ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בנושא הכשרת הנהגים, במסגרת המעקב אחר הרפורמה להפרטת מבחני הנהיגה ויישומה: הרפורמה זוכה להצלחה, אך יש מקום לשיפור

מרכז המחקר והמידע של הכנסת מפרסם נתונים שמלמדים על המצב מאז יצאה לדרך הרפורמה במבחני הנהיגה המעשיים (טסטים). מהנתונים עולה כי ב-2019 התקיימו בישראל 617 אלף טסטים – ומדובר בזינוק לעומת שנת 2017, שבה בוצעו 317 אלף טסטים בסך הכול. כמו כן נמסר ממשרד התחבורה כי זמן ההמתנה התקצר מ-90 יום ל-14-7 ימים – וכי אגרת הטסט יורדת ב-30% אם מספר הבחינות עולה מעל 420 אלף בשנה.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, עסקה השבוע בנושא הכשרת הנהג והרפורמה במבחני הנהיגה המעשיים (טסטים), וזאת במסגרת המעקב אחר הרפורמה להפרטת מבחני הנהיגה ויישומה. היו"ר מרגי פתח את הדיון בתזכורת לכך שרבים חששו מהרפורמה, ואמר כי הוועדה רוצה לדעת אם המצב השתפר.

בעקבות הדיווח שיבח מרגי את משרד התחבורה, והשר ישראל כץ שהוביל את הרפורמה, על השיפור במצב. עם זאת, לנוכח נתונים שעלו ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ביקש מרגי הבהרות באשר לסוגיית הזינוק במספר הבחינות, שיעור ההצלחה הנמוך, הפער בשיעור ההצלחה בין חברת מילגם לטלדור ועוד. "אפשר לומר שהרפורמה זוכה להצלחה, אך היא לא מושלמת וצריך לתחזק אותה", אמר.

סמנכ"ל משרד התחבורה, אבנר פלור, ציין כי מדובר באחת הרפורמות הגדולות שבוצעו בשנים האחרונות, שמטרתה הייתה שיפור השירות, המקצועיות ואחידות המבחנים, לצד הנחייה שלא להעלות את האגרה. לדברי פלוס, זמן ההמתנה לטסט ירד מ-90-60 ימים ל-14-7 ימים. מנהל אגף הרישוי, אפי רוזן, הוסיף כי היום יש במערכת 15,702 מסלולי בחינה, שמכילים את כל האתגרים שנהג חדש צריך לדעת להתמודד איתם. מנהל אגף זהירות בדרכים במשרד החינוך, מקס אבירם, ציין כי החל מהשנה הבאה כל תלמידי כיתות י' יקבלו חינוך תעבורתי וייבחנו בבחינת התיאוריה.

רוכבי הדו-גלגלי בסיכון גבוה

ח"כ בועז טופורובסקי אמר כי מאז תחילת השנה היו 140 הרוגים בכבישים, מתוכם 32 רוכבי דו גלגלי. הוא ציין כי מדובר ביציאה למלחמה, והוסיף: "חשוב שהאימון לקרב הזה יהיה הכי רציני שאפשר והמבחן יהיה הכי קשה. יש עוד מה לשפר בהכשרת הנהג".

כאמור, מספר מבחני הנהיגה זינק פי שניים ויותר מאז הרפורמה. בשנת 2017, טרום הרפורמה, עמד מספר הבחינות על 317 אלף, בשנת 2016 עמד המספר על כ-273,500 ובשנת 2019, השנה הראשונה בה הופעלה הרפורמה במלואה, זינק המספר לכ-617,500. היו"ר מרגי התייחס גם הוא לזינוק במספר הבחינות וביקש לדעת אם אין תמריץ כספי שגורם לכך.

נציג ארגון מורי הנהיגה, אבי קרמר, הביע שביעות רצון מהצלחת הרפורמה ואמר כי תלמידים עושים יותר מבחנים כי הטסט יותר זמין. עם זאת, לטענתו זמינות המבחנים גורמת לזילות של המבחן. "היכולת לקבל מועד לטסט תוך שבוע מלחיצה את המורה, מי שנכשל צריך לחכות יותר", אמר.

נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית, רועי פרידמן, בירך גם הוא על הרפורמה ואמר כי היא תרמה לקיצור זמן ההמתנה ולשקיפות. עם זאת, הוא הוסיף כי התלמידים מתקשים להגיש ערעור, שכן אפשר לצפות בסרטון הבחינה פעם אחת בלבד ולזמן מוגבל, וסיבת הכישלון לא מופיעה בסרטון. עוד הוא ציין כי אין אפשרות לשנות את התאריך הבחינה, והדבר מקשה על התלמידים. "בתקופת הקורונה תלמידים לא עבדו ולא ייתכן שלא יחזירו להם את האגרה, למרות שהם לא אשמים בביטול", אמר.

רוזן התייחס לטענות שנשמעו בדיון ואמר כי כשמספר הבחינות עובר מעל 420 אלף מחיר הבחינה יורד ב-30%, מכ-140 שקלים לכ-100 שקלים בלבד. את הגידול במספר הבחינות הוא הסביר בכך שעד הרפורמה היו 115 אלף תלמידים בשנה, בעוד שכיום יש 140 אלף תלמידים בשנה.

מרגי סיכם את הדיון ושיבח את הרפורמה ואת השר כץ שהוביל אותה. לדבריו, הרפורמה אמנם זוכה להצלחה, אך היא אינה מושלמת וצריך לתחזק אותה. מרגי ביקש ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לטפל בכמה מאפיינים ואמר: "הוועדה ממליצה לבחון את הסיבות לנתונים בדבר שיעור נמוך של כ-40% מהנבחנים שעוברים טסט, את הסיבות לפער באחוז ההצלחה בין חברת מילגם לטלדור ואת הסיבות להכפלת מספר מבחני הנהיגה".

כמו כן, הוסיף מרגי: "הוועדה דורשת מנציגי משרד התחבורה להנחות את החברות מילגם וטלדור לגלות גמישות ולאפשר לשנות את מועד הבחינה לבקשת התלמיד או המורה, ולהנחות את החברות להקל על התלמידים המבקשים לערער על תוצאות הבחינה. על מנת שידעו מה סיבת הכישלון, יוכלו התלמידים לצפות בסרטון מספר פעמים וללא הגבלה בזמן הצפייה. כמו כן ציין מרגי את תדירות הפיקוח הנמוכה, וביקש התייחסות משרד התחבורה לכך.