fbpx
יש לך שאלה?
זוכי פרס נובל חדשות

ישראל אומן - זוכה פרס נובל שלימד את הכלכלנים את תורת המשחקים

מאת DMY - נוצר על ידי מעלה היצירה, Attribution, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=10539584

ישראל אוֹמַן  (1930) הוא מתמטיקאי ישראלי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים. חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. תחום מחקרו העיקרי הוא תורת המשחקים.

את התואר הראשון שלו במתמטיקה קיבל בסיטי של ניו יורק. את התואר השני ואת הדוקטורט  קיבל מ-MIT. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת פרינסטון, שם חקר את תורת המשחקים והיה מראשוני החוקרים בתחום.

לפני שפרש לגמלאות היה חבר סגל המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית. הוא פרופסור אמריטוס במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית ומְרַכֵּז מחקר בינתחומי העוסק בתורת המשחקים ובשימושיה.

על מה זכה בפרס נובל

בשנת 2005 זכה אומן עם פרופ' תומאס שלינג (מאוניברסיטת מרילנד בארצות הברית), בפרס נובל לכלכלה, על "הגברת ההבנה בנושאי עימות ושיתוף פעולה במסגרת תורת המשחקים".

בנימוקיה למתן הפרס כתבה הוועדה שבעקבות עבודותיהם של אומן ושלינג הושגה הבנה רחבה יותר של מושג הרציונליות, והתנהגויות שקודם לכן נחשבו לבלתי רציונליות ניתנות עכשיו להסבר רציונלי.

תורת המשחקים היא ענף מתמטי שנועד לחקור מצבי עימות ואסטרטגיות לקבלת החלטות. הוא המייסד  של כמה ענפים בתורת המשחקים. הוא הראשון שניתח באופן מאורגן סדרות של משחקים, כשהוא מראה כיצד עצם החזרה על אותו מצב יכולה לאכוף התנהגות של שיתוף פעולה, גם אם המשחק היחיד אינו מעודד התנהגות כזו. בעקבות עבודתו, משתמשים כלכלנים בשיטות מתחום תורת המשחקים לניתוח מצבים מתמשכים של ניגוד עניינים, כמו מלחמות מחירים בין יצרנים המתחרים על אותו שוק.

אומן מתייחס בעובדתו למצבים של ידיעה חלקית, בדומה לכשל שוק מידע א-סימטרי, כאשר לכל שחקן יש ידיעה מוגבלת על התוצאות האפשריות של המשחק, ועל המידע שעומד לרשות יריביו. בתחום זה הראה אומן כיצד להגדיר "ידע כללי": מידע כזה משותף לכל השחקנים; ואף לא רק שכל אחד מהם יודע שהמידע משותף לכולם; אלא כולם יודעים שכל אחד מהם יודע שהמידע משותף לכולם, וכן הלאה.

מעניין לציין כי אומן חולק על תורת הערך, שפיתחו עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, זוכה פרס נובל אחר, שלפיה התנהגותם של בני אדם במצבים הסתברותיים איננה רציונלית. לפי אומן יש הבדל בין התנהגות של אדם במצב מוכר, למצב שאיננו חלק מחווייתו הרגילה. גם אם במצבים הלא מוכרים יפעל האדם בדרך לא רציונלית, במצבים מוכרים הוא ינהג אחרת. את ההבדל הזה בהתנהגות תולה אומן בכך שלא מדובר ב"רציונליות של פעולות" אלא ב"רציונליות של כללים". כלומר, הפתרון הרציונלי אינו נמצא במוח האדם והוא פועל על פיו, אלא שהאדם פיתח כללים יעילים להתנהגות במצבים המוכרים לו, וייתכן שבמצבים אחרים התוצאה תהיה אחרת. סיבה נוספת לשינוי בין מחקרים למציאות היא עקרון רציונלי אחר לפיו פועל הנחקר - לרצות את החוקר. מסיבה זו, לדעתו של אומן, הסקרים הפוליטיים מועדים לטעויות, מפני שגם בהם התנהגות כזו סבירה.

ציטוטים

על פערים חברתיים: ""חזירות לא מפריעה לי. מה שאני צריך הוא שלי יהיה טוב, ואם לשני פי אלף יותר – שיבושם לו"

הטענות נגד הענקת הזיכיון לגז הטבעי לאדם או לחברה אחת מוצדקות. זה לא בסדר. אם זאת היתה הדרך הטובה ביותר לטפל בנכס הזה, אז לא אכפת לי שיצחק תשובה יהיה הבעלים של זה. מה הוא יכול לעשות עם 100 מיליארד דולר? אני יודע מה המדינה יכולה לעשות עם זה. אני חושב שצריך לתקן את זה״

על תורת המשחקים ומלחמה: "זאת תורת המשחקים: צריך מטרה ואם אתה מוכן לשלם את המחירים – לא תצטרך לשלם. אם אתה מוכן למלחמה – לא תצטרך להילחם. אם אתה צועק 'שלום שלום' – בסוף תילחם. מה היה הכישלון הגדול של מלחמת העולם השנייה? רצו לנהל מלחמה שלא רצו להרוג בה ולא רצו להיהרג. במלחמה הורגים ונהרגים, ואתה צריך להיות מוכן לזה."

על פרס נובל:

"הפרס הזה הוא במפורש לא רק עבורי, הוא מגיע לאסכולה שאנחנו פיתחנו פה בארץ, ואני לא היחידי, בתורת המשחקים. הפכנו את ישראל למעצמה מספר אחת בעולם במקצוע הזה."

לקחתי מודל שפיתח לויד שפלי... והוכחתי על פיו, שבמשק שבו כל השחקנים קטנים – יש שיווי משקל של מחירים, ולאף אחד אין השפעה. במודל של משק מודרני, שבו יש רצף של סוחרים, לאף אחד אין השפעה על המחירים."

על שכר הלימוד: "שכר הלימוד בישראל מגוחך. אנחנו מסבסדים את העשירים".

פול קרוגמן - זוכה פרס נובל שבעד התערבות ממשלה והפחתת הגלובליזציה

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

דרור ניר קסטל

דרור ניר קסטל

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות