fbpx
יש לך שאלה?
שכונות

שכונת שרונה (הקריה), תל אביב - תעודת זהות

מעודכן ל-05/2019

על השכונה

שרונה היא שכונת מגדלים חדשה שבנייתה מתקיימת  בימים אלה במרכז תל אביב, סמוך לקריה. השכונה נמצאת במיקום ההיסטורי של המושבה החקלאית "שרונה". עם קום המדינה המתחם עבר לידי המדינה ולעיריית תל אביב. עם השנים "שרונה" הפכה להיות "הקריה". בשנות האלפיים אושרה תוכנית חדשה למתחם דרום הקריה והוא נפתח לציבור הרחב. צפון הקריה עדיין סגור לציבור הרחב, אך חלקים ממנו כבר שוחררו לפיתוח.

הרחובות המרכזיים של המושבה הם הרחובות קפלן ודוד אלעזר של ימינו, הניצבים זה לזה ויוצרים את צורת הצלב שאפיינה את תכנון המושבות הטמפלריות.

גבולות השכונה

גבולות השכונה בין שדרות שאול המלך מצפון, דרך בגין במזרח, רחוב הארבעה מדרום ורחוב לאונרדו דה וינצ'י ממערב.

סוג בנייה

בשטח בעיקר מבנים לשימור ומגדלי יוקרה

היסטוריה

שָׁרוֹנָה הייתה המושבה הרביעית שהקימו הגרמנים הטמפלרים בארץ ישראל, במחצית השנייה של המאה ה-19. המושבה הוקמה ארבעה קילומטרים צפונית ליפו, ואחרוני בתיה שוכנים מאז בתל אביב-יפו. בתחומה של המושבה התמקמו ברבות הימים מוסדות השלטון הבריטיים, ולאחריהם מוסדות השלטון של מדינת ישראל באזור המכונה "הקריה". מאז שוכנים בחלקה הצפוני מתקני צבא ומשרדים ממשלתיים.

שרונה הוקמה על ידי הדור השני של בני המושבה הגרמנית ביפו שהעדיפו חיי חקלאות על חיי עיר. שמה ניתן לה על ידי מייסדה בשל מיקומה בדרום שפלת השרון. ב-1871 נרכשו 600 דונם אדמה ממנזר יווני ליד יפו ובאוקטובר באותה שנה הונחה אבן הפינה למושבה. במקום הוקמה מושבה חקלאית, שנבנתה במתכונת קלאסית של כפרים בדרום גרמניה. בתים אלה היו לרוב חד קומתיים, וכללו עליית גג וקומת מרתף למשרתים. חומר הבנייה היה מקומי, ולכן רוב הבתים נבנו בכורכר .

שני המגרשים בצומת המרכזי, הצפוני, של המושבה הוקצו למבני ציבור: בית קהילה ובית העם, וכן בית בד, יקב גדול, וכשלושים בתי מגורים. סביב המושבה הבנויה השתרעו אלפי דונמים של שדות חקלאות, בהם גידלו הטמפלרים מטעי הדרים, כרמים, עצי זית, חיטה ועוד. את המושבה מדד ותכנן בן העדה תיאודור זנדל

במלחמת העולם הראשונה ניכרה מתיחות בין הטמפלרים תושבי שרונה לבין בני היישוב העברי, בשל החסות שקיבלו תושבי יפו ותל אביב מרוסיה הצארית, אויבתה של גרמניה.

בפרוץ המלחמה התגייסו רבים מבני המושבות לצבא הקיסרי, והמושבות שימשו בסיס לסוכני ריגול ותעמולה גרמנים. ב-1918החליטו השלטונות הצבאיים הבריטים לגרש גם 850 נשים, ילדים וזקנים מקהילת הטמפלרים למלון-בית ההבראה לשעבר "אל-חיאת" בחלוואן, שם נשארו למשך שנתיים. החל משנת 1920 הורשו הטמפלרים לחזור לארץ ישראל. וב-1925 הוחזרו להם בתיהם שהופקעו בידי הבריטים.

בתקופת המנדט חל גידול ניכר בהיקף והבניה ובסגנון הבנייה הבינלאומי, ובני הדור השני והשלישי העדיפו לבנות את בתיהם במושבה בסגנון זה. האוכלוסייה ביישוב גדלה והגיעה ערב המלחמה ל-428 תושבים. כלכלת המושבה התרחבה מחקלאות לעיבוד תוצרת חקלאית, תעשייה זעירה ומקצועות חופשים. המושבה הוכרזה כמועצה מקומית ב-1925. נחנך בית הספר לילדי שרונה (הוסב לבית היולדות הקריה). בשנות המצוקה שלאחר המלחמה רכשו יהודים קרקעות באזור. שרונה הייתה המתקדמת בין מושבות הטמפלרים בארץ. במרץ 1933 הוקם סניף של המפלגה הנאצית בשרונה.

עם חקיקת חוקים נאציים בגרמניה נגד בתי מסחר יהודיים, הטיל היישוב העברי חרם על התוצרת הטמפלרית. במלחמת העולם השנייה ולאחר גיוס הגברים לצבא הגרמני נותרו בשרונה 383 תושבים. הבריטים הפכו את המושבה למחנה מעצר, מחנה 4. לקראת סוף המלחמה נותרו בשרונה כ-40–50 תושבים שרוכזו במספר מבנים.

עם תום המלחמה הפך המקום למחנה צבאי בריטי. הטמפלרים שנכלאו הורשו לשוב לבתיהם. בלחץ המחתרות הלכה ופחתה הנוכחות הגרמנית בארץ ישראל לאחר היוודע ממדי השואה, ושלוש המחתרות התקיפו את המושבה.

ב-1947 העביר המנדט הבריטי את השכונה ליישוב העברי. ב- 1945 הפקיעה עיריית תל אביב, על פי סמכות שהוענקה לה על ידי הנציב העליון חלק מקרקעות שרונה לצורך הקמת בית חולים עירוני. במרץ 1947 חתמה עיריית תל אביב על הסכם עם תושבי שרונה לרכישת אדמות המושבה. הבריטים לא אישרו את הרכישה והקרקעות הופקעו כשטחי אויב. 1948 רכשה עיריית תל אביב את קרקעות שרונה מהאפוטרופוס הבריטי על נכסי אויב.

עם קום מדינת ישראל הפכה שרונה לקריית הממשלה, או בקיצור  "הקריה". בחלקה הדרומי התמקמו משרדי הממשלה. במבנה בית הספר של המושבה הוקם בית יולדות (הוא בית היולדות הקריה), ששימש כבית היולדות המרכזי של אזור תל אביב, ונסגר ונהרס ב-1997. במשך עשרות שנים שימשו הבתים הישנים את הממשלה, את המטה הכללי ואת צה"ל, עד שבלחץ גופים ירוקים והמועצה לשימור אתרים הוחלט לשחזרם. בחודש יולי2015 נפתח השוק המרכזי של שרונה.

ב-2012 החלו עבודות הקמת פארק שרונה בתכנון משרד אדריכלי נוף דן צור ליאור וולף. באותה העת גם החלו עבודות שימור מבנים מסיביות של שרונה, על ידי משרד אדריכלים בר אוריין והאדריכל אמנון בר אור. בשנת 2014 נפתח המתחם מחדש בשם: גני שרונה לקהל הרחב.

נדל"ן

השכונה יקרה מאוד, מחיר ממוצע לדירה 3,900,000 שקל, 43,680 שקל למ"ר, 43% מהדירות דירות 2 חדרים, תשואת שכירות 2.8%

אוכלוסייה

אוכלוסייה  ומגוונות, דיירי המגדלים האמידים לצד אקדמאים, צעירים, פנסיונרים ואומנים

גנים ופארקים

בשטח השכונה שני פארקים וגנים גדולים ומטופחים, פארק שרונה וגינת קריית ספר

חינוך

בשטח השכונה בתי ספר וגנים חדשים. לצד עירוני א' ובית הספר לאמנויות המדורגים גבוה במדד מדלן, המודד את רמת האלימות, תוצאות ציוניים וכן שביעות רצון מורים ותלמידים.

תחבורה

בשכונה דרך בגין שבה אוטובוסים רבים וכן קרבה לרכבת השלום. ברכב פרטי מדובר באחד עורקי התנועה העמוסים בארץ. חניה יש בעיקר בחניונים ובמגדלים החדשים. ניידות גבוהה באופניים. הרכבת הקלה צפויה לעבור באזור

שטחי מסחר וציבור

בשכונה מרכז עזריאלי, מרכז האופנה TLV חנויות ומסעדות לאורך אבן גבירול וכן בפארק שרונה, ברח' שאול המלך מוזיאונים וספרייה, תיאטרון הבימה בקרבת מקום ועוד  בשכונה מכולות וסופרמרקטים רבים

שכנים מספרים

השכנים מרוצים בעיקר מהשטחים הירוקים ומאפשרויות התעסוקה והבילויים. עד לאחרונה לא היו  מרוצים מהעדר מוסדות החינוך, אך נפתחו מוסדות חינוך חדשים. השכנים לא מרוצים מרמת הביטחון האישי באזור, מהעדר החניה ומהעדר תחושת הקהילתיות וכן מהבנייה הענפה.

תוכניות בנייה

מדרום לקריה, הולך ונבנה מתחם נוסף של דיור יוקרה באתר השוק הסיטונאי לשעבר. הבניינים הישנים עוברים שיפוצים ותמ"א 38

 

דמי השכירות בגני שרונה ירדו ב-14% ל-1,735 שקל למר

מה צריך לדעת על התרסקות קבוצת הרכישה יונייטד שרונה

 

 

מתעניין ברכישת דירה באזור? מלא פרטים וקבל הצעות מעניינות

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

דרור ניר קסטל

דרור ניר קסטל

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות