ארז כהן, יו"ר לשכת השמאים בעבר, אמר עם פרסום נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על ירידה בקצב התחלות הבניה שנוצר מחסור הולך וגדל בדירות, ועד 2020 צפוי מחסור של 180 אלף דירות – בראיון לגלובס אמר כהן – "ענף הנדל"ן צועד בבטחה לקראת סחרור מחירים נוסף, והמחסור בדירות שהגיע השנה לכ-90 אלף דירות יגיע בשנת 2014 ל-110 אלף דירות.

"אם הממשלה לא תקדם לאלתר תכנון ושיווק של 65 אלף דירות בשנה, במהלך עשר השנים הקרובות, אנו צפויים להגיע כבר בשנת 2020 למחסור קריטי של כ-180 אלף דירות בשוק וזאת תוך כדי עליית מחירים של עשרות אחוזים נוספים במהלך השנים הקרובות. זוהי כבר איננה משימה נדל"נית. זוהי צריכה וחייבת להיות משימה לאומית ראשונה במעלה, בהנהגת ראש הממשלה, אחרת אנו צפויים כבר בשנה הקרובה לרבבות מחוסרי דיור, אלפי משכנתאות חדלות פירעון, סכנה לאי יציבות המערכת הבנקאית ושבר חברתי מחריף והולך".

היכנסו כאן  לעדכוני מדד תשומות הבניה

לתחזית המעודכנת של הראל 

בית ההשקעות הראל בתחזית מעודכנת למדד תשומות הבניה. אחרי שכלכלני בית ההשקעות סיפקו תחזיות למדדים גבוהים בחודשים הבאים (ראו כאן), הם מעדכנים כי מדד תשומות הבניה בשלוש החודשים הבאים – אוגוסט עד אוקטובר יעלה ב-0.5%.

בחודש יולי מדד תשומות הבניה היה ללא שינוי, ובחודש יוני הוא עלה ב-0.2%. מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבניה ב-1%.

בהראל סבורים כי מדד המחירים לצרכן בחודשים אוגוסט עד אוקטובר (שלושה חודשים) יעלה ב-0.5%, וכן הם מעריכים ביחס לנתוני הדיור כי סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (מדובר בעיקר במדד מחירי השכירות) יעלה בתקופה זו (שלושה חודשים) ב-0.4%. כמו כן, מעריכים בהראל כי מדד מחירי הדירות בבעלות יעלה בתקופה זו ב-0.4%.

מדד תשומות הבניה הוא מדד שבוחן את השינויים במשך חודש בחודש  בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.  המדד משמש  את הקבלנים לצורך הצמדת החובות של רוכשי הדירות (תשלומים שעדיין לא שולמו) ומכאן חשיבותו הגדולה.

התשלומים לקבלן צמודים למדד תשומות הבניה

רוכשי הדירות יכולים לרוב לבחור בשתי אלטרנטיבות – לשלם כמה שיותר מהר לקבלן, ואז לחסוך את עליית מדדי תשומות הבניה, ומנגד הם יכולים לעכב את התשלומים וכך ליהנות מלקיחת משכנתא בשלב מאוחר יותר – זו הדילמה של רוב הרוכשים, כמובן שיש מצבים שאין צורך במשכנתא, ואז השאלה היא האם הרוכשים מעדיפים לחסוך את מדד תשומות הבניה, או להשקיע את הכסף בינתיים בתקווה שהרווח יעלה על ההפסד כתוצאה מההצמדה למדד תשומות הבניה.

ובמצב הנפוץ, השאלה כאמור היא – האם כדאי לקחת מוקדם משכנתא יחסית מוקדם ולשלם לקבלן מהר ככל שניתן? או לקחת משכנתא מאוחר יותר ורק אז לשלם לקבלן?

התשובה לשאלה זו תלויה בעיקר בהוצאה הצפויה  של הרוכשים כתוצאה מעליית מדד התשומות למגורים במידה והם לא משלמים מהר לקבלן, בהשוואה להוצאה הצפויה לרוכשים באם הם ייקחו את המשכנתא מוקדם (וישלמו עליה ריבית). אם הרוכשים לוקחים משכנתא בשלב מוקדם הוצאות המימון/ריבית שלהם גדולות יותר, אבל הם חוסכים את העלייה במדד תשומות הבניה, ולכן השאלה – מה יעלה יותר –  המדד או המשכנתא? מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבניה כאמור ב-1%, כך שהקצב, מתקרב ל-2% ( אם כי, ייתכנו בפועל סטיות משמעותיות מהערכה זו). בשנה שעברה עלה מדד הבניה למגורים ב-3.3%.

 את ההערכות  (כל אחד והערכותיו לגבי מדד תשומות הבניה השנתי) צריך להשוות מול ריבית המשכנתא, ובהינתן הריבית (שעשויה להשתנות בין הרוכשים השונים)  יש לקבל את ההחלטה – האם להקדים את התשלום לקבלן או ההיפך. יודגש שבמקביל יש להתחשב בשיקולים שאינם כלכליים, לרבות בשאלה האם אנו רוצים להעביר את כל הכסף לקבלן כבר בשלב מוקדם? מה התחזית הצפויה לריבית המשכנתא בטווח הקרוב, ומה העיתוי האידיאלי מבחינתנו לקחת את המשכנתא? ועוד.

היכנסו כאן  לעדכוני מדד תשומות הבניה

לפני שאתם חותמים על משכנתא – לחצו כאן לבדיקה נוספת – זה יכול להיות משתלם! 😆

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל הטיל מגבלות משמעותיות על לוקחי המשכנתאות – המטרה לצמצמם את לקיחת המשכנתאות, לבלום את הריצה למשכנתאות, ולמתן את הביקושי לדירות. אבל, כבר אז פיקפקנו בתועלת של המהלכים האלו. בבנק ישראל החליטו שהבנקים לא יוכלו לאשר הלוואה לדיור (משכנתא) כאשר שיעור ההחזר החודשי של המשכנתא מתוך ההכנסה החודשית של הלווה עולה על 50%. הלוואות לדיור, בהן שיעור ההחזר החודשי מההכנסה הוא בין 40% ל- 50%, ישוקללו ב- 100% לצורך חישוב יחס הלימות ההון.
כמו כן, נקבע כי הבנקים לא יאשרו משכנתא שבה היחס בין חלק ההלוואה לדיור בריבית משתנה, לבין סך ההלוואה, עולה על 66.7% (שני שלישים). המגבלה תחול על הלוואות בריבית משתנה לכל טווחי הזמן, והיא מתווספת להגבלה הקיימת המגבילה לשליש את חלק ההלוואה לדיור שניתן בריבית משתנה לתקופה קצרה מ- 5 שנים.
ולסיום קבעו בפיקוח על הבנקים כי לא יינתנו משכנתאות/ הלוואות לדיור לתקופה לפירעון סופי העולה על 30 שנים.
אבל, הנה השיטה שבה הבנקים בעצם מתגברים על המגבלות האלו יחד עם הקבלנים הבונים. זה עובד כך – במסגרת מבצעים שוטפים, ובמיוחד כעת מבצעים לרגל החגים, חוברים הקבלנים לבנקים ומספקים הלוואת קבלן לרוכש. ההלוואה הזו נתפסת כחלק מההון העצמי של הרוכש בעת שהוא מבקש משכנתא והיא כמובן עוזרת לו לעמוד במגבלות החדשות של מרכיב ההון העצמי וכן של יכולת ההחזר החודשית. למעשה, ההלוואה מהקבלן משולבת יחד עם משכנתא מהבנק בריבית נמוכה מאוד, והמבצע הזה שבעצם שקול להנחה, מאפשר למלווים שלא עמדו במגבלות , לעמוד בהן. אחרי הכל – זה מה שעלול לעצור אותם בדרך לדירה , והם מעדיפים לוותר על המבצעים הסטנדרטים – דרך המחיר ו/או דרך צ'ופרים ולקבל זאת בדרך מימונית/פיננסית המאפשרת להם קבלת משכנתא.

בבנק לאומי מציעים ללקוחות חיסכון/פיקדון צמוד מדד ל-3 שנים – החוסכים/ מפקידים יקבלו תשואה שמגלמת את עליית המדד וכן תשואה של בין  0.08% ל-0.15% בשנה – זה נראה מעט, וזה אכן נמוך ואלו לא רק הפיקדונות צמודי המדד בבנק לאומי. כך זה בכל המערכת הבנקאית, אך יש לציין שהריביות האלו לא סופיות, אלו התעריפים הרשמיים של הבנקים, וכשיושבים מול יועץ ההשקעות לעיתים ניתן לקבל יותר.

כך אור אחרת, הריבית עולה ככל שהסכום גדל, כאשר בסכום של 250 אלף שקל ומעלה ניתן לקבל את התשואה של 0.15% בשנה. בפיקדונות / חסכונות צמודי מדד ארוכים יותר, הריבית בהתאמה גבוה יותר –  בפיקדון צמוד מדד ל-4 שנים ניתן לקבל ריבית  (בנוסף להצמדה) של בין 0.15% ל-0.35% , תלוי כמובן בסכום ההפקדה; בפיקדון/ חיסכון צמוד מדד ל-5 שנים הריבית (בנוסף  להצמדה) מגיעה ל-0.35% עד 0.65%.

בנק ירושלים מציע פיקדון שקלי לשנתיים בריבית שנתית של 1.45% כאשר ניתן למשוך את הפיקדון בהתראה של  35 ימים ללא קנס. הריבית בפיקדון השקלי הזמין היא משתנה ומבוססת על ריבית הפריים, כאשר המפקידים מקבלים ריבית פריים פחות 1.3%.

כמו כן, מציעים בבנק ירושלים פיקדון מתעצם  – פיקדון בריבית משתנה עם תחנות יציאה מדי 3 חודשים, כאשר בכל תחנת יציאה יש תוספת ריבית של 0.05% (שנתי*. שיעור הריבית ב-3 החודשים הראשונים היא 1.05% (פריים פחות 1.7%), וכאמור היא עשויה לגדול מדי שלושה חודשים.

בנוסף, מציעים בבנק ירושלים פיקדון שקלי לשנתיים בריבית קבועה בריבית שנתית של 1.79% וכן פיקדון שקלי לשנתיים בריבית משתנה  – ריבית שנתית של 1.48% שמבוססת על פריים פחות 1.27%.

באופן יחסי, הריביות שמקבלים בבנק ירושלים נחשבות טובות.

כלכלני בנק לאומי סבורים שהעלייה בשכר הדירה תעלה השנה ובשנת 2014 – "העלייה בשכר הדירה בישראל צפויה להימשך השנה וב-2014. מגמה זו תגרום לצמצום הפער שנפתח בשנים האחרונות בין שיעורי הגידול השנתיים של שכר הדירה לבין העלייה במחירי הדיור", כותבים כלכלני הבנק ומוסיפים – "בחודש יולי נמכרו 2,234 דירות ביוזמה פרטית וציבורית. רמה המבטאת  קצב שנתי של 26.8 אלף יחידות דיור ושיא מכירות מאז חודש אוגוסט 2012 אשר התאפיין ברמת ביקושים חריגה על רקע הקדמת רכישות של דירות עקב העלאת המע"מ בחודש ספטמבר 2012".

להערכת הכלכלנים –  "המשך העלייה בהיקף המכירות, מתרחשת בין היתר, על רקע רמת הריביות הנמוכה בשוק המשכנתאות והצפי להעלאת שיעורי המס על רכישת דירות בחודש אוגוסט, אשר הביאה, כפי הנראה להקדמת רכישה של דירות. בשוק הדירות  קיימים תנאים להמשך עליית מחירי הדיור, זאת לאחר שבחודש יולי נמשכה מגמת הירידה במלאי הבלתי מכור של דירות חדשות. רמה המשקפת ירידה של לעומת התקופה המקבילה אשתקד. להערכתנו, מלבד מרכזיותו של צד ההיצע, התפתחות קצב המכירות ושיעורי השינוי במחירי הדיור, יושפעו בטווח הקצר-בינוני, בין היתר מהציפיות לגבי כיוון הריבית, אלטרנטיבות ההשקעה השונות, ובפרט הריבית הריאלית לטווח ארוך במשק ומצב שוק העבודה"

בלאומי מדגישים כי באם תחול עלייה בהיקפי אישורי והתחלות הבניה בהתאם לצרכי המשק ומדובר על לפחות 45 אלף דירות בשנה (כתוצאה מגידול טבעי) אזי יש סיכוי למעין התמתנות בכוחות הפועלים לעליית מחירים.

ההערכות של לאומי הם בניגוד לתוכניתו של שר האוצר, יאיר לפיד  ושל שר השיכון והבינוי  אורי אריאל, שמדברים על התייצבות וירידת מחירים בשוק הדירות, אבל, איך לאמר – נראה שכלכלני לאומי מציאותיים יותר, וחבל. מעבר לכך, הבשורה הקשה יותר של הערכת לאומי, וגם היא סבירה לאור התשואה הנמוכה שהמשכירים מקבלים על הדירות, היא ששכר הדירה ימשיך לעלות!

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מעדכנת כי התחלות הבנייה ברבעון השני של 2013 ירדו דרמטית לעומת הרבעון הקודם ב-26% ל-8.8 אלף דירות; ביחס לרבעון המקביל בשנה הקודמת מדובר בירידה של קרוב ל-20%.

מדובר על נתון נמוך במיוחד שעלול להתבטא במחסור בדירות גמורות ברבעונים הבאים ובשנים הבאות. בינתיים, זה לא מורגש בדירות הגמורות. נתוני הדירות שבנייתם הסתיימה עלו לשיא של חמש שנים וברבעון השני הסתיימה בניית 11 אלף דירות, הרבה יותר מהרבעונים הקודמים ומהממוצע בשנים האחרונות.

אחד ההסברים לירידה בהתחלות בנייה הוא מחסור בידיים עובדות, לצד תהליכים בירוקרטים ארוכים. "מספר הדירות המצויות בבנייה פעילה הגיע בשנת 2013 לשיא של 16 שנים ועמד בסוף הרבעון השני על כ-87.3 אלף דירות", אומרים במשרד השיכון,  "ולמרות זאת בולט המחסור בידיים עובדות בענף שמהווה חסם להמשך הגדלת התחלות הבנייה. התחלות הבנייה משקפות את היקף פעילות הרשויות המקומיות בהוצאת היתרי בנייה. הירידה והעיכובים בקבלת היתרים גורמת יחד עם המחסור בידיים עובדות בענף, לירידה בהתחלות הבנייה. כדי להגדיל את התחלות הבנייה, משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל יפעלו להגברת קצב שיווקי הקרקעות למגורים ועל הרשויות המקומיות להיערך לכך. זאת, לצד פעילות להשלמת המהלכים להגדלת מספר הידיים העובדות וטיפול בחסמים נוספים כמו בעיית האשראי לשוק הנדל"ן".

המספרים המפורטים לעיל קשורים קשר ישיר למצב שוק הדירות, הן מבטאים את ההיצע – כמות הדירות למכירה שיש בשוק, כמות השירות שנוספת לשוק. אבל, נתון לא פחות חשוב שמשפיע על המחירים בשוק הוא הביקוש לדירות, וכאן צריך לזכור שיש ביקוש קבוע שנתי של מעל 40 אלף דירות לאור הגידול הטבעי, ובאם התחלות הבניה יורדות מתחת לקצב הזה, זה עשוי להתבטא במחסור בדירות. כמו כן, חשוב להזכיר שהביקוש לדירות קשור בקשר ישיר לריבית על המשכנתאות וזו נמצאת בשפל שגורם לרוכשים פוטנציאלים לרדת מהגדר ולנצל את הריבית הנמוכה בכדי לרכוש דירה.

ביטול הפטור ממס שבח עשוי להוביל לירידת מחירים בשוק דירות המגורים, בעיקר בדירות היוקרה.  ביטול הפטור למס שבח לתושבי החוץ ולמשקיעים נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2014, כך שלתושבי חוץ ומשקיעים יש ארבעה חודשים לממש את הנכסים ברווח ולא לשם מס. עם זאת, יש להזכיר שגם אם המימוש יהיה לאחר כניסת המס לתוקף, הרי שתהיה חלוקת הרווח על פני זמן, והמיסוי יהיה באופן יחסי לתקופה.

 כך לדוגמה, אם דירה שעלותה ב-1 בינואר 2010 היתה 2 מיליון שקל, נמכרת ב-31 בדצמבר 2013 ב-3 מיליון שקל, אזי אין מס ששבח על הרווח (רווח של 21 מיליון שקל), אבל אם לדוגמה הדירה הזו תימכר ב-4 מיליון שקל ב-31 בדצמבר 2014, אזי הרווח מסתכם ב-2 מיליון שקל ועליו יש מס שבח יחסי (בהתאם לתקופת האחזקה) – הדירה הוחזקה 4 שנים, מתוכן 3 שנים במסגרת הפטור ושנה אחת ללא פטור, ולכן המס יהיה רבע (שנה חלקי ארבע שנים), תחת הנחה שעליית הערך/ הרווח על הדירה נוצר באופן ליניארי. ומכאן, שבשיעור מס שבח של 25% הרי שמדובר במס שבח תיאורטי של 500 אלף שקל (25% על רווח של 2 מיליון שקל), ומס שבח בפועל של 125 אלף שקל (רבע של 500 אלף שקל).

ומכאן שכניסה ל-2014 עשויה לחייב את מחזיקי הדירות במס גם אם לא היתה השבחה בשנת 2014, אלא מעצם ההנחה שההשבחה של הנכס ליניארית. אם בדוגמה לעיל הדירה נמכרת בסוף 2014 ב-3 מיליון שקל, כלומר בדומה למחירה ב-2013, אזי למרות שהערך לא נבע בשנת 2014, על המוכרים (בהניה שמדובר במשקיעים או תושבי חוץ) לשלם מס שבח – 25% על רווח של 1 מיליון שקל (עלות 2 מיליון, מחיר של 3 מיליון שקל), למשך שנה אחת מתוך 4 שנים (רבע) – סך של 62.5 אלף שקל. כדי להימנע מכך, עשויים משקיעים למכור דירות כבר עכשיו.

אגב, האבסורד יכול להיות שבאם מחירי הדירות יירדו בשנה הבאה, ומעבר לכך, ועדיין למשקיעים יש רווח על הדירה (רווח שנובע משנים קודמות), אזי במכירה עתידית הם יצטרכו לשלם מס, והכל כתוצאה מכך שההשבחה מחושבת באופן ליניארי על פני שנות האחזקה.

התוצאה של יישום מס שבח במתכונתו ובעיתויו, עשויה להיות קיפאון של שוק הדירות להשקעה. המהלך של האוצר מיישר קו עם השקעות אחרות, לרבות שוק ההון, ומוריד בעצם את אחת הסוכריות המשמעותיות של המשקיעים בשוק הדירות. התוצאה הפרקטית כאמור עשויה להוביל למכירת דירות להשקעה במהלך החודשים הקרובים ולירידת מחירים, בעיקר בדירות הגדולות והיקרות.

מעבר לכך, בהתאם להוראה החדשה, גם מוכרי דירות שאין בבעלותם דירות נוספות, לא ייהנו באופן מוחלט מפטור ממס שבח; הפטור יינתן באם הדירה נמכרת עד סכום של 4.5 מיליון שקל, וגם במקרה זה כאמור יש לחשב את המס שבח על פני תקופת האחזקה כולה באופן ליניארי.

למדריך – מס שבח החדש ככה זה יעבוד! 

אורי אריאל שר השיכון והבינוי מתקפל. אחרי שאמר לפני כשלושה חודשים שמחירי הדירות יתחילו לרדת ב-2014 הוא אומר עכשיו שמחירי הדירות אולי יירדו במחצית השנייה של 2014 – "במחצית השנייה של 2014 יש סיכוי לירידה במחירי הדירות. שיווק הקרקעות למגורים ב-2014 יהיה גדול הרבה יותר מהשיווק השנה, מה שיוביל להתמתנות, יציבות ואולי ירידה מסוימת במחירי הדירות", אמר אריאל והוסיף – "בשנה הקרובה תהיה מנה גדולה יותר של שיווק קרקעות – התכנון שלנו הוא להעלות את קצב השיווקים ב-2014 ב-15% עד 20%".
לזכותו של אריאל יאמר שכבר עם כניסתו לתפקיד אמר שאין נוסחת קסם והתהליך יהיה ארוך, אבל הדחייה הזו לא מבשרת טובות – זה פתח לדחיות נוספות – בראיון הבא הוא כבר יעריך שזה יקרה ב-2015 ואחר כך במחצית השנייה של 2015 .
כך או אחרת, בריבית בנק ישראל כה נמוכה – 1.25% ובהתאמה ריבית משכנתא ממוצעת נמוכה, הסיכוי לירידת מחירים נראה נמוך.

דוידי גילה רוצה להיות כחלון – הממונה על ההגבלים רוצה לעשות לשוק כרטיסי האשראי מה שעשה כחלון לשוק התקשורת. גילה מסיר את החסמים לכניסה לשוק כרטיסי האשראי במטרה שייכנסו מתחרים בעוד כשנתיים ושבמקביל המחירים ירדו משמעותית. למה הוא עושה זאת, ומה המטרה ?  הנה כל השאלות והתשובות –

המצב כיום ולמה בכלל צריך לשנות אותו?

מחזור העסקאות שמבוצע באמצעות חברות כרטיסי האשראי הוא עצום במימדיו. לצורך המחשה, בשנת 2012 מחזור השימוש בכרטיסי אשראי בישראל עמד על  214 מיליארד שקל. הסכום הזה מהווה כמעט חצי (%44) מכל הצריכה הפרטית בישראל. על כל התחום הזה שולטים שלוש חברות כרטיסי אשראי בלבד: ישראכרט לאומי קארד וכאל. שלושתם כמו גם שב"א, בשליטת ארבעת הבנקים הגדולים: הפועלים לאומי דיסקונט והבינלאומי. ישראכרט, לאומי קארד וכאל גם הם מנפיקות של כל כרטיסי האשראי והם גם הסולקות היחידות הקיימות כיום בשוק. שב"א, שהיא בבעלות ארבעת הבנקים הגדולים, השולטים גם בשלושת חברות כרטיסי האשראי היחידות, מחזיקה את מערכת המחשוב היחידה, שבלי חיבור אליה סולקים ומנפיקים מקומיים חדשים לא יכולים להתחרות על ליבם של בתי העסק והצרכנים.

את מערכת המחשב הזו תכננו והקימו שלושת חברות כרטיסי האשראי לפי צרכיהם בלבד, מה שחסם עד היום כניסה של מתחרים חדשים לשוק.

 מי משלם למי איזה עמלות?

הצרכן משלם עמלות למי שהנפיק לו את הכרטיס; דמי כרטיס קבועים, וריבית על הלוואות. לעיתים מחזיק הכרטיס מקבל בונוסים או "נקודות" מהמנפיק. הסולק משלם: עמלה צולבת (או "עמלת מנפיק") למנפיק . למעשה מדובר בתשלום שמגולגל על  ידי חברות כרטיסי האשראי על בתי העסק ומהווה רצפה לעמלת הסליקה שמשלם בית העסק. בית העסק משלם: עמלת "בית עסק" לסולק. העמלה כוללת את העמלה הצולבת. עמלה זו מגולגלת בסופו של דבר, לפחות בחלקה, על ציבור הצרכנים הרוכשים בבית העסק.

מה התכנית לשינוי המצב הקיים?

תכנית מפורטת שבסופה, תוך שנתיים צפויים  לרדת המכשולים לכניסה של מתחרים. המערכת הממוחשבת המשודרגת של שב"א, שתרכז את פעילות כרטיסי האשראי , תהיה פתוחה , שקופה ושוויונית , תעריפי ההתחברות יהיו מבוססים עלויות, המחיר לכניסה למערכת יהיה נמוך ומוגדר מראש (250 -400 אלף שקל) ומסגרת הזמנים לחיבור המתחרים החדשים קצרה ומוגדרת אף היא (שלושה חודשים)

איך המהלך הזה יעזור להוריד את המחירים ואת גובה העמלות?

המהלך יאפשר כניסה של מתחרים חדשים לסליקה והנפקה של כרטיסי אשראי. תחרות מצד שחקנים חדשים יוצרת שיפור משמעותי בשירות ובמחיר כמעט בכל שוק ותחום שבה היא קיימת. בדומה לשוק הסלולר, המטרה היא שכניסה של חברות חדשות ש"רעבות"  ללקוחות חדשים – כלומר מחזיקי הכרטיסים ובתי העסק – יעניקו שירות טוב יותר במחירים נמוכים יותר, מה שיאלץ את הסולקים והמנפיקים הותיקים להוריד מחירים ולשפר את השירות בעצמם.

וואוו! זאת יכולה להיות רעידת אדמה בשוק כרטיסי האשראי, השוק הנשלט כיום על ידי קומץ של חברות שלוקחות לנו עמלות יחסית גבוהות ומספקות לנו אשראי בריבית רצחנית. הממונה על הגבלים עסקיים, פרופ' דיויד גילה, נתן הוראות שמטרתן לפתוח את ענף כרטיסי האשראי לתחרות. המהלך מכוון להכשיר את הקרקע לכניסת סולקים ומנפיקים חדשים לתחום כרטיסי האשראי תוך כשנתיים מהיום, באוקטובר 2015.

לאחר בחינה מעמיקה של תחום כרטיסי האשראי, הממונה הורה היום לחברת שב"א (שרותי בנק אוטומטיים), שבבעלות ארבעת הבנקים הגדולים, לנקוט בצעדים שיפתחו את האפשרות לתחרות בענף כרטיסי האשראי. אחד הסימנים לקיומה של תחרות מוגבלת בתחום היא שעל אף הירידה בעמלה הצולבת בשנים האחרונות, לא נצפתה ירידה בשיעור מקביל בעמלה שגובים הסולקים מבתי העסק והנתח שהסולק מותיר בידיו מתוך עמלת בית העסק גדל בצורה משמעותית.

נכון להיום, ישנן שלוש חברות כרטיסי אשראי בלבד שמחוברות לשב"א וכולן בבעלות הבנקים שהם גם הבעלים של חברת שב"א: ישראכרט (בבעלות מלאה של בנק הפועלים), לאומי קארד (בשליטת בנק לאומי) וכאל (בבעלות בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי). על פי החלטת הממונה, עד ה-1 באוקטובר 2015 אמורה שב"א לעבור שינוי מהותי מקצה לקצה בפעילותה, באופן שיאפשר התחברות מהירה וזולה של שחקנים חדשים המעוניינים להתחרות בחברות כרטיסי האשראי בתחום הסליקה וההנפקה. במהלך התקופה עד התאריך הנ"ל קיימות נקודות ציון שלפיהן תיבחן ההתקדמות של הפיתוח הטכנולוגי הדרוש לעמידה ביעדים אלה.

רשות ההגבלים העסקיים בוחנת מזה מספר חודשים בחינת עומק את תחום כרטיסי האשראי.  אחד הממצאים העיקריים שעלו מהבדיקה: מערכת שב"א במתכונתה הנוכחית חוסמת כניסה לתחרות בתחום הסליקה וההנפקה של כרטיסי אשראי, הבדיקה העלתה כי אחד החסמים העיקריים לכניסה של שחקנים חדשים לענף הוא הקושי להתחבר למערכות שב"א. תחום זה מאופיין במידה מוגבלת מאד של תחרות, ומספר ניסיונות כניסה בעבר של שחקנים בתחום הסליקה וההנפקה עלו בתוהו.

הרשות להגבלים עסקיים קבעה את עקרונות היסוד הבאים –

1.מתן אפשרות להתחברות מהירה וזולה: שב"א תהיה מחויבת לחבר כל גורם מורשה תוך שלושה חודשים (קיצור של מעל לשנה ביחס לזמן החיבור הנדרש כיום) בעלות חיבור של 250-400 אלף שקל (אחוזים בודדים ממה שהיה נהוג עד היום).

2.שב"א תהיה מחויבת לשקיפות, להוגנות ולשוויוניות בין חברות כרטיסי האשראי הותיקות לבין סולקים ומנפיקים שייכנסו בעתיד, ולתעריפי התחברות מבוססי עלויות.

3.שב"א תהיה מחויבת לאמץ ולתמוך בסטנדרטים טכנולוגיים בינלאומיים מתקדמים כמו: כרטיסים חכמים (EMV), המאפשרים רמת אבטחה גבוהה, וטכנולוגית NFC המאפשרת ביצוע עסקאות באמצעות צ'יפ המותקן בטלפונים ניידים מתקדמים. סטנדרטים אילו יקלו על כניסת שחקנים חדשים ויאפשרו פיתוח מוצרים חדשניים.

 ברשות הגדירו לחו זמנים, כאשר 4 חודשים מהיום יסתיים אפיון המערכת והכנת המפרטים הטכנולוגיים, פירוט כללי ותהליכי ההתחברות למערכות שב"א בעבור כל שחקן בענף כרטיסי האשראי ורשימת השירותים שמהווים חבילה בסיסית, שהחיבור אליה יהיה מהיר וזול במיוחד. חבילה בסיסית תכלול כל שירות הניתן לשני גורמים או יותר.

9 חודשים מהיום יסתיים שלב הכנת מסמך כללי התחברות לכל מי שמבקש לקבל שירותים מעבר לחבילה הבסיסית.

שנה ו-4 חודשים מהיום יסתיים שלב הפיתוח הטכנולוגי של מערכות שב"א.

המטרה – אוקטובר 2015 יסתיים שלב הבדיקות הטכנולוגיות למערכת והיא תופעל על פי המתווה שבתנאי הממונה.

הכוונה של הממונה על ההגבלים העסקיים להגביר את התחרות בשוק כרטיסי האשראי, מגיעה על רקע הרווחים והגידול בעסקים במחצית הראשונה של 2013.  חברות כרטיסי האשראי הגדולות – ישראכרט, כאל ולאומי קארד, הרוויחו כ-340 מיליון שקל במחצית הראשונה, קרוב לרווח בתקופה המקבילה אשתקד,  כאשר היקף השימוש בכרטיסי האשראי גדל ב-7% למעל 110 מיליארד שקל. כמות הכרטיסים של החברות האלו – 6.5 מיליון כרטיסים.

בראש חברות כרטיסי האשראי נמצאת ישראכרט עם נתח שוק של מעל 47%, אחרי לאומי קארד עם נתח שוק של מעל 27% ושלישית כאל.

עודד שריג, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, מעלה הילוך רגע לפני פרישתו. שריג  עדכן את החברות המנהלות כספי ציבור לטווח בינוני וארוך – קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות, כי עליהן להשיב לחוסכים דמי ניהול שהועלו ללא הודעה מוקדמת. מדובר על פי ההערכות בהחזרים של עשרות מיליוני שקלים ללקוחות (החוסכים בקופות ובקרנות).

החברות המנהלות את כספי החיסכון והפנסיה שמעוניינות להעלות את דמי הניהול על החסכונות צריכות לשלוח הודעה לחוסכים חודשיים לפני העלאתם. אלא שמסתבר שבביקורות שערך אגף שוק ההון נמצא כי בין השנים 2006-2009, הועלו דמי ניהול במספר רב של קופות גמל ללא מתן הודעה מוקדמת לחוסכים. זה לא תקין, כמובן, ושריג מעוניין להשיב את דמי הניהול העודפים ללקוחות.

כמו כן, הנחה שריג את החברות המנהלות לערוך בדיקה למי מהחוסכים חוסכים הועלו דמי הניהול בתקופה זו ללא מתן הודעה מוקדמת, ולהשיב את דמי הניהול שנגבו שלא כדין. כלומר, לא מדובר רק בתיקון של ממצאי הביקורת, אלא ביקורת שתופעל על ידי כל קופות הגמל וקרנות הפנסיה, ובהתאם לממצאיה יצטרכו החברות להשיב כספים ללקוחות. "חיוב חברות המנהלות כספי פנסיה של הציבור להשיב לחוסכים דמי ניהול שנגבו ביתר הוא צעד נוסף להבטחת זכויות החוסכים לפנסיה", אמר שריג, " אגף שוק ההון שבמשרד האוצר ימשיך לפעול למען להבטחת שוק חיסכון פנסיוני הוגן ותחרותי".

ההנחיה של שריג מגיעה יום לאחר קרב מתוקשר של שריג דווקא למען קרנות הפנסיה. שריג טען שאין מקום לחשוש שקרנות הפנסיה פועלות שלא לטובת החוסכים הפנסיונים. לטענתו – "ניהול כספי העמיתים באמצעות קופות גמל שנמצאות בבעלות העמיתים אינו מהווה ערובה לניהול תקין של הקופה". טענה זו היתה הבסיס לתגובתו של שריג לח"כ זהבה גלאון (מרצ) שפנתה לשר האוצר יאיר לפיד וביקשה ממנו לקדם הקמת קרן פנסיה שתהיה בבעלות העמיתים.

שריג חושב שמדובר יהיה בטעות גדולה. להערכתו, "שינוי זהות הגורם המנהל לא תשנה את הבעיה עימה מתמודד החיסכון הפנסיוני". גלאון, מנגד, לא נותרה חייבת  ומתחה על טענות שריג ביקורת  קשה – "אמירתו המחפירה של שריג לפיה 'אין מקום לחשוש שקרנות הפנסיה פועלות שלא לטובת החוסכים', מעידה שגם אחרי קדנציה שלמה בתפקיד הוא אינו מבין לא את אחריותו כלפי הציבור, ולא את העובדות. המציאות הנוכחית היא שהגופים המוסדיים שותים 25% מחסכונות הפנסיה שלנו בדמי ניהול מנופחים ללא קשר לתשואה ולכישורי הניהול שלהם. הכישלון הזה רשום אך ורק על שמו של שריג. חשוב לדעת, שהפגיעה בכספי החוסכים אינה נובעת רק מירידת הריביות, אלא גם מדמי ניהול מופרזים, מתספורות ומניהול כושל של כספי הציבור. יש לבחון מודלים חלופיים, כגון קרן בבעלות עמיתים, שתאפשר ניהול טוב יותר של החסכונות וגביית דמי ניהול נמוכים".

האם שריג עונה לגלאון דרך ההנחיה שהעביר לקופות הגמל וקרנות הנאמנות להחזיר את הכסף שנגבה ביתר לחוסכים; ואיפה הוא היה עד היום? מדובר על כספים מהשנים 2006 עד 2009. וגם אם מחזירים – שלא ישכחו את ההצמדה והריבית!