תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מעודכן ל-12/2021
תקופת ההריון והלידה היא אמנם בדרך כלל מקסימה ומרגשת, אך מצריכה שינוי דרסטי באורח החיים של כל המעורבים. ברור כי האישה ההרה, ולעיתים גם בן זוגה, זקוקים לחופשה מהעבודה לפני ואחרי הלידה, מה שמכונה "חופשת לידה" (המינוח הרשמי כיום הוא "תקופת לידה והורות", אך אנחנו נדבוק בחופשת לידה כדי לא ליצור בלבול). המציאות מראה שלא כולם מכירים את התקנות, החוקים והזכויות הנוגעים לתקופה זו בישראל, ולכן עלולים שלא לקבל את מה שמגיע להם על פי חוק.
מאפייני חופשות הלידה
בהגדרה הבסיסית, חופשת לידה היא חופשה אשר מקבלת אישה עובדת לקראת הלידה שלה ולאחריה. המטרות של החופשה הן לאפשר לאישה להיערך לקראת הלידה, לשמור על הכוחות שלה ולספק לה את האמצעים לדאוג לוולד בשבועות הראשונים של חייו. אורכה של חופשת הלידה ומאפייניה משתנים בכל מדינה ובתקופות זמן שונות, וכך גם סוגיית התשלום עליה.
על פי התקנות בישראל, עובדת זכאית לחופשת לידה בת 26 שבועות במידה והייתה מועסקת באותו מקום עבודה, או אצל אותו מעסיק, שנה לפחות. שבעה שבועות אמורים להינתן לפני הלידה והיתר לאחריה, גם אם העובדת יכולה לבחור להקטין את החופשה שלפני הלידה על חשבון זו שאחריה. כאשר העובדת מועסקת אצל המעסיק או במקום העבודה פחות מתריסר חודשים, היא תקבל חופשה בת 15 שבועות לאחר שזו הוארכה ב-2017 (קראו כאן להרחבה). החלוקה לימי החופשה ביחס לתקופת הלידה – לפני או אחרי – זהה למה שתואר מעלה.
את חופשת הלידה אמור להעניק המעסיק באופן אוטומטי, כך שאין צורך בהגשת אי אילו טפסים אלא ביידוע שלו בלבד. עוד נקודה חשובה היא שעל פי החוק בישראל, אסור למעסיק לפטר עובדת לא רק במהלך תקופת ההריון שלה, אלא גם ב-60 הימים שאחרי תום תקופת הלידה, עם החזרה שלה לעבודה. למרבה הצער לא כל המעסיקים מיישרים קו עם לשון החוק, כך שאנחנו שומעים על לא מעט נשים שכן פוטרו במהלך תקופות אלה בטענות שונות ומשונות.
אין תשלום על החופשה, אבל יש דמי לידה
חופשת הלידה המונהגת בישראל אינה בתשלום, כך שהעובדת לא תקבל מטבע הדברים שכר ממקום העבודה שלה במהלך התקופה. עם זאת, היא זכאית לקבלה של דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, תשלום שמטרתו להעניק לעובדת פיצוי על אובדן ההכנסה שלה בתקופת החופשה. מי זכאית לדמי לידה?
- עובדת שכירה או עצמאית אשר מועסקת בישראל, גם כאשר היא עצמה לא תושבת ישראל.
- עובדת שכירה, תושבת ישראל, המועסקת על ידי המעסיק הישראלי מחוץ למדינה.
- אישה בגיל 18 ומעלה, שנמצאת בשלבי הכשרה או שיקום מקצועיים במקומות שאושרו לכך, ושעבדה בתור שכירה או עצמאית שלושים ימים ומעלה ברצף לפני הפסקת ההריון.
התנאי המרכזי הוא שאת דמי הלידה מקבלות נשים ששילמו דמי ביטוח במשך מספר מינימלי של חודשים, לפני היום בו הפסיקו את העבודה עקב ההריון – מה שידוע בתור "היום הקובע" – ובתנאי שההריון הסתיים בלידה. מבחינת ביטוח לאומי חודשים בהם שולמו דמי ביטוח יהיו חודשים בהם התקיים לפחות אחד מהתרחישים הבאים:
- חודש בו האישה עבדה וקיבלה מהמעסיק שלה שכר, או לחלופין קיבלה הכנסה מהעבודה העצמאית שלה (ממנה שילמה את דמי הביטוח). יש לציין כי מספיק לעבוד אפילו תקופה קצרה בחודש כדי שהוא ייחשב כחודש עבודה "תקף" מבחינה זו.
- חודש בו האישה קיבלה אחד מאלה: דמי לידה (עבור לידה קודמת), קצבה לשמירת הריון (קודמת), דמי אבטלה, דמי פגיעה בעבודה, דמי תאונה, קצבה לשמירת היריון או נכות מעבודה.
- חודש בו האישה קיבלה דמי מחלה, או לחלופין את התמורה של החופשה השנתית שלה מקופת הגמל.
- שני החודשים הראשונים בחופשה ללא תשלום (מכיוון שהמעסיק נדרש לשלם עליהם דמי ביטוח).
- חודש בו האישה לקחה חלק בהכשרה או בשיקום מקצועיים, בתנאי שעבדה כשכירה או כעצמאית שלושים יום ומעלה ברצף לפני היום הקובע.
- חודש בו שירתה האישה בצבא סדיר (בתנאי שלאחר מכן החלה לעבוד), אך לא בצבא קבע.
בהתאם לזה, את דמי הלידה המרביים, עבור תקופה של 15 שבועות מתוך חופשת הלידה (105 ימי זכאות), יקבלו יולדות אשר שולמו בעדן דמי ביטוח 10 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים לפני היום הקובע, או ב-15 מתוך 22 החודשים האחרונים. כאשר עבור היולדת שולמו דמי ביטוח ב-6 מתוך 14 החודשים שקדמו היום הקובע, היא תקבל מחצית מדמי הלידה – דמי לידה עבור שבעה שבועות (49 ימי זכאות). נניח, אם במהלך 14 החודשים האחרונים האישה עבדה במקום מסודר במשך כחצי שנה, קיבלה בחודש אחר דמי מחלה וקיבלה דמי אבטלה למשך שלושה חודשים, היא תקבל דמי לידה מקסימליים. מנגד, אם היא עבדה במשך חצי שנה, לא קיבלה דמי אבטלה בחודשים האחרים, כן עברה הכשרה מקצועית בת מספר שבועות אך לא עבדה בחודש שלפני היום הקובע ברצף – היא תקבל דמי לידה חלקיים בלבד.
עבור יתר חופשת הלידה – שמעבר ל-15 שבועות, לא יינתנו דמי לידה, אך במהלך תקופה זו אמורה האישה העובדת להמשיך ולצבור את הזכויות הסוציאליות הנובעות מהוותק במקום העבודה שלה. כמו כן, על המעסיק להמשיך ולבצע עבורה הפרשות סוציאליות במהלך התקופה.
קחו בחשבון שמדמי הלידה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, בהתאם לשיעור שלהם המוגדר כחוק.
הארכת חופשת הלידה
עבור נשים המעוניינות בכך עומדת האפשרות להאריך את משך תקופת הלידה שלהן, מעבר לפרק הזמן שהוזכר מעלה. הארכה של החופשה ללא תשלום תינתן לאישה עם תום חופשת הלידה, והיא יכולה להימשך עד לפרק זמן של 25% מהוותק של האישה באותה עבודה. את החופשה הזו ניתן לקחת עד שנה מיום הלידה. אם העובדת עבדה במקום העבודה שנה, היא תהיה זכאית לשלושה חודשים נוספים של חופשת הלידה ללא תשלום. אישה שעבדה חמש שנים באותו מקום עבודה, דוגמא נוספת, יכולה לקבל על פי החישוב חופשת לידה למשך פרק זמן הגבוה משנה – אך בפועל היא תקבל במקסימום שנה של חופשת לידה. כאשר האישה מקבלת חופשת לידה מלאה של 26 שבועות, מנכים מתוך התקופה המוארכת את תריסר השבועות של חופשת הלידה אשר לא כרוכים בתשלום. הארכה נוספת זו של תקופת הלידה לא תאפשר המשך קבלת הזכויות הסוציאליות.
יש מספר מקרים מוגדרים בהם ניתן להאריך את חופשת הלידה בתשלום. במידה והאם מאושפזת במהלך חופשת הלידה למשך 14 יום ומעלה, חלילה, ניתן להאריך את חופשת הלידה לתקופה מקבילה למשך האשפוז. הגבול העליון של ההארכה הזו הוא ארבעה שבועות במקרה של דמי לידה מלאים (14 שבועות), או שבועיים במקרה של דמי לידה חלקיים (שבעה שבועות)
כאשר הילד הוא שמאושפז בבית החולים למשך 15 יום ומעלה, ניתן להאריך את החופשה הלידה בהתאם לתקופת האשפוז. הגבול העליון כאן הוא 20 שבועות במקרה של דמי לידה מלאים, או 12 שבועות עבור דמי לידה חלקיים.
הארכת חופשת הלידה אפשרית במקרה של לידות מורכבות. נשים יכולות להאריך את חופשת הלידה שלהן בשלושה שבועות עבור כל ילד נוסף שנולד באותה לידה (נניח, 17 שבועות במקרה של לידת תאומים), הארכה שאפשרית כאשר הן מקבלות דמי לידה של 15שבועות. עבור נשים שמקבלות דמי לידה למשך שבעה שבועות, עומדת האפשרות להארכת חופשת הלידה בשבועיים עבור כל תינוק.
ניתן להאריך את חופשת הלידה מספר פעמים, בהתאם לתרחישים שתוארו מעלה, אך בתנאי שפרק הזמן המצטבר לא עובר את רף 20 השבועות.
באיזה סכומים מדובר? ואיך מחשבים?
גובה דמי הלידה משתנה מטבע הדברים בין אישה לאישה, ולו מכיוון שהוא נקבע בהתאם לרמת ההכנסה שלה. במקרה של עובדת שכירה, מחברים את מלוא ההכנסה שלה בשלושת החודשים שלפני היום הראשון בחודש בו הפסיקה לעבוד, ומחלקים ב-90. את הסכום היומי מכפילים במספר הימים של דמי הלידה שאושרו לה. דמי הלידה יינתנו באופן יומי, כאשר התקרה הנוכחית (החל מתחילת שנת 2014 ועד היום) היא 1,459.5 שקל ליום. אם למשל העובדת הרוויחה בשלושת החודשים שלפני הפסקת העבודה סכום מצטבר של 30,000 שקל, היא זכאית לדמי לידה של 333.33 שקל ביום במהלך תקופת הזכאות שנקבעת בהתאם לתשלומים שנעשו עבור הביטוח הלאומי. אם העובדת זכאית לדמי לידה מלאים, של 98 יום, הסכום הכולל שתקבל בברוטו הוא כ-32,665 שקל – סכום עליו חלים כאמור קיזוזים שונים.
עבור עובדת עצמאית החישוב שונה מעט, והוא מבוטא במסגרת תיקון 176 לחוק הביטוח הלאומי משנת 2016. המועד הרלוונטי כאן הוא תאריך היציאה של העובדת לחופשת הלידה. אם היא עשתה זאת לפני ה-27.4.2016, יחושבו דמי הלידה באופן דומה לזה שתואר מעלה, במקרה של שכירה, ועל פי המקדמות שהיא שילמה במהלך תקופה זו למוסד לביטוח לאומי. בתום שנת המס, לאחר הגשת הדו"ח השנתי, ייעשה חישוב מדויק יותר של כלל ההכנסות, על פיו עשויים דמי הלידה להשתנות. במקרה של עובדת עצמאית שיצאה לחופשת הלידה החל מה-28.4.2016 ואילך, ייעשה החישוב בהתאם להכנסה שלה באותם שלושה חודשים או לחלופין בשלושת החודשים המקבילים בשנה הקודמת, על פי הגבוה מביניהם. המטרה בתיקון היא למנוע מצב בו האישה מפחיתה את פעילותה בחודשי ההריון עקב ההריון ונפגעת מכך בצורה כלכלית מבחינת דמי הלידה.
כדי להעריך פחות או יותר מה הסכום שאמור להתקבל, מעמיד המוסד לביטוח לאומי סימולטור. כמובן שהסימולטור מספק הערכה כללית ותו לא, כאשר סכום הסופי והמדויק ייקבע על ידי פקיד התביעות מטעמו של המוסד לביטוח לאומי.
אופן הגשת התביעה
אם חופשת לידה אמורה להינתן לעובדת באופן אוטומטי, בכפוף להודעה שלה למעסיק, הרי שקבלת דמי הלידה כרוכה בהגשת טפסים, למעט במקרים הבאים: עובדת עצמאית, עובדת שכירה אשר למעסיקה הסדר עם המוסד לביטוח לאומי (הוא מגיש למעשה את התביעה בשם העובדת), אישה שקיבלה דמי אבטלה עד החודש שלפני הלידה ואישה שקיבלה גמלה עבור שמירת הריון עד הלידה.
בשאר המקרים, יש צורך בהגשת טופס תביעה לתשלום דמי ביטוח ליולדת. ההגשה של הטופס צריכה להיעשות לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום בו האישה מתגוררת, בין אם בצורה של העברה ישירה של המסמכים לסניף, שליחתם בדואר או בפקס או הגשה מקוונת שלהם (האופציה המקוונת אפשרית רק לאחר הלידה). את טופס התביעה ניתן להגיש בתשעת השבועות שלפני יום הלידה המשוער, אך לא מוקדם מכך, כשהמועד המאוחר ביותר למשלוח הטפסים הוא שנה לאחר היום הראשון של הזכאות לדמי לידה. במקרה של תובעת שטרם ילדה, נדרש שהרופא שלה ימלא את סעיף מספר ארבע בטופס התביעה, שמתייחס למועד הבדיקה של האישה, לתקופת ההריון שלה ולתאריך הלידה המשוער.
אל טופס התביעה נדרש לצרף מספר מסמכים, על פי הפירוט הבא:
- אישור רשמי על ביצוע הלידה – כאשר היא מתרחשת בבית באופן פרטי או בבית חולים הנמצא מעבר לים. מבחינה מעשית, יהיה זה אישור רשמי מבית החולים, או לחלופין העתק של רישומו של הילוד במשרד הפנים במידה והלידה התבצעה בבית.
- אישור מתאים על נסיבות שהביאו להפסקת העבודה בשלושת החודשים לפני תקופת הלידה – במידה והעבודה הופסקה עקב בעיה רפואית או סיבה אחרת שהמעסיק לא ציין.
- אישור ניהול חשבון בנק או חשבון משותף – נדרש כאשר לתובעת אין תעודת זהות ישראלית.
- פנקס מילואים או תעודת שחרור מצה"ל – רק במקרה של חיילת אשר עזבה את השירות בצבא ההגנה לישראל.
גם הגבר יכול
עד עכשיו, התייחסנו למצב בו האישה ההרה או היולדת היא שיוצאת לחופשת הלידה ומקבלת את דמי הלידה. אלא שברור לנו שכיום גם הגבר מעורב בתהליכים האלה מעורבות גבוהה, ולכן החוק הגדיר אפשרות עבורו לקבל חלק מהזכויות הללו. ראשית, באפשרותו של הגבר לחלוק יחד עם בת הזוג שלו את חופשת הלידה, כלומר, לקבל חופשת לידה חלקית על חשבון החופשה של האישה. החלוקה הזו אפשרית החל מהשבוע השביעי שלאחר הלידה, כאשר פרק הזמן של החופשה משתנה בהתאם לזכות האישה לחופשת הלידה: זכאות ל-14 שבועות של חופשת לידה תקנה לבעל זכות לעד שבעה שבועות של חופשת לידה, בעוד שזכאות האישה ל-26 שבועות חופשה ,אפשר לבעל לקבל עד 14 שבועות חופשת לידה – וזאת בהנחה שעבד לפחות שנה ברצף באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק. את הזכות לחופשה הוא מקבל לאחר שהוא מגיש למעסיק שלו הצהרה חתומה בידיו ובידי אשתו, וזאת במסגרת תקנות עבודת נשים משנת 1999. את ההצהרה הזו נדרש העובד להגיש 30 ימים לפחות טרם מועד היציאה שלו לחופשה, כאשר אסור מהמעסיק למנוע יציאה של העובד לחופשה.
לצד חופשת הלידה מוגדרת בחוק חופשת אבהות, על פיה יכול הגבר להיעדר מהעבודה שלו ביום הלידה ובחמשת הימים שלאחר מכן. הוא יכול לצאת לחופשה הזו גם ללא הסכמת המעסיק, כאשר יום הלידה ושני הימים האחרונים לתקופה זו יוגדרו כדמי מחלה (ולכן מקנים לגבר תשלום על פי המדיניות במקום העבודה שלו) בעוד השלושה הראשונים כחופשה שנתית, או לחלופין חופשה ללא תשלום במידה ואין במניין החופשים של העובד מספיק ימים.
האפשרות של הגבר לקבל דמי לידה קיימת כאשר הוא מחליף את בת הזוג שלו כחלק מחופשת הלידה – כלל האצבע כאן הוא שבני הזוג יחדיו לא יכולים לקבל חופשה בסדר גודל גדול יותר מאשר מה שהאם יכלה לקבל במידה ולא "התחלפה" עם בן הזוג שלה. חופשת הלידה של הגבר יכולה להתחיל רק אחרי שישה שבועות מיום הלידה, ולמשך 21 ימים רצופים לפחות, בהתקיים מספר תנאים:
- הוא עובד שכיר שקיבל מהמעסיק שלו חופשת לידה, או לחלופין עצמאי שהפסיק את עבודתו בעקבות הלידה וההורות.
- עבור הגבר שולמו דמי ביטוח לאומי, בין אם כשכיר ובין אם כעצמאי, ב-10 מתוך 14 החודשים לפני היום הקובע, או ב-15 מתוך 22 החודשים שלפני.
- בת הזוג זכאית לקבלת דמי לידה עבור 14 שבועות. ההחלפה לא אפשרית כאשר בת הזוג זכאית לדמי לידה חלקיים עבור שבעה שבועות.
- האישה הצהירה בכתב שהיא מוותרת על חלק מחופשת הלידה שלה, ובנוסף לכך חזרה לעבוד בתקופה בה החליף אותה הגבר.
שיעור דמי הלידה שמקבל הגבר תלוי בהכנסה שלו, בצורת חישוב זהה לזו שמאפיינת נשים, וכך גם לגבי הסכום המקסימלי שהוא יכול לקבל והניכויים השונים מהכספים. נקודת דמיון נוספת
היא ההארכה של חופשת הלידה, בתשלום, בשני מצבים: לידה של יותר מעובר אחד, או אשפוזו של הילד. בניגוד לאישה, הגבר לא יכול להאריך את חופשת הלידה במידה והוא מתאשפז.
עדכונים:
מארס 2018: חופשת הלידה לאב עם תאומים תהיה 3 שבועות. החוק הנוכחי קובע שיולדת זכאית לחופשת לידה בת 15 שבועות. יולדת שילדה יותר מילד אחד, תהיה זכאית לשלושה שבועות נוספים על כל ילד נוסף שילדה. זה צפוי להשתנות בקרוב – בן הזוג של היולדת יוכל לצאת לחופשת לידה של שבועיים נוספים, ובסך הכל חופשה בת שלושה שבועות. כך לדוגמא, יולדת שילדה תאומים, תהנה מחופשת לידת בת 18 שבועות. מתוכם, בן זוגה יוכל (בהסכמת היולדת) לצאת לחופשה בת שלושה שבועות במקביל לחופשת הלידה של היולדת.
התיקון הזה מגיע שנה אחרי שנכנס לתוקף תיקון לחוק שיזמה יו"ר ועדת הרפורמות ח"כ רחל עזריה, תיקון שהוסיף שבוע אחד לחופש לידה. עוד נקבע, מתן אפשרות לגבר לצאת לחופשת לידה של שבוע (מתוך חופשת הלידה של היולדת) וצמצום חופשת הלידה המינימאלית של הגבר משלושה שבועות לשבוע אחד. מאז כניסתו של החוק לתוקף, מספר האבות שניצלו את חופשת הלידה, הוכפל מכ-500 בשנה לכ-1,000 גברים בשנה. אגב, מנתונים שהציג הביטוח הלאומי, עולה כי בכ- 4,000 לידות מתוך 176 אלף לידות בישראל בשנה, נולדים תאומים. ובכ-80 לידות נולדת שלישייה או יותר.
יוזם הצעת החוק ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) אמר "עוד צעד בדרך להורות שוויונית שמגיע יחד עם הקלה משמעותית להורי תאומים. בזכות הצעת החוק יוכלו אבות לתאומים לשהות בחופשת לידה יחד עם האם לתקופה של עד שלושה שבועות לאחר הלידה. התקופה שלאחר הלידה לא קלה, ובלידת תאומים, היא קשה במיוחד. הזמן שבו הורי התאומים יוכלו לשהות ביחד, יאפשר להם לתמוך אחד בשנייה. אני שמח שבתקופה פוליטית מתוחה הצלחנו, בסיועה של ח"כ עזריה, לקדם חוק חברתי שמיטיב עם ציבור ההורים."
לתכנים ומידע קשור:
ימי חופשה – המדריך המלא
דמי הבראה – כל מה שצריך לדעת