איך מקימים שותפות עסקית טובה? שאלה מאוד חשובה. הרבה אנשים הבינו את חשיבותה בדיעבד. הם נכנסו לשותפות מלאי אמביציה ומצאו את עצמם לא מסתדרים עם השותף – לכן, סוף מעשה במחשבה תחילה. תחשבו רגע לפני הקמת השותפות על איך לנהל? מי מנהל? תקציב שוטף, יחסים בין השותפים ועוד כדי למזער את המחלוקות על פני הדרך.

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מספקת לכם טיפים לשותפות טובה. זה עדיין לא הכל. זה לא מבטיח שותפות טובה, אבל חשוב להבין את הנקודות מחלוקת הפוטנציאלית. משה הדס, רואה חשבון ומומחה / יועץ מטעם הסוכנות לעסקים קטנים ובינונים מסביר על הקמת העסק ומספק תשובה (חלקית) על איך מקימים שותפות טובה

"אז יש לכם רעיון נהדר ואתם רוצים להקים עסק מצליח. זה הזמן להחליט אם כדאי לכם להקים שותפות. עם מי להקים את השותפות, ועל איזה מסמך יסוד חשוב לחתום כדי להבטיח את הזכויות שלכם", אומר הדס, וממשיך – "הכוונה היא להקים שותפות עסקית טובה שתחזיק לאורך ימים. שותפות במהותה היא דבר מצוין אלא שברוב המקרים השותפויות מתפרקות מהר בעקבות סכסוכים עסקיים מורכבים.

"התחלנו חברים, סיימנו אויבים וגם ללא העסק. אז למה בכלל צריך שותפות? שותפות היא מכפיל כוח. מחברים יתרונות יחסיים של כל השותפים, והדרך להצלחה סלולה. לשם כך חשוב לבחור בקפידה את השותפים. לוודא שאתם אכן מסתדרים בצורה טובה.

"להחליט על גזרות אחריות ברורות לכל אחד והכי חשוב לא להתחשבן במהלך השותפות על כל מיני נושאים. למשל, אני עובד בחוץ, אתה במזגן. או אתה הולך כל יום מוקדם ואני נשאר עד מאוחר. את הדברים האלה חשוב להסדיר כבר מיום ההקמה, וכמו בנישואין אנו חותמים מראש על הכתובה למקרה של גירושין, בשותפות חשוב לכתוב על הסכם במבי. שמשמעו בי מי בי יו. ההסכם הוא די פשוט ואומר שבמקרה ואחד השותפים רוצה להיפרד, לא חשובה הסיבה יש לו זכות להכריז על הפעלת הסכם הבמבי ואז תוך פרק זמן מוגדר מפקיד כל שותף מעטפה חתומה בידי גורם שנקבע מראש עם הסכום שהוא מוכן לשלם עבור חלקו של השותף האחר, כשהסכום הגבוה קובע.

הליך קצר, חד וחלק ומונע ויכוחים על שווי העסק. שאלות מי קונה מה? מויכוחים מיותרים וארוכים במהלכם השותפות מטבע הדברים נפגעת".

איך פותחים עסק קטן?

איזה עסק כדאי לפתוח ב-2019

מה זה רצף מוסדיים ולמה הבורסה מנסה להגדיל את המסחר?

הבורסה לניירות ערך בתל אביב נערכת לאפשר למשקיעים המוסדיים מסחר במגוון גדול יותר של ניירות ערך באמצעות מערכת המסחר למוסדיים – "רצף מוסדיים". מדובר במסחר שאינו תחת הפלטפורמה הרגילה שבה מקבלים ציטוטים והם מופיעים בבוק של נייר הערך (כקנייה וכמכירה). עד עתה, נסחרו ברצף מוסדיים רק תעודות התחייבות וניירות ערך מסחריים (נע"מ). המסחר הזה הוא מסחר מקביל למסחר הרגיל בבורסה של כל ניירות הערך – מניות, אג"ח, אופציות ועוד (הרחבה על שיטות המסחר באתר הבורסה).

אבל, כחלק מהכוונה של הבורסה להגדיל את המסחר בכל האפיקים ובכל המכשירים, היא נערכת להרחבת רשימת ניירות הערך בהם ניתן לסחור במערכת זאת, ולכלול גם מניות, יחידות השתתפות (יה"ש), ני"ע המירים של תאגידים שאינם רשומים למסחר בבורסה וכן המירים למניות וליחידות השתתפות של חברות הרשומות למסחר בבורסה, מסדרה שאינה מונפקת לציבור. מדובר בחדשות גדולות – בדרך הזו המוסדיים שהם אלו שסוחרים בשיטה הזו (אנשים פרטיים לא יכולים לסחור בה, אלא אם הם עושים זאת דרך הגופים המוסדיים – בתי ההשקעות, מנהלי התיקים וכו'), יוכלו להרחיב ולגוון את ההשקעות בתיקי הלקוחות שלהם.

הבורסה תעדכן את תעריפי העמלות הנגבות מניירות ערך הנרשמים למערכת המסחר למוסדיים, שכן אין הבדל מהותי בין הטיפול הנדרש ברישום ניירות הערך בבורסה לבין הטיפול הנדרש ברישום ניירות ערך במערכת המסחר למוסדיים. יחד עם זאת, נוכח האופי השונה בין המסחר בבורסה למסחר במערכת המסחר למוסדיים, תיקבע עמלה נמוכה יותר לרישום ניירות ערך במערכת המסחר למוסדיים.

בהנהלת הבורסה מסבירים כי מערכת המסחר למוסדיים מאפשרת רק למשקיעים מוסדיים לסחור בניירות ערך הנסחרים בה ולכן נקבעו לגביה כללים מקילים לצורך תפעול המסחר ותפעול תשלומי ניירות הערך.

במערכת המסחר למוסדיים, ניתן לרשום כיום איגרות חוב סטרייט וניירות ערך מסחריים בלבד. מדובר בניירות ערך המונפקים שלא במסגרת הצעה לציבור ואינם חלק מסדרה שרישומה התבקש והרשומה למסחר בבורסה.

קורס השקעות בבורסה: שיעור 1 – השחקנים וכללי המשחק בשוק ההון

החלפת דירה בין מטיילים/ תיירים היא אופציה שהופכת לפופולארית בשנים האחרונות במקביל להתעצמות של הכלכלה השיתופית. זה מזכיר מעט את airbnb, אבל זה שונה.

ב-airbnb אתם שוכרים דירה מאנשים פרטיים, ובהחלפת דירה, זה פשוט החלפה – החלפת דירה בדירה, אתם לדוגמה נוסעים לאוסטריה, ומוצאים שם דירה של אנשים שטסים לישראל ומעונייים בדירה שלכם – דירה תמורת דירה. אין העברת כסף, יותר זול, יותר שיתופי. אבל האם כדאי?

למעשה, קיימים כמה אפשרויות  של החלפות בתים. הגישה הראשונה – שני הצדדים נופשים באותו הזמן ופשוט מבלים כל אחד בבית של השני.

אפשרות אחרת המתאימה לאנשים עם יותר מדירה אחת – לא צריך לתאם תאריכים וכל אחד יכול לטוס כשנוח לו ופשוט להתגורר בבית המשני של המארח.

אפשרות שלישית – להתארח בבית כשהבעלים נמצאים בו.

לגישות האלו יש כאמור יתרונות – היתרון הגדול הוא כלכלי.  כמו כן, בדרך זו, יחסית נוח להיטמע ולהכיר את הקהילה המקומית.

החיסרון – אתם בחופשה וגם בבית – אתם צריכים עדיין "להחזיק" דירה/ בית –  לבשל, לעשות כביסה, לנקות. חיסרון נוסף נובע מהתחושה של רבים – לא תמיד נוח שזרים מסתובבים לכם בבית, וישנים על המיטה שלכם.

בעיהאחרת –  האטרקטיביות של השכונה בה הדירה נמצאת. אתם צרכים לוודא שהדירה "שווה" לדירה שלכם. אם יש לכם דירה 5 חדרים מול הים בתל אביב, לא כדאי לכם כמובן לקבל תמורתה, דירה של 2 חדרים במרחק נסיעה של שעתיים מפריז.

החלפת בתים מתאימה בעיקר למטיילים שמתכוונים להישאר זמן באותו מקום. אז איך עושים את זה נכון.

מומלץ להתחיל עם המעגל הקרוב אליכם –  חברים ובני משפחה. החלפת בתים עם אנשים שמכירים יותר נכונה, פחות מלווה בחשש. כמו כן, לא תצטרכו לשלם תיווך.

בשלב הבא, כתבו בקשה/ דרישה למקום אבל כמה שיותר מפורטת – תאריכי הנסיעה המתוכננים, היעדים הרצויים, אטרקציות, ייחוד של הבית שלכם.

זה המקום והזמן לפרט דרישות מיוחדות – חובה מעלית, עם בעל חיים, אלרגיה לחתולים.

המידע הזה חשוב, נסחו אותו בתמצית אך עם הפרטים החשובים וכן עדכנו שבמידת הצורך תבעירו תמונות רלבנטיות נוספות עך הדירה.

המידע הזה יכול להיות מועבר במייל למספר גופים/ גורמים שעובסקים בהחלפת דירות, וגם באתרים שמיועדים להחלפת דירות.

קיימים אתרים המיועדים להחלפת דירות – הירשמו, מלאו פרטים, יעדים שמעניינים אתכם, תאריכים, וצאו לדרך. האתרים האלו הם סוג של מתווכים ולכן הן ברובם בתשלום (הנה דוגמה לאתר כזה – lovehomeswap)

עליכם להגיב לכל  מתעניין בדירה שלכם. כדי לצמצם את האפשרויות עליכם לוודא שכל הגורמים מתאימים, כלומר שהתאריכים מתאימים לשני הצדדים, שהבית שלהם מוצא חן בעיניכם ושהוא נמצא ביעד שרציתם לבקר בו.

קחו בחשבון –  אם אתם לא מתגוררים בעיר מרכזית ומלאה באטרקציות תיירות, לא יהיה קל למצוא אנשים – לכן תסכימו להתפשר מול הדירה שתקבלו וכך תרחיבו את האפשרויות שלכם.

חשוב להכיר, אחרי הסגירה, את המשפחה שתתגוררו בבית שלה. חשוב שתרגישו איתם בנוח. אגב, תבדקו איתם אם אפשר גם להחליף מכונית, אם זה מתאים לכם כמובן. ככה תוכלו גם לחסוך בהוצאות משמעותיות על שכירות רכב.

למרות הגישה המעין חברית, יש צורך ואפילו חוזה לחתום על הסכם/ חוזה. בחוזה תפרטו גם את "כללי הבית", תחזוקה נדרשת והפיצוי במקרה של נזק.  ברוב האתרים קיים חוזה סטנדרטי שאפשר להתבסס עליו.

ולקראת סיום חשוב מאוד – להחביא, להעביר למשפחה  או לשים בכספת, חפצים יקרים.

Airbnb שאלות ותשובות

מעודכן ל-06/2019

בעולם  קיימים  כמה משקיעים אקטיביסטיים – הידועים בהם הם קארל אייקאן, דניאל לואב וביל אקמן. בניגוד למשקיעים היושבים מהצד ומחכים לביצועים טובים של החברה, המשקיעים האקטיביסטיים מגלים יותר ויותר מעורבות בניהולה.  לרוב מדובר במשקיעים מיליארדרים שלאחר שהם רוכשים מניות הם יכולים להפעיל לחץ על חברה לשנות את סגנון הניהול כדי להגדיל את שווי המניה. לרוב מדובר במשקיעים לטווח קצר העושים שינויים בחברה וגוזרים את הרווח.

ההשקעות  האקטיביסטיות החלו בשנות השמונים של המאה העשרים. אייקן  ונלסון פלץ היו החלוצים בתחום. הם קנו מניות בחברות ומינפו את האחזקה שלהם כדי לדחוף לשינוי. עם המטרות הראשונות שלהם היו ענקית הביטוח AIG ויצרנית המזון היינץ. הדרישות השכיחות ביותר היו הנפקה של חברות־בנות, מכירה של חברות, שינוי בהרכב ההנהלה או הדירקטוריון וקנייה חוזרת של מניות.

המוניטין שיצא למשקיעים האקטיביסטים הוא של בעלי מניות לטווח קצר, שדורשים כסף או פיצוי מסוג אחר כדי למכור את האחזקה. מנגד, הם ניסו לשווק את עצמם בתור בעלי מניות מעורבים, או לעתים אף "כאקטיביסטים בונים".

שינויים בהנהלה וירידת שכר

כדי להשיג תוצאות טובות יותר התברר שמשקיעים אקטיביסטיים גורמים בין היתר להורדת השכר של המנכ"לים ולא רק בשכר הישיר, אלא גם במענקים ובבונוסים. כך לפי מחקר אוניברסיטת וורוויק בבריטניה, שמצא כי חבילת השכר השנתית של מנכ"לים נחתכה בממוצע ביותר מ-350 אלף דולר בתוך שנה מרכישת נתח ממניות החברה על ידי משקיע אקטיביסט.

המחקר גם מצא כי שנתיים לאחר כניסת המשקיעים האקטיביסטיים, שכר המנכ"לים חזר לטפס, וכי בתוך שלוש שנים שב והתרחב פער השכר לעומת מנהלים של חברות מקבילות שלא היו יעד למשקיעים אקטיביסטיים, ליותר מ-270 אלף דולר.

החוקרים הסבירו כשהאקטיביסט מצטרף לדירקטוריון ועוקב מקרוב אחרי המנכ"ל יש פחות צורך במענקים מבוססי ביצועים, שנחשבים למסוכנים ויקרים למדי מבחינת החברה. .כמו כן, מענקי מניות משמשים לעיתים קרובות כפיצוי למנכ"לים על משכורת בסיס נמוכה, במקום לשמש כתמריץ.

דור חדש של אקטיביסטים

בשנים האחרונות יש דור חדש של משקיעים אקטיביסטיים כמו מו סקוט פרגוסון, שהיה האנליסט הראשון ששכר ביל אקמן בקרן פרשינג סקוור ב־2003, אלכס דנר, שהיה בן טיפוחיו של קארל אייקן, וקוונטין קופי, שעבד שבע שנים עבור פול סינגר באליוט מנג'מנט.

 אומנם גם הם פותחים במאבקים פומביים או מגישים תביעות משפטיות, אבל משתדלים להימנע מהעימותים שאפיינו את הדור הישן והפכו אותם לכוכבים בוול סטריט. הדור החדש מעדיף לבסס את מהלכיו על נתונים, לקיים דיאלוג עם ההנהלות מאחורי הקלעים ולהחזיק לזמן ממושך יותר בעמדות בחברות שבהן הם מושקעים. עם זאת, המטרה היא אותה מטרה: לעשות כסף, אבל כיום יש יותר שחקנים בזירת האקטיביזם ומנהלי הקרנות ממוקדים יותר בעשיית כסף עבור כלל המשקיעים ולא רק עבור עצמם.

למה אין כמעט השקעות אקטיביסטיות בישראל

בארה"ב האחזקות בחברות הציבוריות מבוזרות ולכן מאפשרות – באמצעות שיעור קטן יחסית במניות – להשפיע על התנהלות החברה. אך התופעה כמעט שאינה קיימת בישראל. אמנם יש מעורבות גדלה והולכת של גופים מוסדיים בתהליכי קבלת החלטות בחברות ישראליות, אבל זו עדיין לא תופעה אקטיביסטית.

המוסדיים רואים את עצמם כמפקחים על פעילות החברה ולא כמחוללי שינוי בה. ולכן האינטרסים של המוסדיים הם לרוב ארוכי טווח, שמירת הכסף של הלקוחות,  ובכך המטרות שלהם מתמזגות עם מה שנוטים לראות כמטרת דירקטוריון החברה – שמירת טובתה בטווח הארוך. לעומת זאת, בעלי מניות אקטיביסטים מואשמים בדרך כלל בכך שהם לוקים בהתמקדות בטווח הקצר, כלומר השאת ערך המניות בטווח הקצר, במחיר פגיעה בטובת החברה בטווח הארוך.

אז למה אין בישראל קרנות אקטיביסטיות כמו בארה"ב? מעבר לריכוז האחזקות בחברות הציבוריות כאן, הסיבה העיקרית היא דיני החברות הישראליים, המעניקים הגנה טובה לחברות ולדירקטוריונים מפני ניסיונות להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בהן, ומפני ניסיונות לבצע רכישות עוינות.

קורס השקעות בבורסה: שיעור 2 – השקעות פאסיביות לעומת אקטיביות ועוד…

טבע נמצאת בצרות גדולות והדבר מתבטא במחיר מנייתה – 9 דולר. באופנהיימר סבורים שאחרי הירידה החדה, יהיה ריבאונד.

אנליסטית הפארמה באופנהיימר, אסתר רג'בלו העלתה את דירוג מניית טבע (TEVA) להמלצת Outperform עם מחיר יעד של 12 דולר.

"המחיר הנוכחי, לאחר הירידה החדה, לא משקף את השיפור בבסיס העסק הגנרי ומתמחר במידה מוגזמת את רמת הסיכון בגין ההתחייבויות המשפטיות (opioids ותיאום מחירים)" כותבת רג'בלו ומוסיפה – "על פי שיחות של אופנהיימר עם מומחה משפטי, היקף החשיפה של טבע לתביעות הקשורות ל-opioids מסתכמות בכ- 500 – 700 מיליון דולר, זאת לאחר הסדר התביעה עם מדינת אוקלהומה בסך של 85 מיליון דולר.

"אנו סבורים כי החשיפה המשפטית בגין נושא תיאום המחירים עלולה להיות יותר משמעותית.  בכל זאת, בתרחיש מיחזור חוב, טבע יכולה להתמודד עם תשלומים שנתיים בהיקף של כ-400 מיליון דולר. 

"אנו מעריכים כי טבע יכולה להפחית חובותיה בכ 1.6 מיליארד דולר ב-2019 ובכ-2.6 מיליארד דולר ב-2020, אך בשנים לאחר 2021 תצטרך למחזר חוב, מהלך שיעלה את הוצאות הריבית בטווח הארוך. הערכת השווי של האנליסטית למניות TEVA מבוססת על שילוב מודל DCF לעשר שנים עם הערכת שווי נכסי (sum of the parts) ומובילה למחיר יעד של 12 דולר, ובכך לשדרוג המלצתה לתשואת יתר".

האם מניית טבע יכולה לרדת לאפס?

וארוניס (VRNS) סיימה סבב פגישות עם משקיעים בארה"ב, ובבית ההשקעות אופנהיימר ממליצים לרכוש את המניה  (המלצת תשואת יתר). "מהמפגשים עולה כי החברה נמצאת בעיצומו של תהליך המעבר למודל מבוסס מנויים", כותבים באופנהיימר ומוסיפים – "תחזית 2019 צופה עליה בנתח מנויים ל-25% מסך ההכנסות מרשיונות, לעומת הערכה קודמת של 10%, במקביל להרחבת מגוון המוצרים הנמכרים ללקוח והרחבת בסיס הלקוחות.

"אנו מעריכים את שוק היעד לפתרונות ורוניס בכ-16 מיליארד דולר, ומשמרים את המלצת Outperform על מניית VRNS, עם מחיר של 80 דולר.

 "המעבר למודל מבוסס מנויים נועד להרחיב את מספר הפתרונות הנמכרים ללקוח מ-2-3 כעת ל-4-5, זאת בהשוואה למעל ל-20 מוצרים שונים בקשת פתרונות החברה. פעילות ורוניס צפויה ליהנות ממגמת עליה בפריצות למאגרי מידע של לקוחות, אף בחברות הענק כמו גוגל, פייסבוק וטוויטר, דבר שמעלה מודעות לחשיבות הגנת מידע בארגונים.

 "אנו מעריכים כי פעילות ורוניס באירופה, המהווה כ-29% מסך הכנסותיה, מציגה סימני התייצבות. הכנסות החברה באזור זה ירדו בשיעור שנתי של 90% ברבעון הראשון 2019 (זאת לאחר עליה של 60% ברבעון המקביל), עקב איטיות לקוחות היבשת במעבר למודל המנויים. אנו צופים המשך חולשה ברבעון הבא, אך האצה בצמיחה במחצית השניה של 2019. 

"בשלב זה, אנו משמרים את תחזיתינו לשנים 2019, 2020 ו-2021 בעינה. אנו סבורים כי התקדמות החברה למודל המנויים צפויה להוביל להאצה בקצב צמיחה ארוכת טווח, ובכך משמרים את המלצתנו על Outperform  עם מחיר יעד של 80 דולר, בהתבסס על מכפיל 6.9 לתחזית הכנסות 2021, פרמיה על הממוצע הענפי בשל פוטנציאל השוק הגדול".

מניית וארוניס נסחרת ב-60 דולר.

ארנוֹנָה (לעיתים נקראת בשם "תלפיות") היא שכונה בדרום ירושלים הנמצאת בין אזור התעסוקה תלפיות לבין קיבוץ רמת רחל. בשנות התשעים נעשתה הפשרת קרקעות לבנייה בהיקף נרחב בשכונה, ולכן הייתה עליית מחירים שהפכה אותה לאחת השכונות היקרות בירושלים.

מקור השם ארנון בתצפית שיש ממנה על נחל ארנון היוצא מרמת הרי מואב ונשפך לים המלח, בתחום ממלכת ירדן. גרסה אחרת טוענת שהשכונה  על שם הילדה הראשונה שנולדה בה, ארנונה לוריא, בתו של בן ציון לוריא, תושב השכונה, שקרא את שמה על שם נחל ארנון. מייסדי השכונה התלהבו משם הילדה שנולדה בשכונה החדשה וחסרת השם, והחליטו לאמץ את שם הילדה לשכונתם.

גבולות השכונה

גבולות השכונה: במערב – דרך חברון ואזור התעשייה תלפיות; בדרום – קיבוץ רמת רחל; בצפון תלפיות הישנה, ובמזרח מדבר יהודה.

השכונה היא מהגבוהות בירושלים, ושוכנת על גבעה בקו פרשת המים בגובה 800 מ' מעל פני הים. מהשכונה תצפית על מדבר יהודה, ים המלח ונחל ארנון.

היסטוריה

השכונה נוסדה בשנת 1931 על־פי תוכנית של האדריכל ריכרד קאופמן, על אדמה שרכשה חברת קרן העזרה. את השכונה ייסד בגבול שכונת תלפיות בדרומה סוכן ביטוח בשם כספי, שכיהן גם כקונסול הכללי של לטביה בפלשתינה-א"י. ב־1935 הוקמה לידה שכונת 'בניין ומלאכה', כיום בגבולות השכונה. במשך שנים הייתה ארנונה, יחד עם השכונות היהודיות שסביבה (תלפיות ומקור חיים) פרבר דרומי המבודד ממרכז ירושלים על ידי השכונות הערביות בקעה וטלביה ועל ידי המושבה הגרמנית.

בימי מלחמת העצמאות הייתה השכונה בקו החזית, כאשר פונתה רמת רחל בעת ההתקפה של כוחות המתנדבים המצרים והמקומיים עליה במאי 1948, פונו תושבי השכונה בלילה בשל הפגזות במשוריינים למרכז העיר, ואז נמלטו גם מגיני ארנונה עם אנשי רמת רחל ובמשך זמן קצר הייתה השכונה בידי הערבים, עד שבסיועו של הפלמ"ח שהוזעק, כבשו בחזרה את השטח שנפל לידי הערבים. עם הסכמי שביתת הנשק עם ירדן ב־1949 עבר קו שביתת הנשק ממזרח לשכונה ושם עבר מדי יום הסיור של אנשי פלוגת הקו העירוני שנועד לאבטח את השכונה. רק גדר תיל לא מאובטחת הפרידה בין הצדדים. עד מלחמת ששת הימים ב-1967 עבר לידה "הקו העירוני" – הגבול עם ירדן.

סוג בנייה

השכונה  ארנונה בנויה ברובה מווילות וקוטג'ים. בשנות ה-90 חלה כאמור  הפשרת קרקעות לבנייה בהיקף נרחב בשכונה, דבר שהביא לעליית מחירים והפך את השכונה לשכונה יוקרתית מהיקרות בירושלים. ברוב המבנים הבנייה היא צמודת קרקע, ולצד הווילות קוטג'ים טוריים ובניינים נמוכים בבנייה של עד ארבע קומות.

אוכלוסייה

רוב האוכלוסייה חילונית,  אך בשכונה גם משפחות מסורתיות ואף דתיות. מבחינת גיל יש שיעור גבוה של בני 20 לצד מבוגרים בגילי 50 למעלה. בני הנוער בשיעור נמוך יותר ביחס לעיר. מדד כלכלי חברתי 6 מתוך 10

חינוך

תושבי השכונה לומדים בעיקר בתלפיות הסמוכה ובבקעה.  על פי מדד מדלן, הבודק לא רק ציונים, אלא גם שביעות רצון של מורים ותלמידים ומקרי אלימות, הבתי הספר באוזר ברמה מעט גבוהה מהממוצע ביר, 66 לעומת 55.

נדל"ן

מחיר דירה ממוצעת בשכונה 2,300,000 שקל, מחיר למ"ר  26,340 שקל,  עם תשואת שכירות של 2.5%, כ-60% דירות בבעלות

מבני ציבור ומסחר

בשכונה ארנונה פועלים שתי מרפאות חירום, שני בתי אבות, כמה  מכולות, מספר רב של בתי כנסת ושבט צופים דתיים פעיל – "להבות" – המונה יותר מ-300 חניכים מהשכונה ומהשכונות הסמוכות. פועלת בשכונה השגרירות האמריקאית בישראל לאחר שהועברה לירושלים מתל אביב.

אזור התעשייה תלפיות הסמוך לשכונה הוא אחד ממתחמי המסחר, תעשייה וקניות הגדולים ביותר בעיר, ניתן למצוא מגוון רחב של רשתות שיווק, שירותים שונים, קניונים וחנויות מגוונות ורבות.

תחבורה

העיר במרחק כמה דקות נסיעה ממרכז העיר ובו מוקדי הבילוי. בכביש דרך חברון, במערב השכונה יש תחבורה ציבורית סדירה לכל רחבי העיר.  הנסיעה מהשכונה לכיוון היציאה הראשית מהעיר כרוכה בנסיעה האורכת כ-15 דקות לפחות. בשעות העומס בכבישים הנסיעה יכולה לארוך עד כ-40 דקות. בעתיד תעבור הרכבת הקלה שם

גנים ופארקים

בארנונה מגוון רחב של גני שעשוע ופנאי חדישים לרווחת התושבים

אפשרויות תעסוקה

רבים מתושבי השכונה עובדים בתלפיות הסמוכה ובמרכז העיר, וכן בשאר אזורי תעשייה ומסחר בירושלים.

ביקורות

מהתגובות ברשת עולה כי השכנים נהנים בעיקר מהשקט, מהנוף ומהשטחים הירוקים. התלונות הן בעיקר לגבי שעות העומס ובהן פקקים גדולים ביציאה מהשכונה. כמו כן מתלוננים על היעדר מקומות בילוי ועל המחירים

תוכניות בנייה

לאחרונה חל כינוס דיירים שתכליתו הכנה סופית לקראת פתיחת תיק התב"ע (תוכנית בניין עיר) – צומת תכנוני משמעותי לקידום פינוי-בינוי באזור

דף הפייסבוק של שכונת ארנונה

פינוי בינוי גדול בירושלים – 600 דירות

למה היזמים עוזבים את תמא הריסה ובנייה לטובת חיזוק?

מעודכן ל-06/2019

טופס 106, 102, 126 ו-856 – טופסי מס שמעביד חייב להכיר

כאילו לא מספיק קשים חייו של העצמאי, בלי חופשות, בלי ימי מחלה, בלי חופשות מחלה, בלי זכויות ובלי השתתפות בפנסיה – אם העסק גדל וכבר צריך להעסיק עובדים, רשויות המס מכבידות עם הבירוקרטיה והטפסים שצריך למלא.  אלו הטפסים שצריך להכיר:

טופס 106

טופס 106 הוא טופס של רשות המיסים המופק לכל עובד ע"י המעסיק, בתום כל שנת מס.

הטופס מציג  ריכוז שנתי של המשכורות החודשיות ששולמו לעובד על ידי המעביד, במהלך שנת המס. עובד או עצמאי המגיש דו"ח שנתי למס הכנסה  או מבצע תיאום מס על הכנסות נעזר בנתונים המצוינים בטופס 106 .

באמצעות טופס 106 ניתן לבדוק את מאזן הניכויים של מס הכנסה ואם ישנים כספים (אם בכלל) המגיעים כהחזר מס.

הטופס כולל את הנתונים הבאים:

• פירוט תשלומים בכסף ובשווי הטבות  (כגון: זקיפת שווי טלפון, רכב, מתנות וכו’).
• פירוט ההפקדות לקופות גמל ופנסיה.
• ניכויים וזיכויים שניתנו לעובד.
• ניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות.
• פירוט חודשי העבודה.
• פרטי המעביד.

• פס 106 הוא הטופס השנתי הקובע לשלטונות המס. בטופס זה קיים מידע חיוני לבדיקת חבות עובד בהתייחס למכלול הכנסותיו מתלוש השכר (מהכנסת עבודה).

  חשוב ביותר לשמור את טופס ה-106 השנתי אפילו יותר מאשר את תלושי השכר החודשים. בעת הגשת בקשה להחזר מס, תיאום מס ובתביעות ונות .יטוח הלאומי, חייביםלצרף את טופס ה-106 כאסמכתא לתשלומים שונים שהתקבלו בעבודתך ולניכויי ביטוח לאומי, מס הכנסה מתלוש השכר. תלוש המשכורת הבודד אינו מספק, וגם לא תלושים בעבור כל השנה.

  המועד האחרון להנפקת טופס ה-106 הינו עד ל-31.3 של השנה העוקבת.

למדריך הרלוונטי אצנלו: מהו טופס 106 ולמה הוא חשוב

טופס 102 – דיווח על עובדים שכירים

טופס 102 מורכב משני טופסי דיווח חודשיים שהמעביד ממלא ומגיש עד ה-15 לחודש:
* טופס דיווח למס הכנסה, טופס המרכז את סך המשכורות והניכוי במקור ששולמו באותו חודש. מעביד החייב במס שכר מדווח גם על מס זה בטופס זה.

* טופס דיווח למוסד לביטוח לאומי, טופס המרכז את סה"כ המשכורות, הניכויים וההפרשות לדמי ביטוח לאומי ולדמי ביטוח בריאות ששולמו באותו חודש.

בחלקו העליון של הטופס מופיעים נתונים מזהים של העסק שהודפסו על-ידי מאגר הנתונים במס הכנסה, הנתונים כוללים: שם וכתובת, מספר יישות ומספר תיק ניכויים. יש לרכז בטופס את משכורתם של כל העובדים למעביד מסוים ולהגישו עד ליום ה-15 בכל חודש לגבי החודש הקודם שבו שולמה לעובדים משכורת, אם העסק מדווח דיווח חודשי, או ב-15 לחודש אחת לחודשיים במידה והעסק מדווח דיווח דו-חודשי.

מועד הדיווח והתשלום של דמי הביטוח הלאומ ומס הכנסהי בעבור עובדים ומקבלי פנסיה תושבי ישראל חל ב-15 בכל חודש בעבור החודש הקודם, עם הטופס על .המעביד לשלם את הניכויים שעליהם הצהיר. ייתכן שמעביד יקבל אישור לדווח בכל חודשיים למס הכנסה.

למדריך המלא על טופס 102

טופס 126

טופס זה כולל את כל 12 החודשים שהמעסיק הגיש במהלך שנת המס.

ביטוח לאומי בטופס 126 מתייחס לטופסי 102 בלבד, ללא תושבי חוץ (טופס 612), חופשה ללא תשלום (טופס 613), פנסיונר בפרישה מוקדמת (617). על כן בהשוואת חלק זה לדוחות אחרים יש להפחית את הסכומים של אוכלוסיות אלו.

הטופס בנוי משני צדדים. צד א' כולל

• טור א'- ניכוי מס הכנסה של מס מעסיקים והיטל עובדים זרים (טור א' יהיה שווה לטור ב'+ג').
• טור ב'- ניכוי מס הכנסה מהעובדים שמופיע ב-102.
• טור ג'- מס הכנסה שנוכה מהמעביד עבור עובדים זרים ומס מעסיקים.
• טור ד'- סך הכל חייב מס הכנסה כולל תושבי חוץ.
• טור ו'- ניכוי דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות כפי שהם מופיעים ב-102 החודשי, כולל 102 קוד דיווח 3 הפרשים, קוד דיווח 7 זיכויים וקוד דיווח 4.
• טור ז'- חייב ביטוח לאומי ב-102, כולל קוד דיווח 3 הפרשים, אך לא כולל תושבי חוץ, עובדים הנמצאים בחופשה ללא תשלום ופנסיונרים בפרישה מוקדמת. בנוסף בטור זה לא ניראה את סך כל המשכורות החייבות בביטוח לאומי שנמצא ב-102 בקוד דיווח 4 או 7.
• טור ח'- ההטבה למעביד מניכוי המס לעובדים באילת.
• טור ט'- מס שכר ושירות התעסוקה.

צד ב' כולל דין וחשבון על עובדים שעזבו:

סעיף 24 – סה"כ המשכורות ותשלומים ללא סעיפים 25-27
סעיף 28 – סה"כ המשכורות ותשלומים החייבים במס הכנסה כפי שהם מופיעים ב-102 של מס הכנסה. סיכום סעיף זה צריך לתאום את סה"כ טור ד' בצד א'.
סעיף 29 – סה"כ מס הכנסה שנוכה לעובדים במהלך כל השנה- חייב להתאים לסה"כ טור ב' בצד א'.אם לעובד יש פדיון חופשה, פיצויי פיטורין או משמרות הוא יופיע בכמה טורים בחלק ב'.

טופס 856

ההבדל בין טופס 126 ל-856

בעוד טופס 126 מיועד רק לעובדים המקבלים שכר, טופס 856 כולל בתוכו דיווח גם על ספקים ונותני שירות, גם אם בפועל לא נוכה המס.

טופס161

טופס 161 (הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד)  מועבר לעובד בסיום עבודתו, כאשר בנוסף לטופס הזה חייב המעסיק להגיש לעובד מכתב שחרור כספי פיצויים המופנה אל הקופות בהם צבורים כספי הפיצויים.הטפסים האלו קריטים כדי שתוכלו למשוך את הכסף שלכם בזמן ובלי תשלום מס עודף. למרות שזה נראה בנאלי ומתבקש, במקרים רבים הטפסים האלו לא ממולאים נכון, לא מסונכרנים ואז יש עכובים ותקלות בקבלת הכספים או בחישוב המס על הכספים האלו. חשוב שתקפידו על מילוי נכון של הטפסים גם שלכם (ראו בהמשך 161 א) וגם של המעביד.

חשוב להבהיר – הטופס עבור להיות מועבר לעובד באופן המהיר ביותר, אבל יש מקרים לא מעטים של מעבידים שדוחים את העברת הטופס (ובהתאמה הם "מרוויחים" זמן בתשלום הפיצויים, או "מתנקמים" בעובדים). לדוגמה בתחילת 2017 בהמשך  להתמוטטות של מגה והעברת השליטה בה לידי  יינות ביתן, התברר שעובדי מגה עדיין לא קיבלו את טופס 161 – המשמעות היא שלמרות שהם נקלטו (בחלקם) במקום החדש, הרי שהם אמורים לקבל פיצויים על זמן עבודתם במגה (במקום החדש הם מתחילים פשוט מהתחלה). אלא שבפועל מאות עובדים מחכים מעל חצי שנה לטופס המיוחל. אבל לא צריך ללכת רחוק, זה קורה בהמון מקומות – עיכובים ודחיות של הגשת הטופס. צריך פשוט להתעקש, להסביר שאם אתם לא מקבלים את הטופס מהר אתם נפגעים ואתם דורשים שליחה מיידית, אחרת תפנו לגורמים מוסמכים (משרד העבודה, עורכי דין).

ובחזרה למהות הטופס – טופס 161  מעיד בעצם על ניתוק יחסי עובד, זהו סיימתם את העבודה, והטופס הוא מעין גושפנקא רשמית לכך. המעביד מפרט בטופס את זכויותיו של העובד בגין כספי פיצויים, ובמילים פשוטות מה הוותק, השכר ומכאן כמה פיצויים מגיעים לעובד. את הטופס המקורי צריך להעביר  לפקיד השומה בצירוף 3 תלושי שכר אחרונים של העובד (ככה מס הכנסה מוודא את השכר המייצג של העובד לצורך קבלת פיצויים), העתק של הטופס נמסר לעובד  ולקופות השונות על מנת לשחרר כספי פיצויים שנצברו בהן.

למדריך המלא: פורשים ממקום העבודה? חשוב שתכירו את טופס 161 ו-161 א';

טופס 126 – דיווח שנתי על עובדים

חולמים להיות בוס לעצמכם? חסכתם מספיק בשביל פתיחת עסק? אבל אתם לא יודעים מה אתם רוצים לעשות, קודם כול כדאי שתדעו שעצם פתיחת עסק היא כבר לקיחת סיכון, ו-10% מהעסקים נסגרים בשנה הראשונה,  ועוד 15% מהשנה השנייה. עם זאת, יש  עסקים – כמו ענף המזון והמלונאות – שבהם הסיכון גדול יותר. תחום העסק הוא לא הפרמטר היחיד להצלחה, בין היתר גם שיטות הניהול והשיווק של העסק הן פרמטר להצלחתו, גם מיקום ועיתוי נכון יכולים להשפיע.

בשנים הקרובות יש כמה תחומים שבהם היצע העסקים קטן, אך הביקוש להם צפוי לגדול, על כך במדריך זה.

בנייה ירוקה – שוק הבנייה הישראלי סבל במשך שנים מבנייה מיושנת ולא אפקטיבית ועתה נכנס לישראל. מכאן שעוליה ביקוש לחומרים ירוקים לבנייה ואם תיכנסו לתחום נראה שתוכלו להרוויח. קראו עוד: למה בארץ בונים עדיין כמו לפני חמישים שנה

טכנולוגיות חכמות למטבח – אנחנו כבר מכירים את השעונים החמכים, הטלפונים החכמים והטלווזיות החכמות, אך התחום הצפוי לשינוי הגדול ביותר הם מוצרי המטבח, תנורים חכמים שיודעים לווסת את החום לבד, מקרר המודיע לכם שהמזון מתקלקל, מיקרוגל שיידע את זמן החמום של המנה ועוד

ביומטריה – תחום זה עם התפתחות תחומי האבטחה צפוי לגדול ולזכות לביקושים רבים, ולא רק באבטחה, גם בבנייה,  ובבריאות

ענפים ותיקים –  ענפים ותיקים כמו בתחום הביטוח וההשקעות עומדים לצמוח, בעיקר בתחום המכונה פינטק – טכנולוגיה פיננסית, המשלב בין ההייטק לכלכלה ומקצר תהליכם. חברה כזו שהונפקה לא מזמן בתחום הביטוח היא למונייד המשתמשת בכלים של בינה מלאכותית.

אמצעים טכנולוגיים לזיהוי הונאות – עם התפתחות הארנקים הדיגיטליים, אפליקציות התשלומים ועוד שיטות תשלום בדיגיטל יצטרכו לקום מומחים ומכשירים שיזהו את ההונאות מבעוד מועד, ולכן צפוי שהביקוש לתחום רק יגדל

איזה ענף הכי רווחי

אם לא בא לכם להתמקד דווקא בתחום  או בכלימסוים ואתם רוצים לדעת איזה ענף הכי רווחי, אז כמובן שמי שמתעסק עם כסף מרוויח הכי הרבה, בתחומים כמו השקעות ובנקאות.  הענף  נחשב לאחד משלושת התחומים שייצור הכי הרבה מיליונרים בשנים הקרובות, לצד פיתוחים טכנולוגיים בנשוא כאמור.

התחום השני הוא כמובן הייטק ועוד טכנולוגיה, היופי הוא שבתחום זה צפויים המון שינווים, בהם בתחום הכלכלה השיתופית שתתרחב הרבה מעבר למגורים ולנסיעות, וכן בתחומי הבינה המלאכותית ואבטחת המידע הרלוונטיים לתחומים רבים.  הוא גם תחום  שבו הרבה ישראלים עוסקים ולכן קל להם יותר להיכנס אליו.

התחום השלישי הוא תחום התרופות ולמרות הקשיים של טבע בתחום זה שינויים טכנולוגיים רבים, חלקם כבר איתנו, כמו מציאות מדומה וניתוח רובוטי. .לצד זה יש ביקוש רב ותמידי למוצרי בריאות, כי העתיד כבר כאן אבל אנחנו עדיין חולים לפעמים . עם זאת, עלויות הפיתוח בתחום זה גבוהות מאוד

איך פותחים עסק קטן?

בעל עסק, איך לתמחר נכון?

בעל עסק, להעלות את המשכורת או למשוך את הדיבידנד?

,

מעודכן ל-06/2019

שירותי תמלול – מהי שיטת התמחור ומה הפרמטרים המשפיעים על המחיר?

 מהו תמלול הקלטות?

תמלול הוא שירות המאפשר המרת דיבור לטקסט כתוב. השירות משמש לרוב לצרכים משפטיים או עסקיים, אך ניתן להשתמש בו לעוד מגוון מטרות ובהן: הקלטת הרצאות סטודנטים, ראיונות, סיפורי חיים, סרטוני וידאו, כנסים וימי עיון, פענוח הקלטות סתר מאושרות וכדומה.

ישנן חברות ופרטיים המספקים שירותי תמלול בלבד, וישנן חברות ופרטיים שמרחיבים את סל השירותים שלהם ומציעים אפשרות להקלטת שיחות, נאומים, סמינרים, ישיבות ועוד. יש חברות המספקות שירותי המרת אודיו ל-CD, שירותי הקלדה, עריכת תוכן כתוב, עריכת לשון וכן הלאה.

איך קובעים את מחירי התמלול להקלטה?

טווח המחירים רחב ומשתנה בין מתמלל למתמלל בין מתרגם למתרגם ובין חברה אחת לאחרת. יש המחייבים לפי מילה, אחרים לפי עמוד או אולי דווקא לפי זמן עבודה. ברוב המקרים המחיר יושפע גם מאיכות הסאונד וכן משימוש בשירותים נוספים בשעת הצורך, כגון ציוד הקלטה מיוחד, המרת הקובץ, תרגום, סינון רעשי רקע בהקלטה וכדומה.

משתנים המשפיעים על התמחור:

אורך התמלול – ברמה הבסיסית ביותר, המחיר של תמלול הקלטה נקבע לפי אורך הטקסט. התמחור הוא לפי דף. כלומר – ברגע שיש דף אחד מתומלל, אזי אפשר לגבות עבורו מחיר, וככל שיש יותר דפים – כך המחיר עולה בהתאם. כדי למנוע אי נעימות או אי הבנה בנוגע לרווח בין השורות בדף, גודל הפונט, מעבר בין שורות וכיו"ב – יש לוודא מראש מול חברת התמלול מה מוגדר כ"דף" על פי הכללים שלהן.

שפת התמלול – זה קריטריון שההשפעה שלו על מחירי התמלול היא משמעותית מאוד. יש פער עצום במחיר בין תמלול של הקלטה בשפה העברית לבין תמלול בשפות אחרות. ככל שהשפה נחשבת ליותר נדירה בישראל ויש פחות דוברים שלה, כך יעלו מחירי העבודה.

פירוש הדבר הוא שתמלול של הקלטה בשפות כמו אנגלית, רוסית, אמהרית וערבית יהיו אמנם יקרות יותר מתמלול של הקלטה בעברית, אבל לא בפער ניכר. לעומת זאת, כאשר מדובר על שפות כמו צרפתית, איטלקית, הולנדית ואפילו ספרדית – שיש להן פחות דוברים בישראל, התעריף יהיה גבוה באופן משמעותי ועליכם להביא זאת בחשבון. כמו כן, אם אתם זקוקים לשירותי תרגום של ההקלטה, ולא רק לתמלול – ברור שתידרש תוספת מחיר.

"דד ליין" – עוד פרמטר שישפיע על מחירי התמלול נוגע ללוח הזמנים שלכם. אם מבחינתכם אין תאריך יעד קרוב ודחוף עבור קבלת התמלול, תוכלו לקבל הצעת מחיר נמוכה יותר. לעומת זאת, אם תודיעו לגורם המתמלל שאתם זקוקים לעבודה בדחיפות (למשל תוך יומיים-שלושה), כמובן שאותו גורם יגבה מכם סכום גבוה יותר, שכן עליו לעבוד בלחץ. כמובן שככל שהתמלול בהול יותר וההקלטה ארוכה יותר – המחיר יעלה בהתאם.

טווח מחירי תמלול

נגיד בנק ישראל, פרופ ירון אמיר מדבר על אי וודאות "רעה", לעומת אי וודאות "טובה" ומסביר שהיציבות הפיננסית היא לא דבר מובן מאליו. "האם שוב אנו לוקחים את היציבות כמובנת מאליה? (או: האם יש צורך בבנקים מרכזיים?)" אומר ירון וממשיך – "בשבועות האחרונים חלה עלייה באי הוודאות בישראל. השווקים הפיננסיים עד כה לא מאוד מתרגשים ממנה, אולם אין להסיק מכך שאין בה נזק וברור לכל שיש להתמודד עימה ושזוהי תקופה מאתגרת. על מנת למנוע פגיעה בכלכלה,  על כל קובעי המדיניות ונבחרי הציבור לנהוג באחריות, ולעשות כל מה שניתן כדי להחזיר בהקדם לאחר הבחירות את הוודאות והאחריות הפיסקלית".

התנודתיות בצריכה ובהכנסה עשויה בנסיבות מסוימות לפגוע באופן משמעותי ברווחה, כך שמדיניות מייצבת של הבנקים המרכזיים יכולה להיות בעלת ערך רב. תוואי הצמיחה כשלעצמו עשוי להיות מושפע מהתנודתיות, כך שהמדיניות המייצבת משפיעה גם על הצמיחה.

"יש אי-ודאות "רעה", שבגינה יש לשמור על היציבות, אבל יש גם אי-ודאות "טובה". עלינו לשמור על היציבות תוך שאנו מאפשרים את אותה אי-ודאות טובה שמתבטאת בחדשנות ושיפורים טכנולוגיים, מחקר ופיתוח ותחרות.

"המדיניות המייצבת חשובה במיוחד למניעת משברים פיננסיים כיוון שהפגיעה מהם חזקה באופן משמעותי. לפיכך מתעצמת חשיבותה של הוועדה ליציבות פיננסית שמהווה נדבך חשוב לזיהוי מוקדם של הסיכונים. הקמת הוועדה היא צעד חשוב במיוחד לאור הרפורמות המתגבשות במערכת הפיננסית.

בנק ישראל מייעץ לממשלה כיצד ניתן להגדיל את קצב הצמיחה בטווח הארוך ומצביע על צעדי המדיניות המרכזיים אשר יוכלו להעלות את תוואי הצמיחה ארוך הטווח: בתחומי החינוך, התשתיות והבירוקרטיה. בימים אלו שוקד הבנק על דוח מסודר שמרכז את המלצות הבנק לממשלה לקידום הפיריון במשק, תוך ניתוח עלותן והתועלת הצפויה מהן בטווח הארוך, אותו נפרסם בקרוב.

"בחרתי לעסוק היום בשאלה הזו, כי חשבתי שהכנס הזה הוא פלטפורמה ראויה לדיון שכזה, שמשלב בין התאוריה הכלכלית לצעדי המדיניות ולשיח הציבורי היום בישראל, כעשור לאחר המשבר הפיננסי.

"ברקע השאלה הזו, עומד מודל של כלכלן מאוד מפורסם, שמהתובנות שלו אפשר להגיע למסקנה שהערך של מדיניות מייצבת, בעיקר ע"י בנקים מרכזיים, אינה גבוהה. אבל יש גם ספרות כלכלית ענפה שמוכיחה אחרת, ותובנות שהן ספציפיות לישראל. התובנות הללו התחדדו לי בחודשים האחרונים, מאז כניסתי לתפקיד נגיד בנק ישראל, עת ראיתי גם כיצד תרמו צעדי בנק ישראל, בכובעיו השונים, לצמיחת המשק ולעמידותו בפני זעזועים.

"ראשית, ניזכר מהן מטרותיו של בנק ישראל עפ"י חוק:

• שמירה על יציבות מחירים, כמטרה מרכזית
• תמיכה במדיניות הכלכלית ובמיוחד בצמיחה, בתעסוקה ובצמצום הפערים
• תמיכה ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה

"בספרות הכלכלית מקובל להניח שאחד מתפקידיו של הבנק המרכזי הוא למתן את התנודתיות של מחזורי עסקים, שכן ההנחה הרווחת היא שתנודתיות זו אינה רצויה ע"י צרכנים ופירמות במשק. ואכן, החל מאמצע שנות ה-80 חל צמצום בתנודתיות של מחזורי עסקים במדינות מפותחות, אשר בא לידי ביטוי בתוצר, בייצור, בתעסוקה ועוד. ההצלחה בצמצום התנודתיות מיוחסת ברובה למדיניות הבנקים המרכזיים, אשר הודות לעצמאותם יכלו לפעול למען יציבות מקרו-כלכלית.

אם כן, ראוי לבחון האם המאמץ לייצב את הפעילות הכלכלית, שבעשורים האחרונים אכן נשא פרי, אכן חשוב ומשתלם?

"הכלכלן רוברט לוקאס בחן שאלה זאת ב-1987 ע"י אמידת הפגיעה ברווחה הנובע מתנודתיות בצריכה, כשהוא מניח שהצריכה הפוטנציאלית גדלה בקצב קבוע בעוד הצריכה בפועל תנודתית. מהמודל של לוקאס עולה כי הערך במונחי צריכה שאותו יסכימו פרטים לשלם עבור ביטול מוחלט של התנודתיות, נקרא לו לשם הפשטות "פרמיית ביטוח לצריכה לא תנודתית", הוא אפסי, ומכאן שהשווי של החלקת הצריכה עבור הצרכן זניח, ולכאורה ניתן להסיק שלניהול מדיניות מייצבת אין ערך רב, ומכאן גם הפירוש הפוטנציאלי לגבי חשיבות הבנקים מרכזיים. האם אכן כך הדבר?  ממה נובע הפער בין המחשבה האינטואיטיבית לפיה רצוי למתן את התנודתיות לבין המסקנה של לוקאס ? התשובה טמונה בשלושה מרכיבים שלא באים לידי ביטוי באותו מאמר של לוקאס:

1. הפרט הבודד חשוף לסיכונים גדולים מאלו של הפרט הממוצע
2. תוואי הצמיחה כשלעצמו נתון לתנודתיות ואינו ודאי
3. ההשפעה המשמעותית של מחזורים פיננסיים על מחזורי עסקים

"ארחיב כעת מעט על כל אחד מהם:

הנחה נכונה יותר למודל, שקרובה יותר למציאות הכלכלית היא שהפרט הבודד חשוף לסיכונים גדולים מאלו של הפרט הממוצע. לכן, כאשר התפלגות הסיכון בקרב הפרטים אינה אחידה, נתונים אגרגטיביים לא בהכרח חושפים את התמונה המלאה. תיאור פשטני יותר של הנחה זו משמש רבות לתיאור הממוצע הסטטיסטי בהתעלם משונות ותנודתיות – "גם בבריכה בעומק ממוצע של 20 ס"מ אפשר לטבוע". ואכן, כאשר בוחנים את השוני בהשפעת התנודתיות על קבוצות שונות באוכלוסייה במצבי עולם שונים אותה "פרמיית ביטוח צריכה" שלוקאס מצא כזניחה הופכת לחיובית במודל ולמשמעותית ב"חיים האמיתיים" ). למשל: בעת מיתון רוב הציבור שממשיך לעבוד ולקבל שכר מרגיש את המיתון רק בשוליים בעוד העובדים המפוטרים סופגים מכה קשה. מבחינתם, צמצום התנודתיות היה מביא לתועלת גדולה מאוד.

"פרמטר נוסף שצריך לקחת בחשבון היא שבשונה מההנחה של לוקאס, תוואי הצמיחה דווקא כן נתון לתנודתיות ואינו ודאי. כלכלנים שלקחו זאת בחשבון במודלים שלהם, כגון אובסטפלד (1994) ודולמס (1998) אכן מצאו שההשפעה של זעזועים היא מתמשכת. מכאן, שבמידה והזעזועים משפיעים על הצריכה לאורך זמן ואינם מוגבלים לתנודתיות קצרת טווח של תצרוכת, אז ערך היציבות, אותה "פרמיית ביטוח צריכה" , הוא גבוה. לאותם "זעזועים" שהזכרנו קודם יש השפעה לא אחידה; מחזורי עסקים חיוביים מאיצים אמנם את הכלכלה, בעוד מחזורי עסקים שליליים ממתנים אותה בצורה שאיננה סימטרית, כך שהתנודתיות עצמה פוגעת גם בתוואי הצמיחה. מחקר של ילן ואקרלוף (2004) מראה שהאבטלה מגיבה בצורה אסימטרית לשינויים באינפלציה, כך שמדיניות מייצבת עשויה להגדיל את התוצר ב-0.5-0.8% בשנה בממוצע. אחד המחקרים שמסייעים להסביר את התוצאה החיובית הזו נעשה ע"י דלונג וסאמרס (1988), בו הם מציגים שהמדיניות המייצבת יכולה להשפיע בטווח הבינוני משום שהיא לא בהכרח סימטרית, ומכאן חשיבותה: ניתן להחליק את מצבי השפל, מבלי "לגלח" את תקופות הגאות במחזורי העסקים. דרך נוספת לבחון את עלות התנודתיות, או לחילופין שווי היציבות, היא לבחון את ההשקעה במשק, שלה השפעה מרובה על התוצר והתצרוכת. אי ודאות משפיעה על החלטות הייצור: פירמות נדרשות לקבל מראש החלטה לגבי הטכנולוגיה בה ישתמשו וגורמי הייצור אותם יעסיקו, ולכן עלולות לבצע הקצאה לא יעילה של משאביהן. רמיי ורמיי (1991) מוצאים גם הם שווי מובהק לאותה "פרמיית ביטוח צריכה". בנוסף, מוצא בר-לוי (2004) כי גידול בהשקעה בגאות תורם לצמיחה פחות מאשר הפגיעה בצמיחה הנובעת מקיטון בהשקעה במיתון. לכן, מדיניות מייצבת לא מוגבלת להחלקת התנודתיות של התצרוכת אלא גם תורמת לשיעור הצמיחה ולשיפור הצריכה לנפש. חשוב לציין – יש אי-ודאות "רעה", שבגינה יש לשמור על היציבות, אבל יש גם אי-ודאות "טובה" כפי שמעיד מחקר שערכתי עם סגל ושליאסטוביץ' (2015). עלינו לשמור על היציבות תוך שאנו מאפשרים את אותה אי-ודאות טובה שמתבטאת בחדשנות ושיפורים טכנולוגיים, מחקר ופיתוח ותחרות.

עד כאן דנו בעולם עם מחזורי עסקים תנודתיים, ומה לגבי ההשפעה המשמעותית של מחזורים פיננסיים על אותה תנודתיות?

"המחזור הפיננסי" מושג שיתואר וינותח בדוח היציבות הפיננסית הקרוב של בנק ישראל, הוא שיטה לזהות התנהגות מחזורית של הפעילות הפיננסית. המחזור הפיננסי מוגדר כ"סטיות מהמגמה ארוכת הטווח של קבוצת משתנים החשובים ליציבות פיננסית". ההגדרה דורשת קודם כל בחירה של המשתנים הרלוונטיים, ולאחר מכן בחירת השיטה לזיהוי סטיות מהמגמה. בהתאם לספרות, נבחנו בבנק ישראל מספר אומדנים לזיהוי המחזור הפיננסי, ובניהם האשראי הפרטי, מחירי הדירות, מחירי המניות, ושיפוע עקום התשואות הריאלי. נמצא כי למעט האשראי הפרטי ומחירי הדירות שאר האומדנים שנבחנו משתנים בתדירות שונה (גבוהה) ולכן אינם תורמים לזיהוי המחזור הפיננסי.

"ניתן לראות כי מיתונים שמלווים בצמצום המחזור הפיננסי (תנועה מנקודת שיא לנקודת שפל) הם העמוקים והחמורים ביותר, ממצא שמגדיל משמעותית את "פרמיית ביטוח הצריכה",  כפי שהראה מחקר שערכתי יחד עם בנסל וקיקו (2010). בבחינה שנעשתה בדוח היציבות שכאמור יתפרסם בקרוב, נבחנה השפעת עוצמת מחזור פיננסי על תקופות האטה בישראל, וניתן לראות כי אכן – בתקופות צמצום של המחזור הפיננסי הפגיעה במחזור הריאלי הייתה משמעותית (3.3%- בראשית שנות האלפיים בצבע אדום, לעומת 0.2% באמצע שנות ה-90 ו-2.0%- בתקופת המשבר הפיננסי של 2008, עת המחזור הפיננסי בישראל היה בתוואי עולה). אחת הסוגיות שעולות מניתוח כזה, היא שאלת הצורך בקביעת כריות הון אנטי מחזוריות: דרישה שהבנקים יחזיקו יחס הון גבוה בתקופת גאות אותו ניתן להקטין בתקופות שפל, ובכך לשחרר את ההגבלה של היצע האשראי בתקופות אלו. שימוש בכריות ההון האנטי מחזוריות דורש כמובן זיהוי מדויק של המחזור הפיננסי. מספר מדינות בעולם (למשל אנגליה, צ'כיה, הונג-קונג ומדינות סקנדינביה) כבר בתהליכי יישום מדיניות אנטי-מחזורית בקביעת כריות ההון בהתאם להנחיות באזל 3 .

"אם כן, כסיכום ביניים ניתן לומר כי התנודתיות בצריכה ובהכנסה עשויה בנסיבות מסוימות לפגוע באופן משמעותי ברווחה, כך שמדיניות מייצבת של הבנקים המרכזיים יכולה להיות בעלת ערך רב. תוואי הצמיחה כשלעצמו עשוי להיות מושפע מהתנודתיות, כך שהמדיניות המייצבת משפיעה גם על הצמיחה. המדיניות המייצבת חשובה במיוחד למניעת משברים פיננסיים כיוון שהפגיעה מהם חזקה באופן משמעותי (שקף 22).

כיצד מיישם בנק ישראל, הלכה למעשה, את התובנות העולות מהניתוח והמחקרים הנ"ל, כדי לתרום ליציבות המשק הישראלי, לשגשוגו וצמיחתו?

ראשית, נבחן את יציבות המחירים לטווח ארוך, שמשפיעה על רבות מההחלטות שדנו בהן קודם לכן. ניתן לראות כי הציפיות לאינפלציה לטווחים הארוכים מעוגנות סביב מרכז תחום היעד, כך שמדיניות הבנק אמינה והשחקנים בשוק נהנים מוודאות לגבי האינפלציה לאורך זמן. המדיניות המוניטרית שאפשרה תוצאה זו לוותה בצעדים מקרו-יציבותיים שנקט הבנק, שהצליחו למנוע מינוף יתר על-אף הריבית הנמוכה, ובכך לשמר את היציבות הפיננסית בראייה כלל מערכתית ארוכת טווח ולאפשר למדיניות המוניטרית להתמקד בהשגת יעדיה העיקריים. במקביל פעל בנק ישראל לחיזוק כריות ההון של המערכת הבנקאית כדי להגביר עמידותה בפני משברים  והגדיל את יתרות המט"ח, לרמה של כ-30 אחוזי תוצר, כדי לחזק את כרית הביטחון הפיננסית של המשק. על אף הפעולות הנ"ל, יש מקום לבצע ולקדם מהלכים נוספים, בין היתר מכיוון ששוק האשראי הופך מגוון יותר ומצריך ראייה רגולטורית מתכללת; היקפי האשראי הניתן ע"י גופים שאינם בנקאיים מתרחב בשנים האחרונות, בין היתר על רקע הרפורמות בשוק זה. הרגולציה על הגופים הפיננסיים שאינם בנקאיים, ובפרט הרגולציה על מתן אשראי צרכני, אינה זהה לרגולציה על הבנקים. אומנם ההבדל באופי הפעילות בין הגופים מצדיק הבדלים מסוימים ברגולציה, אך חשוב לוודא שהבדלים אלו לא יתפתחו לכדי ארביטראז' רגולטורי, אשר עלול לייצר בנסיבות מסוימות סיכון מערכתי. לפיכך מתעצמת חשיבותה של הוועדה ליציבות פיננסית, שהתכנסה לראשונה באפריל 2019, ומהווה נדבך חשוב בצמצום ארביטראז' רגולטורי וזיהוי מוקדם של הסיכונים. הקמת הוועדה היא צעד חשוב במיוחד לאור הרפורמות המתגבשות במערכת הפיננסית. ריבוי השחקנים בשוק האשראי וחלוקת האחריות בין הרגולטורים השונים מחייבים הסתכלות על המערכת כולה, ותיאום הדוק בין הרגולטורים.

אם עד כה דיברנו על התרומה של בנק ישראל להקטנת התנודתיות, ברצוני להזכיר כי התנודתיות והצמיחה קשורות זו בזו בטווחים מסויימים. כאן מתחדד תחום נוסף שבאחריותו של בנק ישראל, שבשונה ממרבית הבנקים המרכזיים בעולם, משמש הנגיד גם כיועץ כלכלי לממשלה. מתוקף כך, הבנק מייעץ לממשלה כיצד ניתן להגדיל את קצב הצמיחה בטווח הארוך. חטיבת המחקר של הבנק מצביעה על צעדי המדיניות המרכזיים אשר יוכלו להעלות את תוואי הצמיחה ארוך הטווח: בתחומי החינוך, התשתיות והבירוקרטיה. בימים אלו שוקד הבנק על דוח מסודר שמרכז את המלצות הבנק לממשלה לקידום הפיריון במשק, תוך ניתוח עלותן והתועלת הצפויה מהן בטווח הארוך, אותו נפרסם בקרוב.

לסיכום, חשוב כמובן לאפשר ולקדם חדשנות ותחרות, אך כפי שהדגשתי לאורך ההרצאה חשוב לא פחות שלא לקחת את היציבות כמובנת מאליה. ישנו ערך רב לרווחה הכוללת ממדיניות המייצבת תנודתיות ואי-ודאות: בטווח הקצר, בטווח הבינוני, בטווח הארוך, ובוודאי כאשר התנודתיות מתעצמת במצב של משבר פיננסי.

בשבועות האחרונים חלה עלייה באי הוודאות בישראל. השווקים הפיננסיים עד כה לא מאוד מתרגשים ממנה, אולם אין להסיק מכך שאין בה נזק וברור לכל שיש להתמודד עימה ושזוהי תקופה מאתגרת. על מנת למנוע פגיעה בכלכלה,  על כל קובעי המדיניות ונבחרי הציבור לנהוג באחריות, ולעשות כל מה שניתן כדי להחזיר בהקדם לאחר הבחירות את הוודאות והאחריות הפיסקלית.

למה פוקס מוותרת על 10 מיליון שקל? –  איך זה שחברה עם פיקדונות והלוואות, לא משתמשת בפיקדונות להחזר ההלוואות? ובכמה היה צפוי להשתנות השווי של פוקס אם היתה משתמשת במזומנים לפירעון הלוואות;   

האם יש היגיון להחזיק כסף בחשבון בשעה שיש לכם הלוואות? נניח שיש לכם פיקדון של 250 אלף שקל והלוואה של 300 אלף שקל. הפיקדון מספק תשואה נמוכה במיוחד  – עשיריות האחוז בשנה, וההלוואה בריבית של 4% (ריבית יחסית טובה). בתרחיש הזה – אתם מפסידים כסף!

אם תלכו ליועץ כלכלי (ואם הוא יועץ טוב) הוא יגיד לכם – "משוגעים, תחזירו את ההלוואה". החזר ההלוואה (בגובה הפיקדון – 250 אלף שקל), יחסוך לכם הוצאות מימון של 10 אלף שקל בשנה – הרבה כסף. אז נכון – לא תקבלו את הריבית (האפסית) על הפיקדון, אבל זה בטל בשישים ביחס לריבית על ההלוואה.

יש לכם השקעות וגם הלוואות – אתם מפסידים כסף

בקיצור – תרחיש שבו יש לכם הלוואות ומצד שני פיקדונות (או השקעות סולידיות אחרות), הוא  לא נכון כלכלית. ובכל זאת – חלק גדול מהאנשים נמצא במצב כזה. איך זה יכול להיות? כמה סיבות שעשויות להשתלב זו בזו – יכול להיות שקיבלתם הלוואה בריבית טובה, והגוף המלווה הסביר לכם "שחבל לא לקחת". יכול להיות שאתם רוצים גמישות ומוכנים לשלם מעין קנס – ריבית על הלוואה, העיקר שיהיה לכם במידי כסף בחשבון.

אפשרות נוספת – לקחתם בעבר הלוואה שנפרעת בעוד שנה שנתיים או יותר, ובינתיים קיבלתם כסף, או חסכתם, וכך נוצר מצב כזה בחשבונות שלכם.

ויכול להיות שאתם בכלל לא מודעים לזה (במיוחד במספרים קטנים יותר), ובכלל – יש עוד סיבות נוספות למצב האבסורדי הזה. הבעיה שהמצב הזה גורם לכם להפסיד כסף, וכדי שתהיו מוכנים להפסיד, צריכה להיות סיבה טובה – הכסף הנזיל מיועד לטיול, אירוע, חופשה, השקעה אטרקטיבית, או פירעון ההלוואה. התועלת מכך ששוכב לכם כסף בחשבון אמורה לעלות על העלות – הקנס/ הריבית.

פוקס – חצי מיליארד של מזומנים, חצי מיליארד של חוב

והמצב הזה מתרחש גם בחברות ציבוריות. כאן לא ניתן להגיד "לא ידענו". כאן יש אחראי כספים – סמנכ"ל כספים בארגון, יש מנכ"ל, יש דירקטוריון. כאן יש בעלי בית – המשקיעים שבוחנים את החברה בכל רבעון. אז למה יש מצבים כאלו?

כל ההסברים שתקפים לאנשים פרטיים, תקפים גם כאן, אבל האמת שיש מקרים שאין  להם הסבר טוב – חברות מחזיקות מאות מיליונים בפיקדונות ואגרות חוב שמנגד יש להם הלוואות בסכום קרוב או גבוה יותר.  הם יוצרים כאן הפסד בהגדרה, ומדובר בהפסד גדול.

נתחיל בפוקס. לחברה יש נכון לסוף הרבעון הראשון מזומנים בסך של  190 מיליון שקל וכן יש לה השקעות לזמן קצר בסך של 277 מיליון שקל.  סה"כ 467 מיליון שקל של מקורות נזילים. הרבה כסף.

כשעוברים לצדד השלילי – צד ההתחייבויות, מוצאים התחייבות שוטפת לבנקים (אשראי מתאגידים בנקאיים) בסך של 156 מיליון שקל. מדובר באשראי שוטף, חלק מהאובליגו השוטף של החברה, ונראה שהיא שולטת בו ויכולה להחזיר אותו (או חלק ממנו) באופן שוטף.

מעבר להתחייבות לאשראי לזמן קצר, לפוקס יש התחייבות פיננסית לבנק לטווח העולה על שנה בסכום של 420 מיליון שקל.  כלומר סה"כ ההתחייבות הפיננסית של פוקס מסתכמת ב-576 מיליון שקל.

החזר הלוואות – שווי של 80-100 מיליון שקל

לכאורה היה ניתן לצפות שהחברה תיקח את המזומנים בקופה ותחזיר את החוב הזה. זה לא קורה. פוקס מתגלגלת כבר כמה שנים עם התחייבויות פיננסיות של מאות מיליונים ומולם נכסים פיננסים במאות מיליונים.

לפוקס (וגם לחברות אחרות) נוח שיש ערמות של מזומנים בקופה. אולי הן מרגישות עשירות יותר, אולי הן רוצות להיות גמישות יותר ולהגיב במהירות לנושאים עסקיים ואסטרטגיים – למשל, הזדמנויות לקנות מספקים בזול אם משלמים במזומן, עסקה של רכישת רשת או מותג ועוד.

יש בזה הגיון עסקי, ועדיין – מדובר על  כמעט חצי מיליארד של כסף נזיל, שיכול לשמש  לפירעון הלוואות והיה עשוי לחסו, בהערכה גסה, 12-15 מיליון שקל, וננסה לתרגם זאת לשווי חברה, וליתר להשפעה על על שווי החברה.

אם החברה היתה מתנהלת ללא פיקדונות והשקעות לזמן קצר, כלומר מחזירה את ההלוואות שלה, ועוקבת אחרי המזומנים וההלוואות מקרוב, כך שבאופן שוטף המזומנים משמשים להקטנת האובליגו, היא אמנם  היתה תיאורטית חוסכת את הסכום הזה – 12-15 מיליון שקל, אך מנגד, היא היתה מוותרת על הכנסות ריבית – רק שאלו באופן תיאורטי ובהינתן הריבית השוטפת, נמוכות במיוחד. נכון, פוקס (וחברות אחרות) משקיעות את חלק מהכסף בקרנות אג"ח – הן עשויות להרוויח (ולהפסיד), ובפועל במכלול השנים האחרונות כנראה שהן הצליחו לספק תשואה לא אפסית, אבל זו לא הטרה של פורס. היא לא מתכוונת להיות שחקנית בשוק האג"ח, ופעילה בשוק ההון. העסק שלה הוא אופנה וביגוד, והמשקיעים בה מצפים שהיא תהיה ממוקדת מטרה בתחום זה.

ומכאן שבאופן תיאורטי, בהינתן הריבית על ההלוואות והתשואה (הנמוכה) הצפויה בפיקדונות ובאפיקים סולידיים, מכירת הפיקדונות והחזר ההלוואות, היה חוסך בנטו, בהערכה גסה, סכום של   10-12 מיליון שקל – ואגב, ככל שהריבית במשק תעלה (ריבית בנק ישראל), כך פער הריבית בין הריבית על ההלוואה לבין התשואה בפיקדון צפוי לעלות, ובהתאמה הסכום ייגדל.

טוב, אז נניח שזה עשוי להיות החיסכון של פוקס, ואם נגלם את עניין המס, הרי שמדובר על 8-10 מיליון שקל בנטו. זה לא סכום גבוה בשביל פוקס. החברה הרוויחה אשתקד 152 מיליון שקל, ועדיין, במיוחד בהינתן החולשה בענף, מדובר בסכום משמעותי.

הסכום הזה מתבטא בעקיפין בשווי מוערך של 80-100 מיליון שקל, בהינתן מכפיל רווח של 10. כלומר, אם מסתמכים על קירוב של מכפיל רווח היסטורי של פוקס (למרות שזה לא המכפיל הנוכחי – הוא נמוך יותר) ומכפילים בו את החיסכון ברווח, מקבלים ש"יעילות" בשימוש בכספים בקופה מול ההלוואות (והחזר ההלוואות) היה מעלה את השווי בסכום משמעותי של 80-100 מיליון שקל. פוקס נסחרת ב-1.2 מיליארד שקל, אז כנראה שההנהלה שלה סבורה ששווי של עוד כמה עשרות עד 100 מיליון שקל, לא שווה את הפריבילגיות שטמונות במאות מיליונים בקופה.