fbpx
מדריכי השקעות

חסינות בירידות - מי בתי ההשקעות שמצליחים גם בתקופות לא טובות בשווקים, ומי הגוף שמספק לכם 8% בשנה (כבר מעל 10 שנים)?

pixabay
מעודכן ל-05/2019

חסינות בירידות - מי בתי ההשקעות שמצליחים גם בתקופות לא טובות בשווקים, ומי הגוף שסיפק לכם 8% בשנה?

כשהשווקים הפיננסיים עולים כולם מרוויחים. השאלה מה קורה כאשר השוק מתהפך – כאשר יש ירידות? כאשר אתם בוחרים בית השקעות שמנהל לכם את הכסף דרך קרן נאמנות, קופת גמל, קרן השתלמות, פנסיה וכו', חשוב לבחון את יכולת ניהול הכספים של הגוף, בזמן של ירידות.

זה לא פשוט – אנחנו בשוק עולה כבר שנים רבות, אבל פה ושם כן היו נפילות למשך תקופה קצרה. לא מפולת, לא המשבר של סוף 2008, אבל אם בוחנים את ההתמודדות בנפילות הנקודתיות ואת ההתמודדות במשבר של 2008, אפשר למצוא מספר תובנות.

תובנה ראשונה – אם אתם משקיעים שלא צריכים את הכסף למטרה מוגדרת, ואופק ההשקעה שלכם הוא לטווח ארוך, אז השקעה במניות תמיד עדיפה על החלופה – השקעה באג"ח. התשואה בשוק המניות לאורך זמן גבוהה יותר, וזה גם מגובה בכל המחקרים והבדיקות  שנעשו בשוק המקומי ובשווקים בחו"ל.

מעבר לכך – לא ניתן לתזמן את ההשקעה כך שלא כדאי לחכות בחוץ לירידות, כי אף אחד באמת לא יודע אם ומתי יהיו ירידות. וזה פועל גם הפוך – לא כדאי לברוח כשיש ירידות. זאת למעשה הבעיה הגדולה של המשקיעים – הם חוששים שמתחילות הירידות, בורחים מהשוק, ומפספסים הרבה פעמים את התיקון. במילים פשוטות – בשוק המניות כדאי לקחת פוזיציה על פני תקופה ארוכה, ולא להתרגש מעליות וירידות בדרך.

האסטרטגיה הזו נכונה גם למנהלי הכספים – מבדיקה שעשינו נמצא כי ככל שהחשיפה למניות גבוהה יותר, אז אותו גוף מוסדי הצליח לייצר תשואה גבוהה יותר. אלא שכאשר הגוף סובל מפדיונות, וזה קורה בעיקר בתקופה של ירידות בשווקים, השאלה איך הוא מתמודד עם הפדיונות והירידות, וכאן יש מספר  מסקנות.

פיזור רחב – תשואה גבוהה

ככל שהגוף המוסדי מפוזר יותר על פני יותר מניות, בעיקר מניות שפחות בפוקוס (מניות קטנות ובינוניות) כך העמידה שלו בירידות טובה יותר. זה נובע ככל הנראה ממספר סיבות. הראשונה – הפיזור הרחב מאפשר להגיע למניות קטנות ובינוניות שרבים מהגופים האחרים לא משקיעים בהן, כך שפדיונות אצלם לא גורמות למכירות של ניירות אלו, ולא משפיעות על מחיר הנכס. כלומר, רוב השוק נמצא במניות "הכבדות" אלו שסחירות יותר ואלו שניתן לממש בהן, רק שהמימוש הזה יהיה בתקופה של ירידות במחיר נמוך. במניות קטנות ובינוניות, מסתבר שלמרות חוסר הסחירות, הרי שבגלל שהן מתומחרות בחסר ביחס לחברות הגדולות (במכפילי רווח נמוכים, ביחס שווי להון יחסית נמוך מאשר הגדולות) הרי שהם לא תמיד סופגות היצעים, וגם אם כן, יכולת התיקון שלהם מאוד מהירה.

היתרון הזה נובע מאנליזה טובה ורחבה, והבעיה בשוק המקומי שלנו שאין גופים רבים שפונים לחברות קטנות ובינוניות.

הסיבה השנייה לעמידות שנובעת מהפיזור היא בתופעת העדר. כאשר מפזרים את ההשקעות לנכסים שאינם בקונסנזוס, המתאם שלהם עם השוק (עם תשואת השוק) נמוכה יותר. במצב של פדיונות וירידות בשוקים, מנהלי ההשקעות מוכרים את ההחזקות שלהן וההחזקות האלו הן החזקות בקונסנזוס (ההחזקות הגדולות והסחירות). ההחזקות האלו יורדות כי יש פדיונות, ולא דווקא כי הנכס לא טוב. אבל דווקא שאלו שאינן מושקעות על ידי הגופים המוסדיים, אמנם נפגעות כשהשוק חיובי ("לא מגלים אותן"), אבל בשוק יורד הן דווקא נהנות ("לא מממשים בהן").

פיזור נוסף – עמידות בירידות

יתרון נוסף בפיזור הוא יכולת מימוש טובה יותר. כאשר גוף מסוים בוחר מספר מניות מצומצם ויש פדיונות הוא מוכר את המניות האלו. אבל כשגוף מסוים מפוזר על פני מספר רב של מניות, אפשרויות המימוש שלו בזמן פדיונות רחבות הרבה יותר – זה כמובן יתרון. אמנם בזמן שהשוק חיובי זה דורש מהגוף תשומת לב למספר גדול יחסית של השקעות/ נכסים, אבל יש בזה יתרון גם בתקופה טובה – מוצאים ערך במניות קטנות ובינוניות, וגם בתקופה של ירידות – יכולות המימוש רחבות יותר.

זה לא חד וחלק – יש גם כמובן חסרונות בהשקעה במניות קטנות ובינוניות. הנכסים האלו נסחרים במקרים רבים בתמחור נמוך ביחס לגדולות, הסחירות בהן לא גדולה – קשה "לאסוף" סחורה ויש בעיה להנזיל את המניות, כאשר מתכוונים לממש.

בולטים לטובה בפיזור למניות קטנות ובינוניות הן בית ההשקעות ילין לפידות (בכל האפיקים), ומור בית השקעות (בקרנות הנאמנות). ממבט על ההשקעות שלהם, עולה בבירור שהן לא נמצאים רק במניות הכבדות אלא נמצאים במספר גדול יותר של מניות, ובפיזור גם למניות קטנות ובינוניות. את זה מצאנו בהרכב קרנות הנאמנות של בתי ההשקעות וגם בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות.

דרך טובה להשוות בין הגופים היא באפיק הכללי שלהם. מדובר באפיק שמחבר בין השקעה במניות והשקעה באג"ח, ורוב הציבור נמצא בו (בקופות גמל וקרנות השתלמות). הבעיה שלא כל בתי ההשקעות נמצאים בו (מור בית השקעות, למשל רק בזמן האחרון) ועדיין – הרי אנחנו מחפשים את הגוף הטוב על פני זמן, ולכן בדיקה של קופת גמל כללית או קרן השתלמות כללית, מספקת תובנות לגבי הצלחה כוללת (תשואה, תשואה ביחס לסיכון) וביחס לעמידה בירידות.

מיהם הגופים הטובים בתקופות לא טובות בשוק ההון?

הגופים הטובים כאמור נבחנו על סמך ההשקעות שלהן באפיק "הכללי" – ובאופן ספציפי בקרן ההשתלמות הכללית שלהם.

המבחן הראשון היא לשנת 2018 שאחרי שנים של עליות, סבלה מחודש דצמבר טראומטי במיוחד שגרם לתשואות שליליות!

ב-2018 רק גוף אחד הצליח לספק תשואה חיובית – הלמן אלדובי עם תשואה של 0.17%, ואחריו – ילין לפידות עם תשואה של מינוס 0.55% (-0.55%), וכלל ביטוח עם תשואה של מינוס 0.64 (-0.64%)

הלמן אלדובי היא אורחת בצמרת, בשנים האחרונות התשואה הממוצעת שלה רחוקה מלהרשים. על פני מבחנים של 10 שנים, הקרנות המנצחות הן של ילין לפידות ואלטשולר שחם (הרחבה כאן).

משבר נוסף שהיה בשווקים התרחש ב-2011. ומה קרה אז? ובכן אז קרנות ההשתלמות באפיק הכללי הניבו תשואה שלילית ממוצעת של 4%, אבל שני גופים סיפקו תשואה סביב האפס – אלטשולר שחם עם תשואה של אפס, וילין לפידות עם תשואה של מינוס 0.22% (-0.22%). הגופים האלו מצליחים בתקופה של ירידות יותר מהקולגות שלהם, וההצלחה גם מתבטאת בתשואה לטווח ארוך – במבחנים של עשר שנים (הרחבה). שלישית בדירוג ב-2011 היתה מיטב דש עם תשואה שלילית של מינוס 2.7% (-2.7%)

 אלטשולר שחם וילין לפידות יצאו מחוזקות מהמשבר – במבחן של שלוש שנים לאחר המשבר של 2011 וגם במבחנים ארוכים יותר – הם מובילים את טבלת התשואות.

המשבר של 2008 חיסל תשואה של שנים, אבל הגופים הטובים הכפילו מאז את הכסף

המשבר של סוף 2008 ותחילת 2009 היה אלים במיוחד. מגדיירם את המשבר הזה כשני בעוצמתו אחרי המשבר של 1929. מדובר במשבר פיננסי עמוק שיצר בעיות נזילות, נפילות של בנקים ענקיים, משבר ענק בשוק המשכנתאות שהחל במשבר משכנתאות הסאבפריים והנגזרים שנבנו על הסאבפריים. המניות איבדו בתקופה ההיא מדי יום אחוזים משמעותיים, והבורסות נפלו בעשרות אחוזים רבים – מדדים מובילים בעולם ירדו בתוך חודשיים ב-30% , 405, 50%, והיו מקומות שיותר מכך.

כשרוצים לבחון עמידות למשברים, צריך לבחון את התשואה מאז בשנת המשבר (עם התשואה השלילית) ועד לנקודת זמן מסויימת. נעשה זאת עד היום  - קצת יותר מ-10 שנים לפרוץ המשבר.

התוצאות מפתיעות -  גם בהינתן השנה האיומה (2008), גופי ההשקעה המובילים ייצרו תשואות טובות שמבטאות  מעל 8% בשנה (ילין לפידות), 6.5% בשנה (אלטשולר שחם) ואנליסט (6%).

הנה הטבלה של התשואות המצטברות של חמשת הגופים הבולטים:

מקום קרן ההשתלמות מסלול כללי תשואה מצטברת
1 ילין לפידות 154%
2  אלטשולר שחם 99%
3 אנליסט 82%
4  מגדל 79%
5 כלל ביטוח 75%

מסקנה – השקעה לטווח ארוך מספקת הגנה מפני ירידות ומפולות. ככה זה היה בהיסטוריה של שוקי המניות, זה גם הרציונל לגבי ההמשך; ועדיין – חשוב לדעת מי הגופים שעמידים בפני ירידות, כלומר, נפגעים פחות מאשר אחרים ויודעים לתקן בהמשך.

מקווים שהמאמר והנתונים עזרו לכם לקבל תשובה. אבל חשוב להבהיר – מה שהיה הוא אינדיקציה טובה למה שיהיה, אבל זה לא מבטיח שההיסטוריה תחזור על עצמה. ילין לפידות, אלטשולר שחם, אנליסט, מספקים תשואות טובות, אבל האם זה יימשך – לכאורה כן כי הם עושות זאת על פני תקופה ממושכת, ועדיין  - אין בטוח.

 

קרנות השתלמות - בעיקר יתרונות!

קופת גמל להשקעה - האם כדאי?

 

 

וורן באפט

כללי ההשקעה של וורן באפט

המשקיע הנבון - ככה תדעו להשקיע כמו הגדולים

מלאו פרטים וקבלו הצעה מקרן השתלמות מובילה

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

דרור ניר קסטל

דרור ניר קסטל

השאר תגובה

תגובה 1

שינוי גודל גופנים
ניגודיות