fbpx
הרהורי בורסה

האם אל על היא עסק חי?

האם אל על היא עסק חי? - תחשוב חיובי יהיה חיובי: למרות ההפסדים, ההון המתכווץ, התחרות הגוברת ומחיר הדלק הסילוני שעלה, אל על מצפה לרווח של מאות מיליונים בעתיד. הערכה אמיתית או פיקציה שנועדה לייצר נכס של 90 מיליון דולר? 

ההפסד של אל על גדול וכואב ככל שיהיה אינו הנתון המרכזי בדוחות השנתיים שפרסמה החברה.  הנתון החשוב יותר, לטעמי, הוא כמות העובדים – 3,570 עובדים בסוף שנת 2018 – 10 עובדים פחות ממצבת כח האדם לפני שנה.

בכמות עובדים הזמניים היתה ירידה משמעותית יותר מ-2,742 עובדים ל-2,608 עובדים. אך קשה לבחון את כמות העובדים הזמניים מנקודה לנקודה – מדצמבר 2017 לדצמבר 2018. כמות העובדים האלו מראש נתונה לתנודות בעיקר בגלל עונתיות. אבל גם אם נניח שאל על יישמה תהליך של צמצום כח האדם (וזה ממש לא בטוח), הרי שזה בעיקר בעובדים הזמניים, וזה רחוק מלהספיק לחברה שנמצאת בסכנה.

אל על דיווחה על הפסד של 52.2 מיליון דולר בשנת 2018, לעומת רווח של 5.7 מיליון דולר בשנת 2017. המעבר להפסד כבד היה בניגוד למגמה בשורה העליונה – עלייה של 2% ל-2.14 מיליארד דולר.

ההפסד שחק את הונה של החברה ל-228.6 מיליון דולר. הון כזה אולי נשמע מרשים, אבל לא כאשר קצב ההפסדים הוא רבע ממנו (ובהינתן "ההפסד האמיתי" הרבה יותר מרבע) ולא כאשר היקף המאזן עולה על 2.1 מיליארד דולר. במצב כזה, ההון  אינו כרית ביטחון משמעותית. וכל זה עוד לפני שמתברר (כפי שעולה בהמשך) שההון החשבונאי לא מוצק כפי  שניתן היה לשער.

אל על בצרות; ההנהלה מתכחשת; הציבור עלול לשלם את המחיר

הצרות של אל-על

התחרות תגבר ב-2019 – מה יקרה בשורה התחתונה?

הסיבה להפסד היא שחיקה (מתמשכת) ברווחיות – הרווח הגולמי הסתכם ב-282.2 מיליון דולר (13.2% מהמחזור), לעומת 348.3 מיליון דולר (16.6% מהמחזור) בשנת 2017. הירידה הזו נובעת מהגברת התחרות – "בשנים האחרונות חלה החרפה ניכרת בתחרות...", מסבירה הנהלת אל על בדוחות וממשיכה – "הגידול ברמת התחרות בשנים האחרונות הוביל לירידה במחירי כרטיסי הטיסה ולגידול בתנועת הנוסעים. החרפת התחרות באה לידי ביטוי, בין היתר, בהגדלת מגוון היעדים ומספר התדירויות שמפעילות חברות התעופה."

כלומר, מצד אחד חל גידול בפעילות, וזה כנראה ההסבר  לשמירה על מצבת העובדים הקבועים, ומצד שני – ירידה במחירים ובמרווחים. אך מה שהיה היה, השאלה מה יהיה? ובאל על משיבים "להערכת החברה בשנת 2019 צפויה החרפה נוספת בתחרות".

אז סיכום ביניים – החברה הפסידה 52.2 מיליון דולר בגלל התחרות, והתחרות תגבר בשנת 2019. המסקנה עשויה להיות שגם בשנת 2019 החברה תפסיד, אם כי, יש כמובן פרמטרים נוספים שמשפיעים על היקף הפעילות, ועל הדוחות הכספיים בכלל, והרווח בפרט.

אל על רגישה מאוד לשינויים במחיר הנפט ובחודשים האחרונים הנפט עלה – רמז לעלייה בעלות הדלק הסילוני של החברה. אבל האמת שלא צריך רמזים. מנהלי אל על מדגישים בדוחות – "נכון למועד הדוח, מחיר השוק של הדלק הסילוני (דס"ל) לפני אגרות ומרווחי ספקים, המשוקלל בהתאם לשווקים בהם רוכשת החברה דס"ל, היה 161.5 סנט לגלון ואילו נכון למועד הסמוך לאישור הדוח מחיר זה הינו 195 סנט לגלון, עלייה של 21% . יש לציין, כי ההוצאה עבור הדס"ל מהווה כ=24% בקירוב ממחזור ההכנסות של החברה, ולפיכך לשינויים במחיר עשויה להיות השפעה מהותית על תוצאותיה הכספיות".

אז לא רק שיש תחרות שצפויה להתחזק ב-2019 צפויה גם עלייה בעלויות חומרי הגלם. אלו עדיין לא כל הפרמטרים שמשפיעים על התוצאות והרווח, אבל נקודת הפתיחה לשנת 2019, נראית חלשה.

אל על סבורה שתרוויח בשנים הבאות – האם זה סביר?

ואם נקודת הפתיחה חלשה, אז איך זה שהחברה מתעקשת לספר לנו שהיא תרוויח בעתיד?

בדוחות לשנת 2018 רשמה החברה הכנסת מס של 15.6 מיליון דולר (אלמלא הכנסה מוזרה זו ההפסד היה 67.8 מיליון דולר).

הכנסת המס הזו מתחלקת לשניים – הוצאות מס של 12.4 מיליון דולר בגין מיסים נדחים, שעל רגל אחת מבטאים מעין הוצאות חשבונאיות בגין הטבה שקיבלה החברה;  והכנסות מס של 28.4 מיליון דולר.  הכנסות המס האלו נרשמו כנגד ההפסדים השוטפים של החברה והם אפשריים לרישום רק אם החברה מצפה לרווחים עתידיים.

זה עובד ככה – חברה שמפסידה בשנה מסוימת, אך מצפה לרווחים בהמשך, יכולה לטעון שהצגת ההפסד בלי הכנסת מס פוגעת בדיווח האמיתי – שכן בדיוק כפי שאם היה רווח היה משולם מס מקטין את הרווח, כך אם יש הפסד, הרי שנוצר נכס – הפסד לצורכי מס. הנכס הזה מהווה "זיכוי" מתשלום מס על רווחים עתידיים. כלומר, ניתן להפעיל אותו מול רשות מס הכנסה, רק בא יש רווחים עתידיים. אבל כבר עכשיו, ניתן להעריך את  הסיכויים לרווחים ואם נמצא שיש סיכוי סביר לכך, ניתן לרשום את הנכס הזה בספרים. הנכס מקזז את ההפסד, וכך דיווחה אל על על הכנסות מיסים.

הנכס הזה מסתבר הוא לא חדש. אל על באופן סיסטמתי מתייחסת להפסדים שלה כזמניים. לחברה יש הפסדים צבורים לצורך מס של 387 מיליון דולר, והיא סבורה שכל ההפסדים האלו ייעלמו מול רווחים עתידיים. הביטחון הזה, הביא את הנהלת החברה לרשום מול כל הסכום הזה נכס מס. הנכס הזה הוא החיסכון בתשלום מס של רווחים עד 387 מיליון דולר, ומדובר על 89 מיליון דולר (מס של 23% על יתרת הפסד של 387 מיליון דולר).

הנכס הזה לא מונח בכיס, ובהינתן התוצאות של 2018 והצפי ל=2019, ייתכן שהוא הוערך ביתר. אם כך, הרי שההון העצמי של אל על – 228 מיליון דולר, שגם כך באופן יחסי הוא נמוך, הוא אבסולוטית נמוך עוד יותר.

ואז מזווית שמרנית, עולה שאלה חשובה מאוד – בהינתן ההפסדים, התחרות, העלייה במחיר הדלק הסילוני, נכס המס "הבעייתי", ההון הלא מוצק - אל על  היא עסק חי?  השאלה הזו עסקית/ כלכלית עם משמעות חשבונאית. עסק שלא מרוויח על פני תקופה, ושהונו העצמי הולך ונשחק (ובמקביל גם היחסים הפיננסים שלו משדרים חולשה ואף מצוקה) לא יכול לשרת את ייעודו – לייצר ערך לבעלי המניות, ובמקרים רבים גם לא יכול לשרת את החוב.  אל על, אולי לא שם, כך גם קבעו רואי החשבון שלה שנמנעו מלרשום הערת עסק חי בדוחות, אבל היא בהחלט בסכנה פיננסית.

ובמצב הזה, נראה שהגיע הזמן לתוכנית רה ארגון אמיתית בחברה. כזו שתכלול היפרדות גם של עובדים קבועים.

ג'ף בזוס ואמזון - האיש העשיר בעולם והחברה החדשנית בעולם; איך זה התחיל? ואיך בזוס הפך חברה קטנטנה לחברה של טריליון דולר

 


 

מלאו פרטים וקבלו הצעה  אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

אבישי עובדיה

אבישי עובדיה

כותב ומפרשן על פיננסיים (20 שנה), מרצה על פיננסיים באקדמיה (12 שנה) מתעסק בפיננסיים/ שוק ההון (מעל 30 שנה); יוזם האתר - כדי לחבר בין האהבה לפיננסים ולמדיה, ולספק ערך מוסף לגולשים

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות