 השקלים, ומלווים 1,666 שקלים. כאשר הסכום הזה, שנוצר משום מקום, מגיע לשוק, הוא שוב מופקד בבנקים אחרים שגם הם בתורם יוצרים עליו את אותו מכפיל ומזרימים לשוק שוב כסף. וכך, מאז שנות השבעים של המאה שעברה, הפכו הבנקים ליצרני הכסף העיקריים במערכת המוניטרית העולמית.

התפיסה מאחורי השיטה  הי שהשוק החופשי יכתיב את האופן שבו הכסף הזה מתגלגל לכלכלה וישפר אותה. ממשלות אמורות, על פי התפיסה הזו להתערב כמה שפחות בשווקים אבל מה קרה בפועל? כוח רב מדי למעטים, הבנקאים, שמחליטים איך הכסף יחולק.

הגדלת החוב הצרכני

מה שקרה בשנים האחרונות הוא שאת השטרות ומהטבעות המודפסים החליפו עדכוני מחשב. אז מי בעצם מחליט כמה כסף יש במערכת? הבנקים... כך שאם בעבר הדולר היה צמוד לזהב ופעם תשלום היה כרוך בהחלטה על הדפסת כסף, כיום ההחלטה על כמה כסף יש נתונה במקרה הטוב לפקיד ובמקרה הרע למכונות. המשמעות היא שהבנקים מייצרים כסף מכלום, ממש עוץ לי גוץ לי. וזו מהות השיטה המוניטרית, בנקים פרטיים יוצרים כסף מכלום ושום דבר.
זה לא מסתכם רק ביצירת הכסף, אלא כדי להגדיל את כוחם הבנקים מלווים כסף באופן נמהר כדי להגדיל עוד את ההכנסות שלהם על חשבון הציבור, וכך חוב משקי הבית גדל. כך למעשה הבנקים גדלים באמצעות אישור הלוואות שגדלות, משמע הציבור מפקיד לבנקים את החוב.

אלא שמי   שלווה מהבנקים, הציבור, ומי שאמור לקבוע מדיניות, הפוליטיקאים, כלל לא מודעים להליך. כיוון שבנקים מרוויחים מהלוואות, הם דוחפים בכל העולם להלוות , כמו עמלה ובונוסים.  ולמרות שבנקים קרסו בעבר בשל טעויות כלאו, הרצון לקבל בונוס גובר על הרצון לא להלוות למי שאינו יכול להחזיר. בישראל הפיקוח על הבנקים מנסה לצמצם את התופעה ובכל זאת האשראי גדל.

זאת למעשה  מערכת שמנתבת את כל הכסף בשוק שהבנקים יוצרים על ידי יצירת כסף וריבית, בחזרה לכיסם של הבנקים בצורת פירמידת בונוסים שאף אחד לא יכול לסרב לה. בעולם, בניגוד לישראל, אין הגבלת שכר בכירים בעולם וכך מנכ"ל מרוויח יפי 30 מהעובד עם השכר הכי נמוך.

זו  פירמידת שיוצרת אחוז שמרוויח את רוב ההון בעולם. השיטה הזו שבה בנקים מייצרים כסף משומקום, וגובים עליו ריבית, מנתבת חלקים עצומים מהכסף בשוק חזרה אל כיסם של הבנקים ושל המשקיעים. עע כל ריבית שמוחזרת מישהו אחר משלם, בדיוק כמו פירמידה. לא רק על הלוואות, גם על שטר ומטבעות. ובעצם על כל הלוואה שמישהו מחזיר הוא הופך עני יותר ומפסיד כסף. ועכשיו עם כמות ההלוואות רוב הציבור חי עם פחות כסף, בעוד המלווים מתעשרים.

הממשלות מעדיפות להציל בנקים בחובות ובפשיטות רגל ולא ציבור שחובו גדל כי רוב הכסף ולמעשה כל הכלכלה אצל הבנק, הבנקים מכוונים יותר להשקעות של רווח מהיר כמו נדל"ן ופחות להגדלת הפריון, מקומות עבודה וייצור. אז האם הכלכלה כולה מבוססת על חוב, החוב יגדל הן אצל הממשלות והן אצל הציבור

כך החוב של משקי הבית גדל, החוב הממשלתי גדל, הגירעונות גדלים, החוב המסחרי, חוב המשכנתאות וחובות של חברות פרטיות. לכל מקום שאליו נפנה יש חוב, למעט מקום אחד - אותו 1%, שנהנה מההחזרים על החובות .

מה שמעניין הוא שבכל העולם יש עלייה במחירי הנדל"ן בעקבות ההליך הזה, כך רואים מדנות שבהן היצע הדירות לא גדל אבל הוזרם מלא כסף על ידי הבנקים לתעיישת הנדל"ן כי היא יכולה להשתמש בנכס קיים יותר כערובה לעומת  סתם עסק קטן אשר פושט את הרגל. מה שקרה זה שהאשראי לתחום הנדל"ן הקפיץ את המחירים

מה צריך לעשות

מה צריך לעשות? בעור כלכלה בריאה צריך סביבה תחרותית וגדולה. טייקוני הנדל"ן והתאגידים לא מספקים אותה. מי כן? העסקים הקטנים והבינוניים, לשם נותבו ההלוואות בעבר ואלו התבררו כפחות כדאיות לבנקים.

והתוצאה היא לפעמים משכנתא יקרה מערך הבית ויותר משכורות כדי לקנות דירה. פחות חוב משמעו  פחות כסף בשוק, ויותר כסף בשוק  משמעו יותר חוב. כדי להימנע מהפלונטר הזה צריך לצמצם את ההלוואות וכן את הצריכה. המשמעות היא בהכרח פגיעה בצמיחה וברמת החיים.

כדי לשנות את השיטה צריך להחזיר את השליטה על ייצור של כמות הכסף בשוק לידי האזרחים, שישרת יותר אנשים, למשל הפניית התשלום לענפי חינוך, רפואה, למחקר ופיתוח, ליצירת עצמאות אנרגתית, לאיכות סביבה ליצירת מקומות עבודה ועוד. כדי שזה יקרה צריך להיות שיתוף פעולה בין כל הכלכלות בעולם ולערב גם מדינאים בכל העולם.

הונאת זכאות להלוואה או לכרטיס אשראי - איך זה עובד ואיך להתגונן

קיירוס – פירמידה או דרך אמיתית להרוויח כסף?

ביטקוין - איך נוצר המטבע הדיגיטלי? מה השווי שלו (והאם זה מוצדק)? והאם אפשר להשקיע בו?

הונאות פונזי - איך להיזהר

מלאו פרטים וקבלו הצעה  אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

דרור ניר קסטל

דרור ניר קסטל

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות