במסגרת המיקוד של בנק הפועלים במתן ערך וייעוץ פיננסי לעסקים בישראל הבנק מציע חבילת שירותים אשר נועדה לסייע לבעלי עסקים אשר נמצאים בצומת דרכים ומעוניינים לתכנן ולהיערך באופן מיטבי לפני שיעשו את הצעד הבא של העסק

בעלי עסקים רבים מתמודדים מדי יום עם אתגרים עסקיים ושינויים כלכליים וטכנולוגיים שמצריכים מהם ידע וכלים פיננסיים נכונים להתנהלות מיטבית של העסק שתאפשר צמיחה כלכלית. לשם כך, בנק הפועלים שם לעצמו כיעד לתת שירות מקצועי ומותאם לכל עסק על פי צרכיו ושאיפותיו להתקדם ולהתפתח פיננסית ומשיק כעת את "חבילת ההתרחבות" החדשה לעסקים.

מנהל תחום העסקים באגף לבנקאות קמעונאית בבנק הפועלים, יואב גנץ: "בעלי עסקים קטנים נדרשים להתמודד עם מגוון אדיר של עולמות תוכן ואתגרים, כשבשנים האחרונות הם מתעצמים אל מול המהפכה הדיגיטלית. אנחנו כבנק מבינים שבדרך לצמיחה פיננסית ישנן נקודות פיתול שבהן העסקים צריכים ליווי מקצועי, ולכן השקנו את חבילת ההתרחבות לבעלי העסקים".

החבילה הייחודית הכוללת שירותים בנקאיים לצד הטבות חוץ בנקאיות, גובשה כדי לסייע לעסקים קטנים ובינוניים המעוניינים לצמוח ולהתרחב, לאתר מנועי צמיחה בעולם החדש ולספק להם כלים וידע  בתחומי מומחיות שונים הקשורים בפיתוח עסקים כמו ייצוא, עולמות הסחר המקוון הגלובלי וכן פתרונות להגדלת שטחי העסק, מימון לרכישת ציוד ועוד.

החבילה מכילה מגוון שירותים החל מפתרונות אשראי לעסקים, שירותי ייעוץ והכוונה של מכון הייצוא ללקוחות המעוניינים לבחון ייצוא לחו"ל, גישה למערכת מסחר דיגיטלית מתקדמת במט"ח, הטבה לפגישת ייעוץ חינם עם יועצי מסחר מקוון וליווי בנקאי עסקי בסניף או בבית העסק.

את הקמפיין יובילו בעלי עסקים , לקוחות הבנק, המצויים בנקודות פיתול שנהנו מליווי הבנק באחד משלבי התרחבות העסק: רכישת ציוד, כניסה לעולם הייצוא, מעבר למבנה גדול יותר וכד':

–         מיה איגרא בקל, מוסך טויוטה זמיר, ירושלים

–         חטיב טליע, ארטו קפה, כפר מג'אר

–         יפעת לוי, אימהות – חנות לבגדי הנקה והריון, חיפה

–         יוליה גל, רשת קוסמטיקה Yullia, אזור המרכז

–         ד"ר ליאור חביב, מנכ"ל WINWORK, מיזם לקידום יזמות של בעלי מוגבלויות, המרכז

–         עופר גואטה, יקבי ירושלים

הקמפיין עלה  בכל אמצעי המדיה בפריסה ארצית – דיגיטל, טלוויזיה, עיתונות ורדיו – והוא צפוי להימשך עד סוף ינואר. הקמפיין גם ילווה במיתוג של סניפי בנק הפועלים והמחלקות העסקיות.

השירותים וההטבות ללקוחות הבנק אשר עומדים בקריטריונים ובעלי זכאות לקבלת החבילה בכפיפות לשיקולי הבנק ובמלאי מוגבל כמפורט בתקנוני הפעילות שבאתר הבנק קבלת אשראי בכפוף לאישור ותנאי הבנק. אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.

הפועלים יאפשר כניסה לאתר הבנק בטביעת אצבע

על פי משרד האוצר, התפתחותה של ישראל כמרכז חדשנות עולמי התאפשרה במידה רבה בזכות היווצרות ענף הון סיכון שזוכה למימון פרטי נרחב, בעיקר מארה"ב. המימון הפרטי לחדשנות בישראל, בדומה לארה"ב הוא פרו-מחזורי, כלומר עולה בקצב מהיר בתקופות גאות ומצטמצם בשיעור חד בתקופות שפל. הדבר מהווה כשל שוק, שכן ניסיון העבר מלמד כי בתקופות האטה העדר מימון הוביל לסגירת חברות הזנק באופן שאינו יעיל. בד בבד, חל גידול ניכר בביקוש למימון ממשלתי מצד חברות הסטארט-אפ, הן במספר בקשות התמיכה והן בשווי הפרויקטים המבקשים תמיכה. עם זאת, הנתונים ההיסטוריים מראים כי היקף התמיכה בחברות אלו אינו עולה משמעותית לאור מבנה התקציב של הרשות וחלק ניכר מהגידול בבקשות למימון נדחה.

באוצר מציעים לבחון את התאמת היקף מימון רשות החדשנות בהתאם לקריטריונים שהוגדרו מראש ביחס לזמינות ההון הפרטי במשק.

מהסקירה של האוצר עולה כי החל משנות ה-90, ביססה מדינת ישראל את מעמדה כ-"אומת הסטארט אפ". עוד עולה כי  ריכוז גבוה של מיזמים טכנולוגים, מרכזי מו"פ של תאגידים רב-לאומיים, היצע כוח אדם משכיל, משקיעי הון-סיכון וחברות ישראליות הרשומות בנאסד"ק, מציבים את ישראל בצמרת מדדי חדשנות בעולם ובמקום השני בהוצאה על מחקר ופיתוח (מו"פ) כאחוז מהתמ"ג.

חברות הזנק ("סטרטאפים") מאופיינות לרוב בהיעדר נכסים מוחשיים, תזרים מזומנים שלילי ואינפורמציה א-סימטרית(לא מאוזנת) גבוהה, גורמים אשר מונעים ממיזמים אלו נגישות למימון מסורתי. בהתאם לכך, קיומו של היצע מקורות מימון בתקופות גיאות ושפל הכרחי להיווצרותו של קהילה טכנולוגית פעילה. מציינים באוצר

המצב בעולם

ממשלות ברחבי העולם המערבי תומכות בפרויקטי מו"פ המבוצעים על-ידי חברות טכנולוגיות. הרציונל לתמיכה נובע מכך שלפעילות זו השפעות חיצוניות חיוביות המיטיבות עם המשק. בפרט, תהליך יצירתו של ידע חדש וזליגתו אל מחוץ לפירמה אשר עסקה בפיתוחו, נמצאו כגורמים מעודדי צמיחה כלכלית.

בישראל, רשות החדשנות (לשעבר – המדען הראשי במשרד הכלכלה) היא הגורם העיקרי העוסק במימון ממשלתי למו"פ. תכניות המענקים השונות של רשות החדשנות פועלות בחלקן בהתאם לעקרון הניטרליות, אשר הוזכר לא אחת כמאפיין עיקרי בהצלחתה בעבר. עיקריה של גישה זו, הנהוגה בתוכניות המרכזיות, היא שהיקף התמיכה הוא בהתאם להתפלגות הבקשות המשקפות מגמות בשוק ולא בהתאם להכוונה לענפים ספציפיים. כתוצאה מכך, פעילות הרשות משקפת את צורכי השוק ולא מושפעת מהעדפותיו של המגזר הציבורי.

ניתוח בסיס נתונים פרטני לבקשות ומענקים ברמת חברה לאורך זמן, מאפשר לבחון את הסינרגיה בין מימון פעילות ענפי ההיי-טק באמצעות קרנות ההון-סיכון בישראל לבין התמיכה הממשלתית למו"פ. באופן ספציפי, עבודה זו מתמקדת בבחינת היצע המימון הממשלתי למו"פ לעומת מקורות מימון פרטיים כתלות במחזורי העסקים במשק.

תוצאות העבודה מראות כי בראייתן של חברות הזנק נדרש מימון מו"פ ממשלתי אנטי-מחזורי. זאת, היות שבתקופות מיתון היצע מקורות ההון-סיכון במגזר הפרטי מצטמצם משמעותית, החברות צעירות מגבירות ביקושים למימון הממשלתי. הגברת הביקוש מתבטאת בגידול במספר בקשות התמיכה ולעלייה בשווי הפרויקטים המבקשים תמיכה. כך, ירידה של אחוז אחד בהיצע מקורות ההון-סיכון במגזר העסקי, מובילה להגברת ביקושים למענקים ממשלתיים בשיעור של בין 0.14 ל-0.3 אחוזים. עם זאת, רוב הביקוש הנוסף איננו מקבל מענה וישנו גידול בהיקף דחיית הבקשות לתמיכה. זאת מכיוון שתקציב הרשות איננו כולל רכיב אנטי מחזורי, להפך חלק מהמימון (תמלוגי החברות) תלוי בהיקף האקזיטים. אנו מוצאים כי בעשור הקודם הסתכם ההפסד למשק כתוצאה מקיומם של משברים כלכליים ב-450 פרויקטים, כאשר שווי פרויקטים אלו במונחי תקציבי מו"פ הסתכם בכ-1.7 מיליארד שקלים.

לתוצאות ישנה רלוונטיות למדיניות החדשנות בישראל. היותו של הביקוש למענקי רשות החדשנות אנטי-מחזורי (עבור החברות הקטנות) מגביר את החשיבות בזמינותו בתקופות המאופיינות בהאטה בפעילות ענפי ההי-טק וזמינות ההון הפרטי ומפחית מהחשיבות בתקופות בהן המימון הפרטי זמין. לאור זאת, יש לייצר כלים אשר יאפשרו צבירת כספים "עודפים" בתקופות גיאות והקצאתם בתקופות שבהן המימון הפרטי מתמעט.

מימון הון סיכון

לפי האוצר, חברות סטארט-אפ מאופיינות במיעוט בנכסים מוחשיים, העדר רווחיות ואינפורמציה א-סימטרית גבוהה. תנאים אלו מקשים על גופי מימון מבוססי חוב לספק אשראי למיזמים אלו ועל-כן, שרידותן של חברות הזנק תלויה ביכולתן לגייס "כסף חכם" המכונה לעיתים גם השקעות אלטרנטיביות. המימון לחברות אלו ניתן  לרוב על ידי גופי השקעה המתמחים בהשקעות טכנולוגיות (קרנות הון-סיכון).

קרנות הון-סיכון בנויות בדרך כלל מ-3 רבדים. החברה המנהלת את הקרן (השותף הכללי) מגייסת כספים ממשקיעים מוסדיים, חברות עסקיות, מלכ"רים ואנג'לים (שותפים מוגבלים). לאחר גיוס ההון הנדרש הקרן פועלת למשך כעשר שנים. תקופה זו מתחלקת לשני שלבים – שלב החיפוש וההשקעה, שבו השותף הכללי מחפש השקעות פוטנציאליות בקרב חברות הזנק ומשקיע את הכסף בחברות רלוונטיות (חברות פורטפוליו). לאחר שלב החיפוש וההשקעה, הקרן פעילה לתקופה של כ-7 שנים נוספות שבהן החברות מפתחות את המוצרים וו השירותים תוך ליווי ובקרה של נציגי הקרנות. בסוף חייה של הקרן, השותף הכללי פועל למימוש אחזקות הקרן באמצעות אקזיט או הנפקה ומחלק את התמורה בין השותפים המוגבלים החברים בקרן. בכל נקודת זמן, שותפים כלליים יכולים לנהל מספר קרנות,  בשלבי פעילות שונים.

 תעשיית ההון-סיכון העולמית צמחה באופן דרמטי מאז שנות ה-70 בעקבות רפורמות בארצות הברית אשר אפשרו ועודדו השקעות של קרנות פנסיה בקרנות ההון-סיכון. מאז אמצע שנות ה-80 צמחו גיוסי קרנות ההון-סיכון בארה"ב מסכום של כ-3.8 מיליארד דולר ל-10 מיליארד עשור לאחר מכן ובשנת 2000, ערב התפוצצות בועת הדוט-קום, הגיעו גיוסי הקרנות לסכום של מעל 100 מיליארד דולר. בעקבות התפוצצות הבועה צנח היקף גיוסי הקרנות חזרה לסכום של כ-10 מיליארד דולר בשנה ומאז חלה עלייה הדרגתית עד להיקף גיוס של כ-40 מיליארד דולר בשנת2016 .

הון סיכון בישראל

בישראל, צמח שוק ההון-סיכון במהלך שנות ה-90, כתגובה להגברת הביקושים העולמיים לטכנולוגיות מידע ותקשורת, זמינות של מהנדסים עולים ופורשי תעשיות בטחוניות והשקת תכנית "יוזמה" שהובילה להיווצרות אשכול קרנות הון סיכון בישראל. באופן זה, גדל מספר קרנות ההון-סיכון הפעילות בישראל מ-2, בשנת 1990, לכ-100 קרנות בשנת 2000 ומהיקף גיוס של 49 מיליון דולר בתחילת העשור להיקף של 3.4 מיליארד דולר ערב התפוצצות הבועה.

מימון הון-סיכון בתקופות גאות ושפל

מעטות המדינות בהן מתקיים ענף הון-סיכון מפותח. גם לאחר התפתחותן, הפעילות של ענף הון-סיכון מאופיינת בתנודתיות רבה אשר עשויה להשפיע על התעשייה באופן ארוך טווח. זמינות מימון הון סיכון בישראל מושפעת מהתפתחויות בכלכלה האמריקנית, המהווה מקור מימון מרכזי לחדשנות בישראל. מעבר לכך, נמצא כי היצע ההון לענף בידי המשקיעים המוסדיים (כגון קרנות הפנסיה, אשר הפכו לספקי ההון המובילים לענף) בארה"ב כרגיש יותר להתפתחויות בשווקי ההון, זאת בהשוואה לספקי ההון האחרים. זאת היות והזעזועים המקרו הכלכליים והפיננסיים עלולים לפוגע בנזילות של המשקיעים המוסדיים או להשפיע על הערכות הגופים לגבי התשואה הצפויה להשקעה. הדבר רלוונטי פחות לישראל, שבה הנתח של המימון על ידי המוסדיים המקומיים הוא נמוך (נושא שמחייב התייחסות נפרדת).

פגיעה בהיצע המשאבים העומדים לרשות קרנות ההון סיכון, מובילה לסגירתן של חברות פורטפוליו באופן שאינו אופטימלי מנקודת מבט ארוכת טווח ולירידה בתשואות הקרנות. המודל משקף את מאפייני פעילות הענף ובפרט את המבנה העיתי: התחייבויות של ספקי ההון קודמות להשקעות בפועל, לרוב לא ניתן להשקיע מעבר לגובה ההתחייבויות שניתנו קודם לכך, והשקעות לא נזילות עד סוף חיי הקרן.  בעוד מנהלי הקרן חשופים באופן תדיר למידע על תשואותיה, השותפים המוגבלים נחשפים למידע זה רק בתום חייה של הקרן, גורם המשפיע על החלטות ההשקעה שלהם בקרנות עתידיות ומוביל להתארכות משברים בענף ההון-סיכון.

התהליך השני, המוביל להתארכות מחזורי עסקים בענף ההון-סיכון, נגרם כתוצאה מאי יכולתן של קרנות חדשות לגייס התחייבויות ממשקיעים פוטנציאלים במהלך תקופת המשבר. אירוע זה מגביר את המצוקה הפיננסית בהן נמצאות חברות הזנק בתקופות אלו. זאת היות והחברות מאופיינות בהיעדר נכסים מוחשיים, תזרים מזומנים שלילי ואינפורמציה א-סימטרית גבוהה, אינן נגישות בדרך כלל למימון חוב (מימון מסורתי).

מסקנת המחקר היא שבראיה המקרו כלכלית פעילות של ענף קרנות ההון סיכון מאפיינת על ידי מחזורי עסקים משמעותיים, שיוצרים פוטנציאל לכשל שוק. בישראל, סיכון החשיפה למשבר פיננסי גלובלי אשר ישפיע באופן ארוך טווח על ענף ההון-סיכון, הינו משמעותי לאור נוכחות גבוהה מאוד של משקיעים זרים. שיעור משקיעי ההון-סיכון האמריקאים היה בשנת 2018 כ-35% מסך המשקיעים בהייטק הישראלי. לשם השוואה, שיעור המשקיעים הישראלים באותה שנה היווה רק כ-30%, בעוד על-פי הערכות שיעור הכסף הישראלי אשר הושקע בחברות ישראליות הינו נמוך יותר.

האוצר מצא כי בתקופות שפל פונות חברות ההזנק לתמיכה ממשלתית יותר מאשר חברות גדולות והציע בחינת סינרגיה בין תמיכה של הממשלה לתמיכה של המגזר הפרטי.

הסקירה השבועית של האוצר: ב-2065 שיעור הלא חרדים יהיה פחות מחצי – איך זה ישפיע על שוק העבודה?

מספר הצרפתים שעלו לארץ או קנו נכסים בישראל עולה באופן תמידי. תקנה חדשה של האיחוד האירופי מאפשרת להם להחיל על העיזבון את דיני הירושה הישראליים. איך זה נעשה בפועל?

בישראל חיים בשנים האחרונות עולים רבים מצרפת, וכמו כן, אזרחים צרפתיים רבים מחזיקים נכסים שקנו בארץ, גם אם אינם חיים כאן. לכן מטבע הדברים, בתי המשפט לענייני משפחה בישראל מתמודדים עם מספר רב של תיקי ירושה ועיזבונות שבהם מעורבים הדין הצרפתי והדין הישראלי.

על פי הדין הישראלי, כשתושב צרפת נפטר ומותיר אחריו נכסים בישראל, מי שמוסמך לתת צו ירושה אינו הרשם לענייני ירושות (שאליו פונים כשהנפטר הוא אזרח ישראלי), אלא בית המשפט לענייני משפחה שבאזור סמכותו נמצא הנכס של המנוח שהיה תושב חוץ בעת פטירתו. כמו כן, בטרם מתן הצו נדרשת עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

מבחינת מהותית, השופט הישראלי שנותן את צו הירושה ביחס לעיזבון שהותיר תושב צרפת בישראל צריך למעשה ״לעמוד בנעליו״ של שופט צרפתי ולתת את הצו בהתאם לכללי הדין הצרפתי. במסגרת זו השופט יבחן מהי עמדת הדין הצרפתי ביחס לנכסי המנוח שנמצאים בישראל. בנוסף לכך עליו לבחון אם יש לחלק את הנכסים בהתאם לדין הירושה הצרפתי הפנימי או שהמנוח בחר שיחול על עיזבונו דין אחר, דהיינו הדין הישראלי הפנימי.

קודם כל הילדים

בשונה מדין הירושה הישראלי, הדין הצרפתי קובע כי ילדי המנוח וצאצאיהם מוגנים ויקבלו ״מנה משוריינת״ של  3/4 מהעיזבון. אי אפשר לשלול מהיורשים המוגנים את המנה המגיעה להם, גם באמצעות צוואה שנערכה בצרפת או בוחרת בדין הצרפתי הפנימי כדין החל על העיזבון.

כך, במידה ועל העיזבון חל הדין הצרפתי הפנימי, לא ניתן לחרוג מזכות השריון.

אולם אחד הסייגים לכך הוא מקרה שבו המנוח הותיר צוואה שבה נכתב במפורש כי ברצונו להחיל על עיזבונו דין אחר, דין שאיננו הדין הצרפתי הפנימי.

לנטרל את השריון

הדין הצרפתי השתנה מהותית בעקבות תקנה אירופית חדשה יחסית שנכנסה לתוקף בצרפת ב-17 באוגוסט 2015. תקנה זו מאפשרת לכל תושב צרפת להחיל על עזבונו חוקי מדינה שאינה חברה באיחוד האירופי, בתנאי שלמוריש יש זיקה לדין שהוא מחליט להחיל.

מתקנה זו עולה כי מי שמחזיק באזרחות צרפתית ובאזרחות ישראלית, יכול להורות באופן מפורש בצוואתו כי הדין הצרפתי הפנימי לא יחול על עיזבונו ובמקומו יחול הדין הישראלי הפנימי. זאת, אף אם עורך הצוואה איננו תושב ישראל בעת עריכתה או בעת פטירתו (כאמור, התנאי היחיד הוא קיומה של זיקה לדין הישראלי, כמו למשל אזרחות ישראלית).

אפשרות זו פותחת למחזיקי דרכון צרפתי ודרכון ישראלי אפשרויות רבות שלא היו קיימות עד כה. הם יכולים כעת ליהנות מחופש הציווי שבדין הישראלי ולנטרל את כללי השריון שבדין הירושה הצרפתי הפנימי. זכות הבחירה החשובה הזו נתונה לכל מי שמחזיק באזרחות כפולה, צרפתית וישראלית, אפילו אם הוא גר בצרפת.

הבחירה: למי פונים ואיך מתארגנים מראש?

הבחירה באפשרות להחיל את הדין הישראלי צריכה להיקבע בצורה של צוואה נוטריונית – צוואה שעומדת בדרישות הדין הצרפתי והתקנה האירופית. על המצווה להצהיר באופן מפורש בצוואה כי ברצונו לשלול את הדין הצרפתי ולבחור בדין הישראלי, על מנת שהיא תחול על עיזבונו בארץ.

אם המנוח הותיר צוואה בישראל, השופט יבחן אם הצוואה תקפה מבחינה צורנית על פי הדין הצרפתי. וכמו כן, יבחן אם ניתן להחיל את כל הוראות הצוואה על נכסי המנוח בישראל, או שמא יש להחיל רק חלק מההוראות – מכיוון שהדין הצרפתי עדיין חל על המנוח, כך שהוא לא יכול לנשל יורשים מוגנים.

במקרה שבו המנוח לא ערך את הצוואה בישראל אלא בצרפת, או שיש הסכם מתנה בין בני הזוג שנערך בפני נוטריון צרפתי, השופט הישראלי יבחן אם הצוואה תקפה וחלה גם על נכסי המנוח בישראל.

לנוכח ההבדלים בין הדין הצרפתי והישראלי בענייני ירושה, ובשל מורכבות הקביעה איזה דין פנימי יחול במקרים מסוימים, רצוי שעולים חדשים ותושבי חוץ המבקשים לערוך  צוואה ולתכנן את ירושתם, יבררו מהו הדין שיחול על העיזבון ויוודאו שהוראות הצוואה שלהם תכובדנה לפי אותי דין.

מומלץ כמובן כי צוואה של תושב צרפת שאמורה לחול על נכסיו בישראל תיערך על ידי נוטריון או עורך דין המתמחה בדין צרפתי ובעיקר עורך דין שמכיר היטב את דיני הירושה הצרפתיים ואת דרישותיה של התקנה האירופית החדשה.

חברת החשמל הצרפתית תובעת את רמ"י על סך 25 מיליון שקל

הקנס הגבוה בצרפת: UBS ישלם 3.7 מיליארד יורו

גידול של קרוב ל- 70% ביצוא הישראלי בעשור החולף, היצוא לסין גדל פי 5, תמיכה מצטברת של כ- 430 מיליון שקלים ביצואנים, 7 הסכמי סחר חדשים ועסקאות בשווי של כ- 4.3 מיליארד דולר. כך עולה מדוח מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה.

על פי תחזיות מינהל סחר חוץ, שנת 2019 תשבור שיא נוסף ביצוא הישראלי, אשר צפוי להגיע לכ- 114 מיליארד דולר. נתון זה מהווה גידול של כ 4.5% לעומת נתוני השנה הקודמת. במבט על העשור החולף, היצוא ב-2019 מציג נתוני גידול של כ-68% לעומת היצוא בשנת 2009 אשר עמד על כ-67.7 מיליארד דולר. בשיעור שנתי ממוצע – היצוא הראה צמיחה שנתית ממוצעת של כ- 5.3% מידי שנה.

נתונים אלו מראים תמונה חלקית בלבד, שכן הנתון החד ביותר היא הקפיצה האדירה שביצע יצוא השירותים מישראל, אשר חלק נכבד בו מהווה יצוא ההייטק הישראלי. יצוא השירותים הישראלי צמח בעשור החולף בכ-160%, מהיקף של כ- 21.5 מיליארד דולר בשנת 2009, לכמעט 56 מיליארד דולר בשנת 2019. בהסתכלות שנתית ממוצעת- מדובר בגידול של למעלה מ 10% לשנה- כל שנה. רק בשנה החולפת, יצוא השירותים צמח בכ 11.7%.

קצב הגידול המרשים של יצוא השירותים הביא לכך שבשנת 2019 שיעורו מכלל היצוא צפוי לעמוד על כ 49% מכלל היצוא, בעוד שב-2009 שיעורו עמד על כ-32% בלבד.

שיא היצוא לאסיה ולדרום אמריקה

בהסתכלות על התמהיל הגיאוגרפי של היצוא (סחורות ללא יהלומים), גם כאן חלו תמורות משמעותיות בשנים האחרונות. אם בשנת 2009 כ-18% בלבד מיצוא הסחורות ללא יהלומים הופנו למדינות אסיה, הרי שבשנת 2019 היצוא למדינות אסיה צפוי להוות כ-22% מכלל היצוא.

גידול משמעותי נרשם גם בגזרת אמריקה הלטינית אשר היצוא אליה צמח בלמעלה מ 40% (גידול של כ 584 מיליון דולר בעשור החולף) והיא מהווה כיום יעד לכ-5% מכלל יצוא הסחורות ללא יהלומים של ישראל. בין השווקים המשמעותיים שהיצוא אליהם גדל באופן ניכר ניתן למנות את סין, טורקיה, ברזיל, צ'ילה, טאיוואן, יפן ועוד.

בעשור מינהל סחר חוץ הרחיב באופן משמעותי את מערך הסכמי אזור הסחר החופשי של ישראל, המייצרים יתרון תחרותי ועסקי ממשי עבור החברות הישראליות  מול חברות ממדינות אשר אין להן הסכם אזור סחר חופשי עם אותה מדינה. במסגרת פעילות זו, נחתמו, שודרגו וסוכמו 7 הסכמי סחר חופשי עם מדינות כגון דרום קוריאה, אוקראינה, פנמה, קולומביה וקנדה. זאת לעומת 7 הסכמים בלבד שהיו בתוקף בשנת 2009. כמו כן, מנהל המינהל משא ומתן בימים אלו עם מגוון שווקים נוספים ומשמעותיים דוגמת סין, וייטנאם, רוסיה, בלארוס, קזחסטן, קירגיסטן, ארמניה, גוואטמלה ועוד.

בשנה החולפת המינהל החל לטפל בכלי נוסף ומשמעותי ביותר עבור היצואנים הישראליים באמצעות האגף לפיקוח על הייצוא הדו-שימושי והאב"כ מכוח החוק הישראלי ובהתאם להסדרים הבין-לאומיים בתחום, כמו גם פיקוח על היצוא בתחום האב"כ, לצורך מניעת הפצה של כלי נשק וטכנולוגיות, לרבות נשק להשמדה המונית, לגורמים המקדמים טרור בין-לאומי.

אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ: "העשור החולף היה עשור גדוש ורווי עשייה ופעילות כלכלית של מינהל סחר חוץ. הנתונים מלמדים על קפיצת מדרגה שעשה היצוא הישראלי בעשור החולף, קפיצה שתרמה תרומה משמעותית לחיזוק הכלכלה הישראלית ולחיזוק התעשייה והעסקים בישראל. אני גאה שמינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה תרם להישגים אלו באמצעות מגוון הכלים שאנו מפעילים, בהם מערך הנספחים הכלכליים, קרנות הסיוע, הסכמי הסחר החופשי והפיקוח על היצוא הדו שימושי. אנו נמשיך גם בעשור הבא לקדם את היצוא הישראלי, לקדם השקעות זרות ולסייע ליצואנים הישראליים ולכלכלה הישראלית להגיע לשיאים חדשים".

הכל על יבוא ויצוא סחורות ושירותים ועל ההבדלים ביניהם

אם חשבתם שזוגות נשארים יחד רק ב"בריאות ובחולי" וב"עושר ובעוני", מהיום תוכלו לומר גם "בעבודה ובפנסיה": מחקר שנערך לאחרונה גילה שהעלאת גיל הפרישה של הגברים  גרמה גם לנשים להישאר בשוק העבודה, למרות שהן עצמם הגיעו לגיל הפנסיה.

הרפורמה הרשמית של דחיית גיל הפנסיה לנשים תקועה אמנם כבר תקופה ארוכה, עקב המצב הפוליטי – אך מחקר חדש שערך בנק ישראל בקרב זוגות נשואים מצא כי רעיות רבות המשיכו לעבוד גם כאשר הגיעו לגיל הפרישה, בעקבות העלאת גיל הפרישה לבני זוגן.

העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64 נמשכת כבר שנים, למרות שהחלטה עקרונית בנושא התקבלה עוד בעשור הקודם. מדובר באחד הנושאים הבוערים כיום – אך בשל הפלונטר הפוליטי הרפורמה הזאת עומדת כרגע כאבן שאין לה הופכין.

בתקופת כהונתה של הממשלה הקודמת החל משרד האוצר בראשות השר משה כחלון לקדם את המהלך, בתמורה לדחיית הפגיעה בקצבאות של קרנות הפנסיה הוותיקות, בשל העלייה בתוחלת החיים בישראל. באוצר כבר גיבשו מתווה מסודר להעלאה, אולם בשל קיומה של ממשלת מעבר, הרפורמה כאמור תקועה כבר חודשים ארוכים.

בינתיים, שאלת תעסוקת המבוגרים בשל העלייה בתוחלת החיים מטרידה, כשעל פי ממצאי המכון הישראלי לדמוקרטיה, פחות ופחות מבוגרים נשארים במעגל העבודה והכנסתם מתכווצת. על רקע זה, פרסם בנק ישראל מחקר חדש, שסקר לראשונה את השפעות העלאת גיל הפרישה בעשור הקודם.

על פי המחקר, העלאת גיל הפרישה הובילה לעלייה של 6% בשיעור התעסוקה של נשים, ו-39% מאלו שהגיעו לגיל הפרישה המשיכו לעבוד. תעסוקת הגברים עלתה ב-7%-8% לאחר העלאת גיל הפרישה.

השפעות הדדיות בין בעל לאישה

בנק ישראל שערך את המחקר ביקש לבדוק אם קיימת השפעה בהחלטות הפרישה אצל זוגות נשואים, ואם העלאת גיל הפרישה של אחד מבני הזוג משפיעה על מועד הפרישה של האחר. החוקרות אדית זנד מחטיבת המחקר של הבנק ושירלי ליכטמן שדות מאוניברסיטת בן גוריון שמו דגש על השפעות צולבות אפשריות בין החלטות הפרישה של הזוג.

המחקר בחן את השפעות הרפורמה הפנסיונית שיושמה באופן מדורג בשנים 2009-2004 ודחתה את גיל הפרישה של גברים (מגיל 65 לגיל 67) ושל נשים (מגיל 60 לגיל 62). תוצאות המחקר הראו בבירור שהעלאת גיל הפרישה הרשמי מגדילה את שיעור התעסוקה. עם זאת, ההשפעות הצולבות בין בני הזוג שונות לפי מגדר.

מהנתונים עלה כי שיעור התעסוקה של גברים גדל ב-8%-7% כתוצאה מהעלאת גיל הפרישה הרשמי שלהם, כאשר שיעור התעסוקה הראשוני עמד על 29% – אך הוא אינו מושפע מהעלאת גיל הפרישה של בנות זוגם. לעומת זאת, שיעור תעסוקת הנשים מושפע גם מהעלאת גיל הפרישה של בני זוגן, וגדל ב-5%-3% כתוצאה מדחיית היציאה של בני זוגן לגמלאות.

עם זאת, עבור נשים שגיל הפרישה הרשמי שלהן הועלה, אין להעלאת גיל הפרישה של בני הזוג השפעה נוספת, מעבר לגידול בשיעור התעסוקה הנובע מהעלאת גיל הפרישה שלהן עצמן. תוצאות המחקר מדגישות את חשיבות בחינת הרפורמות בתחום גיל הפרישה גם בהיבט של בני הזוג, לאור העובדה שמצאו השפעות הדדיות בדחיית גיל הפרישה של בני זוג.

רוב הסיכויים שגיל הפרישה לנשים יעלה ל-64

העלאת גיל הפרישה מגדילה את היצע העבודה

בנק הפועלים פיתח יכולת כניסה לאתר האינטרנטבאמצעות טביעת אצבע, ללא צורך בסיסמה או קוד משתמש, מה שיקצר את ההליך ואולי יפתח את הדרך לבנקים אחרים.

כיום לקוחות נאלצים לזכור מספר רב של סיסמאות כדי להשתמש בשירותים יומיומיים במגוון תחומים, מבריאות ועד פיננסים. מחקרים מעידים כי צרכנים בישראל מעוניינים להשתמש באמצעי זיהוי ביומטרי ובעיקר בטביעת אצבע. מרביתם מאמינים שזיהוי ביומטרי יעניק חוויה טובה ומהירה יותר וכן, אם המכשיר נגנב או אבד הוא נותר מוגן. עוד עולה כי ההיכרות עם אמצעי האבטחה הביומטריים חשובה לנכונותו של הציבור לאמץ אותם.

השירות מיועד ללקוחות הגולשים באמצעות הדפדפן הנייד וישמש מאות אלפי לקוחות הבנק. בשלב הראשון הזיהוי הביומטרי יתאפשר בדפדפן במכשירי אנדרואיד ובהמשך גם ב-iPhone. הלקוחות ירשמו לשירות מתוך האתר, יעברו תהליך קצר וחד פעמי של הרשמה כולל זיהוי טביעת האצבע, ולאחר מכן הזיהוי הביומטרי יוגדר כברירת המחדל.

לפי סער זכריש, CDO, חטיבת החדשנות בבנק הפועלים: "מדובר בחידוש מהפכני – זיהוי ביומטרי בכניסה לאתר המאפשר חוויית לקוח טובה יותר, נוחה ומהירה, לצד שמירה על סטנדרט אבטחה גבוה. בנק הפועלים הוא הראשון בישראל העושה שימוש בטכנולוגיה זו כאמצעי כניסה לאתר, ומוביל לדור הבא של עולם הזיהוי".

טביעות אצבע מתאפשרות היום כאמצעי זיהוי באפליקציות של הפועלים ושל דיסקונט, אך לא דרך הדפדפן. אם כי לאחרונה נחסמה אפשרות זו ממכשירי סמסונג, שבהם התגלה כי גם טביעות אצבע של אחרים פתחו אפליקציות בעולם – גם של בנקים.

צמידים חכמים או שעונים חכמים, מהם, כמה עולים, האם מדויקים ואיך לבחור

בעיות במכונת כביסה קורות לא אחת, יש נזילות, המכונה לא מושכת את האבקה, הדלת לא נפתחת, הסחיטה לא עובד  ועוד. הרבה פעמים בדיקה שלכם יכולה לחסוך  המון כסף ולא תצטרכו לקרוא לטכנאי. הנה כמה דוגמאות.

נזילה: הרבה פעמים אנחנו מוצאים שהמכונה נוזלת. במקרה כזה יש לבדוק אם הבעיה בביוב או במכונה. כדי לבדוק יש להפעיל את המכונה, אחרי כמה דקות שנכנסים בה המים, יש להעביר אותה לסחיטה.  אז בדקו את הצינור. הרבה פעמים המים גולשים מהצינור וזה נראה שזה מהמכונה. אז מגלים שפשוט הצינור נסתם, מנקים אותו ומחברים מחדש, ולא צריך לקרוא לטכנאי.

אבקת הכביסה נשארת במכונה:  הרבה פעמים האבקה נשארת במכונה, לעתים היא מתקשה וגורמת לתקלות. מה צריך לבדוק? במקרה כזה צריך לבדוק את לחץ כניסת המים למכונה. כדי לעשות זאת צריך לסגור את הברז שמאחורי המכונה, להוציא את הצינור ואת ההברגה ובאמצעות כלי קיבול לבדוק את לחץ המים. ברוב המקרים הלחץ תקין, כי אם הייתה בעיה היא גם תופיע בברזים אחרים. ולפעמים המכונה מסמנת שהלחץ לא תקין. סגרו את המים ופתחו את הצינור ובדקו בסנן אם יש אבנית. אם כן נקו והחזירו את הצינור ובדקו את הסנן הנוסף. לאחר שהחזרתם את הצינור ואת הסננים בדקו אם האבקה יורדת. יורדת? לא צריך לקרוא לטכנאי.

דלת לא נפתחת: סיימתם את הכביסה? נגמרה התוכנית, אך הדלת לא נפתחת אפילו אחרי עשר דקות. חכו עוד עשר דקות ונתקו את המכונה. בדופן של המכונה באזור הנעילה תנו אגרוף במכה חזקה. לרוב המנעול ישתחרר. אם הבעיה לא נפתרה יש צורך בקידוח ובהברגה או שתזמינו טכנאי.

הסחיטה לא פועלת: 

בעיות בסחיטה נובעות לא פעם מכמות לא נכונה של כביסה, כמות קטנה מדי או עמוסה מדי. סיבה נוספת היא כי הפילטר לא נקי.

רעש רב מדי:

אומנם יש סיבות רבות לרעש מהמכונה, אבל הסיבה המובילה היא חפץ שתקוע בתוף, סיכה, מטבע וכדומה. בדקו אם אין חפץ תקוע ולא תצטרכו לקרוא לטכנאי.

כביסה עם ריח רע:

לרוב אם הכביסה עם ריח במיוחד, הבעיה היא במגירת אבקת הכביסה. החיידקים שמצטברים שם יוצרים ריח רע שמגיע גם לבגדים. פשוט צריך לנקות את המגירה. כך גם אם הכביסה מלוכלכת יש לבדוק את הסבונייה ולנקות אותה

מתי כן כדאי לקרוא לטכנאי:

אם המכונה אינה נדלקת למרות שהיא מחוברת לחשמל, המים לא מתחממים, התוף לא מסתובב או שהמכונה רועדת, כדאי לקרוא לטכנאי.

כמה זה חוסך לכם:

רק עבור ביקור טכנאי תשלמו 150-250 שקל, כשיש תיקון קטן המחירים מתחילים ב-350 שקל ומגיעים לעיתים גם ל-800 שקל, תלוי בדגם המכונה. בהרבה מקרים כאמור אתם יכולים לחסוך את ביקור הטכנאי בכלל ואף את עלות הפעילות שלו לתיקון המכונה.

עשה זאת בעצמך: איך לתקן קודן ברכב לבד והאם זה כדאי

עשה זאת בעצמך שיפוצים: מתי אפשר לחסוך ומתי צריך איש מקצוע

עשה זאת בעצמך שולחן לסלון – וחסכו מאות שקלים

משחק הסימולציה שהפך למתנת חג מולד: הסיפור מתחיל כשאב ובנו שיחקו יום אחד במשחק הסימולציה כאשר הבן שאל את אביו אם הם יכולים לבנות יחד את המכונית האהובה עליהם: למבורגיני אוונטדור. האב לא היסס אך לא ידע מה מחכה לו.

לאחר כשנתיים הסתיים הפרויקט בשיחת טלפון  מפתיעה ממנכ”לית השיווק של למבורגיני, מקטיה באסי. "רעדתי בכל גופי מאחר שזה היה כמו לקבל שיחת טלפון מהאפיפיור שמודיע שהוא מגיע לארוחת ערב", סיפר האב סטרלינג באקוס. המנכ"לית אמרה לו שהחברה מעוניינת לצלם פרסומת לחגים עם משפחתו. בנוסף, הם ישאילו להם למבורגיני אוונטדור S למשך שבועיים. מחירו של רכב זה הוא כ-460 אלף דולר.

למרות שמדיניות למבורגיני היא נגד זיוף רכביה, הפרויקט של באקוס הוא מחווה ל-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). מכאן שאינו מסומן למבורגיני, ואינו משמש למסחר, וזאת כנראה הסיבה לפי סטרלינג שהחברה לא מתנגדת לפרויקט.

המודל שבו השתמש  באקוס הוא מודל צעצוע שהגדיל בתוכנת Solidworks, המיועדת לתכנון דגמי 3D. בעזרת מדפסת שולחן תלת מימד, QIDI X Pro, הם הצליחו להדפיס את רוב החלקים אשר שימשו אותם. סטרלינג סיפר כי כמעט כל חלק ברכב היה מאתגר להדפסה.

עד היום, הוציא באקוס על הפרויקט  כ-23 אלף דולר, והוא מייעד את חודש אוגוסט כחודש בו ייחשף הפרויקט הגמור.

למבורגיני אוונטאדור LP700-4 היא מכונית-על מתוצרת החברה האיטלקית למבורגיני. היא בעלת שתי דלתות ושני מקומות, והוצגה לראשונה לציבור בתערוכת המכוניות בז'נבה ב-28 בפברואר 2011. אוונטאדור היא יורשת של למבורגיני מורצ'יילאגו בתור מכונית הדגל של למבורגיני.

היום לא מעט חברות עוסקות במתן הלוואות, ויש גם גורמים מתווכים והלוואות בין עסקים. נגמרו הימים שבהם רק בנקים היו מלווים וכיום יותר ויותר גופים חוץ בנקאיים מעורבים במתן ההלוואות, בהן גם הלוואות חברתיות. כלומר הם מרוויחים מכך בשל ריביות גבוהות ועמלות, ובעל העסק מקבל תזרים מזומנים.

ברוב המקרים העמדת הלוואה איננה מחייבת במס הכנסה. אבל במקרים מסוימים, כששיעור הריבית נמוך מהריבית המקובלת בשוק, ההפרש בין השיעור המקובל לריבית בפועל נחשב הטבה.

כשניתנת הלוואה בשיעורי ריבית נמוכים ובהטבות שונות, רשות המסים רואה את ההטבה כמחויבת במס. אבל גם כאן לא בכל המקרים, פקודת מס הכנסה מטפלת בהלוואות מוטבות הניתנות על ידי תאגיד לעובד או במערכת יחסים שבין ספק ללקוח.

בחוק מע"מ נקבע כי מכירת נכס או מתן שירות מהווה עסקה החייבת במע"מ, ובהגדרת המונח "שירות" נכללה עסקת אשראי. מחירה של עסקה זה הוא הריבית המתחייבת במס ערך מוסף. לכלל הזה קיים חריג בחוק מע"מ, שבו נקבע כי מתן הלוואה מאת עוסק למוסד כספי מהווה עסקה הפטורה ממע"מ.

עם זאת, בחוק מע"מ אין התייחסות להלוואות בתנאים מיטיבים, אלא קיים סעיף כללי לטיפול בעסקאות שמחירן מושפע מיחסים מיוחדים בין צדדים קשורים. ההוראה קובעת שמחירה של העסקה יהיה מחיר עלות השירות בתוספת הריווח המקובל בענף.

לאחרונה הוחמרה האכיפה על הלוואות והרשויות מחייבות את העוסק במע"מ על ההפרש בגובה הריבית הרעיונית – ריבית שלא שולמה או נתקבלה בפועל אבל מחושבת לצורכי מס. במס הכנסה, ההפרש שבין עליית המדד בתקופת הלוואה משניתנה – לבין הריבית ששילם הלווה הקבוע בפקודה (כיום בין 2.56%-3.41%).

אם כן, רשות המסים התחילה להתערב בקביעת שיעור הריבית בין המלווה ללווה, על סמך סעיף 10 לחוק מע"מ, הקובע כי בסמכותו של מנהל מע"מ לקבוע מחיר לעסקה כראות עיניו. הלכה למעשה, מנהל מע"מ שאב את שיעורי הריבית מזו הקבועה בפקודת מס הכנסה והתקנות לה.

לאחרונה רשות המסים קבעה בעניין הלוואה חברתית כי ניכוי המס מתשלומי הריבית יהיה בהתאם לקבוע בתקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים) בהתקיים כמה תנאים, ובהם: ההלוואות נושאות ריבית שנתית קבועה מראש ואינה תלויה בגורם בלתי ודאי, ונקבעו מגבלות של סכום קרן ההלוואה ותקופת פירעון קבועה מראש; החברה תשמש כמתווכת בלבד במתן וקבלת הלוואות באמצעות אתר אינטרנט והיא איננה צד להלוואות, וכספי ההלוואות אינם חלק מנכסיה או מהתחייבויותיה.

הכנסה מריבית שאינה עולה בגדר הכנסה מעסק, חייבת במס מכוח פקודת מס הכנסה, בשיעורי מס מופחתים. וכמה ישלמו גורמים מתווכים כמו אתר אינטרנט העוסק בהלוואות חברתיות? אם מדובר על הלוואה שקלית, המס המוטל הוא בשיעור של 15% על הריבית. אם מדובר על הלוואה צמודה למדד, שיעור המס יהיה 25% על הרווח הריאלי. בהנחה שמדובר בעסקה או בעסקת אקראי, כהגדרתן בחוק מס ערך מוסף, התמורה תהיה כפופה למס ערך מוסף. אך אם אין מדובר בעסקה או בעסקת אקראי – התמורה תהיה פטורה ממס ערך מוסף.

גבעתיים נגד תמ"א 38: העירייה משכנעת תושבים לוותר על התוכנית בתמורה להלוואות מסובסדות

רפורמת סימון המזון הייתה אמורה לעשות מהפכה בצריכה ובבריאות שלכם, מוצרים לא בריאים במיוחד יסומנו בסימון אדם המזהיר מהם, בדומה לאזהרות על הסיגריות. אלא שהמשבר הפוליטי מקשה על האכיפה.

ביום רביעי השבוע תצא לדרך רפורמה חשובה בשוק המזון בישראל. חלק מהרפורמה כבר נוכח במדפים.  ואפשר לראות מדבקות אדומות, המסמנות שומן, נתרן וסוכר בכמויות גדולות על מוצרי המזון.

הרבה יצרנים שינו את הרכבי המותגים כדי להימנע מסימון ועיצבו אריזות מותאמות לדרישות החדשות – הרפורמה מתייחסת גם לאריזה תוך איסור להטעות בגודל. ובכל זאת רבע מהמוצרים של חברות המזון הגדולות יסומנו בסמל אדום אחד מינימום.

בעולם הרפורמה  הורידה את המכירות של המוצרים המסומנים בשלבים הראשונים, אך עד מהרה המכורים חזרו לקנות את האוכל הלא בריא. בישראל הוחלט על כן לעשות את הרפורמה בכמה שלבים ולהוסיף לה עוד סימונים ועוד התראות לגבי חומרים מסוכנים בכמותם, וכן להפחית את הכמויות. הפעימה השנייה תיכנס לתוקף  בינואר 2021.

בפעימה הראשונה היו צריכות יצרניות המזון להפחית את הסוכר ל־13.5 גרם לכל 100 גרם מזון, ואילו בשנה הבאה  יצטרכו להפחית את רמת הסוכר ל־10 גרם בלבד כדי להימנע מסימון אדום. גם רף הנתרן יחמיר והוא יצטרך לרדת מ־500 מ"ג ל־100 גרם מוצר כיום ל־400 מ"ג. השומן הרווי יצטרך להיות מופחת מ־5 גרם ל־4 גרם בלבד לכל 100 גרם מוצר. החשש של החברות הוא שהפעימה השנייה תפגע מהותית בטעם וכן בביקוש.

הרפורמה מגיעה בעקבות הנתונים שלפיהם כ־30% מהילדים בכיתות ז’, וכ־60% מהמבוגרים, סובלים מעודף משקל והשמנה. כ־9.7% סובלים מסוכרת, ובקרב אוכלוסיות עניות השיעור מגיע ל־25%.

בנוסף לסימון האדום, גם סדר הופעת פרטי הסימון התזונתי בטבלת הרכיבים משתנה, ויכלול את תכולת הערך הקלורי של המזון, תכולת השומנים, תוך פירוט חומצות שומן רוויות, חומצות שומן טראנס וכולסטרול. עוד תצוין כמות הנתרן, הפחמימות – תוך פירוט הסוכרים, החלבונים, הוויטמינים והמינרלים. גם הכניסה של הפעימה הראשונה הדרגתית, תחילה נקניקים וחלב ואז מזון יבש.

בלי ממשלה אין עונשים

הבעיה היא שהמשבר הפוליטי מנע את התקנת תקנות הענישה על יצרן שיפר את הכללים, אך זה לא מרגיע את היצרנים משום שהם סבורים כי גם אם כרגע לא ברורה הענישה, בזמן אמת היא תהיה לרעתם.

אילו חטיפים לא יסומנו

החברות עדיין לא פרסמו ברובן את מסקנות הוועדה, אבל אסם, שהשקיעה הרבה כסף ברפורמה ובשינוי מוצריה, מסרה שהחטיפים הקלאסיים במבה וביסלי לא יסומנו. עוד ציינה כי מוצרים שכן יסומנו תהיה להם חלופה בריאה יותר, כמו בייגלה עם פחות מלח.

לא רק חמאה, מחסור גם בקרמבו

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ימציא ביום ג'  לאגף המפקח הכללי במשרד רה"מ כ-25 דוחות ביקורת של החטיבה הכלכלית, החטיבה לענייני ביטחון והחטיבה לחברה ורווחה. על פי החוק, לאחר שהדוחות יועברו למשרד רה"מ הם יתפרסמו לציבור כעבור 10 שבועות.

דוחות אלו כוללים התייחסות למגוון רחב של משרדי ממשלה וגופים ציבורים, ובהם: מערכת הביטחון, משרד האוצר, משרדי הבינוי והשיכון, משרד התחבורה, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, המשרד לשירותי דת, רכבת ישראל, חברת חשמל ועוד.

כ-30 דוחות מבקר אחרים נמצאים בשלבים מתקדמים של עבודה. הטיוטות של דוחות אלו נשלחו לקבלת התייחסות הגופים המבוקרים וב-15.2.20 צפויים לעבור למשרד רה"מ לקראת פרסומם לציבור.

המבקר נגד הפרסומים בתקשורת

בתקשורת פורסמו כתבות על כך שחלק מהצוות במשרד המבקר מתנגד למסקנות ועלו טענות לטיוח. על כך הגיב המבקר כי הפרסומים בכלי התקשורת נגד עבודת הביקורת מציגים מצג שווא הפוגם באמון הציבור ובעבודת המשרד עם הגופים המבוקרים, בטרם פורסם ולו דוח אחד לציבור. "יתר על כן, יש בכך כדי עבירה על חוק מבקר המדינה שכן טיוטות דוחות הביקורת הן חסויות והן מועברות לנוגעים בדבר לקבלת הערותיהם ולתגובתם".

הממצאים הכלולים בטיוטות הדוח  ראשוניים, שהרי הטיוטה נועדה לאפשר למבוקרים לתת הסבר לדברים המועלים בה. רק עם השלמת ההליך הדוחות מפורסם לציבור כמקובל. כך אומר המבקר.

המבקר שיבח את הצוותים המסורים והמקצועיים בחטיבות הביקורת העורכים ביקורת יסודית ומעמיקה. וציין את עבודת היועץ המשפטי והמנכ"ל כדי להבטיח דוח אובייקטיבי.

המבקר אנגלמן הוסיף: "אני מבקש להבהיר, הגם שמדובר בדו"חות שהעבודה עליהם החלה בתקופתו של קודמי, הרי שמרגע שהדו"חות עברו לאחריותי ומאושרים בחתימתי, הרי שמחובתי כמבקר מדינה לעבור על הדוחות וללמוד את כלל הנושאים לעומקם בטרם אאשרם. בחלק ניכר מהדוחות ביקשתי מהגורמים המקצועיים במשרד הבהרות והשלמות לנכתב בדוח ובמידת הצורך העמקת הביסוס העובדתי.

"כחלק מיישום רפורמת הביקורת הבונה הנחתי מיד לאחר כניסתי לתפקיד שפרסום הדוחות יעשה על פי המתכונת החדשה הכוללת תקציר ממוקד אשר יתמקד בממצאים המרכזיים בליבת הדוח ובהמלצות המרכזיות לצדן. בהצגת Key Facts (נתוני מפתח) ושימוש נרחב באינפו-גרפיקה אשר יתמצתו את ממצאי הביקורת למספרים ונתונים מרכזיים, כל אלה ישפרו את הנגשת הדוח לציבור.

"כמו כן, יודגש כי בניגוד מוחלט לפרסומים בכלי התקשורת, אף דוח ביקורת לא נגנז או צונזר. הנושא גם עלה לפתחו של בג"ץ שדחה את העתירות על הסף וקבע חד משמעית שאין כל עיכוב בפרסום הדו"חות. אנו נפרסם את כל הדוחות שמלאכתן הושלמה.

"כאשר הדוחות יפורסמו ניווכח כולם שמדובר בדוחות מאוד משמעותיים ואפקטיביים שחושפים ליקויים משמעותיים והמלצות לגופים הציבוריים".

מבקר המדינה על התחבורה הציבורית : פוגעת בפריון ובהכנסות ממסים

תוכנית מחיר למשתכן – המבקר בודק

הסוף לבעיות חשמל ומים בחברה הערבית. שר האוצר, משה כחלון, חתם על תיקון שיאפשר את קיצור התהליך לחיבור לחשמל, טלפון ומים טרם מתן היתר בנייה לרבות ביישובי החברה הערבית.

מדובר במתווה לפי סעיף בחוק התכנון ובניה, ובו נקבע כי צו שר האוצר יינתן רק במקרים חריגים שבהם יוזם התכנית הוא גוף ציבורי (מדינה, רשות מקומית או וועדה מקומית) ורק אם היא כוללת 50 יחידות דיור לפחות.

כעת עם תיקון המתווה, הוסרו ממנו המגבלות הן של זהות יוזם התכנית והן של מספר יחידות הדיור הכלולות בה, והצו יכול שייחתם כבר לאחר הפקדת התוכנית (ולא רק אחרי הגשת ההתנגדויות). בנוסף נקבע כי תנאי לכל חיבור פרטני יהיה אישור הרשות המאשרת, לאחר התייעצות עם לשכת התכנון המחוזית, כי לא תהיה מניעה לקבלת היתר בניה בשטח לגביו מבוקש החיבור, לרבות מניעה מהתנגדות שהוגשה לתכנית.

עוד נקבע בתיקון למתווה, כי צו שייחתם ע"י השר יועבר ע"י מינהל התכנון לרשות המקומית הרלוונטית כדי ליידעה בדבר באופן ישיר.

שימוש במתווה החדש נעשה לאחרונה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה שהפקידה תכנית ברשות המקומית כפר קרע. התכנית על שטח כ-84 דונם, בחלק הצפון-מערבי של היישוב, מבקשת להסדיר כ-22 מבני מגורים קיימים ובנוסף מוסיפה כ-430 יחידות דיור. הצו שאושר לאחרונה על ידי שר האוצר יאפשר את חיבורם של מבני המגורים הקיימים לחשמל, טלפון ומים.

2019 במספרים: אוכלוסיית ישראל חצתה השנה לראשונה את רף ה-9 מיליון