התחדשות עירונית    

הממשלה גיבשה הסכם המלצות להתנהלות בהתחדשות עירונית

צילום: ויופוינט
מעודכן ל-04/2019

ההסכם ולל גם הקפדה על שמירת זכויות בעלי הדירות, כולל קרן תחזוקה למימון עלויות ועד הבית, בטוחות ועוד

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בראשות חיים אביטן הודיעה שתשיק "הסכם מדף" עבור בעלי דירות המעוניינים לקדם פרויקט פינוי-בינוי בבניינם. הסכם מדף הוא הסכם סמלי ואינו מחייב, משמע מדובר בהמלצה של הרשות לדיירים ששוקלים לבצע התחדשות עירונית .

ההסכם בינתיים בשלבי אישור אחרונים ויפורסם באתר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בקרוב. ההסכם גובש על-ידי עינת גנון, סמנכ"לית הרשות, ועו"ד חנה גבאי, היועצת המשפטית היוצאת של הרשות.

הרשות מתכננת הסכמי מדף דומים גם עבור תמ"א 38/2 הריסה ובנייה מחדש, וכן לתמ"א 38/1 – חיזוק ועיבוי. בנוסף, מפרסמת הרשות הממשלתית הסכם לארגון עסקת פינוי-בינוי, אשר יהווה נדבך משלים לחוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז-2017, אותו יזמה וקידמה בשיתוף עם משרד המשפטים. לפי החוק, תוסדר פעולתם של "מארגנים" אמינים, תוך הפחתה ומיגור  של "קבלני חתימות" לא-מקצועיים.

הרשות הודיעה כי ההסכם נכתב כחוזה משפטי מפורט שבו יוכלו הדיירים להשתמש כהסכם מוכן לחתימה או כדי לדעת אילו תנאים מרכזיים צריך להכיל הסכם עליו הם חותמים כדי למנוע הסכמים פוגעניים. עם זאת, הרשות מדגישה כי הסכם זה והסכמים הבאים שיפורסמו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי והיא ממליצה לבעלי הדירות לבחור בעצמם עורך דין שייצג אותם בהליך החתימה על ההסכם עם היזם.

מטרת הסכם המדף היא להתוות דרך מול הגורמים השונים: יזמים, קבלנים, בעלי דירות ורשות מקומית – ולנסות לתת מענה מיטבי לסוגיות שונות המתעוררות במהלכו, תוך שמירה על הגינות מירבית ביחס לכל הצדדים השותפים לו.

ההסכם מתייחס לכל שלבי הפרויקט, החל בהתארגנות הדיירים, וכלה בתקופת הבדק לאחר אכלוס הדירות, תוך התייחסות מפורטת למכלול ההיבטים הקיימים בהם, לרבות היבטי תכנון, רישוי, רישום, קניין, ליווי בנקאי, שעבוד, מסירת מידע, שקיפות, ועוד.

הוא כולל גם הקפדה על שמירת זכויות בעלי הדירות, כולל קרן תחזוקה למימון עלויות ועד הבית, בטוחות (למשל – ערבות חוק מכר, ערבות לתקופת השכירות), תנאים מתלים להסכם, אפשרות יציאה מההסכם, קביעת לוחות זמנים, קווים מנחים לקביעת קבלן מבצע ועוד. בהסכם נקבעו גם מנגנונים למניעת חילוקי דעות ולסיוע בהסדרתם עוד במהלך תקופת העסקה. כמו כן, ההסכם מציע דוגמא של התמורות שיינתנו לבעלי הדירות (בהתאם לנתוני הפרויקט הספציפי) כנגד הזכויות שיקנו ליזם במקרקעין, תוך פירוט האישורים אותם היזם נדרש לבצע לצורך מימוש הפרויקט.

לדברי יו"ר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית חיים אביטן, "אפשר לראות באופן גורף כי אחד החסמים הגדולים בפינוי-בינוי הוא הפחד המוצדק של הדיירים מפני חתימת הסכם מול יזם, ואנו כמדינה נדרשים לתת לדייר את הכלים שיסייעו לו להרגיש בטוח להפקיד את ביתו בידי היזם. אנו מקווים כי ההסכמים שנפרסם יסירו את החסמים והחששות של בעלי הדירות ונוכל לקדם פרויקטים הוגנים של התחדשות עירונית למענם ובשבילם".

הזכות לסרב: מתי אפשר להתנגד לפינוי בינוי?

מהי התחדשות עירונית