הבנק הבינלאומי מציע פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על הדולר. הפיקדון המובנה מוצע לטווח הקצר – 3 חודשים, והוא מתאים לכאלו שסבורים שהדולר יתחזק ביחס לאירו. בפיקדון מובטחת רצפה (לא ניתן להפסיד נומינלית) כשלמעשה מובטחת האפשרות הטובה מבין השתיים – ריבית של 0.25% לשלוש החודשים או מענק בשיעור התחזקות הדולר מול האירו כאשר המענק מוגל ל-5.05%. אבל, הענק ניתן תחת ההסתייגויות הבאות – התחזקות הדולר נמדדת רק החל מ-1% (ביחס לתחילת הפיקדון – 27 בדצמבר). כמו כן, צריך להתקיים התנאי שבמהלך התקופה לא יהיה שינוי של 6% ומעלה ביחסי המטבעות.
סכום המינימום בהפקדה לפיקדון זה – 25 אלף שקל; ניתן להפקיד עד 27 בדצמבר 2011.
דמי הניהול על האפיקים הפנסיונים הם עדיין לא כל ההוצאות של המחזיקים בקופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים (ביטוחי חיים). כן, ככה אתם אמנם סבורים, אבל המציאות בשטח שונה – מסתבר שמעבר לדמי הניהול (שגם כך לרוב לא נמוכים), החוסכים משלמים בדלת האחורית תשלומים נוספים – עמלות בגין ביצוע עסקאות, עמלות ברוקראז', עמלות קסטודיאן, דמי ניהול על קרנות השקעה זרות ומקומיות.
העלויות הנוספות מסתכמות ב-0.1% עד 0.2% ולפעמים אף מעבר לכך וזה ממש לא עניין של מה בכך. רוב העלויות הנוספות נובע מדמי הניהול לקרנות ההשקעה, ומה הם בעצם קרנות ההשקעה האלו? ובכן, מדובר בקרנות שמטרתן להשקיע כספים במקומות מסוימים, באפיקים מסוימים. הקרנות האלו מציעות את שירותיהם (שירותי ניהול ההשקעות) לגופים המוסדיים שמנהלים לנו את הכסף, ובמיוחד לגופי החיסכון הפנסיוני – קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים משקיעות בהן בתמורה לדמי ניהול (לרוב מבוססי רווחים); הקרנות האלו אגב, יכולות להיות מקומיות או זרות, והן מתמחות בתחום מסוים, כך למשל ישנן קרנות השקעה בהייטק, קרנות השקעה במניות יתר; קרנות השקעה שמתמחות בנדל"ן, קרנות ארביטראג' , קרנות גידור שונות ועוד.
משרד האוצר אפשר את ההשקעות האלו מכיוון שהוא היה מעוניין בפיזור של תיקי ההשקעות של החוסכים לפנסיה. אבל, ריבוי מנהלי ההשקעות מתבטא בגידול בדמי הניהול. ובכלל – למה מנהל השקעות צריך מנהל השקעות? זה הרי אבסורד, אם אתה אדוני מנהל ההשקעות בקופת הגמל לא יודע לנהל את הכסף אצלך, נעבור לאחרים. אבל זה גם לא יעזור, כולם (גם האחרים) נשענים על ניהול חיצוני, ניהול שלכאורה מתמחה בנישות מסוימות, אם כי בהינתן התשואות של הגופים האלו על פני זמן, לא ניתן לראות ברוב המקרים אפסייד מרשים.
חשוב להדגיש – הכל כמובן חוקי.האוצר מאפשר למנהלי החיסכון לטווח ארוך לחייב את חסכונות הלקוחות בעמלות קנייה ומכירה ובתשלומים על קרנות ההשקעה, רק שהרוב הגדול של החוסכים לא מודע לכך, הרוב הגדול של החוסכים לא מודע לכך שהוא משלם עמלות של עוד 0.2% פחות או יותר על ניהול ותפעול החיסכון שלו. זה לכאורה לא ביג דיל, אבל כל שבריר אחוז מצטבר על פני זמן לכסף גדול. לגופי ההשקעה המנהלים את החסכונות לטווח ארוך מדובר בסכומים גבוהים – מאות מיליוני שקלים.
העלויות המוחבאות בקרנות הפנסיה וקופות הגמל – המקרה של גדיש
מבדיקת הון עולה כי ההפקדות השנתיות באפיקי החיסכון הפנסיוני יסתכמו ב-30 מיליארד שקל מדי שנה. מדובר בסכום עתק שהולך וגדל עם השנים על רקע הרפורמה בחיסכון הפנסיוני שהופעלה לפני כחמש שנים. אז הוחלט על עלייה הדרגתית בשיעור ההפקדות לחיסכון פנסיוני, כשבמקביל חלה חובה על המעסיקים והעובדים לחסוך לפנסיה.
הדרישה (הרגולטורית) הזו הביאה לגידול בהפרשות השוטפות של הציבור לפנסיה והגדילה בהאתמה את כוחן של החברות המנהלות את הפנסיה, בעיקר חברות הביטוח – מגדל, כלל ביטוח, מנורה, הראל, הפניקס, שמנהלות כיום כ-800 מיליארד שקל. על פי הבדיקה של "מהון להון" שמסתמכת על השכר הממוצע, כמות העובדים במשק שיש להם חיסכון פנסיוני ושיעור ההפרשה נראה שבשנה הקרובה יחסכו העובדים (לצד הפרשות המעסיקים) סדר גודל של 30 מיליארד שקל, בעוד ששנה שעברה הסתכמו על פי ההערכה ההפרשות הכוללות לפנסיה ב-25 מיליארד שקל.
מבדיקת אתר הון מדריכים פיננסים עולה כי היקף החיסכון הפנסיוני הכולל מגיע, בסוף שנת 2011, לכ-800 מיליארד שקל. תעשיית החיסכון הפנסיוני גדולה פי 6 מתעשיית הקרנות ומעל מפי 10 מתעשיית תעודות הסל. נתון זה ממחיש את הכוח החזק של חברות הביטוח (מגדל, כלל ביטוח, מנורה, הראל, הפניקס) בשוק ההון. האפיק הפנסיוני נחלק באופן גס לשלוש – קרנות פנסיה, ביטוחי חיים / ביטוחי מנהלים וקופות גמל (כולל קרנות השתלמות). על רקע החובה להפריש לפנסיה, גדלו ההפקדות החודשיות של הציבור (לרבות של המעסיקים המפקידים מנגד) כאשר יש עדיפות לקרנות פנסיה וביטוחי מנהלים / ביטוחי חיים לעומת קופות הגמל, בעיקר בגלל הרגולציה והעדיפות הביטוחית (הכיסויים הביטוחיים). עם זאת עדיין, סדר גודל של מעל 300 מיליארד שקל מנוהל בקופות הגמל, והיתר בקרנות פנסיה והביטוחים השונים.
רשות ניירות ערך נלחמת בדמי הניהול בקרנות הנאמנות. הרשות מנסה להעביר צעדים שיביאו בסופו של דבר להפחתה משמעותית בדמי הניהול. בשלב הראשון מנסה רשות ניירות ערך להעביר תיקון בנוגע לעדכון של הלקוחות על שינוי בדמי הניהול. הבנקים ישלחו מכתבים למחזיקי הקרנות נאמנות שבועיים לפי שיעודכנו דמי הניהול. בדרך זו, יכולים מחזיקי הקנות להיערך – למכור את הקרנות ולעבור לקרנות אחרות. במקביל, גם קרנות הנאמנות עצמן יקדימו כמובן את הדיווח לבורסה. התהליך הזה טומן בחובו סיכון – עבודה נוספת של הבנקים משמעה העלאה של עמלות הבנקים. אך ההערכות הן שהעמלות לא יתייקרו. המהלך הזה מצטרף למהלכים נוספים של רשות ניירות ערך שמעוגנים בתיקון 15 לחוק קרנות הנאמנות. התיקון הזה, שוועדת הכספים אמורה לדון בו בקרוב, אמור לאפשר לחברות ניהול הקרנות להציע דמי ניהול שונים ללקוחות (תהיה הנחה בדמי הניהול ללקוחות מסוימים – דרך מפיצים מסוימים, או לקוחות גדולים, או לקוחות וותיקים). מעבר לכך, קרנות הנאמנות יצטרכו על פי התיקון להעביר ללקוחות עדכון לגבי העלאות דמי הניהול שהיו בעבר (היסטוריית דמי הניהול) לצד העדכון על העלאות מכוונות (במקביל למכתבים שהלקוחות יקבלו מהבנקים).
תיקון כולל זה לצד הקמתה של מערכת ההפצה האינטרנטית לרכישה ומכירת קרנות (ללא עמלות הפצה לבנקים) אמורים להשפיע על העלויות הכוללות של המחזיקים בקרנות נאמנות. בינתיים, למרות שמדברים על מערכת הפצה אינטרנטית בקרנות כבר שנתיים, זה עדיין לא קרה. עכשיו מדברים על יישום המערכת במהלך השנה הקרובה.
למדריכים פיננסים:
מעודכן ל-08/2022
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
קרן פנסיה – הבטחת ההכנסה ורמת החיים אחרי הפרישה
קרן פנסיה היא חיסכון למטרת פנסיה. חוסך שהוא שכיר, מפריש מדי חודש כספים לצד הפרשות המעסיק. עצמאי מפקיד לטובת קרן הפנסיה אחוז מסוים מההכנסות בהגיעו לגיל פרישה – 67 לגברים, 62 לנשים (בדרך לעלות בהדרגה ל-65), החוסך מתחיל לנצל את החיסכון שנצבר לשימוש שוטף – לרוב באמצעות משיכת קצבה חודשית. בתנאים מסוימים, ניתן לקבל חלק מהכסף שנצבר בסכום אחד במזומן.
ביטוח הדדי והקטנת הסיכון לחברה המבטחת
קרנות הפנסיה פועלות על בסיס ביטוח הדדי – הסיכונים הביטוחיים כמו סיכון מפני אובדן כושר עבודה ומפני מוות, אינם מוטלים על חברת הביטוח, אין ביטוח מלא על מקרים כאלו אבל יש ביטוחי משנה שעשויים לכסות מקרים של אובדן כושר עבודה אצל המבוטחים. מה שכן יש זה מעין ביטוח הדדי – כלומר יהיו מקרים כאלו והקרן תצטרך לטפל בהם ולהעביר להם כספים, אבל מי שנושא בנטל הם העמיתים האחרים. כולם שותפים בקופה המשותפת לפי חלקם היחסי, כולם משלמים תשלומים שוטפים, לכולם מגיעה קצבה וכולם מבוטחים במעין ביטוח הדדי של יתר העמיתים. הביטוח ההדדי מחייב את מנהל הקרן לפעול באחריות, ולנהל היטב את הסיכונים הביטוחיים, זאת מאחר שכל טעות משולמת על ידי כלל החוסכים, ומנגד כל הצלחה מגדילה את החיסכון הפנסיוני שלהם.
היתרון והחיסרון של ביטוח הדדי
היתרון של הביטוח ההדדי הוא במחיר הנמוך יחסית שמשלמים החוסכים (לא משלמים פרמיית ביטוח לחברת ביטוח). החיסרון הוא שייתכנו שינויים בזכויות של העמיתים כתוצאה מאירועים ביטוחיים. במילים אחרות – התוחלת לרווח גבוהה יותר, אבל השונות גם כן גבוהה. אפשר להרוויח יותר (בעת תשלומי הקצבה), אבל יש גם סיכון גדול יותר. לדוגמה – אם חוסכים רבים יחסית יסבלו מאובדן כושר עבודה, גם במקרה הזא הם ימומנו על ידי שאר החוסכים. יחד עם זאת, מה שיקרה הוא שהקצבה של כולם, הן של החולים והן של שאר המבוטחים, תקטן. מנגד, אם רק מספר קטן של חוסכים יתבע קצבאות פנסיה, הקצבה של כלל החוסכים תגדל בהתאם. המשמעות היא שאם החוסכים הם צעירים, ואם הם מגיעים ממגוון תחומי עיסוק ופרנסה, זה אמור לשמור על איזון בקרן ולהבטיח את הקצבה ש כלל החוסכים בה.
קרנות פנסיה ותיקות וקרנות חדשות
על פי הגדרת משרד האוצר – קרן פנסיה היא מכשיר חיסכון פנסיוני שמטרתו לספק הכנסה כאשר קורה אחד מהאירועים הבאים: פרישה לפנסיה, אובדן כושר עבודה או פטירה. חיסכון בקרן פנסיה מקנה לעמית או לשאריו זכות לקבלת קצבה מהקרן, ובמקרים מסוימים גם סכומים הוניים, בכפוף לתקנון הקרן ולהוראות ההסדר החוקתי.
קרנות הפנסיה נחלקות לשני סוגים: קרנות פנסיה ותיקות וקרנות פנסיה חדשות, הנבדלות, בין השאר, בשיטת חישוב זכויות העמיתים. מרבית קרנות הפנסיה הוותיקות פועלות בשיטה של "הגדרת זכויות" (Defined Benefit), לפיה זכויות עמית נקבעות כשיעור ממשכורתו הקובעת. קרנות הפנסיה החדשות פועלות בשיטה של "הפרשות מוגדרות" (Defined Contribution), לפיה קצבת הפרישה נקבעת בהתאם לסכומים שצבר העמית במהלך תקופת החיסכון ולתשואה שהושגה עליהם.
קרנות פנסיה ותיקות
קרנות הפנסיה הוותיקות הן משני סוגים: מאוזנות ובניהול מיוחד. קרנות אלה נסגרו למצטרפים חדשים בשנת 1995.קרנות הפנסיה החדשות הוקמו בעקבות החלטת הממשלה מ-29 במארס 1995, לפיה מ-1 בינואר 1995 יצורפו מבוטחים חדשים לקרנות פנסיה חדשות, שהוקמו מאותו מועד ואילך. קרנות הפנסיה החדשות נחלקות גם הן לשני סוגים: מקיפות וכלליות. קרן פנסיה חדשה מקיפה (וכן קרן פנסיה ותיקה) משקיעה 30% מכספיה בצורה שמבטיחה את התשואה (עד 2021 זה נעשה באמצעות אג"ח מיועדות, מ-2022 זה ייעשה בדרך אחרת – ראו כאן). בשל ההטבה, הפקדה בקרן פנסיה חדשה מקיפה מוגבלת ל-20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק (כ-4,326 שקל בחודש, נכון ל-2021). חוסכים המעוניינים להפקיד סכומים מעבר לתקרה זו, יכולים לעשות זאת בקרנות פנסיה חדשות כלליות, שאינן זכאיות לאג"ח מיועדות. כמו כן, בקרן פנסיה חדשה מקיפה קיים כיסוי ביטוחי, ואילו קרן פנסיה כללית יכול שתהיה ללא כיסוי ביטוחי.
קרנות פנסיה חדשות
הקרנות שניתן להצטרף אליהן הן קרנות הפנסיה החדשות, קרנות שמעבר למרכיב החיסכון הגבוה מספקות כיסוי ביטוחי מפני התארכות תוחלת חיים, מפני נכות וביטוח שאירים). בקרנות הפנסיה יש שני סוגים של חוסכים לפנסיה – השכירים והעצמאים. עובד שכיר חוסך לפנסיה דרך תשלומים שוטפים שמופרשים משכרו – העובד יכול להפקיד עד 7% משכרו בכל חודש והמעסיק יכול להוסיף 7.5% נוספים משכר העובד (כתגמולים) וכן בנוסף מפריש המעביד עוד 8.33% משכר העובד (פיצויים). זה המצב המקסימלי, כאשר בפועל לעובדים החוסכים בקרן פנסיה חיסכון של 5.5% מהפרשה שלהם (הפקדה דרך המשכורת), 6% על חשבון המעסיק כתגמולים, ו-6% נוספים כפיצויים.
להבדיל משכיר שחוסך לפנסיה דרך מקום עבודתו, עצמאי שחוסך לפנסיה מפקיד עד 16% מהכנסתו החודשית. שני סוגי החוסכים זוכים להטבות מס כתוצאה מהפקדות אלו.
קרנות הפנסיה הן רק חלק מהחיסכון הפנסיוני, החיסכון המיועד לפנסיה – אנחנו עובדים שנים ומצפים שכשנגיע לפנסיה נוכל לחיות טוב מבלי לעבוד. לא תמיד זה כך, אבל הרעיון שבחיסכון הפנסיוני הוא להבטיח איכות חיים בתקופת הפנסיה. המכשירים הבולטים לחיסכון הפנסיוני הם קרנות הפנסיה וגם ביטוח חיים וקופות גמל. כאן תוכלו לקרוא על מדריכי החיסכון הפנסיוני, וכאן תוכלו לקרוא על הדור הבא של החיסכון הפנסיוני – קופות גמל וקרנות השתלמות IRA.
הקצבה בפנסיה – מה משפיע עליה?
ההפקדות השוטפות של העובד לצד ההפקדות של המעסיק, או לחילופין ההפקדות של העצמאי, הן הבסיס לתשלום בעת פרישה. לצד ההפקדות האלו נזקף לרשות החוסך גם הרווח הכולל שהניבה קרן הפנסיה. בהגיעו לגיל פרישה נקבעת לחוסך פנסיה חודשית, המחושבת לפי החיסכון שצבר וכפוף למסלול הפרישה שנבחר. הפנסיה תשולם לאורך כל חיי החוסך. יודגש כאן, כי את תשלום הפנסיה ניתן לקבל כבר בגיל 60, אולם זה לרוב לא כלכלי – ככל שהפנסיה מתקבלת בגיל צעיר יותר, היא נמוכה יותר.
כך או אחרת, גובה הפנסיה כאמור כפוף לגודל החיסכון, כאשר על סכום זה מופעל יחס המרה מקובל ולפיו גוזרים את סכום הקצבה החודשית. סכום החיסכון תלוי בפרמטרים רבים – משך החיסכון, גובה התשלומים, רציפות החיסכון, התשואה של החיסכון (תלוי בגוף המנהל את הכספים/הגוף המוסדי), דמי הניהול בקרן הפנסיה ועוד. וזה מביא אותנו לגופים המנהלים, שכאמור אמורים לייצר תשואה (רווחים) על ההפקדות השוטפות.
קיימים עשרות גופים כאלו, וחשוב מאוד לעשות שיעורי בית ולבדוק את הקרן המתאימה לכם – יש לזכור שמבחן התשואות ההיסטוריות הוא חשוב מאוד, אבל הוא לא בהכרח מעיד על העתיד; יש לזכור שסוכני ביטוח פנסיוני לא אובייקטיביים ולכן יש לבדוק את ההמלצות שלהם בשבע עיניים; יש לזכור לבדוק אחת לתקופה את החיסכון הפנסיוני ולוודא שהגוף המוסדי המנהל את הקרן מצליח לייצר תשואות סבירות; יש לעשות מבחני השוואה באופן תדיר ובמידת הצורך להחליף את הקרן. יש לזכור שחלק נכבד מהפנסיה שלכם הולך על דמי ניהול, ולכן כדאי מאוד לאתר קרן עם דמי ניהול נמוכים. הגופים המוסדיים גובים דמי ניהול על ניהול הכספים בקרן הפנסיה. דמי הניהול הם עד 6% מההפקדות השוטפות לקרן ועד 0.5% מהחיסכון המצטבר. אבל, בפועל דמי הניהול נמוכים יותר ומעבר לכך, חשוב מאוד להתמקח ביחס לדמי הניהול – אפשר להוזיל אותם.
השוואה בין קרנות פנסיה
הפרמטר החשוב ביותר בקרן הפנסיה הוא איכות ניהול הכסף. כאמור, בכל חודש מפריש החוסך לצד מעסיקו כספים בקרן הפנסיה. הכספים האלו מושקעים באפיקים שונים, והמטרה של מנהל ההשקעות שמנהל את הכספים שלנו היא לייצר תשואה גבוהה בהתאם לסיכון. מנהל ההשקעות אמור להשקיע את הכספים בצורה הטובה והנכונה ביותר, בהתחשב בתקופת החיסכון, רמת הסיכון הרצויה; הסיכונים בשווקים; אפיקי ההשקעה; נזילות ועוד. המטרה של מנהל הסיכון היא לספק תשואה ראויה ביחס לסיכון. התשואה הזו היא קריטית לחוסך, היא מהווה נדבך חשוב מאוד בהיקף קרן הפנסיה – כך למשל הבדלים של 1% בתשואה השנתית עלולים להתבטא בהבדלים של עשרות אחוזים בהיקף הקרן בעת הפנסיה. ולכן, כאן ממש לא כדאי להתפשר, לעשות שיעורי בית ולוודא שבחרתם מנהל השקעות מוביל. זה לא מבטיח את התשואות, הרי אף אחד לא נביא, אבל זה בכל זאת עשוי לרמז על הצלחה בהמשך, ובכל מקרה – את החיסכון הפנסיוני אתם צריכים לבדוק אחת לתקופה ולזכור – אפשר לנייד אותו. אם אתם לא מרוצים אפשר לעבור מקרן לקרן.
פרמטר נוסף שחשוב בהשוואה בין הקרנות פנסיה, אם כי לא כמו איכות ניהול ההשקעות, הוא איכות השירות. מדובר בשירות שנותן הגוף המוסדי, בהתאמות החיסכון לתנאים משתנים; בהתאמות שנובעות משינוי במקום העבודה; בהתאמות שקשורות לשינוי בשכר, בסטטוס המשפחתי; בזמינות ובטיפול שהחוסך מקבל מאנשי הקופה.
הבדל נוסף בין הקרנות מיוחס לדמי הניהול, המחיר למעשה שמשלם החוסך עבור ניהול השקעות. מחיר זה משתנה מקרן לקרן ויש לו כמובן השפעה על סכום החיסכון הכולל ובהתאמה על הקצבה הכוללת בעת הפרישה, ולכן חשוב לוודא שאנחנו מקבלים עבוד התשלום הזה את התמורה הנאותה. בפועל, במקרים רבים דמי הניהול נוגסים חלק משמעותי מאוד מהרווחים השוטפים של הקרן – בעולם שבו התשואות על מניות בממוצע רב שנתי הוא 7% והתשואה על אפיקים סולידיים משמעותית נמוכה יותר 2%-4%, התשואה הכוללת של קרן פנסיה היא סביב 5% בשנה, ומתוך זה דמי ניהול של 1% -1.5% הם גבוהים מאוד, שלא לדבר על קרנות שגובות אפילו מעבר לכך.
כמה יש לי בקרן פנסיה?
חודשים ספורים אחרי סוף השנה שולחות קרנות הפנסיה דוח שנתי לעמיתים. בדוח הזה אתם מקבלים את היקף הקרן, מידע על התשואה של הקרן, ופירוט על דמי הניהול שנגבו. מעבר לכך, בכל רבעון נשלח דוח רבעוני למי שהפקיד באותו רבעון.
החוסך גם יכול לבחון את חשבונו באינטרנט (ניתן לפנות לקרן פנסיה, ולקבל סיסמא לכניסה לאתר) וכן הוא יכול לדרוש מהגוף (או מהגוף המתפעל) פירוט על הקרן שלו.
מעבר לכך, מידע על התשואות ודמי הניהול, ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד האוצר ובאתרי האינטרנט של הגופים המנהלים.
יועץ פנסיוני או סוכן ביטוח פנסיוני?
החיסכון לפנסיה הוא מורכב, מגוון מסלולים, שאלות מיסוי, היקף החיסכון. לכן רבים נעזרים במומחים בתחום בעלי רישיון כמו יועץ פנסיוני או סוכן ביטוח פנסיוני). המומחים מקבלים מידע על מטרת החיסכון, מצבכם הכספי והחיסכון הקיים שלכם, ולבסוף ימליצו לכם על האפיק הפנסיוני המתאים לכם, לרבות באיזה גוף מנהל לפתוח את הקופה/קרן/ביטוח מנהלים.
קיים הבדל חשוב בין יועץ פנסיוני לסוכן פנסיוני. ליועץ פנסיוני אסור שיהיה קשר לגוף המנהל את החיסכון הפנסיוני. מנגד, לסוכן ביטוח פנסיוני יש זיקה לגוף המנהל את החיסכון הפנסיוני, ומכאן שהוא לא אובייקטיבי. ייעוץ פנסיוני ניתן גם לקבל דרך הבנקים המסחריים.
פנסיה – מה זה? איך חוסכים לפנסיה? מהם מוצרי החיסכון הפנסיוני? כמה לחסוך כל חודש? ועוד
המשכנתא הכוללת של הציבור מסתכמת בסוף אוקטובר 2011 בסך של 256 מיליארד שקל – כך עולה מנתונים של בנק ישראל. בחודש הקודם (סוף ספטמבר 2011) הסתכמה המשכנתא הכוללת ב-256.7 מיליארד שקל – כלומר מדובר בירידה של 0.3%. ירידה זו מוסברת על ידי הירידה בהיקף המשכנתאות שנלקחו בחודשים האחרונים, אך ביחס לתחילת השנה מדובר בעלייה בחוב הכולל – בשיעור של 7.6%.
בחודש נובמבר הסתכמו המשכנתאות החדשות ב-2.9 מיליארד שקל, נמוך משמעותית מהחודשים האחרונים, ועל רקע זה ייתכן שמגמת הירידה בהיקף המשכנתאות הכולל תימשך.
עוד עולה מנתוני בנק ישראל – החוב הכולל של שמקי הבית לבנקים הסתכם בסוף אוקטובר 2011 ב-359 מיליארד שקל, ירידה של 0.4% לעומת החודש הקודם.
מעודכן ל-10/2016
משכנתאות הן הלוואות לזמן ארוך, אפילו ארוך מאוד. אבל, לפעמים מסיבות שונות (ירושה, מימוש נכסים, מחזור משכנתא ועוד) הלווים מעוניינים לפרוע את משכנתא מוקדם מהצפוי. נשמע נהדר, אבל לפעמים זה לא כל כך פשוט. אמנם, תמיד אפשר לפרוע את ההלוואה, רק שבמסלולים מסוימים של משכנתאות הלווים יצטרכו לשלם עמלת פירעון מוקדם שבפעמים לא מעטות הופכת את הפירעון ללא כלכלי. מעבר לכך, תנאי נוסף בעת פירעון הוא שהסכום הנפרע יהיה לפחות 10% מיתרת המשכנתא שנותרה לפירעון.
כאשר פורעים חלק מהמשכנתא (פירעון חלקי), צריך להודיע לבנק לגבי המשכנתא שלא סולקה האם אורך חייה נשאר בהתאם לתקופה המקורית וסכום ההחזר יורד, או שסכום ההחזר המקורי נשאר והתקופה מתקצרת. העניין הזה חשוב מאוד כי ברירת המחדל של בנקים למשכנתאות רבים היא להעמיד את ההחזר על הסכום המקורי (ההחזר המקורי) ולהפחית את תקופת ההחזר, וזה שונה לחלוטין במקרים רבים ממה שפורעי המשכנתא באמת רוצים – להפחית את התשלומים (ההחזרים) החודשיים.
צריכים משכנתא? הנה נתוני ריבית המשכנתא (שלא יעבדו עליכם!)
הלווים גם צריכים להגדיר איזו משכנתא בדיוק הם פורעים (באופן מלאי או חלקי) במידה ויש להם מספר משכנתאות. במצב כזה, ברירת המחדל של הבנקים למשכנתאות היא לפרוע את המשכנתא היקרה.
הסוגיה הכי חשובה היא ככל הנראה עמלת הפירעון המוקדם. על משכנתאות שניתנו לזכאים אין עמלת פירעון מוקדם – אפשר לסלק מתי שרוצים. במשכנתאות אחרות (שהן כמובן הרוב הגדול של המשכנתאות) יש עמלות שקשורות לפירעון המוקדם – עמלה תפעולית (כמה עשרות שקלים); עמלת אי הודעה, במידה ולא מסרתם הודעה מראש של 10 ימים (או במידה שהפירעון של המשכנתא בפועל,נעשה 30 יום לאחר ההודעה), תשלמו 0.1% מהסכום שנפרע, וזה לא תמיד כסף קטן, וזה חבל, כי אפשר לחסוך את זה, בתכנון מוקדם.
העמלה המשמעותית ביותר היא -עמלת פערי ריבית. מדובר על עמלה בגין ההפסד של הבנק למשכנתאות (והיא מאושרת על די בנק ישראל). העמלה הזו אפקטיבית כאשר הלווים נטלו משכנתא בריבית קבועה, ומאז הריביות בשוק ירדו כך שהריבית בזמן הפירעון המוקדם נמוכה מריבית בזמן לקיחת המשכנתא. זה גם קורה כאשר לוקחים משכנתא בריבית משתנה עם תחנות של שינוי ריבית. במידה ופורעים את המשכנתא שלא בתחנות האלו יכול להיווצר הפסד לבנק ומכאן שגם עמלת פירעון מוקדם. במסלולי המשכנתא עם הריבית המשתנה (ללא תחנות, אלא מסלולים שהריבית בהן זזה כל הזמן) אין עמלת פירעון מוקדם מסוג זה.
עמלה נוספת בעת פירעון מוקדם – עמלת מדד ממוצע. במידה והמשכנתא צמודה למדד והפירעון הוא מתחילת החודש עד ה-15 בחודש, יש לשלם עמלה שהיא מחצית מהשיעור הממוצע של השינוי במדד ב-12 המדדים האחרונים.
במשכנתאות צמודות למט"ח יש עמלת הפרשי שער רק אם הלווים לא מסרו הודעה מוקדמת של מעל 2 ימי עסקים.
על כל פנים, בבנק ישראל קבעו כי הקנס בגין פירעון מוקדם יהיה קשור לאורך חיי המשכנתא. הקנס יופחת ככל שהמשכנתא ארוכה יותר. במסלולי המשכנתא הסטנדרטיים, הקנס / העמלה תופחת ב-20% אחרי 3 שנים מלקיחת המשכנתא; 30% אחרי 5 שנים מלקחית המשכנתא; קיימת הפחתה בשיעור 20% מהקנס במלאת 3 שנים ממועד נטילתה, והפחתה של 30% במלאת 5 שנים למועד תחילת המשכנתא.
במשכנתאות משלימות לזכאים, הקנס מופחת ב-10% כל שנה עד 40% בסך הכל, אבל יש לבדוק מול הבנק את התנאים המוקדמים על פי הסכם המשכנתא.
הקנס הזה כאמור יהיה אפקטיבי כאשר הריבית ירדה (והמשכנתא בריבית קבועה), אבל מה קורה שהמצב הפוך? ובכן, אז אין קנס, אלא ההיפך – מגיע ללווים "כאילו" סכום מהבנק. בפועל, הבנק לא משלם את הסכום הזה, אבל הוא כן מקזז אותו מול העמלות האחרות, כלומר ייתכן שבסופו של דבר הלווים לא יצטרכו לשלם כלום, אבל לא ייתכן שהם יקבלו כסף מהבנק.
פירעון משכנתא (מלא או חלקי) יכול להשליך על הביטוחים – יכול להיות שהבנק אינו צריך בביטוח על הנכס, או שהו צריך אבל בהיקף נמוך יותר. יש לבדוק זאת ולחסוך בתשלומי הביטוח על הנכס.
אם מדובר בפירעון מלא, על הבנק להסיר את השעבוד על הנכס. הבנק למשכנתאות אמור להגיש בתוך 60 יום מיום הפירעון, הודעה על מחיקת השעבוד. אם מדובר בבנק מסחרי הוא צריך לעשות זאת תוך 30 יום. על התהליך הזה אחראי הבנק (משכנתאות או מסחרי). אם פורעי המשכנתא רוצים לזרז את התהליך הם יכולים (להעביר את המסמכים באופן ישיר לגוף שבו רשום המישכון), אבל אז העלויות הן על פורעי המשכנתא.
למחשבון משכנתא – כאן, תוכלו לחשב את ההחזר החודשי, , בהינתן התקופה, הריבית וסכום ההלוואה (המחשבון דינמי – תוכלו לשנות את המשתנים ולקבל בהתאמה את ההחזר הרצוי/ המתאים לכם)
בתחילת 2012 יעלו ההפרשות המינימליות לפנסיה של השכירים במשק לשיעור של 12.5% מסך השכר החודשי. עד 2011 ההפרשה הכוללת (המינימלית) הסתכמה ב-10%.
מתוך ההפרשה הכוללת בשיעור של 12.5%, יפריש העובד 4.2% מהשכר החודשי בעוד שהמעסיק יפריש את היתר – 8.3%. עליית ההפרשה היא תוצאה של הסכם בין ההסתדרות למעסיקים במשק, לפיו תהיה עלייה הדרגתית (מדי שנה בשנה) בהפרשות לפנסיה עד להפרשה כוללת של 17.5% בשנת 2014. בעקבות ההסכם נכנסו למעגל החוסכים 600 אלף עובדים נוספים; על פי ההערכות ל-400 אלף עובדים עדיין אין חיסכון לפנסיה.
השקעה באפיק השקלי יכולה להיעשות במספר מסלולים – פיקדונות בבנקים; מק"מים (מלווה קצר מועד); קרנות כספיות (קרנות שמחזיקות נכסים בטוחים לזמן קצר), קרנות שקליות וקרנות מק"מ. חלק מרכזי מחשיפת הציבור לאפיק השקלי נעשה דרך תעשיית הקרנות, אך בחודשים האחרונים חלה התייקרות בדמי הניהול בקרנות אלו – הקרנות הכספיות שדמי הנהול בהן היו אפס במשך תקופה ארוכה (מספר שנים) העלו את דמי הניהול ל-0.15% עד 0.19%, ובמקביל חלה התייקרות גם בקרנות המק"מ. לאחרונה העלה בית ההשקעות פסגות את דמי הניהול על שלוש קרנות המק"מ שלו – פסגות מק"מ פלוס, פסגות מק"מ 20/80 ופסגות מק"מ 10/10/80 משיעור של 0.25% ל-0.42% בפסגות מק"מ פלוס ו-0.42% בשתי האחרות. הקרנות האלו אמנם מצליחות לייצר תשואה גבוה יותר למחזיקים מאשר השקעה ישירה במק"מ, בזכות גודלם, בזכות הניהול השוטף והעמלות האפסיות (קנייה ומכירה, דמי שמירה). עם זאת, עכשיו העדיפות שהיתה כבר ממש לא ברורה, כשמעבר לכך – מדובר בדמי ניהול שהם 10%-15% מתשואת המשקיע – אחרי הכל, כמה אפשר להרוויח במק"מ או בקרן מק"מ – 2.6%, 2.7% אולי 3%.
מנגד, מבחינתה של פסגות, ההתייקרותת הכרחית כדי להרוויח. דמי הניהול שהיו עד כה – 0.25% כיסו רק את עמלות ההפצה ששולמו לבנקים. ההתייקרות תגדיל את ההכנסות (בהנתן ערך נכסי הקרנות ובמידה ולא ישתנה) סדר גודל של 2.5 מיליון שקל.
למדריכים פיננסים:
יהודה בן אסייג, מנכ"ל מנורה-מבטחים פנסיה, אמר בפאנל בוועידת העסקים של גלובס – "דור של גמלאים עניים עומד בפתח. נראה שהמחאה החברתית הבאה תהיה של אותם גמלאים עניים. יש פער גדול מאוד בין שנות הצבירה של העובדים לשנות הפרישה וצריך לטפל בזה; צריך גם לבדוק את התשואות בשוק ההון ואת הקשיים ביכולת להגיע לצבירה סבירה. הטיפול צריך להיות ברגולציה מתאימה ובצעדי שוק, שאנחנו כמנהלים של הגופים הפיננסים צריכים להוביל, כדי שהעתיד יהיה קצת פחות טרגי. מעבר לכך, חלק מהאנשים נוטה לדלג על הפרשות במשך כמה שנים וצריך לאפשר להם להפקיד כסף לחיסכון עבור התקופה הזאת, לרבות לספק להם את הטבות המס המיוחסות לתקופות אלו".
"אני חושב שדמי הניהול צריכים להיקבע על ידי כוחות השוק", אמר עודד שריג, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, בפאנל של עיתון העסקים גלובס בנושא הביטוח הפנסיוני ודמי הניהול על המכשירים הפנסיונים, "ההתערבות של הרגולטור, צריכה להיות מינימלית ככל שניתן. בנקודות שבהן אנחנו חושבים שצריך להתערב, נתערב". אביגדור קפלן, יו"ר כלל ביטוח, שלה נוכחות משמעותית בשוק הפנסיה, אמר בתגובה – "זאת גישה נכונה לא להתערב בדמי הניהול. עם זאת, צריך לתת למחזיקים במכשירי החיסכון הפנסיוני יותר תמורה עבור דמי הניהול שהם משלמים – ייעוץ יותר מסודר, מפגש יזום במהלך השנה עם הלקוח. ובכלל – רמת השירות צריכה להיות הרבה יותר גבוהה ולכיוון הזה הולכת כל המערכת של החיסכון הפנסיוני".