פיקדונות צמודי מדד מוצעים כיום (בדומה לשנים האחרונות) בריביות נמוכות, כאשר ככל שתקופת הפיקדון עולה כך גם הריבית עולה. בנק דיסקונט מציע פיקדון בשם יתרון לשנתיים (מספר 266), פיקדון צמוד למדד למשך שנתיים (ללא תחנות יציאה) שנותן למחזיקים בו ריבית שנתית של 0.35% (ריבית צמודה). במילים פשוטות, הפיקדון שומר על ערך הכסף ונותן מעט יותר. אם אתם מעוניינים בפיקדון צמוד למדד ל-3 שנים (יתרון ל-3 שנים, מספר 262) תקבלו ריבית שנתית של 0.5% (מעבר למדד) וגם כאן הפיקדון הוא ללא אפשרות יציאה, עדיין ריביות נמוכות.

אם תרצו פיקדון צמוד מדד לטווח ארוך – 10 שנים (יתרון ל-10 שנים; מספר 629) תקבלו ריבית של 1.85% לשנה שזה כבר האמת (למי שרוצה להשקיע לטווח ארוך) יחסית מפתה. עם זאת, במידה ותשברו את החיסכון (יש תחנות יציאה בתום 3 שנים ואחר כך מדי שנה) תקבלו ריביות נמוכות משמעותית (0% בשבירה אחרי 3 שנים; 0.1% בשבירת הפיקדון אחרי 4 שנים; 0.25% בשבירת הפיקדון אחרי 5 שנים ולכל היותר 1% בשבירת הפיקדון אחרי 9 שנים)

המדינה מעודדת חיסכון לטווח ארוך, חיסכון לפנסיה והדרך שלה היא לספק לחוסכים הטבות מס משמעותיות.  ההטבות האלו הן נחלקות לשתיים –  זיכוי במס וניכוי מס. זיכוי מס הוא למעשה  הפחתת המס לתשלום וניכוי מס משמעותו הקטנת ההכנסה החייבת במס.

זיכוי מס בשיעור של 25%  מקבלים בהפקדות לביטוח חיים / ביטוח מנהלים; וזיכוי מס בשיעור של 35% מקבלים בהפקדות לקופת גמל, בכפוף לתקרות (שיפורטו בהמשך).

ניכוי במס, משמע ניכוי/ הפחתה של ההכנסה החייבת ניתן עבור תשלומים לקופת גמל שמפקיד עצמאי, או שמפקיד שכיר בגין ההכנסה לגביה אין לו הסדר פנסיוני יחד עם המעסיק שלו ( הכנסה לא מבוטחת ).

התקרות להטבות המס   – התקרה לעצמאים:  זיכוי במס יינתן על הפקדה בגובה 5% מההכנסה בפועל או מהתקרה ( 16,400שקל בחודש ), הנמוך מבין שתיהן. (מקסימום 820 שקל בחודש). ניכוי במס לעצמאיים יינתן על הפקדה בגובה 11% מההכנסה בפועל או מהתקרה ( 16,400 שקל בחודש), הנמוך מבין שתיהן ( מקסימום 1,804 שקל בחודש ).

לגבי שכירים: יש להגדיר  "עמית מוטב"  שהוא חוסך שמופקדים עבורו ( לבד או ביחד עם המעביד), למעלה מ- 1,329 שקל בחודש לקופות גמל. שכיר שכזה ייהנה מזיכוי במס  על הפקדות במסגרת תוכנית חיסכון פנסיוני עם המעביד. התקרה להטבה זו היא 7% מהשכר המבוטח בפועל או מתקרת הכנסה מזכה , הנמוך מבין שתיהן. זיכוי נוסף יינתן בגין הפקדה בגובה 5% מהכנסה לא מבוטחת ובכפוף למגבלות.  ניכוי יינתן עבור הפקדה בגובה 11% מהכנסה לא מבוטחת ובכפוף למגבלות המוצגות בטבלה (מגבלות לשכירים על שכר לא מבוטח)  

ולגבי שכיר שאיננו עמית מוטב (כלומר שלא מפקידים עבורו תשלומים). זיכוי יינתן לו בגין הפקדה בגובה 7% מהכנסה לא מבוטחת. סך ההכנסה המבוטחת ושאינה מבוטחת לקבלת זיכוי מוגבלת ב-8.2 אלף שקל. ניכוי יינתן עבור הפקדה בגובה 5% מהכנסה לא מבוטחת. סך ההכנסה המבוטחת ושאינה מבוטחת לקבלת ניכוי מוגבלת ב-8.2 אלף שקל.

מעבר להטבות האלו, ישנה הטבה לעצמאים בלבד –  לעצמאים שמפקידים לקרן השתלמות בהיקף של 7% מהכנסה חייבת או מ-249 אלף שקל, הנמוך מבין האפשרויות, יוכרו לצורך ניכוי מההכנסה החייבת הפקדות עד 4.5% מההכנסה החייבת.

זה הזמן להפקיד (באם לא הפקדתם במהלך השנה) וליהנות מהטבות המס. יש להדגיש כי לפני הפקדה יש להתייעץ עם בעל רישיון פנסיוני.

הבהרה – הסכומים המפורטים כאן מתעדכנים אחת לתקופה (הצמדה למדד). בפועל, בשנים האחרונות המדד שלילי, ורק לאחרונה הוא במגמה חיובית, כך שאין ממש תזוזות משמעותיות.  

"החיסכון הפנסיוני הממוצע של החוסכים מבטא קצבאות בסכום של 60% מהמשכורת האחרונה במקרה הטוב ו-40% מהמשכורת במקרים הנפוצים יותר" אומר עודד שריג, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, במסגרת פאנל חיסכון פנסיוני בוועידת ישראל לעסקים של עיתון גלובס, "ומעבר לכך, צריך לזכור שלא כל השכר מבוטח, רק שני שלישים מהשכר מבוטחים. העובדים לא מספיק מודעים לכך שהם צריכים לחסוך הרבה יותר, שיעור החיסכון מהשכר צריך להיות מאוד גבוה, במיוחד עם עליית תוחלת החיים. אנחנו פועלים להעלאת המודעות אצל העובדים".
שריג התייחס להבדלי המינים – גיל הפרישה של נשים – 62 שנים, לעומת גיל הפרישה של גברים – 67 שנים, "מדברים כיום ברחבי העולם שגיל הפרישה צריך להיות 70 שנה פלוס לכולם – גם לגברים וגם לנשים. הנשים הן אלו שצריכות להיות הראשונות לדרוש השוואה של גיל הפרישה שלהן לגיל הפרישה של הגברים, כי הורדת הגיל פוגעת קודם כל בהן, מצבן בעייתי – נשים עובדות פחות שנים, מכמה סיבות, ביניהן – הן לרוב מגדלות את הילדים, הן מרוויחות שכר נמוך יותר מאשר הדברים, ונשים חיות בממוצע יותר שנים. התוצאה מכך שהן חוסכות פחות מגברים וחיות יותר מגברים היא פנסיה הרבה יותר נמוכה מהפנסיה הגברית והרבה יותר נמוכה מהפנסיה הראויה בכלל. צריך לטפל בעניין הזה כמה שיותר מהר, כשבמקביל לכך, הנשים עצמן צריכות לדרוש שכר שוויוני שיאפשר להן לחיות בתקופת הפנסיה ברמת חיים סבירה".

קופת גמל, קרן השתלמות וההבדלים ביניהן

קופת גמל היא מכשיר השקעה פופולארי לטווח בינוני וארוך, והיא חלק מן החיסכון הפנסיוני – חיסכון לפנסיה. קופת גמל לא משלבת ביטוח, אלא חיסכון טהור (להבדיל מקרנות הפנסיה ומביטוחי החיים / ביטוחי המנהלים). חיסכון בקופה מאפשר ליהנות מהטבות מס, מאחר שהמדינה מעוניינת שהציבור ישקיע לטווח ארוך.

קרן ההשתלמות  היא מכשיר השקעה לטווח קצר עד בינוני. החוסכים בקרן ההשתלמות יכולים למשוך את כספם בסכום חד פעמי  פטור ממס לאחר שש שנים (הם יכולים להמשיך ולחסוך ואם לא נעשתה משיכה בעבר, הסכום פטור ממס). ברוב המקרים מפקידים לקרן השתלמות – 10% מהשכר  מדי חודש –  2.5% מפקיד העובד עצמו;  7.5% מפקיד המעסיק.

חשוב להדגיש – אנחנו משקיעים מאמצים לעדכן את כל המדריכים הפיננסים שלנו, אך עדיף גם בגלל השינויים התכופים בתקנות המס, להתעדכן באתר רשות המיסים ולוודא שהנתונים נכונים, ואם לא – אנא עדכנו אותנו.ד,

חוסך שכיר וחוסך עצמאי בקופות הגמל

ככלל, קיימים שני סוגים של חוסכים בקופות גמל  – שכיר ועצמאי. שכיר יכול להפקיד עד 7% מהשכר החודשי והמעסיק רשאי להפקיד 7.5% נוספים, וכן עוד 8.3% לפיצויים. במרבית המקרים, העובדים חוסכים 5% מהשכר, והמעביד מפריש 5% לצד הפרשה לפיצויים בסך 8.3%. (8.33% מהשכר זה בעצם 1/12. המשמעות היא שבכל שנה מצטברת משכורת של חודש, אשר תשולם כפיצויים במקרה של פיטורין, ולעיתים גם במקרה של התפטרות העובד).

חוסך שלא דרך העבודה כשכיר – חוסך באופן עצמאי שיש לו הכנסה מעסק יכול להפקיד עד 16% מההכנסה החודשית. ההפקדות כשכיר וכחוסך עצמאי מקנות הטבות במס.

הפקדות לפני 2008; הפקדות אחרי 2008

הכספים שהופקדו בקופת גמל נחלקים לשניים – כספים שנצברו לפני 2008 וכספים שהופקדו לאחר מכן. כספים שהופקדו לפני שנת 2008, יועברו לחוסך בגיל פרישה כסכום חד פעמי (חשוב לבדוק, ניתן במקרים רבים להעביר את הסכומים האלו לטובת קצבאות שוטפות, מה שיגדיל את קצבת הפנסיה של החוסך). כספים שהופקדו (וצברו תשואה) ב-2008 ואילך, יהיו הבסיס לקצבה החודשית של החוסך (שתשולם כל חייו). במידה והפורש זכאי לסכום העולה על 4 אלף שקל, הוא יכול למשוך את כל היתרה מעבר לכך כסכום חד פעמי. המשמעות היא שככל שהשכר הקובע של המפקיד גבוה יותר, כך גדולים הסיכויים שהוא יוכל לקבל חלק מהכסף במזומן, עם הגיעו לגיל הפרישה.

התשלום בגין ההפקדות עד 2008 הוא הסכום שהחוסך בקופת הגמל הפקיד והרוויח עבורו (תשואה) עד הגיעו לגיל פרישה, וסכום זה כאמור ניתן למשוך בבת אחת, ללא קשר לגובה הקצבה הצפויה בגין החיסכון.  התשלום השוטף / קצבה שמקורה בהפקדות לאחר 2008 הוא בהתאם  לסכום החיסכון שבקופת הגמל (הפקדות ורווחים) כתלות  במקדם המרה מסוים (שתלוי בקופה הספציפית, ובפרמטרים נוספים).

מי מנהל את הכסף שלנו ואיך הוא מנוהל?

גובה הסכום שהצטבר בקופת הגמל תלוי בתקופת החיסכון, בגובה ההפקדות השוטפות (גובה הסכומים שהחוסך ומעבידו העבירו לקופה) וכן בתשואה שהשיגה הקופה על פני השנים. כמו כן, יש השפעה משמעותית על הסכום הסופי גם לגובה דמי הניהול ששילם החוסך לחברה המנהלת את קופות הגמל.

החברות המנהלות את קופות הגמל הן בעיקר חברות שקשורות לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות הגדולים. הגופים האלו מנהלים את הכסף של החוסכים הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך, הם מנהלים את קרנות הנאמנות, תעודות הסל ומנהלים גם תיקים. כמו כן, הגופים הללו מנהלים את החיסכון הפנסיוני – קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוח מנהלים וביטוח חיים. כל תחום כזה מנוהל בנפרד, דרך חברה עצמאית שאמורה להיות בלתי קשורה ליתר החברות בקבוצה כדי להימנע מניגוד עניינים.

הפרדה בין כספי החוסכים לכספים בחשבון ההשקעות

מעבר לכך, גם בחברה המנהלת עצמה יש הפרדה ברורה בין הכספים של החוסכים / העמיתים בקופה לבין הכספים בנוסטרו (חשבון ההשקעות העצמי של החברה). החשבון של כספי העמיתים הוא חשבון בנאמנות, מפוקח, מוגן ומופרד מיתר פעילויות החברה. משמעות הדבר היא שאין אפשרות למי שמנהל את כספי הפנסיה להתנהל איתם בחוסר אחריות, שעלולה להמיט אסון כלכלי על החוסכים.

זכויות שוות לכל החוסכים והעמיתים

לחוסכים בקופות הגמל יש זכויות שוות, בהתאם לאחזקה שלהם בקופה. במילים אחרות, כולם מרוויחים (או מפסידים) אותו הדבר; החברה המנהלת את קופות הגמל מחויבת לשוויוניות זו. (המחויבות היא במסגרת תקנון שבו הזכויות והחובות של העמיתים)   

עמלות עבור ניהול קופת הגמל

עבור ניהול הכספים (גם בתקופות שהניהול הזה מסב הפסדים) גובות החברות המנהלות קופות גמל דמי ניהול שמוגבלים לתקרה של 2% מהיקף החיסכון. זהו המקסימום, בפועל, אחוז העמלה הוא לרוב נמוך מכך. בכל מקרה – כדאי ואפילו צריך להתמקח עם משווקי הקופות גמל על גובה העמלה. אפשר לקבל תנאים טובים יותר!

השוואה בין קופות גמל

הפרמטר החשוב ביותר ככלי השוואה בין קופות הגמל הוא היכולת של החברה המנהלת לייצר תשואות. במילים אחרות – איכות ניהול ההשקעות היא אמת המידה החשובה ביותר. הכסף שהעמיתים בקופות הגמל מפקידים מדי חודש מצטבר, כשבנוסף הקופה גדלה הודות לתשואות שמשיג מנהל הקופה. ההשקעות בקופת הגמל אמורות להתאים לעמית מבחינת רמת הסיכון וגילו, ותחת הסיכון המסוים, מנהל הקופות אמור להשיא את התשואה המרבית.

איך לבחור קופת גמל

איך אתם בוחרים את קופת הגמל? אופן הבחירה הוא לא טריוויאלי ולא פשוט כלל, בעיקר בגלל שמה שהיה (התשואות ההיסטוריות), לא בהכרח מעיד על התשואות בעתיד. ובכל זאת, במקרים רבים איכות הגוף המנהל נמדדת על פני שנים, ובמקרים רבים אפשר להסתמך על ההיסטוריה (על הביצועים בעבר). עם זאת, חשוב להסתייג בכמה שכבות – ראשית, אף מנהל השקעות לא יכול לחזות את העתיד ולדעת איזה אפיק, מניה, אגרת חוב, יהיו הכי מוצלחים; שנית, מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה, ושלישית – יש כל הזמן תזוזות, אתם קונים קופה של גוף מסוים ומחר היא תחת גוף אחר, משמע בניהול אחר. ולכן, חייבים להיות כל הזמן עם היד על הדופק, ולבחון אחת לתקופה את התשואות ואת מנהל הקופה!!!  

פרמטר חשוב נוסף בבחירת קופת גמל הוא איכות השירות (אם כי זה פרמטר פחות חשוב מניהול ההשקעות). החברה המנהלת את הקופה צריכה להודיע ולהציע לעמית שינויים שונים (במסלולים, בהפקדות) במקרה של שינוי בשכר,  שינוי במצב המשפחתי ועוד. כמו כן, הקופה צריכה להיות נגישה וזמינה באופן שוטף (גם דרך אתר האינטרנט וגם דרך מוקדן).

אמת מידה נוספת להשוואה הוא עלות ניהול הכסף, שזה אומר גובה דמי הניהול. מדובר כאמור באחוז קבוע מיתרת החיסכון, עלות זו היא לא קבועה, וניתן כאמור להתמקח. הפחתת גובה דמי הניהול היא חשובה משו שכל 0.1% של חיסכון בדמי הניהול, יכול להתבטא בסוף תקופת החיסכון (הגעה לגיל פרישה) בכמה רבבות (עשרות אלפי) שקלים.

מידע על התשואות ודמי הניהול

באתר האינטרנט של משרד האוצר (גמל-נט) וכן באתרים של מנהלי קופות הגמל, תוכלו למצוא פרטים – תשואות ודגמי ניהול של קופות הגמל. כמו כן, ניתן לקבל את המידע ישירות מהקופות (בטלפון או במייל). בנוסף, מתפרסם מידע על תשואות ודמי ניהול בדוחות השנתיים ששולחת קופת הגמל לעמיתים. ולבסוף, ניתן גם לראות את המידע באתר האינטרנט של החברה המנהלת את קופת הגמל (במידה ויש קוד אישי). ניתן גם לפנות ליועץ פנסיוני, או משווק פנסיוני, שישיג בשבילכם את המידע.

מעודכן ל-07/2021

 יועץ פנסיוני עוסק בייעוץ  לפרטים (לציבור) בנושאי החיסכון לפנסיה וביחס למוצרים שאין לו זיקה ותלות אליהם. כלומר הוא לא מייצג גוף שלו יש את המוצרים; הוא לא מקבל עמלה מגוף אינטרסנטי; הוא אובייקטיבי לחלוטין ואין חשש לניגוד עניינים בעת הייעוץ, במילים אחרות, הוא אמור לשרת אתכם באופן המקצועי והאובייקטיבי ביותר.

מנגד, סוכן פנסיוני (משווק פנסיוני; סוכן ביטוח פנסיוני) עוסק בייעוץ לפרטים (לציבור)  בנושאי חיסכון לפנסיה ובשיווק של מוצרים שיש לו זיקה אליהם – לדוגמה (נפוצה) סוכן פנסיוני מועסק בסוכנות ביטוח שעובדת עם חברת הביטוח ומציעה את מוצריה משיקולים כלכליים. מכאן –  סוכן פנסיוני לא אובייקטיבי, ועשוי להיות מוטה בעת מתן הייעוץ.

היועץ הפנסיוני מקבל בפועל את אותה העמלה על שיווק המוצר הפנסיוני (קרנות פנסיה, ביטוחי חיים, קופות גמל)והוא מקבל אותה מהלקוח. מנגד, סוכן פנסיוני מקבל תמריצים גבוהים מחברות מסוימות ולכן הוא בהגדרה מוטה. 

ובהינתן חוסר האובייקטיביות המובנה של סוכן פנסיוני היינו מצפים לראות שהציבור פונה יותר ליועצים. אבל בפועל המצב הוא שיש יועצים עצמאיים מעטים (סביב 100 פחות או יותר) בעוד שיש מאות רבות של סוכנים פנסיונים שעובדים תחת סוכנויות ביטוח, והאמת שהם בעצם – סוכני ביטוח. היועצים הפנסיונים נמצאים גם בבנקים, אבל התחום הזה עדיין לא התרומם, הציבור "מסרב" בשלב זה להיעזר בבנקים, והוא "נאמן" לסוכנים.  

יועץ פנסיוני וגם סוכן פנסיוני לומדים ונבחנים בפועל על אותו החומר (רגע לפני השלב התעסוקתי הם קובעים באיזה תפקיד הם בוחרים); התפקיד שלהם זהה (הבעיה כאמור בהטיה של הסוכן למוצרים מסוימים) – לייעץ ללקוחות בבחירת מוצרים פנסיונים. הם צריכים לפרט ללקוח כמה לחסוך לפנסיה? כמה הוא יקבל בפנסיה ביחס להכנסה הנוכחית? איזו קצבה תספיק לקיום שאיריו? מה הכיסוי הביטוחי המתאים במקרה של אבדן כושר עבודה? באיזה מוצר פנסיוני עדיף לחסוך, ואצל איזה גוף מנהל? ועוד.

חשוב להבהיר – סוכן פנסיוני / סוכן ביטוח עשוי להיות מקצועי, רציני שפועל לטובת הלקוח. הבעיה היא לא בהכרח במקצועיות ובאמינות (זה כבר תלוי באיש עצמו); הבעיה היא בזיקה – מראש סוכן פנסיוני/ סוכן ביטוח מוטה, וזה לא קורה אצל יועץ פנסיוני.

היועץ הפנסיוני/ משווק פנסיוני יכולים לעשות את הטיפול השוטף מעבר לייעוץ –  החתמה על טפסי הצטרפות, טופסי העברת כספים , טפסי הוראת קבע ועוד.

הייעוץ הפנסיוני בבנקים

היועץ הפנסיוני בבנק מתאים לך בשלב הראשון את תמהיל החיסכון הפנסיוני שנכון לך. בהמשך, היועץ בבנק בודק באופן שוטף את התאמת החיסכון הפנסיוני לצרכים המשתנים. הייעוץ בבנקים הוא אובייקטיבי – הבנקים לא משווקים תוכניות ומוצרים של חברות הביטוח.

היועצים (לא רק בבנקים) והסוכנים  מסבירים בכתב את המלצותיהם (במסמך הנמקה); הם מפרטים גם את המאפיינים של החיסכון הפנסיוני הנוכחי, את הביטוחים הקיימים, את ההמלצות לעתיד והנימוקים לכך.

הייעוץ בבנקים ניתן, בין היתר, בבנק הפועלים, בנק לאומי, בנק אגוד,  בנק אוצר החייל, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי, בנק מזרחי-טפחות,  בנק מרכנתיל דיסקונט, בנק ערבי ישראלי, בנק פועלי אגודת ישראל.

למה בכלל צריך ייעוץ פנסיוני?

לחסוך לפנסיה זה הכרחי. אנשים שעבדו כל החיים ולא חסכו לפנסיה, נותרים עם קצבה זעומה שלא מספיקה להם בפנסיה – ככה אנחנו רוצים להתבגר? ממש לא.הבעיה שגם כאשר חוסכים לפנסיה זה במקרים רבים לא מספיק. חשוב לדעת (וככל שזה בגיל צעיר יותר כך עדיף) כמה לחסוך, באיזה מוצר לחסוך, מה הטבות המס בכל מוצר, באיזה אפיק השקעה לחסוך ועוד. זה התפקיד של יועץ פנסיוני או סוכן פנסיוני/ משווק פנסיוני.

בפועל, כל השכירים מחויבים להפריש לפנסיה (החל מ-2017 גם עצמאים). אבל לפעול לבד זה קשה – הנושא הפנסיוני מורכב, קיימים סוגי חיסכון פנסיוני שונים – קרן פנסיה, קופת גמל, קופת גמל לקצבה, ביטוח מנהלים ועוד, ולכאן כאמור נכנס היועץ הפנסיוני והסוכן הפנסיוני.

בעקבות רפורמת בכר משנת 2005,  חוקקה הכנסת את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני). בחוק  נעשתה הבחנה בין משווק פנסיוני ליועץ פנסיוני. ההגדרה לעיסוק הייעוץ פנסיוני על פי החוק היא: "מתן ייעוץ ליחיד בנוגע לכדאיות החיסכון, שלו או של קרובו, כעמית-שכיר, כעמית-עצמאי או כמבוטח, באמצעות מוצר פנסיוני שאין לנותן הייעוץ זיקה אליו".

עדיף לסדר את עניין הפנסיה והחיסכון הפנסיוני כבר מגיל צעיר, איך שאתם מתחילים את עולם העבודה. אבל בפועל זה לא תמיד קורה, אבל לא נורא – לא פספסתם את הרכבת. השימוש בייעוץ פנסיוני יכול להיות גם לאחר שנים שכבר יש לכם קרן פנסיה או ביטוח מנהלים או חיסכון אחר. גם אחרי שנים של עבודה, ואפילו עשרות שנים של עבודה, יש ממה לעשות ומה לשפר. זאת ועוד – האוצר השיק בשנים האחרונות כלים/ מוצרים כמו קופת גמל להשקעה, וקופת גמל בעקבות תיקון 190, שהופכים את החיסכון לפנסיה בגיל מתקדם לכדאיים במיוחד.

וגם בגילאים מתקדמים צריך להיעזר ביועץ פנסיוני או סוכן פנסיוני / סוכן ביטוח שיגבש עבורכם תכנית פעולה מותאמת אישית, המפרטת איך תוכלו להגדיל את חסכונותיכם הפנסיוניים, לשפר את הכיסוי הביטוחי בהתאם למצב חייכם המשתנה, לאתר טעויות שניתן עוד לתקן ולהוזיל את העלויות.

כל מה שצריך לדעת על יועץ פנסיוני 

מעודכן ל-06/2023

החיסכון לגיל פרישה (חיסכון פנסיוני) מתבצע בפועל דרך קרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים. ביטוח מנהלים, בדומה לקרנות הפנסיה, מאפשר לחוסך לבצע הפקדות חודשיות קבועות (כחלק מהשכר). במסגרת ההפקדות הקבועות, העובד והמעביד מפרישים כספים (אם זה עצמאי הוא מפריש בהיקף גדול יותר מההכנסה, בהתאם למדרגות הכנסה שנקבעו). הכספים נצברים בחיסכון, שמיועד לתשלום קצבה חודשית בהגיע החוסך לפנסיה. התשלום הזה מיועד להפוך לתחליף למשכורת של הפורש, שזה אומר להכנסה הקבועה שלו בתקופה שהוא כבר לא עובד ולא מייצר הכנסה. כאמור, הקצבה החודשית הקבועה יכולה להיות משולמת לחוסך החל מגיל פרישה (גבר 67, אישה – גיל הפרישה עולה בהתאם לשנת הלידה, כאשר נשים שנולדו בשנת 1970 ואילך, גיל הפרישה שלהן יעלה ל-65). עם זאת, חשוב להדגיש שכל חוסך יכול לדחות באופן יזום את התחלת קבלת הקצבה. הדבר חשוב במיוחד לנשים, שיכולות להמשיך לצבור לטובת הפנסיה כמה שנים נוספות. גם גברים יכולים לדחות את גיל הפרישה, ולהמשיך לעבוד ולצבור לטובת הפנסיה שלהם.

לאחרונה נמצאות לדיון על שולחנה של ועדת הכספים של הכנסת תקנות שעל פיהן אי אפשר יהיה למכור ביטוחי מנהלים לעובדים חדשים ששכרם פחות מ-24 אלף שקל (פי 2 מהשכר הממוצע במשק). בהנחה שאין הרבה עובדים חדשים שמתחילים מרמת שכר גבוהה כזאת, פירוש הדבר למעשה הוא כמעט ביטול של המוצר. בכל מקרה, התקנות, אם אומנם יאושרו, לא צפויות לחול על מי שמחזיק בביטוח מנהלים.

אז מה עוד צריך לדעת על מוצר החיסכון לטווח ארוך הזה, מה ההבדלים בין שכירם לעצמאים במקרה שלו, ואיך מקבלים את הכסף בפרישה? הנה התשובות.

ביטוח מנהלים – ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה

מעבר לחיסכון, שיהפוך בבוא הזמן לשכר חודשי / קצבה חודשית, החוסך בביטוח מנהלים לרוב גם מבוטח בביטוח אובדן כושר עבודה ובביטוח חיים. החוסך יכול לקבוע את היקף השכר שהוא יהיה מעוניין לקבל במקרה שיאבד את כושר עבודתו, החוסך יכול לקבוע גם את הפרמיה לביטוח חיים. התנאים בפוליסת הביטוח חיים ואובדן כושר עבודה קבועים לאורך כל הדרך (גם אם יש שינוי במחירי הפוליסות באופן שוטף הם לא יחולו על מי שכבר יש לו פוליסה).

חוסכים שהתחילו לחסוך לפני 2012 הם גם מבוטחים (מעבר לכיסוי בגין מוות ובגין אובדן כושר עבודה) מפני שינויים בתוחלת החיים (מקדם המרה). במקרה כזה  אם תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה גדלה, לא תהיה לכך השפעה על גובה הפנסיה שלהם (הפנסיה העתידית שלהם לא תרד). על מקדם ההמרה נרחיב בסעיף הבא.

מקדם המרה בביטוח מנהלים והמשמעות שלו

אחת מאמות המידה המשמעותיות ביותר, אבל הפחות מובנות בביטוח המנהלים, היא מקדם ההמרה של החוסך. "מקדם המרה" הוא מונח שהמשמעות שלו למעשה היא מספר שנות החיים הצפוי של החוסך, לאחר מועד הפרישה לגמלאות. ככל שמקדם ההמרה גבוה יותר, כלומר ככל שמספר שנות החיים שהחוסך צפוי לחיות אחרי הפרישה לגמלאות הוא גבוה יותר, כך קצבת הפנסיה החודשית שלו צפויה לקטון בהתאם. לדוגמה – חוסך שבקרן שלו יש 1.2 מיליון שקל. אם מקדם ההמרה שלו היה 10 שנים, הוא היה ככל הנראה מקבל קצבת פנסיה של 10,000 שקל בכל חודש. מקדם המרה של 20 שנה, כלומר שהחוסך צפוי לחיות עד גיל 87, יקטין את הקצבה הצפויה עד כדי מחצית. אם עד מועד הפרישה שלו, מקדם ההמרה יגיע ל-30 שנה (360 חודשים), כלומר הוא צפוי לכאורה לחיות עד גיל 97, הקצבה שלו תקטן לכדי 4,000 שקל בכל חודש בלבד.

בביטוחי מנהלים ששווקו עד אמצע 2012, היה לכל החוסכים בביטוחי המנהלים מקדם המרה מובטח. המשמעות הייתה שמספר חודשי החיים הצפויים להם לכאורה נקבע מראש, ללא קשר לעלייה הצפויה באורך החיים לאורך השנים. כך חולק הכסף שנצבר על פני מספר חודשי החיים הצפויים, כאשר אם החוסך חי מעבר לכך – זאת כבר הבעיה של החברות המבטחות. המשמעות – חברות ששיווקו ביטוחי מנהלים היו עלולות למצוא את עצמן בגירעונות כספיים משמעותיים. המפקח על הביטוח הודיע ביולי 2012 על ביטול מקדם ההמרה המובטח. בנוסף, הוא דרש מחברות הביטוח להפריש סכומים לטובת ביטוחי מנהלים קיימים, שמקדם ההמרה שלהם מובטח.

ביטוח מנהלים לשכיר ולעצמאי

שכיר שמפקיד לביטוח מנהלים יכול להפקיד עד 7% משכרו בכל חודש; המעסיק יכול להוסיף עוד 7.5% משכר העובד כתגמולים וכן 8.33% מהשכר כפיצויים (8.33% לחודש מהווים למעשה משכורת של חודש בשנה, שהם הפיצויים שהמעסיק חייב לעובד). כמו כן, המעסיק יכול להפריש סכומים נוספים (עד 3.5%) לטובת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה. בפועל, רוב השכירים מפרישים 5% וכך גם המסיק (סכום ההפקדה מוגבל בתקרה). התשלומים לחיסכון פנסיוני מזכים את החוסך בהטבות מס – המדינה מעוניינת שהציבור יחסוך לפנסיה והתמריץ לעשות זאת הוא דרך הטבות המס.

חוסך עצמאי, שיש לו הכנסה מעסק (או משלח יד), יכול להפקיד עד 16% מהכנסתו החודשית, כאשר תקרת ההפקדה לצורכי מס היא מוגבלת. עד הכנסה בגובה מחצית השכר הממוצע, יפקיד העצמאי 4.45% מהשכר. על החלק השני, עד גובה ההכנסה הממוצעת, יפקיד בעצמי 12.55% (מדובר בהכנסה של העצמאי, אחרי ניכויים כחוק). עצמאי יכול להגדיל את ההפקדה גם מעבר לכך, אבל הפקדות נוספות לא יזכו את העצמאי בהטבת מס.

קבלת הכסף בגיל פרישה

עד 2008, ביטוחי המנהלים היו אפשריים בשני מסלולים – חיסכון שבסוף מאפשר קבלת מענק הוני וחיסכון שבסוף נהפך לקצבאות חודשיות. כמו כן, היה ניתן לשלב בין המסלולים. בביטוחי המנהלים המעניקים סכום חד פעמי / מענק הוני, בגיל הפרישה יש התייחסות שונה להפקדות ורווחים לפני 2008 לעומת הפקדות ורווחים אחרי 2008. הפקדות לפני 2008 מתקבלות כסכום חד פעמי בגיל פרישה; מי שזכאי לקצבה של כ-4,000 שקל (סכום משתנה בהתאם למדד) יכול למשוך את הסכום שצבר מעבר לסכום זה כסכום חד פעמי.

בגיל פרישה, בוחר החוסך מסלול קצבה (בהתאם לפוליסה), בין היתר, יכול החוסך לקבל הבטחה לתשלום פנסיה מינימלי למוטבים  במקרה של פטירה. מצד אחד, הפנסיה (תשלום הקצבה) יהיה נמוך יותר, מצד שני הוא עשוי להיות ארוך יותר.   

תשלום הקצבה/ הפנסיה תלוי בהיקף החיסכון (הפקדות ורווחים שוטפים) עד גיל הפרישה וחלוקתו במקדם ההמרה הקיים בפוליסה, החיסכון תלוי כמובן במשך הזמן שהחוסך מפקיד, גודל ההפקדות, רציפות החיסכון, התשואות שמשיג מנהל הביטוח ודמי הניהול שגובה המנהל. מנהל התוכנית הוא גוף מוסדי (גוף שמנהל כספים של אחרים) והוא חלק מקבוצה גדולה שמנהלת אפיקי השקעה שונים (קרנות נאמנות, תעודות סל, תיק השקעות, קרנות פנסיה). מדובר בעיקר בחברות הביטוח הגדולות לצד בתי ההשקעות שצמחו לממדים גדולים, בהמשך ליישום המלצות וועדת בכר בשוק ההון (2005).

הגוף המנהל גובה עבור שירותיו דמי ניהול. דמי הניהול מוגבלים בשיעור של 2% מהסכום המצטבר; אך המנהל רשאי גם לקחת דמי ניהול מההפקדות השוטפות כך שבממוצע (לטווח של שנים) דמי הניהול מההפקדות לא יעלה על 11% ודמי הניהול מהחיסכון המצטבר לא יעלו על 1%. זהו שיעור דמי הניהול המקסימלי, אבל החוסך יכול להתמקח ולהוריד את שיעור דמי הניהול, האמת שאפילו חייב – כל שבריר אחוז בהפחתת דמי הניהול, מתבטא בעת פרישה בעשרות אלפי שקלים. לא לוותר, להתמקח!

קריטריונים לבחירה בין ביטוחי מנהלים

הקריטריון החשוב ביותר הוא איכות ניהול ההשקעות של הגוף המנהל. החיסכון בסוף הדרך (בגיל פרישה) תלוי מאוד בתשואות של הגוף המנהל. אי אפשר לדעת בעת בחירת ביטוח מנהלים מה יהיה בעתיד, אבל מאוד יכול להיות שגוף מנהל שהשיג לאורך זמן תשואות טובות, ימשיך לעשות זאת גם בעתיד – אם כי, כמובן, זו לא הבטחה. צריך לזכור שניתן לנייד את ביטוח המנהלים (לצד אפיקי החיסכון הפנסיוני הנוספים). לכן חשוב לבדוק אחת לתקופה את התשואה של המנהל בביטוח מנהלים שלכם, ובמידת הצורך לעבור לביטוח מנהלים אחר. חשוב גם להבהיר למשווק הפנסיוני / יועץ פנסיוני את רמת הסיכון שאתם מעוניינים בה, וצריך שתהיה התאמה בין ההשקעה שלכם (ביטוח המנהלים שלכם) לבין רמת הסיכון שאתם מאפשרים. בנוסף, חשוב שבמידה והחלטתם על שינוים ברמת הסיכון, תהיה גמישות ומעבר מהיר בין הביטוחים (ביטוחי המנהלים).

קריטריון נוסף (פחות חשוב מאיכות ניהול ההשקעות, אך חשוב גם כן), הוא איכות השירות. חברת הביטוח המנהלת את ביטוח המנהלים צריכה להודיע ולהציע לעמית מסלולים מתאימים, במקרה של שינוי בשכר, שינוי במצב המשפחתי ועוד. כמו כן, הקופה צריכה להיות נגישה וזמינה באופן שוטף (גם דרך אתר האינטרנט וגם דרך מוקדן).

קריטריון השוואה נוסף הוא כמובן, דמי הניהול. כאמור חשוב להתמקח.

באתר האינטרנט של משרד האוצר (ביטוח נט) וכן באתרים של מנהלי חברות הביטוח, ניתן למצוא מידע על התשואות ודמי הניהול של קופות הגמל. אפשר גם  לקבל את המידע ישירות מחברות הביטוח (טלפון, מייל). בנוסף, מתפרסם מידע על תשואות ודמי ניהול בדוחות השנתיים ששולחת החברות לחוסכים. דרך נוספת לקבל מידע – דרך אתר האינטרנט (במידה ויש קוד אישי) ודרך יועץ פנסיוני, או משווק פנסיוני שתייפו את כוחו להשיג בשבילכם את המידע.

מעודכן ל-2013 –  מאז (לצערנו) למרות הצעות חוק שונות, לא ניתן להכיר בהוצאות הריבית לצורך מס הכנסה, אלא אם מדובר בעצמאי שעובד מהבית והוא יכול לקזזז חלקית את הוצאות הריבית (מתייחסים לבית כחלקו כבית מגורים וחלקו כמשרד ואז ההוצאות על הפעילות העסקית מוכרות)

תשלום המשכנתא לא מוכר כהוצאה לצורך קיזוז מס, אבל יש בכל זאת אפשרות להכיר בהוצאות המימון על המשכנתא כהוצאה מוכרת לצורכי מס, גם אצל אנשים פרטיים. זה עובד כך – נניח שיש לכם הכנסות מימון / הכנסות ריבית מפיקדונות, חסכונות ועוד. במצב כזה אתם  משלמים בגין ההכנסות האלו מס.  המס על תכניות חיסכון ופיקדונות צמודים למדד או לשערי מט"ח, הוא 25%,  והמס על תכניות חיסכון ופיקדונות שאינם צמודים למדד או למט"ח, הוא 15%.

נניח שמול הכנסות הריבית האלו יש לכם הוצאות ריבית בגין משכנתא. לכאורה זה לא כלכלי כי הריבית על המשכנתא עולה על הריבית בפיקדונות, אבל בפועל זה קורה להמון משפחות – אחרי הכל משכנתא היא הלוואה לטווח ארוך ובסכום גדול ובתווך יש למשפחות גם נכסים נזילים, גם חסכונות, פיקדונות וכו' שמשמשים לטווח הקצר והבינוני (ולמטרות ספציפיות). במצב כזה, יש מול הכנסות הריבית מהפיקדונות הוצאות ריבית של המשכנתא, ורק יודגש כאן כי זה יכול להיות גם מימון בגין אוברדרפט או כל הלוואה אחרת. על פי רשות המס אין מניעה לבצע קיזוז של הוצאות המימון מהמשכנתא מול הכנסות המימון מהפיקדונות והחסכונות. במילים פשוטות, אם המצב הזה קיים אצלכם אתם יכולים להכיר בהוצאות המימון וכך להפחית את המס על ההכנסות מפיקדונות וחסכונות. אבל יש גם חצי כוס ריקה – ראשית, לרוב בעיקר בגלל סביבת הריבית הנמוכה, מדובר בסכומים יחסית קטנים (ועדיין זה כסף), ושנית (ויותר חשוב) ברגע שפועלים כך, יוצאים משיעורי המס המוגבלים (כפי שמופיע למעלה – 15%-20%), והמס האפקטיבי הוא המס השולי (גבוה יותר מהמס המוגבל). אם הוצאות המימון גבוהות מהכנסות המימון , מאפסים בעצם את המיסוי שחל על הכנסות מפיקדונות וחסכונות (בפועל, מקבלים החזר); אם הוצאות המימון רק מפחיתות את ההכנסה מריבית, יש לבחון אם החבות הכוללת במצב הזה נמוכה מהחבות במצב הקודם. כמו כן, יש לקחת בחשבון שההתעסקות עם הטפסים ואולי אף דרך רואי חשבון לוקחת זמן וכסף. כלומר, כל אחד צריך לבחון את היתרונות והחסרונות ולהחליט אם הוא הולך למהלך שכזה.

בנק דיסקונט מציע פיקדון לכאלו שסבורים שריבית הפריים תרד. פיקדון שבו הם מרוויחים עם הריבית פריים שעומדת כיום על 4.25% תרד. הריבית, אגב אמנם ירדה בחודשים האחרונים, אבל זה בניגוד להערכות וההצהרות של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בנוגע להעלאת הריבית לסביבה נורמלית יותר. על כל פנים, בבנק דיסקונט מציעים פיקדון בשם פיקדון הפוך (מספר 298) שאינו צמוד למדד והנושא ריבית של 10% פחות פעמיים הפריים (כלומר, ריבית בפועל של 1.5%). הפיקדון הוא למשך 6 חודשים ללא יציאה (ללא תחנות יציאה); מינימום להפקדה – 5 אלף שקל.

הדולר מרים ראש בחודשים האחרונים, אחרי שנים של דיכאון עמוק. האם זה הזמן להשקיע בדולר? הדעות חלוקות, המומחים מזגזגים, והאמת שלגבי המט"ח אין ממש מומחים, המט"ח מתעתע בכולם. אם אתם בעניין של השקעה בדולר, אתם יכולים להיחשף למטבע דרך תעודות סל על הדולר (תעודות פיקדון מט"ח), וניתן גם להיחשף לדולר (ולמטבעות אחרים) דרך תעשיית קרנות הנאמנות. ניתן לרכוש קרנות כספיות דולריות. המשקיע בקרנות כאלו צפוי לקבל תשואה דומה לשינוי שער החליפין של הדולר מול השקל.

אפשרות נוספת היא להשקיע בקרנות אג"ח צמודות מט"ח או דולר, שמשקיעות בעיקר באג"ח של חברות ישראליות הצמודות למט"ח (וגם בתעודות סל מט"חיות). כאן כבר צריך לבדוק היטב כי יש גם קרנות מסוכנות עם חשיפה גבוה לאגרות חוב בעייתיות. דרך נוספת להיחשף דרך תעשיית קרנות הנאמנות למטבע היא ברכישת קרנות אג"ח חו"ל. מדובר בקרנות המתמחות בהשקעה באג"ח של מדינות זרות וחברות בחו"ל. קרנות אלו משקיעות לרוב במדינות וחברות סולידיות והסיכון בהן נראה נמוך, אם כי בעולם משתולל הכל יכול להיפגע.

אפשרות נוספת היא להשקיע בפיקדונות דולריים. בבנק דיסקונט מציעים פיקדון דולרי ל-5 שנים בריבית שנתית של 2%.

מדריך השקעה בדולר

מלחמת מטבעות גלובלית

חברת ניהול קרנות הנאמנות של בית ההשקעות פסגות, החליטה להצטרף למהלך חברות קרנות הנאמנות של מיטב ואקסלנס, ולהוריד את עמלת הקנייה והמכירה בקרנות. המהלך הזה נועד מעין להוכיח לשוק שעמלות הברוקראז' שהם הגורם למעשה לכך שמחיר הקנייה והמכירה של קרן שונים (הרוכש קונה בגבוה יותר, המוכר מוכר במחיר נמוך יותר), נמוכים מאוד ולכן אין טעם במכרז בין גופי ברוקרז'. תחילת הסיפור בהנחייה של רשות ניירות ערך לחברות המנהלות להוציא את הברוקראז מהבית ולצאת במכרז. חברות הניהול גם כך תפעלו חלק גדול מהפעילות שלהם דרך הבנקים והם החליטו כאמור (פסגות, אקסלנס מיטב) שאין טעם להוציא מכרז אלא פשוט לאפס את המרווח בין עלות הקנייה למכירה. בדרך הזו אף אחד (כולל הרשות ניירות ערך) לא יכול לטעון כנגד עלות ביצוע הפעילות. הרי – ההפרש בין המחיר קנייה למחיר מכירה מבטא את עמלת הקנייה והמכירה, ואם הוא אפס, איזה מכרז יש להוציא? בכך התגברו החברות על הצורך לצאת במכרז, אבל האם הם באמת סופגות את העלויות עליהן ולא מגלגלות זאת על הלקוח. אז זהו שלא! החברות העלובהתאמה את דמי הניהול – פסגות העלתה את דמי הניהול על רוב קרנות הנאמנות ב-0.02%. שיעור קטן, שיספק לה הכנסות גדולות.

למדריכים פיננסים:

מדריך קרנות נאמנות

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת

בנק דיסקונט מציע ללקוחותיו שני פיקדונות דולריים. פיקדון מט"חית בונוס ל-10 שנים (פיקדון מספר 238) הוא פיקדון צמוד לדולר בריבית שנתית של 1.6% עבור השנתיים הראשונות כאשר ל-8 השנים הבאות הריבית היא ליבור לחצי שנה בניכוי 0.75% (אך לא פחות מריבית מינימלית של 0.1%). יודגש כי ריבית הליבור החצי שנתית עומדת כיום על כ-0.8%.

בנוסף, מציע בנק דיסקונט פיקדון בשם מט"חית ל-5 שנים  (מספר פיקדון 215). פיקדון צמוד לדולר שנושא ריבית שנתית של 2%.

סכום ההפקדה המינימלי בשני הפיקדונות  5 אלף שקל.

הרפורמה בקופות הגמל אמורה להימשך כשנתיים כשבסוף התהליך, החברות המנהלות את קופות הגמל יפעילו את המודל הצ'יליאני שלפיו תותאם רמת הסיכון שבהשקעות בקופת הגמל באופן אוטומטי לגיל החוסך. ככל שהחוסך צעיר יותר הסיכון (לצד הסיכוי) בהשקעותיו יהיה גבוה יותר; ככל שהחוסך מבוגר יותר הסיכון בהשקעותיו יופחת. השלב של המודל הצ'יליאני ייכנס לתוקף במהלך 2013. בינתיים, עושים סדר בקופות – החל משנת 2012 יאוחדו קופות בעלות מסלול השקעה דומה תחת קופה אחת גדולה (שבה ייתכנו מסלולים שונים). בשלב הראשון זה ייעשה בכל הקופות שמתופעלות תחת אותו הבנק, בשלב השני תצטרך החברה המנהלת לאחד קופות עם אותו סגנון השקעה גם אם הן מתופעלות בבנקים שונים. המהלך הזה עשוי להפחית, בשלב הראשון, את מספר הקופות וקרנות ההשתלמות מ-500 כיום לפחות ממחצית ולאחר מכן להביא את מספר הקופות לפחות מ-200.