חדשנות בשוק ההון –  עו״ד נחמה ברין, ראש מחלקת חברות ושוק הון במשרד גולדפרב זליגמן, הנחתה כנס של חדשנות בשוק ההון שיזמו S&P לצד משרד גולדפרב.  

בכנס התייחסו לחדשנות מצד החברות הנסחרות, ובהקשר זה אמר מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן, "המשמעות הפשוטה של חדשנות היא רלוונטיות. מי שלא מייצר חדשנות לא מוביל, מתרחק מהלקוח, ולכן כל מה שצריך לעשות הוא לעסוק בחדשנות. בעולם החדש, החדשנות משמעותה פיתוח סט של כלים לשימור הובלה, למובילות ולצמיחה ולכן אנחנו שם. אנחנו מבינים שהעולם החדש הוא משולב. חלפו הימים הישנים של מכולות שכונתיות קטנטנות. היום אנחנו מדברים על צרכן מאד מתקדם שרוצה חוויה בתוך הסניפים הפיזיים, והעולם החדש מדבר על שילוב בין החנויות הפיזיות לעולם הוירטואלי. היום אנחנו במעל 1.7 מיליארד שקל מכירות באינטרנט ומהווים כ-15%. אנחנו מנסים להגיע ליותר לקוחות ולתת ללקוח יותר נוחות. התחלנו במחסן מבוקר טמפרטורה בשוהם שכולם הרימו גבות ושאלו למה צריך את זה. היום כולם רוצים לתאם שם ביקורים."

שחר פלורנץ, CFO וסמנכל חדשנות בשטראוס, אמר כי "כשמדברים על צמיחה, עוד לפני החדשנות, האבחנות היום של חברות מסורתיות ולא מסורתיות – הן מלאכותיות. אנחנו נכנסים לעוד ועוד קטגוריות ומנסים להגדיל צמיחה בדרך זו. אבל כאסטרטגיה בחרנו לצאת מחוץ לשוק הבית וגם שם לחפש צמיחה. כשאתה מסתכל על שווקים כאלה, במונחים בינלאומיים אנחנו חברה קטנה. הדרך שלנו להתמודד מול הענקים בתעשיה, היא על ידי מציאת קונץ פטנט שלא יהיה לאחרים. וזו יכולה להיות חדשנות גם שונה במוצרים (למשל שוקולד ללא לקטוז), וגם דברים חדשים כמו סוגי מזון חדשים, כלים לשיפור היעילות ובטיחות מזון ופיתוח מותגים חדשים. יכולת ההמצאה והחדשנות היא הכלי שלנו להתמודד עם הענקיות בתעשיה. בחו"ל, היכולת שלנו להתמודד תהיה איפה שאנחנו יכולים לתת ערך מוסף לצרכן".

בפאנל תחזיות ל-2019 השתתפו עורכי שוק ההון בעיתונות הכלכלית. רותם שטרקמן עורך שוק ההון בדהמרקר אמר – "עיתונות בלי אג'נדה היא לא משמעותית. לכולנו פה יש אג'נדות. מלחמה בשחיתות, שמירה על כספי ציבור ועל שומרי הסף, שקיפות, הוגנות בעסקים, צמיחה למדינה, שוויון, אלה אג'נדות שרבים יסכימו עליהן. העיתונות צריכה להצביע על המקומות שדרוש בהם תיקון, לחשוף את מה שמתחת לשולחן, לא לספר – כמה טוב פה. העולם גלובלי וכסף יכול להיכנס לכל מיני כיוונים. מתלוננים שמתפרסמים דברים רעים על החברות. אבל הכסף של המשקיעים יכול לקנות הרבה דברים, ואם הרגולציה והעיתונות טובות – המלחמה בהן היא שגויה".

סופי שולמן, עורכת שוק ההון בכלכליסט, אמרה כי "הבעיה שלנו היא לא שאין הנפקות אלא שהשוק הישראלי צעיר, אין לנו שום תרבות של הגעה להנפקה עם חברה שיודעת שהיא רוצה לשתף את הציבור בהמראה שלה ומתווה מסלול של איך להגיע לשם. אצלנו עושים הנפקה כדי לסגור הלוואת בעלים או מכל מיני שיקולים לא רלוונטיים, ולא יודעים לנהל ציפיות. אנחנו כעם ישראל – אין לנו סבלנות ומיד מרגישים שאנחנו פראיירים, וככה נוצר מצב שהתקשורת כותבת את הדברים הרעים, מאשימים אותנו שאנחנו מבריחים את ההנפקות. אבל האמת היא שחברה צריכה לדעת לנהל את הציפות של המשקיעים ולא לסגור פינות לבעלי השליטה".

לגבי חברות הקנאביס אמרה שולמן, "דווקא פה אני יותר אופטימית כי יש כאן משהו אמיתי. אפשר להבין אותו. ראינו חברות קנדיות שמדווחות על מכירות. ברור שזה לא יקרה לכל שלד בורסאי, אבל אם ישראל תנהל זאת נכון יהיו פה כמה חברות טובות גם בעתיד".

שי שלו, עורך שוק ההון בגלובס, הוסיף, "בעידן שבו קשה יותר ויותר למכור את העיתון – צריך לתת ערך מוסף לקורא וזו צריכה להיות האג'נדה היחידה. ריבוי חברות כשלעצמו הוא לא ערך. גל הנפקות של השנתיים האחרונות הביא לבורסה המון חברות חדשות, שמרביתן הביאו תשואות שליליות למשקיעים. מה שחשוב הוא להביא לבורסות חברות טובות וראויות ובתמחור הגינוני, לא בורסה כמוצא לאקזיט לבעלי שליטה. לא זו המטרה. כשאני רואה חברה כמו סופרפארם או ישראכרט מנפיקה – זה החומר שהיינו רוצים לראות בבורסה של ת"א.

בהתייחס לחברות הקנאביס אמר שלו, "יש כאן תסריט די צפוי. ראינו זאת בלא מעט תחומים בעבר. ברגע שרואים שחברת שלד עומדת להיכנס לתחום והמניות שלה עולות בעשרות אחוזים – יש פה התנהגות עדרית קלאסית, ללא כל קשר למודל כלכלי. כמו שזה עלה ככה זה גם יתכווץ ולא תוך הרבה זמן." בנושא האגח האמריקאי אמר שלו, כי "התשואות של רבות מהאגחים משקפות את התספורת שכבר בוצעה בפועל. בחלק גדול מהם המשקיעים יידרשו לתספורת, כמקובל".

בפאנל בנושא חדשנות בשוק ההון, רו"ח ועו"ד איתי רושקביץ, שותף בפירמת הייעוץ וראיית החשבון PwC, התייחס לצורך החשוב לפתח חדשנות פיננסית בישראל. לדבריו, "כאשר עוסקים בחדשנות בהנפקות בשוק ההון בישראל, ראוי לזכור שהחדשנות הפיננסית בשוק ההון בישראל עודנה נמוכה יחסית והיצע המכשירים הקיים בשוק הסחיר נמוך ומסתכם בעיקר באג"ח סטרייט ומניות. המציאות היא שהשוק אינו באמת מפותח ומכשירים חדשים כמעט אינם מונפקים".

בהמשך דבריו, התייחס רו"ח רושקביץ לסיבות השונות לחדשנות הפיננסית הנמוכה: "מצד החברות, ניתן לראות כי הן מצליחות להנפיק בשוק המקומי אג"ח סטרייט בכירות, בהיקפים עצומים, בעלויות מימון נמוכות במיוחד, ולכן אין לחברות תמריץ ראוי לשלם מרווחים עודפים ביצירת מכשירים חדשים, כדוגמת הון היברידי להורדת מינוף, שיפור דירוג או יצירת כלי להתמודדות עם משבר עתידי, כמו גם להשקיע בפיתוח מבני איגוח להוזלת עלויות מימון. גם מצד השוק, אנו רואים כיצד הוא אינו מכיר כלים היברידיים שונים ודורש פרמיות סיכון גבוהות כנגד כל ניסיון להנפקה חדשנית. לבסוף, מצד הרגולטורים, מתווי הנפקות חדשים אינם מאושרים לא פעם, או נתקלים בדרישות מורכבות ליישום, המייקרות את ההנפקות או הופכות אותן ללא כדאיות".

ייצוא קנאביס אושר – האם מניות הקנאביס ראויות להשקעה?

חיסכון לכל ילד – מה זה? ואיך תבחרו חיסכון מתאים?

ככה תשקיעו את הכסף שלכם לבד…

השקעה במניות או השקעה בדירה – מה עדיף?