נתוני הלמ"ס משמשים רבים מהעיתונים והחוקרים, אבל בכל הנוגע לדירות, נראה שהנתונים רחוקים מלהיות מדויקים בגלל שיטה שמנפחת את מספר הדירות. כפי שעלה מבדיקה של כלכליסט.
מדי רבעון מפרסמת הלמ"ס את דוח התחלות הבנייה, הכולל את תמ"א 38 ופינוי בינוי, אלא שלמרות שהנתונים נכונים ההצגה שלהם מוליכה שולל, הרי מספר הדירות לא נוסף למלאי הקיים אלא למלאי שנגרע למשל בהריסה ובנייה או בפינוי-בינוי. כדי לדעת כמה בדיוק דירות נוספו למשק יש להחסיר את הדירות שנגרעו.
אם מסתמכים רק על נתוני הלמ"ס, נדמה שמספר הדירות שהתווסף גבוה ב-2000 מהדירות שהתווספו בפועל. נתונים אלו משמשים את רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי, מנהל התכנון והרשות להתחדשות עירונית. עם גדילת פרויקטים מסוג זה שיעור הניפוח של הלמ"ס יגדל.
איך הלמ"ס מודדת
הלמ"ס מודדת את הנתונים לפי נתוני היתר יהבנייה שקיבלה מהרשות המקומיות. כדי לבדוק שהבנייה אכן החלה הלשכה עורכת סקר טלפוני אצל חברות הבנייה. הקושי הוא לחשב בפרויקטים בפינוי בינוי כמה באמת דירות נוספו בפועל בכל שלב בבנייה. לצד יש קשיים טכניים במאגר וניתוח.
מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר בתגובה: "המטרה המרכזית של אמידת התחלות הבנייה היא לתת אינדיקציה על ההיקף והשינויים על פני הזמן בהיצע של ענף הבינוי. בחודשים האחרונים קיבלה הלמ"ס פניות מגופים שונים לקבלת מידע על מספר הדירות המיועדות להריסה לפני בנייה מחדש של בניין. בעקבות פניות אלה ובשל היכולת שיש במידע להעמיק ולחדד את מאפייני התחלות הבנייה, פועלת הלמ"ס תקופה ממושכת להשלמתו. בתחילת השנה הקרובה הוא צפוי להיאסף בסקר השדה של הלמ"ס".
מכון אלרוב עם נתונים הפוכים משל הלמ";ס: ירידה של 3.5% במחירי דירות יד שניה בת";א