fbpx
לימודים

מצביעים ברגליים: עלייה בביקוש ללימודי מחשבים, צניחה במספר הסטודנטים למשפטים

מעודכן ל-10/2019

מספר הסטודנטים במקצועות הריאליים בעלייה, בעוד הפקולטות למדעי הרוח ממשיכות להתרוקן ■ בעשור האחרון נרשמו זינוק של 40 אחוז בחוגים להוראה וקיפאון מדאיג במספר הסטודנטים לתואר ראשון

 

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מייצרת עוד ועוד אנשי הייטק ופרחי הוראה, על חשבון דלדול מאסיבי בפקולטות למשפטים ולמדעי הרוח – כך משתקף מנתונים שפרסמה המועצה להשכלה גבוהה לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית הקרובה. כמו כן, נמשך הקיפאון במספר הסטודנטים לתואר ראשון בכלל הפקולטות, שנע בשש השנים האחרונות סביב ה-190 אלף – ככל הנראה, הדבר נובע מגידול בשכבת הצעירים במגזר הערבי ובקהילה החרדית – שתי אוכלוסיות המיוצגות באקדמיה בשיעור נמוך ביחס לחלקן באוכלוסיה.

המצב באקדמיה נובע בין היתר מהלך הרוח המנחה במדיניות של שר החינוך לשעבר נפתלי בנט, שנתן עדיפות ללימודים הנדסה ומחשבים, שמחזקים את ענף ההייטק. המדיניות הזו ממשיכה לתת אותותיה, כאשר מספר הלומדים מתמטיקה, מחשבים וסטטיסטיקה עלה בשנים האחרונות ב-30 אחוז לערך.

בשנה החולפת טיפס מספר הסטודנטים החדשים להנדסה ליותר מ-35 אלף – קפיצה של 12% תוך שלוש שנים. במל"ג מדווחים כי זו השנה השנייה שהנדסה הוא תחום הלימודים הגדול בישראל, יותר ממדעי החברה שבעבר היה התחום המוביל מספרית באקדמיה.

בסך הכול, 27% מהסטודנטים לתואר ראשון בישראל לומדים את מקצועות ההנדסה, המתמטיקה והמחשבים, שנחשבים מקצועות מוליכים להייטק. הנהירה למקצועות ההייטק צפויה לצבור תאוצה נוספת, שכן בשנה שעברה הנהיגה המל"ג תוכנית תמריצים לעידוד לימודי ההייטק שההשפעה המלאה שלה תורגש רק השנה.

בד בבד, נמשכת ההידלדלות בספסלי הפקולטות למדעי הרוח ולמשפטים. בשנת 2019 למדו בפקולטה למדעי הרוח 10,700 סטודנטים בלבד, לעומת 14,200 ב-2013, ומדובר צניחה של 25% תוך שש שנים. צניחה דומה של 24% תוך שש שנים נרשמה בלימודי המשפטים. בשנה האחרונה ירד מספר הסטודנטים למשפטים מ-13,200 ל-12,200.

עובדה מדאיגה נוספת היא הירידה של 6% במספר הסטודנטים לרפואה בשנה האחרונה – מ-2,168 ל-2,047, עובדה שמטילה צל כבד בשל המחסור הלאומי הקשה ברופאים.

עוד עולה מהדוח כי מספר הסטודנטים לתואר ראשון בהוראה, המכשיר את מורי העתיד, עלה ב-40% בתוך עשור. בכך הפך תחום ההוראה לאחד התחומים המבוקשים ביותר באקדמיה בישראל – עם כ-32 אלף סטודנטים לתאר ראשון (שלישי בגודלו לאחר תחומי ההנדסה ומדעי החברה).

 

את העלייה בביקוש ללימודי הוראה ניתן להסביר בעלייה בשכר המורים בשנים האחרונות, כמו למשל קביעת שכר התחלתי של כ-8,300 שקל למורי התיכון לצד הירידה המשמעותית בתנאי הקבלה ללימודים במסלול ההכשרה להוראה. עם זאת, במשרד החינוך עדיין מתמודדים עם משבר חריף של מחסור במורים איכותיים להוראת המקצועות השונים, מאחר שרוב המורים מוכשרים היום להוראה כללית, המיועדת בעיקר להוראה בבתי הספר היסודיים ולא מוכשרים להוראת המקצועות בחטיבת הביניים והתיכון. בנוסף, חלק גדול מהמורים מוכשר להוראת לימודי יהדות.

יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב, פרופ' יפה זילברשץ הגיבה לדוח: "בזכות התמריצים למוסדות והרחבת התשתיות הצלחנו לחולל מהפכה במסלולי הלימוד בישראל – סטודנטים רבים בוחרים באתגר של לימודי ההייטק. לשינוי זה השפעה רבה על הכלכלה הישראלית".

סגן יו"ר מל"ג, פרופ' אדו פרלמן הוסיף: "בקרוב נשלים את התוכנית לקידום מדעי הרוח, ובמסגרתה נפעל גם לשילוב מדעי הרוח בתחומי לימוד אחרים והנגשתם לסטודנטים רבים".

כמה סטודנטים גרים במעונות, כמה זה עולה וכמה יוקמו

מהי תוכנית חרדים באקדמיה

בזמן הלימודים: לצבור ניסיון או כסף?

יותר ויותר סטודנטים לרפואה לומדים בחו"ל. כמה זה עולה?

 

 

איך עושים הסבה לתכנות?

 

 

 

לימודי משפטים - כל מה שצריך לדעת

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

ענת גלעד

ענת גלעד

ענת עורכת וכותבת זה עשור בעיתונות הכתובה - ידיעות אחרונות ומעריב. תחומי העניין העיקריים שלה - רווחה, זכויות עובדים, קריירה, משפט.
הצטרפה למערכת הון בתחילת 2019.

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות