שכונות    

כרם ישראל, תל אביב – תעודת זהות

צילום: ויקיפדיה

על השכונה

כרם ישראל היא שכונה בלב תל אביב. כרם ישראל נמצאת במיקום אסטרטגי בלב תל אביב ההיסטורית ומוקפת מכל הכיוונים באטרקציות עירוניות תוססות ובשטחים פתוחים: חוף הים והטיילת, פארק צ'ארלס קלור, נווה צדק ומתחם התחנה, שדרות רוטשילד, רחובות הרצל, אלנבי ושינקין, מדרחוב נחלת בנימין, כרם התימנים ושוק הכרמל. קשה לחשוב על שכונה אחרת בעיר שמצד אחד מציעה מגוון עשיר כל כך של מקומות תרבות, בילוי ופנאי במרחק הליכה קצר מהבית ומצד שני היא שקטה מאד ואינטימית (מאתר השכונה)

גבולות השכונה

גבולות השכונה הם בין נווה צדק מדרום לבין מדרחוב נחלת בנימין מצפון, ובין שוק הכרמל וכרם התימנים ממערב לבין רחוב אלנבי ושכונת לב העיר ממזרח.

היסטוריה

ב-1911 רכש ועד תל אביב שטח של כשלושים דונם באזור הרחובות שפ"ר, גרוזנברג ומוהליבר. השטח חולק למגרשים בני אלף אמה (כגודל המגרשים באחוזת בית), אך צורת המגרש וכיוונו גרמו לתכנון הרחובות בזווית שונה מאלה של אחוזת בית ושל נחלת בנימין הסמוכות. ב-1913 רכש הוועד שטח נוסף בן כשלושים דונם מאברהם מויאל. .

למעשה, אזור זה לא תפקד כשכונה במובן הרגיל של המושג. לא פעל בו ועד כמו בשכונות אחרות שנבנו אז (נחלת בנימין, חברה חדשה, מחניים ועוד), ולא היה אופי אחיד לאוכלוסייה ולסגנון הבנייה. האזור הכיל כמה שכונות:

  • שכונת פקידי אפ"ק
  • שכונת ברנר, שהוקמה ב-1922 על אדמות מויאל. מנתה כ-315 משפחות שחיו בצריפים רעועים (כיום הרחובות יצחק אלחנן, מוהליבר, יעבץ והתבור).
  • מחנה ברנר
  • שכונת הבונה, המסומנת במפה מ-1923 בין הרחובות מוהליבר, קלישר, התבור ויעבץ, ובה גם ביתו של האדריכל ומהנדס העיר הראשון יהודה מגידוביץ.

הקרבה לקו התפר עם מנשייה גרמה לחיכוכים רבים ולהגירת תושבים לאזורים בטוחים יותר בעיר. כך היה גם בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות. בשנות השישים והשבעים התרוקן אזור כרם ישראל מרוב תושביו לטובת עסקים שונים (בעיקר מתפרות ועסקי אופנה).).

באמצע שנות השמונים חלו שינויים בעיקר בעקבות מדיניות העירייה ובעזרת מענקים מטעם החברה העירונית עזרה וביצרון: אזור רחוב שינקין שופץ, שכונות שבזי מותגו בשם נווה צדק, המרכז התיאטרוני ולהקת המחול ענבל החלו לפעול במתחם בתי הספר הראשונים, ונבנה מדרחוב נחלת בנימין. כל השינויים מסביב חלחלו גם לאזור כרם ישראל, שבשל מיקומו האטרקטיבי חזר להיות אופציה למגורים. בשנות התשעים החלה לפעול במקום קבוצת פעילים במספר נושאים, וביניהם המאבק בחברת דן להעברת קווי האוטובוס העוברים ברחוב גרוזנברג המיושב לרחוב אחד העם. נראה שבתקופה זאת גם החל השימוש בשם כרם ישראל, ככל הנראה בהשראת שכונות מחנה ישראל וכרם התימנים הסמוכות.

סוג בנייה

כיוון שהשכונה לא נבנתה מלכתחילה כשכונה, אין אחידות בסוג הבנייה

נדל"ן

דירות 2 חדרים נמכרות במחיר ממוצע של 2,900,000,  דירות 3 חדרים בבמוצע 3,000,000,  דירות 5 חדרים 7,000,000 מיליון

אדריכלות ומבנים לשימור

בשנה 30 מבנים לשימור, בהם בית וילסון ובית חבויניק.

מרכזי מסחר וציבור

בשכונה פועלים "סדנאות האמנים" ו"המרכז לאמנות עכשווית", שזכו בפרס לאדירכלות.

מבנה הציבור בקלישר 5 יועמד לרשות התושבים כמרכז לקהילה. איתו ישודרגו גם מגרש הספורט, מגרש המשחקים והחצר המוצלת הצמודים למבנה.
בשכונה  במדרחוב נחלת בנימין, עתיר המסעדות ושטחי המסחר. כמו כן השכונה קרובה לד' רוטישלד ולפארק צ'רלס קלור. יתר על כן מתוכננת בריכה עירונית.

גנים ופארקים

בשכונה גן גדול "גן הכובשים" וגינות קטנות יותר  ברח' תבור וכן ברח' מונטיפיורי.

אוכלוסייה

בשכונה אוכלוסייה צעירה ברובה, קהילתיתיות מאוד חזקה, ועד שכונה מעורב

תחבורה

כמו כרם התמנים ונווה צדק לצדה פחות נגישה לתחבורה ברכב פרטי, תחבורה ציבורית ענפה מאלנבי וממסוף כרמלית.

אתר השכונה

אתר שכונת כרם ישראל הוקם באפריל 2010 במטרה לרכז את כל המידע אודות העבר, ההווה והעתיד של השכונה וסביבתה הקרובה.

תוכניות בנייה

עיריית תל אביב מקדמת שתי תוכניות:

  • תוכנית לשדרוג מתחם שוק הכרמל, הכוללת מיסוד ושיפוץ יסודי של שוק הכרמל ושוק עזה, הקמת חניון תת-קרקעי, מבני משרדים, מבני מגורים ומבנה ציבור.
  • תוכנית להפיכת רחוב יצחק אלחנן לשדרה שתקשר בין שדרות רוטשילד לבין הים ובכך תשלים את טבעת השדרות של תל אביב. השדרה תהיה בצד הצפוני של הרחוב (בדומה לשדרות דוד המלך) ולאורכה תהיה קולונדה מסחרית (בדומה לרחוב אבן גבירול