fbpx
יש לך שאלה?
חיסכון פנסיוני

גיל הפרישה האפקטיבי - נשים 65, גברים 68; מעל גיל הפרישה הסטטוטורי

מעודכן ל-03/2019

גיל הפרישה האפקטיבי  - הגיל הממוצע שבו עובדים בני 50 ומעלה פורשים מכוח העבודה, עלה משמעותית במרוצת השנים. העלאת גיל הפרישה הסטטוטורי בשנים 2004—2009 תרמה להעלאת גיל הפרישה האפקטיבי בקרב נשים וגברים בכל רמות ההשכלה - כך עולה מבדיקת כלכלני בנק ישראל.

בשנים האחרונות יש סימנים לכך שנבלמת מגמת העלייה של גיל הפרישה האפקטיבי בקרב גברים (בכל רמות ההשכלה) ונשים (בעלות השכלה על-תיכונית), וייתכן שהדבר מעיד כי העלאת גיל הפרישה מיצתה את השפעתה בקבוצות אלה.

עקב הפער הניכר הקיים בישראל בין גילי הפרישה של הנשים לגילי הפרישה של הגברים, ועקב העובדה שהוא מתבטא גם בפער בגיל הפרישה האפקטיבי, העלאה נוספת של גיל הפרישה הסטטוטורי לנשים עשויה לתרום להגדלת החיסכון הפנסיוני של הנשים ולהגדלת רווחתן הכלכלית בעת הפרישה.

בשנת 2004 נכנס לתוקף חוק גיל הפרישה - . החוק העלה בשנתיים את גיל הזכאות לקצבת זקנה (רובד אשון) ולפנסיה תעסוקתית בקרנות הוותיקות (רובד הפנסיה השני של חלק מהאוכלוסייה): אצל נשים הגיל עלה מ-60 ל-62 ואצל גברים הוא עלה מ-65 ל-67 . ההעלאה נערכה ב-2004—2009 בהדרגה ובקצב מהיר יחסית לקצב במדינות אחרות. המשך התהליך נועד להעלות את גיל הפרישה אצל נשים מ-62 ל-64 ,אך הכנסת דחתה את ההעלאה הנוספת כמה פעמים למרות המלצותיהן של הוועדות הציבוריות שדנו בנושא, ואף שבישראל הפער בין גילי הפרישה של גברים ונשים גבוה מהפער במדינות OECD אחרות.

העלאת גיל הפרישה בשנתיים, ועימה העלייה בתוחלת החיים וברמת ההשכלה, הרימו תרומה משמעותית לכך ששיעורי ההשתתפות בכוח העבודה גדלו בקבוצות הגיל המבוגרות, והדבר הגדיל גם את שיעור ההשתתפות הכולל בגילים 25—64. כלומר לאחר יישומו של חוק גיל הפרישה, עלו שיעורי ההשתתפות של בנות 60—61 בכ-9 נקודות אחוז ושל בני 65—66 בכ-17 נקודות אחוז. מרבית העלייה שתועדה הופנתה להרחבת התעסוקה.

המסקנה - אנשים עובדים עד גיל מאוחר יותר.  נשים עם השכלה תיכונית עובדות עד גיל 64.9 וגברים עם השכלה תיכונית עובדים עד גיל 67.6. נשים עם השכלה על תיכונית עובדות עד גיל 68, וגברים עם השכלה על תיכונית עובדים עד גיל 68. 

ככה תתכננו את הפרישה שלכם!

תוחלת החיים בישראל עולה בשנים האחרונות בקצב מהיר, אך עיקרו של תהליך ההזדקנות עוד לפנינו - טוענים כלכלני בנק ישראל. לגישתם - "תהליך ההזדקנות, לרבות התחזית שהוא יתעצם במהלך השנים, צפוי להשפיע משמעותית על הכלכלה והחברה, בין השאר דרך הגדלת ההוצאה הפיסקלית – על קצבאות זקנה ושארים, קצבאות סיעוד, הוצאות בריאות, ושירותים חברתיים שאוכלוסיית המבוגרים משתמשת בהם במידה רבה. כדי להיערך לתהליך זה פעלו ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים כדי לגדר את הסיכון הפיסקלי בגין התמיכה העתידית באוכלוסייה המבוגרת וכדי להגדיל את התעסוקה בגיל מבוגר ואת החיסכון הפנסיוני הפרטי.

"במסגרת זו הועלה גיל הפרישה (גיל הזכאות המותנית לקצבת זקנה וגיל הזכאות לפנסיה תעסוקתית בקרנות הוותיקות). על רקע זה, אנו בוחנים את ההתפתחויות ב"גיל הפרישה האפקטיבי" – הגיל הממוצע שבו עובדים עוזבים בפועל את שוק העבודה. נתון זה משקלל את השינויים בשיעורי ההשתתפות בקבוצות גיל שונות ומאפשר להעריך את הדינמיקה שנוצרת בגיל הפרישה במשך הזמן. הקשר בין גיל הפרישה האפקטיבי וגיל הפרישה הסטטוטורי מלמד אם המדיניות יכולה להשפיע על החלטות הפרטים בנוגע לעיתוי הפרישה ועל גמישות ההחלטה ביחס למדיניות ממשלתית עתידית.

"ניתוח גיל הפרישה האפקטיבי בשלוש שיטות שונות מצביע על כך שהעלאת גיל הפרישה בשנים 2004—2009 השפיעה במידה ניכרת על גיל הפרישה האפקטיבי. ההשפעה ניכרה בקרב הנשים והגברים בין שהשכלתם על-תיכונית ובין שהשכלתם תיכונית או פחותה. ממצאי הניתוח מאשרים כי גיל הפרישה הסטטוטורי משמש סמן לתזמון הפרישה בפועל. נשים יכולות להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה הסטטוטורי, לצבור זכויות פנסיוניות נוספות ולהגדיל את הכנסתן מעבודה. רבות אכן עושות זאת, תכופות במשרות חלקיות, אולם רבות פורשות בפועל בעיקר בגיל שבו החוק קובע כי הן יכולות למצות את זכויותיהן. עקב הפער הניכר הקיים בישראל בין גילי הפרישה של הנשים לגילי הפרישה של הגברים, ועקב העובדה שהוא מתבטא גם בפער בגיל הפרישה האפקטיבי, העלאה נוספת של גיל הפרישה הסטטוטורי לנשים עשויה לתרום להגדלת החיסכון הפנסיוני של הנשים ולהגדלת רווחתן הכלכלית בעת הפרישה".

חשוב להדגיש כי בגיל פרישה נוצרת בעצם הזכאות לקצבת זקנה של המוסד לביטוח לאומי. הקצבה הזו היא כרית ביטחון מעין רובד הפנסיה הראשון והיא מותנית בהכנסות משקי הבית. "גיל הזכאות המוחלטת של נשים הועלה ל-70, והחל מגיל זה נשים וגברים בישראל זכאים לקצבת זקנה ללא תלות בהכנסותיהם", מסבירים בבנק ישראל.

 

   קרן השתלמות - למה כדאי (מאוד) שתהיה לכם!                                       pixabay                                                                                                              

 


 

לקבלת הצעה אטרקטיבית לניהול קרן השתלמות בגוף מוביל – מלאו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

עמית בר

עמית בר

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות