שופרסל, רשת המזון הגדולה בארץ – מה כבר יכול לאיים עלייה? אה, נכון – תחרות. התחרות בעולם הקמעונאות ובמיוחד בשוק המזון חריפה. אז זהו – שמסתבר שפחות מבעבר. התחרות בעידן של אחרי מגה, נחלשה, אפילו נחלשה מאוד.
טוב, נראה שהאיום הגדול הוא רכישות מזון דרך האינטרנט, וזה בטח איום משמעותי, אבל לא בטוח שהאיום הגדול ביותר. רכישות דרך האינטרנט כאשר האתר שלך מוביל וחזק בתחום זה עשוי להיות דווקא יתרון, סוג של הזדמנות להיות שליט גם ברכישות המזון באינטרנט. נכון, יש איומים באינטרנט רחבים יות ר- מרשתות מקבילות, מחנויות רשת, מירידה צפוייה במחירים בעקבות העלויות הנמוכות יותר דרך תפעול ברשת. אז עם כל הכבוד לאינטרנט, זה לא האיום המשמעותי, ואולי לא דווקא איום בכלל.
האיום הגדול לטווח הקרוב דווקא נמצא "בבית", אבל רגע לפני כן – נזכיר לכם את הדוחות שפורסמו לאחרונה. שופרסל דיווחה השבוע על תוצאות טובות, והמניה בהתאם הגיבה בחיוב. רשת הקמעונאות הגדולה ביותר בארץ, אמנם דיווחה על קיפאון בשורת ההכנסות – כ-3 מיליארד שקל ברבעון השלישי של השנה, אך הרווח התפעולי ממשיך לעלות – 115 מיליון שקל – עלייה של 10% ביחס לרבעון המקביל ב-2016. בשורה התחתונה הרוויחה החברה 65 מיליון שקל לעומת 51 מיליון שקל ברבעון המקביל.
שופרסל מצליחה להגדיל רווחים למרות…העלייה בשכר מינימום. שימו לב לנתונים הבאים:
- רוב עובדי החברה מקבלים שכר מינימום
- שכר המינימום עלה בכמה פעימות (בשנתיים האחרונות) – מ-4,300 שקל ל-5.300 שקל (האחרונה ממש עכשיו).
- "הפגיעה" בשופרסל בשנת 2017 כתוצאה מעליית שכר המינימום (הערכות מוקדמות של ההנהלה) – 55 מיליון שקל
- "הפגיעה" הצפויה בשנת 2018 ביחס לשנת 2017 (הערכות מוקדמות של ההנהלה) – 55 מיליון שקל ביחס ל-2017 ו-110 מיליון שקל ביחס לשנת 2016
המשמעות – הוצאות השכר של שופרסל צפויות לעלות ב-2017 ב-55 מיליון שקל לעומת שנת 2016, ולמרות זאת היא הגדילה את הרווח בממוצע של 10 מיליון שקל ברבעון – המשמעות היא פשוטה, שופרסל (ויתר הקמעונאיות) גלגלו עלינו את כל העלאת השכר של העובדים ויותר מזה.
אז נכון, בשופרסל עשויים לטעון – "המחירים לא עלו, מה אתם רוצים?" וזה כנראה נכון (לפחות הפתיח של הטענה), אבל הם יכלו לרדת, ועדיין שופרסל היתה מרוויחה טוב (למרות עליית השכר). אחרי הכל, מאיזה זווית שלא מסתכלים על זה – אנחנו (הקונים) מממנים את העובדים ואת הרווחים של שופרסל, והשנה מימנו הרבה יותר משנה קודמת.
מסקנה נוספת היא שב-2018 שופרסל מתחילה את השורה התחתונה עם "מינוס" 55 מיליון שקל (ההערכות עשויות להשתנות, אך בכל מקרה יהיה מדובר בסכום באזור זה) – הוצאות השכר שלה צפויות לעלות בסכום זה. אז או שהיא תצליח שוב מעין "לגלגל" עלינו את העלאת השכר, או שיהיה לה קשה יותר לצמוח בשורה התחתונה.
כך או אחרת, צריך להגיד מילה טובה לאיציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל שמוביל אותה במעשים ופחות בדיבורים, וחילץ אותה ממשבר לא קטן מלפני שלוש שנים. שופרסל סבלה מהשוק בדיוק כמו מגה, רק שלהבדיל ממגה שלא היתה גמישה לשינויים, שופרסל עשתה מהלך עמוק של רה-ארגון והתייעלות, והצליחה לצאת מהמשבר, אפילו מחוזקת יותר.
הדוחות הכספיים של שופרסל היו כאמור טובים, והנה מה שיש לאנליסטים להגיד עליהם – מיכל אלשיך, אנליסטת באקסלנס ברוקראז' – "תוצאות תפעוליות טובות לשופרסל ברבעון הרביעי, עם יציבות ברווח הנקי והמשך צמיחה קלה ב-2018. אנו צופים יציבות ברווח הנקי ברבעון 4 (בנטרול הכנסה חד"פ בגין נדל"ן ברבעון אשתקד) עם צפי לגידול נאה בתפעולי בעקבות מספרי השוואה נוחים והמשך שיפור, אך מנגד עלייה בהוצ' המימון והמס שהיו אשתקד נמוכות. בסה"כ אנו צופים כי שופרסל תסיים את 2017 עם רווח נקי (בנטרול חד"פ) של כ-263 מ' שקל, עלייה של כ-10% לעומת הרוח הנקי (בנטרול חד"פ ב-2016). ב-2018 אנו חוזים צמיחה של 7% ברווח הנקי על רקע התוספת של ניו פארם (שסביר שתספק בהתחלה רווח נמוך ותשתפר בעתיד), שיפור בכרטיסי האשראי והמשך שיפור קל בקמעונאות".
ביחס לתחרות בין רשתות השיווק מעריכה אלשיך כי "מאז כניסת יינות ביתן התחרות במרכזי הערים הצטמצמה, מה שתמך, בשילוב עם עליית השכר, בעליית מחירים בסקטור זה. בדיסקאונט לדעתנו התחרות עדיין חזקה. בהסתכלות קדימה קיימות מגמות מעורבות: מחד מסתמנים קשיים אצל יינות ביתן, המתחרה העיקרית של שופרסל במרכזי הערים, מה שמאפשר עלייה ברמת המחירים. הפורמט העירוני של שופרסל היווה ב-2016 כ-20% בלבד מהמכירות, אך הרווחיות בו עמדה על 4.2% ביחס לכ-1.2% בלבד בדיסקאונט (שכולל את האונליין). מנגד, לאחרונה רמי לוי הודיע על כוונתו להיכנס למרכזי הערים. מהלך זה עלול להחריף את התחרות בטווח ארוך.
אלשיך מסכמת כי "שופרסל נמצאת במצב מצוין והמומנטום, שצפוי לכלול המשך תוצאות טובות עם אפשרות לפוטנציאל כתוצאה משינויים ביינות ביתן – הוא ללא ספק נוח ביותר, אך כדאי לקחת בחשבון כי מבחינת תמחור, החברה נסחרת במכפילים גבוהים ביחס לעבר של כ-20.9 בגין התוצאות החזויות ל-2017 וכ-19.0 בגין התוצאות החזויות ל-2018 (הערכת אקסלנס ברוקראז', בנטרול המיעוט המחזיק בכרטיסי אשראי). תמחור המניה אינו משקף אפסייד גבוה ואנו ממשיכים להמליץ בתשואת שוק במ"י של 19.8 שקל (ללא שינוי) – לעומת מחיר שוק של כ-22.5 שקל".
מעודכן ל-03/2018
משכנתא במגזר הערבי – למה 20% מהאוכלוסייה מקבלים רק 2% מהיקף המשכנתאות? איך זה שהנכסים במגזר הערבי לא רשומים בצורה מסודרת? ומה הפתרונות ?
המשכנתאות במגזר הערבי הן בהיקף נמוך מאשר אמור היה להיות – שיעור המגזר הערבי באוכלוסייה עולה על 20%, אבל המשכנתאות של המגזר הערבי בכללותו מסתכמות בכ-2% מהיקף המשכנתאות בכלל. איך זה? איך בעצם 20% מהציבור לוקח רק 2% משכנתאות? אז בראש וראשונה מדובר בעניין גיאוגרפי,, במקומות בהן המגזר הערבי נמצא, מחירי הדירות יחסית נמוכים לעומת מחירי דירות באזורי הביקוש במרכז הארץ. אבל זו סיבה שמנית, הסיבה העיקרית היא שהם פשוט לא מקבלים וחלקם גם לא מבקש. הבעיה הגדולה היא הכשלים המבניים שקיימים בתחום המשכנתאות ללקוחות מהמגזר הערבי.
בבנק ישראל מנסים להבין את הכשלים בשוק, ומניתוח מאגר נתונים של השנים האחרונות הם מגיעים למסקנה כי קיים הבדל בריבית המשכנתא בין המגזר הערבי למגזר היהודי – "מניתוח הריבית על המשכנתאות עולה כי קיים פער נמוך, של כ-0.1 נקודות אחוז, בריבית בין לקוחות מהמגזר הערבי ללקוחות מהמגזר היהודי ביישובים מעורבים. לעומת זאת, עבור יישובים שאינם מעורבים, נמצא כי ביישובי המגזר הערבי הריבית על המשכנתאות גבוהה בכ-0.3 נקודות אחוז בהשוואה ליישובי המגזר היהודי.
"הפער האמור בריביות הנו בנטרול הבדלים בחלק ממאפייני הסיכון של הלווים", ממשיכים בבנק ישראל ומוסיפים – "הפער משקף ככל הנראה את הסיכון הנובע מהקושי במימוש הנכס על ידי הבנק ביישובים ערביים במקרה של כשל הלווה. בנוסף, ייתכן שהפער משקף אף פערים ביציבות התעסוקתית של הלווה ומשתנים נוספים שאינם קיימים במאגר הנתונים".
וממה באמת יכול לנבוע הפער? בבנק ישראל טוענים שקיימות מספר סיבות – "קשיים ברישום הנכס והעמדתו כבטוחה- הכשלים המבניים הקיימים בתחום הדיור ביישובי המגזר הערבי, ובראשם היעדר רישום הבעלות על נכסים והקושי במימושם, מובילים לנגישות נמוכה של לקוחות המגזר למשכנתאות ולהשפעה על גובה הריביות.
"כמו כן, המבנה התחרותי של תחום האשראי לדיור במגזר הערבי – הקשיים במשכון ובמימוש הנכסים הביאו לכך שחלק מהבנקים הדירו בעבר את רגליהם משוק האשראי לדיור ביישובים ערביים, ולכן התחרות בשוק זה מצומצמת יותר. עם זאת, בעשור האחרון חל גידול של כ-90 אחוזים במספר הסניפים ביישובים ערביים. המיקוד העסקי הגובר של הבנקים ביישובים הערביים פועל להגברת התחרות בשירותי הבנקאות במגזר".
אז מה עושים? ובכן, על רקע הקשיים המבניים האלו, חלק מהבנקים החלו להציע הלוואות לצורכי דיור למגזר הערבי לתקופות ארוכות (של מעל 10 שנים ואף עד 20 שנים) ללא משכון נכס. "הלוואות אלה מתאפיינות בהיקפים מצומצמים יחסית עבור משק בית בודד והריבית עליהן גבוהה יותר מהריבית על משכנתאות, שכן מדובר בהלוואה ללא בטוחה", אומרים בבנק ישראל וממשיכים – "על מנת לסייע בהגברת היצע האשראי לדיור למגזר הערבי ושיפור תנאי ההלוואות ללוים מהמגזר יש לקדם תכניות ממשלתיות לרישום זכויות במרשם המקרקעין, דבר אשר יגדיל את היכולת של הלווים להעמיד את הנכסים כבטוחה, יפחית את הסיכון שבהלוואה, וישפר את היצע האשראי ומחירו. בהקשר זה, תכנית הממשלה והרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים (החלטה מספר 922 בנושא פיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2016-2020), צפויה לסייע ללקוחות המגזר ליטול משכנתאות בשנים הקרובות, שכן היא מגדילה את היקף הבניה הרוויה על קרקעות ממשלתיות במגזר הערבי, בהן הבעלות על הדירות ניתנת לרישום.
"מאפייניו הייחודיים של שוק הדיור במגזר הערבי מוכרים בקרב קובעי המדיניות וקיבלו ביטוי בהחלטות, בתוכניות ממשלה, בוועדות ובדוחות שונים. כך למשל, דו"ח ועדת אור (2003) שם דגש על היעדרן של תכניות מתאר ותכניות אב ביישובי המגזר הערבי כגורם להתפתחותה של תופעה נרחבת של בניית בתים ללא רישיון. התייחסויות דומות ניתן לראות גם בהצעת הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה לפתרון סוגיית התכנון והדיור במגזר הערבי (2011), בדו"ח צוות 120 הימים להתמודדות עם מצוקת הדיור ביישובי המיעוטים (2015) ובהחלטת הממשלה בנושא פיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2020-2016 (החלטה מספר 922). החלטה זו קבעה בין השאר כי יש להנחות את משרד הבינוי והשיכון לסבסד את עלויות הפיתוח ביישובים אשר יכרתו הסכמים לבנייה רוויה בקרקע של רשות מקרקעי ישראל.
מגזר ערבי – בעיה ברישום הנכסים
"הכשלים המתוארים במגזר הערבי בהליכי התכנון, השיווק, הפיתוח והרישום באים לידי ביטוי, בין היתר, בקושי משמעותי ברישום של בעלי הזכויות במרשם המקרקעין – ולכן באים לידי ביטוי בקושי בתהליך שיעבוד הנכסים לצורך העמדת אשראי לדיור. לאור קשיים אלו, נאלצים חלק מהלקוחות במגזר הערבי ליטול הלוואות לצורכי דיור כהלוואות צרכניות (ללא משכון נכס). הלוואות צרכניות אלו מתאפיינות בסכומים גבוהים יותר ובמח"מ ארוך יותר, בהשוואה להלוואות צרכניות שאינן לצורכי דיור. בנוסף, ניכר שוני בהרכב הביקוש לדיור בין המגזר הערבי למגזר היהודי: במגזר היהודי מרבית הדירות נרכשות, בעוד שבמגזר הערבי מרביתן נבנות באופן עצמאי.
"הנגישות לאשראי הדיור במגזר הערבי – סוגיית נגישות המימון לצורכי דיור (משכנתאות) במגזר הערבי עלתה לסדר היום הציבורי בשנים האחרונות. הטענה המרכזית שהועלתה בהקשר זה היא כי נגישותם של לקוחות המגזר הערבי לאשראי לדיור נמוכה באופן משמעותי מזו של לקוחות המגזר היהודי. מהנתונים שמצויים בידי הפיקוח על הבנקים עולה כי שיעור המשכנתאות שהועמדו בין השנים 2014-2010 עבור לקוחות המגזר הערבי הינו כ-2%, והוא זעום בהשוואה לחלקם היחסי באוכלוסייה, העומד על כ-21.4%.
"ביישובים המעורבים שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי עומד על כ-4%, בהשוואה לחלקם היחסי ביישובים אלה העומד על כ-24%. ביישובים שאינם מעורבים שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי עומד על כ-1% בלבד, בהשוואה לחלקם היחסי ביישובים אלה העומד על כ-20.5%. בעיית נגישותם של לקוחות המגזר הערבי לאשראי לדיור בולטת גם בהשוואה ללקוחות יהודיים באשכול חברתי-כלכלי נמוך, המאפיין את מרבית הלקוחות הערביים
"ריבית המשכנתאות – בהתבסס על מספרן המצומצם של ההלוואות לדיור שניתנו ללקוחות המגזר הערבי, כאמור לעיל, נבחנו הריביות על הלוואות לדיור הן ביישובים מעורבים והן ביישובים שאינם מעורבים. ממצאי הבדיקה מראים כי ביישובים מעורבים קיים פער נמוך (אך מובהק) של כ-0.1 נקודות אחוז בריבית על המשכנתאות בין לקוחות ערביים ולקוחות יהודיים בעלי מאפיינים דומים (על פי הנתונים שברשותנו, שאינם מלאים). לעומת זאת, ביישובים שאינם מעורבים נמצא כי הריבית על המשכנתאות עבור לקוחות המגזר הערבי גבוהה (באופן מובהק) בכ-0.3 נקודות אחוז בהשוואה ללקוחות המגזר היהודי (כאשר הריבית המשוקללת הממוצעת בין השנים 2014-2010 עמדה על 2.7% בשנים אלו)".
עוד עולה מניתוח הנתונים – הלווים מהמגזר הערבי מתאפיינים בהכנסה נמוכה יותר של משק הבית, בשיעור מימון גבוה יותר ובתקופה ממוצעת לפירעון ארוכה יותר בהשוואה ללווים מהמגזר היהודי – גורמים המעלים את הסיכון בהלוואה. "לעומת זאת, ביישובים שאינם מעורבים שיעור המימון בהלוואות שנטלו לווים מהמגזר הערבי נמוך יותר מאלו במגזר היהודי" מציינים בבנק ישראל וממשיכים – "הפערים בהכנסות משק הבית נמוכים יותר (אולם קיים פער ניכר באשכול החברתי-כלכלי הממוצע). בנוסף, מרבית ההלוואות לתושבי המגזר הערבי ביישובים שאינם מעורבים ניתנות ללקוחות אשר אינם מחזיקים בחשבון עו"ש בבנק המלווה, מה שמעיד על הכרות מוגבלת של הבנק עם נוטל ההלוואה.
"הסברים אפשריים לפערים בנגישות למשכנתא עבור נכסים ביישובים יהודיים לעומת יישובים ערביים – קשיים ברישום הנכס והעמדתו כבטוחה לצורך לקיחת משכנתא ביישובים הערביים – חלק ניכר מהנכסים ביישובים הערביים בנויים על קרקעות מושע (בעלות משותפת על מקרקעין) ללא חלוקה מסודרת לחלקות או בבעלות משפחתית. בעיה זו מקשה על הלווים להעמיד את הנכס הספציפי כבטוחה לצורך קבלת אשראי לדיור.
"קשיים במימוש הנכס במקרה של חדלות פירעון הלווה – מאפייניו הייחודיים של שוק הדיור במגזר הערבי מגבילים את יכולת המימוש של הנכס בידי הבנק במקרה של חדלות פירעון, ובכך מגדילים באופן טבעי את הסיכון בהלוואה.
"המבנה התחרותי של תחום האשראי לדיור במגזר הערבי – הקשיים במשכון ובמימוש הנכסים הביאו לכך שחלק מהבנקים הדירו רגליהם משוק האשראי לדיור ביישובים ערביים, ולכן התחרות בשוק זה מצומצמת. בעקבות זאת, חלק מלקוחות המגזר הערבי נאלצים ליטול הלוואות צרכניות כחלופה למשכנתאות . מנגד, בשנים האחרונות הבנקים מרחיבים את פעילותם בקרב המגזר הערבי והדבר משתקף, בין היתר, בפתיחת סניפים רבים ביישובים ערביים, בשונה מהמגמה ביישובים היהודיים והמעורבים. נתוני הפיקוח על הבנקים מראים כי מספר סניפי הבנקים במגזר כמעט והוכפל בעשר השנים האחרונות. המיקוד הגובר של הבנקים במגזר הערבי צפוי להוביל להגברת היצע השירותים הפיננסיים למגזר הערבי, ובהם היצע האשראי לדיור.
"הועדות השונות שעסקו לאורך השנים בקידום פתרונות לסוגיית הדיור במגזר הערבי העלו מגוון רחב של צעדים בהם ניתן לנקוט . על מנת לסייע בהגברת היצע האשראי לדיור למגזר הערבי יש לקדם תכניות ממשלתיות לרישום זכויות במרשם המקרקעין. רישום מסודר במרשם המקרקעין של הזכויות בנכסים יוכל להגדיל את היכולת של הלווים להעמיד את הנכסים כבטוחה ולכן יפחית את הסיכון שבהלוואה. כמו כן, מימוש החלטת הממשלה צפוי להגדיל את היצע הדירות למגזר הערבי, ולאפשר לתושבי המגזר ליטול משכנתאות בגין נכסים אלה, הניתנים לרישום ולשעבוד כבטוחה.
איגוד הבנקים מגיב – אנחנו לא אשמים
איגוד הבנקים מעביר את התפוח אדמה הלוהט למגרש אחר. לגישתם, המערכת הבנקאית משקיעה בשנים האחרונות מאמצים גדולים לשיפור הנגישות לאשראי במגזר הערבי על מנת להתגבר על הקשיים המבניים במגזר זה – "במסגרת מאמצים אלה, גדל מערך הסניפים במגזר הערבי ב-90% בעשור האחרון", מסבירים באגוד הבנקים, "לעומת עלייה של 4% בלבד במספר הסניפים ביישובים יהודיים.
"בשנים האחרונות מגמה זאת התעצמה, כאשר משנת 2010 גדל מספר הסניפים ביישובים ערבים ב-32% (לעומת צמצום של 7% במספר הסניפים ביישובים יהודים). במקביל, נעשה מאמץ מיוחד לגוון את מוצרי האשראי ללווים מהמגזר הערבי, כדי לסייע ולאפשר חלופות ללווים שאין ביכולתם למשכן את הנכס כנגד הלוואה לדיור.
"בנוסף לכך, המערכת הבנקאית מנהלת דיונים עם גורמי ממשל, בהם המועצה הלאומית לכלכלה, כדי למצוא פתרונות לקשיים ביישובי המגזר הערבי, ובעיקרם העדר רישום בעלות על הנכסים. ככלל, הלוואת משכנתא ניתנת כנגד שעבוד הנכס לבנק, אולם ביישובים רבים במגזר הערבי אין רישום מוסדר של החלקות ושל הנכסים, ובהעדר רישום כזה לא ניתן לשעבד את הנכס כנגד הלוואה.
"הבנקים מנסים למצוא פתרונות לבעיה זאת, במקרים רבים באמצעות מתן אשראי ללא משכון, בהיקף גדול יותר ולתקופה ארוכה יותר בהשוואה לאשראי צרכני, כדי לתת מענה לקשיי הלקוחות. ככלל, רמת הסיכון של אשראי זה, שאינו מגובה בבטוחה, גבוהה יותר, וסיכון זה בא לידי ביטוי במחירו. אנו מצטרפים לבנק ישראל בקריאה לממשלה לקדם פתרון בעיית רישום הנכסים במגזר הערבי".
הבורסה מציעה שותפות עם סוחרי אופציות המעו"ף
איך מגדילים את פעילות האופציות מעו"ף? לבורסה יש רעיון. הבורסה מפעילה לראשונה תוכנית לעידוד הסחירות בנגזרים על מדד ת"א-35. הבורסה תשתף בהכנסותיה פעילי נגזרים (אופציות) שיתרמו לגידול במחזורי המסחר. המודל מבוסס על תוכניות לעידוד סחירות המופעלות בבורסות המובילות בעולם.
הבורסה לניירות ערך פרסמה תוכנית לתמרוץ פעילי נגזרים להגדיל את נפח הפעילות שלהם במסחר בנגזרים על מדד ת"א-35. על פי התוכנית החדשה שגיבש סגל הבורסה, עידוד הסחירות בנגזרים על מדד ת"א-35 יתבסס על שיתוף פעילי נגזרים שיצטרפו לתוכנית, בחלק מהגידול בהכנסות הבורסה כתוצאה מגידול במחזור המסחר בנגזרים אלה – Revenue Sharing.
התגמול לפעילים יהיה בשיעור של 30% מהגידול בהכנסות הבורסה מהמסחר בנגזרי מדד ת"א-35. כלומר, במקרה של גידול בהכנסות הבורסה כתוצאה מעליה במחזור המסחר בנגזרים אלו, 30% מהגידול בהכנסות יחולקו בין משתתפי התוכנית.
התוכנית החדשה מבוססת על מודלים מוכרים המופעלים בבורסות נגזרים מובילות בעולם ומתמקדת בפעילי השוק הגדולים התורמים לנזילות במסחר בנגזרי מדד ת"א-35.
סוחרי האופציות ייהנו מ-30% מהגידול בפעילות
התגמול לפעילים יהיה בשיעור של 30% מהגידול בהכנסות הבורסה מהמסחר בנגזרי מדד ת"א-35. התוכנית תהיה פתוחה לכל פעיל שוק שיעמוד בתנאי הסף שיוגדרו ואיננה מטילה על המשתתפים חובות כלשהן. התגמול יועבר מידי חודש למשתתפים שיעמדו בתנאי הסף, בחודש שלגביו ניתן התגמול. כמו כן, משתתפים חדשים יוכלו להצטרף לתוכנית בכל עת. התוכנית תהיה לשנה אחת עם אופציה להארכה בידי הבורסה.
תוכנית עידוד הסחירות גובשה לאור התחרות מול בורסות המפעילות מגוון תוכניות לעידוד הסחירות וכן לאור ירידה הדרגתית שחלה בשנים האחרונות במחזורי המסחר בנגזרים על מדד ת"א-35 שנובעת, בין השאר, מירידה בתנודתיות בשוק וממעבר של פעילים מקומיים לסחור בבורסות חו"ל. יודגש כי למרות הירידה בהיקף המסחר, נגזרים על מדד ת"א-35 נחשבים להצלחה גם בהשוואה בינלאומית – מקום 7 בעולם בשנת 2016 בדירוג לפי מחזורי מסחר באופציות על מדדי מניות (לפי World Federation of Exchanges). התוכנית המוצעת תחזק את האטרקטיביות של שוק הנגזרים המקומי.
התוכנית תעלה באתר הבורסה להערות הציבור, ולאחר שיתקבלו הערות מהציבור, נוסח סופי של ההצעה יעלה לאישור דירקטוריון הבורסה ורשות ניירות ערך.
לקישור להערות הציבור באתר הבורסה לחץ כאן: http://maya.tase.co.il/reports/details/1131624
רובי גולדנברג, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר נגזרים ומדדים: "הבורסה רואה חשיבות רבה בקיומו של שוק נגזרים יעיל, נזיל וסחיר המעמיד לרשות המשקיעים אמצעי נוסף להשקעה ולגידור. התכנית המוצעת לעידוד הסחירות בנגזרים על מדד ת"א-35 תציב את הבורסה בתל-אביב בשורה אחת עם בורסות מובילות בעולם שמפעילות תוכניות דומות. הצלחת התוכנית תתרום לשכלול המסחר בנגזרים בתל-אביב ולהגדלת האטרקטיביות שלו בעיני כלל הפעילים".
כאל משיקה פורטל קניות – Cal CashBack +; הפורטל יאפשר החזר כספי ברכישות מאתרים מובילים.
חברת כרטיסי האשראי כאל משיקה פורטל קניות החדש Cal CashBack +. הפורטל החדש יעניק לקהל לקוחות Cal החזר כספי ישירות לכרטיס האשראי בביצוע רכישות באתרי קניות מובילים כדוגמת ebay, Aliexpress, Booking, deal extreme, nike ועוד.הפלטפורמה הינה ייחודית – מדובר באתר ה-cashback היחיד בינתיים שמתחקה אחר התנהגותם הצרכנית של קהל לקוחותיו, ויוזם הצעות אישיות – בהתאם להרגלי הצריכה שלהם. בכך מעניק חוויית קנייה אישית וייחודית לכל לקוח. לרגל ההשקה, לקוחות Cal, ייהנו מדאבל cashback בכל רכישה.
דורון ספיר, מנכ"ל Cal: "האתר החדש יהווה חלק משמעותי נוסף בהטמעת החדשנות בעולם הדיגיטלי, וישלב הנגשה מקסימלית לצד הטבות ייחודיות. בחרנו להשיק את האתר בחודש נובמבר, חודש קניות האונליין העולמי, על מנת להנגיש לכלל לקוחותינו הישראליים פלטפורמה איכותית המרכזת עבורם את כל אתרי הקניות הגדולים".
מדובר למעשה בפלטפורמה שדרכה ניתן לבצע קניות באתרי סחר גדולים ואתרים גדולים בכלל. הרעיון שהלקוח בהינתן היקף מסויים של רכישות מקבל החזרים כספיים.השאלה היחדיה היא האם העלות של כרטיס האשראי והרישום לאתר האינטרנט נמוכה מהתועלת – החיסכון שמגיע מההחזר הכספי. ובכן, בכאל מסבירים שאין עלות נוספת, אלא מדובר בשירות ללקוחות, ואם כך הרי שמדובר בתועלת ללא עלות נוספת, ואם כמובן מדובר במוצר מבורך.
הקלות בפתיחת חשבון בנק באופן דיגיטלי: לקוחות יוכלו לפתוח באופן דיגיטלי את החשבון הראשון החל מגיל 16.
הפיקוח על הבנקים העביר למערכת הבנקאית טיוטת תיקונים להוראה בנושא "בנקאות בתקשורת", שבמסגרתם יינתנו מגוון הקלות בתהליך פתיחת חשבון בנק באופן דיגיטלי (מקוון):
פישוט תהליך זיהוי ואימות של הלקוח, באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשניות.
חשבון ראשון של לקוח יוכל להיפתח מרחוק (באפליקציה או באינטרנט). נכון להיום, רק לקוח שיש לו כבר חשבון בנק קיים יכול לפתוח חשבון מקוון.
תתאפשר פתיחת חשבון בנק באופן דיגיטלי כבר בגיל 16 (במקום בגיל 18 כיום).
בנקאות דיגיטלית – כל מה שצריך לדעת
בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית בתחום זיהוי ואימות מרחוק של לקוח, ובמטרה לפשט את תהליך הזיהוי והאימות הנדרשים כיום בפתיחת חשבון דיגיטלי, הפיקוח על הבנקים העביר למערכת הבנקאית טיוטת תיקונים להוראת בנקאות בתקשורת (הוראת ניהול בנקאי תקין 367), אשר יקלו על תהליך פתיחת חשבון באופן דיגיטלי: התיקון מאפשר שימוש במסמך מזהה אחד (במקום שניים כיום), ומבטל את הדרישה לביצוע העברה בנקאית מחשבון קיים של הלקוח לחשבון החדש, כחלק מתהליך האימות. את אלו יחליפו הזדהות ואימות באמצעים טכנולוגיים בזמן אמת (on-line) ושלא בזמן אמת (off-line).
בנוסף לכך, החל ממועד כניסת ההוראה לתוקף תתאפשר פתיחת חשבון בנק באופן מקוון החל מגיל 16 (במקום מגיל 18 כיום), בכפוף לתקשורת אינטראקטיבית בזמן אמת בין הקטין לבנק, למתן הדרכה לקטין ולביצוע בקרות מתאימות. לא יחול שינוי ביתר התנאים של ניהול חשבון קטין.
השינויים יאפשרו ללקוחות לפתוח את חשבון הבנק הראשון שלהם באופן מקוון, ומבלי להגיע לסניף, ויקלו על לקוחות קיימים לעבור בין הבנקים ביתר קלות.
נתוני הפיקוח על הבנקים מראים שעד אמצע שנת 2017 מספר החשבונות שנפתחו באופן מקוון בכלל המערכת הבנקאית היה מינורי, והסרת החסמים כדוגמת אלו צפויה להקל משמעותית על פתיחת חשבונות באופן מקוון.
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "הפיקוח על הבנקים הגדיר לעצמו כיעד את התמיכה בהגברת החדשנות והטכנולוגיה במערכת הבנקאית. הצעדים עליהם הכרזנו היום הם חלק מהמגמה של הסרת חסמים בה נוקט הפיקוח על הבנקים במטרה לאפשר את הרחבת הפעילות הבנקאית בדיגיטל, והם יתמכו בהגברת התחרות, בהוזלת השירותים, ובשיפור הנוחות שבצריכת השירותים הבנקאיים".
הגיע הזמן: ביטוח סיעודי ממלכתי; המימון מעודפי המיסים – אחרי שהקופה התמלאה ממיסים בגין רווח ההון במובילאיי, ואחרי שזרמו מיסים בגלל ההקלה במס על הדיבידנד עד לסוף ספטמבר, נוצר עודף של קרוב ל-20 מיליארד שקל. עכשיו מתברר שחלק גדול מהעודף הזה יילך לביטוח סיעודי – ובצדק.
"אחרי שנים של הזנחה פושעת אנחנו נותנים פתרון מלא, לא נשאיר אף אזרח בלי כיסוי סיעודי", אומר שר האוצר כחלון, ומבטיח בעצם מהפכה בתחום הביטוח הסיעודי.כחלון לצד שר הבריאות יעקב ליצמן, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן וסגן שר האוצר הרב יצחק כהן, הציגו הערב את תוכנית הביטוח הסיעודי הממלכתי.
"סיימנו עכשיו שיחה עם ראש הממשלה", אמר כחלון, "והוא בירך על התוכנית – ביטוח סיעודי ממלכתי. הוא גם חושב שזו הדרך הנכונה. משבר הביטוח הסיעודי זה אחד המשברים הגדולים שנתקלנו בהם. כמו הרבה משברים אנחנו מגיעים למשבר הזה אחרי שנים של הזנחה פושעת. הפקירו עשרות אלפי קשישים לחסדו של הגורל. מול עינינו עמדה הבטחה אחת: לא להשאיר אף אזרח ללא כיסוי סיעודי. זה הדור שבנה את המדינה ויש לנו חובה אליהם ולא נפקיר אותם".
ואכן, המצב שנוצר בביטוחים הפנסיונים ובביטוחים דרך קופות החולים הוא מחדל אחד גדול – אין בעצם ביטוח סיעודי שמכסה את המבוטחים דווקא כשהם צריכים ביטוח יותר מכל – בגילים המבוגרים יותר. האבסורד היה שדרך קופות הפנסיה הגדולות החוסכים זכו לביטוח סיעודי, אבל מי צריך ביטוח סיעודי בגיל 30, או בגיל 40? ודווקא כשיצאו החוסכים לפנסיה, התברר שברגע שהם מפסידים להפקיד בקופות הפנסיה הם לא מבוטחים.
כחלון מנסה לתקן זאת, אך חשוב להדגיש זה יעלה מיליארדים לקופת המדינה. "אנחנו ניתן מענה לכל קבוצות האוכלוסייה, וגם לדור שבנה את המדינה. יהיה מענה כולל במסגרת ביטוח סיעודי ממלכתי. לא יהיה מבחן הכנסה לילדים, ורופאים יגיעו הביתה לקשישים. רוב טיפולי השיניים לקשישים מעל גיל 75 יהיו חינם. מדובר בתכנית בהיקף של מעל מיליארד שקל. המדינה מכניסה עמוק את היד לכיס ולוקחת אחריות על האזרחים שלה.
"יש למדינת ישראל כלכלה חזקה. בחודשים האחרונים אני שומע אינסוף דיונים מה לעשות עם פירות הצמיחה. מבחינה ערכית, מוסרית וגם מבחינה כלכלית הדבר הטוב זה לשים את הכסף אצל האנשים האלה. הכסף הזה נותן רשת ביטחון ממלכתית להורים שלנו ולחלשים בחברה".
השר ליצמן החמיא לכחלון – "הוא מעולם לא אמר שאין כסף. הטיפולים יהיו יותר טובים, השעות יהיו יותר טובות ובעזרת השם יהיה בריאות".
יו"ר ההסתדרות ניסנקורן אמר כי "אנחנו משלימים מהלך של ביטוח סיעודי ממלכתי. אנחנו יכולים לבוא ולהגיד שמדינת ישראל שינתה את פניה בתחום הסיעודי. תוך תקופה קצרה נגיע למצב שחולים סיעודיים קשים יגיעו לקצבה של 5,000 שקל ומי שירצה להעסיק עובד ישראלי יקבל עוד תמרוץ של שעות והעובד יקבל תוספת שכר שתתגמל אותו על העבודה הקשה שהוא עושה. הנטל שקיים היום על הילדים במוסדות שלא נותנים לסיעודי לקבל אשפוז במוסד בגלל הכנסת הילד – יבוטל. זו בשורה אדירה שמורידה המון ביורוקרטיה. יש פה התגייסות בעזרה לסיעודי גם בביתו בשירותים רפואיים וגם בקהילה".
ועדת הכספים דורשת מרשות שוק ההון, מהאוצר ומבנק ישראל להוביל פתרון שיאפשר לבעלי מוגבלויות ליטול משכנתאות ולרכוש דירות.
הפתרון – נכים לא יתחייבו בביטוח חיים על המשכנתא
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני: "מניעת האפשרות לרכוש דירה מנכים נוגדת את רוח היהדות"
יוזמת הצעת החוק, ח"כ קארין אלהרר: "מדובר בכתם על החברה. מונעים את האפשרות לרכוש דירה גם מנכים בעלי אמצעים עם הון ראשוני ועם יכולת החזר"
"בושה וחרפה למדינת ישראל, שאנשים בעלי מוגבלויות, אף שהם מנהלים חיים תקינים והם בעלי יכולת כלכלית, מנועים מלרכוש דירה. הבנקים לא מעמידים להם משכנתא, כי חברות הביטוח מסרבות לעשות להם ביטוח חיים. זה לא מוסרי ויותר מכך, זה לא יהודי!", כך אמר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בדיון בנוגע לאי-יכולתם של נכים ובעלי מוגבלויות לרכוש לעצמם דירות, מכיוון שמונעים מהם ליטול משכנתאות. ועדת הכספים אישרה זה מכבר, הצעת חוק בנושא, שיזמה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), הצעה שאף אושרה בקריאה ראשונה ועתה ממתינה לאישורה לקריאה שנייה ושלישית. אלא שהיעדר המענה מהרגולטורים הרלוונטיים לנושא, משרד האוצר, רשות שוק ההון ובנק ישראל, ואי נקיטת צעדים מכיוונם ביחס לבנקים ולחברות הביטוח מונע לעת עתה את קידומה של ההצעה. גפני הודיע לאוצר ולרגולטורים הכלכליים, כולל לנציגי המערכת הבנקאית וחברות הביטוח, כי "אם לא יושגו הסכמות שיאפשרו לנכים לרכוש דירות, הוא יילך על קידום חקיקה אגרסיבית בנושא. חייבים לשים לתופעה המכוערת הזו סוף" אמר. דיונים קודמים בנושא: 27.2.17, 6.7.16.
גפני: "כשמדברים על הבנקים וחברות הביטוח, מדברים על גופים עשירים ביותר. לא ברור למה לא ניתן לתת הלוואה או משכנתא לאנשים עם מוגבלות, הרי יש נכס – דירה והיא ממושכנת??! מה לא נוח לעמוד אח"כ מול הטלוויזיה כשנאלצים לפנות מדירה אדם עם מוגבלות? צריכים לפתור את הבעיה הזאת. המצב כפי שהוא היום מהווה אפלייה גזענית".
יוזמת החוק, ח"כ אלהרר: "מתבקש שיהיה לכך פתרון. עוד בקדנציה הקודמת זימנתי את הרגולטורים והצגתי לפניהם את הבעיה ואמרו שייבדקו וכולם מעלים טענות וכל אחד צודק בתחומו, אך לא רוצים באמת לקדם פתרון. רק אתמול פנתה אליי בחורה בת 21 נשואה עם ניוון שרירים, שאמרה שהיא ובעלה הצליחו לחסוך 1.15 מיליון שקלים ורוצים לקחת משכנתא אך לא יכולים. מצד שני, הם גם לא יכולים לשכור דירות כי צריכים להתאים אותה לצרכיה כבעלת מוגבלות, אלא שמבחינת משכירי דירות זה הורס להם את הנכסים. אז יש להם את ההון הראשוני והם רוצים לרכוש דירה שתתאים לצרכים שלה אבל לא יכולים". אלהרר: "אני מתחילה להתייאש מהמקום הזה שכל אחד מהרגולטורים אומר לי שאני צודקת אך לא יודע לספק פתרון. אבל גם הבנקים צריכים לקחת אחריות בנושא הזה. זה לא נעים לפנות אדם מדירה, אין חולק על-כך. לא נעים, אך מצד שני לא ניתן להיות פטרנליסטיים בצורה לא מוגבלת. יש סיכון שחייבים לקחת. לגבי חברות הביטוח, לא ביקשתי שהן תהפוכנה לגמ"חים, אך מוכרים ביטוחים עם 800 ₪ פרמיה, בימים של יוקר מחייה וכד'. מקשים על אנשים שבאמת הצליחו חרף כל הקשיים להשיג הון ראשוני ויש להם יכולת החזר כלכלית. ניתן לתת להם ערבות מדינה, וזה בסה"כ על-מנת לאפשר להם הזדמנות שווה, לא לתת להם מתנות. ההתנהלות של חברות הביטוח בנושא ביטוח חיים ביחס לבעלי מוגבלויות זה רק סימפטום, חברות הביטוח מתנהגות בצורה לא ראויה בהיבטים רבים".
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "מדובר במקרה קלאסי של כשל שוק וכאן בדיוק המדינה צריכה להיכנס לעניין ולתת ערבות מדינה לאותם בעלי מוגבלויות על-מנת שיוכלו לרכוש לעצמם קורת גג".
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "המדינה צריכה להתערב בנושא ביטוחי החיים ולהגדיר שלא ניתן לקבוע פרמיה מעל סכום מסויים בגלל מוגבלות או נכות. אדם מן היישוב בסביבות גיל 30 – 35 משלם כ- 60 ₪ בחודש ביטוח חיים על המשכנתא ואצל נכים הסכום המזערי 120 ₪ והמרבי 650 ₪ לחודש ואף יותר ויש כאלה שמסרבים להם גם ב- 650 וזה בלתי סביר להשית על אדם סכומים כאלה, זה רבע ואף חצי מקצבת הנכות שלו".
נציגת אגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, עודדה פרץ: "בנקים נותנים משכנתא ואחת הבטוחות זה ביטוח חיים, והוא חשוב בעיקר ללקוח. הבנקים רשאים לדרוש ביטוח חיים ובפועל כמעט תמיד דורשים זאת. יש לנו בעיה ביטוחית, כי נכים לא מקבלים ביטוח חיים ויש פה עניין של אכיפה. מותר לא לתת רק למי שתוחלת החיים שלא לא מאפשרת בגלל מוגבלותו. הדירה זה לא באמת בטוחה, בפועל לא מפנים, מספר הפינויים הוא לא יותר מ- 65%".
נציג איגוד חברות הביטוח, גיל סלומון: "חברות הביטוח זה עולם עסקי שיש בו ניהול סיכונים זה לא גמ"ח. הצעת החוק הזו דחפו אותנו אליה. בא בן אדם ומבקש משכנתא, הדירה היא של הבנק. יש פה רצון להגיע להגנה על הסיכון של הבנקים".
נציג אגף התקציבים באוצר, יובל טלר חסון, הביע הבנה לבעיה, אך ציין ש"נדרש בנושא הזה סיוע הן מצד הבנקים והן מצד חברות הביטוח ואז אנחנו נוכל גם לספק מידה מסוימת של ערבות". סגן בכיר לחשב הכללי באוצר, ויקטור וייס, הביע נכונות לסייע במציאת פתרון, אך גם הוא קרא להתגייסות הרגולטורים המפקחים על הבנקים ועל חברות הביטוח, בנק ישראל ורשות שוק ההון, להיכנס לעובי הקורה. "יתכן שצריך לייצר מוצר ביטוחי שכרגע אין, שייקצר את פרק זמן ההכשרה ויאפשר עם או בלי חיתום להעניק ביטוח לאותם בעלי מוגבלויות".
נציגת רשות שוק ההון, שלי סבן: "חברת הביטוח אם היא מוכרת ביטוח בהפסד לחולה, אז היא סופגת את זה. אנחנו תומכים בבקשה לאוצר לסבסד את עלות הביטוח".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, סיכם באומרו, כי "כולם צריכים להיות שותפים בפתרון הבעיה: הבנקים, חברות הביטוח והמדינה, היא זו שנותנת רישיונות ולא יכולה לומר נחפש פתרון". גפני אמר לנציגי המדינה, כי הוא "נותן להם שבועיים לחזור לוועדה עם הצעה קונקרטית לפתרון, אחרת יילך על חקיקה אגרסיבית. אנחנו לא יכולים לסבול עוד את המצב הזה שנכה לא יקבל משכנתא. זה כתם על המדינה, זה כתם על החברה כולה וחייב להימצא פתרון".
מעודכן ל-03/2018
כמה עולה דירה בשכונת מרום נווה ברמת גן?
לפני מספר חודשים השיקו משרד האוצר יחד עם המרכז למיפוי אתר הכולל מידע מקיף על תחום הדיור, לרבות מידע על מחירי הדירות. מקור הנתונים הוא מרשות המיסים – מוכרי הדירות מחויבים לדווח על העסקאות לרשות המס שמפרסמת את הנתונים. הפרסום הזה היה גם בעבר, רק שעכשיו זה הרבה יותר נוח וידידותי למשתמש (לאתר מחירי הדירות). ניתן לחפש מחירי דירות לפי בניין מסוים, לפי רחוב , לפי שכונה. ניתן להגדיר את אזור הבדיקה בהתאם למפה שקיימת באתר, ניתן להגדיר חיתוכי חיפושים רחבים (מחיר, מס' חדרים, שטח ועוד).
המידע באתר מאפשר לכל מתעניין ברכישת דירה וכל מתעניין במכירת דירה, לקבל נתוני אמת על מחיר הדירות באזור הרלבנטי. עם זאת, גם במערכת המשודרגת הזו, קיימים עיוותים – כאשר אתם בודקים את מחירי דירות בבניין מסוים, קשה להאמין שיהיו הרבה עסקאות מייצגות מהזמן האחרון, כך שלא בטוחו שתקבלו אינדיקציה טובה למחיר הדירה.
כמו כן, זה לא פשוט להעריך את הדירה שלכם (שאתם רוצים למכור או לקנות) ביחס לאחרות, בעיקר מכיוון שהמחיר תלוי בגורמים שונים (מיקום מדויק, כיווני אוויר, מצב הדירה, קומה, ועוד). אך למרות זאת, מדובר בכלי הטוב והמדויק ביותר שקיים. ממנו אתם יכולים לגזור את המחיר הרלבנטי לדירה שאתם בודקים, ולהמחשה – אם תקבלו שבאזור שלכם נמכרות דירות דומות ב-1.5 מיליון שקל, אבל הדירה שלכם (שאתם מתכוונים למכור) זקוקה לשיפוץ גדול, אז סביר שהמחיר יהיה בכמה מאות אלפי שקלים נמוך יותר.
אם הדירה שלכם בקומה ראשונה, והמחיר שמצאתם באתר מתייחס לדירות בקומה ה-10 וה-11, אז מבלי להתייחס לפרמטרים נוספים, תצטרכו למכור את הדירה שלכם בפחות – דירות בקומות גבוהות עולות יותר.
לסיכום, בהינצן הנתונים על מחירי הדירות באזור שאתם מחפשים, תוכלו להגיע בקירוס טוב למחיר הרלבנטי של הדירה שלכם.
כמה עולה דירה במרום נווה?
אז נניח שאנחנו מחפשים דירה לקנייה ברמת גן, ובמיוחד באזור מרום נווה. אז נכון שזו שכונה עם בתים חדשים, אך גם בתים ישנים יותר, ובכל זאת, מחיפוש במידע של רשות המיסים מתבררת תמונה ברורה על מחירי הדירות באזור. הנה המסקנות –
- מתחילת השנה נעשו בשכונה יותר מ-50 עסקאות
- מחיר העסקה למ"ר (בממוצע) עומד על 25 אלף שקל עד 30 אלף שקל
- דוגמאות לעסקאות:
ברחוב מאיר בעל הנס 5 נמכרה דירת 4 חדרים ששטחה 102 מ"ר ב-2.6 מיליון שקל
ברחוב הגאון אליהו 7 נמכרה דירת 3 חדרים בקומה שלישית בשטח של 62 מ"ר ב-1.8 מיליון שקל
ברחוב באדר יוחנן 10 נמכרה דירת 5 חדרים בקומה ה-22 בכ-3 מיליון שקל
ברחוב מולכו 1 נמכרה דירת 4 חדרים בקומה ראשונה בשטח של 67 מ"ר בסכום של 2 מיליון שקל.
בכמה התייקרו המחירים בשכונת מרום נווה?
הנתונים מרשות המיסים מאפשרים לכם להעריך את השינוי במחירי הדירות באזור – תבדקו את המחיר הממוצע (למ"ר) בשנת 2017, לעומת שנה קודמת ותקבלו את השינוי במחיר בשכונה. זה לא מדע מדויק, כי לא מדובר בהכרח בדירות זהות (הדירות שנמכרו ב-2017 אינן זהות לאלו שנמכרו ב-2016), אך בבדיקת המחירים נראה שאלו עלו בשנה החולפת בשיעור יחסית מתון של עד 5% (בממוצע).
כמו כן, הנתונים מאפשרים לכם לעקוב אחרי דירות ספציפיות ולבחון את השינוי במחירים בהן במידה ונעשו לאורך התקופה שתי עסקאות. כך לדוגמה ברח הגאון אליהו 25 בשכונת מרום נווה נמכרה דירת 5 חדרים בקומה השישית (פלוס גג) בשטח של 106 מ"ר ב-2.4 מיליון שקל (מכירה לפני כחצי שנה). הדירה הזו נמכרה כשנה וחצי קודם לכן במחיר הנמוך בכ-8%, כך שניתן להניח שעליית המחירים היא סביב -5% בשנה.
בחזון אי"ש נמכרה דירת 3.5 חדרים בקומה שנייה בשטח של 71 מ"ר ב-1.7 מיליון שקל. הדירה הזו נמכרה לפני כ-7 שנים ב-30% פחות. גם כאן מדובר על תשואה שנתית של קרוב ל-5%.
מכרו בזמן – הצרות של נאוי – תיק האשראי גדל, הרווח יורד!
האחים נאוי מימשו מניות ב-68 מיליון שקל, ומאז המניה ירדה ב-20%; הדוחות הכספיים מסבירים את הירידה
התוצאות של האחים נאוי ברבעון השלישי של השנה היו פושרות – הרווח הסתכם ב-15.8 מיליון שקל על הכנסות בסך 32.5 מיליון שקל, לעומת רווח של 16.1 מיליון שקל על הכנסות של 28.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה ברווח מוסברת על ידי גידול בהפרשה לחובות מסופקים – 2.9 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת סכום אפסי בתקופה המקבילה. כמו כן, נרשם גידול משמעותי בהוצאות הנהלה וכלליות (הכולל את שכר מנהלי החברה) מ-1.3 מיליון שקל ל-2.5 מיליון שקל.
התוצאות הפושרות האלו באים לאחר שביוני השנה מכרו האחים נאוי (שאול ודורי נאוי) בעלי השליטה בחברה 8.3% ממניות החברה בתמורה ל-68 מיליון שקל, לפי 25 שקל למניה. מאז צנחה המניה בלמעלה מ-20%.
הירידה ברווח מנוגדת לגידול בהיקף האשראי של החברה שמגיע לכ-2 מיליארד שקל. בהקשר זה, אומר אייל דבי, מנהל מחקר ני"ע ישראלים בלאומי שוקי הון – "בדומה לדוחות הקודמים של האחים נאוי, וגם לאלו שלפני הקודמים, וגם לאלו שלפניהם, הדוחות הצביעו על מגמה מוזרה ומטרידה – הרווח לא עלה למרות הגידול בהיקף האשראי.
"כאשר פתחנו את הדוח הכספי 'רצנו' מיד לשורת הרווח הנקי ברבעון והכפלנו אותה בארבע. ייחלנו לקבל מספר שחורג מהרצועה הצרה שמאפיינת את החברה תקופה כל כך ארוכה – הטווח שבין 60 מיליוני שקלים ל- 65 מיליוני שקלים. קיבלנו 63 מיליוני שקלים.
"בסוף שנת 2013 עמד תיק הלקוחות של החברה על רמה של 895 מיליוני שקלים, כאשר הרווח הנקי בשנה שלאחריה הסתכם לכדי 63 מיליוני שקלים. תיק הלקוחות הנוכחי עומד על סך של למעלה מ- 2 מיליארדי שקלים, יותר מאשר כפול, אבל באופן מוזר ולא צפוי, הרווח הנקי של החברה נשאר בדיוק באותה הרמה – קצב של 63 מיליוני שקלים לשנה.
"אנחנו בלאומי שוקי הון היינו אלה שטענו במשך תקופה ארוכה שזו דווקא תופעה ברוכה, שכן היא מעידה על שיפור תיק האשראי, הקטנת הסיכון והגדלת איתנות החברה. אז זהו, שכבר ברבעון הקודם הודינו שהטענה הזו לחלוטין מיצתה את עצמה. יש שיאמרו שבכל זאת ניתן לזהות ביטוי מסוים לצמיחה, שכן אם מסתכלים על השורה העליונה – הכנסות מימון, לפני הפרשות לחובות מסופקים – מגלים מגמה קלה של עלייה. זה נכון, אבל הבעיה היא שההפרשה הנוכחית אינה חריגה, לדידנו היא בהחלט סבירה (0.5% מסך האשראי לציבור), כך שקשה לומר שיש הטיה מהותית בשורה התחתונה".
ובכל זאת דבי משדר אופטימיות זהירה לרבעון הבא – "ניצוצות של תקווה לרבעון הבא: למרות האכזבה שלנו מהיעדר צמיחה בשורה התחתונה, אנחנו מוצאים לנכון לציין את הגידול החד בתיק האשראי ברבעון האחרון – שהוסיף 272 מיליוני שקלים, ביחס ליתרה שלו ביום 30.6.2017. זה ממש לא מעט, זו קפיצה של 16% ברבעון – זה המון! במילים אחרות, למרות הכל, גם את הדוח הבא נפתח עם תחושת ציפייה לשיפור. בינתיים, קשה לומר שמכפיל הרווח הנקי בו נסחרת כיום המניה עושה עוול לחברה. נחכה בסבלנות לרבעון הבא, אולי בכל זאת נופתע, כך שהגידול החד בתיק האשראי יתורגם לצמיחה נאה בשורה התחתונה".
ריבית משכנתא בנובמבר- הצמודה 3.6%; השקלית 3.03%
ריבית המשכנתא יורדת בחצי השנה האחרונה ומחזקת את ההערכה ששוק הדירות בסוג של קיפאון, ואולי לקראת ירידת מחירים – הירידה בריבית נובעת בין היתר מירידה בביקושים לדירות, כאשר הסיבה העיקרית לכך היא ככל הנראה – תוכנית מחיר למשתכן. התוכנית הזו מנטרלת חלק גדול מהביקושים לדירות שכן הזכאים לדירה מתמודדים על דירות בפרויקטים של מחיר למשתכן, ובעצם "יוצאים" משוק הדירות למגורים – היציאה שלהם, משפיעה דרמטית על הביקוש לדירות (מקטנה ביקושים).
עם זאת, חשוב להדגיש – הקבלנים במקביל לירידה בביקושים, מקטינים את ההיצע, הם פשוט בונים פחות, והמשמעות היא שבהדרגה היצע הדירות קטן, כך שמאוד ייתכן שבסוף התהליך הזה, דווקא ייוצר מצב של היצע שלא מדביק את הביקוש, וזה עלול להביא לחזרה של עליות מחירים.
בכל הקשור לריבית המשכנתא הרי שהיא ירדה בכ-0.4% בחצי השנה האחרונה, כאשר הריבית בחודש נובמבר שמרה על יציבות לעומת חודש שעבר. ריבית המשכנתא הממוצעת הצמודה למדד עמדה על 3.6% – כך עולה מנתוני בנק ישראל, בעוד שריבית המשכנתא הממוצעת בחודש שעבר עמדה על 3.56%. מדובר על הריבית על משכנתאות שנלקחו באוקטובר ובוצעו עד 13 בנובמבר. לפני כחצי שנה, אגב, הריבית היתה מעל 4%.
בבנק ישראל מפרטים את הריבית בחתך של תקופות המשכנתא (תקופת לקיחת המשכנתא), כאשר לרוב, ככל שהתקופה ארוכה יותר כך הריבית גבוהה יותר. הריבית הממוצעת לתקופה של 15 עד 20 שנה (תקופה פופולארית) ירדה ל-3.87% לעומת 3.89% בחודש אוקטובר; הריבית ל-20 עד 25 שנה עומדת(גם כן תקופה פופולארית) עלתה ל-4.12% לעומת 4.03% בחודש שעבר. ריבית המשכנתא הנמוכה ביותר אגב היא דווקא לתקופה של 5 עד 10 שנים – ריבית ממוצעת של כ-3.13% לעומת 3.22% בחודש הקודם, כשהסיבה לכך היא שלבנקים יש מקורות מימון גדולים לתקופה זו (לרבות אג"ח), ולכן היצע המימון גדול, וכמו בכל שוק כאשר ההיצע גדול אז המחיר יורד (וכאן בהתאמה הריבית יורדת).
ריבית המשכנתא – לאן?
ריבית המשכנתא בחצי השנה האחרונה בירידה קלה, אבל זה אחרי שעלתה בשיעור של 2% בשנתיים האחרונות – אז האם מדובר בריבית אטרקטיבית? ובכן התשובה היא, ככל הנראה, כן – בשנים האחרונות הריבית בשפל – עוד אחוז למעלה, פחות אחוז, ביחס לממוצע ארוך הטווח, מדובר ברמת ריבית נמוכה במיוחד. הריבית הנמוכה הזו חיממה את שוק הדירות בשנים האחרונות שכן אנשים הבינו שהריבית בשפל וזה הזמן לקחת משכנתא.
ומה יהיה בהמשך? ובכן, ריבית המשכנתא בכיוון מטה בחודשים האחרונים, אבל צריך לזכור שהמגמה של השנתיים האחרונות היא דווקא בכיוון מעלה, וכן שהריבית משכנתא תלויה בריבית בנק ישראל. ריבית בנק ישראל בשפל, וכשהיא תעלה היא צפויה "לקחת" איתה את ריבית המשכנתא. מעבר לכך, ככל ששוק הדירות יהיה מבחינת הבנקים מסוכן יותר, כך הם יעלו את פרמיית הסיכון שהם לוקחים במסגרת הריבית.
הריבית השקלית המוצעת – 3.03%
ריבית המשכנתא השקלית הממוצעת בחודש נובמבר נותרה כמעט ללא שינוי – 3.03%, לעומת 3.04% בחודש קודם. הריבית על משכנתאות שקליות לתקופה של 15 עד 20 שנה עמדה בנובמבר על 4.24% לעומת 4.31% בחודש קודם. הריבית על הלוואות לתקופה של 20 עד 25 שנה עומדת על 4.56% לעומת 4.69%.
חשוב להבהיר – הריבית השקלית הממוצעת שמפרסם בנק ישראל היא ממוצע של ההלוואות שניתנו בריבית שקלית משתנה ובריבית קבועה. בפועל, לא באמת ניתן להשוות בין שני סוגי הריביות האלו – הריבית הקבועה יותר בטוחה לאורך זמן, אך מראש היא יקרה יותר; בעוד הריבית המשתנה אמנם יותר נמוכה, אך היא יותר מסוכנת כי קיימת חשיפה לעלייה בריבית.
ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה
ריבית המשכנתא וליתר דיוק השינוי בריבית המשכנתא משפיעים על עיתוי התשלומים לקבלן (באם רוכשים דירה מקבלן). רוכשי דירות חדשות משלמים את התשלומים לקבלן עם הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדד תשומות הבנייה עלה בשנים האחרונות יותר ממדד המחירים לצרכן – זה אמנם לא מחייב שכך יהיה גם בהמשך, אבל אם אתם מעריכים שזה מה שיקרה גם בהמשך, כדאי לכם לנסות ולהתמקח עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.
ואם אתם (כמו הרוב) משלמים בהצמדה למדד תשומות הבנייה, כדאי לנסות ולמזער את ההצמדה בדרך הבאה – אם תיקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומים מוקדם אתם תחסכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם. אלא שכשמשלמים לקבלן צריך כמובן להתייחס לפרמטרים נוספים – לא כדאי (ולא צריך) לשלם את הרוב בשלב הראשון, חשוב להשאיר סכום משמעותי לשלבים האחרונים.
סאני זינקה ב-500% – ותודה לכחלון!
כחלון הוריד מכס על מכשירים סלולריים והשאיר טיפ גדול (מאוד) ליבואנים; איך הצליחה סאני של לוקסנבורג להגדיל את ההון העצמי מ-6 מיליון למעל 150 מיליון תוך שנה? ובכמה באמת ירדו מחירי מכשירי הסלולר בעקבות הפחתת המכס?
אפריל 2017 – שר האוצר, משה כחלון חוגג את הפחתת מס הקנייה על מכשירים סלולאריים – "…חתמתי על צו שמוריד את מחירי מוצרי הסלולר בעשרות אחוזים. זו בשורה לצרכנים ולמשפחות. כולנו יודעים מה המחירים של המוצרים האלו בחו"ל, ולא נשלים עם המחירים הגבוהים שגובים כאן. במקום שבו אפשר להפחית מסים מבלי לפגוע בתעשייה המקומית – נעשה זאת, במטרה להפחית את המחירים לצרכנים ולהקל על משפחות עובדות".
מאי 2017 – הסטודנט צחי – "אני לא מבין משהו בתוכנית של שר האוצר; הרי ידוע שכאשר יש הפחתת מיסים על היבואנים, אז הם מגלגלים רק חלק ממנה לצרכנים וחלק ממנה משאירים אצלם, הם ירוויחו יותר; האם זו הדרך הנכונה להקל על הציבור?".
נובמבר 2017 – חברת סאני תקשורת, היבואנית של מכשירי סמסונג, מפרסמת דוחות כספיים לרבעון השלישי של השנה (ותשעת החודשים הראשונים). הנתונים טובים מאוד – הרווח ברבעון השלישי הסתכם ב-15 מיליון שקל על הכנסות של 268 מיליון שקל, לעומת רווח של 3.9 מיליון שקל על הכנסות של 230 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2016. הרווח הגולמי (מבטא את המכירות בניכוי עלות המכירות) הסתכם ב-39.9 מיליון שקל, לעומת 23.8 מיליון שקל ברבעון המקביל – הרווחיות הגולמית (רווח גולמי חלקי מכירות – וכבר המשמעות הפרקטית) עמד ברבעון על 14.9%, לעומת 10.3% ברבעון המקביל.
השיפור הפנומנלי הוא גם בראייה מצטברת – בתשעת החודשים הראשונים של 2017 הסתכם הרווח ב-38 מיליון שקל – כמעט פי 3 מהרווח בתקופה המקבילה אשתקד, וההכנסות עלו ב-20% ל-828 מיליון שקל. הרווח הגולמי כמעט והוכפל ל-127 מיליון שקל; הרווחיות הגולמית עלתה ל-15.4% לעומת 9.7% בתקופה המקבילה.
סאני – מניית השנה
התוצאות המשובחות האלו תורגמו לזינוק של 500% במחיר המניה מתחילת השנה – פי 6 על ההשקעה, וזה מציב את מניית סאני כמועמדת מובילה להיות מניית השנה.
את הזינוק במנייה ניצלה החברה לחיזוק ההון העצמי – גיוס של אקוויטי (מניות ואופציות) בסך של כ-90 מיליון שקל. הגיוס והרווחים הגדילו את ההון העצמי לסוף הרבעון השלישי ל-153 מיליון שקל – שנה קודם ההון עמד על 6 מיליון שקל בלבד.
הזינוק במחיר המניה הקפיץ את שווי החברה ל-520 מיליון שקל, כשהשיא היה לפני כשלושה חודשים (מעל 600 מיליון שקל). בחודשים האחרונים ובעיקר בשבועות האחרונים עברה המניה "מיני מימוש" גם בהמשך לדוחות רבעון שלישי שאמנם היו טובים אבסולוטית וטובים ביחס לרבעון המקביל, אבל לשוק היה תיאבון גדול אחרי הרבעון השני המצוין (שבו הושק הסמסונג 8).
כך או כך, המרוויח הגדול מהזינוק במנייה הוא יעקב לוקסנבורג שרכש לפני כשנתיים את החברה בכסף קטן במסגרת הסדר החוב של הקבוצה (בהמשך לנפילה של אילן בן דב, בעל השליטה לשעבר ביבואנית מכשירי הסמסונג); ובכלל – זו שנה מצוינת ללוקסנבורג שחברת ההשקעות שלו – לפידות, מתכוונת להנפיק את החברה המוחזקת שמתמחה במסחר בינלאומי (מול חנויות באמזון) בשווי העולה על 500 מיליון שקל. כן, בשקט, אך בנחישות, קפץ לוקסנבורג לליגה של הגדולים, וגם הוא מועמד טוב להיות איש השנה בשוק ההון.
לוקסנבורג הוא איש של הזדמנויות – סוג של צייד, הוא הריח לאחרונה רווח במאבק השליטה ב-ADO והצטרף לחגיגה, ובצדק; הוא הריח פוטנציאל ענק ברכישת יבואנית סמסונג, עשה והצליח, אבל נראה שמעבר לכישוריו, הוא חייב תודה גדלה לכחלון.
הטיפ של כחלון
כחלון הוריד את המכס על מכשירי הסלולר והעלה את הרווחים של היבואניות כשהמובילות הן יבואניות אייפון וסמסונג. הדוחות של יבואנית אפל לא ידועים ולא ניתן לדעת מה הרווחיות שלה, אבל אני מנחש ומשער שסיכוי טוב שגם אצלה, בדומה לסאני, הרווחיות והרווחים עלו, והנה הדגמה למאחורי הקלעים של הדוחות.
הפחתת המכס היא הפחתה של 15% על מחיר הקנייה של היבואן, כלומר אם היבואן היה קונה את המכשיר ב-3000 שקל (מחיר סביר), היה עליו לשלם 15% – 450 שקל, והעלות מבחינתו היתה 3,450 שקל. מחיר המכירה לצרכן היה (בהתבסס על הרווחיות המייצגת אשתקד) באזור 3,850 שקל – רווח של 400 שקל למכשיר, כלומר רווחיות גולמית של קצת מעל 10%.
מאז אפריל התמונה השתנתה – אין מכס, כלומר העלות של היבואן היא 3,000 שקל. הוא קיבל "הנחה" של 450 שקל – אבל האם הוא גלגל אותה לצרכן? – אם הוא היה מגלגל אותה לצרכן הוא היה מוכר את המכשיר ב-3,400 – מרוויח 400 על 3,400 שקל, ונהנה מרווחיות של 11.8%.
מסקנה ראשונה – סאני צפויה היתה להגדיל את הרווחיות כתוצאה מירידת המכס, רק שבפועל הרווחיות עלתה משמעותית יותר מהצפוי. המצב המתואר בדוגמה המספרית, מבטא גלגול מלא של הפחתת המכס לציבור הצרכנים. מבלי להיכנס לפרמטרים אחרים שהתרחשו בתקופה, הרווחיות הגולמית בפועל עלתה לאזור ה-15%, משמע סאני הרוויחה יותר משהיתה אמורה להרוויח בתיאוריה (וגם אם הדוגמה התיאורטית מוטה, זה כנראה בשברי אחוזים).
השאלה אם זה נובע מכך שסאני לקחה חלק מהפחתת המכס לעצמה? ובכן, התשובה היא כן, אבל לרווח אין ריח, ולא ניתן ממש "להוכיח" זאת. נתחיל בהסבר של סאני עצמה – בדוחות, מסבירים מנהלי החברה, שהפחתת המכס גרמה (כמובן) לירידה במחיר המכשירים ועלייה בביקושים. כמו כן, אומרים לנו כי במהלך בתקופה הושק המוצר החדש – סמסונג 8. מה זה קשור לרווחיות? קשור – מצד אחד סביר שעל מוצרים חדשים יש רווחיות גדולה יותר, אבל במה זה שונה משנה שעברה? גם אז הושק מוצר חדש – סמסונג 7, ועדיין הרווחיות לעומת שנה שעברה גבוה ב-50%.
זה עשוי להוביל למסקנה שסאני לקחה חלק מהפחתת המכס לכיסה, ואגב זה כמובן לגיטימי – כוחות השוק קובעים את המחיר, לא כחלון, וסאני מטרתה ברורה – למקסם את הרווח. וזה מחזיר אותי לפתיח – הסטודנט צחי צודק – בפועל, הפחתת מיסי קנייה ומכסים מתגלגלים רק באופן חלקי לצרכנים – המחיר אמנם יורד,
הביקושים בהתאמה גדלים, והעלייה בביקושים מביאה לעלייה במחיר – זאת הכלכלה בשיא פשטותה (עקומות ביקוש והיצע במאקרו כלכלה שנה א')
ובכל זאת, זו לא מסקנה אבסולוטית – מנהלי סאני מסבירים בדוחות שהרווחיות מושפעת גם מהדולר – החברה רוכשת את המוצרים בדולרים, ומכאן שהשפל בדולר לאורך זמן, אמור להפחית את עלות המכשירים, ואם החברה לא התאימה את מחיר המכירה לצרכן לירידה בדולר, צפוי שהיא תרוויח יותר (והרווחיות שלה תהיה גבוה יותר מבעבר).
אז קיבלנו מצב שהחברה הגדילה רווחיות (ב-50%) וזה יכול להיות בזכות גלגול חלקי של הפחתת המכס לצרכנים וזה גם יכול להיות בזכות ירידת הדולר, וסביר שזה נובע משתי הסיבות יחדיו, וזה מביא למסקנה השנייה – הרווחיות של סאני עלתה בגלל כוחות השוק, כשהכוח בידיים של סאני, היא לא מגלגלת את הפחתת המכס לצרכן, ולא מפחיתה את המחיר כשהדולר יורד. ככה עושים עסקים, על חשבוננו.
בכמה באמת ירדו מחירי המכשירים לצרכנים?
ומה אנחנו הרווחנו מהפחתת המכס? ההפחתה הוזילה את מחיר המכשירים, אבל לא בשיעור של 15% (שיעור המכס) ולא כפי שטען כחלון (עשרות אחוזים) אלא משמעותית פחות וזה נובע מהמתמטיקה הזו: המכס הוא ביחס לעלות (מהדוגמה: 15% מהעלות – 450 מתוך 3,000), אבל, המכס ביחס למחיר מכירה (שכולל גם את הרווח) הוא בשיעור קטן יותר (450 מתוך 3850) – 11.7%. כן זה כל הסיפור, האמת מאכזב. מכשירי הסלולר ירדו ב-11.7%, וגם זה לא בטוח, זה סוג של רף עליון. אז שכחלון לא יספר לנו על הפחתה של עשרות אחוזים, גם 10% פלוס זה לא רע. רק שעם כל הראשים החושבים והחשובים במשרד האוצר, היה אפשר למצוא דרך לעזור לצרכנים מבלי להשאיר טיפ מפנק ליבואנים.
מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.3%
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3% באוקטובר 2017, בהשוואה לספטמבר 2017, והגיע לרמה של 100.6 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2016 נקודות). מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלו אף הם ב-0.3% והגיעו לרמת מדד של 100.5 ו-100.4 נקודות, בהתאמה. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-0.4% והגיע לרמה של 99.8 נקודות.
עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-6.1% וירקות טריים ב-3.2%.
ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: פירות טריים ב-1.1% וריהוט וציוד לבית ב-0.6%.
מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.6%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלו ב-0.4%, כל אחד; לעומתם מדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד ב-0.1%.
בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2017 לעומת אוקטובר 2016) עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.2%. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה אף הוא ב-0.2%. לעומתם, מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה נותר ללא שינוי ומדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד ב-0.4%.
מדד המחירים לצרכן בניכוי עונתיות עלה בחודש אוקטובר 2017 ב-0.2%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור בניכוי עונתיות עלה ב-0.1% ומדד המחירים לצרכן ללא דיור בניכוי עונתיות נותר ללא שינוי.
על פי נתוני המגמה לתקופה שבין יולי 2017 – אוקטובר 2017, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.3%. לעומתו, הקצב השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור והקצב השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור נותר ללא שינוי.
מדד מחירי מזון עלה ב-0.3%. התייקרו במיוחד: סלטים מוכנים (6.6%), בשר חזיר (4.6%), ריבה, דבש וכדומה (4.0%), חלה (3.3%), בירה שחורה (2.7%), גלידות (2.6%), ופלים (2.2%), קפה שחור (2.2%), בצק ומוצרי בצק קפואים (1.7%), ממתקים ושוקולד (1.7%), בשר בקר טחון (1.6%), לבן ויוגורט (1.5%), טחינה (1.5%), אורז יבש (1.2%), לחם מיוחד אחר, כגון: לחם דיאטטי ובגט (1.1%), יינות (1.1%), בשר בקר טרי (אחוז אחד) וגבינות לבנות למריחה (אחוז אחד).
הוזלו במיוחד: קרקרים שונים (1.7%), עופות (1.6%), חלקים פנימיים של בקר (1.5%), מלח (1.3%) ומוצרי דגים מוכנים (1.1%).
ירקות ופירות – מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-1.4%. מדד מחירי ירקות טריים עלה ב-3.2%; לעומתו מדד מחירי פירות טריים ירד ב-1.1%. מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים עלה ב-1.2% ומדד מחירי פירות משומרים ויבשים עלה ב-0.4%.
מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: שומר (ב-34.0% לעומת מאי 2017), עגבניות (7.8%), קישואים (6.2%), ברוקולי (5.4%), פלפלים (5.1%), גזר (5.0%), בצל (4.6%), ירק עלים (4.5%), סלק (4.0%), מלפפונים (3.5%), שום (2.7%) וירקות לתיבול (1.2%).
הוזלו במיוחד: קולורבי (9.4%), כרובית (5.0%), צנון וצנונית (3.9%), חצילים (3.7%) וכרוב (3.4%).
מבין הפירות הטריים הוזלו במיוחד: אבוקדו (16.2%), קיווי (16.5% לעומת יוני 2017), בננות (15.2%), קלמנטינות (11.1%), תפוזים (9.8%), לימונים (4.8%) ורימונים (1.6%).
התייקרו במיוחד: אשכוליות (10.6% לעומת מאי 2017), ענבים (18.4%), אפרסקים ונקטרינות (18.1%), שזיפים (9.2%), מלון (6.5%), תפוחי עץ (1.9%) ואפרסמון (1.4% לעומת מרץ 2017).
מבין הירקות והפירות המעובדים התייקרו במיוחד: רסק ושימורי עגבניות (2.3%), ירקות כבושים (2.3%), ירקות קפואים (2.2%), פירות יבשים (2.0%) ואגוזים ופיסטוקים (1.5%).
הוזלו במיוחד: שקדים (2.3%) וגרעינים לפיצוח (1.9%).
דיור – מדד מחירי דיור נותר ללא שינוי. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ומדד שכר דירה עלו ב-0.1%, כל אחד.
שירותי דיור בבעלות הדיירים – במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש אוקטובר 2017, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש ספטמבר 2017. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים ספטמבר 2017 – אוקטובר 2017, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים אוגוסט 2017 – ספטמבר 2017.
אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן – מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט 2017 – ספטמבר 2017, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים יולי 2017 – אוגוסט 2017, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.4%. עליה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות אוגוסט 2017 – ספטמבר 2017, לעומת אוגוסט 2016 – ספטמבר 2016, עלו המחירים ב-4.2%.
מדד מחירי דירות הנוכחי כולל שינויים טכניים שמהותם תובהר במסגרת פרסום ממצאיה והמלצותיה של הוועדה המייעצת בנושא בינוי, דיור ונדל"ן שמונתה על ידי המועצה הציבורית לסטטיסטיקה.
ההמלצות תפורסמנה בשבועות הקרובים ותכלולנה התייחסות לדרך חישוב המדד והרחבתו למדדים מחוזיים.
המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקאות שבוצעו ברבעון השלישי של שנת 2017, עמד על 1,473.3 אלפי ש"ח, בהשוואה למחיר העסקה הממוצעת ברבעון השני של שנת 2017 שעמד על 1,466.1 אלפי ש"ח. עלייה זו, של 0.5%, מבטאת הן את השינוי שחל ברמות המחיר והן את השינוי באיכות הדירות שנמכרו ובגודלן.
תחזוקת הדירה – מדד מחירי תחזוקת הדירה עלה ב-0.2%. התייקרו במיוחד: גז (2.1%), נפט וסולר לחימום הדירה (2.0%) וחומרי כביסה, ניקוי והדברה (1.4%).
ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.6%. הוזלו במיוחד: ריהוט לגן ולמרפסת (6.2%), כלי מיטה ומגבות (3.6%), מקפיא (2.4%), חפצי קישוט לבית (2.2%), כלי עזר למטבח (2.1%), כלים שונים לניקיון ותחזוקת הבית (1.3%), כלי הגשה וקיבול למטבח (1.2%) וספלים וכוסות (1.1%).
התייקרו במיוחד: תנורי חימום (7.2%), שידות (2.3%), מזנונים (1.2%) וכסאות (1.2%).
הלבשה והנעלה – מדד מחירי הלבשה והנעלה עלה ב-6.1%; בניכוי השפעות עונתיות עלה המדד ב-0.8%. מדד מחירי הלבשה עלה ב-6.8% ומדד מחירי הנעלה עלה ב-4.5%.
בסעיף הלבשה התייקרו במיוחד: בגדי ספורט והתעמלות (9.9%), הלבשה עליונה (7.5%), הלבשה תחתונה (5.1%) וצרכי הלבשה שונים, כגון: כובעים, צעיפים ועניבות (4.9%). בסעיף הנעלה התייקרו במיוחד: הנעלה לנשים (9.8%) והנעלה לילדים, ילדות ותינוקות (2.9%).
בריאות – מדד מחירי בריאות עלה ב-0.1%. התייקרו במיוחד: משקפי שמש אופנתיים (2.5%). הוזלו במיוחד: עדשות ומסגרות למשקפיים אופטיות (אחוז אחד).
חינוך, תרבות ובידור – מדד מחירי חינוך, תרבות ובידור ירד ב-0.1%. מדד מחירי שירותי חינוך עלה ב-0.1%; לעומתו מדד מחירי תרבות ובידור ירד ב-0.3%. יצוין כי בחודש אוקטובר 2017 נערכה מדידה ישירה של מחירי לימודים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות לשנת הלימודים תשע"ח. בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת, תשע"ז, עלה שכר הלימוד במוסדות אקדמיים ב-0.3%.
הוזלו במיוחד: הארחה, נופש וטיולים (2.4%), תקליטורים וסרטי די.וי.די (1.4%), ציוד ואביזרי מחנאות (1.2%) וכלי כתיבה וציוד משרדי (אחוז אחד). התייקרו במיוחד: כרטיס למשחק ספורט ומנוי (1.3%).
תחבורה ותקשורת – מדד מחירי תחבורה ותקשורת עלה ב-0.2%. מדד מחירי תחבורה עלה ב-0.3%; לעומתו מדד מחירי תקשורת ירד ב-0.1%. התייקרו במיוחד: שכירת רכב לנסיעה בארץ (3.0%), דלק ושמנים לכלי רכב (1.3%) ושירותי הובלה (1.1%). הוזלו במיוחד: מוצרי טלפון (1.4%).