חדשות    

באוצר שוקלים לבטל את הפטור ממע"מ למשלוחים מחו"ל

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר

הכלכלנית הראשית באוצר מדברת על הגירעון, על הפטור ממע"מ ביבוא אישי ובאילת ועל הרצון לבטל את הפטור ממס בקרנות השתלמות

כצעד להילחם בגירעון באוצר בוחנים ברצינות  ביטול הפטור ממע"מ על מוצרים ביבוא אישי עד 75 דולר. "לכולם ברור שצריך להפחית את הגירעון המבני של המשק, ונעשו בתקופת הבחירות כמה צעדים שאפשר היה לעשותם. אבל בהשוואה למדינות ה־OECD אנחנו בגירעון מבני גבוה וצריך להפחית אותו", אמרה כלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג בראיון לכלכליסט. על צמצום הגירעון אמרה: "הדרך להפחתה עוברת בקיצוץ הוצאות לא יעילות. אגף תקציבים הוכיח בעבר שהוא יודע להביא הרבה הצעות כאלה, שיגיעו כעת לשר האוצר בממשלה החדשה. מעבר לזה, אנחנו, במינהל הכנסות המדינה, בודקים את הפטורים הקיימים ממס, ובמקומות שבהם אנו מזהים עיוותים נציע לשר הבא ולממשלה לתקן זאת".

היא תולה את האשמה בעיקר בשיעור בעלות זרה בקרב חברות ההיטק, כך שההכנסות למדינה מצטמצמות. "את אחד הגורמים לירידה בהכנסות אפשר לראות בנתוני ההכנסות הישירות מאקזיטים", אומרת גרינברג. "גל האקזיטים אמנם נמשך בשנתיים האחרונות, אבל ההכנסות הישירות של המדינה היו מצומצמות בהרבה מבעבר. הדבר נובע, בין היתר, משיעורי הבעלות הזרה בחברות הישראליות שנמכרו. המצב הזה הוביל אותנו לחשיבה אם הליכי המימון של התעשייה עתירת הידע מעודדים במידה מספקת בעלות שאינה זרה. כיום יש לדוגמה מיעוט השקעות של גופים מוסדיים ישראליים בתעשייה הזו, וגם אשראי מצומצם לשלב שבו לחברה כבר יש הכנסות והיא יכולה לחפש אפיקי מימון נוספים. אנו עוסקים באגף בסוגיה זו, בניסיון לעודד את צמיחת חברות ההייטק הישראליות באמצעות הוספה עתידית של פונקציות, שיעבירו עובדים מעיסוק בפריון נמוך לפריון גבוה, דבר שיוביל גם להגדלת המסים הישירים ממכירת חברות כאלה בעתיד. גם לציבור הרחב מגיע ליהנות יותר מהצלחת ההייטק הישראלי".

את הסיבה לאי-עמידה ביעד הגירעון היא תולה  בהאטת הצמיחה ובקצב הצריכה

"בעוד הצמיחה הממוצעת בעשור האחרון עמדה על 3.5%, הרי שלפי התחזיות שלנו כרגע יש התמתנות ל־3.1% בשנה הנוכחית. התחזית ל־2020 מדברת על 3.2%, והסיפור העיקרי הוא ירידה במנוע הצמיחה של הצריכה הפרטית שהתמתן. הריביות הנמוכות, האינפלציה הנמוכה והתעסוקה המלאה, שהביאו לעליות שכר, וצעדי הממשלה להוזלת יוקר המחיה, הפכו את הצריכה הפרטית למנוע צמיחה. כל הרכיבים האלה עדיין קיימים, אבל בעצימות נמוכה קצת יותר, וזו הסיבה העיקרית לירידות בקצב הצמיחה".

על ביטול הפטור לקרנות השתלמות אמרה:

"אנחנו בוחנים את כל הפטורים ממס, ועל קרנות ההשתלמות אכן חל פטור. עמדתנו המקצועית היא שבסופו של דבר 94% מההטבה שניתנת לחוסכי קרנות ההשתלמות מגיעים לעשירונים 8–10. אנחנו גם רואים כי שיעור המעסיקים שמפרישים לקרנות השתלמות גדול יותר בקרב האוכלוסיות החזקות, ולכן ככלל אני חושבת שמדובר בכלי שבאמת מיטיב יותר עם השכבות החזקות".

"מהמחקרים שאנחנו מסתכלים עליהם עולה שההטבות שניתנות באפיק הזה לא משפיעות על החיסכון הכולל במשק, אלא רק על אפיקי החיסכון שאינם מקבלים הטבות מס. כלומר, יש מעבר מאפיק חיסכון לא מוטב לאפיק מוטב. אנחנו מאמינים שאם ייעשה שינוי, הוא צריך לחול גם על המודל שמאפשר לחסוך שש שנים עם הטבת מס, כך שהוא עדיין ישרת את מעמד הביניים, ומהשנה השביעית והלאה, נניח, תמוסה רק התשואה על הקרן. מה שאנחנו אומרים בפועל הוא, שאם מישהו לא רוצה שיחול מס על החיסכון שלו, הוא יכול למשוך את הכסף ולהפקיד אותו בחשבון העו"ש בבנק. אגב, הטבות המס בישראל גדולות יותר מהטבות המס הממוצעות על אפיקי החיסכון במדינות ה־OECD, וזה מצדיק בחינה של הנושא. אנחנו בודקים הרבה מאוד סוגים של מסים ופטורים, ואת אלה שנמצא בהם נימוק לשינוי נכלול בסל האפשרויות שנציע לשר האוצר. תפקידנו הוא להציע מגוון רחב של צעדים, ששר האוצר והממשלה יוכלו לבחור מתוכם את אלה שמתאימים למדיניות שלהם".

לגבי פטור ממע"מ ביבוא אישי נראה שהיא בצד היבואנים הגדולים:

"אנחנו חושבים שנכון לעודד תחרות במשק שהוא סגור וריכוזי, אבל שהתחרות תהיה הוגנת ברמה המקצועית, בין היבואנים לבין היבוא האישי, ולכן בהחלט יש נימוק מקצועי למה צריך לבטל את הפטור הקיים על יבוא אישי של ה־75 דולר. נכון שהתחרות תהיה על המחיר ולא בגלל גביית המע"מ. יש היום פערי מחירים משמעותיים בין ענפים שיכולים להגיע גם לעשרות אחוזים בין המוצר בישראל לעומת המוצר מחו"ל. כך שגם אם יעלה המע"מ, זה עדיין יהיה פער מספיק משמעותי כדי שיהיה משתלם לרכוש את הדברים דרך יבוא אישי ולייצר ולעודד תחרות".

בלי ממשלה: תוכניות משרד האוצר לממשלה הבאה

שי באב"ד – מנכל משרד האוצר שרב עם כולם