fbpx
הרהורי בורסה

בזק - איך הרכישה של YES משפיעה על הדוחות?

 איך משפיעה רכישה על דוח רווח והפסד של הרוכשת? מה קורה למאזן? ואיך השפיעה רכישת יס על הדוחות של בזק?      

בזק היא אי של יציבות. הכל רועד מסביב, אבל אצלה עסקים כרגיל – הרפורמות בשוק התקשרות החלישו וכמעט חיסלו את המתחרות, אבל היא מתחזקת מרפורמה לרפורמה, ממשבר למשבר – התוצאות שלה בשיא, המניה שלה באזור שיא, ושאול אלוביץ שרכש את השליטה בחברה דרך יורוקום, לפני חמש וחצי שנים, מתקרב להחזר מלוא השקעתו.

בזק השלימה באמצע השנה  את רכישת מלוא המניות של חברת הלוויין, יס (במסגרת עסקת בעלי עניין – רכישת מניות יס מיורוקום) ובדוחות האחרונים היא איחדה באופן מלא את תוצאות חברת הלוויין וכן סיפקה נתונים מלאים על עסקת הרכישה ועל חשבונאות הרכישה.

רכישה מתבטאת בדוחות הכספיים באופן מיידי – החל מיום הרכישה מאחדים את ההכנסות וההוצאות של החבר הנרכשת, כך שההכנסות בתקופה שאחרי המועד כבר לא ממש ניתנות להשוואה לתקופה שלפני. בזק מדווחת ברבעון השלישי של השנה על מכירות של 2.6 מיליארד שקל, לעומת 2.23 מיליארד שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת, אבל הגידול נובע מהכללת תוצאות חברת הלוויין שהסתכמו ברבעון ב-446 מיליון שקל. אלמלא איחוד הכנסות הלוויין, היתה נרשמת דווקא ירידה מסוימת בהכנסות, אבל ככה זה בחשבונאות -  היא מספקת השוואה פגומה כאשר יש עסקאות רכישה, אם כי כאשר מדובר ברכישה מהותית יש צורך לפרסם דוחות פרופורמה שמספקים תוצאות כאילו הרכישה נעשתה לפני שנים ואז ההשוואה נכונה בין הרבעון הנוכחי (שבו הרכישה מתבטאת) לבין הרבעון הקודם (שבו הדוח פרופורמה כולל את תוצאות הנרכשת).

בבזק אין בעיה של מידע לקוראי הדוחות/ למשקיעים –  לצד המידע מהדוח רווח והפסד החשבונאי על התוצאות שמראות לכאורה על גידול במכירות, מספקת החברה במספר הזדמנויות מידע נרחב על תוצאות כל המגזרים – בדוח הדירקטוריון מפרטת החברה את תוצאות כל אחת מהחברות הבת - פלאפון, בזק בינלאומי, די.בי.אס (יס), וכן מידע על הפעילות הקווית ופעילות האינטרנט שמרוכזת בבזק עצמה.  גם בדוח החשבונאי במסגרת הביאורים מפרטת בזק את  התוצאות העיקריות של כל אחת מהפעילויות.

מעבר לגידול בהכנסות שנובע מאיחוד יס גם ההוצאות כמובן גדלו, אבל הם לא גדלו רק מחיבור אריתמטי של הוצאות יס. בהמשך לרכישה החברה הרוכשת לרוב רושמת הוצאות הפחתה שוטפות בעתיד. ההוצאות האלו מבטאות את הפחתה של הנכסים הלא מוחשיים שנקנו בעצם ברכישה, כאשר הנכסים האלו אמורים לשמש את החברה על פני מס' שנים והפחתתם מהוה את ההקבלה הידועה בין ההכנסות שמפיקות ובין ההוצאות בייצור ההכנסה הזו.  הנכסים האלו נוצרים בעת הרכישה – הרוכשת מייחסת את התמורה לנכסים שונים וכך בעצם יוצרת נכסים חדשים שמשויכים לרוכשת.  הנכסים האלו הם נכסים מוחשיים של הרוכשת, והם יכולים להיות גם נכסים לא מוחשיים – רשימת לקוחות, מותג ומוניטין של החברה הנרכשת. השיטה היא בשלב הראשון לייחס את התמורה העודפת לנכסים המוחשיים ואחר כך לנכסים הלא מוחשיים כשההפרש מיוחס למוניטין. לייחוס הזה בעת הרכישה יש חשיבות גם להמשך (לדוחות העתידיים), והנה הדגמה – נניח שהרוכשת שילמה 100 מיליון שקל על חברה שהונה 20 מיליון שקל. ההפרש – עודף התמורה, מסתכם ב-80 מיליון שקל ואותו צריך לייחס. בשלב ראשון בודקים אם יש נכסים מוחשיים שלא קיבלו ערך הוגן במאזן הנרכשת (רכוש קבוע וכו'), ונניח שאין התאמות כאלו; ובשלב הבא מייחסים כאמור לנכסים לא מוחשיים. הייחוס הזה נעשה על ידי גורם חיצוני שבודק בעצם כמה שווים הנכסים – רשימת לקוחות, המותג, זכויות שונות ומוניטין (שהוא הסכום שנותר / השארית שלא יוחסה). אם נניח שרשימת הלקוחות הוערכה ב-50 מיליון שקל, ואין נכסים לא מוחשיים אחרים, אז המוניטין נקבע על 30 מיליון (שארית).

הנכסים הלא מוחשיים שאינם מוניטין מופחתים בדוח רווח והפסד באופן שוטף. בדומה לרכוש קבוע שמופחת על פני אורך חייו, גם הנכסים הלא מוחשים מופחתים על פני אורך החיים שלהם. ובהמשך לדוגמה – אם סעיף רשימת לקוחות מופחת על פני 10 שנים, הרי שההפחתה תסתכם ב-5 מיליון שקל (50 חלקי 10 שנים).

המוניטין הוא חריג – ההנחה שערכו לא מופחת באופן שוטף (הוא "חי" לעד), אך אם יש סימנים לירידה בערכו בוחנים זאת, ובמידה ויש ירידה היא נרשמת כמובן בדוחות. ומכיוון שיש השלכה על התוצאות בעתיד, הרי שכבר ביום הרכישה יש חשיבות להקצאת התמורה – ככל שיש יותר מוניטין זה בעצם טוב יותר לחברה, זה חוסך הוצאות הפחתה על נכסים לא מוחשיים.

המשמעות הפרקטית של הפחתת הנכסים הלא מוחשיים היא שמעבר לאיחוד התוצאות הכספיות של הנרכשת יש להתחשב גם בהפחתה השוטפת שבפועל מקטינה את הרווח מהרכישה. עם זאת, במקרים רבים הרכישה סינרגטית ויוצרת הטבות נוספות בדוחות העתידים (חיסכון בהוצאות; תרומה למכירות).

גם על המאזן יש לרכישה השפעה מהותית,  נוצרים נכסים חדשים לגמרי, בעיקר נכסים לא מוחשיים, אך מעבר לכך, מאוחד כל המאזן של החברה הנרכשת (תפיסתית – מוסיפים את המאזן של הנרכשת למאזן הרוכשת ועליו מוסיפים את המספרים שנובעים מהחשבונאות של הרכישה – בעיקר נכסים לא מוחשיים ומוניטין).

ההשפעה על המאזן של בזק היא משמעותית מאוד, בעיקר מכיוון שיס סוחבת התחייבויות גדולות מאוד  וגירעון בהון. בזק שעלתה לשליטה מלאה ביס (רכשה את החברה לפי שווי של 1.08 מיליארד שקל; שילמה 680 מיליון שקל ליורוקום על חלקה), איחדה לתוך מאזנה חובות שוטפים, חובות לטווח ארוך, ויצרה נכסים לא מוחשיים בהיקף של 1.3 מיליארד שקל (לצד מיסים נדחים מעל 800 מיליון שקל שאמורים להתממש מול הפסדים נצברים של יס). המאזן של בזק השתנה, התמנף, ונוצר גירעון בהון החוזר.

הון חוזר מבטא פער בין הנכסים השוטפים להתחייבויות השוטפות – ההון החוזר בבזק הפך שלילי אחרי רכישת יס, לכאורה עולה השאלה איך תחזיר החברה את החובות השוטפים, אבל נראה שלבזק יש תשובה טובה

על כך בפעם הבאה

מלאו פרטים וקבלו הצעה אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

אבישי עובדיה

אבישי עובדיה

כותב ומפרשן על פיננסיים (20 שנה), מרצה על פיננסיים באקדמיה (12 שנה) מתעסק בפיננסיים/ שוק ההון (מעל 30 שנה); יוזם האתר - כדי לחבר בין האהבה לפיננסים ולמדיה, ולספק ערך מוסף לגולשים

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות